לפי דיווח ב-ABC News, על רקע מגמת עלייה בפריצות ושוד בתים בדרום קליפורניה, חלק מן התושבים מטשטשים כעת את בתיהם בפונקציית Street View במפות גוגל. לדברי ריאן ריילבק, קצין במשטרת ריוורסייד, "הפורצים מחפשים דרכים חדשות וחדשניות לפרוץ לבתים, והטקטיקה של טשטוש התמונות עשויה להפחית את הסבירות לשוד באמצעות מניעת מידע שימושי על נכסים או אמצעי אבטחה המותקנים במקום כדי להגן עליהם. זו דרך טובה מאוד עבור אנשים להגן על בתיהם". דובר גוגל הגיב לידיעה ואמר, כי החברה מאפשרת למשתמשים לטשטש את ביתם אם הם מעדיפים שהוא יופיע כך במפות גוגל. "פונקציית Street View עוזרת לאנשים לחקור באופן וירטואלי את העולם, ואנו מקלים על כל אחד לטשטש את ביתו אם הוא מעדיף – פשוט לחץ על הלחצן 'דווח על בעיה' ושלח בקשה. כדי להגן עוד יותר על פרטיות המשתמשים שלנו, אנו משתמשים בטכנולוגיה מתקדמת שנועדה לטשטש אוטומטית פנים ולוחיות רישוי שניתן לזהות", אמר הדובר. לדברי כריסטופר הרמן, פרופסור למשפטים ומדעי המשטרה במכללת ג'ון ג'יי למשפט פלילי בניו יורק, התיקון הדיגיטלי הפשוט יכול למנוע מהשודדים לכוון לבית נתון. "הגנבים בהחלט רוצים לחקור את מיקומם של הבתים לפני שהם פוגעים בהם", אמר הרמן, והוסיף, כי "כאשר מחפשים תמונות מקוונות של בית, פושעים מחפשים נכסים יקרי ערך ששווה לגנוב וכל מחסומי אבטחה שעשויים להיות במקום כדי לעצור אותם. זה כולל זיהוי הפריסה והכניסה של הבית, כמו גם נוכחות של מצלמה בדלת הקדמית או מערכת מעקב חיצונית". "טשטוש בית במפות גוגל עשוי לסייע במניעת גניבה על ידי הסתרת מידע כזה" הוסיף, אבל ציין גם, כי "עם זאת, הפעולה הזאת גם מציבה סיכון של תגובת נגד, שגנבים יחשדו שנכס טושטש כי הוא כולל חפצי ערך או נקודות תורפה שכדאי להסתיר, וזה יכול להיות דווקא 'דגל אדום'".

לאחר מעצרו בפריז של פאבל דורוב, מייסד ומנכ"ל פלטפורמת ההודעות המוצפנות טלגרם, בסוף השבוע – הרשויות בצרפת האריכו את משך המעצר בעד 96 שעות. דורוב נעצר, כפי שדיווחנו אתמול (א'), כשנחת בשדה תעופה בצרפת עם מטוסו הפרטי לצורך תדלוק, והוא עתיד להיחקר שם לנוכח חשדות והאשמות הקשורות לפעילות הפלטפורמה שיצר. לפי הרשויות בצרפת, בטלגם אין מספיק מיתון וניטור של תוכן, והדבר הופך אותה לכר פורה לפעילות פלילית. בין השאר נטען כי באפליקציית טלגרם מתנהלת באין מפריע פעילות פלילית כמו סחר בסמים, הפצת תוכן מיני פדופילי והונאה. דורוב, שהיה מייסד שותף של הפלטפורמה, ושכאמור מנהל אותה, נושא באחריות למתרחש בה, כך לטענת צרפת. לטענת גורמים משפטיים בצרפת, מעצרו של דורוב הוארך להמשך חקירה ובחינה מדוקדקת של טענות וחשדות אלו. בתגובה למעצרו של דורוב, פרסמה טלגרם הצהרה שמגינה על המנכ"ל שלה, לפיה ניטור וצנזור הפלטפורמה, המוצפנת מקצה לקצה, הם בסטנדרטים המקובלים בתעשייה, ואלו אף משתפרים כל הזמן. עוד לדבריה, "זה אבסורד לטעון שפלטפורמה או בעליה אחראים לשימוש לרעה בפלטפורמה הזו". החברה הוסיפה ואמרה ש-"כמעט מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים בטלגרם כאמצעי תקשורת וכמקור למידע חיוני", והמשיכה וכתבה: "אנחנו ממתינים לפתרון מהיר של המצב הזה. טלגרם עם כולכם". בהודעה של החברה הודגש גם כי דורוב נוהג לטייל באירופה לעתים קרובות, והוא, כמו השירות בהובלתו, מחויבים לציות לחוקי האיחוד האירופי, כולל לחוק השירותים הדיגיטליים ה-DSA (ר"ת Digital Services Act). נזכיר כי ה-DSA הוא חוק שנכנס לתוקפו ביבשת רק לפני מספר חודשים, ושמטרתו להבטיח סביבה מקוונת בטוחה ואחראית ולתבוע מבעלי שירותים דיגיטליים משמעותיים – חברות ענק המכונות "שומרות סף" – לשאת באחריות על המתרחש בהם. ???????? #Russia is working to free Telegram founder Pavel #Durov after he was arrested in France. Russia-France tensions flare following Telegram CEO’s arrest. Russia’s Foreign Ministry demanded consular access to Pavel Durov following his arrest in France ???????? – Media reports pic.twitter.com/b8jjB8JFgz — Binod (@cryptofarmer99) August 26, 2024 רוסי או צרפתי? מי יפעל לטובת יזם הטק – או לרעתו? דורוב, בן ה-39, הוא מליארדר שעל פי הערכות פורבס שוויו עומד על 15.5 מיליארד דולר. הוא מתגורר כיום בדובאי ומחזיק במספר אזרחויות. מנכ"ל טלגרם נולד ברוסיה, אותה נטש לפני כעשור עקב "התנגשות" עם השלטונות, אך הוא עדיין נחשב כאזרח רוסי. נזכיר כי יזם הטק המיליארדר ייסד ברוסיה בעבר הרחוק את VK – רשת חברתית, שזכתה לכינוי "פייסבוק הרוסית". אלא שבשלב מסוים, ב-2014, סירובו להיענות לדרישות הרשויות לסגור קהילות אופוזיציה שפעלו בפלטפורמה המצליחה גרם לו לנטוש את ארץ הולדתו ולעבור להתגורר בדובאי, שם קיבל אזרחות. בנוסף מחזיק דורוב בדרכון צרפתי. משרד החוץ הרוסי הגיב למעצרו ואמר כי השגרירות הרוסית בצרפת "נקטה מייד את הצעדים הנדרשים במקרים כאלה, כדי להבהיר את המצב סביב האזרח הרוסי, למרות שלא קיבלה בקשה מנציגיו של איש העסקים". שגרירות רוסיה בצרפת הגיבה אף היא וציינה שהיא מבקשת "להבהיר את הסיבות למעצר ולספק הגנה על זכויותיו של מר דורוב, ואף לאפשר אליו גישה קונסולרית (ביקור – ג"פ)". Today, We stand with Pavel Durov – Creator of Telegram. In support of the #DigitalResistance, we are updating Toncoin’s logo and profile pictures across TON Community channels to the global symbol of Digital Resistance — the Resistance Dog. Pavel Durov started this movement… pic.twitter.com/Dle4dE5lGP — TON Society ???? (@ton_society) August 25, 2024 האדרת הפרטיות או דרך לקיים פשיעה בלי רסנים? על פי הדיווחים השונים, עם התפתחות החקירה יש לצפות כי דורוב יידרש לשתף פעולה עם הרשויות בצרפת על מנת לענות לחששות שהועלו בנוגע לשימוש פלילי לרעה באפליקציית טלגרם. טלגרם, בה פעילים יותר מ-900 מיליון משתמשים, ידועה בהצפנה החזקה שלה, ובמחויבותה לפרטיות המשתמש. הפלטפורמה מאפשרת פעילות בקבוצות של עד 200,000 חברים, מה שלטענת מבקריה מקל על הפצת מידע מוטעה וכן מסייע למשתמשים שלה לשתף תוכן קונספירטיבי, פדופילי, ניאו-נאצי, או כזה הקשור לטרור. לפי טענות של דורוב ושל החברה מהעבר, טלגרם התבקשה לא אחת – מטעם ארה"ב ואולי אף מטעם השלטונות ברוסיה – להתקין ביישום "דלת אחורית" עבור רשויות החוק – וסירבה. נזכיר כי ההקפדה האדוקה על הפרטיות בטלגרם, אשר הופכת אותה לפופולרית בקרב מי שמחפשים ערוצי תקשורת מאובטחים, מושכת אל השירות, לכאורה, לא רק את מי שנחשדים בפשיעה, אלא גם אקטיביסטים, עיתונאים ומתנגדי משטר במדינות שונות. נזכיר כי מעצרו של דורוב עורר מחאה מיידית בקרב שוחרי הפרטיות וחופש הדיבור ברשת – אשר זכתה להאשטאג FreeDurov#. הפרסונה המובילה בהתייחסות לנושא היא לא אחר מאשר אילון מאסק, שבבעלותו X – רשת חברתית עוצמתית בה מנסה היזם לאפשר פחות צנזורה ויותר מרחב וחופש ביטוי למשתמשים. מאסק הצטרף למוחים בקריאה לשחרור דורוב. #FreePavel pic.twitter.com/B7AcJWswMs — Elon Musk (@elonmusk) August 25, 2024 מעניין לציין כי דוברת משרד החוץ הרוסי, מריה זכרובה, פרסמה בטלגרם שאלה ותהתה האם ארגוני זכויות אדם מערביים ישתקו על מעצרו של דורוב, לאחר שביקרו את החלטתה של רוסיה "ליצור מכשולים" לעבודתה של טלגרם במדינה ב-2018. התפתחות הפרשה הזו והשלכותיה עתידים להיות בעלי משמעות לא רק עבור טלגרם, אלא גם לחברות טכנולוגיה גלובליות אחרות, שכן היא תבהיר את מידת אחריותם של בעלי הפלטפורמות על הטיפול בתכנים שחוסים באכסניות הדיגיטליות שלהם, וכן על מניעת פעילות פלילית בשירותיהם.

חמינאי, הו, חמינאי: קבוצת תקיפה איראנית טוענת כי פרצה לתשתיות של אתר הכנסת, גנבה ממנו מידע ושיתפה את חלקו בדארקנט. אתר הכנסת לא פעיל מזה חמישה ימים והגולשים שנכנסים אליו מקבלים הודעה שלפיה "האתר בתחזוקה, עמכם הסליחה". קבוצת ההאקרים האיראנית מכנה את עצמה נקמה מובטחת. לטענתה, היא הצליחה לפרוץ את התשתית של אתר הכנסת. ההאקרים פרסמו את המידע בערוץ הטלגרם שלהם, ולדבריהם, הם הצליחו לגנוב נתונים רגישים ולשלוח הודעות SMS למיליוני אזרחים ישראלים. על מנת לבסס את אמינות הטענה שלהם, ההאקרים הציגו כמה צילומי מסך, שלטענתם נלקחו מהרשת הפנימית של הכנסת. אולם, הם לא סיפקו כל מידע נוסף שיאמת את טענותיהם. "פעולת סייבר איראנית שמטרותיה הן גניבת מידע, שיימינג ומבצע השפעה" גורם אבטחה המעורה בפרטי המקרה אמר לאנשים ומחשבים כי "זו עוד דוגמה לפעולת סייבר איראנית שיש לה מטרה כפולה: גניבת מידע מסורתית ופרסומו של מידע זה לטובת שיימינג. מטרה נוספת היא מבצע השפעה, שמטרתו לערער את אמון הציבור במוסדות השלטון ובכלל הגופים הפועלים במדינה – ואז מה יותר 'מוצלח' מבחינתם מאשר פריצה, שהצליחה, לבית המחוקקים הישראלי?" "הרשת והתשתית של (אתר – י"ה) הכנסת לא ישמשו עוד טרוריסטים ציוניים לובשי חליפות". אחת ההודעות שההאקרים שלחו, לטענתם, במסגרת הקמפיין שלהם. צילום: לכידת מסך לאנשים ומחשבים נודע כי ההאקרים אמנם מכנים את עצמם נקמה מובטחת, אולם אלה חברי קבוצת הפריצה האיראנית חנדלה. לפי הידוע עד כה, בשבוע שעבר הם פרצו לרשת המנהלת את אתר הכנסת, לאחר שמצאו חולשת אבטחה שדרכה הם חדרו לאתר. או אז הם קצרו ממנו חומרים והשביתו אותו, על ידי שיבוש פעולת השרתים. ככל הנראה, לא מדובר במתקפת כופרה. לא פריצה ראשונה של הקבוצה אותה קבוצה טענה במאי השנה כי היא פרצה למערך ה-IT של המכללה האקדמית רמת גן. בערוץ הטלגרם שלה פרסמו חבריה קובץ ובו נתונים ומסמכים המכילים מידע על סטודנטיות וסטודנטים שלומדים.ות במכללה. ההאקרים הצליחו לערוך פעולות השחתה ("חירבוש") באתר המכללה, וכך הופיעו בו הודעה התומכת בתושבי רפיח (We stood by Rafah), והבטחה להמשך: "זו הייתה רק אזהרה". יצוין כי הפריצה בוצעה בימים שבהם החלה הפעולה של צה"ל בעיר, במסגרת המלחמה. בעקבות פריצה זו, מערך הסייבר הלאומי הנפיק אזהרה בנושא, לאחר מחקר שערך בשיתוף חברה מסחרית ששמה לא צוין. נמצא כי מאחורי ניסיון הפריצה עומדת קבוצת תקיפה איראנית. לאנשים ומחשבים נודע כי מדובר בקבוצת חנדלה, כפי שחברי הקבוצה אמנם טענו. אחת ההודעות שההאקרים שלחו, לטענתם, במסגרת הקמפיין שלהם. צילום: לכידת מסך חברי חנדלה מציגים את עצמם כקבוצה האקטיביסטית (של האקרים אקטיביסטים), פרו-פלסטינית, שהוקמה באחרונה, אולם חוקרי אבטחה ציינו כי זהותם נותרה לא ברורה. כך או כך, הם הקימו חשבונות מדיה חברתית שונים, כולל בטלגרם וב-X, וגם הרימו אתר – שאינו שלם. חברי חנדלה דיווחו בערוצים שלהם על המתקפות בזמן אמת, ובאותן ההזדמנויות אף לעגו למערך הסייבר הלאומי של ישראל. משמעות השם חנדלה, או חנט'לה, היא פקועה – פרי שטעמו מר, ויש מי שסבור שהשם מהדהד למרירות של הפלסטינים במאבקם לזהות ולעצמאות מדינית. אפשרות אחרת היא הדהוד לדמות קומיקס מפורסמת של הקריקטוריסט נאג'י אל על, שהופיעה בפעם הראשונה לפני יותר מ-50 שנה. יצוין שיש חוקרי אבטחה שחושבים שלא מדובר בהאקרים איראניים, כי דמותו של חנדלה משמשת גם כסמל התנועה הירוקה באיראן. תנועה זו קמה לאחר הבחירות לנשיאות איראן ב-2009, על מנת להפיל את שלטונו של מחמוד אחמדינג'אד. הכנסת: "ניסיון הפריצה נבלם בזמן אמת" מהכנסת נמסר בתגובה: "אתר הכנסת הוא אתר שמכיל מידע גלוי וזמין לציבור הרחב, במסגרת פרויקט 'כנסת שקופה', שמטרתו להנגיש מידע לאזרחים. אגף הסייבר של הכנסת זיהה חשד לניסיון פריצה לאתר ובלם אותו בזמן אמת. יודגש כי אתר הכנסת מבודד מרשתות אחרות של הכנסת ובשלב זה אין חשש לדלף מידע רגיש או עדכני שניתן לעשות בו שימוש. ליתר ביטחון, צוותי הסייבר של הכנסת, בשיתוף מערך הסייבר הלאומי, ממשיכים לבצע בדיקות". לגבי הודעות ה-SMS נמסר כי "המסרונים שנשלחו תוך שימוש בשם הכנסת הם ניסיון התחזות והפחדה, והם לא הצליחו להשיג את מטרתם. חשוב לציין כי אתר הכנסת ירד באופן יזום לצורך עבודות תחזוקה כבר ביום ה', ואלה צפויות להימשך עוד כמה ימים. הודעה בנושא הועברה מראש למשתמשים. הכנסת מדגישה כי היא פועלת בלא לאות להגנה על מערכות המידע שלה, לצד הבטחת שקיפות מרבית לציבור, תוך שמירה על אבטחת מידע".

ישראל מתמודדת עם איומים גוברים מצד איראן, חיזבאללה וגורמים עוינים נוספים, שהבטיחו לנקום.  מערכות ההגנה האוויריות של המדינה, כמו "כיפת ברזל", מתקפות מנע וטילי חץ, משמשות כקו ההגנה הראשון נגד מתקפות טילים ורקטות. מערכות אלה הוכיחו את עצמן כיעילות במניעת פגיעות ישירות באזורים מיושבים, והן מהוות מרכיב קריטי בהגנת המדינה. אך גם עם הטכנולוגיות המתקדמות הללו, מערכות ההגנה אינן הרמטיות. קיים סיכון שמערכת ההגנה תפספס, או שתתרחש פגיעה במתקנים אסטרטגיים חיוניים. במצבים כאלה, ההשפעות עלולות להיות משמעותיות לא רק עבור האוכלוסייה האזרחית, אלא גם עבור התשתיות הקריטיות שעליהן מתבסס המשק הישראלי. מתקנים אסטרטגיים, כמו חוות שרתים, תחנות כוח ומערכות מים, מהווים את התשתית שעליה מתבססים חיי היומיום והכלכלה של המדינה. פגיעה באחד מהמתקנים הללו עלולה לשבש את השירותים החיוניים, לגרום לשיבושים כלכליים נרחבים, ולהעמיד את המשק בסיכון. "חוות שרתים מהוות את הליבה הטכנולוגית של תשתיות רבות – שירותי אינטרנט, תקשורת, בנקאות, מסחר אלקטרוני, מערכות בריאות ואפילו שירותי ממשלה. פגיעה בחווה כזו עלולה להוביל לשיבושים חמורים בשירותים קריטיים ולהשפיע על חיי היומיום של מיליוני אנשים" מוכנות לספיגה של מתקפות כאלה אינה נבנית ביום אחד. מדובר בתהליך ארוך טווח, שכולל תכנון מדוקדק, השקעה נרחבת, ופיתוח מערכות שמבטיחות רציפות תפקודית גם בתנאי חירום קשים. בשנים האחרונות נראית מגמה חיובית של יוזמות פרטיות בשוק הפרטי בבניית תשתיות עמידות, שיספקו הגנה ורציפות עסקית במצבי משבר. כמו כן, ישנה חשיבות עליונה בהגנה על מערכות SCADA (ר"תSupervisory Control and Data Acquisition), שמפעילות תשתיות קריטיות. מערכות אלו, כמו גנרטורים לגיבוי חשמל ומערכות קירור בשרתים, חשופות לאיומי סייבר שעלולים לשבש את פעילותן, לגרום להפסקות חשמל ולקריסת מערכות חיוניות. כדי להבטיח את הרציפות התפעולית וזמינות השירותים הקריטיים בחוות השרתים, יש צורך מתמיד בשדרוג והגנה על מערכות אלו, במיוחד מול איומים גוברים מצד גורמים עוינים. חוות שרתים ממוגנות מפני טילים בימים אלה מוקמות בארץ חוות שרתים, שמתוכננות כך שיהיו ממוגנות מפני פגיעה ישירה של טילים ארוכי טווח. חווה אחת, למשל, קיבלה תקן מחמיר לחוות שרתים ותעמוד בדרישות גבוהות לרציפות תפעולית, על מנת להבטיח את המשכיות הפעילות הקריטית גם בתנאי חירום. חוות שרתים מהוות את הליבה הטכנולוגית של תשתיות רבות – שירותי אינטרנט, תקשורת, בנקאות, מסחר אלקטרוני, מערכות בריאות ואפילו שירותי ממשלה. פגיעה בחווה כזו עלולה להוביל לשיבושים חמורים בשירותים קריטיים ולהשפיע על חיי היומיום של מיליוני אנשים. השקעה בתשתיות קריטיות מסוג זה מבטיחה שישראל תהיה מוכנה להתמודד עם האיומים האסטרטגיים השונים, ומאפשרת לשמור על חוסן כלכלי וחברתי גם בזמני חירום. ניכר כי בישראל מתפתחת מגמה חיובית של התכוננות לספיגה והבטחת המשכיות עסקית, עם השקעה הולכת וגדלה במתקנים ממוגנים ובתשתיות עמידות. מגמה זו מעניקה תקווה לכך שהמדינה תוכל לעמוד בפני האתגרים המורכבים המצפים לה בעתיד.   הכותב כיהן בעבר כסמנכ"ל משרד הביטחון וראש מינהל הרכש ומשמש כיום כראש מינהלת ההקמה בטקטוניק.

קבוצת אמן (Aman), נציגתה של טוויליו (Twilio) בישראל, הודיעה על מינויה של אלה שגב למנהלת הדליברי וניהול המוצר. במסגרת תפקידה, תהיה אלה אמונה על ניהול הדליברי והמוצר של טוויליו, לרבות הובלת פרויקטי ליבה עסקיים של לקוחות החברה. כמו כן, תהיה אמונה על הובלת צוותי הפרויקטים, לוחות הזמנים, הכנסת מתודולוגיות חדשות, ניהול מחקרי שוק, זיהוי צרכים ומגמות חדשות בתחום, תכנון והגדרת הדרישות הפונקציונליות והטכניות של המוצר. שגב, בעלת תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול ממכללת שנקר, החלה את דרכה בקבוצת אמן כמנהלת פרויקט חוצה ארגון עבור בנק הפועלים. ששגב 10 שנות ניסיון בתפקידי ניהול טכנולוגיים בתחומים שונים ובפעילות רציפה מול לקוחות אנטרפרייז משמעותיים, כולל ניסיון ניהולי רב ומקצוענות חסרת פשרות בתחומי השירות והטכנולוגיה. בין תפקידיה בעבר שימשה כמנהלת פרוייקטים בחברת מטא, כמנהלת דליברי ב-קון (KONE) הגלובלית בישראל, והיא בעלת ניסיון בפרויקטים טכנולוגיים חוצי ארגון, כמו מעבר לענן, הטמעת מערכות חדשות, ייעול ושיפור השירות ועוד.

אינטל שכרה שירותים של יועצים חיצוניים, כולל ממורגן סטנלי, כדי להתכונן למקרה שבו משקיעים פעילים בה ידרשו ממנה פיצויים בגין הביצועים הכספיים הבעייתיים שלה, וככלל בגין ביצועיה הלא טובים – במיוחד איבוד היכולת להתמודד היטב, לפחות נכון לעכשיו, עם אנבידיה בשוק הבינה המלאכותית. בדרך כלל, מדובר בחברות השקעות הון גדולות, שמנסות להגדיר לחברות שבהן הן משקיעות מה לשנות – ובמקרים קיצוניים אף דורשות שינויים בהנהלה הבכירה. הדיווחים על המהלך הזה מגיעים על רקע הקשיים שחווה אינטל בשנים האחרונות, כולל ירידה של מעל 50% בערך המניות שלה בשנה האחרונה, צמצום ההכנסות שלה משוק השירותים לטובת גידול של המתחרה העיקרית, AMD, וה-"זמזום" המטריד של קוואלקום עם מעבדי ה-Snapdragon X, שאומצו בחיבה רבה על ידי מיקרוסופט. וכמובן, גולת הכותרת, שאינטל לא כל כך שמחה עליה: תהליך הפיטורים המסיבי, שאמור להתחיל בימים אלה, לאחר כמה שבועות שבהם אפשרה החברה למי שרצה בכך לפרוש עם פיצויים גדולים במיוחד. תהליך זה אמור, בסופו של דבר, להביא לקיצוץ של כמעט 15% ממצבת העובדים של החברה, שהם מעל 15 אלף איש, באתרים שלה ברחבי העולם. יש להזכיר שהמהלכים שהובילו בסופו של דבר למינוי המנכ"ל הנוכחי, פט גלסינגר, החלו כשקבוצה גדולה של בעלי מניות פעילים דחפו את החברה למצוא מקורות הכנסה חדשים, כדי לכפר על הירידה במכירות המעבדים ועל איבוד נתח השוק מול המתחרה, AMD. המינוי הוביל לאסטרטגיה העיקרית של החברה כיום – להפוך ליצרנית שבבים מובילה, המתחרה ישירות ב-TSMC בייצור עבור חברות שאין להן מפעלי ייצור שבבים.

בהקלטת אודיו שנערכה באחרונה והגיעה אל כלי התקשורת, מאט גרמן, המנכ"ל הטרי יחסית של חברת שירותי הענן של אמזון, AWS, דן בעתיד הקידוד ובתפקידם של המפתחים בעידן הטכנולוגי, המשתנה בשל נוכחותה המאסיבית של הבינה המלאכותית בו. דבריו של גרמן עוררו עיסוק נרחב והעלו שאלות חשובות לגבי ההשפעה של ה-AI על עתיד פיתוח התוכנה. על פי דיווח של הביזנס אינסיידר שחשף את ההקלטה, בקטע האודיו המדובר נשמע גרמן מנהל עם עובדי החברה שיחה פנימית שהתקיימה ביוני האחרון, קצת אחרי שנכנס לתפקידו כמנכ"לם. בדבריו אליהם רמז גרמן על שינוי פוטנציאלי בתפקיד המפתחים המוכר. גרמן נשמע אומר לעובדים, "איני יכול לומר אם תמשיכו (בעבודתכם – ג"פ) 24 חודשים מהיום או פרק זמן מסוים – אני לא יכול לחזות בדיוק היכן זה נמצא – ייתכן שרוב המפתחים לא יקודדו". "הקידוד הוא בדיוק כמו השפה שאנו מדברים עם מחשבים. זה לא בהכרח המיומנות כשלעצמה", אמר המנכ"ל. "המיומנות כשלעצמה היא יותר כמו – איך אני יכול לחדש? איך אני הולך לבנות משהו שמעניין את משתמשי הקצה שלי להשתמש בו?" "להיות מפתח ב-2025 עשוי להיות שונה ממה שהיה כמפתח ב-2020", הוסיף גרמן. "Coding is just kind of like the language that we talk to computers. It's not necessarily the skill in and of itself," the executive said. "The skill in and of itself is like, how do I innovate? How do I go build something that's interesting for my end users to use?" pic.twitter.com/PBH62mS0SI — Kenneth Fong ???? (@itskenfong) August 22, 2024 הצהרה זו של גרמן עוררה חששות בקרב מפתחים ועובדים טכנולוגיים לגבי הביטול הפוטנציאלי של תחום הקידוד המסורתי בכללותו, משום שהמשימה פשוט תבוצע על ידי כלי בינה מלאכותית יוצרת ותהליכי אוטומציה. דבריו של המנכ"ל הציתו דיונים רחבים יותר בנוגע להשלכות של טכנולוגיות ה-AI המתקדמות על עתיד העבודה כולה. כמה מומחים טכנולוגיים בתעשייה הביעו ספקנות וחשש לגבי ההשלכות הפוטנציאליות של שינוי שכזה, והדגישו את המשך החשיבות של יצירתיות אנושית ופתרון בעיות שיספקו בני האדם בפיתוח תוכנה. הזהרה לעובדים או סתם התבטאות חסרת רגישות? נזכיר כי ההתבטאות של גרמן הגיעה זמן קצר לאחר שהחברה הוציאה אל הפועל פיטורים של מאות עובדי AWS באפריל. הפיטורים, בלווית ההתבטאות של המנכ"ל החדש, עוררו חששות גדולים מהפיכת מקצוע המקודדים למיותר ממש בקרוב. AWS התייחסה לדברי גרמן והתעקשה שהמנכ"ל לא הוציא "הזהרה" לעובדים בדבריו אלו. עם זאת רבים ברשתות החברתיות הביעו חשש מהמסר ה"מטריד", והדגישו שאיומי האוטומציה ועידן הבינה המלאכותית עליהם ועל משרותיהם – גדלים. יצוין כי מומחים מזהירים זה מכבר שהטכנולוגיה עשויה להתחיל להחליף מתכנתים ומהנדסי תוכנה באופן מוחלט בקרוב – אך עדיין לא ברור עד כמה האיום המדובר אמיתי, או מתי באמת יתחילו מועסקים לחוש בההשפעות המדוברות. יש שציינו כי אפשר שעובדים כבר חווים זאת כיום, אבל לעת עתה לא באופן מובהק. Swipe ⬅️ Amazon’s cloud chief has a bold prediction: AI could soon take over coding, potentially leaving software engineers searching for new careers. In a leaked recording, AWS CEO Matt Garman hinted that within the next two years, traditional coding might become obsolete. pic.twitter.com/vyu1FIoRji — The AI Field (@theaifield) August 24, 2024 מה עושה אמזון עם ה-AI ומה השלכות הפעילות על המפתחים? אלא שלמרות ניסיונות החברה להציג את דברי מנכ"ל AWS כלא משקפים את פני העתיד של העובדים, נשמע שיש בכיר ממנו בחברה שהעביר מסר מחזק בדיוק לאותם חששות. ביום ה' האחרון, ולאחר חשיפת ההקלטה, קיבל העולם סקירה של המצב הנוכחי של השימוש בבינה מלאכותית באמזון, שאותה פרסם לא אחר ממנכ"ל הענקית מסיאטל, אנדי ג'סי, ב-X וב-לינקדאין. ג'סי שיתף פוסט ובו ציין כי טכנולוגיית 'Amazon Q' שולבה במערכות הפנימיות של החברה, כדי לייעל את עדכוני התוכנה הבסיסיים שלה. הוא הרחיב ואמר שהזמן הממוצע לשדרוג אפליקציה ל-Java 17 ירד מ-50 ימי פיתוח למספר שעות בלבד, וכתב: "זה היה משנה משחק עבורנו", בהתייחסו ל-AI ושילובה בפעילות החברה. One of the most tedious (but critical tasks) for software development teams is updating foundational software. It’s not new feature work, and it doesn’t feel like you’re moving the experience forward. As a result, this work is either dreaded or put off for more exciting work—or… pic.twitter.com/MJvsqNxgiT — Andy Jassy (@ajassy) August 22, 2024 ג'סי הדגיש שהיעילות הזו חסכה לאמזון "4,500 שנות עבודה של מפתחים" וגם הזכיר כי 79% מסקירות הקוד שנוצרו על ידי AI נשלחו ללא שינויים נוספים, תוך שימת דגש על דיוק הכלי. מעבר לחיסכון בזמן, מנכ"ל אמזון ציין כי השדרוגים שיפרו את האבטחה והפחיתו את עלויות התשתית, והעניקו רווחי יעילות שנתיים של 260 מיליון דולר. הוא הודה שכלי AI כמו Amazon Q מגבירים את הפרודוקטיביות בחברה. המנכ"ל גם אישר בדבריו בפוסט כי אמזון מתכננת להמשיך ולמנף את Amazon Q לבצע לפעולות נוספות, בזמן שהצוות העוסק בפיתוח Amazon Q שואף להוסיף עוד יכולות טרנספורמציה למפתחים.

יש מחנה קיץ ויש מחנה קיץ… רד האט (Red Hat) ישראל, למשל, קיימה זו השנה השלישית ברציפות את מחנה הקיץ הטכנולוגי לתלמידי תיכון מצטיינים, המשתתפים בתוכנית "ניצנים". השנה השתתפו בתוכנית בוגרי ובוגרות שכבת י"א מיישובי הדרום והצפון. "ניצנים" היא תוכנית של עמותת בנתיבי אודי בשותפות אגף התקשוב וההגנה בסייבר, אכ"א, מערך הדיגיטל הלאומי במשרד הכלכלה ומשרד החינוך. מטרת מחנה הקיץ היא לספק לתלמידים מיומנויות מעשיות, ליצור חיבורים בעלי משמעות ולהציג בפניהם מסלולי קריירה פוטנציאליים בתחומי התוכנה והטכנולוגיה. מחנה הקיץ התקיים במשך שבוע בבאר שבע ובמשרדי רד האט ברעננה, ובמסגרתו הוצגו לתלמידים מושגי מפתח בפיתוח תוכנה, לצד מפגשים עם עובדי מרכז הפיתוח של רד האט, השתתפות בהרצאות בנושא עבודה בקוד פתוח ולימוד על הכלים ושפות הפיתוח בתחום. התלמידים השתתפו  בפרויקט הטכנולוגי ROSE של רד האט לחינוך לקוד פתוח, ובמסגרתו ביצעו פרויקט שדרש כתיבת קוד בשפת התכנות פייתון. בסיום מחנה הקיץ, הציגו התלמידים את התוצרים בפני הנהלת רד האט, הנהלת עמותת בנתיבי אודי והמנטורים המלווים, אשר בחרו בפרויקט הזוכה. בטקס הסיום גם הוענקו תעודות הערכה לכל משתתפי התוכנית, שחזרו הביתה עייפים אך מרוצים. דורון פדיוק, דירקטור גלובלי להנדסת תוכנה ברד האט, אמר כי, "השנה הייתה לנו הזכות לארח את תלמידי תוכנית "ניצנים" במשרדים החדשים של רד האט ולספק להם הצצה לאופן פעילותה של חברת היי-טק גלובלית. במהלך הימים של מחנה הקיץ, התרשמנו מהדור הצעיר. ההתעניינות, המחויבות והנחישות שהפגינו הן התלמידים והן המנטורים היוו השראה לכולנו, ואנחנו מאחלים לתלמידים הצלחה רבה ומקווים לראות אותם משגשגים בשוק התעסוקה עם הכישורים שרכשו במהלך הפעילות".