אומרים שהראש היהודי ממציא לנו פטנטים? אז לא רק. מתברר שיש עוד כמה מקומות בעולם הטכנולוגי הממשי בהם עובדים קשה כדי להמציא דברים חדשים. רוצים דוגמה? אסוס (Asus) הכריזה לאחרונה על סדרת מסכי מחשב בשם VU Air Ionizer, וזה בדיוק מה שאתם מבינים: מסכים שמאחור יש להם יחידת טיהור אוויר, או נכון יותר, יחידה מייננת. לפי אסוס, במהלך שלוש שעות עבודה היחידה הזו אמורה להסיר מהאוויר עד 90% מהאבק, כשהמטרה היא כמובן לשפר את איכות האוויר שהמשתמשים נושמים, ולהרחיק מסביבתם את האלרגנים שבו. המנגנון פועל בטווח אפקטיבי של מטר מסביב למסך עצמו, ואין צורך במסננים, כך שאין צורך גם בפעולות תחזוקה מיוחדות. אסוס מציעה בסדרה שני מסכים בגודל 24 ו-27 אינץ' שהם שטוחים, ויש גם מסך שלישי בגודל 34 אינץ' שהוא קעור וביחס היבט של 21:9, אבל מציע אותה רזולוציה (FHD) ואותו קצב רענון (100 הרץ) כמו האחרים. המחירים של המסכים החדשים הללו, שעוד לא ברור מתי יגיעו בפועל לישראל ולשאר העולם, נעים בין 130 ל-360 דולר.

אני זוכר היטב את היום שבו נתקלתי לראשונה במונח 'רב-מגן 2'. אחד מלקוחותינו ביקש לעמוד בתקן החדש בשל דרישה שהגיעה מהקב"ט, ואני מצאתי את עצמי צולל לתוך מסמך בן 77 עמודים, המפרט שורה של המלצות והנחיות שמטרתן לחזק את אבטחת המידע של הספקים הביטחוניים. ככל שהעמקתי בקריאה, הבנתי שמשרד הביטחון לקח על עצמו משימה שאפתנית – לא רק להגן על עצמו, אלא גם להבטיח שהספקים שמשרתים אותו יהיו מחוסנים מפני מתקפות סייבר. משרד הביטחון החליט להדק חגורות, ובצדק. במלחמות האחרונות ראינו כיצד מתקפות סייבר יכולות לפגוע בעורף ובחזית גם יחד. בדיוק כפי שישראל הצליחה לחדור למערכי ההגנה של חיזבאללה דרך ספק התקשורת שלהם במתקפת הביפרים, כך גם אויבינו יכולים לנצל חולשות אצל ספקים כדי לחדור למערכות רגישות. החל ממלחמת חרבות ברזל, יחידת 'רב-מגן' עוסקת בהנחיה והסמכה של ספקים ביטחוניים, והתקן כבר החל לצבור תאוצה. המשמעות היא שאם אתם ספקים של משרד הביטחון, זה כבר לא שאלה של אם תצטרכו לעמוד בתקן, אלא מתי הרכבת כבר יצאה מהרציף – האם אתם מוכנים? במסגרת ההיערכות, משרד הביטחון השיק את תקן 'רב-מגן', שנועד להחיל סטנדרט אחיד ובלתי מתפשר על כלל הספקים – מהגדולים ועד הקטנים ביותר. החל ממלחמת חרבות ברזל, יחידת 'רב-מגן' עוסקת בהנחיה והסמכה של ספקים ביטחוניים, והתקן כבר החל לצבור תאוצה. המשמעות היא שאם אתם ספקים של משרד הביטחון, זה כבר לא שאלה של אם תצטרכו לעמוד בתקן, אלא מתי. למרות שמדובר בתהליך מורכב, יש כמה דברים שכל ספק חייב לדעת: אין דרך חזרה – משרד הביטחון החל להניע את התהליך מול אלפי ספקים, וכולם יחויבו לעמוד בתקן בעתיד הקרוב. הדרישות לא אחידות – ספקים שונים יקבלו תהליכי הסמכה שונים, בין אם באמצעות שאלונים מקוונים או טבלאות אקסל. הסמכה ממקורות שונים – יש ספקים שיוסמכו דרך המשרד עצמו, בעוד שאחרים יתמודדו עם זכיינים שונים. זמן התגובה קצר – מהרגע שבו תקבלו את הדרישה לעמידה בתקן, יהיו לכם רק מספר שבועות להגיב. היערכות מקצועית נדרשת – הסמכה כוללת ביקורת מקצועית ודו"ח אבטחה מקיף, וכדאי להיעזר באנשי מקצוע מתאימים (עדיפות ל-CISO). מי שלא יתכונן – ישלם ביוקר – מעבר לעמידה בתקן, ייתכן שתיאלצו להשקיע בשדרוגים משמעותיים להגנה על מערכות המידע שלכם. אל תתייחסו לזה כעוד ביורוקרטיה – זה העתיד שלכם אם אתם ספקים של משרד הביטחון, או שהלקוחות שלכם כפופים להנחיותיו, אסור לכם להקל ראש בתהליך. אי-עמידה בתקן עלולה לעלות לכם בחוזים, במוניטין ובעתיד העסקי שלכם. זה לא עוד תקנה חסרת שיניים – זו מציאות חדשה בעולם שבו אבטחת מידע היא כבר לא המלצה, אלא חובה. אז אם עוד לא התחלתם להיערך, זה הזמן להפשיל שרוולים ולהתחיל. הכותב הוא מנהל חטיבת הסייבר ב-יזמקו פרו

אינטגריטי תוכנה, מבית מטריקס, וקוד בלו (Code Blue) – חברה המתמחה בפתרונות חוסן סייבר – הכריזו באחרונה על שיתוף פעולה שבמסגרתו אינטגריטי תציע ללקוחותיה את חבילות ה-Resilience as a Service של קוד בלו, בעוד שקוד בלו תציע את מוצריה של אינטגריטי בעולם הסייבר, מוצרים שמטרתם לאפשר ללקוחות להיערך מראש ולצמצם את הפגיעה במידה ויותקפו בידי גורמים עוינים. החברות הסבירו כי הקשר שרקמו נועד כדי "לספק לארגונים פתרון מקיף להתמודדות עם איומי סייבר מתקדמים". קוד בלו מתמחה בצמצום הנזק הנגרם ממתקפות סייבר, באמצעות שיפור המוכנות טרום אירוע וניהול יעיל של משברים בזמן אמת. החברה מספקת פתרונות חוסן סייבר מתקדמים, הכוללים סימולציות משבר למנהלים, פיתוח פרוטוקולים לשעת חירום ותוכניות התאוששות עסקית (BCP). ההשקה – סימולציה עם דילמות קריטיות ודימוי מצבי סייבר מורכבים לרגל השקת השותפות, אינטגריטי תוכנה אירחה את קוד בלו באירוע שכלל סימולציית משבר סייבר בזמן אמת. הסימולציה, שהונחתה על ידי רפאל פרנקו, מייסד ומנכ"ל קבוצת קוד בלו, הציבה את המשתתפים בפני דילמות קריטיות ודימתה מצבים מורכבים בעולם הסייבר המודרני. במהלך האירוע, המשתתפים חוו באופן פעיל את הלחץ והמורכבות של ניהול משבר סייבר, החל מקבלת החלטות מהירות בתנאי אי-ודאות ועד לתגובה אסטרטגית בזמן אמת. לפי החברות, ההשתתפות האינטראקטיבית אפשרה למנהלים להבין לעומק את האתגרים ולצבור ניסיון מעשי בהובלת משברים. האירוע נפתח בדבריו של אורן קרוג, מנכ"ל אינטגריטי תוכנה, אשר הדגיש את תפקידו של מנהל אבטחת המידע בארגון ואת החשיבות של היערכות מקדימה לתרחישי סייבר, תוך הדגשת המחויבות של אינטגריטי לספק לארגונים פתרונות חדשניים בתחום אבטחת המידע.  לאחריו התקיימה הרצאתו של עמיתו פרנקו, שסקר את המגמות המרכזיות בעולם הסייבר לשנת 2025, תוך התמקדות באיומים המתפתחים, בשיטות התקיפה החדשות ובדרכים היעילות ביותר להתמודדות עימן. מיד עם סיום הסימולציה נמרוד עמיר, סמנכ"ל סייבר וחדשנות באינטגריטי תוכנה, הציג פתרונות מתקדמים לצמצום הסיכון לחוות אירוע סייבר תוך שילוב טכנולוגיות חדשניות. עמיר הדגיש את הצורך בשילוב בין אסטרטגיה טכנולוגית לניהול סיכונים פרואקטיבי, והעניק למשתתפים תובנות מעשיות ליישום בארגוניהם. עמיר אמר כי "שיתוף הפעולה עם חברת קוד בלו מדגיש את הערך האסטרטגי של הטמעת מוצרים בקצה הטכנולוגיה והפחתת סיכוני סייבר. בעידן שבו מתקפות סייבר הופכות למורכבות ומתוחכמות יותר, שילוב פתרונות מודרניים עם מומחיות מעמיקה מאפשר לארגונים לשפר את רמת ההגנה שלהם ולהפוך את אבטחת המידע למנוף עסקי ולא רק לצורך תפעולי". הוא סיכם את דבריו באומרו כי "שיתופי פעולה כאלה הם המפתח ליצירת פתרונות הוליסטיים שמביאים תוצאות אמיתיות ללקוחות שלנו". פרנקו, מייסד ומנכ"ל קבוצת קוד בלו אמר כי "אין דרך להבטיח הימנעות מוחלטת מאירוע סייבר משמעותי, אך ארגונים שמקדימים לחזק את יכולת ההתאוששות שלהם לצד שיפור יכולות המניעה, יכולים לצמצם את הפגיעה למינימום. המשבר יהיה קצר יותר, ההשפעה על פעילות החברה תפחת, והמוניטין יישמר. שיתוף הפעולה עם אינטגריטי תוכנה מאפשר ללקוחות לקבל מענה הוליסטי ומקיף להפחתת סיכוני סייבר – משיפור החוסן הארגוני ועד ליישום פתרונות טכנולוגיים מתקדמים".

מלם דיפנס מקבוצת מלם תים ו-SUSE ישראל חגגו בסוף השבוע שעבר במלון ריץ קרלטון בהרצליה בכנס חגיגי את השקת שיתוף הפעולה ביניהן, בהשתתפות יותר מ-100 מנמ"רים, מנהלי חדשנות, מנהלי טכנולוגיה ומנהלי תשתיות מהחברות המובילות במשק. הסכם שיתוף הפעולה נחתם בין שתי החברות בהובלת המנכ"לים המשותפים של מלם דיפנס, תא"ל (מיל') יהוא אבן-זהב ואל"ם (מיל') עופר עזרי. שירותי החברה בארץ ייקראו SUSE ישראל וינוהלו על ידי מלם דיפנס, אשר תהיה המפיצה הבלעדית של החברה. מני צרפתי, טכנולוג ראשי במלם דיפנס: "זהו צעד חשוב עבור מלם דיפנס. יש לנו הזכות לקדם את מוצרי  SUSE, הקיימת מ-1992 ונחשבת לשם דבר בעולם מערכות הפעלה, פלטפורמת ענן ו-AI, עם דגש על אבטחת מידע וסייבר. SUSE מחויבת לקוד פתוח אמיתי ושלם לכולם, ומלם דיפנס תביא לשילוב של SUSE בשוק הישראלי עם פתרונות פורצי דרך בתחום הלינוקס, ה-Cloud Native, ה-Edge & AI ואבטחת מידע – והכל בתמיכה ישירה בעברית".

מיטל אוהב-שלום מונתה לסמנכ"לית שירות ופיתוח עסקי בחברת הסלולר וויקום (wecom), לצד הכרזה על שינוי המבנה הארגוני של החברה כחודש לאחר כניסתו לתפקיד של המנכ"ל החדש עמי שטרמר. לאוהב-שלום ניסיון רב במערכי השירות ושימור הלקוחות בשוק התקשורת והקמעונאות. בשש השנים האחרונות כיהנה בתפקיד מנהלת אגף מכירות שותפים עסקיים בפרטנר. האגף שבראשו תעמוד אוהב-שלום יתמקד במתן שירות לקוחות איכותי, נביהול חוויית הלקוח, בשימור לקוחות ובפיתוח והרחבת הפעילות העסקית של החברה. מערך שירות הלקוחות, המהווה כיום חלק  מאגף המכירות וכן השירות הטכני, הממוקם באגף הטכנולוגיות, ייכללו, כאמור, באגף השירות והפיתוח העסקי.

מהנדסי אפל שוקדים על הוספת מצלמות ל-Apple Watch במטרה לאפשר במהלך השנתיים הקרובות תכונות AI, ובהן AI חזותית, גם בשעון – כך כותב מארק גורמן מבלומברג בניוזלטר האחרון שלו. לדבריו, המצלמות יהיו "בתוך התצוגה" בדגם הסטנדרטי של השעון, בעוד שבדגם ה-Apple Watch Ultra הן ימוקמו בצד, ליד הכתר והכפתור הדיגיטליים. המצלמות יאפשרו לשעון "לראות את העולם החיצון ולהשתמש בבינה מלאכותית כדי לספק מידע רלוונטי", שזו התוכנית של אפל גם לגבי אוזניות ה-AirPods המצוידים במצלמה שאפל עובדת עליהן. תכונות הבינה המלאכותית שיהיו במכשירים האלה הופיעו לראשונה ב-iPhone 16, ומאפשרות למשל, להוסיף פרטים ליומן מעלון אירוע, או לחפש מידע על מסעדה. התכונות האלה מבוססות על כלי AI של חברות אחרות, אבל לדברי גורמן, אפל מקווה להפעיל את התכונות עם כלי AI משלה עד 2027, במקביל להשקת השעונים וה-AirPods החדשים. בינה חזותית ותכונות בינה מלאכותיות אחרות שיגיעו למכשירים הלבישים של אפל יהיו תלויים במידה רבה בהנהגתו של מייק רוקוול, שלפי דיווחו של גורמן בשבוע שעבר אחראי כעת על השדרוג המושהה של Siri LLM. רוקוול היה בעבר אחראי על ה-Vision Pro, ולפי הדיווחים ימשיך לעבוד על visionOS. התוכנה הזאת צפויה להפעיל מכשיר לביש נוסף של אפל – משקפי AR, שככל הנראה יהיו בעל רכיב בינה מלאכותית גדול, אבל זה יקרה כנראה רק בעוד כמה שנים.

ענקית הטכנולוגיה גוגל החלה באחרונה בהפצה של שתי תכונות מרכזיות חדשות עבור ג'מיני (Gemini) – לייב וידיאו ושיתוף מסך. תכונות אלה, שנחשפו לראשונה בכנס Google I/O 2024, פותחו בידי יחידת דיפ-מיינד של החברה (Google DeepMind) כחלק ממה שמכונה 'פרויקט אסטרה' (Project Astra). הן מעניקות לג'מיני יכולות עיבוד נתונים מרובי-מודלים בזמן אמת, ומאפשרות לצ'טבוט מבוסס הבינה המלאכותית להשיב באופן מיידי לשאלות על סמך מה שהוא רואה במכשיר ובסביבתו של המשתמש. We’re also bringing some of Project Astra’s capabilities to the @GeminiApp. ✨ Screen sharing and live video streaming will be available first on @Android and the @SamsungMobile Galaxy S25 series – enabling Gemini to better understand the world around you. →… pic.twitter.com/k38k7blekK — Google DeepMind (@GoogleDeepMind) January 22, 2025 התייעצות על בסיס צילום בזמן התיעוד כך למשל הפיצ'רים החדשים מאפשרים לג'מיני לגשת אל פיד המצלמה במכשיר ולנתח את התמונה שצולמה בו בזמן אמת, ובכך לענות על שאלות הנוגעות למה כלי ה-AI רואה. לדוגמה,  אם תצלמו אתר תיירות מוכר או שלט חוצות לא לגמרי ברור – ג'מיני יוכל להסביר לכם עליהם ולענות על שאלותיכם אדותיהם. למי שמקשה עם בחירת 'לוק' יומי, יכול ג'מיני לסייע גם כן באותו אופן – על המשתמש להציג לפניו את ארון הבגדים והוא יגיש לו הצעות אופנתיות עדכניות,על בסיס במלתחה האישית של המשתמש. בנוסף, תכונת שיתוף המסך – שהיא גרסה משופרת של תכונת "דבר על המסך" ('Talk about the screen') הקיימת – תסייע לג'מיני לעזור למשתמשים בזמן שהם מנווטים בין מסכים שונים בסמארטפונים שלהם. @GeminiApp Live with Video, AKA Project Astra has been "leaked" by the Gemini team on Instagram! If this is true, then this is AWESOME, if it is free ofc. Ik Google will make it free though anyway! pic.twitter.com/r7XDhT8TEH — Sai Sri Koustubh Nemani (@SaiNemani1) March 16, 2025 גוגל ציינה בעבר כי מטרתה היא להפוך את ג'מיני ליעיל יותר במצבים בזמן אמת, ובכך לחזק את מעמדה בחזית העוזרים הווירטואליים המונעים על ידי בינה מלאכותית. בהקשר זה, יצויין כי תכונת הווידיאו החי של ג'מיני דומה לתכונת Advanced Voice Mode with Vision שהכניסה המתחרה OpenAI ל-ChatGPT, וגם לפיצ'ר הווידאו בזמן אמת במשקפיים החכמים של מטא וריי-באן (ה-Ray-Ban Meta AI Glasses). על פי דיווחים, ייתכן שמכשיר הפיקסל הבא של גוגל, Pixel 9a, לא יקבל את תכונות ה-AI החדשות הללו בשל מגבלות זיכרון RAM.  נעדכן כי בנוסף ליכולות הווידאו החי, גוגל הציגה גם כלים חדשים אחרים עבור ג'מיני, כמו 'קנבס' (Canvas) לעריכה חלקה של מסמכים וקוד, ו'סקירה קולית' (Audio Overview), שהופכת מסמכים והרצאות לדיונים בסגנון פודקאסט בין שני מארחים.  המהלך האחרון מראה כי, על פניו, החברה ממאונטיין וויו ממשיכה להרחיב את יכולות ג'מיני ולהתקדם לקראת מטרתה לבסס את מעמדה כמובילה בתחום חוויות המשתמש המונעות בידי בינה מלאכותית.  כדאי עם זאת כי לפי דובר גוגל, אלכס ג'וזף, ששוחח עם The Verge, תכונות הבינה המלאכותית החדשות מופצות כעת עבור Gemini Live, אולם לעת עתה הפיצ'רים יהיו זמינים רק למנויי Gemini Advanced וגם זאת רק באפליקציות המובייל. גוגל טרם שיתפה מידע בנוגע להרחבת הפצת התכונות הללו למשתמשים בגרסה החינמית של הצ'טבוט. עם זאת, לזכות החברה יאמר כי בעבר בכריזה שהתכונות החדשות יופצו עד חודש מרץ, וההשקה הנוכחית מעידה על עמידה בלוח הזמנים של גוגל לשירות למנויי Gemini Advanced.

הוצאות האבטחה העולמיות צפויות לגדול השנה ב-12.2%, בשל המורכבות והתדירות הגוברת של איומי הסייבר, המואצים על ידי בינה מלאכותית יוצרת ובינה מלאכותית כללית – כך לפי מחקר חדש של IDC. הנתון משקף גידול שנתי של מעט יותר מ-50% לעומת תחזית מהשנה שעברה, שצפתה ב-2025 צמיחה של 8% בתחום. במחקר נכתב כי ארגונים ברחבי העולם צפויים לאמץ אמצעי הגנה מתקדמים יותר וכתוצאה מכך, הוצאות האבטחה צפויות לראות צמיחה מתמשכת לאורך השנים, ולהגיע ל-377 מיליארד דולר ב-2028. ארצות הברית ומערב אירופה יובילו את ההוצאות העולמיות בתחום הגנת הסייבר, עם יותר מ-70%. אולם, בכל העולם צפוי להיות גידול עקבי בהוצאות על התחום, כאשר העלייה הגבוהה ביותר השנה, בהיבט האזורי, תהיה באמריקה הלטינית, מרכז ומזרח אירופה, המזרח התיכון ואפריקה. ההשקעות בתוכנות האבטחה ב-2025 – יותר מחצי מכלל ההשקעות בהגנת סייבר בתוך עולם הגנת הסייבר, תוכנות האבטחה יהיו השדה שבו יהיו מרב ההשקעות השנה, והן יעמדו על יותר מחצי מכלל ההשקעות בתחום ב-2025. זה אף יהיה הסגמנט הצומח ביותר, עם שיעור צמיחה של 14.4% משנה לשנה. הצמיחה בשוק זה תונע במיוחד בשל הטמעת פלטפורמת הגנת יישומים לענן (CNAPP), תוכנות לניהול זהויות ואישורי גישה, וכן תוכנות לניתוח מצב האבטחה בארגון. זאת, כחלק מהמיקוד של חברות בזיהוי ותגובה משולבים של איומי סייבר בסביבה ההיקפית בארגון שלהם. שירותי אבטחה יהיו התחום הטכנולוגי השני בקצב הצמיחה המהיר ביותר השנה. אלה יהיו מונעים על ידי התרחבות מתמשכת של שירותי אבטחה מנוהלים: ארגונים בכל הגדלים ימשיכו להתמקד בהם, כדרך גמישה ויעילה להתמודד עם אתגרי האבטחה החדשים. תחום החומרה באבטחה ידורג במקום השלישי, עם צמיחה חד ספרתית, אך יציבה, ב-2025. באילו מגזרים ישקיעו הכי הרבה בהגנת סייבר? מגזרי התעשייה שישקיעו הכי הרבה משאבים בתחום הגנת הסייבר השנה יהיו: בנקאות, ממשלה, טלקום, שוקי הון וספקיות שירותי בריאות. הצמיחה המהירה ביותר השנה תהיה בעולמות שוקי ההון (19.4%), המדיה והבידור (17.1%), ומדעי החיים (16.9%). בהיבט הגודל, עסקים גדולים וארגוני אנטרפרייז מהווים את רוב הוצאות האבטחה בכל העולם. לצידם, עסקים קטנים ובינוניים ימשיכו להגדיל את השקעותיהם באבטחה, כדי לגשר על פערי אבטחה ולהגן על הנכסים והתהליכים שלהם, ככל שהטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם מואצת. השקעות רבות בהגנת סייבר במדינות המפרץ הפרסי "הטרנספורמציה הדיגיטלית הגוברת ואימוץ הטכנולוגיות המתפתחות במזרח התיכון, באפריקה ובמיוחד במדינות המפרץ הפרסי דחפו משמעותית את הביקוש לפתרונות אבטחה, כדי להתמודד עם נופי האיומים המתפתחים. באזורים אלה יש השקעות משמעותיות, הן מצד ממשלות והן מצד ארגונים, כדי להילחם באיומי סייבר גוברים. יש שם מודעות חזקה לחשיבות של תוכניות חינוך והכשרה לאבטחת סייבר", אמרה אימאן אלשווי, מנהלת מחקר בכירה ב-IDC. לדברי סטפנו פריני, מנהל מחקר ב-IDC, "ההגנה מפני איומי סייבר – המשופרת כעת על ידי AI ו-GenAI – הופכת לנושא אסטרטגי יותר ויותר עבור ארגונים בכל התעשיות, ובמיוחד עבור אלה שמנהלים תשתיות קריטיות, מפתחים נכסים קריטיים או מספקים שירותי מפתח ללקוחות ולאזרחים. רבים מהארגונים מבינים שגישה פרו-אקטיבית לאבטחה היא קריטית – לא רק כאמצעי הגנה תפעולי לטווח קצר, אלא גם כיתרון תחרותי בטווח הארוך".