בימים אלה הסתיים הקורס הראשון למטמיעי מערכות סיילספורס בני 50+, פרי שיתוף פעולה עם מלם תים במסגרת תוכנית "אמצע הדרך" של משרד העבודה, אשר נועדה לקדם עובדים בגיל השני והשלישי, השואפים לחזור לשוק העבודה באמצעות ייעוץ והקניית כלים מקצועיים. הקורס הועבר על ידי חברת CRM PERIOD, שהינו בית ספר למקצועות הסייספורס, שמסייע לאנשי מקצוע לעשות את המעבר הטכנולוגי הנדרש מהם. במסגרת הקורס, למדו החניכים על כלים פרקטיים בתחום, לצורך השתלבות בשוק עבודה דינמי ומשתנה. בטקס לכבוד סיום הקורס נכחו שלמה אייזנברג, יו"ר קבוצת מלם תים, ושי בסון, מנכ"ל משותף בקבוצה שנשא דברי ברכה בפתיחה. יחד עם מנהלים מחברת סיילספורס ומלם תים, הגיעו לאירוע גם מעסיקים של חברות נוספות מעולם הסיילספורס, שר העבודה, יואב בן צור, ובכירים בלשכתו, שהשתתפו גם בפאנלים שהתקיימו באותו מפגש. בסיום הטקס הוענקו תעודות ל-20 הבוגרים הראשונים של התוכנית, ומלם תים, הרואה חשיבות וערך רב בהכשרות לגילאי 50+, כבר מתכננת לשלב פעילויות אחרות בקבוצה עם קורסים נוספים במטרה להמשיך ולקדם השמה איכותית ושילוב מיטבי של עובדים מנוסים בשוק התעסוקה. שר העבודה ציין, כי "אחד האתגרים הבולטים ביותר במשרד העבודה הוא שילובן של אוכלוסיות מגוונות בשוק העבודה, בדגש על עבודה איכותית עם שכר הולם. מגמת הזדקנות האוכלוסייה בישראל הינה משמעותית, ואנו עדים לנשירה ויציאה משוק העבודה באופן הדרגתי של עובדים בגילאי ה-50 פלוס. תוכנית 'אמצע הדרך' היא תכנית דגל במשרד, המיועדת להתמודד עם אתגר זה ולהעניק אופק תעסוקתי לבני ובנות ה-50+, השואפים לחזור או להתקדם בשוק העבודה ולפרנס את משפחתם בכבוד". יעקב גאון, מנהל תחום הסיילספורס במלם תים, אשר יזם את השתלבותה של מלם תים לתוך הפרויקט, אמר: "החזון שלנו היה פשוט – לאפשר לאנשים עם וותק תעסוקתי עשיר ומחויבות גבוהה להשתלב מחדש בשוק העבודה. בתפיסתי, כשניסיון פוגש חדשנות, אז כולם מרוויחים. אני שמח לספר שאצלנו בחברה ישנו ריבוי פרויקטים חדשים, כתוצאה מההתפתחות של תחום הסיילספורס, ואנחנו זקוקים לכוח עבודה איכותי ומיומן. ככל שנדע להעניק את הכלים המקצועיים אשר מותאמים לצורכי השוק ולשלב אנשים הצמאים להזדמנויות חדשות, כולנו נצמח – מלם תים והמשק הישראלי ככלל".

מי שמסתובב קצת במסדרונות של ההיי-טק הישראלי ודאי נתקל בשם תמיר חסון (או Khason כמו שהוא כותב את זה). אחד מאותם אנשים שתמיד נעים לפגוש לשיחה על כוס קפה ולשמוע מה מתבשל. אז בפעם האחרונה שנפגשנו, גיליתי שהוא לקח על עצמו אתגר חדש ומסקרן – להוביל את הפעילות הישראלית של חברה גלובלית בשם גריד דיינמיקס (Grid Dynamics), אולי השם פחות מוכר מהיוניקורנים החמים של היום, אבל הסיפור מאחורי הקלעים לגמרי שווה התעמקות. אז מה זה גריד דיינמיקס? תחשבו על חברה רצינית (נסחרת בנאסד"ק, עובדת עם השמות הכי גדולים בתעשייה העולמית – מותגי ענק שכולנו מכירים), שעוזרת לאותן חברות ליישם בפועל את כל הפעילויות הטכנולוגיות המורכבות שלהן. זה לא רק לכתוב קוד, זה ממש לשנות תהליכים עסקיים בעזרת טכנולוגיות כמו ענן, דאטה, וכמובן – בינה מלאכותית, הנושא הלוהט של התקופה. וכאן תמיר שיתף בתובנה מעניינת, מהסוג שגורם לך להנהן בהסכמה. "תראה", הוא אמר לי באותה פתיחות אופיינית, "הרבה חברות פה בארץ עדיין בשלב ה'משחקים' עם AI. בונים דברים מגניבים במעבדה, עושים פיילוטים עם סטארט-אפים אלו ואחרים. זה חשוב, אבל בעולם האמיתי, אצל הלקוחות הגדולים, השאלה היא כבר איך זה מביא ערך ממשי, איך זה מתורגם לתוצאות בשורה התחתונה. בכסף!" הוא דיבר על הפער הזה בין היכולת הטכנולוגית לבין היישום העסקי האפקטיבי, פער שגריד דיינמיקס שמה לעצמה למטרה לגשר עליו. "מה שאני אוהב בגישה שלהם", כפי שתמיר תיאר, "זה שהם לא באים בתור 'המומחים שיודעים הכל', וגם לא כ'סוחרי גלגלות', אלא הם מאמינים בחדשנות משותפת (co-innovation) – לעבוד כתף אל כתף עם צוותי הלקוח. אנחנו לא מחליפים אף אחד", הוא הדגיש, "אנחנו משתלבים, מביאים את הניסיון הגלובלי שלנו, עוזרים להם להגיע ליעדים העסקיים שלהם מהר יותר ובצורה נכונה. יש בזה משהו מאוד פרגמטי וצנוע, שמתחבר טוב ל-DNA הישראלי של 'בוא נעשה את זה', אבל לא ב-80%, אלא על מלא". ההחלטה של גריד דיינמיקס להשקיע ולהרחיב את הפעילות שלהם כאן, עם כל הכישרון והדרייב שיש בישראל, מרגישה כמו שידוך טבעי. זה מאפשר לחברות מקומיות לקבל גישה לידע וניסיון ברמה עולמית, אבל עם שותף שמבין את השפה ומדבר בגובה העיניים. בסופו של דבר, השיחה עם תמיר השאירה אותי עם תחושה שיש פה משהו אמיתי. שילוב מעניין של חברה גלובלית מנוסה עם הובלה מקומית, שמכירה את השטח ויודעת איך לדבר לעניין. יהיה מרתק לראות איך הסיפור הזה יתפתח. ללא ספק, גם תמיר וגם גריד דיינמיקס הם שמות שכדאי לשים אליהם לב בתקופה הקרובה.

25 מנהלות ומנהלים ישתתפו בתוכנית DeepTech Leaders להכשרה לניהול של חברות וסטארט-אפים בתחום הדיפטק, המוגדר כאחד התחומים המבטיחים ביותר בעשור הקרוב, עם שוק עולמי בשווי של מאות מיליארדי דולרים. התוכנית נועדה לתת מענה למחסור בהון אנושי מיומן בתעשיות עתירות הידע בישראל, תוך פיתוח כישורים ניהוליים וטכנולוגיים מתקדמים שיחזקו את התחרותיות של ישראל בזירה הגלובלית.  תחום הדיפטק שונה במהותו מתחומים אחרים בהיי-טק: הוא מבוסס על מחקר אקדמי מתקדם, דורש השקעות גדולות, תהליכי פיתוח ארוכים וסבלנות עד למכירות הראשונות. בניגוד לסטארט-אפים מבוססי תוכנה, חברות דיפטק נשענות על טכנולוגיות פורצות דרך, כאשר תהליך המכירה שלהן מתנהל לרוב מול אנשי מקצוע טכניים בעסקאות מורכבות בהיקפים גדולים. לכן, גם למנהלים מנוסים נדרשת הכנה ספציפית להתמודדות עם האתגרים הייחודיים של התחום. מה תכלול תוכנית DeepTech Leaders ולמ היא מיועדת? כדי לתת מענה לכך, הוקמה תוכנית DeepTech Leaders. מטרת התוכנית היא לגשר על הפער בין ניסיון ניהולי מסורתי לבין האתגרים הייחודיים של תעשיית הדיפטק. היא מציעה למשתתפים הכשרה ממוקדת ומותאמת אישית, שתאפשר להם להתמודד עם המורכבויות של התחום ולהוביל חברות מתקדמות מהשלבים המחקריים ועד לצמיחה עסקית והצלחה בשווקים הגלובליים.  התוכנית מיועדת למנהלים ומנהלות מנוסים המחפשים את התפקיד הבא שלהם, לבכירים ובכירות בעולם הדיפטק השואפים להתקדם לתפקידי מנכ"ל, וליזמים ויזמיות הנמצאים בשלבי ההכנה לסבב הגיוס הבא שלהם. DeepTech Leaders תעניק למשתתפיה כלים פרקטיים, נטוורקינג עם מובילי התעשייה, ותובנות קריטיות להובלת סטארט-אפים מבוססי חדשנות מדעית וטכנולוגית. התוכנית כוללת 14 מפגשים שבועיים, שיתפרסו על פני שלושה חודשים, ובהם הרצאות פרונטליות, סדנאות מעשיות, סיורים מקצועיים וליווי אישי של מנטורים. בין הדוברים בתוכנית ברק בן אליעזר, שותף מנהל ב-Deep Insight; רננה אשכנזי, שותפה כללית ב-Grove Ventures; דורון מאירסדורף, מייסד שותף ומנכ"ל StoreDot; דפנה ניסנבוים, מייסדת שותפה ומנכ"לית TIPA; ואלון בר שני, מנכ"ל HP INDIGO לשעבר.  התוכנית הוקמה ביוזמה משותפת של Earth & Beyond Ventures, Spire Management, Ignite DeepTech ורשות החדשנות. זאת לצד שותפים נוספים המעניקים למשתתפים מעטפת מקצועית רחבה, בהם משרד עורכי הדין ארנון תדמור-לוי, Consiglieri ,Cooley, ובנק מזרחי.  המחזור הראשון של התוכנית, שהושק בתחילת השנה, הוביל כבר במהלך תקופתו להזדמנויות קריירה משמעותיות. מספר משתתפים קיבלו הצעות למשרות ניהול בכירות, לרבות תפקידי מנכ"לות, הודות לחיבורים שנוצרו במסגרת התוכנית. לאור הצלחתו, הוחלט על השקת מחזור נוסף.

הסכום הכולל של המיזוגים והרכישות בהיי-טק הישראלי עלה ברבעון הראשון של השנה, גם ללא עסקת הענק שבה רכשה גוגל את וויז – כך עולה מנתונים שמפרסם היום (ב') סטארט-אפ ניישן סנטרל. עם זאת, מספר העסקאות רשם ירידה. על פי הנתונים, סכום המיזוגים והרכישות עמד ברבעון הראשון של השנה על 35.9 מיליארד דולר. אולם, 32 מיליארד דולר מתוכם הגיעו מעסקת הרכישה של וויז, מה שאומר שבלעדיה הנתון מגיע ל-3.9 מיליארד דולר – עלייה של מיליארד דולר לעומת 2.9 מיליארד ברבעון הקודם. מנגד, מספר העסקאות היה נמוך יותר – 185 סבבים לעומת 197 סבבים ברבעון הקודם (ירידה של 6.1%). בסטארט-אפ ניישן סנטרל אומרים כי הדבר משקף את המשך המגמה של מעבר להשקעות גדולות יותר, וזה מעיד על אמון המשקיעים בחברות סקייל-אפ והעדפה של איכות על פני כמות. בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, אז נרשמו 2.2 מיליארד דולר על פני 184 סבבים, היקף המימון עלה ב-14%, אך מספר העסקאות ירד ב-18%. האקזיטים, המיזוגים והרכישות ברבעונים האחרונים. מקור: סטארט-אפ ניישן סנטרל במהלך הרבעון נרשמה עלייה גם בסכום הגיוסים בסבבים המוקדמים וגם במספר הסבבים. כך, מספר הסבבים עלה מ-84 ברבעון שסגר את 2024 ל-99 ברבעון שפתח את 2025, והסכום שגויס גדל מ-650 מיליון דולר ל-800 מיליון. ירידה במספר המשקיעים, המשך הסתמכות על כסף בינלאומי נתון מעניין, וקצת מדאיג, הוא שמספר המשקיעים הפעילים ירד ל-227 – קיטון של 16% מהרבעון הקודם ושל 22% משנה לשנה. למרות זאת, משקיעים גלובליים השתתפו ב-67% מסבבי הגיוס – השיעור הגבוה ביותר זה מעל שנתיים. הדבר מעיד על המשך האמון העולמי בהיי-טק הישראלי, אבל גם על המשך ההסתמכות שלו על משקיעים בינלאומיים. המשקיעים הישראליים הבולטים ברבעון היו iAngels, שהשתתפה בשמונה סבבים, וכן Team8 ו-TLV פרטנרס, שכל אחת מהן השתתפה בשישה סבבים. המשקיעים הבינלאומיים המובילים היו אינטל קפיטל ואינסייט פרטנרס, שכל אחת מהן השקיעה בארבעה סבבים, וג'אול ונצ'רס, שהשקיעה בשלושה סבבים. הנתונים משקפים מגמה עקבית של פחות השקעות – אך עסקאות בעלות ערך גבוה יותר. כך, למשל, סכום המימון החציוני ברבעון המדווח המשיך במגמת עלייה והגיע ל-10 מיליון דולר – יותר מפי שלושה מהנתון ברבעון הראשון של 2023, שעמד על שלושה מיליון דולר. אילו מגזרים מובילים? תעשיית אבטחת הסייבר הישראלית ממשיכה לעניין מאוד את המשקיעים, והיא הובילה מבין כלל המגזרים בסכום הגיוסים ברבעון, עם 35% מהם – 900 מיליון דולר. הסבבים הגדולים היו של איילנד, שגייסה רבע מיליארד דולר, וסייבריזן, שגייסה 120 מיליון. המגזר הטכנולוגי-פיננסי – הפינטק והאינשורטק – הגיע למקום השני, עם 600 מיליון דולר, שהם 23% מסך ההשקעות. עיקר הסכום הגיע מהגיוס בסך של חצי מיליארד דולר שביצעה ראפיד פייננשל נטוורק. קוואנטום מאשינס עם גיוס של 170 מיליון דולר ואוגורי עם גיוס של 75 מיליון הביאו את תחום הטכנולוגיה התעשייתית למקום השלישי, עם סכום כולל של 300 מיליון. אחריו נמצאות טכנולוגיות הבריאות ומדעי החיים עם 200 מיליון דולר, שהם 8% מסך הגיוסים. הסבבים הבולטים היו של אלאוס הלת' – 60 מיליון דולר, ושל נאבינה – 55 מיליון. רכישות בולטות ברבעון ה-עסקה של הרבעון הייתה, כאמור, רכישת וויז על ידי גוגל תמורת 32 מיליארד דולר, שהיא האקזיט הגדול בתולדות ההיי-טק הישראלי. אך היו ברבעון עסקאות בולטות נוספות – גם אם בסכומים הרבה יותר נמוכים: רכישת נקסט אינשורנס על ידי ענקית הביטוח Munich Re תמורת 2.6 מיליארד דולר – אחד האקזיטים הגדולים ביותר בתחום האינשורטק, וכמה רכישות בתחום הסייבר: אלטריה נמכרה ב-150 מיליון דולר לצ'יין אנליסיס; וולקן סייבר נמכרה ב-150 מיליון לטנאבל; וארמיס רכשה את אוטוריו ושילמה עליה 120 מיליון דולר. בתחום הטכנולוגיה לעולמות הבריאות ומדעי החיים, סוניוי נמכרה ב-400 מיליון דולר לבוסטון סיינטיפיק ואנדוסטרים מדיקל – ב-100 מיליון דולר לקאנקה.

מטא עשתה אתמול (א') עוד צעד משמעותי קדימה בתכניות הבינה המלאכותית שלה, עם השקת סדרת מודלי ה-Llama 4 AI החדשים. המודלים, כך לפי הדיווחים ועל פי המפרט שהציגה מטא בהודעתה על ההשקה, הדגימו בבדיקות Benchmarks ביצועים טובים יותר כמעט בכל ההיבטים בהשוואה למתחרים. כחלק מההשקה, הכריזה מטא למעשה על ארבעה מודלים חדשים, הכוללים אימון סיסטמתי והסקת פרמטרים גדולים בהרבה ממודלי Llama קודמים. ארבעת מודלי Llama החדשים הם Llama 4 Scout, Llama 4 Maverick, Llama 4 Behemoth ו-Llama 4 Reasoning.   View this post on Instagram   A post shared by Mark Zuckerberg (@zuck) המודלים שהושקו – בעלי עוצמות שונות לטעמים שונים Llama 4 Scout הוא מודל קטן ומהיר במיוחד, עם 17 מיליארד פרמטרים ו-16 "מומחים"  (experts), המאפשר למערכת לייעל את תגובותיה בהתאם לאופי כל שאילתה, והוא נועד לפעול על כרטיס גרפי יחיד. נסביר כי מטא משתמשת במונח "מומחים" כדי לתאר רכיב מרכזי בארכיטקטורת הבינה המלאכותית החדשה של מודלי Llama 4, המכונה "תערובת מומחים" (Mixture-of-Experts – MoE). במקום להשתמש בכל הפרמטרים של המודל עבור כל שאילתה, ארכיטקטורת MoE מחלקת את הפרמטרים של המודל לרשתות קטנות יותר של "מומחים", המתמחות במגוון מיומנויות. מודל Scout מסוגל לעבד עד 10 מיליון "טוקנים" – הוא המונח בתעשיית הבינה המלאכותית המתייחס למקטעי מילים או נתונים. מודל Llama 4 Maverick כולל גם הוא 17 מיליארד פרמטרים, אך משלב 128 "מומחים", מה שאומר שרק חלק קטן מסך הפרמטרים מופעל עבור כל שאילתה, דבר המשפר את יעילות המודל על ידי הפחתת עלויות התפעול והשהיה, ומאפשר למפתחים לקבל תוצאות דומות עם פחות משאבי מחשוב.  המודל השלישי, Llama 4 Behemoth שמו, הוא כבר לא סתם למה אלא למה שהיא היפופוטם. מודל זה כולל יותר מ-2 טריליון פרמטרים בסך הכל, עם 288 מיליארד פרמטרים פעילים, מה שהופך אותו למערכת הגדולה ביותר הזמינה כיום ונותן לו פוטנציאל רב יותר להבין ולהגיב לשאילתות עם למידה והסקה מתקדמות. בנוסף, מודל Behemoth משמש כמודל "מורה" לאימון המודלים הקטנים יותר. מטא גם פיתחה טכניקת אימון חדשה בשם MetaP, המאפשרת להעביר היפר-פרמטרים ממודלים קטנים לגדולים, ובכך לייעל את תהליך האימון. ולקינוח הושק גם Llama 4 Reasoning – מודל רביעי שעליו מטא טרם שיתפה מידע רב. כל אחד מהמודלים הללו משרת מטרה אחרת ומטא מציעה אפשרויות שונות שניתן להריץ עם מערכות חזקות פחות או יותר. מערכות אלה בנויות על טווח של "פרמטרים" שנקבעו על ידי צוות הפיתוח של ענקית הטק, כדי לשפר את ההיגיון הסיסטמתי. הפרמטרים של Llama 4 הם יותר מכפליים מהיקף המודלים הקודמים של מטא. "המומחים" של מטא ב-Llama 4 הם מרכיב חדש –  ומהווים, כאמור, בקרות סיסטמתיות המגדירות אילו מהפרמטרים יש ליישם, ואילו לא, עבור כל שאילתה, דבר המקטין את זמן החישוב, תוך שמירה על דיוק, ומבטיח שפרויקטים חיצוניים המשתמשים במודלי Llama של מטא יוכלו להריץ אותם על מערכות עם מפרט נמוך יותר. בנוסף, מטא משקיעה משאבים עצומים במחשוב AI, עם כ-350,000 שבבי Nvidia H100 ועוד רבים נוספים, מה שמציב אותה בעמדת יתרון משמעותית. Introducing our first set of Llama 4 models! We’ve been hard at work doing a complete re-design of the Llama series. I’m so excited to share it with the world today and mark another major milestone for the Llama herd as we release the *first* open source models in the Llama 4… pic.twitter.com/gmXgDw09qN — Ahmad Al-Dahle (@Ahmad_Al_Dahle) April 5, 2025 צוקרברג משוכנע: AI בקוד פתוח היא העתיד חשוב לציין כי מטא בוחרת להפוך את כל המודלים הללו למודלים בקוד פתוח לשימוש בפרויקטי AI חיצוניים. החברה סבורה כי גישה זו של קוד פתוח היא אידיאלית עבור מודלי GenAI מכמה סיבות ובעיקר משום שגישה זו מעודדת חדשנות, בכך שהיא מאפשרת למפתחים רבים לבנות חוויות מותאמות אישית יותר. לדברי מייסד ומנכ"ל מטא, מארק צוקרברג: "המטרה שלנו היא לבנות את הבינה המלאכותית המובילה בעולם, להפוך אותה לקוד פתוח ולהפוך אותה לנגישה אוניברסלית, כדי שכולם בעולם ירוויחו". הוא הוסיף: "אני אומר כבר זמן מה שאני חושב שבינה מלאכותית בקוד פתוח תהפוך למודלים המובילים, ועם Llama 4 זה מתחיל לקרות. Meta AI מקבלת שדרוג גדול היום". שיתוף הקוד אמור לאפשר התפתחות מהירה יותר של טכנולוגיות AI ויישומן בתחומים רבים. המצב הזה יכול להפוך את מטא לבסיס מרכזי לפרויקטי AI רבים, ולהגביר את התלות בה ובעדכוני Llama המתמשכים שלה. מעניין לגלות כי חברות כמו לינקדאין (LinkedIn) ופינטרסט (Pinterest) כבר משלבות את מודלי Llama של מטא במערכותיהן. הטכנולוגיה הפתוחה גם מאפשרת פיתוח מותאם אישית, על ידי כך שמפתחים יכולים לבנות מודלי AI ייעודיים למטרות שונות על בסיס Llama 4. Alright guys, hear me out I was skeptical about Llama 4 coding skills… until I started comparing it to other models, including the earlier version of GPT-4o This thing is free, open source, and honestly pretty close to GPT-4o (pre-update), wild if you think about it pic.twitter.com/yuMZjn4Nkp — Flavio Adamo (@flavioAd) April 6, 2025 ביצועים טובים יותר שגם המשתמש הפשוט יבחין בהם עבור משתמשים רגילים, החלק הרלוונטי ביותר בעדכון החדש הוא הביצועים המשופרים של הצ'טבוט ומודלי יצירת התוכן של מטא עצמה. מטא משלבת את מודלי Llama 4 בצ'טבוט המובנה באפליקציות שלה, פייסבוק, ווטסאפ, אינסטגרם, מסנג'ר, ואחרות. בנוסף, המערכת המשודרגת תשולב גם במודלים למיקוד מודעות, במערכות ליצירת מודעות ובמודלים אלגוריתמיים, מה שאומר שכל היבט באפליקציות של מטא שמשתמש ב-AI יהפוך לחכם יותר, לפחות בתיאוריה. יצוין כי מטא טוענת כי השקיעה מאמצים רבים גם בהפחתת הטיה במודלים שלה, ולפי הדיווחים אכן Llama 4 מראה שיפור משמעותי בהשוואה לדורות קודמים. בסופו של דבר, השקת Llama 4 והצעת הסדרה בקוד פתוח מהווה שדרוג משמעותי, שעשוי למצב את מטא בחזית פיתוח הבינה המלאכותית, ובמקביל לאפשר למפתחים חיצוניים לנצל את מודלי Llama כבסיס לפרויקטים רבים. מטא רואה בגישה זו דרך לקדם את תחום ה-AI כולו, ולאפשר חדשנות רחבה יותר. ניתן להוריד את מודלי Llama 4 Scout ו-Llama 4 Maverick כבר היום מאתר llama.com ומ-Hugging Face.

באחרונה הפתיעה מיקרוסופט את קהילת הגיימינג והטכנולוגיה, עם השקת הדגמה אינטראקטיבית של משחק היריות האגדי משנת 1997, Quake II. החידוש המרכזי בהדגמה זו הוא שהיא נוצרה בזמן אמת על ידי מודלי הבינה המלאכותית המתקדמים של החברה, מסדרת Muse. הפרויקט החדשני – הזמין כעת בתור תצוגה מקדימה למחקר דרך מעבדות Copilot של מיקרוסופט – מדגים גישה חדשה לגמרי ליצירת עולמות משחק ומכניקות באמצעות טכנולוגיה ששמה WHAMM (ר"ת World and Human Action MaskGIT Model). Microsoft has created an AI-generated replica of Quake II that you can play in browser. "Every frame is created on the fly by an AI world model." Play it here:https://t.co/WGQymDOmsj pic.twitter.com/35MX5aHPbF — Geoff Keighley (@geoffkeighley) April 5, 2025 ההדגמה החדשה הזו מספקת כרגע חלון הצצה מצומצם אל יכולות יצירת העולם והמכניקות של המשחק בהתבסס על יכולות AI יוצרת, ומגיעה עם מספר מגבלות מבחינת חוויית המשחק המלאה. עם זאת, חוקרי מיקרוסופט הסבירו בפוסט שפורסם לאחרונה כי שילוב הבינה המלאכותית ביצירת משחקי 2D ו-3D הפך למוקד מחקר משמעותי. פרויקט Quake II משמש כמעין "מעבדת ניסויים" עבור אימון מודלי AI לשם ביצוע משימות מהעולם האמיתי, כגון שליטה ברובוטים בסביבות פיזיות. במקור, Quake II הוא משחק יריות שפותח על ידי id Software ופורסם על ידי אקטיוויז'ן (Activision) – חברת הגיימינג שמיקרוסופט רכשה – בדצמבר 1997. המשחק הוא השני בסדרת Quake ולמרות שמו, הוא מתרחש בעולם דמוי אמיתי, מציג אויבים שונים לחלוטין מבמשחק הראשון ומתמקד במלחמתה של האנושות נגד גזע חייזרי תוקפני בשם סטרוג – יצורים שהם חצי מוטנטים וחצי מכונות, שמטרתם היא לכבוש את כדור הארץ. השחקן נכנס לנעליו של נחת חלל בשם ביטרמן, שמוצא את עצמו נלחם לבדו על כוכב הבית של הסטרוג, סטרוגוס, במטרה להשמיד את מנהיגם ולשים קץ לפלישה. המשחק הציג בזמנו גרפיקה תלת-ממדית מתקדמת ואפשר לשחקנים לבצע פעולות כמו קפיצה, התכופפות, ירי והרס של חלק מהסביבה. הוא זכה להצלחה רבה ובביקורות חיוביות ונחשב לאחד ממשחקי הווידיאו הטובים ביותר שנוצרו. מה השתנה בזכות ה-AI? מבחינה טכנולוגית, ההדגמה החדשה מופעלת על ידי מודלי Muse AI בשילוב עם גישת WHAMM. טכנולוגיית WHAMM מייצגת שדרוג משמעותי מקודמתה, WHAM-1.6B, ובזכות יישום מערך MaskGIT (ר"ת Mask Generative Image Transformer), היא מסוגלת כעת ליצור למעלה מ-10 פריימים לשנייה, ובכך לאפשר יצירת וידיאו בזמן אמת. רזולוציית המשחק בהדגמה עומדת על 640×360 פיקסלים.  השימוש ב-MaskGIT מספק למודל ה-AI יכולות ליצור את כל "הטוקנים" (יחידות מידע ויזואליות) עבור תמונה במספר מוגבל של "מעברים קדימה", מה שמאפשר לו לנבא תנועות פוטנציאליות של תמונה מוסתרת אחת בזמן אמת, ובכך ליצור חוויית משחק חלקה יותר. יצוין עם זאת כי למרות שהמכניקות הבסיסיות נותרו נאמנות למקור, מיקרוסופט מודה בקיומן של מספר מגבלות בהדגמה הנוכחית. המשתמשים יכולים כרגע להתנסות ברמה אחת של המשחק למשך כשתי דקות, תוך שימוש במקלדת או בבקר. כך למשל – מאחר שסביבת המשחק נוצרה בידי GenAI, היא מהווה מעין קירוב ולא העתק מדויק של העולם המוכר ממשחק המקור. כתוצאה מכך, שחקנים עלולים להיתקל בבעיות כגון תמונות מטושטשות במהלך אינטראקציות עם אויבים ואי דיוקים בתרחישי קרב. מודל WHAMM פועל כיום עם "חלון הקשר" של 0.9 שניות בלבד (שווה ערך ל-9 פריימים ב-10fps). המשמעות היא שהמודל עלול לאבד מעקב אחר אובייקטים שנעלמים משדה הראייה למשך זמן ארוך יותר מכך. זה יכול להוביל לחוויות בלתי צפויות, כמו למשל שחקנים שמסתובבים ומוצאים את עצמם באזורים חדשים לחלוטין, או שמביטים לשמיים ומועברים לנקודה אחרת במפת המשחק. בנוסף, ההדגמה סובלת כרגע מהשהייה ניכרת, בשל נגישותה לציבור הרחב. (1/3) An AI-generated gaming experience—move, shoot, explore—and every frame is created on the fly by an AI world model, responding to player inputs in real-time. Try it here: https://t.co/hqGoOu0CaW We just launched @Copilot Gaming Experiences, built on cutting-edge AI research… pic.twitter.com/70UESE2qaj — haiyan zhang (@haiyan) April 5, 2025 מיקרוסופט טוענת – זו הבטחה, אבל הגיימרים חלוקים בדעותיהם מנכ"ל חטיבת הגיימינג של מיקרוסופט, פיל ספנסר, הזכיר בעבר את האפשרות להשתמש בטכנולוגיית Muse כדי להפוך משחקים קלאסיים למתאימים לפלטפורמות מודרניות בניידים. "אתם יכולים לדמיין עולם שבו מנתוני משחק ווידיאו, מודל יוכל ללמוד משחקים ישנים ובאמת להפוך אותם לניידים לכל פלטפורמה שבה המודלים האלה יוכלו לרוץ", אמר ספנסר, שצוטט באתר The Verge. ההדגמה הנוכחית, למרות מגבלותיה, מדגימה ללא ספק את הפוטנציאל הזה בפעולה. Microsoft is the real offender here, but anyone who writes even a news post about the copilot "AI" Quake 'tech demo' without describing how it actually functions (or fails to) it is is doing unpaid PR work. [image or embed] — austin_walker (@austinwalker.bsky.social) April 6, 2025 at 2:18 AM עם זאת, לא כולם משוכנעים כי גישה זו מועילה בהכרח לעולם הגיימינג. מעצב המשחקים והתסריטאי אוסטין ווקר, ששיתף את מחשבותיו לאחר שניסה את ההדגמה, תיאר חוויה בה הוא נתקע בעיקר בחדר חשוך. ווקר טען כי משחקים כמו Quake הם יותר מסתם איך שהם נראים או מתנהגים על פני השטח. החלקים הפנימיים – כמו הקוד, העיצוב, האומנות התלת-ממדית והסאונד – יוצרים רגעים מיוחדים ולעתים בלתי צפויים של משחק. לדברי ווקר, אם הבינה המלאכותית אינה מסוגלת לשחזר את החלקים המפורטים הללו, התוצאה אינה גרסה אמיתית של המשחק. בסופו של דבר, הדגמת ה-AI של Quake II מבית מיקרוסופט היא הצצה מעניינת לכיוון שאליו טכנולוגיית המשחקים עשויה להתפתח. עם זאת, יש להכיר בעובדה שבשלב זה גרסת ה-AI עדיין רחוקה מלהוות תחליף לחוויה המלאה של המשחק.

קבוצת אמן (Aman) הודיעה באחרונה על מינויה של שרית בר למנהלת המגזר הציבורי שלה. במסגרת תפקידה תהיה בר אמונה על מיקור החוץ של המגזר הציבורי, כולל ניהול נותני השירות במשרדי ממשלה, ביחידות סמך, בצה"ל, משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון ובגופים נוספים הפועלים באמצעות מכרזים. מינויה של בר מצטרף למגמת ההתרחבות של אמן במגזר הציבורי, תוך שימת דגש על התאמת אנשי הטכנולוגיה ההולמים ביותר את צרכי הארגונים השונים. בר מביאה עימה ניסיון עשיר של למעלה מ-25 שנה בניהול, פיתוח עסקי והובלת צוותים עסקיים להצלחות משמעותיות. בעבר שימשה בתפקידי מפתח, ביניהם מנכ"לית מכללת אינטרביט, ניהלה את תחום המגזר הציבורי והובילה פיתוח עסקי במגוון חברות מובילות בתחום. ל-בר תואר ראשון במדעי החברה מאוניברסיטת חיפה, תעודת הוראה מאוניברסיטת תל אביב והכשרות רבות בתחומי ניהול, NLP ואימון. אלון רייטר, סמנכ"ל משאבי האנוש של קבוצת אמן: "שרית מצטרפת אלינו עם ניסיון רב ויכולות מרשימות בניהול ופיתוח המגזר הציבורי. אנו בטוחים כי ניסיונה והגישה המקצועית שלה יסייעו להרחיב את פעילותנו בתחום ולהביא ערך משמעותי ללקוחותינו. אני מאחל לה הצלחה רבה בתפקידה החדש".  

בדרך כלל, כשאנחנו חושבים על גאדג'טים – אנחנו חושבים על עצמנו, ממש ברמה האישית, או מקסימום על משהו שיכול לשמש את החברים או המשפחה שלנו. אבל, גאדג'טים יכולים לשמש גם את חיות המחמד שלנו. בין אם אלה כלבים, שאנחנו (אלה מאתנו שיש להם חיית מחמד) מוציאים מהבית, ובין אם אלה חתולים, שיוצאים ממנו לבד, הפרעושים, הקרציות ושאר מרעין בישין תוקפים אותם ומוצצים את הדם שלהם. תרתי משמע. במיוחד לאור העובדה שכלבים וחתולים הם בעלי חיים סקרניים, שנוטים לדחוף את האף (שוב, תרתי משמע) לבערך כל דבר שהם נתקלים בו – כולל דשא ושיחים. אז יש גאדג'ט – או, בעברית יפה, חפיץ – גם בשביל זה, וקוראים לו Tickless Pro. באמצעות תדר קולי שהוא פולט, עם סוללה פנימית שמספקת עד חצי שנת חיים, הוא משמש להרחקה מחיות המחמד שלנו את החיות הלא חמודות שהוזכרו כאן, בלי תרופות ובלי כימיקלים אחרים. המחיר הוא 190 שקלים. כל מה שצריך לעשות זה להצמיד את ה-Tickless Pro לקולר מסביב לצוואר – וזהו. הגאדג'ט הזה מתאים לבוגרים וגם לגורים. יכול להיות שהתוספת הזו קצת תעצבן את החבר על ארבע בהתחלה, אבל הוא יתרגל לכך, בסופו של דבר.