אינטל ממשיכה לקצץ בהוצאות שלה, גם בישראל, והבוקר (א') החברה הודיעה לעובדים כי היא תבטל את סבסוד חשבון הסלולר של חלק מהם. זאת, לאחר עשרות שנים שבהן החברה מסבסדת את חשבונות הסלולר של עובדיה. המהלך אמור להשפיע על חלק מעובדי מרכז הפיתוח של החברה בחיפה, פתח תקווה וירושלים. עם זאת, מימון הסלולר עבור עובדים שהשימוש בו חיוני לעבודתם, כגון עובדי ה-IT, מפעלי הייצור ואנשי השיווק והמכירות – לא ייפסק. שורה של קיצוצים בהוצאות אינטל, אחת החברות הרב לאומיות הוותיקות שפועלות בישראל, מעסיקה בארץ קרוב ל-12 אלף עובדים, מהם כ-8,000 עובדי פיתוח וכ-4,000 עובדי ייצור. היא מבצעת בימים אלה שורה של קיצוצים בהוצאות ברחבי העולם, לאור תוצאות עסקיות בעייתיות שהיא פרסמה בחודש שעבר, שכללו ירידה בהכנסות, זינוק בהפסד התפעולי ומעבר להפסד נקי של 1.6 מיליארד דולר. במסגרת מהלכים אלה, החברה הכריזה באחרונה על פיטורי 15% מעובדיה – ככל הנראה 17 אלף תקנים, אם כי היא לא מסרה באילו מדינות יפוטרו עובדים. כמו כן, אינטל החליטה להורות לעובדיה בישראל להחזיר את רכבי הליסינג. מהלך נוסף, שאותו אינטל שוקלת, הוא לבצע פיצול שלה לשתי חברות – אחת שתציע שירותי ייצור שבבים ושנייה שתעשה את שאר הפעילויות של אינטל. גם מובילאיי, החברה הישראלית שאותה רכשה אינטל ב-2017 תמורת 15.3 מיליארד דולר, לא יודעת ימים יפים באחרונה, ובשבוע שעבר הודיעה כי היא מפסיקה את פרויקט פיתוח חיישן הלידאר, שהיה אמור להיות מיועד לרכבים אוטונומיים. מאינטל נמסר כי היא "מבצעת באופן שוטף הערכות של פעילותה הגלובלית כדי להבטיח יעילות וניהול אחראי של המשאבים. איננו מגיבים לפרטים תפעוליים ספציפיים, אך אינטל נותרת מחויבת במלואה לישראל כאחד מאתרי הייצור והמו"פ המרכזיים שלנו. החלטותינו, כולל התאמות לתהליכים פנימיים ולהטבות, נובעות מתנאי השוק, דינמיקות עסקיות ואסטרטגיית הצמיחה ארוכת הטווח שלנו".

אפל ממשיכה לקצץ בהוצאות שלה, ורוכשי האייפונים החדשים שהוכרזו זה עתה, iPhone 16 ו-iPhone 16 Pro, יגלו שבקופסה שלהם יש פחות ממה שהם כבר התרגלו אליו. רוכשי האייפונים כבר למדו שאת המטען של הטלפון החדש שלהם הם צריכים לרכוש בנפרד, אחרי שהוא נעלם מקופסאות המכשירים החדשים מתישהו ב-2021, בשם השמירה על איכות הסביבה. הפעם, החיסכון של אפל מעט ביזארי יותר: לא יהיו יותר בקופסאות הללו מדבקות עם הלוגו של החברה. אפל הוציאה עדכון על כך לכל עובדי החנויות שלה, והיא תצייד את חנויות רשת ה-Apple Store בכמות מוגבלת של המדבקות – אבל רק מי שיבקש אותן ספציפית יוכל לקבל, ורק בעת ביצוע הרכישה עצמה. חנויות צד שלישי שימכרו את האייפונים החדשים, ומי שיבצע הזמנה ישירות לביתו – אין להם בכלל סיכוי לקבל את המדבקות. גם הפעם, אפל מציינת שהמטרה היא שמירה על איכות הסביבה – כחלק מהמהלך שהיא עושה כדי להפוך ניטרלית מבחינת פליטת פחמן עד 2030. בין השאר, היא מתגאה שהקופסאות של האייפונים החדשים מיוצרות אך ורק מסיבים.

כל מחקר העוסק כיום במעורבות עובדים (Engagement) מראה שדבר לא מניב החזר גבוה יותר על ההשקעה ממעורבות עובדים – וכאן בדיוק נכנסת לתמונה Workvivo, המסייעת לכל אחד ואחת בארגון להרגיש חלק מהכלל, מוערכים ומעורבים ולא משנה היכן הם עובדים. הפלטפורמה מבית זום (Zoom) משפרת באופן מסיבי את המעורבות  של העובדים, מעלה את רף הפרודוקטיביות ודואגת לשימור עובדים ולשביעות רצונם ממקום העבודה. ליאת בן עטייה שבתאי, מהנדסת פתרונות ב-זום. צילום: פרטי לדברי ליאת בן עטייה שבתאי, מהנדסת פתרונות ב-זום, הפלטפורמה שדורגה במקום הראשון כ'אפליקציה לעובדים' על ידי משתמשי G2, נמצאת כיום בשימוש יומי בקרב למעלה מ-3 מיליון עובדים, ביניהם מנהלי תקשורת פנים-ארגונית, אנשי משאבי אנוש, ראשי צוות, או מנהלים, בחברות דוגמת מרצדס, אמזון ו-ריינאייר. לדברי בן עטייה שבתאי: "הפלטפורמה דואגת שהמשתמשים לכל רוחב הארגון ירגישו מחוברים ומעורבים יותר. העיצוב הפשוט והמתקדם של Workvivo מספק חוויה חברתית מוכרת ואהובה, ובאופן טבעי היא מאומצת על ידי עובדים שמשתמשים בה בגלל שהם רוצים, לא בגלל שהם חייבים". עבור צוותי התקשורת הפנים-ארגונית, Workvivo מאפשרת לנהל בקלות קמפיינים וכלים ארגוניים; עבור אנשי ונשות משאבי אנוש מספקת הפלטפורמה את כל שצריך על מנת להגביר את רמת מעורבות העובדים, שמתורגמת במהירות ליחס שימור גבוה יותר, היעדרות נמוכה יותר ופרודוקטיביות רבה יותר; עבור אנשי ה-IT, ה-API והאינטגרציות של Workvivo מאפשרים שיתוף פעולה עם כל כלי ארגוני; והמנהלים מזהים בה פלטפורמה אחת, שמאפשרת את הפיקוח והתובנות שבאמת צריך, כדי לבנות כח אדם מעורב באמת, מחובר ומחויב להצלחת הארגון. לפי בן עטייה שבתאי, להטמעת הפלטפורמה בארגון יש לא מעט יתרונות: על פי מחקרים שונים, עובדים בדרך כלל מבלים כ-20% מזמן העבודה שלהם בחיפוש ואיסוף מידע הנדרש לשם ביצוע חובות ביעילות. Workvivo מפחיתה משמעותית זמן מבוזבז זה, על ידי הפיכת מקום העובדה לדיגיטלי ו"שקוף". מעבר לכך, עובדים מעורבים נוטים לעבוד קשה יותר. העובדים שמחוברים לארגון ולמטרותיו הם מאוד מעורבים ונלהבים בעבודתם, והם מונעים לביצועים גבוהים וחדשנות. לפי דבריה, "עובדים מחוברים שאוהבים את עבודתם לוקחים הרבה פחות ימי מחלה וגם מהצד הארגוני/אדמינסטרטיבי, יעילות משאבי האנוש משתפרת. ולא פחות חשוב: ברגע שבונים כוח עבודה חזק, קל לשמור ולשמר אותו בארגון – מצב החוסך בעלויות הגיוס. בסוף היום, רמות גבוהות יותר של מעורבות מובילות לחברה גדולה יותר…". העלאת הכנסות באמצעות הגדלת פרודוקטיביות "עם Workvivo, המשולבת בצורה חלקה בלקוח של זום, אנו משנים את המשחק עבור עובדים ומנהיגים בכל מקום. זה אומר שכאשר אתה פותח את חלון הזום שלך, אתה יכול להתקשר לעמיתים, לבדוק את האימיילים שלך, להציג את היומן שלך ועוד, אבל גם לעבור ללשונית Workvivo, כדי לראות את העדכון האחרון של החברה או את מה אומר לך עמית לעבודה – הכל באותה אפליקציה. המשמעות היא שכל עובד – ממנהלים ועד מתמחים, ממי שעובד משרד ועד עובדי השטח – כולם משתמשים בפלטפורמה אחת לכל סוגי התקשורת במקום העבודה ועל הדרך מתגברים הפרודוקטיביות, שיתוף הפעולה והמעורבות". עם Workvivo קל יותר מתמיד להישאר מחוברים ומעורבים. ניתן לשתף סיפורים מעוררי השראה, להעביר מסרים קריטיים, לקבל משוב ופשוט להישאר מעודכן עם עדכוני החברה. הפלטפורמה מחליפה כלי תקשורת פנימיים מיושנים ומסורבלים בחוויה חברתית תוססת ומוכרת, ויש לה היסטוריה מוכחת של רמות אימוץ שאין שני לה. בו עטייה שבתאי מוסיפה כי: "חווית העובד מעולם לא הייתה חשובה יותר. זה המבדיל העיקרי אם אנשים בוחרים להישאר בחברה או לא, וזה משפיע על כל דבר, משביעות רצון הלקוחות ועד לביצועי החברה. היבט מרכזי אחד בחוויית העובדים הוא איכות הכלים והמערכות שיש להם גישה אליהם בתפקידם".  Workvivo, שנבנתה עבור הארגון המודרני, מספקת תכונות חזקות שארגונים יכולים לסמוך עליהם ולהסתמך עליהם. עסקים גלובליים כמו מרצדס, אמזון ו-ריינאייר וגם Bupa, Telus או Motherson, הם רק חלק מהחברות הרבות המניעות את חוויית העובדים הדיגיטלית הגלובלית שלהם עם Workvivo. הצטרפו אלינו לוובינר החינמי ותבינו מדוע. להרשמה חינמית – לחצו כאן

סיילספורס הכריזה בסוף השבוע על Agentforce – סדרת סוכני AI אוטונומיים, שמבצעים משימות בענפי השירות, המכירות, השיווק והמסחר. לדבריה, הסוכנים האוטונומיים החדשים אמורים להשלים את פעילות העובדים בארגון – ולא להחליף אותם. בחברת הענק אומרים כי Agentforce תאפשר לחברות להרחיב את כוח העבודה שלהן לפי דרישה, בלחיצת כפתור. הפתרון מציע כוח עבודה דיגיטלי בלתי מוגבל, לשיטת סיילספורס, באמצעות סוכני AI, והוא מסוגל לנתח נתונים, לקבל החלטות ולבצע משימות, כמו מענה לפניות שירות לקוחות, סינון הובלת מכירות ואופטימיזציה של קמפיינים שיווקיים. הארגון יכול לבנות, להתאים אישית ולהפעיל סוכנים משלו "לכל תרחיש שימוש בכל תעשייה", כלשון הודעת החברה. מנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, הכריז על המוצר במסיבת עיתונאים שהתקיימה לקראת כנס Dreamforce של החברה, שיחל ביום ג' בסן פרנסיסקו. קלרה שי, מנכ"לית Salesforce.AI, אמרה כי "אנחנו עדים למעבר מאוטומציה של משימות בודדות, כמו כתיבת מייל, לאוטומציה של תהליכים שלמים, כגון ניהול יחסים עם לקוחות. הבינה המלאכותית מאפשרת לנו להציג שאלות מורכבות ולקבל תשובות המבוססות על פעולות שונות. זה כמו מעבר מנהיגה ידנית לנהיגה אוטונומית מלאה בעולם העסקים". סיילספורס: מדובר בשדרוג לצ'טבוטים מהדור הקודם בחברה אומרים כי בניגוד לקופיילוטים ולצ'טבוטים מהדור הקודם, שתלויים בבקשות אנושיות ומתקשים בביצוע משימות מורכבות או רב שלביות, Agentforce מציעה רמה חדשה של תחכום על ידי פעולה אוטונומית, איתור הנתונים הנכונים לפי דרישה, בניית תוכניות פעולה לכל משימה וביצוען ללא צורך בהתערבות אנושית. כמו רכב אוטונומי, היא משתמשת בנתונים בזמן אמת כדי להתאים את עצמה לתנאים משתנים, ופועלת באופן עצמאי, תוך כדי שמירה על הגבלות מותאמות אישית לארגונים. כמו כן, על פי החברה, הפתרון מבטיח שכל אינטראקציה עם לקוח תהיה מושכלת, רלוונטית ושימושית. כמה חברות, בהן סאקס, אופן טייבל ו-וויילי, כבר התנסו ב-Agentforce. כך למשל, ב-וויילי, הפלטפורמה מוגדרת לענות על שאלות באמצעות מאגר הידע של החברה, שכבר משולב בסיילספורס – כך שהיא יכולה לפתור באופן אוטומטי בעיות גישה לחשבון. כמו כן, היא מסווגת בעיות רישום ותשלום, ומפנה את הלקוחות למשאבים המתאימים. בחברה מדווחים כי היא חוותה עלייה של מעל 40% בפתרון תיקים, תוך שהיא משיגה תוצאות טובות יותר מהצ'טבוט הישן שלה, ונותנת לסוכנים האנושיים שלה יותר זמן להתמקד במקרים מורכבים.

בכירים בתעשיית הטק העולמית, כולל בזו הישראלית, השתתפו בשבוע שעבר בכנס השנתי של אורקל, שנערך בלאס וגאס. הם חזו, בין היתר, בשורה של הכרזות על טכנולוגיות ופתרונות חדשים, שבכירי חברת הענק ביצעו בכנס. באירוע השתתפו מעל 10,000 איש. לצד המייסד האגדי של אורקל, לארי אליסון, ומנכ"לית החברה, צפרא כץ, השתתפה בכנס משלחת ישראלית, עם נציגי חברות כגון אמדוקס, טאבולה, אאוטבריין, פאפאיה גלובל, PWC, וויקס ורפאל. צפרא כץ, מנכ"לית אורקל (במרכז), עם ערן פייגנבוים, מנכ"ל אורקל ישראל, ויעל הר-אבן, משנה למנכ"ל אורקל ישראל. צילום: יח"צ המשתתפים הופתעו כאשר כץ, ילידת ישראל ואחת הנשים המשפיעות בעולם, הצטרפה אליהם לארוחת ערב. במעמד זה חזרה מנכ"לית אורקל, שביקרה בכפר עזה אחרי טבח ה-7 באוקטובר, על מחויבותה למדינת ישראל ולקידום מעמדה וחוסנה. המפגש כלל גם הבעת תקווה משותפת לחזרתם.ן של החטופים והחטופות הביתה במהרה. ערן פייגנבאום, מנכ"ל אורקל ישראל, אמר כי "לאור האתגרים העצומים שעומדים בפני המדינה והמשק הישראליים, הפוטנציאל שיש לטכנולוגיות ענן ובינה מלאכותית לחזק את התעשייה בארץ משמעותי מאוד. הנוכחות הגבוהה של בכירים בהיי-טק הישראלי בכנס השנה הייתה חשובה מתמיד, והתרגשתי לראות את קבלת הפנים החמה שאורקל העניקה למשלחת הישראלית. נמשיך ונחזק את ההשקעה והתמיכה שלנו במדינת ישראל גם בעתיד".

מאת: הילל יוסף "מנהלי אבטחת המידע בארגונים מתמודדים כיום עם נוף איומים מתפתח במהירות, המונע על ידי מגמות כמו מעבר לענן, גידול בעבודה מרחוק והמורכבות הגוברת של סביבות טכנולוגיות. כדי להגן על נכסים בענן, ארגונים צריכים לאמץ גישה חדשה לאבטחה, המתמקדת בנראות, בקרה ואכיפה של מדיניות אבטחה בכל סביבה, בין אם היא מקומית או בענן", כך אמר עידן בן נאים, מנהל הפעילות של נטסקופ (Netskope) בישראל. בן נאים התראיין לקראת Netskope – World SASE Summit 2024. הכנס השנתי של הסניף הישראלי של ענקית אבטחת המידע, בהפקת אנשים ומחשבים, ייערך ביום ד', ה-25 בספטמבר, באולם איסט בתל אביב. לדברי בן נאים, "האתגרים הבולטים שיש לתת עליהם את הדעת הם: מחסור חמור במומחי אבטחת מידע מיומנים; המעבר לענן, שמרחיב את משטח התקיפה; גידול במגמת עבודה מרוחקת, ויותר מורכבות טכנולוגית המקשה על הניהול". בן נאים הסביר כי "בעבר, ההגנה ההיקפית, ה-Perimeter, הייתה ברורה ומוגדרת היטב – חומת האש של הארגון. בתשתית בענן, ה-Perimeter נעלם והפך להיות 'ענני'. בתשתית מקומית, המידע אוחסן בשרתים פיזיים בארגון, וכעת המידע מאוחסן בשרתי ענן מרוחקים, ונהיה פגיע יותר. בנוסף, המידע יכול לנוע בין ספקי ענן שונים, מה שמסבך את ניהול ההגנה". "ברמה האפליקטיבית", הסביר, "הגישה לאפליקציות הייתה מבוקרת על ידי חומת האש. כעת, אפליקציות SaaS ניתנות לגישה מכל מקום, מה שמגדיל את משטח התקיפה. בנוסף, עובדים יכולים להתקין אפליקציות בעצמם, והדבר מקשה על מעקב אחר השימוש בהן, ויוצר סביבת Shadow IT, עם פחות שליטה. גם עבודה מרוחקת מוסיפה אתגר: בתשתית בענן, עובדים מרוחקים יכולים לגשת למשאבים מכל מקום, מה שמצריך פתרונות מתקדמים, כמו זיהוי והתרעה על איומים בזמן אמת, ופתרון מלא של Zero Trust Network Access". "נטסקופ מציעה פתרון מקיף לאתגרים אלה" "סביבות הענן מסובכות יותר מסביבות מקומיות, בכמה היבטים: מהירות – סביבות הענן משתנות במהירות; חוסר נראות: קשה יותר לנטר את התעבורה בענן; אחריות משותפת לאבטחה; ואכיפת מדיניות אבטחה אחידה בכל הסביבות", הוסיף וציין בן נאים. "נטסקופ מציעה פתרון מקיף לאתגרים אלה", אמר בן נאים. "הפתרון כולל נראות מלאה לגישה לענן, לאפליקציות ולאינטרנט, המאפשרת זיהוי והגנה על נתונים רגישים בכל מקום. זאת, לצד הגדרה ואכיפה אוטומטית של מדיניות אבטחה, גם בסביבות ענן מורכבות. כך, אנו מעניקים הגנה מפני מגוון רחב של איומים, כולל כופרות, בוטנטים והתקפות על אפליקציות". "הפתרונות שלנו", ציין בן נאים, "מפחיתים את העומס על צוותי אבטחת המידע ומאפשרים להם להתמקד בפעילויות בעלות ערך מוסף. בנוסף, נטסקופ עושה שימוש בלמידת מכונה (ML), כדי לזהות ולמנוע איומים חדשים. פתרונות נטסקופ משולבים באופן מלא עם סביבות ענן מובילות כמו AWS, Azure ו-Google Cloud". "כדי להבטיח הגנה מקיפה בעולם ההיברידי", הוסיף, "יש להקדיש תשומת לב מיוחדת לכמה תחומים: ניהול אחוד, איסוף וניתוח מידע מכל הסביבות, כלי ניהול סיכונים, כלי אכיפת מדיניות אבטחה על הגישה ליישומים בענן וכלי ניהול גישה וניהול הרשאות בצורה מרכזית. בנוסף, יש חשיבות להצפנת נתונים, כדי להגן על נתונים רגישים. יש להביא לזיהוי מהיר של איומים חדשים והגנה מפניהם בסביבות מורכבות. יש להיערך מראש לתגובה לאירועי אבטחה, עם תוכנית תגובה, תרגילים והכשרת צוותי האבטחה". בן נאים התייחס לשוק המקומי: "שוק אבטחת המידע הישראלי הוא סיפור הצלחה טכנולוגי משמעותי. ישראל מהווה מרכז מוביל בעולם האבטחה, עם אקו-סיסטם עשיר בתחום הסייבר, השקעה של חברות הון סיכון בחברות סייבר ישראליות, ומאגר כוח אדם מוכשר בתחום".  "נטסקופ", סיכם, "מאפשרת לארגונים להפחית את הסיכונים הכרוכים במעבר לענן ולהבטיח את ההמשכיות העסקית. בהתמקדות באבטחת גישה למשאבים, נטסקופ מספקת לארגונים את הכלים הדרושים להגנה על הסביבה ההיברידית שלהם, בצורה יעילה ופרואקטיבית".

הנשיא לשעבר והמועמד הרפובליקני לנשיאות, דונלד טראמפ, עושה שוב כותרות, והפעם עם מיזם שלו שעוסק בתחום הקריפטו. טראמפ אמור להשיק מחר (ב') את World Liberty Financial (ר"ת WLF), פרויקט קריפטוגרפי פיננסי מבוזר (DeFi – שירותים פיננסיים המוצעים באמצעות בלוקצ'יין ציבורי). המהלך המסקרן מושך תשומת לב ציבורית, בעיקר משום שהוא מסמן שינוי משמעותי בתפישת הנשיא לשעבר, שנודע בעבר בספקנות שלו כלפי תחום המטבעות הווירטואליים. .@WorldLibertyFi pic.twitter.com/rHEGQXl4jL — Donald J. Trump (@realDonaldTrump) September 12, 2024 "מחבקים עתיד עם קריפטו ומשאירים את הבנקים הגדולים מאחור" טראמפ העלה בשבוע שעבר ציוץ ב-X עם סרטון וידיאו, בו הוא נראה מביע את התלהבותו מהפרויקט, ומדגיש את מחויבותו לאמץ עתיד בו לקריפטו יהיה חלק בעולם הפיננסי. בנוסף, טראמפ אף תולה במיזם תקוות שישאיר מאחור את מערכת הבנקאות המסורתית.  לדבריו, "אנחנו מחבקים עתיד עם קריפטו ומשאירים את הבנקים הגדולים האיטיים והמיושנים מאחור".  המשימה של הפרויקט, כפי שמתוארת בהצהרת טראמפ, הפורסת את מפת הדרכים של המיזם, כוללת הפצת מטבעות יציבים (Stablecoins) הצמודים לדולר האמריקני, וקידום הרעיון של מימון מבוזר בקנה מידה עולמי. ה-WLF אמור לשמש כפלטפורמה לסיוע למי שזכויותיהם נשללו על ידי מערכת הבנקאות המסורתית, ולהציע שירותים כגון הלוואות והשקעות במטבעות דיגיטליים. הפרויקט גם מתכוון לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם חברות אבטחת סייבר ועם פלטפורמת ה-DeFi הבולטת Aave, כדי לקדם את מטרותיו. לפי אתרים העוסקים בתחום הקריפטו, ה-World Liberty Financial מעורר ברבים סקרנות ורצון ללמוד עוד על תכונות הפרויקט וההשפעה הפוטנציאלית שלו על עולם הפיננסים המבוזר. טראמפ הבטיח אירוע השקה בלייב ב-Twitter Spaces, שעתיד להתרחש, כאמור, מחר בשעה 20:00 (שעון החוף המזרחי, ארה"ב), ומעורר כבר כעת ציפייה והתרגשות בקהילת הקריפטו ואף מחוצה לה. #Trump touts his son's new DeFi project: World Liberty Finance "We're embracing the future with crypto and leaving the slow and outdated banks behind," he said. But where was his #crypto backing during the debate? pic.twitter.com/YkrsFpsN1U — The Defiant (@DefiantNews) September 12, 2024 על פי הדיווחים, הגיחה הבלתי צפויה הזו של טראמפ אל תחום המטבעות הקריפטוגרפיים עוררה מגוון של תגובות, כאשר חלק מהגולשים הביע הפתעה מה"מהפך" שעברה עמדתו הקודמת של טראמפ לגבי התחום, בעוד שאחרים רואים בעניין החדש שמביע המועמד לנשיאות ארה"ב בקריפטו מהלך אסטרטגי לקראת הבחירות הקרובות, שאפשר שטראמפ סבור שיכול לחזק את תדמיתו הציבורית. מאידך, נשמעת גם ביקורת על כך שטראמפ לא הזכיר את המיזם בעימות לו מול המועמדת הדמוקרטית קמלה האריס. כחלק מהביקורת בתגובה ליוזמה, אמר ג'ורדן ליבוביץ', דובר ארגון Citizens for Responsibility and Ethics – הפועל לבחינת התנהלות הממשל בארה"ב –  לסוכנת הידיעות AP כי "נקיטת עמדה פרו-קריפטו אינה בהכרח מטרידה; ההיבט המטריד הוא לעשות את זה תוך פתיחת דרך להפיק מכך תועלת אישית". ליבוביץ הוסיף ש-"ההצלחה של זה יכולה להיות קשורה מאוד למדיניות הכלכלית האמריקנית". העניין הגובר הזה במטבע הקריפטו של טראמפ מעלה גם שאלות ודיונים על הפרטים הספציפיים של ה-WLF, כולל השימוש שלו ב-Stablecoins והתאימות שלו לפלטפורמות כמו Aave ו-אית'ריום (Ethereum). הבנים אריק (מימין) ודונלד ג'וניור (משמאל) לצד אביהם טראמפ בבחירות 2016. צילום: Shutterstock טראמפ לא לבד: מי עוד שותף למיזם? עניין נוסף סביב המיזם הוא העובדה שדונלד טראמפ חיבר אליו את בניו, דונלד טראמפ ג'וניור ואריק טראמפ, והם ישיקו את פרויקט הקריפטו החדש יחד. לפי CBS News, גם בנו בן ה-18 של הנשיא לשעבר, בארון טראמפ, שהוא סטודנט שנה א' באוניברסיטת ניו יורק, היה מעורב במיזם והוא מוגדר כבעל חזון ה-DeFi של הפרויקט, על פי מסמך לבן אודות הפרויקט שהגיע לידי אתר חדשות הקריפטו CoinDesk. עוד עסוקה קהילת הקריפטו בכך שבמרכז הפרויקט הזה עומד צ'ייס הרו. הרו, לפי עדויות של שני אנשים מעורבים בפרויקט, הוא היוצר של ה-World Liberty Financial, ש-טראמפ ושני בניו הגדולים מקדמים ברשתות החברתיות בשבועות האחרונים. אלא שמעורבותו של איש, הידוע בעברו המפוקפק לכאורה, מעוררת חששות בדבר אמינות המיזם. הרו  הוא לכאורה סוג של נוכל, שכבר מכר בחייו לאמריקנים ירידה במשקל באמצעות "מטהר המעי הגס", או שיעורים כיצד לתעשר-מהר, וכדומה. כעת הוא כנראה מעוניין להוסיף לעצמו את התואר 'גורו הקריפטו של משפחת טראמפ'. זאת עוד – אל הרו חובר זכרי פולקמן, שותפו העסקי הוותיק לעיסוקים המפוקפקים לכאורה, וגם לו יש תפקיד מפתח בפרויקט, כך לפי הדיווחים. על פי אריק טראמפ, הסטארט-אפ יקדם "עצמאות פיננסית", ואילו טראמפ ג'וניור טוען שהיוזמה "תהפוך את הפיננסים לגדולים שוב", בפראפרזה על הסלוגן הוותיק מקמפיין הבחירות של אביו. טראמפ אמר בסרטון שהעלה ב-X כי יודיע על עוד פרטים בהשקה מחר. כעת נותר רק לראות מה תהיה השפעת המיזם החדש הזה, וקבלתו אם לאו בקרב משקיעים ובציבור הרחב והאם השקת המטבע כל כך בסמוך לבחירות – שיערכו ב-5 בנובמבר – תזכה את טראמפ בנקודות כמועמד לנשיאות ארה"ב.

"אחד הנושאים הכי מעניינים והכי מאתגרים שעימם צריך להתמודד מנהל אבטחת מידע בארגון הוא התקציב. או אז, במקום לדבר על טכנולוגיה ועל אבטחה, עליו להתמודד עם פוליטיקה פנימית, כשיש בדרך הרבה מאוד תהיות מה ואיך להציג את מה שעלול לקרות בתחום האבטחה – האם להציג את זה באופן מלא או אולי דווקא למזער חלק מהדברים, כדי לא להפחיד יותר מדי, כי אם אפחיד יותר מדי, אולי יטענו שאני לא עושה את התפקיד כמו שצריך". את הדילמה הזאת הציג גיא מזרחי, מנכ"ל CyPros ויו"ר ועדת התכנים של CSC – פורום אבטחת הסייבר של אנשים ומחשבים. הוא פתח את הפגישה האחרונה של הפורום, שנערכה בסוף השבוע ביס פלאנט בראשון לציון. המפגש דן הפעם בשאלה כיצד מנהלים תקציב כחלק מניהול סיכוני סייבר, לאור העלייה במורכבות איומי הסייבר והתדירות הגבוהה יותר שלהם, תוך שאנחנו גם כך נמצאים בתקופה מאוד מסובכת, מאז התחלת המלחמה בדרום. "רוב המנהלי האבטחה שעימם דיברתי הדגישו שאפשר לעשות אחד משני דברים, בבואם להציג להנהלה את איומי הסייבר: להפחיד את חבריה כשמנהלי האבטחה רוצים עוד כסף, או פשוט לנסות לעשות את המיטב עם מה שיש", אמר מזרחי. "שיטת ההפחדה לא עובדת טוב – לא עבורי, לפחות. העצה שלי למנהלי האבטחה היא למפות היטב את האיומים מבחינה עסקית, לבחון מה עלול לפגוע בחברה כלכלית ומשם להבין מה העלות של ההגנה מפני זה, כולל כמה תעלה לארגון השבתה. או אז, עליו ללכת עם מנהל הסיכונים להנהלה ולומר לה מה המצב, מה הסיכון ומהי העלות – על מנת שיחליטו וייקחו אחריות. אבל אני לא בטוח מה עובד כיום טוב יותר, ובנוסף, התמודדות עם כספים היא לא דבר נעים עבורי, כאדם טכנולוגי". מה הקשר שבין עלות להשקעה בהגנת סייבר? שלמה צרפתי, כלכלן ראשי במערך הסייבר הלאומי, דיבר על הקשר שבין עלות להשקעה בהגנת סייבר, תוך ניסיון להבין האם יש קשר ישיר בין איכות ההגנה הארגונית להשקעה הכספית של הארגון באבטחה, או שיש גורמים אחרים שמשפיעים. "בזמן האחרון אנחנו מתייחסים יותר למה שמכונה כלכלת סייבר. זה משהו יחסית חדש, ששומעים עליו יותר ויותר בשנים האחרונות. המטרה היא להבין איך להשתמש בקבלת החלטות המבוססת על מחקרים כלכליים כדי לבסס הגנת סייבר טובה יותר, וכיצד לקדם את ההיבט הזה בארגונים השונים, תוך שימוש בגזר ולא במקל. כלומר, להגיע לכך לא באמצעות רגולציה, אלא באמצעות הטבות כלכליות, כמו הטבות מס, הקצאה של משאבים לאומיים, שיתופי פעולה כלכליים לאומיים ובינלאומיים, בנייה של מדינות ואסטרטגיה, וגם קידום של חוק הסייבר, תוך בדיקה מה העלות שהוא יכול להפיל על המשק לעומת הקטנת הנזק למדינה. את הכול יש לעשות עם רגל חזקה ויעילה במחקרים אנליטיים, תוך שימוש בבינה מלאכותית ובניתוח סיכונים מתקדם", ציין. ההערכה היא, אמר צרפתי, שהעלות הכלכלית של אירועי סייבר למדינת ישראל יכולה להגיע לכל הפחות ל-12 מיליארד שקלים בשנה, וזה כולל נזק לפעילות העסקית, גניבת מידע, פגיעה במוניטין, גניבות קניין רוחני ובסופו של דבר גם עלויות של התאוששות. "אי אפשר לדבר על הגנת סייבר, על התקציב ועל כלכלה בלי לדבר על דבר בסיסי: הקשר בין השקעה בסייבר להפחתת ההפסד הפוטנציאלי. השאלה הנשאלת היא איפה נקודת האופטימום מבחינת התקציב, הווה אומר – מהו ה-ROSI? (החזר על השקעה באבטחה). זהו כלי שעוזר למנהל אבטחת המידע להעריך את הכדאיות הכלכלית של השקעה באבטחת סייבר מול הנזקים שיכולים להתרחש", ציין. אבטחת סייבר מהצד של התוקף יוסי סאסי, מאמן צוותי תקיפה ב-Root 10, ניסה להציג את אבטחת הסייבר מהצד השני – זה של התוקף. כך, לדבריו, אפשר להבין מה יעיל יותר ומה פחות בהגנת סייבר. "חשוב להבין את זווית התוקף, וזה אפילו קריטי, כי תמיד צריך לדעת להתמודד עם אירועי סייבר בגובה העיניים", אמר. "ברמה מסוימת, התוקף מתנהל כמו מנהל אבטחה. הוא חושב איך להשתמש בכל הפערים והפגיעויות נגד הארגון, ולעתים קרובות הוא מכיר את ההיבטים הללו קצת יותר טוב מהארגון. הדבר האחרון שמעניין את התוקף זה ה-ISO של הארגון. הוא מסווה את עצמו ונע לרוחב. מה שמעניין אותו זה לא הדלת עצמה, אלא מי עובר דרכה, אין עוברים דרכה, מי מורשה, מי ספק וכדומה". סאסי הוסיף כי "לצד העובדה שהטכנולוגיה עושה הרבה בעולם המחובר שלנו, אין דבר כזה טכנולוגיה שהיא רק רעה או רק טובה. כל טכנולוגיה היא כלי, וניתן לבצע באמצעותה מניפולציות על זמן ומרחב". לסיכום הוא אמר ש-"אירוע סייבר זה משהו שקורה בזמן שאתה עושה תוכניות. זה לא ברבור שחור, אלא משהו שיקרה למנהל אבטחת המידע בארגון – בוודאות. השאלה היחידה היא האם זה יהיה אירוע רב נפגעים או משהו קטן – ואירוע רב נפגעים זה משהו שחד משמעית אפשר למנוע. ההמלצה שלי למנהל האבטחה והסייבר היא להקטין את משטחי תקיפה, לדאוג לדברים הכי בסיסיים, לא לשכוח גיבויים ולהיות מוכנים שזה יקרה מכל מקום. אסור, לדוגמה, להפסיד לכופרה מאחר שאין גיבוי. הגיבוי הוא זה שקובע את תוצאות האירוע".