בשנים האחרונות ענקיות הטק האמריקניות מתמודדות עם אתגרי ביקורת ורגולציה הולכים וגדלים באיחוד האירופי, כאשר היבשת מחמירה את תנאי ההסדרה שלה עבור חברות אלו. השבוע, הן גוגל והן אפל ספגו מהלומות משמעותיות מבית הדין האירופי לצדק (European Court of Justice), שהובילו לאישורם של קנסות ועונשים כבדים במיוחד שהוטלו עליהן בתיקים שהתמשכו לאורך שנים, אך שניסיונות החברות לזכות בהם עלו בתוהו. הענישות הללו הן חלק מהמאמצים של אירופה לרסן את הדומיננטיות של תאגידי הענק מארה"ב בשוק, כמו גם את נוהלי המס המפוקפקים, לכאורה, שלהם. גוגל יצאה "בזול" התיק הוותיק של גוגל בנוגע לשירות השוואת מחירי הקניות שלה הגיע לשיאו אתמול (ג') בפסיקה של בית הדין האירופי לצדק, שאישר קנס בגובה 2.4 מיליארד יורו (כ-2.7 מיליארד דולר) שהוטל על ענקית החיפוש על ידי הנציבות האירופית (European Commission) עוד בשנת 2017. כפי שדיווחנו לפני שבע שנים, הרשות האירופית להגבלים עסקיים הענישה את גוגל בקנס בסכום עתק של 2.42 מיליארד יורו – הגדול ביותר שהרגולטור האירופי הטיל עד אז על חברה כלשהי. הסיבה לקנס הייתה העדפת שירות השוואת המחירים של החברה מארה"ב על פני שירותים של מתחרים. הנציבות מצאה שגוגל הציבה בראש רשימת התוצאות בחיפוש באופן קבוע את התוצאות שבחרה לקדם, באמצעות מניפולציה שביצה באלגוריתם החיפוש שלה. למעשה מדובר באקורד הסיום של מאבק משפטי ממושך במיוחד, שראשיתו עוד ב-2009. כעת, אחרי שנים של ניסיונות לסכל פסיקה זאת, הפרשה הגיעה כעת לסיומה. גוגל הביעה אכזבה מפסק הדין, אך הדגישה את עמידתה בתקנות האיחוד מאז 2017. יצוין כי גוגל נמצאת בימים אלו במצב לא קל גם בארה"ב, מולדתה, שם הואשמה על ידי משרד המשפטים האמריקני בהפרות הגבלים עסקיים בשני משפטים שונים ומאוד דרמטיים. במשפט הראשון, שכבר הוכרע, נפסק שהחברה מתנהלת כמונופול בשוק החיפוש, ואילו המשפט השני, שנפתח רשמית השבוע ועוסק בהתנהלות החברה בשוק הפרסום המקוון, יוודעו התוצאות ותתקבל הכרעה בתוך מספר שבועות. ???????? ???? #Europe's top court ruled in favour of #EU #tech regulators against tech giants #Apple and #Google on Monday. Apple must pay €13 billion in back taxes to #Ireland, while Google must pay a €2.4 billion fine for #antitrust violations. @bsquinn has the details ⤵️ pic.twitter.com/H6u5yS5i67 — FRANCE 24 English (@France24_en) September 10, 2024 אפל "חגגה" באירלנד וכעת תיאלץ לשלם ממש במקביל, ספגה גם אפל השבוע הפסד משמעותי בבית המשפט האירופי לצדק שאישר את צו הנציבות האירופית משנת 2016. בצו, הוותיק אפילו יותר מזה שכרוך בענישת גוגל, הורתה הנציבות לחברת הטכנולוגיה האמריקנית לשלם לאירלנד כ-13 מיליארד יורו (14 מיליארד ד') כהחזרים על מיסים אותם לא שילמה החברה במדינה. התביעה המקורית נסובה על הטענות שאפל קיבלה הטבות מס "לא חוקיות" מאירלנד, מה שהוביל אותה לזכות ביתרון לא הוגן על פני חברות אחרות. גם במקרה המסוים מדובר בסחבת ארכת שנים שבבסיסה ניסיונות של אפל, וגם של אירלנד, לבטל את רוע הגזרה. אירלנד, כך הסתבר, לא הייתה מעוניינת לגבות את הקנס העצום בגובה 13 מיליארד היורו שספגה אפל מהאיחוד, ואילו אפל מצידה בוודאי שלא רצתה לשלם את המס שממנו ניסתה להתחמק. אבל הנציבות האירופית – שהיא למעשה רגולטור ההגבלים העסקיים חוצי הגבולות של האיחוד האירופי – שקבעה באותה שנה כי אירלנד העניקה יחס מיוחד לאפל הבהירה שוב ושוב שענקית ה-iPhone חייבת בתשלום כהלכה בעבור כל המסים שלא שילמה החל משנת 2003. מנכ"ל אפל, טים קוק, אמר ב-2016 בראיון שהעניק ל-Irish Independent, שיילחם בצמוד לממשלת אירלנד בכדי לערער ולבטל את הקביעה, שלדבריו הייתה "נטולת יסוד משפטי או עובדתי". המנכ"ל הכעוס טען בזמנו כי האיחוד סתם נטפל אל אירלנד, שממשלתה מואשמת במתן סיוע לא חוקי לענקית הטכנולוגיה, וקבע כי ההחלטה של האיחוד היא לא פחות מ-"זבל פוליטי מוחלט". אלא שליגונה של אפל מאבקיה בהחלטת האיחוד לא צלחו, והפסיקה הנוכחית פירושה שהיא בכל זאת תיאלץ לשלם את חשבון המס הנכבד לאירלנד. בעקבות ההחלטה הסופית חזרה אפל שוב על עמדתה מבעבר והדגישה כי פעולות הנציבות האירופית ביקשו לשנות רטרואקטיבית את כללי המס שהיו נהוגים באירלנד וביבשת. אפל, אגב, אינה חפה מהאשמות בנושאי הגבלים עסקיים גם בארצות הברית. במרץ האחרון, כפי שדיווחנו, הודיע ממשל ביידן כי הוא תובע את חברת הענק, בטענה שהיא מהווה מונופול בשוק הסמארטפונים. לפי התביעה, שהוגשה על ידי משרד המשפטים בוושינגטון ושהצטרפו אליה 16 ממדינות ארצות הברית, אפל הפרה את התחרות ואת החוק האמריקני בניהול ה-App Store שלה, ובכך הגבילה למעשה את הגישה של חברות מתחרות לחומרה ולתוכנה שעומדות מאחורי ה-iPhone שלה. מפעילים לחץ רגולטורי מאסיבי על ענקיות הטק באיחוד האירופי. חוקי ה-DSA וה-DMA. עיבוד ממוחשב. צילום: BigStock האיחוד והנציבות הפשילו שרוולים בתגובה לפסקי הדין, מרגרט וסטגר, ראשת ההגבלים העסקיים של האיחוד האירופי, בירכה על ההחלטות והצהירה שמדובר בניצחון לאזרחי אירופה ועשיית צדק בגזרת המס ביבשת. וסטגר שיבחה את פסקי הדין האחרונים והצהירה שהם מהווים צעדים משמעותיים לקראת הבטחת תחרות הוגנת ושמירה על סטנדרטים רגולטוריים בשוק הדיגיטלי. Today is a huge win for European citizens and tax justice. ????In its final judgment, @EUCourtPress confirms @EU_Commission 2016 decision: Ireland granted illegal aid to @Apple. Ireland now has to release up to 13 billion euros of unpaid taxes. — Margrethe Vestager (@vestager) September 10, 2024 ראוי להזכיר כי באיחוד האירופי המצב הרגולטורי של ענקיות הטק רק הלך והחמיר מאז הימים שבהם ניתנו במקור הקנסות המדוברים. הסיבה לכך היא שני חוקים חדשים יחסית שנכנסו לתוקף ביבשת במרץ האחרון –  החוק המכונה DMA – חוק השווקים הדיגיטליים – נועד להבטיח תחרות הוגנת ולשמור על המשתמשים מהפרקטיקות המונופוליסטיות, לכאורה, של ענקיות הטק. החוק הנוסף הוא ה-DSA – חוק השירותים הדיגיטליים – שמטרתו להגדיר את האחריות החוקית של פלטפורמות, משתמשים, וחברות ציבוריות שעוסקים בשירותים דיגיטליים, ולהגן על זכויותיהם של האזרחים גם כאשר הם גולשים באינטרנט. אם כן כעת האיחוד האירופי מוכן ומזומן "להיכנס" בענקיות הטק האמריקניות אף ביתר שאת, והתנהלותן עוברת ממש בזמן הזה בדיקה יסודית של הנציבות האירופית, שכבר התחילה לחקור ולהכין תביעות כנגד כמה מהחברות הדומיננטיות בעולם. בין השאר כבר דיווחנו על ממצאי הנציבות של הפרת חוק ה-DMA על ידי מטא ו-אפל, ושל ה-DSA על ידי X, לכאורה, וללא ספק ענקיות נוספות כבר חזק על הכוונת של הרגולטור האירופי גם הן.

בתקופה הקשה והמאתגרת שבה אנחנו נמצאים, אנחנו עדים לקשיים של ארגונים רבים, בענפים שונים – כולל בענף ההיי-טק. לצד הסימנים החיוביים, יש בחודשים האחרונים גל של חברות היי-טק שמפטרות עובדים, לרבות בארץ, וזאת בנוסף על המחסור הכרוני בענף בישראל. אלא שמנגד, יש חברות שמגייסות עובדים, דווקא עכשיו: יש כאלה שמעוניינות לאייש מספר בודד של משרות, אבל קיימות גם חברות שמגייסות בימים אלה עשרות ואף מאות עובדים. ריכזנו עבורכם בכתבה זו כמה מהן, כפי שהגיעו לשולחן המערכת. יודגש שהמשרות מנוסחות, מטעמי נוחות, בלשון זכר, אולם מיועדות לכל המינים והמגדרים: מלם תים קבוצת שירותי ה-IT הגדולה והוותיקה מגייסת מאות עובדים, ומציעה בימים אלה מעל 700 משרות פתוחות – עקב עליות שהיא רושמת מתחילת השנה בעיקר בתחום הביטחוני, כמו גם בעולמות הסייבר, הענן והדאטה. בין המשרות המוצעות: מומחי סייבר – תפקיד מפתח כחלק ממערך ההגנה של מדינת ישראל; מהנדס ענן – לתפקיד במטה הטכנולוגי של החברה; אנליסט שיווק דאטה עבור לקוח פיננסי מוביל; ומדען נתונים מנוסה. למשרות רבות נוספות ולשליחת קורות חיים כנסו לעמוד הקריירה של החברה. מטריקס חברת IT נוספת, מהמובילות בישראל, שמחפשת עובדים בימים אלה היא מטריקס. החברה מעסיקה כ-11,200 עובדים ומציעה 800 משרות פנויות. מטריקס מובילה כמה מהפרויקטים הטכנולוגיים הגדולים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי, ומעוניינת לאייש מגוון גדול של משרות, שמשלבות טכנולוגיות ותחומי תוכן שונים ומגוונים: דיגיטל, דאטה ובינה מלאכותית, סייבר, ענן, תשתיות, הנדסה ועוד. התפקידים המבוקשים לאיוש: מפתחי תוכנה, אנשי אבטחת מידע, מנהלי פרויקטים, מנתחי מערכות, אנשי תשתיות ותקשורת, מיישמי סאפ, בודקי תוכנה, אנשי ענן, מפתחי אוטומציה, אנשי DevOps, מפתחי RT ועוד. לעיון במשרות ושליחת קורות חיים לחצו כאן. SciPlay ישראל אחת מחברות הגיימינג הבולטות בעולם מגייסת עשרות עובדים: אנשי פיתוח, כולל מרקטינג ומוניטיזציה, ועוד. בחברה ממליצים למועמדים, לפני שהם מגיעים לראיון, להוריד את המשחקים שלה, לשחק בהם ולשתף בחוויית המשחק, כדי ללמוד את דרך החשיבה שלה. SciPlay מייצרת משחקי סושיאל קזינו, בינגו וקז'ואל, ומעסיקה יותר מ-800 עובדים, מתוכם כ-300 מועסקים בתל אביב, במגוון תחומים: פיתוח, ניהול מוצר, שיווק דיגיטלי, אנליטיקה, מדעי נתונים, ניהול פרויקטים, עיצוב גרפי, בדיקות תוכנה ועוד. בין המשרות הפתוחות בחברה: User Acquisition Manager, אנליסט בכיר לעולמות ה-Central Analytics ומהנדס תוכנה בכיר. לעמוד המשרות באתר החברה לחצו כאן. נטורל אינטליג'נס עיסוקה של נטורל אינטליג'נס הוא תחום ההשוואות המקוונות, ויש לה פתרון שמחבר בין צרכנים למותגים, שירותים ומוצרים במגוון תעשיות. היא פועלת במעל 80 קטגוריות. החברה, שממוקמת בתל אביב, מגייסת בימים אלה עשרות עובדים, שיצטרפו לכ-500 העובדים שלה. יש לה מגוון משרות פתוחות: תפקידי אנליסטים עסקיים ושיווקיים, Data Operations, ניהול תוכן, אנשי DevOps ועוד. בין המשרות הפתוחות בחברה: אחת מהן היא מנהל מכירות ופיתוח עסקי – מהמשרות הנחשקות בארגון, שבנטורל אינטליג'נס אומרים שהיא לא דורשת ניסיון טכנולוגי, ומתאימה גם לעורכי דין ורואי חשבון שמעוניינים בהסבת מקצוע. משרות נוספות: מנהל שיווק תוכן, מהנדס DevOps ו-Dataops Coordinator. למשרות נוספות ולהגשת קורות חיים לחצו כאן. אלעד מערכות חברת התוכנה הגדולה, שיש לה מעל 1,300 עובדים בשלושה מוקדים, מגייסת 250 איש. למרות אחוז גבוה מכוח האדם בחברה שגויס למילואים מאז המלחמה, ואבדה כואבת של עובד מחטיבת ה-CRM בתחילתה, אלעד מערכות מבקשת לחזק את המשק הישראלי בתקופה זו, לקראת מהלך צמיחה משמעותי. לצורך כך, היא מגייסת עובדים בתחומי הפיתוח, בדיקות האיכות, היישום, ניהול הפרויקטים וניתוח המערכות בעולמות הדאטה, הדיגיטל וה-CRM. בין המשרות הפתוחות: מיישם בינה מלאכותית, עם אופציה לג'וניור, ראש צוות פיתוח CRM, מנהל פרויקטים, מנתח מערכות דיגיטל, מפתח BI ומיישם סיילספורס. למשרות נוספות ולשליחת קורות חיים לחצו כאן. פרלל וויירלס ישראל החברה מגייסת לשורותיה עשרות עובדים, לרבות מפתחים בתחומי התקשורת, התוכנה, הפלטפורמה, הבדיקות ועוד. מדובר בחברה בת של פרלל וויירלס האמריקנית, שמתמחה בפיתוח טכנולוגיות תקשורת לדור החמישי, לרשתות גישה פתוחות (Open RAN). היא מעסיקה 700 עובדים ברחבי העולם, מתוכם מעל 200 בישראל, בשני מרכזי הפיתוח – בכפר סבא ובעמק הירדן (אזור הכנרת). דוגמאות למשרות פתוחות בחברה: Sr. Test Engineer – בודק תוכנה בכיר לאתר שלה בכנרת, PHY System Engineer – מהנדס מערכת, מנהל בכיר לניהול צוות פיתוח הדור החמישי ומהנדס מערכות RF 5G. למידע אודות משרות נוספות ולהגשת קורות חיים לחצו כאן. נובידאה חברת האינשורטק, שפיתחה פלטפורמה מונחית נתונים מבוססת ענן לניהול סוכנויות ביטוח, ברוקרים, חברות ביטוח ו-MGAs/MGUs, מגייסת עשרות עובדים למגוון תפקידים בישראל. בין המשרות המוצעות: מפתחי ומנהלי צוות Fullstack, מיישמי ומנהלי צוות יישום סיילספורס, מנהלי מוצר, מנהלי פרויקטים ומנתחי מערכות. עוד היא מציעה מגוון משרות בעולמות השיווק, ניתוח המערכות והמכירות – בארצות הברית ובלונדון. לדף המשרות של החברה לחצו כאן.

אפל היא אחד הסמלים הטכנולוגיים של ארצות הברית. וואווי, לעומת זאת, היא חברה שממש לא אהודה על הממשל האמריקני. שלא במקרה, החברה הסינית ערכה השבוע, במקביל לאירוע ההכרזה המדובר של הענקית האמריקנית, אירוע הכרזה משלה, שבו היא הציגה חידוש טכנולוגי אמיתי: הטלפון הראשון בעולם שמתקפל פעמיים, ולא רק פעם אחת, כך שכשהוא פתוח לחלוטין, הוא יוצר טאבלט, וכשהוא סגור לחלוטין, הוא מחולק לשלושה חלוקים שנמצאים זה מעל זה עם מסך חיצוני אחד. הטלפון החדש הזה, Mate XT שמו, מציע, בפתיחה מלאה, מסך בגודל של 10.2 אינץ' – אבל אפשר לפתוח רק שני חלקים ולא שלושה, אם רוצים, ואז המסך מגיע לגודל של 7.9 אינץ', והתצוגה יודעת להתאים את עצמה. מה שמדהים אף יותר הוא שהרזולוציה של הטלפון במסך מלא היא 3K. כשהוא סגור לחלוטין, המסך הוא בגודל של 6.4 אינץ'. הפאנל הוא מסוג OLED, והוא תומך בקצב ריענון של 120 הרץ. זהו גודל של טאבלט לכל דבר ועניין, ובוואווי בהחלט מקדמים את רעיון השימוש הזה, כשהם מציעים למי שרוצה לרכוש גם מקלדת אלחוטית שכוללת משטח שליטה, כדי להשתמש במכשיר כמחשב נייד. התמונות, ואפילו טיזר רשמי ששחררה החברה, לא הרסו לוואווי את החשיפה המלאה, שבה התגלה, בין השאר, שעוביו של הטלפון, כשהוא פתוח לחלוטין, עומד על 3.6 מ"מ בלבד. למרות זאת, בחברה טוענים שהוא עמיד יותר לעומת טלפונים מתקפלים אחרים בשוק. בחברה אף מבטיחים זמן עבודה ארוך עם סוללת 5,600 מילי-אמפר/שעה, ותמיכה בטעינה בהספק של עד 66 וואט. המשקל צנוע יחסית ועומד על 226 גרם – וזה מעט כשמדובר על טלפון מתקפל. מה עוד? יש ב-Mate XT גם שלוש מצלמות מאחור: ראשית עם חיישן 50 פיקסל, עם מייצב תמונה אופטי ותמיכה ב-PDAF, מצלמת רוחב עם חיישן 12 מגה-פיקסל ומצלמת פריסקופ, שגם לה יש חיישן 12 מגה-פיקסל, והיא תומכת בזום אופטי של 5.5x. מצלמת הסלפי מצוידת בחיישן 8 מגה-פיקסל. מערכת ההפעלה של המכשיר היא HarmonyOS 4.2 – כי בעקבות החרם האמריקני, גוגל מנועה מלאפשר לוואווי שימוש באנדרואיד. מחירו המינימלי של המכשיר עם 16 גיגה-בייט זיכרון עבודה ו-256 גיגה-בייט זיכרון אחסון יהיה לא פחות מ-2,800 דולר – אם הוא בכלל יוצע מחוץ לסין. בהיבט הזה, וואווי שומרת את הקלפים קרוב מאוד לחזה. ועוד אנקדוטה, לסגירת המעגל: המכירה הרשמית שלו תתחיל ב-20 בספטמבר – בדיוק ביום שבו אפל תתחיל למכור בחנויות את האייפונים החדשים.

חברת הביו-טק Somite.ai הודיעה באחרונה על הרחבת הנהלתה עם מינויו של שי קיוויתי לסמנכ"ל אסטרטגיה ואופרציה, זאת לאחר שחרורו מ-250 ימי צו 8, בהם פיקד על לוחמים בעזה במסגרת מלחמת חרבות הברזל. Somite.ai של היזם הסדרתי ד"ר מיכה ברקסטון מפתחת, בשותפות עם חוקרים מובילים מ-MIT ובית הספר לרפואה של הרווארד (Harvard) מודלי-תשתית של AI בתחום ביולוגיית תאי הגזע, והשלימה באחרונה גיוס פרי-סיד של מעל ל-10 מיליון דולר. קיוויתי, בוגר 'תוכנית תלפיות', מגיע אל Somite.ai עם רקע של מעל עשור בתפקידי מפתח בתחומי פיתוח עסקי, אסטרטגיה ואופרציה, יסייע בהמשך הצמיחת החברה, ויוביל את פיתוח ויישום האסטרטגיה שלה בשוק הגלובלי. בתפקידיו הקודמים שימש קיוויתי כמשנה למנכ"ל ועובד ראשון בארה"ב בחברת 4M Analytics, בה בנה את המטה הבינלאומי של החברה באוסטין, טקסס. לפני כן, הוא הוביל בחברת Alvarez & Marsal ארגון מחדש של מספר חברות ענק. בעברו, שירת כעשור במסגרת תוכנית תלפיות להכשרת מנהיגות ביטחונית-טכנולוגית בצה"ל בתפקידי טכנולוגיה שונים, וביצע שירות קרבי בסיירת צנחנים. כראש מדור במחלקת האמל"ח של זרוע היבשה, לקח חלק בפרויקט שזכה בפרס ביטחון ישראל. במסגרת שירותו הצבאי השלים תואר כפול באוניברסיטה העברית בפיזיקה ובמדעי המחשב. קיוויתי סיים תואר שני ביחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית, תואר שני במנהל עסקים ופיננסים בבית הספר המוביל בעולם למנהל עסקים The Wharton School, בהצטיינות יתרה, ותואר שני במנהל ציבורי בהרווארד. ד״ר מיכה ברקסטון, מנכ"ל ושותף מייסד ב-Somite.ai: "הצטרפותו של שי לצוות שלנו היא צעד משמעותי לקראת מימוש החזון שלנו. שי חולק את התשוקה שלנו לפיתוח טכנולוגיות ישראליות פורצות דרך, ולתיקון עולם, ויש לו את הכישורים והניסיון הנדרשים כדי לעזור לנו להוביל את החברה לשלב הבא. שי יוביל את פיתוח האסטרטגיה שלנו, ויסייע לנו להאיץ את הצמיחה ולהפוך את Somite.ai לחברה מובילה בתחום פיתוח התרופות באמצעות בינה מלאכותית. אני עוקב אחרי הקריירה המזהירה של שי כבר תקופה ארוכה, ובטוח שהצטרפותו תקדם אותנו לשלב הבא בחיי החברה".

בכירים בתחום הסייבר בישראל התאספו בשבוע שעבר במתחם האירועים איסט בתל אביב לאירוע שערך הסניף הישראלי של טרנד מיקרו (Trend Micro) בשיתוף זברה טכנולוגיות ובהפקת אנשים ומחשבים. באירוע, שהתקיים לאור סיכומי המחצית הראשונה לשנת 2024 בזירת הסייבר, המגלים כי התוקפים בזירה משתכללים ומשתדרגים בחסות הטכנולוגיות החדשות ובעיקרן ענף ה-AI, הוצגו גם נתונים על אודות העלייה במתקפות שחווים ארגונים בישראל נוכח מלחמת "חרבות ברזל". האירוע נפתח בדבריה של מנכ"לית טרנד מיקרו ישראל, רוויטל אוחיון, אשר ציינה כי, "ככל שאיומי הסייבר הופכים מתוחכמים יותר, ההשלכות הפיננסיות של האירועים על ארגונים הופכות חמורות יותר". לדבריה, על מנת להתמודד עם ריבוי איומים מתוחכמים אלו נאלצות החברות והארגונים להתמודד עם מערכות הגנה מורכבות המציפות את העוסקים במלאכה בהתראות שאותן צריך וכדאי לפשט". בהמשך היום נשאו דברים, דדי גרטלר, בכיר במערך הסייבר הלאומי, שהציג את מצב הסייבר בישראל בקרב חברות וארגונים והדגיש, כי בתחום זה ישנו עוד מקום רב לשיפור, עופר פז, CTO בזברה ודוברים נוספים מטעם טרנד מיקרו, שהציגו את מגוון היכולות והיתרונות המאפיינים את החברה בפעילותה בתחום הסייבר. את האירוע חתם ערן זרחוביץ' במופע סטנד-אפ הומוריסטי ושנון. נצפו באירוע, מימין: מעין גנות, יואב לנד, רוויטל אוחיון ועופר פז. צילום: ניב קנטור

פגם פרטיות באפליקציית המסרים ווטס-אפ, המשרתת יותר משני מיליארד משתמשים ברחבי העולם, מנוצל על ידי תוקפים כדי לעקוף את תכונת "הצג פעם אחת" של האפליקציה ולצפות שוב בהודעות, כך חשף טל בארי, מנהל הטכנולוגיות ואחד המייסדים של סטארט-אפ הקריפטו זנגו (Zengo). לדברי מטא, החברה האם של ווטס-אפ, תכונת "הצג פעם אחת" של ווטס-אפ (שהוצגה לפני שלוש שנים) מאפשרת למשתמשים לשתף תמונות, סרטונים והודעות קוליות באופן פרטי, מתוך תפיסה שהנמען לא אמור להיות מסוגל להעביר, לשתף, להעתיק או לצלם את מסך ההודעות שלו מכיוון שהוא ייעלם אוטומטית מהצ'אטים לאחר פתיחה פעם אחת. "ברגע שתשלח תמונה, סרטון או הודעה קולית פעם אחת, לא תוכל לצפות בה שוב", מסבירה החברה באתר התמיכה שלה. "כל התמונות או הסרטונים שתשלח לא יישמרו בתמונות או בגלריה של הנמען. הנמען גם לא יכול לצלם צילום מסך של כל דבר שאתה שולח באמצעות תצוגת פעם אחת". עם זאת, "הצג פעם אחת" יחסום ממשתמשי ווטס-אפ לצלם מסך של ההודעה רק במכשירים ניידים מכיוון שפלטפורמות שולחניות ואינטרנט אינן תומכות בחסימת צילומי מסך. יתר על כן, צוות המחקר של זנגו מצא, כי מטא הטמיעה את התכונה הזאת באופן שהחוקרים תיארו כ"מוזנח", המאפשר לתוקפים לשמור ולשתף בקלות עותקים של הודעות "הצג פעם אחת". "חשפנו את הממצאים שלנו בפני מטא, אבל כשהבנו שהנושא כבר מנוצל בשטח, החלטנו לפרסם אותו כדי להגן על הפרטיות של משתמשי ווטס-אפ", ציין בארי. כפי שמצאו חוקרי האבטחה של זנגו, תכונת "הצג פעם אחת" משמשת לשליחת הודעות מדיה מוצפנות לכל מכשירי הנמען – הודעות שהן כמעט זהות להודעה רגילה, אך כוללות כתובת URL לנתונים המוצפנים, המתארחים בשרת האינטרנט של ווטס-אפ ,ואת המפתח לפענוחם. בנוסף, הודעות "הצג פעם אחת" קובעות את הדגל של "הצג פעם אחת" ל"נכון". בארי הסביר שתכונת "הצג פעם אחת" של ווטס-אפ מאפשרת למשתמשים לשלוח הודעות שיש לצפות בהן פעם אחת בלבד. ובכל זאת, ההודעות נשלחות לכל מכשירי הנמען, גם כאלה שלא אמורים להציג אותן. בנוסף, ההודעות לא נמחקות מיד מהשרתים של ווטס-אפ לאחר ההורדה.   1/ WhatsApp "View once" media message is worse than no privacy. It's a privacy theater encouraging users to give away their privacy under false pretenses. See video and thread below on our @ZenGo research discovering it. pic.twitter.com/omRmJc0mfD — Tal Be'ery (@TalBeerySec) September 9, 2024 זה הופך את הגבלת החשיפה של המדיה לסביבות ופלטפורמות מבוקרות לבלתי אפשרית, במיוחד מכיוון שחלק מהגירסאות של הודעות "הצג פעם אחת" מכילות גם תצוגה מקדימה של מדיה באיכות נמוכה שניתן לצפות בהן ללא הורדה. יתר על כן, הודעות "הצג פעם אחת" פועלות כמו הודעות רגילות אך עם דגל "הצג פעם אחת". עם זאת, תוקפים יכולים לעקוף את תכונת הפרטיות הזאת על ידי הגדרת דגל "הצג פעם אחת" ל-false, מה שמאפשר הורדה, העברה ושיתוף של ההודעה. "פרטיות היא קריטית עבור מסרים מיידיים. ווטס-אפ הכירה בכך על ידי תמיכה בהצפנה מקצה לקצה (E2EE) עבור שיחות המשתמשים שלה כברירת מחדל", מציין בארי, "עם זאת, הדבר היחיד שגרוע מחוסר פרטיות הוא תחושת פרטיות מזויפת שבה משתמשים מובלים להאמין שצורות תקשורת מסוימות הן פרטיות, כאשר למעשה הן אינן. נכון לעכשיו, "תכונת 'הצג פעם אחת' של ווטס-אפ היא צורה בוטה של ​​שקר, ויש לתקן אותה ביסודיות או לנטוש אותה". לדברי חוקרי זנגו, הפגם נוצל לרעה לשמירת הודעות "הצג פעם אחת" במשך שנה לפחות, כאשר אלו המנצלים אותה אפילו יצרו תוספות לדפדפן, שיכולות להשבית את הדגל של "הצג פעם אחת", מה שמאפשר לעקוף את התכונה. מטא הגיבה לידיעה, ואמרה שבימים אלה היא פורסת שינויים בתכונת "הצג פעם אחת", אבל בעוד התיקון מגיע לגירסת הדפדפן של ווטס-אפ, לא ברור אם עדיין ניתן לנצל את פגם הפרטיות באמצעות אפליקציות ווטס-אפ מותאמות אישית. "תוכנית תיקון הבאגים שלנו היא דרך חשובה שבה אנו מקבלים משוב בעל ערך מחוקרים חיצוניים, ואנחנו כבר בתהליך של הפעלת עדכונים של 'הצג פעם אחת בגירסת הווב", הודיע דובר ווטס-אפ. "אנחנו ממשיכים לעודד משתמשים לשלוח הודעות תצוגת פעם אחת בלבד לאנשים שהם מכירים וסומכים עליהם", לשון התגובה

כתב: הילל יוסף. "הטמעת רכיבי בינה מלאכותית במערכי המחשוב בארגונים איננה עוד שינוי, זה לא עוד שלב בטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם. ה-AI נוגעת בכל תחומי החיים ומגזרי הפעילות הארגוניים. זה לא רק שימוש ב-GPT, אלא שינוי הרבה יותר רוחבי, שהופך את הארגון ליעיל ותחרותי. משמעות המהלך עבור הארגון היא 'להיות או לחדול'. אם ארגונים לא יעשו כך, חברות חדשות, שמתחרות בהם, ישיגו אותם: הן יעבדו יעיל יותר ויביאו לשוק מוצרים ושירותים חדשים מהר יותר. ארגונים יצטרכו לפתח יכולות AI, ומי שלא ישלוט בשרשרת המזון של הנתונים בתחום שלו – סופו שלא יוכל להיות תחרותי מול חברות חדשות, שייבנו מראש לעולם הבינה המלאכותית", כך אמר נתי שלום, עמית בכיר בקבוצת ה-Native Edge ב-דל טכנולוגיות (Dell Technologies) ישראל. שלום התראיין לקראת כנס הלקוחות והשותפים השנתי של החברה. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, ייערך ביום ג, ה-17 בספטמבר, באקספו תל אביב, תחת הנושא Accelerating ​AI-powered innovation (האצת חדשנות מבוססת בינה מלאכותית). לדבריו, "עם כניסת הבינה המלאכותית לארגונים, היא נכנסת גם ליחידות הקצה בהם, ויש מעבר מהתמקדות באימון מודלים לשימוש במודלים מאומנים. המהלך מאפשר כניסת עוד שחקנים לתחום. הפתרון של דל נבנה עם מענה גנרי, חוצה פלטפורמות. הבינה המלאכותית נכנסת לעולם הקוד הפתוח, בעיקר במודלים כמו Llama ותשתיות כמו קוברנטיס. כך, ארגונים יכולים לפתח תשתיות ופתרונות מבוססי AI – בלא נעילת ספק, או ענן". "אחד האתגרים באימוץ בינה מלאכותית", ציין, "הוא העלויות, שעדיין גבוהות. רכישת ברודקום את VMware הביאה גם היא לעליית מחירים לארגונים, והניהול מבוסס ה-AI של התשתיות היה לעוד יותר משמעותי – גם בענן הציבורי וגם בזה הפרטי". "מפעל הבינה" של דל טכנולוגיות שלום אמר כי "דל טכנולוגיות הכריזה על AI Factory – 'מפעל בינה'. חומרי הגלם של מפעל זה הם המידע הארגוני והאלגוריתמים, ואילו התוצר שלו הוא מערכות אוטונומיות, שמנתחות נתונים ומספקות תובנות מגוונות לפעולה". לדבריו, "מפעל הבינה נשען על חמש תפיסות: האחת – הדאטה היא מבדלת ומספקת יתרון תחרותי. 83% מהמידע הארגוני שהצטבר אינו פומבי, מצוי בדאטה סנטר הארגוני וניתן לחשוף אותו למודלי AI. התפיסה השנייה גורסת שיש להביא את ה-AI אל הדאטה: זה יעיל ונכון יותר מהמהלך ההפוך. השלישית – יותר מחשוב עובר מהמרכז לקצה, ונדרשת תשתית גמישה לטיפול בו. הרביעית – יש לבנות את רכיבי הבינה המלאכותית באופן מודולרי, כדי לבחור את הטוב שבעולמות, עם יכולת להרצת אותו שירות על תשתית של אנבידיה, אינטל או AMD – בלא שינויים. התפיסה החמישית – סביבה פתוחה לטובת פתרון המשלב בין סביבות של ספקיות תוכנה שונות, בעולמות הנתונים והתפעול". "אנחנו מציעים את כל רכיבי הפתרון – תשתיות, חומרה, אחסון, רישות ומיתוג, עם יכולות AI", הוסיף. "עוד אנחנו מציעים להריץ בינה במחשב – AI PC. דל מציעה גם תשתיות המאפשרות לקחת את כל הסביבה ולנהל אותה מרחוק, כיחידה אחת של חומרה ותוכנה. יש לנו אינטגרציה עם נוטניקס, רד האט וסרוויס נאו, לצד עבודה מול ספקי הענן המובילים". לסיכום אמר שלום ש-"היצע מפעל הבינה שלנו מעניק פשטות, אבטחה בהתקנות מקומיות וגם בקצה, עם הגנה ושליטה בשימוש בנתונים – בעיקר בהיבט של קניין רוחני. המפעל מצליח להיות כלכלי, כי באמצעות האקו-סיסטם הנרחב אנחנו יכולים להתאים לכל לקוח השקעות מדויקות בהתאם לגודל ולצרכים, ותוך מינוף משאבים קיימים. כך, אנחנו יכולים להוריד את עלות הבעלות הכוללת (TCO) של הטמעת בינה מלאכותית בארגון עד 75%". מתעניינים בתחום? רוצים לשמוע עוד? לפרטים נוספים ולהרשמה לכנס לחצו כאן.

מודל הבינה המלאכותית החדש של OpenAI, בשם Strawberry, עשוי להגיע מוקדם מהמתוכנן, עם צפי לשחרור "בתוך השבועיים הקרובים", כך על פ דיווח ב-The Information. במקור, החברה תכננה להשיקו במהלך הסתיו, אבל לפי הדיווח, המתבסס על שני מקורות המקורבים לנושא, שחרורו יוקדם. בחודש שעבר חשף The Information לראשונה ש-OpenAI עובדת על Strawberry, שייחודיותו לעומת מודלים אחרים של בינה מלאכותית יוצרת טמונה ביכולת של חשיבה עמוקה. כתוצאה מכך, זמן התגובה שלו לשאלות והנחיות יהיה בין 10 ל-20 שניות, בניגוד לתגובות הכמעט מיידיות של המודלים הקיימים. זהו עיכוב מכוון, שנועד לאפשר ל-Strawberry לטפל בכל שאילתה בצורה שיטתית, ובכך להפחית את הסיכוי לטעויות. על ידי מתן זמן ל"מחשבה", OpenAI מקווה ש-Strawberry יספק תגובות טובות יותר, במיוחד במשימות הדורשות חשיבה מורכבת או רב-שלבית. לפי המקורות של The Information, המודל נועד להצטיין בתחומים כמו פתרון בעיות מתמטיות, כתיבת קוד וביצוע משימות עסקיות ממוקדות, כמו יצירת תוכנית שיווק מפורטת. לפי הדיווח, Strawberry ישולב בתוך ChatGPT, אך זו תהיה אפשרות עצמאית בתוך הפלטפורמה הזו. לא ברור בדיוק איך המשתמשים יוכלו לגשת אליו, אבל אפשרות אחת היא שמשתמשים פשוט יוכלו לבחור Strawberry מתוך רשימה של מודלים זמינים בממשק ChatGPT. לפי הדיווח, ייתכן גם של-Strawberry יהיה מודל תמחור שונה. בניגוד לדגמי ה-GPT הקיימים, הזמינים בחינם ובאמצעות מנויים, ל-Strawberry יהיה מבנה תמחור המטיל מגבלות על מספר ההודעות שמשתמשים יכולים לשלוח בכל שעה. ייתכן גם שתהיה אפשרות לזמני תגובה מהירים יותר תמורת רמת מחיר גבוהה יותר. בנוסף, מנויי ChatGPT קיימים ככל הנראה יקבלו גישה מוקדמת ל-Strawberry לפני שהוא יהפוך זמין למשתמשים בחינם. עוד לפי הדיווח, ייתכן שיהיו עדיין כמה מגבלות למודל החדש. ראשית, הוא יוכל לעבד רק שאילתות מבוססות טקסט בעת ההשקה, בניגוד ל-GPT-4o, שהוא בעל יכולות מולטי-מודליות, המאפשרות לו להגיב גם לתמונות. בנוסף, כמה בודקים מוקדמים דיווחו שלעיתים ל-Strawberry לוקח זמן רב מדי להגיב לשאילתות פשוטות יותר, והשיפור הנתפס באיכות התגובות שלו עשוי שלא להצדיק את העיכובים הארוכים בקבלתן. בעיה נוספת היא, לפי הדיווח, שעל אף שנועד לזכור שיחות קודמות כדי שיוכל לספק תגובות אישיות יותר, לפעמים Strawberry מתקשה לעשות זאת. ובכל זאת, כמו בכל מודל AI חדש, תמיד יהיו כמה חבלי לידה, אבל הפוטנציאל של Strawberry הובהר כשהתגלה כאחת הסיבות העיקריות מאחורי ההדחה הקצרה של מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, בשנה שעברה. ממש לפני פיטוריו של אלטמן, חוקרי AI מסוימים ראו ב-Strawberry, שנקרא אז "Q", כדאגה גדולה בשל יכולותיו המתקדמות. על פי דיווחים באותה תקופה, החוקרים חששו ש-Q מייצג פריצת דרך גדולה במסע לבניית "בינה כללית מלאכותית" וכי הפיתוח שלה מתרחש מהר מדי. בכל מקרה, נראה ש-OpenAI מתכוונת להמשיך עם Strawberry, והשקתו יכולה לתת לחברה מומנטום רענן במרוץ בין חברות בינה מלאכותית ליצור מודלים חזקים יותר ויותר.