כבר מזה זמן שאנחנו עדים לעוד ועוד צעדים לעבר עולם ללא מזומנים, אבל כעת זה מגיע גם אל הילדים. גוגל הודיעה באחרונה כי החל משנת 2025, אפליקציית התשלומים שלה, ארנק גוגל (Google Wallet), תהיה זמינה גם לילדים. המשמעות היא שילדים יוכלו לבצע תשלומים בחנויות באמצעות הטלפון הנייד שלהם, ללא צורך במזומן או בכרטיס אשראי פיזי. ארנק גוגל היא אפליקציה המאפשרת למשתמשים לשלם עבור סחורות ושירותים באמצעות הטלפון הנייד שלהם – או באופן ענייני, על ידי קירובו למסוף הקופה. האפליקציה תומכת במגוון רחב של אמצעי תשלום, כולל כרטיסי אשראי, כרטיסי חיוב וחשבונות בנק, ואחרי שמקשרים אותה להללו היא פשוט מגיבה ישירות לחיוב בקופות, ומבצעת את התשלום עם הצגת הסמארטפון ובאופן דיגיטלי ואוטומטי. השימוש בשירות הארנק על ידי ילדים יעשה באמצעות מכשירי אנדרואיד המנוהלים על ידי Family Link – שירות של גוגל, המאפשר להורים לנהל את השימוש של ילדיהם במכשירי האנדרואיד שלהם. Family Link משמש כפלטפורמה להגדרת בקרות הורים, כולל: אישור אפליקציות שהילדים מורידים; הגבלת זמן מסך לילדים; מעקב אחר מיקום הילד; אישור רכישות בתוך האפליקציות. ספציפית בנוגע לשימוש ב-Google Wallet בקרב ילדים, Family Link למעשה משמש ככלי מרכזי לניהול השירות. ההורים יצטרכו להוסיף את ילדיהם למערכת Family Link של גוגל, כדי לאפשר להם להשתמש בארנק. אחרי ההוספה, אמצעות אפליקציית Family Link, ההורים יוכלו לצפות בהיסטוריית העסקאות ולשלוט מרחוק בהתנהלות הילדים עם הארנק. לא ידעו מהו כסף מזומן? הילדים של העתיד. צילום: אילוסטרציה Shutterstock תכונות Google Wallet לילדים: בהתחלה בלי גיבוי של כרטיס אשראי עם ההשקה, אפליקציית הארנק לילדים תתמוך רק בכרטיסי מתנה ובכרטיסים לאירועים. משמע – השירות לילדים לא יכלול תמיכה בכרטיסי אשראי, לפחות לא בשלב הראשוני. כדאי לדעת גם שהפעלת השירות תדרוש אישור הורים, וההורים גם יוכלו לעקוב אחר היסטוריית העסקאות וכן למחוק הרשאה לשימוש בכרטיס מרחוק, במידת הצורך. בנוס, כדי לאשר תשלומים, יידרש קוד PIN, סיסמה או אימות ביומטרי. למרות הסייגים הללו והפריסה המאופקת של גוגל, רבים טוענים כי המהלך הספציפי הזה של ענקית הטק הוא על תקן צעד נוסף לעבר עולם ללא מזומנים – שבו עסקאות מתבצעות באופן דיגיטלי, ללא שימוש בכסף פיזי. הגישה הזו אמנם מציעה למשתמשים נוחות ויעילות, אך קיימות לה גם לא מעט התנגדויות וקולות מבקרים אלו מתעצמים כשמדובר בילדים צעירים. יכולתם של ילדים לשלם עבור סחורות ושירותים בקלות, ללא מעקב צמוד ומיידי של הוריהם (זוכרים את העודף מהארטיק?), מעוררת חששות מרכישה חסרת גבולות או מהוצאות בקלות דעת, מבלי שבני הדור הצעיר יבחינו בכלל בהתנהלותם זו. גוגל התייחסה לחששות אלו, וטוענת שהתכונה החדשה נועדה להקל על הורים מחד, ובמקביל דווקא לספק להם שליטה רבה יותר על ההוצאות של ילדיהם. החברה הדגישה כי השימוש ב-Google Wallet לילדים דורש פיקוח הורי הדוק ולא יאפשר לקטנטנים להשתולל ללא רסן. אז האם זה פער דורות ותפישות מיושנות שמייצרת התנגדות לרעיון, או שבאמת מדובר בהפיכת תשלום על רכישות לקל מאי פעם גם לדור הצעיר. ימים יגידו כנראה. נמשיך לעקוב. השירות אמור להיות מושק ב-2025, תחילה במספר מדינות נבחרות, כולל ארצות הברית, ולאחר מכן, יורחב בהדרגה למדינות נוספות. לא צוין בינתיים מידע ספציפי לגבי מועד ההשקה בישראל.

ההיי-טק הישראלי נמצא במצב לא כל כך טוב, ולמרות זאת, נס, אחת החברות הבולטות והוותיקות בענף, שמעסיקה מעל 4,000 עובדים.ות, מגייסת בימים אלה מצטרפים.ות נוספים.ות לשורותיה. בניגוד לחברות אחרות, שמחפשות רק בעלי ניסיון, ב-נס מגייסים גם למשרות ג'וניורים – מה שיכול להקל במקצת על המצוקה שלהם למצוא עבודה. החברה מגייסת לעשרות רבות של משרות ללא ניסיון, למגוון פרויקטים מעניינים, שמאפשרים דריסת רגל בעולם הטק. התפקידים נעים ממשרות תמיכה טכנית, עבור בתמיכת מערכות, תומכי ניטור ובקרת רשת, מטמיעי מערכות סאפ, מדריכי סאפ ועוד. החברה מגייסת גם עובדות ועובדים בעלי.ות ניסיון של שנתיים לפחות, כאשר בין המשרות המוצעות: פיתוח תוכנה, יישום מערכות סאפ, תשתיות וסיסטם, אבטחת מידע ותקשורת, בדיקות תוכנה ועוד. עובדות ועובדי נס לוקחים חלק בפעילויות ופרויקטים ארוכי טווח מהמעניינים והחדשניים בישראל, במגוון תעשיות ובגופים משמעותיים במשק הישראלי, לרבות גופים בעולמות הביטחון ההיי-טק, הפיננסים, הבריאות ועוד. המצטרפים החדשים אליה מתחילים את תפקידם לאחר תהליך מיון וקליטה, במסלול הכשרה שמותאם לאופי התפקיד שאליו הם מגיעים – מה שמקנה להם כלים מקצועיים פרקטיים. נירית עמר, מנהלת הגיוס של נס. צילום: יח"צ לדברי נירית עמר, מנהלת הגיוס של נס, "אנחנו מגייסים למגוון תפקידים בפרויקטים משמעותיים בעולמות הביטחון, הבריאות, ההיי-טק ועוד.  כל הפרויקטים הינם בעלי ערך, נגיעה והשפעה על חיי היום יום של כולנו. מועמדים שישתלבו בעבודה ב-נס יוכלו ליהנות מאופק מקצועי בחברה, עם אפשרויות ניוד בין תפקידים, פיתוח מקצועי ואיזון בין עבודה למשפחה. אנחנו פונים למועמדות ולמועמדים בכל הגילאים ומכל המגזרים, וכמובן גם למועמדות ומועמדים שמשרתים במילואים בימים אלה או מסיימים שירות מילואים ארוך, ונשמח להציע להם.ן משרות מתאימות בהתאם לכישורים ולניסיון התעסוקתי". למשרות נוספות ניתן לבקר באתר הקריירה של נס. ליצירת קשר לחץ כאן.

במהלך העשורים האחרונים, שוק ה-IT חווה כמה התפתחויות בכל הקשור לטכנולוגיות וירטואליזציה, כאשר בכל אחת מהן סופקו יכולות חדשות לריצת יישומים הן בשימוש יעיל במשאבים והן בשיפור ביצועי התשתית. השלב הראשון היה ממכונות פיזיות, למכונות וירטואליות ולקונטיינרים – כל אחת מהגישות (שלא בהכרח באות אחת על חשבון השנייה) הביאה איתה תפיסה שונה ופשוטה יותר לניהול התשתית. די ברור שלכל אחת מהגישות עדיין יש מקום בעולמנו, ועם כל הרצון הטוב לבצע מודרניזציה ארגונית כוללת, ישנם יישומים מסורתיים שבהם לא בהכרח נוכל לגעת ויצטרכו לחיות לצידנו בעתיד הנראה לעין. היום אנו ניצבים בפני התפתחות נוספת, שבה מכונות וירטואליות וקונטיינרים יוכלו לרוץ בסמוך זה לזה תחת פלטפורמה אחודה. כחלק ממגמת הענן הציבורי, פלטפורמות וירטואליזציה התפתחו כדי לנצל את יכולת הגדילה, הגמישות ויעילות העלות של מודלי מחשוב ענן חדשים. עם זאת, לאחרונה, טכנולוגיות חדשות, כמו קוברנטיס, הפכו את הקונטיינרים לאבן הבניין המרכזית של תשתית ה-IT. בדיוק כפי שמכונות וירטואליות יצרו מערכות הפעלה מבודדות, אשר כל אחת מהן חיה בנפרד מעל אותו שרת פיזי, הקונטיינרים יצרו סביבות מבודדות, גמישות, זריזות להפעלה ואורקסטרציה של יישומים כחלק מ״אשכולות״ שניתן לנהל אותם כקוד. "פלטפורמות יישומים מוטות-ענן התומכות הן במכונות וירטואליות והן בקונטיינרים עם רמת ניהול גבוהה ועקביות תפעולית נכנסות יותר ויותר לפעולה. דבר זה מאפשר לצוותי ה-IT לפרוס ולנהל את כל עומסי העבודה – בין אם וירטואליים או קונטיינרים – עם מערכת אחודה של תהליכים, כלים וממשקי תוכנה" הקונטיינרים מציעים גישה חדשה לפיתוח ופריסה של יישומים ומאפשרים למפתחים לבנות יישומים יעילים ומוטי-ענן שניתן לשלב עם יכולות חדשות הן באזורי הפיתוח המסורתי והן באזורי ה-AI ו-ML. בנוסף לכך, פלטפורמות אורקסטרציית קונטיינרים מספקות כלים ואוטומציה כדי לסייע לצוותי IT לייעל את ניהול מחזור החיים של יישומים מודרניים אלו בסביבות שונות לאורך הענן היברידי, תחת מטרייה, הכוללת אקו-סיסטם רחב של פתרונות לכל אורכו של עולם ה-IT. החדשנות הטכנולוגית לא משנה את העובדה, כי ארגונים רבים מתמודדים עם אתגרים של אימוץ פלטפורמות חדשות, תוך שמירה על פעילות התשתית הקיימת שלהם. אחרי הכל, ארגונים רבים ימשיכו להסתמך על סביבות וירטואליות בעתיד הנראה לעין. חברת גרטנר צופה, כי "למרות המעבר לענן ואימוץ הקונטיינרים, 70% מעומסי העבודה של מרכזי הנתונים ימשיכו להשתמש בפתרונות וירטואליזציה עד 2027". איזון בין החדש למסורתי ריבוי הפלטפורמות מייצר אתגר תפעולי הן בתחזוקה והן בשימור הידע ועלול לעכב את מעבר הארגון לטכנולוגיות החדשניות הפוגשות את הערך העסקי. על ארגון ה-IT לאזן בין הטכנולוגיות בעולם החדש לבין העוגנים שמשאירים אותו בעולם המסורתי. כעת, השאלה היא כיצד ליישב בצורה הטובה ביותר בין העולם החדש והמסורתי. פלטפורמות יישומים מוטות-ענן התומכות הן במכונות וירטואליות והן בקונטיינרים עם רמת ניהול גבוהה ועקביות תפעולית נכנסות יותר ויותר לפעולה. דבר זה מאפשר לצוותי ה-IT לפרוס ולנהל את כל עומסי העבודה – בין אם וירטואליים או קונטיינרים – עם מערכת אחודה של תהליכים, כלים וממשקי תוכנה. דבר זה מאפשר להם לנצל את האקו-סיסטם הרחב באזורים כמו אוטומציה, ניטור, פיתוח ועיבוד נתונים, כלי פיתוח ועוד. המשמעות היא כי ארגונים יכולים לנהל באופן אחוד את עומסי העבודה הווירטואליים המסורתיים שלהם, תוך התמקדות במודרניזציה עתידית של יישומים וגישות מוטות-ענן. ככלל, יכולות סביבת היישומים החדשה תמיד מקושרת עם עלויות. עם זאת, על ארגונים לנצל את ההזדמנות להעריך מחדש את המחויבות שלהם כלפי וירטואליזציה מסורתית. גישה אחת המכינה אותנו לעתיד היא שימוש בפלטפורמה מרכזית, בעלת יכולת גדילה וגמישה עבור מכונות וירטואליות וקונטיינרים. דבר זה מאפשר לארגונים להטמיע עקרונות פיתוח מודרניים בעולמות הווירטואליזציה ולהריץ את כלל היישומים ועומסי העבודה באופן עקבי לאורך כל מחזור החיים – במרכזי הנתונים, בכל קצה או בסביבות של ענן היברידי, פרטי וציבורי. דבר זה מספק גמישות מקסימלית בפריסת תשתית ויישומים כדי לענות על הצרכים העסקיים הנוכחיים והעתידיים.   הכותבת היא ארכיטקטית פתרונות בכירה, המגזר הפיננסי, רד האט.  

אך זה הושק הקורא האלקטרוני הצבעוני הראשון של אמזון – ה-Kindle Colorsoft Signature Edition, וכבר החלו להופיע תגובות של המשתמשים הראשונים במכשיר, שמתלוננים על פס צהוב וחסר צבע בתחתית המסך. חלקם מדווחים על נציגי שירות הלקוחות שאומרים כי תיקון התקלה בדרך. משתמש רדיט פרסם פוסט ובו הוא מציין כי "התאכזבתי בהתרשמות הראשונית שלי, מכיוון שלמכשיר שקיבלתי יש גוון צהוב בולט בתחתית התצוגה. זה בולט להפליא כאשר המכשיר אמור להיות מואר באופן שווה וצבוע כמו פיסת נייר". עוד הוא מציין, כי ההבדל בין המכשיר הצבעוני החדש לדגם הישן שלו הוא בהירות המסך: " ל-Paperwhite יש טקסט חד ורקע שטוח מאוד סביבו. ל-Colorsoft יש את אפקט הטשטוש הזה, שאני מניח שהוא נובע משכבות הצבע החדשות. "פניתי לאמזון בקשר לזה והם שולחים מכשיר חלופי באחריות. אני אראה אם ​​החדש הזה טוב יותר, אבל אולי אחזיר אותו בסופו של דבר ואשמור על Paperwhite בן השנים שלי אם החדש הזה לא יעמוד בציפיות עבור מכשיר של 300 דולר". רבים אחרים עם אותה בעיה כתבו שהם החליפו את ה-Colorsoft שלהם בחדש או פשוט החזירו אותו. אחר אמר שהבחינו בבעיה רק בזמן השימוש בתאורת הקצה של המכשיר. לפי משתמש נוסף, סוכן שירות לקוחות אישר באחת התגובות שאמזון עובדת על תיקון עבורו. מספר אנשים אמרו בשרשור אחר שהבעיה לא הופיעה עד לאחר עדכון תוכנה ראשוני. מכל מקום לא ברור עדיין עד כמה נפוצה הבעיה. יש האומרים כי הפס הצהוב כמעט ולא מורגש, בעוד שאחרים אומרים שזה מסיח את הדעת. יש פס צהוב? צילום: לכידת מסך מרדיט

חלק א'* מאמר זה סוקר בקצרה 10 תובנות ולקחים המופיעים בספר שפורסם בשנת 2023: "How Big Things Get Done: The Surprising Factors That Determine the Fate of Every Project" , ונכתב על ידי פרופ' בנט פליביירג מאוניברסיטת אוקספורד, יחד עם דן גרדנר, עיתונאי הניו יורק טיימס. הספר עוסק בנושא ניהול פרויקטים גדולים ומנתח את הגורמים שמשפיעים על סיכויי הצלחת המשימה. בתחומי המחשוב 18% מהפרויקטים גולשים ביותר מ-50% בעלויות, כאשר חלקם אף גולשים ב-447% מהתכנון! ללא ספק סטטיסטיקה עגומה, מזעזעת ומפתיעה. המסקנה העולה מהמחקר נוסחה על ידי פליביירג בחוק הבא – חוק הברזל של פרויקטים גדולים: מעל התקציב, מעל הזמן, מתחת לתועלות המתוכננות ופעם אחר פעם הספר מבוסס על מחקר שנמשך חמש שנים, וכולל מידע וניתוח של 16,000 פרויקטים גדולים – רובם מגה פרויקטים, מתחומים עסקיים מגוונים – בנייה של מבנים גדולים, בניית גשרים, תוכניות חלל, בניית קווי רכבת, בניית מנהרות, הקמת תחנות כוח גרעיניות ופרויקטי מחשוב, ועוד. מטרת המחקר הייתה לענות על השאלה הבסיסית ביותר – האם פרויקטים גדולים נמסרים (Deliver) כמתוכנן – בתקציב, בלוחות הזמנים ובתכולה? מהמחקר עולה כי רק 8.5% מהפרויקטים עמדו בתקציב ובזמן, ורק 0.5% עמדו בתקציב, בזמן ובתועלות! במילים אחרות, 91.5 מהפרויקטים עומדים בתקציב, אבל גולשים בזמן ובלו"ז, ו-99.5% מהפרויקטים גולשים בכל שלושת המימדים – תקציב, זמן ואיכות. בתחומי המחשוב 18% מהפרויקטים גולשים ביותר מ-50% בעלויות, כאשר חלקם אף גולשים ב-447% מהתכנון! ללא ספק סטטיסטיקה עגומה, מזעזעת ומפתיעה. המסקנה העולה מהמחקר נוסחה על ידי פליביירג בחוק הבא – חוק הברזל של פרויקטים גדולים: מעל התקציב, מעל הזמן, מתחת לתועלות המתוכננות ופעם אחר פעם. מתברר שפרויקט גדול מתנהג כמו ברווז שחור. תופעת הברווז השחור נוסחה על ידי נאסים טאלב כ"אירוע נדיר שקשה לחזות אותו מראש, אבל התרחשותו היא בעלת השפעה גדולה מאד, וניתן להסבר רק בדיעבד". מספר דוגמאות מהספר של כישלונות בתחום מערכות מידע פרויקט הקמת מאגר כלי נשק עבור ממשלת קנדה, גלש ב-590%. חברת קיי מארט (Kmart), שעמדה בפני לחצים תחרותיים רבים מצד וולמארט (Walmart) וטארגט (Target), יצאה לדרך עם שני פרויקטי מחשוב גדולים, שבסופו של דבר חרגו בעלויות באופן משמעותי והביאו להכרזת החברה על פשיטת רגל בשנת 2002. יצרנית הג'ינס ליוויס (Levi Strauss), שתכננה לבצע פרויקט בעלות של 5 מיליון דולר ובסופו של דבר נאלצה לבצע הפרשה להפסד של 200 מיליון דולר ולפטר את המנמ"ר. בשל היקף הספר והתובנות, חילקתי את המאמר למספר חלקים, שיופיעו בהמשכים. להלן טבלת התובנות ובאיזה חלק הן יפורטו:  מטרת המאמר היא להציג בקצרה את התובנות והלקחים העולים מהמחקר החשוב הזה, ואת כללי האצבע המוצגים בחלק האחרון. מומלץ שמנהלי הפרויקטים גדולים של מערכות מידע ודיגיטל יכירו אותם ויפעלו להקטנת סיכויי הפיכת הפרויקט שלהם לברווז שחור. בחלקים הבאים של המאמר נציג את עשרת התובנות והלקחים. הכותב הוא יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית ודירקטור BDO Digital  *חלק שני בסדרת המאמרים יפורסם מחר (ב')

גוגל הכריזה ביום ה' האחרון על שילוב יכולות GenAI חדשות במגוון מוצריה – בכלי המפות שלה (Google Maps), ב-Google Earth, כמו גם בווייז (Waze) שבבעלותה. לפי החברה, התכונות החדשות שיתווספו למוצרים אלו יסייעו למפתחים ומתכנני ערים ליצור מוצרים ושירותים שימושיים ועדכניים יותר. GenAI, או בינה מלאכותית ג'נרטיבית, היא הטכנולוגיה המתקדמת המדוברת ביותר כיום, המאפשרת ליצור תוכן מקורי וייחודי באמצעות מודלי שפה גדולים שיודעים לחולל תוכן לפי הנחיות מהמשתמש, החל מטקסט ותמונות ועד לקוד, לווידיאו ואודיו. הטמעת GenAI בכלי גוגל הקיימים עתידה לשדרג אותם משמעותית ולאפשר למשתמשים גישה למידע עשיר, חכם ואינטואיטיבי יותר. לדוגמה, מפתחים יוכלו להשתמש ב-AI כדי ליצור מידע מדויק ורענן יותר על מקומות באפליקציות שלהם בעוד שמתכנני ערים יוכלו להשתמש בבינה המלאכותית כדי לקבל תובנות מהירות ומעמיקות יותר על הערים שלהם, מה שיוכל לעזור להם לקבל החלטות מוניציפליות טובות יותר. Gemini capabilities are coming to Google Maps ???? pic.twitter.com/xjpwuYhxak — Google Maps (@googlemaps) October 31, 2024 מה ישתנה שירותים בזכות הצ'טבוט שנכנס לפעולה בהם? ספציפית, כלי ה-GenAI של גוגל שיוטמע במוצרי הניווט הוא ג'מיני, הצ'טבוט החכם של גוגל. יעל מגווייר, סגן נשיא ומנהל כללי של Google Maps Platform ו-Google Earth, הסביר על השינוי בפרסום הרשמי של החברה. הוא ציין למשל כי "הוספנו יכולות ג'מיני ל-Google Earth, שיאפשרו למתכנני ערים לגשת לתובנות עמוקות יותר ברמת העיר ולקצר משמעותית את הזמן המושקע בניתוח נתונים – מימים לדקות". גם למשתמשי Earth אמור ג'מיני לעזור עם יכולותיו לנתח נתונים גיאוגרפיים מורכבים, ותובנות מהירות במיוחד. עוד דווח על התמורה שתחול ב-Earth, כי בסיוע ג'מיני המערכת תייצר ויזואליזציות אינטראקטיביות בהתאם לשאילתות המשתמש. כך למשל, ג'מיני יאפשר למשתמשים לשאול אותו שאלות מורכבות, כדוגמת: "האם יש מלונות ומרכזי קניות שיש בהם עמדות טעינה לרכב חשמלי במרחק X ממני?" ולקבל מענה מדויק לתהיות אלו. הטמעת ג'מיני ב- Google Earth צפויה להתחיל בחודש הבא. Spending weeks analyzing data for urban planning projects? ???? New Gemini capabilities in Google Earth use AI to surface insights in minutes, helping you make faster, more informed decisions. https://t.co/cffptWLJ9A #AI #GoogleEarth — Google Earth (@googleearth) October 31, 2024 גוגל דיווחה, כאמור, כי ג'מיני ישולב גם במוצרים נוספים מאותו תחום של טכנולוגיות גיאו-מרחביות – ווייז וגוגל מפות. גם בשירות המפות של גוגל, ג'מיני אמור לשפר את תוצאות החיפוש ויאפשר למשתמשים לשאול אותו שאלות בשפה טבעית. כך לדוגמה, משתמש יוכל לבקש מהצ'טבוט "המלצות לבילוי לילי עם חברים בתל אביב", ולציין למשל שהוא מחפש מקום עם היצע אוכל טבעוני רחב, עם מוזיקה ושיכול לארח קבוצה של 20 איש, וג'מיני ינתח את מסד הנתונים העצום של Google Maps – כולל את הביקורות של המשתמשים – ויספק למייצר השאילתא רשימת המלצות מותאמת אישית של מקומות בילוי תואמים. Today, we’re adding new features on @Waze including an easier way to report road incidents and hazards with Gemini capabilities and info about school zones. Learn more ↓ https://t.co/q1pMTdp4iC — Google (@Google) October 31, 2024 ב-ווייז, ג'מיני אמור בעיקר לשפר את יכולות הדיווח על אירועים בכביש. בנוסף, הצ'טבוט יסנכרן את המידע המוצג למשתמשים בווייז עם העדכונים האחרונים ממסד הנתונים של גוגל מפות, הכולל מעל 250 מיליון מקומות. בנוסף הוסבר כי ג'מיני ינתח ויאמת את המידע המוצג לגולשים, תוך שימוש במקורות מידע חיצוניים, כמו בלוגים. לפיכך, בהנחה שהצ'טבוט יפרע את שטר הציפיות ממנו, שילוב ג'מיני בשירותי גוגל המסוימים יכול לבשר על עידן חדש של חוויית משתמש חכמה, יעילה ואינטואיטיבית יותר בכל הכרוך בניווט ובמרחב הפיזי הסובב אותנו.

ישראל תקפה לפני שבוע וחצי את איראן, לאחר המתקפה האיראנית עליה, שבוצעה ב-1 באוקטובר. במבצע ימי תשובה, יותר מ-100 מטוסי קרב וכטב"מים פגעו ב-20 אתרים באיראן, סוריה ועיראק – מערכות הגנה אווירית ואתרים לייצור טילים ארוכי טווח. בסוף השבוע האחרון פורסם שלפני המתקפה הפיזית, ישראל השתמשה ביכולות סייבר התקפי נגד איראן. לפי דה נשיונל, שיוצא באבו דאבי, ישראל תקפה בסייבר את מערכות ההגנה האווירית של איראן, כדי לשבש או לפרוץ אותן, על ידי "יכולת שמורה היטב" שלה. האתר מתבסס על שני דיווחים: בחדשות כאן 11, שלפיו ההגנה האווירית האיראנית נפרצה לפני המתקפה הפיזית, ובמהדורה בשפה הפרסית של האינדיפנדנט, שציטט גורמי ביטחון באיראן. "מערכות המכ"ם של ההגנה האווירית האיראנית נפרצו בסייבר בכמה מקומות", כתב העיתון הבריטי. "המסכים של המכ"מים הללו 'הוקפאו' ונשללה האפשרות לעקוב אחר התוקפים בחלק ממערכות ההגנה, המצוידות במכ"מים מתקדמים ביותר". דה נשיונל ציטט את תומאס וויתינגטון, מומחה ללוחמה אלקטרונית, שאמר: "הייתי מופתע אם לא היה איזשהו אפקט סייבר שנעשה בו שימוש נגד מערכות ההגנה האווירית באיראן". "ישראל תקפה בסייבר גם לפני תקיפת הכור בסוריה" על פי דה נשיונל, "ישראל ואיראן מחליפות ביניהן מהלומות בסייבר באופן קבוע, לרבות מתקפות סייבר על תשתיות אזרחיות, כמו בנקים ומערכות תחבורה". עוד ציין האתר שישראל השתמשה, כנראה, בסייבר התקפי, כדי להשבית את מערכות ההגנה האווירית הסוריות, לפני שתקפה בספטמבר 2007 את הכור הגרעיני בדיר א-זור שבמזרח סוריה, שהיה בשלבי בנייה מתקדמים. לפי האתר, לא ברור, גם כיום, כיצד ישראל השביתה את מערכות ההגנה הסוריות. "כמה מומחי תעופה טענו כי ישראל השתמשה בטכנולוגיה דומה למערכת שפותחה על ידי ארצות הברית ובריטניה, בשם סוטר (Suter), כדי לפרוץ למערכות ההגנה האווירית הסורית. המערכת, שמותקנת על המטוס, ושתוכננה על ידי BAE, שולחת מידע כוזב לתצוגות המכ"ם על תקיפת מטוסים, אולם יכולותיה המדויקות נותרות אפופות סודיות", נכתב. "מכשיר הסוטר, או כלי ישראלי דומה לו ביכולותיו, מותקן על מטוסים ייעודיים ללוחמה אלקטרונית. תפיסה התקפית זו פותחה בארצות הברית לפני 20 שנה, כחלק מתוכנית הלוחמה האלקטרונית Big Safari של חיל האוויר האמריקני, שבמסגרתה מפותחות יכולות חדשות, מסווגות ביותר". עוד ציטט דה נשיונל מחקר של המכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים, שיושב בלונדון, לפיו "החזון המבצעי של סוטר הוא להשתמש במכ"ם, או באנטנות תקשורת, שיהוו נקודת כניסה לשתילת נוזקות במכ"מים וברשתות השו"ב (שליטה ובקרה). כך ניתן לערוך מניפולציות על התצוגות של המערכות, להסתיר איומים, להציג מטרות שווא ולפרוץ לרשתות תקשורת באופן רחב יותר. מדובר בשיטת תקיפה הגיונית, כיוון שמדינות רבות, כולל איראן, מחברות את מכ"מי ההגנה האווירית שלהן כדי ליצור תמונה לאומית על כלל התעבורה האווירית בשטחן, והן עושות זאת באמצעות סיבים אופטיים מאובטחים". לפי וויתינגטון, "ישראל הקליטה צילומים של כמה תעבורות 'רגילות' בימים שטרם התקיפה בסוריה, ולפני התקיפה הזריקה את תמונת המכ"ם המזויפת למערכת ההגנה האווירית הסורית, כך שזה נראה כמו יום רגיל, ללא דבר יוצא דופן". אפשרות אחרת שהאתר מעלה היא ש-"ייתכן שישראל פשוט 'תקעה' את המערכות וגרמה למסכים לקפוא. ברשותה מתקן שיבוש למטוסים, שלפי אתר רפאל מדכא בו זמנית מספר רב של מערכות מעקב משולבות להגנה אווירית ומכ"מי בקרת אש". רבותיי, ההיסטוריה חוזרת – או לא ב-2010 חווה מתקן ההעשרה הגרעיני התת-קרקעי בנתנז שבמחוז איספהאן שבאיראן את מתקפת סטוקסנט (Stuxnet) המפורסמת, שבוצעה על ידי נוזקה שפגעה במתקן. המתקן שימש את האיראנים כדי לבנות צנטריפוגות להעשרת אורניום לפרויקט הגרעין שלהם. פיתוח התולעת החל בסוף 2007, או בתחילת 2008. סטוקסנט התגלתה ביוני 2010. בספטמבר באותה השנה היא זכתה לפרסום עולמי כאשר דווח שנוצרה והופצה על ידי גוף ממשלתי, כצעד של לוחמה קיברנטית שנועד לחבל במתקני הגרעין של איראן. שמן של ישראל, ארצות הברית ומדינות באירופה נקשר ליצירת התולעת. חודשיים לאחר מכן הודה נשיא איראן דאז, מחמוד אחמדינג'אד, שהתולעת פגעה בתוכנית הגרעין של ארצו. הנוזקה הביאה להשמדתן של 1,000 צנטריפוגות או יותר במפעל האטום. היא התפשטה ופגעה במאות אלפי מערכות ברחבי העולם – מה שהביא לגילויה. בפברואר 2013 פורסם שסטוקסנט פעלה כבר ב-2005, וכי הגרסה המוקדמת של התולעת שהוחדרה למתקן הצנטריפוגות בנתנז גרמה לסתימה של שסתומים, בעוד שהגרסה המאוחרת פעלה לשינוי המהירות של הצנטריפוגות ולהתחממותן עד כדי הרס שלהן. מומחי אבטחת מידע בעולם הגדירו את סטוקסנט כאחת הנוזקות המתוחכמות ביותר שנכתבו אי פעם. היא נועדה לפגוע במערכות בקרה תעשייתיות מסוג SCADA של סימנס, ודרכן במתקנים תעשייתיים המבוקרים על ידי מערכות אלה. הנוזקה, בעלת יכולת לתכנת מחדש בקר לוגי מיתכנת (PLC), תקפה את הבקרים של הצנטריפוגות ושינתה בהם את ההוראות. כך, התחממו ונהרסו 1,000 צנטריפוגות או יותר. בנובמבר 2018 דווח כי נוזקה רבת עוצמה, יותר מזו שהייתה לסטוקסנט, תקפה רשתות מחשבים ותקשורת איראניות. ב-2020 דווח על מתקפת סייבר איראנית על מתקני מים בישראל, שנועדה להעלות את רמת הכלור במי השתייה של אזרחי המדינה, להשבית את משאבות המים, ולגרום לכך שהמערכות לניטור איכות המים ורמת הכלור לא יגלו את ניסיון ההרעלה. לאחר מכן פורסם שישראל הגיבה על כך במתקפת סייבר רחבת היקף. נמל שאהיד ראג'עי שבמיצר הורמוז שבדרום איראן חווה מתקפה שגרמה להשבתתו לשלושה ימים ולפעילות חלקית כמה ימים לאחר מכן.

מאת: אריק קלישר, מנהל מוצר סלקום עסקים בעידן שבו הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר, בעלי עסקים קטנים ובינוניים מתמודדים לא פעם עם אתגרים גדולים בניהול מערכות התקשורת והאבטחה של העסק. איך אפשר להתמקד בפיתוח העסקי כשהטלפוניה, האינטרנט ואבטחת המידע דורשים כל כך הרבה זמן ומשאבים? בכתבה הזו, נגלה איך בחירה נכונה בפתרונות תקשורת חכמים ומשולבים, לא רק מפשטת את החיים העסקיים, אלא גם מאפשרת להתמקד בצמיחה ובהגדלת הרווחים. מדוע העסק שלך זקוק לפתרונות תקשורת מתקדמים? בין אם אתה מנהל חנות קטנה, משרד עורכי דין או מפעל ייצור – כל עסק בעידן המודרני זקוק לתשתית טכנולוגית מתקדמת. אינטרנט מהיר, שירותי ענן, טלפוניה נייחת אמינה ואבטחת מידע חזקה, הפכו לצורך בסיסי והחשיבות שלהם הולכת וגוברת בעיקר בתקופה זו, כאשר איומי הסייבר משתנים ומתרבים ללא הכר. אבל השאלה האמיתית היא – כיצד עושים את זה נכון.  שלוש הסיבות שבגינן בעלי עסקים בוחרים בפתרונות תקשורת משולבים: הוזלת עלויות וניהול קל יותר – כמה זמן וכסף השקעת במרדף אחר פתרונות שונים מכל ספק? בחירה בחבילת תקשורת משולבת מפחיתה את הצורך בהתקשרות עם מספר ספקים ומפחיתה את ההוצאות. כשכל שירותי ה-IT – טלפוניה, אינטרנט ואבטחת מידע – מגיעים מספק אחד, ניתן לנהל את העסק בראש שקט ובצורה פשוטה יותר. שקיפות מלאה בהוצאות – עם חבילה משולבת, העלויות ידועות מראש, עם תשלום חודשי קבוע בלי הפתעות. כך תוכל לתכנן את התקציב שלך בצורה חכמה ולדעת בדיוק עבור מה אתה משלם. אבטחת מידע מתקדמת – אם בעבר עסקים קטנים יכלו להתעלם מאיומי סייבר, היום זו כבר לא אופציה. עסקים קטנים הם מטרה בדיוק כמו כל עסק אחר והפגיעה בהם לעיתים משמעותית יותר. כשיש לך מערכת מאובטחת שמספקת הגנה כוללת, אתה מגן על המידע שלך, וחוסך נזקים כלכליים עצומים שיכולים להיגרם כתוצאה מפריצות.  כיצד לבחור את חבילת התקשורת הנכונה לעסק שלך? ראשית חשוב שתבין מה העסק שלך באמת צריך – איזה רוחב פס אתה צריך? אילו פיצ'רים נדרשים לך בפתרון הטלפוניה? איזה פתרון מבין מגוון פתרונות אבטחת המידע לעסקים קטנים, מתאים לאופן העבודה ולכמות העובדים שלך? חשוב להתאים את החבילה לצרכים הספציפיים של העסק. בשלב הבא חשוב לבצע השוואת ספקים חכמה – לא כל ספק תקשורת או שירותי ענן ו-IT יכול לתת לך את מה שאתה צריך. חפש ביקורות, בדוק את המוניטין של הספקים ותוודא שהם מציעים לא רק שירות טוב, אלא גם את היכולת לצמוח איתך כשהעסק מתרחב. אל תוותר על תמיכה מסביב לשעון – שירות 24/7 הוא חובה בעולם שבו כל דקה של תקלה עולה לך כסף. ספק תקשורת שמציע תמיכה רציפה ותחזוקה יזומה, מגלם יתרון משמעותי, במיוחד לעסקים שאין להם צוות IT פנימי. אל תשכח: הערך האמיתי נמצא בפרטים הקטנים אז מה עליך לבדוק לפני שאתה חותם? הסכמי רמת שירות (SLAs): מה כוללים השירותים שהספק מציע? האם יש סעיפים שמגנים עליך במידה ויש בעיות? מה זמן התגובה לטיפול בתקלות? תנאי החוזה: האם החוזה ברור ופשוט? ודא שאין "אותיות קטנות" שיכולות להפתיע אותך בהמשך הדרך.  לסיכום, איך בחירה נכונה תוביל את העסק שלך לשלב הבא? מחפש שירותי ענן, IT ותקשורת לעסקים קטנים? בחירה בספק שירותים מוביל ובחבילה משולבת אינה רק החלטה טכנית, אלא צעד משמעותי שיעזור לך לנהל את העסק בצורה חכמה יותר, תוך חיסכון בזמן, בכסף ובהתעסקות עם כמה ספקים במקביל. סלקום עסקים מביאה פתרונות ייחודיים כמו Centrex+ – מערכת טלפוניה מתקדמת בענן, המותאמת לצרכים של עסקים קטנים ובינוניים, ומספקת שילוב של מרכזייה חכמה עם כלים מתקדמים לניהול שיחות פנים וחוץ, תשתית אינטרנט סיבים, אבטחת מידע ותמיכה מקצועית. מוצר נוסף של החברה הוא סלקום Connect – פתרון אבטחת מידע המומלץ במיוחד לעסקים קטנים, אשר מעניק ללקוח מערכת מאובטחת לחיבור אינטרנט מהיר עם מגוון רוחבי פס ושירותי תמיכת מומחה ומאפשר עבודה גמישה מכל מקום, תוך שמירה על רמת אבטחה גבוהה במיוחד. עם הפתרונות המתקדמים של סלקום עסקים, תוכל להתמקד באמת במה שחשוב – צמיחה והצלחה. אז למה לחכות? הפוך את העסק שלך למאובטח, מחובר ורווחי יותר עם סלקום עסקים. לאתר סלקום עסקים – לחצו כאן