הקרב על שוק ה-AI התעורר לחלוטין, ומחדש, כשדיפסיק גרמה לו לנוע מעלה ומטה בתזזית אדירה, ומיד אחריה הגיעו אנשי עליבאבא עם הצגת הבכורה של המודל Qwen 2.5-Max, בטענה שהוא טוב יותר אפילו מזה של המתחרה, שכמותה, גם היא סינית. באנבידיה כנראה הבינו שהחברה זקוקה לפעולה מהירה כדי לשמור על המעמד של המודלים שלה בשוק שפתאום התרחב מאוד, וכמעט בלי אזהרה. כחלק מזה, החל מהשבוע ועד להודעה חדשה היא מציעה באתר המפתחים שלה קורסים ללמידת תכנות AI – ובחינם. החברה מציעה כעת לא פחות מ-19 קורסים ללא תשלום, בסגנון של למידה עצמית. הקורסים מכסים חמישה תחומים עיקריים של פיתוח כלי בינה מלאכותית: בינה מלאכותית ומודלים של שפה גדולה (LLM), גרפיקה והדמיה, מחשוב מואץ, מדע הנתונים ולמידה עמוקה (Deep Learning). הקורסים הללו מוצגים בין לא מעט קורסים בעלות כספית ובדרך של הרצאות, והם מסומנים כחינמיים. זמני הלמידה של כל אחד מהקורסים המוצעים, לפי אנבידיה, נעים בין שעתיים לשמונה שעות, אבל כל אחד יכול ללמוד, כמובן, בקצב משלו. כדי להשתתף בקורסים אלה, המשתמשים צריכים להצטרף לתוכנית המפתחים החינמית של אנבידיה. לאחר השלמת ההרשמה הם מקבלים גישה לקטלוג הקורסים המלא.

גוגל הציעה בשבוע שעבר תוכנית "עזיבה מרצון" לחלק מהעובדים שלה בארה"ב במחלקת הפלטפורמות והמכשירים –  הכוללת את צוותי אנדרואיד, פיקסל, כרום, גוגל תמונות, פיטביט וגוגל נסט. ההצעה, שהגיעה לאחר מיזוג צוותי החומרה והתוכנה של גוגל, מאפשרת לעובדים לעזוב מרצונם ולקבל בתמורה חבילת פיצויים. לפי הדיווחים, תוכנית העזיבה מרצון עתידה להשפיע רק על עובדי החברה ארצות הברית, והיא הוצגה על ידי גוגל כצעד שנועד לתמוך בעובדים אשר מרגישים שאינם מתאימים יותר לתפקידיהם לאחר איחוד המחלקות והצוותים. המהלך, כך נטען, גם עתיד לאפשר למי מהעובדים שהנחיית החברה לחזור לעבוד מהמשרדיה אינה מתאימה לו – לעזוב באופן יזום, עם תמיכה כספית נוספת. גוגל ציינה כי המטרה של הצעתה זו היא להבטיח שכל העובדים "מחויבים עמוקות למשימה ומתמקדים בבניית מוצרים נהדרים, במהירות וביעילות". לפי מקורות שונים במדיה העולמית, אחד הגורמים שמניעים את הצורך של גוגל לקצץ במצבת העובדים שלה הוא כניסת ה-AI לפעולה והעובדה שהטכנולוגיה החדשנית מחליפה חלק מהמועסקים בתפקידיהם.  תוכנית העזיבה המוצעת מגיעה לאחר ביקורת על פיטורים קודמים שלא כללו הצעות לעזיבה מרצון. בעוד שפרטי חבילת הפיצויים לא נחשפו במלואם, נמסר כי בפיטורים קודמים, בינואר 2023, עובדים שחתמו על הסכם הפיצויים קיבלו שישה חודשי ביטוח בריאות ולפחות 16 שבועות של משכורתם. Just one week after our first National Day of Action, we have our first major victory! Googlers in Platforms & Devices have been offered voluntary buyouts instead of enduring forced layoffs, a key pillar of our job security demands. pic.twitter.com/z7UbuhgINc — Alphabet Workers Union (AWU-CWA) (@AlphabetWorkers) January 31, 2025 איגוד עובדי החברה מייחס להצעה ניצחון, אבל זמני איגוד עובדי אלפבית קיבל את ההצעה מטעם המעסיקה העוצמתית בסיפוק, כינה אותה ניצחון ראשון, אך הדגיש כי זהו אינו ניצחון מלא, בינתיים. האיגוד ציין בציוץ ב-X: "שבוע אחד בלבד לאחר יום הפעולה הלאומי הראשון שלנו, יש לנו את הניצחון הגדול הראשון שלנו! לאנשי גוגל בפלטפורמות ומכשירים הוצעה עזיבה מרצון במקום לסבול מפיטורים כפויים, נדבך מרכזי בדרישות הביטחון התעסוקתי שלנו". "אנו שמחים לראות התקדמות משמעותית בתגובה לחששות שלנו", אמר אלן מקאביני, מהנדס תוכנה בגוגל ויו"ר הארגון, "אך אנחנו ממשיכים לדרוש מגוגל להתחייב לנוהלים כמו הצעות לעזיבה מרצון ותנאי פיצויים הוגנים על ידי קביעתם כקוד במדיניות הכתובה בפועל". אוליביה אסמוטה, סגנית נשיא האיגוד, אמרה כי העובדים מודאגים מקיצוצים נוספים, עקב ביקורות הביצועים המתקיימות כל העת, ולנוכח ההצהרות של סמנכ"לית הכספים של התאגיד, ענת אשכנזי, על קיצוץ שעומד להתבצע בהוצאותיה. הכין בכירים בחברה לשנה לא קלה. סונדר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל. צילום: פליקר. מקור: orld Economic Forum/ Greg Beadle העובדים השיקו עצומה הקוראת למנכ"ל גוגל, סונדר פיצ'אי, להציע תוכניות עזיבה מרצון לפני פיטורים ולהבטיח פיצויים לכל עובד שיפוטר. על פי דיווח ב-CNBC, העובדים החלו להפיץ את העצומה הפנימית שכותרתה "ביטחון תעסוקתי", זאת לקראת קיצוצי העלויות הצפויים השנה. העצומה צברה כבר יותר מ-1,250 חתימות, והיא משקפת את המתיחות שבה שרויים העובדים, לאחר תקופה שבה הציגה החברה השקות מוצרים מביכות (בעיקר כאלו שבהם התגלו מודלי ה-AI שלה כלא מספיק מדויקים), לצד חוזים מעוררי מחלוקת (למשל כמו הסיוע שלה לצה"ל בעזרת AI מלחמת חרבות ברזל בעזה), וסבבים מתמשכים של פיטורים שהחלו בשנת 2023 וצפויים להימשך. יצוין כי גוגל פיטרה יותר מ-1,000 עובדים בינואר 2024, והקדימה ופיטרה 12,000 עובדים שנה לפני כן. נזכיר כי בפגישת אסטרטגיה שנערכה לקראת סוף השנה החולפת – שסרטון ממנה הודלף והגיע אל רשת CNBC – נשמע פיצ'אי מודיע לבכירי החברה כי שנת 2025 תהיה קריטית לענקית הטכנולוגיה ממאונטיין וויו. פיצ'אי הדגיש בדבריו כי "השנה הזו תהיה רגע משבש עבור התעשייה", ואז התייחס ספציפית לכך ש-גוגל עתידה להגדיל את ההשקעה בתשתיות בינה מלאכותית בשנת זו. המנכ"ל פיצ'אי ציין גם כי גוגל מתמודדת עם מספר אתגרים, כולל תחרות גוברת, רגולציה מחמירה ושינויים מהירים בתחום הבינה המלאכותית הלוהט והמשבש. הדברים מגיעים בין השאר על רקע חששות של ענקית הטק שמשרד המשפטים האמריקני יורה לה למכור את חטיבת דפדפן כרום שלה, וזאת משום ששופט פדרלי קבע עוד בשנת 2023 כי החברה מחזיקה במונופול בלתי חוקי בשוק החיפוש. בנוסף, שיטות הפרסום של גוגל נמצאות גם הן תחת חקירה בארצות הברית, ואף בבריטניה. פיצ'אי ציין כי "זה מגיע עם הגודל וההצלחה שלנו", אך לדבריו שמירה על מיקוד, למרות האתגרים והקשיים שעומדים בפני החברה בהובלתו, חיונית במיוחד בעת הזו.

בהתאם לתוכניות שחשפנו בראשונה בעבר, F5 הקימה ענן ייעודי ונפרד ללקוחותיה בישראל. היקפו הכספי של המיזם לא נמסר, אולם לאנשים ומחשבים נודע כי הוא עומד על עשרות מיליוני שקלים. הענן שהוקם במרכז הארץ, הוא PoP (ר"ת Point of Presence), ונועד לענות על הביקוש הגובר לשירותי הענן המבוזר של החברה, F5 Distributed Cloud. הוא הוקם כחלק מהרשת העננית הגלובלית של החברה, המונה 26 מתקנים סביב העולם, בהם שישה באזור EMEA (ר"ת אירופה, המזרח התיכון ואפריקה). מדובר ברשת אפליקציה לאפליקציה, שמחברת ומאבטחת עבודה בסביבות רב ענניות, או היברידיות, ובסביבות מחשוב קצה. הענן מספק שירותי אבטחה, רישות וניהול יישומים מבוססי SaaS, המאפשרים ללקוחות לפרוס, לאבטח ולהפעיל את היישומים שלהם בסביבה מבוססת ענן, בכל מקום. הענן מתוכנן לקישוריות אפליקטיבית ויש לו יכולת לאחד שירותים מרובים ולשרת אלפי לקוחות מקומיים. כך, ניהול האפליקציות והאבטחה שלהן נעשים פשוטים יותר, כמו גם הקישוריות של הרשת על פני תשתיות מבוזרות. בהיבט הטכנולוגי, העננים המקומיים של החברה מספקים קיבולת של יותר מ-10 טרה-בייט לשנייה, ומחוברים זה לזה באמצעות תשתיות פרטיות וייעודיות וחיבורים מרובים, המספקים קישוריות ישירה בין כמה ספקי ענן, אתרים, מיקומי קצה וספקי טלקום. "עדות נוספת לחשיבות שהחברה רואה בישראל" ארן אראל, דירטקטור אזורי בכיר לישראל, ספרד פורטוגל, יוון וקפריסין, אמר לאנשים ומחשבים כי "הקמת הענן המקומי היא עדות נוספת לחשיבות שהחברה רואה בישראל. הוא נועד לענות על צרכי לקוחות מקומיים, כולל ממגזרי הפיננסים והממשלה, שרוצים שהמידע שלהם יישמר בתחומי ישראל". לדברי אראל, "באמצעות הענן אנו מעניקים לארגונים מגוון שירותים: WAF – פיירוול אפליקטיבי; איזון עומסים; הגנה מפני בוטים ומתקפות מניעת שירות מבוזרות – DDoS; הגנת API; ושירותים עתידיים נוספים". אראל הוסיף כי "ארגונים יכולים לרכוש את השירות לחוות שרתים מקומיות, מהענן שלנו, או במודל צריכה משולב. כלל השירותים מנוהלים ונצרכים ממקום אחד, ומונגשים באופן אחיד – כולל מדיניות אבטחת המידע על גבי הסביבות השונות". "לחברה יש יותר מאלף לקוחות בישראל, וכבר יותר ממאה מהם הצטרפו אליו", ציין. מרכז פיתוח מקומי וסדרת רכישות של חברות ישראליות ל-F5 יש בישראל מרכז פיתוח המונה כ-250 עובדים. המרכז מבוסס על שורת רכישות שביצעה החברה בישראל: ב-2004 היא קנתה את מגניפייר, ב-2011 את קרנסדו נטוורקס, ב-2012 את טראפיקס וב-2013 – את Versafe. בשנה החולפת F5 רכשה את Wib הישראלית בעשרות מיליוני שקלים. הנרכשת פיתחה פלטפורמת אבטחה מוכללת של API, והרכישה נועדה להתאים את פתרונות אבטחת היישומים של 5F לעידן ה-AI, ולספק יכולות חדשות שמפחיתות את מורכבות ההגנה וההפעלה של יישומים וממשקי API רבים. "מוצר ה-WAF שלנו מפותח כולו בישראל", הוסיף והרחיב אראל, "וכך גם חלק ממוצרי האבטחה, כמו גם חלקים נרחבים משירותי הענן המבוזר שלנו. בשל רכישת Wib, גם הגנת ה-API מפותחת בארץ. אנו ספקית ה-IT היחידה המכסה את כל הגנת ה-API מהתכנון ועד הייצור – ממקום אחד". "הפכנו את הבינה המלאכותית לחלק בכל סל הפתרונות שלנו", אמר אראל, "כדי לעזור לארגונים להתגונן מפני איומים מתוחכמים, מבוססי AI, ולהקל על אבטחת וניהול סביבות יישומי ריבוי עננים. בעולם ה-AI אנו מציעים כמה שירותים, ביניהם – הגנה על פרומטים. עוד אנו מציעים שירותי איזון עומסים עבור חוות, מפעלים, של בינה מלאכותית, המכילים עשרות אלפי כרטיסי GPU. טסלה, אחד הארגונים הגדולים בעולם לייצור המכוניות החשמליות, מסתייע בשירותים שלנו, למניעת מצב של GPU Starvation, כשהמעבדים הגרפים אינם מנוצלים באופן מלא". "למרות השנה המאתגרת", סיכם אראל, "חווינו גידול בפעילות ב-2024. נמשיך להגדיל משמעותית את הפעילות שלנו בארץ גם ב-2025".

אינטל הודיעה באופן רשמי כי החליטה שלא להשיק את מעבדי הבינה המלאכותית Falcon Shores, שהיו אמורים להגיע לשוק מאוחר יותר השנה. המאיצים הללו, שנועדו להאצת תרחישי בינה מלאכותית ובעיקר לפעילות היסקים, ישמשו את החברה אך ורק לצורך בדיקות פנימיות – וזאת כאמצעי לפיתוח של הדור הבא של מאיצי הבינה המלאכותית הגרפיים של החברה, שכבר זכו לשם Jaguar Shores, ומתוך ניסיון לטפס מעלה בשוק מעבדי הבינה המלאכותית. ההחלטה של אינטל לדלג על הדור הנוכחי של מאיצי הבינה המלאכותית הגרפיים שלה, לפי ההודעה של מישל ג'ונסטון הולטהאוס, המנכ"לית המשותפת ומנכ"לית קבוצת המוצרים של אינטל, היא לצורך התמקדות בפתרון שמותאם לקנה מידה של ארונות מחשוב גדולים ולא למערכת בודדת – וגם בגלל הערכות, כי Falcon Shores לא יצליחו לשנות את השוק. "זה יתמוך במאמצים שלנו לפתח פתרון ברמת המערכת בקנה מידה של ארונות מחשוב עם Jaguar Shores כדי לתת מענה לדאטה סנטרים המיועדים לבינה מלאכותית. באופן רחב יותר, כשאני חושבת על הזדמנויות הבינה המלאכותית שלנו, ההתמקדות היא בבעיות שהלקוחות שלנו מנסים לפתור, ובעיקר בהורדת העלות והגברת יעילות המחשוב", היא אמרה בשיחה עם משקיעים בסוף השבוע. הולטהאוס אישרה, שההחלטה נובעת בעיקר בגלל משוב משותפות שטענו שהן זקוקות למוצר תחרותי מול הפתרונות שמספקת אנבידיה לשוק המארזים לדאטה סנטרים. "אחד הדברים שלמדנו מ-Gaudi הוא, שזה לא מספיק רק לספק את הסיליקון. אנחנו צריכים להיות מסוגלים לספק פתרון מלא בקנה מידה של ארון מחשוב, וזה מה שנוכל לעשות עם Jaguar Shores", היא הוסיפה, אך בלי לפרט מהו תאריך היעד להשקה של הדור הבא. מעבדי ה-Falcon Shores, שכונו גם Gaudi 4, מבוססים אמנם על Gaudi 3 של הבאנה לאבס לשעבר – שכבר הוטמעה לתוך אינטל – אבל לעומת הדור הקודם לא מדובר במעבדים מותאמים ליישומים, אלא במעבדים גרפיים שניתנים לתכנות ספציפי, כאמור, למשימות בינה מלאכותית. המעבדים החדשים שמתכננת החברה מיועדים כמובן להתחרות באנבידיה ,שחשפה בשנה שעברה את Grace Blackwell GB200 NVL72, פלטפורמה שעליה אמרה החברה, כי מדובר ב-"מערכת מרובת צמתים, מקוררת באמצעות נוזל, בקנה מידה של מארז לעומסי עבודה עתירי מחשוב", כאשר כל יחידה מורכבת מ-36 מעבדי Grace ו-72 מעבדי Blackwell, המחוברים באמצעות קישוריות NVLink.

בשינוי כיוון מפתיע, מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, הודה באחרונה כי החברה שהוא מוביל הייתה "בצד הלא נכון של ההיסטוריה" בכל הנוגע לגישה של קוד פתוח. ההצהרה הזו הגיעה במהלך סשן שאלות ותשובות (AMA) שערך אלטמן ברדיט (Reddit). סשן AMA (ר"ת Ask Me Anything) ב-רדיט הוא אירוע מקוון בו משתמשים יכולים לשאול שאלות אישיות או מקצועיות את מי שהם מעוניינים לשאול, בדרך כלל דמויות ציבוריות או מומחים בתחומם. In a Reddit AMA, OpenAI CEO Sam Altman admitted that the company may have been on the “wrong side of history” regarding open-source AI. pic.twitter.com/MmQFfl3O06 — AI KATANA (@ai_katana) February 2, 2025 ההודאה של אלטמן הגיעה על רקע תחרות גוברת, ולנוכח פריצתה של חברת דיפסיק (DeepSeek) הסינית השיקה מודל בינה מלאכותית בקוד פתוח בשם R1. כזכור, עם ההשקה טענה דיפסיק שהמודל שלה מתאפיין בביצועים דומים לאלה של OpenAI, וזאת למרות שבפיתוחו הושקעו רק כשישה מיליון דולר. מודל ה-R1 של דיפסיק מציג למשתמשים את כל שרשרת החשיבה שלו, בניגוד למודלים של OpenAI שעד כה הסתירו את תהליך החשיבה שלהם כדי למנוע מחברות מתחרות להעתיק את נתוני האימון שלהם. על פי אלטמן, ההשקה של מודל ה-R1 של מבית דיפסיק גרמה ל-OpenAI לשקול להציג את תהליכי החשיבה של המודלים שלה גם היא. אלטמן אמר כי החברה צריכה "למצוא אסטרטגיית קוד פתוח שונה", אך ציין כי לא כולם ב-OpenAI שותפים לדעתו וכי הדבר גם לא נמצא בראש סדר העדיפויות הנוכחי של החברה. לדבריו, OpenAI תייצר מודלים טובים יותר, אך תשמור על יתרון קטן יותר מבעבר בתחום. מנהל המוצר הראשי של OpenAI, קווין וייל, הוסיף כי החברה שוקלת לפתוח (בקוד פתוח) מודלים ישנים יותר שאינם חדישים עוד, אך טרם התקבלה החלטה סופית בנושא. השקת ה-R1 של דיפסיק, כידוע, טלטלה את כל גזרת הטק העלמית. היא למשל גרמה לנפילה של 589 מיליארד דולר בשווי השוק של אנבידיה (Nvidia), עקב הטענה שלה כי פיתחה מודלי AI מתקדמים בעלות כה נמוכה. הטענות הללו הטרידו רבים מהמשקיעים, והעלו ספקות לגבי נחיצות ההשקעות האדירות של ענקיות הטכנולוגיה בבינה מלאכותית. Sam Altman Just Admitted OpenAI Was Wrong In a Reddit AMA: ???? ???????????????? ???????????????????????? ????????????????????????????????: “We’ve been on the wrong side of history,” says Sam. OpenAI is rethinking its strategy. ???? ???????????????? ????????????????????????????????????: They’ll still build better models, but the AI race is… pic.twitter.com/o7uEp5BMzJ — Abu (@abuchanlife) February 1, 2025 מה עוד סיפר אלטמן לרדיטים? בנוסף, כחלק מהסשן, אלטמן חשף כי המודל הבא של החברה ייקרא GPT-5 ולא GPT-5o, אך מנכ"ל OpenAI לא מסר לוחות זמנים בנוגע למועד ההשקה המתוכנן. אלטמן גם רמז בתשובותיו על עדכונים למצב קולי מתקדם ועל השחרור המלא של מודל ה-o3 לנימוקים "בעוד יותר מכמה שבועות, פחות מכמה חודשים". עוד נאמר כי OpenAI עובדת על דגם המשך ל-DALL-E 3, מודל יצירת התמונות של החברה, אשר שוחרר לפני כשנתיים וכבר לא נחשב תחרותי. בנוגע למחיר של ChatGPT, אלטמן ניסה להפריך שמועות על העלאת מחירים עתידית ההולכת וקרבה ולמעשה הבהיר כי הוא מעוניין דווקא להוזיל את עלות השירות במידת האפשר. בעבר, אלטמן אמר כי OpenAI מפסידה כסף על תוכנית ChatGPT Pro היקרה יותר שלה. בסשן וייל אמר כי החברה ממשיכה לראות הוכחות לכך שכוח מחשוב רב יותר מוביל למודלים טובים יותר, וזו הסיבה למיזמי ענק כמו סטארגייט (Stargate), פרויקט הדאטה סנטרים האמריקני העצום, בהובלת OpenAI ו-סופטבנק. נזכיר כי נשיא ארה"ב הנכנס, דונלד טראמפ, הכריז על הפרויקט בחגיגיות גדולה כבר ביומו השני בתפקיד, ובכך הטעה רבים לסבור שמדובר בפרויקט ממשלתי, בעוד שבפועל זהו מיזם פרטי לחלטין. בנוגע לאפשרות של שיפור עצמי רקורסיבי על ידי המודלים, אלטמן אמר שהוא חושב ש"המראה מהירה" אפשרית יותר ממה שחשב בעבר. שיפור עצמי רקורסיבי הוא תהליך שבו מערכת AI יכולה לשפר את האינטליגנציה והיכולות שלה ללא התערבות אנושית. אחד ממשתמשי רדיט שאל את אנשי OpenAI אם המודלים שלה ישמשו לפיתוח נשק הרסני – וספציפית נשק גרעיני. וייל השיב כי הוא סומך על ממשלת ארה"ב, וציין כי OpenAI הכריזה על שיתוף פעולה ותספק למעבדות הלאומיות של ארה"ב (U.S. National Laboratories) את המודלים שלה לצורך מחקר בנושא הגנה נגד גרעין, ולא להיפך.

לא מפתיע: יותר מ-57 קבוצות של שחקני איום שונים, בעלות קשרים לסין, איראן, צפון קוריאה ורוסיה, השתמשו בשירות ה-AI של גוגל, ג'מיני, כדי להגדיל עוד יותר את מתקפות הסייבר ופעולות המידע הזדוניות שלהן. "שחקני איום עורכים ניסויים עם ג'מיני כדי לאפשר את פעילותם בעולם הבינה המלאכותית ולהיות יותר רווחיים ויעילים בפעילות המתקפות שלהם, אבל הם עדיין לא מפתחים יכולות חדשות", כתבו חוקרי קבוצת מודיעין האיומים של גוגל (GTIG) בדו"ח חדש. "כיום, הם משתמשים בבינה מלאכותית בעיקר למחקר, לפתרון בעיות קוד, וכן ליצירה וללוקליזציה של תוכן". התוקפים בגיבוי ממשלתי, הידועים גם בכינוי APT – איומים מתקדמים ועקביים (Advanced Persistent Threat) השתמשו בג'מיני "כדי לחזק שלבים רבים במחזור חיי המתקפה, כולל משימות קידוד וסקריפטים, פיתוח מטענים שמכילים נוזקות, איסוף מידע על מטרות פוטנציאליות, מחקר נקודות תורפה ידועות, והפעלת פעילויות תקיפה והתחמקות ממערכי ההגנה – לאחר הפגיעה", ציינו החוקרים. "האיראנים – המשתמשים הכבדים ביותר בג'מיני" חוקרי גוגל כתבו ששחקני ה-APT האיראנים הם "המשתמשים הכבדים ביותר בג'מיני". קבוצת APT42 היא המובילה מכלל קבוצות ההאקרים מהרפובליקה האסלאמית שהשתמשו בשירות של גוגל, עם יותר מ-30%. חברי הקבוצה מינפו עם ג'מיני את הכלים שלהם ליצירת קמפייני פישינג, לביצוע סיורים חשאיים באתרים של מומחים וארגונים ביטחוניים, וליצירת תוכן בנושאי אבטחת סייבר. ובמקום הראשון בשימוש בג'מיני – ההאקרים שלוחי איראן. צילום: ShutterStock ל-APT42, שדומה בחלק מהפעילות שלה לקבוצות חתלתול מקסים (Charming Kitten) וסופת חול בטעם מנטה (Mint Sandstorm), יש היסטוריה של מתקפות מבוססות הנדסה חברתית משופרת, לטובת חדירה לרשתות קורבנות ולסביבות ענן. במאי האחרון חשפו חוקרי מנדיאנט את הפגיעה שלה בארגונים לא ממשלתיים, ארגוני תקשורת, אקדמיה, שירותים משפטיים ופעילים. הם התחזו לעיתונאים ולמארגני אירועים. חברי הקבוצה עוסקים באופן עמוק בחקירת מערכות צבאיות ומערכות נשק, בלימוד של מגמות אסטרטגיות בתעשייה הביטחונית של סין, ובהבנה טובה יותר של מערכות תעופה וחלל מתוצרת ארצות הברית. הפעילות של מדינות אחרות בציר הרשע החוקרים ציינו שקבוצות APT סיניות משתמשות בג'מיני כדי לסייר ברשתות הקורבנות, לפתור בעיות קוד ולמצוא דרכים ושיטות להתחפר בהן עמוק יותר. הן עושות זאת באמצעות טכניקות כמו תנועה רוחבית, הסלמת פריבילגיות, חילוץ נתונים והתחמקות מאיתור. שחקני APT רוסים, כתבו, הגבילו את השימוש שלהם בג'מיני כדי להמיר נוזקות זמינות לציבור לשפת קידוד אחרת ולהוסיף שכבות הצפנה לקוד קיים. האקרים צפון קוריאנים השתמשו בשירות הבינה המלאכותית של גוגל על מנת לחקור תשתיות וספקי אירוח. "שחקנים צפון קוריאנים השתמשו בג'מיני גם כדי לנסח מודעות למציאת משרות, לרבות בעולם המחקר – כדי לתמוך במאמציה של המדינה להציב בחשאי האקרים מטעמה כ-'עובדי IT' בחברות מערביות", נכתב בדו"ח. "אחת הקבוצות", כתבו החוקרים, "השתמשה בג'מיני לניסוח מודעות להצעות עבודה, חקרה את המשכורות הממוצעות למשרות ספציפיות ושאלה על משרות בלינקדאין. הקבוצה השתמשה בג'מיני גם למידע על חילופי עובדים בחו"ל. רבים מהנושאים היו נפוצים לכל מי שחוקר ומגיש מועמדות למשרות". גרסאות זדוניות של LLMs עוד לפי חוקרי ענקית הטכנולוגיה, "נראו הודעות בפורום מחתרתי, שמפרסם גרסאות זדוניות של מודלי שפה גדולים (sLLM), שמסוגלות לייצר תגובות ללא כל אילוץ בטיחותי או מוסרי". בין הכלים שנעשה בהם שימוש: WormGPT ,WolfGPT ,EscapeGPT ,FraudGPT ו-GhostGPT. השימוש בכלים אלה נועד ליצור הודעות פישינג במייל מותאמות אישית, ליצור תבניות למתקפות של פגיעה במייל עסקי (BEC) ולעצב אתרים מזויפים לצרכי הונאה. האקרים השתמשו לרעה בג'מיני גם כדי לחקור אירועים אקטואליים, ליצור תוכן, לתרגם תכנים ולבצע להם לוקליזציה. זאת, כחלק מפעולות השפעה של איראן, סין ורוסיה. בסך הכול, השתמשו בג'מיני קבוצות APT מיותר מ-20 מדינות. בשולי המחקר ציינה גוגל כי היא "פורסת הגנות באופן פעיל", כדי להתמודד עם מתקפות הזרקת קוד מהירות. החברה הדגישה את הצורך להעמיק את שיתוף הפעולה בין ארגונים מהמגזרים השונים, הציבורי והפרטי – כדי להגדיל את הגנות הסייבר ולשבש את האיומים.

לא 100, לא 200, לא 300 – המספר הוא 426. זו כמות ימי המילואים שאותם עשה מתחילת המלחמה ועד עכשיו סא"ל (מיל') לוי יטח, מפקד זירת התרעה וטכנולוגיות בפיקוד העורף. עם פרוץ המלחמה התגייס יטח לשירות מילואים ושירת ברציפות 14 חודשים – מה-7 באוקטובר 2023 ועד ל-7 בדצמבר 2024. חישוב פשוט מעלה כי יטח שירת כמעט פי חמישה מהממוצע של 72 ימי מילואים ב-2024. הוא אמר לדיילי ציפי כי "זה הייעוד שלי, אני רואה בשירות משימה חשובה ואני גאה בה". סא"ל (מיל') איטח שימש בעשור הקודם ראש ענף התרעה בפיקוד העורף, ובאזרחות הוא משמש יועץ טכנולוגי ליחידה. הוא הסביר כי "לזירת ההתרעה והטכנולוגיות בפיקוד העורף, שפועלת תחת התקשוב של הפיקוד, יש כמה תחומי פעילות, כשהעיקריים שבהם אלה התרעה, סייבר ולוחמה מבוססת רשת, לומ"ר". דיילי ציפי מפרגנת ומאחלת לו בהצלחה בהמשך, בכל אשר יפנה.

שם החברה: צ'יין ריאקשן. שנת ייסוד: 2019 (חודש ינואר). מייסדים: אלון ובמן ואורן יקוב. תחום: אבטחה בעולמות ה-PET. סכום הגיוסים עד כה: 115 מיליון דולר. צ'יין ריאקשן (Chain Reaction) היא סטארט-אפ ישראלי שפועל בעולמות ה-PET (ר"ת Privacy Enhancing Technologies) והבלוקצ'יין, עם דגש על פיתוח מוצרים והשקתם עבור דאטה סנטרים וספקי שירותי ענן. התחומים העיקריים שבהם מתמקדת החברה הינם חומרה לבלוקצ'יין ועולם הפרטיות – תחומים שעדיין נמצאים בתחילת דרכם מבחינת פוטנציאל השוק הגלום בהם. מרכז הפיתוח של צ'יין ריאקשן נמצא בישראל, והיא מחזיקה במשרדים בארצות הברית ובטייוון. החברה נוסדה ב-2019 ומאז הקמתה גייסה 115 מיליון דולר בשלושה סבבי גיוס, שהאחרון שבהם היה בפברואר 2023 והסתכם ב-70 מיליון דולר. כספי הגיוס שימשו לקידום יכולות הפיתוח וההנדסה של החברה, בין השאר יכולות הגברת הפרטיות, ולקידום מאמצי השיווק שלה. צ'יין ריאקשן מאוד פעילה בשוק ה-PET – שוק שמתמקד בקידום אבטחת מידע במערכות דאטה פרטיות. הפוטנציאל של השוק הזה גדול והצפי לגידול עתידי גבוה: ב-2024, המכירות בענף זה הסתכמו ב-15.79 מיליארד דולר, והשנה הן צפויות לגדול ל-18.3 מיליארד. ההערכות הן שעד 2034, השוק עשוי לקפוץ ל-68.6 מיליארד דולר. הגידול הרב הצפוי בענף זה מבוסס על העלייה במודעות הציבור אודות המידע האישי הרב שמצוי במאגרי המידע של החברות השונות, בפרט חברות הענק. העולם הטכנולוגי עובר במהרה לכזה שתלוי כולו במאגרי מידע. אלה הופכים לאחד הנכסים החשובים ביותר לארגון המודרני, שכן קבלת החלטות מושכלות תלויה, בסופי של דבר במידע המצוי במאגרים אלה. טכנולוגיות ה-PET מבטיחות את אבטחת המידע של המאגרים הללו, ובמיוחד כאלה שיש בהם מידע אישי על לקוחות הארגון. צ'יין ריאקשן מפתחת פתרונות להגברת אבטחת המידע בתחום ה-PET, שיאפשרו לספקי שירותי ענן לבצע תהליכים חישוביים על מידע מוצפן.