אפל השיקה הערב (ב') שורה של מכשירים באירוע הסתיו שלה, כשהיא כוללת בהם את שירות הבינה המלאכותית החדש שלה – Apple Intelligence. באופן כללי, המכשירים שהושקו תאמו להערכות המוקדמות. את הבימה המרכזית תפסו Apple Intelligence וגם, איך לא, סדרת ה-iPhone 16 החדשה, שמלבד המכשיר ה-"רגיל" כוללת גם את "אחיו" – ה-iPhone 16 Plus, וכן גרסאות ה-Pro וה-Pro Max. סדרת הטלפונים החדשה עוצבה במיוחד כך שהיא כוללת את שירות הבינה המלאכותית החדש של אפל, שעל פי החברה מבין הקשרים וגם שומר על פרטיות המשתמשים. בעזרת השירות החדש ניתן ליצור במכשירי ה-iPhone, ה-iPad וה-Mac טקסטים ותמונות תלויי הקשר, ולבצע משימות יומיומיות, כולל באפליקציות. באפל אומרים כי השירות שומר על הפרטיות והאבטחה של המשתמשים, משום שהוא "רץ" על ענן פרטי. הפיצ'רים הראשונים של ה-Apple Intelligence, באנגלית, יגיעו לשוק בחודש הבא – ברוב האזורים בעולם. לא נמסר האם ישראל ביניהם. Apple Intelligence. צילום: יח"צ סירי תבין אתכם טוב יותר אחד הפיצ'רים החדשים בשירות החדש מבין הקשרים באימיילים. בראשית ההודעה יוצג התוכן החשוב ביותר במייל, לפי מה שהמודל למד, במקום השורות הראשונות שלו. הדבר אף ייתר את הצורך של המשתמש לקרוא את ההודעה כולה. כמו כן, עקב הבנת השפה הטובה יותר והבנת ההקשרים, המכשירים שיכללו את Apple Intelligence יוכלו לתקשר טוב יותר עם העוזרת הקולית של אפל, סירי. כמו כן, אפל הרחיבה את בסיס הידע של סירי, כך שהיא "קלטה" מילים חדשות ומשפטים חדשים, ויכולה לענות על שאלות רבות יותר. בהמשך השנה ובחודשים שלאחר מכן תשחרר אפל עוד פיצ'רים לשירות הבינה המלאכותית החדש שלה, כולל "גן משחקים" לתמונות ויצירת אימוג'ים (באפל קוראים לזה ג'נמוג'ים – אמוג'ים מבוססי בינה מלאכותית יוצרת) על ידי הקלדת תיאור שלהם, או על ידי בחירת תמונה של חבר או בן משפחה. כמו כן, סירי תדע להעביר למשתמשים בינה שתהיה מותאמת אישית להם. היא אף תדע לראות ולנתח מה קורה על מסך המכשיר של המשתמש, כך שהיא תוכל לבצע פעולות באפליקציות של אפל או מצד שלישי, אם היא תתבקש. בנוסף, עם גרסת iOS 18 ניתן יהיה להשתמש בקלות רבה יותר ב-ChatGPT. האייפונים החדשים אחת ה-"בשורות" המרכזיות במכשירי ה-iPhone החדשים היא מעבדי ה-A18, שמותאמים ל-Apple Intelligence. המעבדים הללו מוטמעים בכל הסדרה החדשה של מכשירי ה-iPhone, כאשר אלה שמוטמעים ב-iPhone 16 ה-"רגיל" ובגרסת ה-Plus נקראים בפשטות A18, בעוד שאלה שמוטמעים בגרסאות ה-Pro וה-Pro Max נקראים A18 Pro. באפל אומרים כי מדובר בקפיצה של שני דורות לעומת מעבד ה-A16 Bionic שנכלל ב-iPhone 15, כאשר שש ליבות המחשוב שלו מהירות בעד 30% וחמש הליבות הגרפיות – בעד 40%. המספרים הללו נכונים הן לגרסה הרגילה והן לגרסת ה-Plus. עוד על הליבות – בהמשך. כמו כן, באפל טוענים לחיי סוללה יותר בשתי הגרסאות המרכזיות של האייפונים החדשים – עד 22 שעות הזרמת וידיאו ב-iPhone 16 ועד 27 שעות ב-iPhone 16 Plus וב-Pro. ב-Pro Max זה מגיע ל-33 שעות. בנוסף, באפל מציינים כי עם מטען ה-MagSafe ניתן להטעין את המכשירים החדשים מהר יותר לעומת הדורות הקודמים – הטענה של 50% בכחצי שעה בלבד. iPhone 16 Pro. צילום: יח"צ מה באשר לעיצוב? ה-iPhone 16 מגיע עם מארז אלומיניום ועם זכוכית שלדברי החברה חזקה פי שניים יותר מכל זכויות אחרת לסמארטפון. באפל אומרים כי העיצוב החדש מפזר את החום בצורה יעילה יותר, מה שמאפשר ביצועים טובים יותר, במיוחד כשזה מגיע לחדשים. המשיר החדש מגיע בחמישה צבעים: שחור, לבן, ירוק, ורוד וכחול עז. צלילה עמוקה יותר למפרט מעלה שכל המכשירים בסדרת ה-iPhone 16 מגיעים עם מסך סופר רטינה XDR, בגדלים של 6.1 אינץ' ל-iPhone 16 ה-"רגיל", 6.7 אינץ' ל-Plus, וכן 6.3 אינץ' ל-Pro ו-6.9 לגרסת ה-Pro Max. במעבדים של מכשירי ה-iPhone 16 וה-Plus יש שש ליבות מחשוב וחמש ליבות גרפיות, ובאלה של גרסאות ה-Pro וה-Pro Max – שש ליבות מחשוב ושש ליבות גרפיות. מכשירי ה-16 וה-Plus מגיעים עם מצלמת היתוך של 48 מגה-פיקסל ומצלמה אולטרא רחבה של 12 מגה-פיקסל, כאשר בגרסאות המתקדמות יותר, מספר המגה-פיקסלים שווה – 48. שתי גרסאות אלה מגיעות גם עם מצלמת טלה-פוטו. כל המכשירים מגיעים עם יציאת USB-C, כאשר ה-16 וה-Plus תומכים ב-USB 2 ושתי הגרסאות המתקדמות יותר כבר תומכות ב-USB 3 – מה שלדברי אפל מאפשר העברות מהירות עד פי 20. כל המכשירים תומכים בדור חמישי וכוללים את שירות זיהוי הפנים Face ID. מה באשר למחירים ההתחלתיים? ה-iPhone 16 יעלה החל מ-799 דולר עם נפח אחסון של 128 גיגה-בייט, החל מ-899 דולר עם נפח של 256 גיגה-בייט והחל מ-1,099 דולר עם נפח 512 גיגה-בייט. מכשיר ה-Plus יוצע ב-100 דולר יותר לכל גרסה. המחירים ההתחלתיים של ה-Pro: גרסת ה-128 גיגה-בייט תעלה החל מ-999 דולר, גרסת ה-256 גיגה – החל מ-1,099, ה-512 – מ-1,299 דולר וגרסת ה-1 טרה-בייט תתחיל ב-1,499 דולר. ה-Pro Max יעלה החל מ-1,199 דולר עם נפח של 256 גיגה, מ-1,399 דולר עם 512 גיגה ומ-1,599 דולר עם 1 טרה. Apple Watch 10 לצד האייפונים החדשים אפל השיקה את הסדרה העשירית של ה-Apple Watch, שגם היא מגיעה עם ה-Apple Intelligence. מדובר בשעון הדק ביותר של אפל עד כה, ועם המסך המתקדם והגדול ביותר מבין השעונים של החברה. הוא מציע מדדי בריאות שונים, כולל אק"ג והתראות מפני דום נשימה בשינה. ה-Apple Watch 10 מאפשר גם לסירי גישה למדדים הבריאותיים. כמו כן, המכשיר כולל חיישן טמפרטורת מים, שמאפשר למשתמש לקבל נתונים רבים יותר על השחייה שלו. המכשיר אף כולל אפשרויות טובות יותר לבדוק עמידה ביעדי כושר – מריצה עבור במכשירים וכלה בפילאטיס. הוא יכול לפעול עד 18 שעות, ועד 36 שעות במצב של מתח נמוך. המחיר ההתחלתי של המכשיר עומד על 399 דולר. Apple Watch 10. צילום: יח"צ אפל השיקה גם גרסה "נמוכה" יותר – Apple Watch SE, במחיר התחלתי של 249 דולר. מסך הרטינה שלה מגיע עם בהירות של עד 1,000 ניט (לעומת עד 2,000 ניט בגרסת ה-10), וכמו בגרסה ה-"גבוהה" יותר, היא מציעה התראות על דופק נמוך וגבוה מדי, ועל קצב לב לא שגרתי. מספר שעות העבודה המקסימלי של המכשיר הוא 18. עוד בגזרת השעונים: החברה השיקה Apple Watch Ultra 2 עם גימור טיטניום בצבע שחור. מכשירי ה-AirPod החדשים. צילום: יח"צ כמו כן, הושקו הערב מכשירי AirPod בגרסאות 4 ו-Max, ופיצ'רים שונים לשליטה על השמיעה ב-AirPod Pro 2. אלה יאפשרו, לפי אפל, הגנה על השמיעה, בדיקות שמיעה ועזרי שמיעה. גרסת ה-Max מגיעה בחמישה צבעים: צבע חצות, צבע כוכבים, כחול, כתום וסגול. כמו כן, היא כוללת כעת יציאת USB-C.

ארון מייני ו-מתיו פרקס, שני יוצרי תוכן ביו-טיוב, שיש להם מיליוני עוקבים, בנו גירסה בגובה 6.74 רגל (כשני מ') של iPhone 15 Pro Max, שהציבה את שיא גינס להעתק הסמארטפון הגדול ביותר בעולם. כדי לזכות בתואר, המכשיר היה חייב לתפקד בפועל, כך שהטלפון שלהם – שנעשה באמצעות טלוויזיית OLED בגודל 88 אינץ' – מסוגל לשלוח טקסטים ומיילים, להפעיל את כל האפליקציות ואפילו לצלם. יש לו גם פנס ויציאת טעינה, המתאימה לכבל ה-USB-C הגדול בעולם. "ובכן, אנחנו בדיוק עומדים לעקוף את אפל במספר המנויים בערוץ היוטיוב שלנו, ואנחנו צריכים משהו כדי להנציח את הרגע. זה ענק, בהתחשב בעובדה שמדובר בצוות קטן לעומת תאגיד ענק", אומר פרקס בסרטון יו-טיוב שפרסם, ובו הוא מספר על תהליך הבנייה של הטלפון. מייני, הלא הוא Mrwhosetheboss, הוא יוצר תוכן עם 19.4 מיליון מנויי יו-טיוב, ולפרקס, הידוע גם בשם DIYPerks, יש 4.61 מיליון עוקבים בערוץ היו-טיוב שלו, המתמקד ב"עיצוב ובניית גאדג'טים וטכנולוגיה משלך". "כשגדלתי, הייתי נעלם לספרייה לשעות כדי לקרוא את ספרי השיאים האחרונים של גינס, כך שלהשיג פרס בעצמי מרגיש סוריאליסטי לחלוטין", אמרה מייני לחברה שמאשרת מגוון רחב של שיאים. "זה מרגיש כמו רגע שלם. אני כל כך גאה גם בצוות שלנו וגם במאט על שהצליחו לעשות את מה שמעולם לא נעשה קודם לכן". "עשינו את זה. כדי לחגוג את עקיפת אפל במספר המנויים בנינו את ה-iPhone הגדול והחזק ביותר על פני כדור הארץ", כתב מייני בפוסט באינסטגרם, שבו הוא מציג גם את התמונה של קבלת התעודה של שיא גינס.   View this post on Instagram   A post shared by Arun Maini (@mrwhosetheboss)

מייקל סמית', מוזיקאי מצפון קרוליינה נעצר ומואשם כי השתמש לכאורה בבינה מלאכותית כדי ליצור מאות אלפי שירים, ולאחר מכן הזרים אותם ללא הרף באמצעות חשבונות בוטים כדי לייצר תשלומי תמלוגים לא חוקיים בסך יותר מ-10 מיליון דולר. כתב האישום נגד סמית' הוגש לבית המשפט המחוזי בניו יורק, וטוען כי סמית' ניפח במרמה הזרמה של קטעי מוזיקה בשירותים כמו ספוטיפיי, אפל מיוזיק, אמזון מיוזיק ויו-טיוב מיוזיק. לפי ההצהרה של ה-FBI והתובע של המחוז הדרומי של ניו יורק, "המזימה לכאורה של הנאשם ניצלה את אמינות תעשיית המוזיקה על ידי ניסיון מתוזמר לעקוף את מדיניות פלטפורמות הסטרימינג. ה-FBI נשאר מחויב למגר את אלה שמתמרנים טכנולוגיה מתקדמת כדי להשיג רווחים בלתי חוקיים ולהפר את הכישרון האמנותי האמיתי של אחרים". לפי כתב התביעה, סמית' התחיל להעלות שירים מקטלוג מוזיקה גדול, אבל כשהבין שהוא צריך נפח הרבה יותר גדול של יצירות כדי שהתוכנית שלו תהיה "רווחית", הוא החל לעבוד עם חברת מוזיקה מבוססת AI  ועם מקדם מוזיקה כדי ליצור מאות אלפי שירים. הוא גם קנה כמויות אדירות של כתובות אימייל כדי להקים חשבונות מזויפים והשתמש בשירות VPN כדי להסוות שהוא שולט בכולם מביתו, נכתב בכתב האישום. כתב התביעה מצטט מייל שסמית' שלח לשותפיו, ובו כתב, כי "אנו זקוקים לטונות של שירים במהירות כדי שזה יעבור את המדיניות נגד הונאה שהחבר'ה האלה משתמשים בה עכשיו". זאת, כנראה, כדי שלא ימשוך תשומת לב לתמרונים שביצע אם יזרים אותו קטע מוזיקה פעמים רבות מדי.

תעשיית ההיי-טק נעה במהירות וממציאה את עצמה מחדש ללא הרף. חידושים כמו ציוד לביש, VR/AR רשתות אלחוטיות פרטיות, 5G ובקרוב גם 6G, מציבים את היצרנים, המעוניינים להישאר תחרותיים, מול אתגרים משמעותיים. מידול וסימולציה (MODSIM) עם גישת מולטיפיזיקה הם כלים חיוניים מול אתגרים אלה. על ידי הדמיית תאום וירטואלי של המכשיר, מהנדסים יכולים לנתח את הביצועים של עיצוב מסוים – ללא העלויות הכרוכות בבנייה ובדיקה של אבטיפוס פיזי לכווץ את הכאבים – האתגרים שתעשיית ההיי-טק מתמודדת איתם תעשיית ההיי-טק בנויה על מורכבות. יותר ויותר ביצועים ופונקציונליות נארזים לתוך מכשירים קטנים יותר וקלים יותר. בגלל המורכבות הזו, הסיכוי לכישלון גדל, וישנה חשיבות גדולה במיוחד להביא את האבטיפוס הראשון לעבוד בפעם הראשונה. בכל מקרה אחר, יהיה קשה לזהות את הגורם לבעיה, לא כל שכן לתקן אותה. מכשירים לבישים, כמו שעונים חכמים, מכשירי מציאות מדומה (VR) ואוזניות מציאות רבודה (AR) מייצרים אתגר מיוחד עבור היצרנים, שצריכים למצוא פתרונות חדשניים כדי למזער את הגודל והמשקל. כל האנטנות השונות – Bluetooth ,5G ,GPS – נמצאות באינטראקציה קבועה עם הסביבה שבה הלקוח נמצא, כדי לספק נתונים, והאתגר הוא לארוז את כל הטכנולוגיה הזו בצורה שהכל יעבור באופן אמין. הסוללה, למשל, היא אחד המרכיבים הכי תובעניים מבחינת שטח, לכן אופטימיזציה של הגודל שלה היא מן הסתם קריטית. כשכל מכשיר מורכב מכל כך הרבה חלקים, האתגר הוא למצוא את הפשרה הטובה ביותר, שמאזנת מדדי KPI השונים. לשינוי המשפר את הביצועים של תת-מערכת אחת יכולה בקלות להיות השפעה שלילית על אחרת, אך קשה לכמת את האינטראקציות בין רכיבים ותתי-מערכות שונים. בכל מקרה, יש לחץ רב לספק במהירות עיצובים אופטימליים  – וזאת כדי להישאר תחרותיים ולהביא מוצרים לשוק מהר יותר. בנוסף, מכשיר מורכב דורש שרשרת אספקה ​​עולמית מורכבת. מתחים גיאופוליטיים ואירועים בלתי צפויים אחרים גורמים לעלייה במחירי האנרגיה, המשלוח והחומרים, מה שאומר שהיצרנים חייבים לשמור על עלויות נמוכות ככל האפשר.  מהי סימולציה מולטיפיזיקלית? סימולציה היא אמצעי מוכר בתעשייה והיא משמשת לעיצוב וייעול ביצועים ולזיהוי ופתרון בעיות. על ידי הדמיית תאום וירטואלי של המכשיר, מהנדסים יכולים לנתח את הביצועים של עיצוב מסוים – ללא העלויות הכרוכות בבנייה ובדיקה של אבטיפוס פיזי. ישנם סוגים רבים ושונים של סימולציות, המכסות היבטים שונים של הפיזיקה, ביניהם: סימולציה מבנית – היבטים מבניים כגון מתח, דפורמציה ושבר. דוגמה לשימושיות: להבטיח שמכשיר יהיה עמיד למכות ונפילות. סימולציה אלקטרומגנטית – שדות וזרמים בתוך ומסביב המכשיר. דוגמה לשימושיות: לייעל את מיקום האנטנה ולצמצם הפרעות. סימולציית נוזלים – ההתנהגות של נוזלים, כגון אוויר או מים, כולל העברת חום. דוגמה לשימושיות: לתכנון מערכות קירור אוויר. סימולציה ויברואקוסטית – התנהגות הרטט של מבנים והתפשטות הקול. דוגמה לשימושיות: לזהות תהודה ברכיבים המייצרים רעשי זמזום. לקבל תוצאות בכל שלב של עיצוב עם MODSIM MODSIM הוא מושג שבו מידול וסימולציה משתלבים במודל נתונים משותף. עם MODSIM, למעצבים יש גישה לנתוני סימולציה אפילו בשלב הרעיון של התכנון, מה שמאפשר לנתח נתונים כבר בשלבי הפיתוח המוקדמים ביותר. ניתן לשלב את מוצרי SIMULIA ב"וורקפלואו" של MODSIM בפלטפורמת 3DEXPERIENCE. זה פועל כ"מקור יחיד של אמת" עבור כל הצוות. ארגונים רבים, עובדים בתהליך שהוא "ידני". למשל, שולחים קבצים במייל, וכך כל אנליסט עשוי לפתח גרסאות שונות לשימושו. מהר מאוד זה יוצא משליטה, והתוצאה היא בלבול לגבי הגרסה של הדגם שעליה עובדים. צריך לזכור שכל מכשיר שפולט קרינה, יצטרך לעמוד בתקנים משתנים, באזורים גאוגרפיים שונים שבהם יפעל – ויש להוכיח זאת ולקבל אישור לפני שניתן למכור אותו. בדרך המסורתית לקבל הסמכה, מעבירים לרגולטור נתונים של אבטיפוס. אבל בדיקה של מכשיר מורכב יכולה להיות יקרה בזמן ובמשאבים. הרגולטורים כיום מקבלים יותר ויותר תוצאות סימולציה עבור הסמכה וירטואלית, ואלה מחליפות מדידות של בדיקה פיזית, כדי לקבל תוצאות מציאותיות להסמכה, המשתמשים צריכים לדמות את המכשיר כולו, כולל כל האנטנות.  על ידי הטמעת MODSIM בתהליכי העיצוב, יצרנים יכולים לייעל את תהליך העיצוב, כדי להבטיח שכל הצוות עובד עם קבצים עדכניים וכל שינוי בעיצוב מתעדכן אוטומטית אצל כולם. ניתן לשתף קבצים עם שותפים תוך שמירה על סודיות והגנה על קניין רוחני רגיש. העקיבה בין גיאומטריית המודל ונתוני הסימולציה מאפשרת הסמכה וירטואלית, מפחיתה את הצורך בבדיקות פיזיות והופכת את התאימות לרגולציה למהירה וזולה יותר. הכותב הוא מנהל פעילות דאסו סיסטמס ישראל

ליזם הטק שהוא גם האדם העשיר בתבל, אילון מאסק, יש חזון לגבי האנושות, וכוונה שזו תהפוך למעין מין רב-כוכבי, משמע – כזה שחי לא רק על פני כדור הארץ. השבוע החזון הזה החל את הדרך הארוכה להתממשותו – עדכונים אחרונים מ-SpaceX וממאסק התוו מפת דרכים שאפתנית שתתחיל בהגעה למאדים, ועתידה להסתיים בעוד שנים רבות ביישוב הכוכב על ידי אנשי כדור הארץ. התוכניות עליהן דיבר ומדבר מאסק לעריכת מסעות בין כוכבים וליישוב פלנטות רחוקות מסעירות את הדמיון של רבים כבר מזה מספר שנים, אבל רק כעת מתחילים לשמוע מהיזם התזזיתי משהו יותר תכליתי בנדון. למעשה מאסק ממש פרסם לוח זמנים לעתיד לבוא, כשמטרתו להפוך את החזון שלו למציאות מוקדם מכפי שרבים צפו. לפי ציוץ שפרסם אתמול (א') מאסק ב-X, כמו גם על פי פרסום רשמי של SpaceX, חברת החלל אמורה להטיס את החללית הלא מאוישת הראשונה שלה למאדים כבר בשנת 2026. הטיסה או הטיסות הראשוניות המתוכננות הללו יתמקדו בבדיקת האמינות של טכנולוגיית הנחיתה של כלי הרכב החללי ובבדיקת פני השטח, במטרה להבטיח שמשימות עתידיות יוכלו להצליח בבטחה בכוכב הנחשק. אם משימות אלה ללא צוות יתבררו כמוצלחות, ציר הזמן המתוכנן הוא שהטיסות הראשונות שעליהן אנשי צוות יתרחשו כבר בתוך ארבע שנים. אם אכן כך יהיה, מאסק צופה שתדירות הטיסות למאדים תגדל במהירות, כשהמטרה הסופית של היזם היא להקים עיר במאדים, המקיימת את עצמה, ממש בתוך שני עשורים בלבד. לדבריו בציוץ שהסעיר את חוקרי החלל בעולם: "קצב הטיסה יגדל משם באופן אקספוננציאלי, במטרה לבנות עיר שמקיימת את עצמה בעוד כ-20 שנה". מאסק הוסיף באותו פוסט כי "היותנו רב-כוכביים תגדיל במידה ניכרת את תוחלת החיים הסביר של התודעה, משום שלא נשים יותר את כל הביצים שלנו, תרתי משמע ומטבולית, על כוכב לכת אחד". The first Starships to Mars will launch in 2 years when the next Earth-Mars transfer window opens. These will be uncrewed to test the reliability of landing intact on Mars. If those landings go well, then the first crewed flights to Mars will be in 4 years. Flight rate will… https://t.co/ZuiM00dpe9 — Elon Musk (@elonmusk) September 7, 2024 למה ליישב את מאדים? הדחף של מאסק ליישב את מאדים נעוץ בחזונו הרחב להבטחת הישרדות האנושות. מאסק, כפי שניתן להבין מדבריו, טוען שהפיכת בני האנוש ל'מין רב-כוכבי' תשפר משמעותית את סיכויי ההישרדות של התודעה האנושית, ותפחית את הסיכון שאירוע קטסטרופלי בודד על פני כדור הארץ יחסל או יפגע באפן בלתי הפיך במין האנושי כולו. SpaceX, שהוקמה על ידי מאסק ב-2002, היא כיום גורם מרכזי בטכנולוגיית החלל של ימינו, וקברניטה טוען כי החברה תאפשר הפחתת העלות של מסע בחלל, ולבסוף – את ההתיישבות הבין-פלנטרית. בינתיים, עד שתשלח חלליות למאדים, פרויקט הדגל של החברה הוא חללית בשם סטארשיפ (Starship) – הגדולה והחזקה ביותר שנבנתה אי פעם. חללית זו מיועדת לשימוש חוזר מלא, וזה, כך דווח, גורם מפתח בהפחתת העלויות של משימות החלל השונות והמשונות. בניגוד לחלליות הדור הקודם של נאס"א שבהן לא נעשה שימוש נוסף עם נחיתתן, SpaceX מתכננת לשחזר ולהשתמש מחדש במאיץ ה-Super Heavy – חלק משמעותי בנגנון החללית – גם עבור השיגורים העתידיים. עד כה הגיעה SpaceX למספר הישגים בחקר החלל, כולל כמה שיגורים מוצלחים וכמה פחות. יש לציין כי SpaceX הפכה לחברה הפרטית הראשונה ששלחה אסטרונאוטים לתחנת החלל הבינלאומית (ISS), שעובדת בשיתוף פעולה מלא עם סוכנות החלל האמריקנית, ושרקטות ה-Falcon 9 שלה קבעו שיא לשימוש חוזר עם למעלה מ-300 טיסות. אולם כדאי לזכור כי כיום SpaceX עוסקת בעוד אפיקי חדשנות. שירות הלוויינים שלה סטארלינק (Starlink) – שנועד לספק כיסוי אינטרנט עולמי מהחלל – הוא כיום בין חוזקותיה, וגם הוא מציב אותה כחברה משמעותית מאין כמותה בעיצוב העתיד של טכנולוגיית החלל.

ההצלחה הכלכלית של ליאוניד רדווינסקי, היזם האוקראיני-אמריקני שרכש את אונלי פאנס (OnlyFans) ב-2018, עושה כותרות ברחבי העולם השבוע, לאחר שנחשף כי הוא צבר הון יוצא דופן מהבעלות שלו על הפלטפורמה מבוססת המנויים. ספציפית עוררה עניין העובדה כי במהלך שלוש השנים האחרונות רדווינסקי הרוויח כמעט מיליארד דולר מדיבידנדים – נתון שהוא בעצם עדות לצמיחה המדהימה, והרווחיות, של השירות הפופולרי. מאז שרכש את החברה ממייסדיה, גאי וטים סטוקלי, לפני כשש שנים ניהול השירות שהכתיב רדווינסקי הפך את אונלי פאנס ללא פחות ממעצמה דיגיטלית. הפלטפורמה, שבה מפרסמים יוצרים מגוון תכנים רחב, כולל סרטוני כושר ותוכן לייף סטייל, אבל שידועה בעיקר בזכות התוכן למבוגרים בלבד שמועלה אליה, חוותה זינוק בהכנסות בשנים האחרונות. כך למשל, בשנת הכספים שהסתיימה בנובמבר 2023, אונלי פאנס דיווחה על עלייה משמעותית בהכנסותיה, ל-1.3 מיליארד דולר – עלייה שמהווה גידול של 20% בהשוואה לנתוני השנה שקדמה לה. צמיחה זו באה לידי ביטוי בעלייה של 25% ברווחים, שהגיעו ל-658 מיליון דולר. בהתאמה, גם רווחיו הכספיים של רדווינסקי מההצלחה הזו היו אסטרונומיים. לפי דיווחים אחרונים, הוא קיבל 472 מיליון דולר בדיבידנדים לשנת הכספים שהסתיימה בנובמבר 2023, ולאחר מכן עוד 159 מיליון דולר נוספים בתחילת 2024. כאמור, סך הדיבידנדים שלו מהפלטפורמה בשלוש השנים האחרונות הגיע למיליארד דולר. הכסף הזה הצטרף להון הנכבד שיש לרדווינסקי המיליארדר בלאו הכי – פורבס העריך כיום את הונו הנקי ב-3.8 מיליארד דולר, אחרי הוספת התשואה יוצאת הדופן שהשקעתו בשירות הניבה לו. company—more than it made from North Sea oil royalties (£69 million). Let that sink in. Behind this billion-dollar empire is Ukrainian-born billionaire Leonid Radvinsky, who bought OnlyFans in 2018. Since then, he has pulled in over $1 billion in dividends, with a staggering pic.twitter.com/mNe7D7vS7i — Tailor Mgbeke (@Sysrqgit) September 8, 2024 מה הפך את אונלי פאנס לכזו הצלחה? סיפור ההצלחה של אונלי פאנס מגיע מהמודל העסקי הייחודי של השירות, המאפשר ליוצרים להרוויח ישירות מהתוכן שלהם, באמצעות מנויים ואפשרויות תשלום לפי צפייה. המודל הזה הוכיח את עצמו כמשתלם ביותר, במיוחד בתחום ה"בידור למבוגרים" (או שמא עדיף לכנות את הסוגה פשוט 'פורנו'…). מאידך, לפי המדיה העולמית, המודל הזה – בעיקר אחרי השקת OFTV – שירות סטרימינג ללא פורנוגרפיה) גם משך מגוון רחב של יוצרי תוכן, ממדריכי כושר ועד מוזיקאים, שכיום פעילים אף הם בפלטפורמה. מציעה גם תכנים אחרים כמו בישול. אונלי פאנס, דרך OFTV – שירות סטרימינג ללא פורנוגרפיה. צילום: לכידת מסך מחשבון X של אונלי פאנס בשנת 2023 לבדה, מספר יוצרי התוכן בפלטפורמה גדל ב-29% – ל-4.1 מיליון יוצרים, בעוד שמספר המשתמשים גדל ב-28% ל-305 מיליון. הצמיחה המרשימה של הפלטפורמה מקורה בהוצאות הכספיות המשמעותית של המשתמשים שלה בה – אלו הוציאו יחד שיא של 6.6 מיליארד דולר באתר בשנת 2023. מאחר ש-אונלי פאנס "גוזרת" לעצמה 20% מכל העסקאות – ההכנסות שלה ותשלומי הדיבידנדים של רדווינסקי, תפחו פלאים. כדאי לזכור כי למרות הצלחת הפלטפורמה, יש סביבה לא מעט ביקורת ומחלוקות. אונלי פאנס נבדקה רגולטורית בנוגע לאופי ניטור ומיתון התוכן שלה, וגם בקשר לאמצעי ההגנה שהיא מחילה על קטינים מהתכנים המיניים המתפרסמים בה. כך למשל, רשות התקשורת הבריטית (Ofcom), חקרה האם החברה עושה מספיק כדי למנוע מקטינים גישה לתכנים למבוגרים בלבד שעולים באתרה. במאי 2023 הודתה החברה שחוותה "בעיית תצורת קידוד" אשר השפיעה באופן זמני על ספי הגיל של המבלים בשירות שלה, אם כי לדבריה, סף זה עומד תמיד על גיל 20 ואילך. למרות הדאגה מחשיפת תכני הפורנו שבה לקטינים, אונלי פאנס ממשיכה לטעון שהיא מקפידה באופן מובהק על הבטיחות המקוונת. "אונלי פאנס הוא אחד האתרים הבטוחים ביותר למבוגרים באינטרנט", הצהירה החברה, והדגישה את תהליך אימות הזהות הנרחב שלה והמודל שמאפשר רק למנויים לצרוך תוכן. לדבריה מודל זה מבטיח שרק משתמשים רשומים בגיל הנכון יוכלו לגשת לחומרים שמתפרסמים באתר. הצלחת הפלטפורמה בשנים האחרונות היא דבר ידוע אולם כעת מסתבר ש-רדווינסקי, שנוהג לשמור על פרופיל ציבורי נמוך, קוצר פירות מאוד מרשימים מצמיחת הפלטפורמה, שהפכה מאז שהוא בעליה מפלטפורמת נישה לעסק המגלגל מיליארדים. Reminder that Onlyfans owner Leonid Radvinsky is AIPAC’s biggest donor https://t.co/2YGB1qJD3p — Harold Holt Memorial Pool (@champagnesftboi) September 7, 2024 יצוין כי ההצלחה הזו – המתבססת על עיסוק בפורנוגרפיה וקידום זנות, לטענת מבקריו – משכה אל רדווינסקי היהודי גם האשמות שהוא "ציוני" שתורם לצה"ל ולישראל. לפי התלונות היזם הרים באחרונה תרומה בגובה של 11 מיליון דולר ל-איפא"ק (AIPAC – ר"ת The American Israel Public Affairs Committee) – והדבר גרר אליו הרבה זעם שכמה וכמה מלעיזים פרסמו ברשתות החברתיות.

"ארגונים ניצבים מול אתגרי אבטחה רבים: מחסור כרוני בכוח אדם מקצועי בהגנה; גידול של משטחי התקיפה הפוטנציאליים, בשל התרחבות המחשוב בארגון: 90% מהארגונים עובדים באופן היברידי, בענן ובקרקע – מה שדורש הגנה ייעודית; יש 42 מיליארד רכיבי אינטרנט של הדברים (IoT), שמקשים על השליטה ברשת; על הארגון להיות הגנתי לפני שהוא תקשורתי; ובנוסף, הבינה המלאכותית, ובתוכה היוצרת (GenAI), משנה את כל עולם ההגנה ומשתלבת בו – וארגונים נדרשים להיערך לכך. הדרך להגנת הארגון באופן אחוד עוברת באבטחה מבוססת AI", כך אמר אלי פרנס, סגן נשיא אזורי בפורטינט. פרנס דיבר בפתח Security Day 2024 – הכנס השנתי שערך הסניף הישראלי של החברה. האירוע, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים היום (ב') ביורדי הסירה בתל אביב, בהשתתפות מאות נציגים מלקוחות החברה ושותפיה העסקיים, והנחה אותו השחקן והיוצר אמנון וולף. לדברי פרנס, "בנוף האיומים של היום, ארגונים נדרשים לפלטפורמה, שמהווה תשתית ארכיטקטונית והגנתית. זו כוללת פיירוול, יכולות זיהוי ואימות, הבנה וידיעה מה קורה, הלימה לרגולציות המגזריות השונות והצפנה. אלא שכל אלה כבר לא מספיקים, בשל הגידול האקספוננציאלי בהיקפי המידע, בביזור שלו, בצורך לנתח אותו וברצון לעבוד בזמן אמת. עלינו לאפשר לארגון לעבוד בצורה שקופה, ולעשות זאת עם מיכון, קישוריות, יכולות ניהול אחודות – וממקום אחד". שלושת השלבים שעבר עולם האבטחה לדבריו, "עולם האבטחה עבר שלושה שלבים: בשנות ה-90', הפיירוול חסם את התעבורה, בשנות ה-2000 החסימה עברה לרובד האפליקטיבי, והשלב הבא, שאנחנו מצויים בעיצומו, הוא בגישה מאובטחת לשירותי קצה (SASE), שמעניקה אבטחה לסביבות ה-IT ההיברידיות, כך שכל רכיבי האבטחה והרשת מאוגדים, והארגון יכול להתחבר לכלל משאביו בכל מקום". פרנס ציין כי "הפלטפורמה שלנו בנויה על מערכת הפעלה חזקה. שילבנו בה יכולות AI בכל נקודה ברשת הארגונית – לקבלת מבט על שצופה על הארגון. כך מתקבלת הגנה מקיפה על המשתמשים, המידע, השירותים והגישות לארגון". "באוגוסט האחרון", אמר, "השלמנו את רכישת חברת אבטחת הענן לייסוורק, שפיתחה פלטפורמת אבטחה בענן, CNAPP (ר"ת Cloud-Native Application Protection Platform). עוד באותו חודש חיזקנו את פלטפורמת ה-SASE שלנו עם רכישת Next DLP". לסיכום ציין פרנס כי "היינו מהחלוצים בשילוב רכיבי בינה מלאכותית בפלטפורמת ההגנה. אנחנו מספקים יכולות אבטחה רבות מבוססות AI: זיהוי איומים, זיהוי אנומליות ברשת, יכולת תגובה מהירה בכמה רבדים, חיווי למשתמשים ולמנהלי האבטחה מה קרה, בצירוף המלצה לתיקון הבעיה. יצרנו סוכן וירטואלי, מעין 'אנליסט אבטחה', שבודק כל מה שקורה ברשת ומוצא מחט בערמת שחת, עם אפשרות להתאוששות מהירה קרוב לזמן אמת". ה-AI בעולם האבטחה: השפעה לטובה – וגם לרעה עופר ישראלי, מנהל פעילות פורטינט ישראל, דיבר אף הוא בכנס. ישראלי אמר כי "תחום הבינה המלאכותית נכנס יותר ויותר ומשפיע לטובה – וגם לרעה. בהגנה, ה-AI מסייעת לזיהוי איומים מבעוד מועד ומתריעה מראש, כי היא מסייעת לזקק מידע רב ולספק לארגונים תובנות מושכלות לפעולה. תפעול חכם ומתוזמר של כלי האבטחה מאפשר למערך ההגנה הארגוני לעבוד בצורה יותר יעילה". עופר ישראלי, מנהל פעילות פורטינט ישראל. צילום: נדב כהן יונתן הוא ציין כי "פורטינט פועלת בעולם ה-AI כבר שנים. מחקר האיומים של החברה מסתייע ב-AI ומנתח מיליארדי מתקפות ביום. זו כמות שבן אנוש לא מסוגל להתמודד איתה. הבינה המלאכותית לומדת את סביבת המחשוב ואת התנהגות המשתמשים, מנטרלת את הרעשים, האותות והתראות השווא, וממקדת את אנשי האבטחה במתקפות האמיתיות. היא מביאה לשדרוג הכישורים של צוותי אבטחת הסייבר, ואצלנו – FortiAI, עוזר מבוסס בינה מלאכותית יוצרת, נוסף להיצע שלנו, שכולל עשרות פתרונות AI. המערכת מפעילה יכולות תפעול אבטחה (SecOps), שמעניקות זיהוי, הגנה, תחקור, חסימה ותיעוד, לצד הפעלת מערך תגובות לשם חסימה מיידית של התוקפים". "ארגונים נדרשים לפלטפורמת אבטחת סייבר, כי כך הם יכולים לעבור מגישה של אבטחה תגובתית להגנה פרו-אקטיבית, יזומה – מה שמאפשר להם לאתר ולשבש במהירות איומי סייבר. ארגונים מבינים את החשיבות של פלטפורמה למול מוצרי אבטחה בדידים, ונעים לכיוון זה. פלטפורמה כמו שלנו מביאה לצמצום השימוש בעשרות מוצרי אבטחה, והופכת את ההגנה לחכמה ויעילה יותר", סיכם ישראלי. הכנס הסתיים בהרצאת העשרה של דני פלד, שותף מנהל בקרן Stardom ומנחה שותף בתוכנית בזמן שעבדתם בקשת 12. על האירוע פרסו חסות סי דאטה, בזק בינלאומי, פרטנר, טלדור מבית וואן, אואזיס, בזק עסקים, בינת, CYBCAST, אקסלוסיב נטוורקס, סלקום עסקים, מטריקס ו-YOUCC.

מובילאיי מפסיקה את פרויקט פיתוח חיישן הלידאר, שאמור היה להיות מיועד לרכבים אוטונומיים. היחידה שמפתחת את הלידאר מונה 100 עובדים ונראה שרובם יפוטרו. החברה אמנם ציינה כי היא תנסה למצוא להם משרות בה, אולם חלק ניכר מהעובדים ביחידה הם פיזיקאים, ולא ברור עד כמה מובילאיי זקוקה לפיזיקאים בפעילויות האחרות שלה. הפעילות צפויה להיסגר עד סוף השנה וסגירתה תחסוך למובילאיי מאות מילוני דולרים, שכן הפרויקט עולה לה 60 מיליון דולר בשנה והוא היה אמור להימשך עוד כמה שנים. זאת, ללא הכנסות ממנו כלל. בינתיים היא משתמשת בחיישן של אינוויז הישראלית, ששווי השוק שלה עומד על 88.5 מיליון דולר בלבד ומנייתה צנחה מאז תחילת השנה ב-80%. גם מובילאיי נמצאת בתקופה לא טובה, והמנייה שלה צנחה מתחילת השנה ב-72%. בסוף השבוע האחרון ירד השווי של החברה אל מתחת ל-10 מיליארד דולר. בתחילת השנה היא סגרה את הפעילות הראשונה שלה עם היווסדה – מערכות התראה לנהגים כשהרכב שלהם סוטה מהנתיב או מתקרב קרוב מדי לרכב אחר. או אז, היא נפרדה מיותר מ-100 עובדים. אינטל שוקלת למכור חלק מהמניות שלה במובילאיי הצרות של מובילאיי גדולות עד כדי כך שבסוף השבוע דווח בבלומברג שאינטל שוקלת למכור חלק מאחזקותיה בחברה, שעומדות כיום על 88%. אינטל רכשה את מובילאיי ב-2017, באקזיט ענק בסכום של 15.3 מיליארד דולר. במובילאיי ציינו כי "כחלק מהבחינה השוטפת של מפת הדרכים הטכנולוגית של החברה לטווח הארוך, אנחנו סבורים שהדור הבא של לידאר FMCW הוא פחות חיוני למפת הדרכים של מערכות ה-Eyes off של החברה. הערכה זו מבוססת על מגוון נתונים, כולל התקדמות משמעותית ב-EyeQ6, המבוסס על תפיסת ראייה ממוחשבת, בהירות טובה יותר לגבי רמת הביצועים של טכנולוגיית רדאר הדימות המפותח בחברה, והמשך ירידה, טובה מהצפוי, בעלויות יחידות לידאר Time-of-flight של ספקים חיצוניים". בחברה הדגישו כי פעילויות פיתוח המוצרים האחרים שלה ממשיכות כסדרן.