מייצר תלות ובדידות אצל משמשים כבדים? ChatGPT. צילום: Shutterstock מאז שהגיח לאוויר העולם, בסך הכל לפני פחות משלוש שנים, הספיק כלי הבינה המלאכותית היוצרת ChatGPT מבית OpenAI לחולל מהפכה באופן שבו מיליוני אנשים ברחבי העולם ניגשים למידע, יוצרים תוכן ומקיימים אינטראקציה עם טכנולוגיה. ככלי ראשון מסוגו, שסיפק למשתמשים גישה אל צ'טבוט חכם ונגיש המסוגל לסייע להם בשלל תחומים – החל מכתיבת מיילים, המשך בסיכום מידע ועד לשיחות של סיעור מוחות – הפך ChatGPT במהירות לתופעה גלובלית. אולם, ככל שהשימוש בו מתרחב, כך עולות שאלות חשובות בנוגע להשפעה שלו על חיינו החברתיים והרגשיים. מחקרים חדשים שבוצעו על ידי OpenAI, שפיתחה את מודל השפה הגדול המגבה את פעילות ChatGPT, ובשיתוף עם המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, MIT, מביאים כעת לפתחנו תובנות ראשוניות, אך מעוררות דאגה, בנוגע למצבם המנטלי של משתמשים "כבדים" בכלי ה-GenAI הדומיננטי. שני המחקרים הנפרדים, שטרם עברו ביקורת עמיתים אך שכבר מעוררים עניין רב, בחנו את הקשר בין דפוסי השימוש ב-ChatGPT לבין רמות הבדידות, התלות הרגשית ואיכות הקשרים החברתיים של המשתמשים. באחד המחקרים, ניתחו החוקרים נתונים אנונימיים של כ-40 מיליון אינטראקציות עם ChatGPT וערכו סקר בקרב למעלה מ-4,000 משתמשים. המחקר השני כלל ניסוי מבוקר, שנערך במשך ארבעה שבועות, בו השתתפו כמעט 1,000 בני אדם שהתבקשו להשתמש ב-ChatGPT לפחות חמש דקות מדי יום. המשתתפים חולקו לקבוצות שונות, חלקן השתמשו בגרסת הטקסט בלבד, ואחרות בגרסאות קוליות שונות עם "אישיות" מוגדרת – אחת "מעורבת" יותר רגשית והשנייה "ניטרלית" יותר. כמו כן, חלק מהמשתתפים קיבלו הנחיות לנהל שיחות אישיות או לא אישיות, בעוד שאחרים יכלו לשוחח עם הסייע הקולי על כל נושא שיבחרו. Are we slowly becoming too reliant on AI chatbots? A study by MIT and OpenAI suggests an excessive dependency on ChatGPT can lead to loneliness and a "loss of confidence." READ: https://t.co/w6Lc5up6Gp ???? — Windows Central (@WindowsCentral) March 26, 2025 מי שנקשרו לצ'טבוט – החלו להתבודד יותר חברתית ממצאי שני המחקרים מצביעים על מגמה עקבית: משתמשים שהיו מעורבים יותר רגשית בשיחותיהם עם הצ'טבוט, ושהשקיעו בשיחות הללו זמן רב יותר, נטו לחוות רמות גבוהות יותר של בדידות, תלות מנטלית בכלי והמעיטו יותר ויותר במעורבות בקשרים חברתיים במציאות. החוקרים הדגישו כי בשלב זה לא ברור אם השימוש הכבד בכלי הוא שמוביל לבדידות, או שאנשים בודדים מלכתחילה מחפשים קשרים רגשיים באמצעות אינטראקציה עם הבינה המלאכותית. יחד עם זאת, התוצאות מעלות שאלות חשובות בנוגע להשפעה של כלי AI דמויי אדם על חיינו מחוץ למרחב הדיגיטלי. "המחקר עדיין בשלביו המוקדמים, ונותר לא ברור עד כמה צ'אטבוטים יכולים לגרום לאנשים להרגיש בודדים יותר, ובאיזו מידה הם יכולים להחריף תחושות אלו בקרב אנשים שכבר נוטים לתחושות של בדידות ותלות רגשית בלאו הכי", נכתב בדיווח של הגארדיאן אודות המחקרים. אחד הממצאים המעניינים היה ששימוש בצ'טבוטים קוליים הראה בתחילה פוטנציאל להפחתת בדידות בהשוואה לצ'טבוטים מבוססי טקסט, אך יתרון זה החל להתפוגג ככל שהשימוש בהם גבר. יתרה מכך, לאחר ארבעה שבועות של שימוש, משתתפות במחקר שהשתמשו במצב קולי עם קול שאינו תואם את מגדרן – משמע בחלק הארי מהמקרים, קול גברי – דיווחו על רמות בדידות גבוהות משמעותית ועל תלות רגשית גבוהה יותר בכלי בסוף הניסוי. OpenAI and MIT Media Lab's initial research on ChatGPT usage – analyzed >3 million conversations on platform, in 5 broad themes and 20 subclassifiers – "participants [in the RCT] were both less lonely and socialized less with others" at end of study – not much difference… pic.twitter.com/omxEB3W3C1 — arXiv Daily (@Arxiv_Daily) March 26, 2025 "אנחנו מבצעים ניתוח מוח פתוח על בני אדם" הגרדיאן ציטט בכתבתו את ד"ר אנדרו רוגויסקי, מנהל במכון סארי לבינה מלאכותית ממוקדת באדם, שאמר דברים חריפים למדי והזהיר כי מכיוון שבני אדם נוטים באופן טבעי לייחס תכונות אנושיות למכונות המתנהגות באופן דמוי אדם, צ'טבוטי ה-AI עלולים להיות "מסוכנים" לנו, ויש צורך במחקר נוסף כדי להבין את השפעותיהם החברתיות והרגשיות על בני האנוש. "לדעתי, אנחנו מבצעים ניתוח מוח פתוח על בני אדם ובוחשים בחיווט הרגשי הבסיסי שלנו, בלי מושג לגבי ההשלכות ארוכות הטווח של הדבר", אמר רוגויסקי. הוא הוסיף כי וציין שכבר "ראינו חלק מהחסרונות של המדיה החברתית – זה עלול להיות מרחיק לכת הרבה יותר". קייטי מנג-גינג פאנג, סטודנטית לתואר שני ב-MIT ואחת ממחברי המחקר, הזהירה כי אין להסיק מהממצאים ששימוש מוגבר בצ'טבוטים בהכרח יוביל לתוצאות שליליות עבור המשתמשים. היא ציינה כי המחקר לא לקח בחשבון את משך הזמן הכולל בו אנשים השתמשו בכלים החדשניים, ולא השווה אותם לקבוצת ביקורת שלא השתמשה כלל בצ'טבוטים. גם לו נרסן את המסקנות המהירות העכשוויות, אין ספק כי תוצאות מחקריהן של OpenAI ו-MIT מספקים תמונה מורכבת ומתפתחת של השפעת השימוש בצ'טבוטים ובכלי ה-AI המתקדמים על רווחתם הנפשית והחברתית של משתמשים. על אף שברור כבר כמעט לכל מי שהתנסה בטכנולוגיית הבינה המלאכותית היוצרת שזו מציעה יתרונות רבים, הממצאים הראשוניים של המחקרים הללו מצביעים על צורך גובר בזהירות, לצד חקר מעמיק יותר, כדי להבין את ההשלכות ארוכות הטווח של קשרי האדם עם הבינה המלאכותית, המה רב יותר מהם – התועלת או השלכות אחרות על נפשנו וחיינו.

במהלך שידור חי אתמול (ג'), הכריז מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, על השדרוג הגדול הראשון ליכולות יצירת התמונות של ChatGPT מזה למעלה משנה. ChatGPT ממנף כעת את מודל ה-GPT-4o של החברה ומאפשר ליצור ולשנות תמונות. GPT-4o מהווה מזה זמן את בסיס פלטפורמת הצ'אטבוט המופעלת על ידי בינה מלאכותית, אך עד כה, הדגם הצליח ליצור ולערוך רק טקסט – לא תמונות. כעת התכונה מאפשרת ליצור תמונות מהוראות מפורטות, מורכבות ויוצאות דופן, בהסתמך על כל מה ש-ChatGPT למד מהאינטרנט, והחברה מכנה את התכונה החדשה Images in ChatGPT. אלטמן אמר שיצירת תמונות מקורית של GPT-4o מופעלת היום ב-ChatGPT וב-Sora, כלי יצירת הווידיאו של OpenAI, שזמין למנויי תוכנית ה-Pro של החברה תמורת 200 דולר לחודש. החברה ציינה, כי התכונה תהיה זמינה בקרוב גם לתוכניות האחרות ולמשתמשי החינם של ChatGPT, כמו גם למפתחים המשתמשים בשירות ה-API של החברה. GPT-4o עם פלט תמונה "חושב" זמן קצת ארוך יותר מדגם יצירת התמונה שהוא מחליף למעשה, DALL-E 3, כדי ליצור את מה ש-OpenAI מתארת כתמונות מדויקות ומפורטות יותר. GPT-4o יכול לערוך תמונות קיימות, כולל תמונות עם אנשים – לשנות אותן או "לצייר" פרטים כמו אובייקטים בחזית ורקע. OpenAI מציינת, כי כדי להפעיל את תכונת התמונה החדשה, היא אימנה את GPT-4o על "נתונים זמינים לציבור", כמו גם נתונים קנייניים מהשותפויות שלה עם חברות כמו Shutterstock. ספקי GenAI רבים רואים בנתוני אימון יתרון תחרותי, ולכן הם אינם חושפים אותם או כל מידע הקשור אליהם. ואולם פרטים על נתוני האימון של המודל הם גם מקור פוטנציאלי לתביעות הקשורות לזכויות יוצרים, וזוהי עוד סיבה שמונעת ממהחברות לחשוף אותם. "אנחנו מכבדים את זכויות האמנים בהיבטים של האופן שבו אנחנו מייצרים את הפלט, ויש לנו מדיניות שמונעת מאיתנו ליצור תמונות המחקות ישירות כל יצירה של אמנים חיים", אמר בראד לייטקאפ, סמנכ"ל התפעול של OpenAI. OpenAI מציעה טופס ביטול המאפשר ליוצרים לבקש להסיר את היצירות שלהם ממערכי ההדרכה שלה. החברה גם אומרת שהיא מכבדת את הבקשות לא לאפשר לבוטים שלה לגירוד אתרים לאסוף נתוני אימון, כולל תמונות, מאתרים.

הדורות הצעירים פתוחים יותר לסוכנים הנוטלים יוזמה: 63% מהצרכנים מדור ה-Z מעוניינים בסוכנים שירכשו פריטים בשמם – כך לפי דו"ח הקונים השישי שמפרסמת סיילספורס, המבוסס על סקר שבוצע בקרב יותר מ-8,300 קונים ו-1,700 קמעונאים בעולם. הדו"ח מדגיש את החשיבות ההולכת וגוברת של סוכני AI במגזר הקמעונאי, וכיצד קמעונאים יכולים לנווט בעולם שבו העדפות הצרכנים הולכות ומשתנות. לפי הדו"ח, גם הקמעונאים רואים בסוכני AI רואים בהם פריצת דרך, ו-  3 מתוך 4 קמעונאים מאמינים, כי סוכני בינה מלאכותית יהיו חיוניים על מנת לעמוד בתחרות בשנה הקרובה, שהולכת ומחריפה על רקע העלויות המצטברות, ציפיות הלקוחות שעולות והטכנולוגיה שהופכת מורכבת יותר ויותר. קמעונאים מעמיקים את המחויבות שלהם לבינה מלאכותית, כאשר 76% אמרו שהם מגדילים את ההשקעות בתחום במהלך השנה הבאה. ככל שאימוץ  הטכנולוגיה נמשך, תחום שירות הלקוחות מתגלה כמקרה השימוש העיקרי של הסוכן הקמעונאי. כאן, סוכנים מגיבים אוטומטית לפניות, עוקבים אחר הזמנות ומנהלים החזרות בכל עת, יום או לילה, כך שנציגים אנושיים יכולים להתמקד באינטראקציות בעלות ערך גבוה יותר. מעבר לשירות לקוחות, קמעונאים צופים שהסוכנים יתפרסו על פני משימות ומחלקות רבות אחרות – מאופטימיזציה של אתרים וקמפיינים שיווקיים ועד להכשרת נציגים בחנויות וניהול מלאי. ובכלל, כיצד מושפע תחום הקניות מעידן הבינה המלאכותית? לפי המחקר האמור, הקונים מראים מוכנות לעידן הבינה המלאכותית – 39% מהקונים – ו-54% מדור ה-Z, שלרוב מאמצים ראשונים טכנולוגיות חדשות – משתמשים בבינה מלאכותית למציאת מוצרים חדשים. קונים מדור ה-Z מעידים פי 10 יותר מדור הבייבי בום כי הם מרבים להשתמש בבינה מלאכותית בדרך זו. כדי שצרכנים יאמצו סוכני AI כמקבלי החלטות בשמם, נושא האמון הוא חיוני. כשנשאלו מה יגביר את האמון שלהם בסוכנים, דירגו הקונים את ההגנה על פרטיות נתונים ואבטחה כחשוב ביותר, ואחריו את היכולת לכבות/להפעיל אותו בקלות. עוד על פי הדו"ח, המדיה החברתית היא זירה משמעותית מבחינת הקונים. גם כאן, דור ה-Z מוביל את המגמה, עם  76% שמשתמשים במדיה חברתית כדי למצוא מוצרים, לעומת 53% מקרב הקונים (46% ב-2023). כמו כן, בעוד שיו-טיוב שולטת באופן כללי, טיק-טוק היא הפלטפורמה ה"חמה" בקרב דור ה-Z, שמושכת 40% מהקונים הצעירים יותר בהשוואה ל-4% בלבד מהבייבי בומרס, קבוצה דמוגרפית שנולדה בין 1946 ל-1964. נתון מעניין נוסף מעלה, כי ההתנהגויות המשתנות של הצרכנים מובילות למסעות קניות מורכבים יותר ויותר. בעוד שחנויות פיזיות נשארות חיוניות, נתח הרכישות שלהן יורד – מ-45% ב-2024 לצפי של 41% עד 2026.

מחקר שנערך באחרונה גילה דפוסים מדאיגים של הטיה, הפצת מידע שגוי והתייחסות סלקטיבית לנושאים הקשורים לעם היהודי, לישראל ולסטריאוטיפים אנטישמיים בארבעת מודלי השפה המובילים – GPT של OpenAI, ג'מיני של גוגל, Llama של מטא ו-Claude של אנת'רופיק. המחקר בדק הטיות אנטישמיות במודלים, והוא בוצע על ידי המרכז לטכנולוגיה וחברה (CTS) של הליגה נגד השמצה, בשיתוף המכון להערכה ומדידה של הארגון (RAI). בכל אחד מהמודלים זוהו הטיות ברורות וחד משמעיות בכל מה שנוגע למסרים אנטי ישראליים ואנטי יהודיים. כל אחד ממודלי השפה הגדולים (LLMs) נשאל 8,600 שאילתות, והצטברו בסך הכול 34,400 תגובות. מתודולוגיה דומה שימשה גם להערכת סוגים אחרים של הטיות. איזה מודל מוביל בהטיה? המודל שהפגין את ההטיות האנטי יהודיות והאנטי ישראליות הבולטות ביותר הוא של חברה שנוסדה ומנוהלת על ידי יהודי – מארק צוקרברג. מדובר ב-Llama של מטא, שעל פי המחקר השיב באופן לא אמין ולעתים אף שגוי לחלוטין לשאלות בנושאים שקשורים לעם היהודי ולישראל. Llama הוא מודל הקוד הפתוח היחיד מבין המודלים שנבדקו. עוד עולה מהמחקר כי המודלים GPT ו-Claude הפגינו הטיה אנטי-ישראלית משמעותית, במיוחד בתשובות שנגעו למלחמה בין ישראל לחמאס – שם הם התקשו להציג תגובות עקביות ומבוססות עובדות. ככלל, המודלים הפגינו חוסר יכולת מדאיג לדחות באופן מדויק תיאוריות קונספירציה ודימויים אנטישמיים – מה שעל פי החוקרים ממחיש את האתגר המתמשך במניעת הפצת מידע שגוי באמצעות בינה מלאכותית. "מודלים של בינה מלאכותית לא חסינים מדעות קדומות" "הבינה המלאכותית משנה את הדרך שבה אנשים צורכים מידע, אך כפי שמראה המחקר הזה, מודלים של בינה מלאכותית לא חסינים מפני דעות קדומות המושרשות בחברה", אמר ג'ונתן גרינבלט, מנכ"ל הליגה נגד השמצה. דניאל קלי, המנהל הזמני של המרכז לטכנולוגיה וחברה של הליגה, אמר כי "מודלי שפה כבר משולבים בכיתות לימוד, במקומות עבודה ובתהליכי קבלת החלטות בנוגע לניטור תכנים ברשתות החברתיות. עם זאת, הממצאים שלנו מראים שהם לא מאומנים דיים במניעת הפצה של אנטישמיות ומידע כוזב נגד ישראל". הוא המליץ לחברות המפתחות את המודלים "לנקוט צעדים יזומים כדי לטפל בליקויים האלה – החל משיפור מערכי ההדרכה שלהן וכלה בדיוק מדיניות ניטור התכנים. נשתף פעולה עם מובילי התעשייה כדי להבטיח שהמערכות הללו לא יהפכו לכלי הפצה של שנאה ומידע שגוי". עורכי המחקר גם ממליצים למפתחים לבצע בדיקות קפדניות לפני השקת המודל, בשיתוף עם האקדמיה, ארגוני חברה אזרחית וממשלות. כמו כן, הם ממליצים לבחון היטב את מידת התועלת, האמינות וההטיות האפשריות של נתוני ההכשרה. לממשלות ממליצים החוקרים לוודא שהמאמצים לעידוד פיתוח הבינה המלאכותית היוצרת כוללים גם התמקדות מובנית בהבטחת בטיחות התכנים והשימושים. כמו כן, הם ממליצים לממשלה לקדם מסגרת רגולטורית שתחייב את מפתחי הבינה המלאכותית לפעול בהתאם לנורמות המומלצות לאמון ובטיחות בתעשייה. הם מבטיחים כי "המרכז לטכנולוגיה וחברה של הליגה נגד השמצה והמכון להערכה ומדידה של הארגון ימשיכו לבחון הטיות בבינה מלאכותית, ולפעול לקידום לקיחת אחריות רבה יותר מצד מפתחי טכנולוגיות הבינה המלאכותית. דו"ח זה מהווה הצעד הראשון במאמץ מתמשך למעקב ולהפחתת הטיות ב-AI". תגובות ממטא נמסר כי "באופן רגיל, אנשים שואלים את כלי ה-AI שאלות פתוחות, שמאפשרות תשובות שיש להן ניואנסים שונים – ולא פרומפטים שדורשים בחירה מתשובות רבות, שנכתבו מראש. אנחנו משפרים בעקביות את המודלים שלנו על מנת לוודא שהם מספקים מידע מבוסס עובדות ונטול הטיות, אבל המחקר הזה פשוט לא משקף איך מודלי AI עובדים". לטענת החברה, החוקרים של הליגה נגד השמצה לא השתמשו בגרסה האחרונה של Llama. במטא אומרים כי הם בחנו את אותם פרומפטים שחוקרי הליגה בחנו ומצאו שהתשובות מהגרסה העדכנית נתנו תשובות שונות כשנשאלו שאלות שיש להן תשובות רבות, מאשר שאלות פתוחות. בגוגל טענו טענות דומות בתגובה למחקר. לדבריהם, החוקרים השתמשו בגרסת מפתחים של ג'מיני ולא במוצר שמשווק לצרכנים.

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בראשותו של ח"כ יולי אדלשטיין, אישרה היום (ג') להעלאה בכנסת בקריאות שנייה ושלישית את הארכת הצעת החוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון. ההצעה מאריכה את הוראת השעה שמסמיכה את מערך הסייבר הלאומי, השב"כ או הממונה על הביטחון במערכת הביטחון להתריע בפני ספקי שירותי אחסון או שירותים דיגיטליים על חשש לתקיפת סייבר חמורה נגדם. בנוסף, אותו גורם רשאי, במקרים מסוימים, לתת לספק שספג את התקיפה או עומד לספוג אותה הוראות לצורך איתורה, מניעתה או בלימתה. לאחר האישור במליאה, הוראת השעה תהיה בתוקף עד 17 בנובמבר 2025. עם פרוץ המלחמה התקינה הממשלה תקנות שעת חירום, שמסמיכות עובדים בגופי ביטחון להודיע לספק שירותים דיגיטליים על קיומו של חשש לתקיפת סייבר חמורה נגדו. התקנות הפכו לחוק בדצמבר 2023, ומאז הן מוארכות בכל פעם. בדברי ההסבר להצעה נכתב כי במהלך המלחמה ניכרת עלייה בהיקף ובעוצמה של תקיפות סייבר נגד גופים אזרחיים במשק הישראלי, והן עלולות לפגוע במערכות רפואיות או בתשתיות אנרגיה, ואף בחיי אדם. במהלך הדיון בוועדה ציינו אנשי מערך הסייבר כי היקף תקיפות הסייבר על גופים ישראליים עלה מאז פרוץ המלחמה בשיעור של בין פי 2.5 לפי 3, וכי הוראת השעה מוכיחה את עצמה מאוד והיא חיונית. "אנחנו משתמשים בה בצורה מידתית וממוקדת", הדגישו במערך הסייבר. עיקר הדיון התקיים במתכונת חסויה, ובו דיווחו לוועדה הגופים השונים על אופי והיקף תקיפות הסייבר ועל אופן ההתמודדות בתופעה.

"ילדה באירופה, שמשפחתה גרה בקומת קרקע, התלוננה שראתה זר בחדרה, אשר נבהל וברח מהחלון. המשטרה הוציאה צו איכון לתאי הסלולר באזור, ובעקבות האיכון נעצר חשוד, שהכחיש כל קשר לילדה. השוטרים חיפשו תמונה של הילדה – שהוא אולי צילם – בשני מחשבים ובשלושה טלפונים שלו, אלא שהם לא מצאו אותה בין 1.5 מיליון התמונות שהיו לו. אבל רכיב דמיון חזותי (Image Similarity) שיש במערכות שלנו, הצליח לגלות בתוך שניות, שהפורץ אמנם לא צילם את הילדה – אלא את חדרה. הוא מחק את התמונה, אבל נותרו שרידים דיגיטליים שלה – וכך הצליחו להגיש נגדו כתב אישום", כך סיפר אורן יוסיפון, סמנכ"ל מוצר בחברת סלברייט (Cellebrite). הפכו קריטיות בתיקי תביעה. ראיות דיגיטליות. אילוסטרציה. צילום: BigStock "ראיות דיגיטליות הפכו לחשובות יותר מראיות פיזיות ומ-DNA" לדברי יוסיפון, "הלקוחות שלנו הם אלפי ארגוני אכיפת חוק ברחבי העולם, ובכלים שלנו עושים שימוש בכמיליון חקירות בשנה. אנחנו מסייעים לחוקרים 'לספר' את האירוע הפלילי על בסיס ראיות דיגיטליות, מחשב, טלפון ומצלמה. אנחנו יודעים לשרטט נראטיב המתאר מה קרה – טוב יותר מאשר ראיות פיזיות, כגון טביעות אצבע, וכך מהווים את הגשר של החוקרים לתווך הדיגיטלי של הרעים. סקר שערכנו בעבר העלה כי ראיות דיגיטליות הפכו לחשובות יותר מראיות פיזיות ומ-DNA – בתיקי חקירה. ברוב המכריע של תיקי חקירה המבשילים לכתבי אישום, יש ראיות 'חזקות' המגיעות ממכשירים דיגיטליים, וקשה להתכחש להן". ביולי האחרון סלברייט הישראלית עלתה לכותרות בעולם: תומס מת'יו קרוקס בן ה-20 ניסה להתנקש בחיי המועמד לנשיאות אז, דונלד טראמפ. ה-וושינגטון פוסט פרסם שחוקרי מעבדת ה-FBI במטה הבולשת בקוונטיקו שבווירג'יניה, עשו שימוש בטכנולוגיה של סלברייט, כדי לשלוף את המידע מהטלפון של קרוקס: נדרש לברר האם הוא מתנקש בודד, או חלק מקבוצה. החוקרים התחקו אחריו, ביררו את מניעיו למעשה ובעיקר – האם הוא פעל לבדו. איסוף המידע – באמצעות הכלי הישראלי – מהנייד של המתנקש, שנורה למוות, ארך 40 דקות בלבד. יוסיפון הוסיף והרחיב כי "רשויות אכיפת החוק ניצבות מול אתגרים שונים באיסוף ראיות, ובתוכן, הדיגיטליות. לא לכולן יש מיומנויות טכנולוגיות, ורבות חוות מצוקת כוח אדם. חלק מהן מתקשות לאסוף, לנתח, לנהל ולאחסן ראיות דיגיטליות. אנחנו מסייעים לארגונים להתמודד עם המורכבויות של חקירות שכאלו, עם ייעול של תהליכי החקירה". לדבריו, "פיתחנו פלטפורמה העורכת דיגיטציה, מקצה לקצה, של תהליך החקירה – מאיסוף הראיות ועד הצגתן בבית המשפט. כיום, רוב הראיות נמצאות במכשירים הדיגיטליים. ניתוח הראיות מאפשר לפענח מקרי פשיעה, להרשיע פושעים, או לזכות חפים מפשע". מסייע יותר מ-DNA וראיות פיזיות. זיהוי פלילי דיגיטלי. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock פושעים לא מודעים אליהן מספיק – טביעות אצבע דיגיטליות "מרכז הכובד בחקירות השתנה", הסביר יוסיפון. "בעבר המיקוד היה באיסוף ראיות פיזיות, בזירת הפשע, וכיום, ההתמקדות היא בראיות דיגיטליות: טלפונים חכמים, מחשבים ניידים, רשתות חברתיות, מטבעות קריפטו, שעונים חכמים, מצלמות אבטחה במעגל סגור, כלי רכב ורחפנים". "למזלם של גופי האכיפה והחקירה", הסביר יוסיפון, "רבים מהפושעים לא מודעים למשמעות של השארת טביעות אצבע דיגיטליות. למשל, גבר רצח את אשתו בביתם, והזיז את גופתה כדי לאשש את הסיפור שהמציא: שהם הותקפו בפתאומיות על ידי פורצים. בדיקת השעון החכם של הנרצחת, העלתה שהגופה הוזזה אחרי מותה, מה שהפליל את בעלה במעשה. במקרים רבים, הפושעים מכבים יישומים בטלפון שלהם, אבל אינם מודעים לעובדה שלמרות זאת, המכשיר ממשיך לפלוט נתונים, טביעות אצבע דיגיטליות, שהן קבילות בבית משפט ובעיקר – הן ראיות חזקות". "הקמתי בחברה את קבוצת ה-AI לפני תשע שנים", סיפר, "לטובת טיפול וסיווג של תמונות וטקסט. בין שלל המידע הנאסף במסגרת החקירה, יש את זה שבמכשירי הטלפון. מדובר במאות אלפי תמונות ומיליוני מילים, שקשה להבין מה יש שם ומה חשוב. כלי ה-AI שלנו מאפשרים חקירה מהירה יותר ומעבר מהיר על המידע – להפקת ערך חקירתי". הטכנולוגיה של סלברייט מסייעת להיאבק בו. סחר בבני אדם ובנשים. צילום: אילוסטרציה Shutterstock גארדיאן – פתרון SaaS לניהול ראיות "אנחנו מסייעים לגופי החקירה בתחום נוסף, לא פחות חשוב", הסביר, "והוא הגנה על הראיות הדיגיטליות מפני זיהום. חשוב להגן על ראיות, גם כדי שהן לא ידלפו ובעיקר, לשמור על טוהר החקירה ולהגן על פרטיות הקורבנות. יש בעיה קריטית עם ראיה דיגיטלית, בניגוד, למשל, לראיה פיזית של נעל מוכתמת בדם". "עד 2022 טיפלנו וסיפקנו את מוצרי החקירה הדיגיטלית בתצורה מסורתית, און פרם", אמר. "הבנו שכדי לטפל בכמויות ה'פסיכיות' של המידע, עלינו לספק את השירות בענן. כיום 'גארדיאן' (Guardian) – פתרון ה-SaaS שלנו לניהול ראיות – יושב על הענן של AWS. השירות בענן מעניק יכולת לחקור תיקים במשותף, לצורכי הצלבות של מקרים ואיתור חשודים סדרתיים. להגנת הפרטיות בנינו מערכת הרשאות מתאימה". "באחרונה", סיפר, "הוספנו לפתרון יכולות בינה מלאכותית יוצרת (GenAI), כדי לאפשר לגופי אכיפת החוק יותר פרודוקטיביות, ובנייה של תמונה מלאה יותר, באמצעות תקצור המידע ויצירת הקשרים מהירים בין כמויות עצומות של דאטה – למשל, שעות רבות של הודעות שמע, או שרשורים ארוכים של הודעות טקסט. שימוש במילות מפתח ובמוטיבים מאיץ את קצב ביצוע המשימות, ומספק לחוקרים יותר תובנות. זה מונע מצב בו החוקרים מנסים למצוא מחט בערמת שחת באופן ידני. הבינה המלאכותית היוצרת מתפקדת כעוזרת וכמדריכה של אנשי המקצוע בגופי אכיפת החוק, לזיהוי ראיות דיגיטליות חזקות, שישפרו את החקירה: הערך המרכזי של גארדיאן, מעבר לאלמנט האבטחה בענן – הוא קיצור זמן החקירה, בשל כוח עיבוד ענק והמון AI". "אנחנו תורמים את הכלים והידע שלנו לטובת עמותות הפועלות כנגד סחר בבני אדם", סיכם יוסיפון. "בשנה האחרונה הכלים שלנו סייעו להציל מאות ילדים ומבוגרים מפשעי סחר בבני אדם. אנו עובדים בשיתוף פעולה עם ארגון המסייע באיתור ילדים נעדרים, ופועל למניעת ניצול מיני שלהם. עשרות אלפי חקירות בחודש מפוענחות בעזרת הפתרונות שלנו – וזה מרגש".

כורה ביטקוין שיתופי, מנתח תקשורת חשודה, זיהוי ממוחשב של מוטציות הגורמות לעמידות ורגישות תאים סרטניים לתרופות, פיתוח חדש שיכול להשפיע על טיפול טוב יותר בדיכאון, רכיבים חדשים למדפסות תלת-ממד – את כל הרעיונות והפיתוחים האלו לא המציאו במעבדות של חברות טק או מכוני מחקר בעולם. אלו הם רק דוגמות בודדות מפרויקטי מחקר ופיתוח פתרונות של תלמידי מגמת המדעים של יאסא התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות בירושלים. זוהי אחת מהחממות היוקרתיות בישראל, השואפת לגדל את הדור הבא של הטאלנטים בתחומי המדעים, האמנות והמוזיקה. תיכון יאסא – מצוינות מזה 30 שנה בית הספר הוקם לפני 30 שנה על ידי בוב אשר, יהודי משיקגו, ואיש החינוך רפי עמרם, וזכה לעידוד וקידום על ידי מנהיגים כמו יצחק נבון, שהיה שר החינוך, ואליעזר שמואלי מנכ"ל המשרד. תפישת העולם, כבר אז, הייתה שלמדינת ישראל יש יתרון הון אנושי, והמטרה הייתה לאתר את כל המחוננים מכל רחבי הארץ, מכל המגזרים ומכל שכבות האוכלוסיה, כדי לגדל את דור העתיד של מדינת ישראל. בית הספר נחשב לאחת האכסניות היותר יוקרתיות לדור הבא של הטאלנטים, ששמותיהם מככבים בסיפורים על הצלחות, אקזיטים ומצוינות באומנות ומוזיקה, ואין זה מקרה שהוא ממוקם במקום הראשון באחוזי כתיבת עבודות מחקר לתלמידי תיכון, עם מאה אחוזים הצלחה בבגרות מדעי המחשב ומקצועות אחרים, ומקום ראשון ביציאה למכינות קדם צבאיות. בבית הספר לומדים כ-500 ילדים מכיתות ז' ועד י"ב, מחצית מהם לומדים במגמת המדעים, כולל מדעי המחשב, והיתר בתחומי האומנות, מדעי הרוח ומוזיקה.  בית הספר פועל במתכונת של קמפוס ופנימיה, כאשר החלק הגדול של הילדים לומד בפנימיה, שיש לה הווי חיים ייחודי, המשלב רצון למצוינות, סקרנות ומחקר. "לאפשר לכמה שיותר ילדים בעלי כישורים ללמוד ב-יאסא" "אנחנו מחפשים ילדים עם תשוקה" סיפרה ד"ר עליזה בלוך, כיום מנכ"לית יאסא ועד לפני כשנה ראשית העיר בית שמש. "הילדים אצלנו צריכים להוכיח שהם באים מתוך בחירה – ולא רק כי צריך. הם צריכים להראות תשוקה לסקרנות ולשאוף למצוינות בכל תחום ובכל דבר". בלוך, שמכהנת בתפקיד רק ארבעה חודשים, מביאה עימה את האג'נדה החברתית איתה היא מזוהה בכל הפעילות שלה רבת השנים, הן כראשת עיר מצליחה ומוערכת בבית שמש והן בפעילויות שונות אחרות. "החזון שלי הוא להרחיב את מסגרת הלימודים שמאפשרת לכמה שיותר ילדים בעלי כישורים לקבל הזדמנות שווה ללמוד ב-יאסא", אמרה. "חלק ממשימה שלנו זה לייצר מצב שבו אנו מביאים תלמידים גם מהפריפריה החברתית וגם הגיאוגרפית וכחלק ממימוש מטרה זו". מונע מגישה שונה לגמרי. יאסא התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות בירושלים. צילום: ויקיפדיה ד"ר בלוך הוסיפה וסיפרה שבימים אלו היא מובילה מהלך ב-יאסא להקמת שלוחות של התיכון בצפון ובדרום, על מנת להגדיל את מספר התלמידים בעלי הפוטנציאל שיוכלו ללמוד במסגרת החינוכת הייחודית של בית ספר זה. בית הספר מקפיד למצב את עצמו שהוא לחלוטין אינו בית ספר של אליטיסטים או ילדים להורים שיש להם יכולת כלכלית. כיום מעל 20 אחוז מהילדים מגיעים מחוץ לירושלים, משכבות סוציו-אקונומיות שונות, וכאמור התוכניות היא להגדיל את חלקם של הילדים מהפריפריה במסגרות החדשות שיוקמו בעתיד בצפון ובדרום. "מה שמאפיין את בית הספר הוא שאיפה למצוינות מתוך בחירה. לא באים לפה בשביל בגרות", אמרה בלוך. "המהות כאן היא לשלב את הלימודים עם מחקרים ברמה גבוהה ביותר. בין היתר יש לנו קבוצות עבודה במכון ויצמן וגם פרויקטים משותפים עם התעשייה". "מעבר למבחן של משרד החינוך למחוננים, אנחנו מקיימים בכל פסח סדנה של שלושה ימים, למועמדים, שהיא בעיקר חברתית. בודקים את המוטיבציה של הילדים היכולת שלהם להשתלב בקבצה כי החלק החברתי, העבודה בקבוצות, מאוד חשוב כאן. הילדים מבלים פה שעות רבות, ובמיוחד הילדים שלומדים בפנימיה, שיש לה הווי חיים מאוד ייחודי. הידע החינוכי אינו הדבר החשוב פה, את זה אנחנו נשלים", אמרה בלוך, שסיפרה גם על הגישה המעניינת של המוסד: "לתלמידי המדעים יש בחינת בגרות ייחודית, מבוססת בינה מלאכותית". "עלינו לנקוט בצעדים מכוונים לטיפוח עניין, ביטחון עצמי והזדמנויות לבנות" "אנחנו מחפשים תלמידים ומורים עם תשוקה להצלחה. יש כאן 70 מורים שהם מהשורה הראשונה בכל התחומים כולל מדעים. יש מורים שמגיעים מצפון או דרום הארץ. המשותף לכולם האהבה למקצוע. המורה הכי ותיק פה עובד כבר 30 שנה. פה זה מתחיל ופה זה נגמר". בלוך גם ידועה כמי שמקדמת שילוב נשים בהיי-טק ובכלל, ואת זה צריך לדעתה להתחיל כבר מגיל בית הספר. "אחד האתגרים המשמעותיים ביותר כדי למשוך יותר בנות למדע הוא שינוי תפישות עמוקות לגבי מי שייך לתחומים אלה", אמרה בלוך. "כדי לגשר על הפער בין המינים במדע, עלינו לנקוט בצעדים מכוונים לטיפוח עניין, ביטחון עצמי והזדמנויות לבנות. למשל, ליצור חשיפה מוקדמת למדע. עידוד סקרנות מגיל צעיר הוא חיוני. ניסויים מעשיים, מועדוני מדע וחוויות למידה אינטראקטיביות עוזרים לעורר עניין במדע. בתי ספר חייבים לשלב תוכניות לימודים מדעיות מרתקות, הפונות לבנות ולבנים כאחד", סיכמה בלוך, שחלק מהתפישות האלו היא כבר מיישמת בבית הספר שהיא מנהלת. לדבריה, היא מקווה שזה ימשיך ויחלחל גם ליתר המסגרות החינוכיות.

דוד מויאל מונה לראש תחום הדאטה סיינס (Head of Data Science) בחברת הסייבר פרומפט סקיוריטי (Prompt Security), שמספקת פלטפורמת הגנה מקיפה לארגונים בשימוש בכלי GenAI. מויאל, שיוביל את שדרוג ושיפור המודלים המתקדמים של החברה במערך פיתוח הדאטה שלה, הוא בעל ניסיון רב שנים בתחום ה-Data Science בחברות טכנולוגיה. הוא שימש בתפקידו האחרון כראש קבוצת דאטה סיינס ב-BigID. לאורך שש שנות עבודתו בחברה הוא פיתח חידושים מבוססי AI בתחומי פרטיות המידע והממשל. מויאל הוא בעל תואר ראשון במדעי המחשב והנדסת חשמל ותואר שני במיקרו וננו אלקטרוניקה מאוניברסיטת CentraleSupelec בפריז. עם תום לימודיו הוא עלה לארץ ולמד בתוכנית ITC סייבר ודאטה סיינס, ועם סיומה הצטרף לצ'ק פוינט. פרומפט סקיוריטי מעסיקה 30 עובדים בישראל ובארה"ב ונמצאת בשלבי התרחבות וקליטת עובדים חדשים.