בעיצומה של מציאות מורכבת ועם פתיחת שנת הלימודים, עמותת מחשבה טובה – הפועלת לצמצום פערים חברתיים באמצעות טכנולוגיה – מפעילה מעבדה חברתית, על מנת שלכל ילד וילדה בישראל יהיה מחשב זמין ללמידה, למשחק ולשמירה על קשרים חברתיים. המעבדה פועלת בשותפות עם המינהל הקהילתי רמות אלון בירושלים, קרן אספר ובתמיכה של קרן העזבונות, השגרירות הנוצרית ותורמים רבים נוספים. המעבדה החברתית של 'עמותת מחשבה טובה' מובילה מיזם ייחודי שמשלב מטרות חברתיות, טכנולוגיות וסביבתיות – היא אוספת מחשבים ישנים' שנתרמים על ידי חברות מסחריות, משרדי ממשלה, ארגונים חברתיים ותורמים פרטיים. מחשבים אלו עוברים תהליך תיקון וחידוש על ידי מתנדבים, בני נוער על הרצף, ובמיוחד על ידי בני נוער וצעירים הלומדים קורס טכנאים מוסמכים על ידי חברת סיסקו (Cisco). ההתנסות המעשית מתבצעת במעבדה, שם הם רוכשים ניסיון תעסוקתי, תורמים ומחזירים לחברה. בסופו של תהליך, המחשבים המחודשים נתרמים למשפחות הזקוקות לכך. "שלושה מעגלים נתרמים בזכות המעבדה החברתית" אורנית בן ישר, מנכ"לית מחשבה טובה. צילום: יח"צ מטרת המיזם היא לצמצם פערים חברתיים ולהנגיש טכנולוגיה לכל תלמיד, על מנת שלכולם תהיה הזדמנות שווה ואפשרות לממש את הפוטנציאל הגלום בהם. במהלך השנה האחרונה עמותת מחשבה טובה הצליחה לחדש ולהעביר מעל 500 מחשבים לקהילה, למשפחות הזקוקות לכך, כדי שלכל ילד וילדה תהיה האפשרות ללמוד, לשחק ולהיות חלק מהעולם הדיגיטלי. "שלושה מעגלים נתרמים בזכות המעבדה החברתית", הסבירה אורנית בן ישר, מנכ"לית העמותה. "משפחות מקבלות מחשב לביתן, לסיוע בלימודים, לשדרוג התעסוקה ולשמירה על קשרים; בני נוער מקבלים הכשרה טכנולוגית וכלים מקצועיים לחיים, לצד חוויית נתינה; וכמובן, גם הסביבה בה אנו חיים מרוויחה מצמצום הפסולת האלקטרונית ושימוש חוזר בציוד". עם תחילת השנה החדשה, מחשבה טובה מציעה לכולנו לעשות משהו קטן וטוב. היא קוראת לחברות עסקיות, לארגונים ולציבור הרחב להצטרף למעגל הנתינה – לתרום מחשבים ישנים: אם יש לכם מחשב שאינו בשימוש, המעבדה תבצע תהליך חידוש והוא ימסר למשפחה שזקוקה לו; להתנדב: ניתן להצטרף לצוות המעבדה כמתנדבים ולסייע בתהליך החידוש והתיקון של המחשבים; לרכוש מחשב מחודש: העמותה מוכרת מחשבים מחודשים במחיר מוזל, וכך ניתן גם ליהנות ממחשב איכותי וגם לתרום להמשך פעילות הפרויקט החשוב הזה. מחשבה טובה מסרה כי היא "פועלת כבר מעל 20 שנה כדי שאף ילד לא יישאר מאחור בתחילת שנת הלימודים. כל תרומה תבטיח שלכל ילד וילדה בישראל תהיה הזדמנות שווה להגיע הכי רחוק שאפשר". ניתן ליצור קשר עם העמותה בווטסאפ: 073-796-2323 או לפנות דרך אתר מחשבה טובה.

אל מול הנתונים שמצביעים על המצב הבעייתי שבו אומת הסטארט-אפ נמצאת, הנה נתון חיובי: השנה עלינו במדד החדשנות העולמי של WIPO. אמנם, אנחנו ממוקמים הפעם מקום אחד בלבד מעל המקום בשנה שעברה – במקום ה-15 לעומת ה-14 אשתקד, ועדיין, מדובר בעלייה. המדינה שמובילה את הדירוג היא שווייץ. הארגון העולמי לקניין רוחני (The World Intellectual Property Organization) הוא סוכנות מיוחדת של האו"ם, שמטרתה לעודד יצירתיות ולקדם הגנה על הקניין הרוחני בעולם. זוהי השנה ה-18 שבה הסוכנות מפרסמת את המדד, GII. המדינה שממוקמת שנייה במדד היא שבדיה, כשאחריה ממוקמות ארצות הברית, דרום קוריאה וסינגפור. את החמישייה השנייה מאכלסות בריטניה, פינלנד, הולנד, דנמרק וסין, בכניסת בכורה לעשירייה הראשונה. זאת, לאחר שבשנה שעברה היא דורגה במקום ה-11. שלוש הראשונות במדד נותרו ללא שינוי לעומת השנה שעברה: כאמור, שווייץ במקום הראשון, שבדיה בשני וארצות הברית בשלישי. דרום קוריאה עלתה שני מקומות מהמקום השישי אשתקד, וסינגפור, שבשנה שעברה דורגה במקום החמישי, ירדה מקום אחד. גרמניה רשמה ירידה של שני מקומות – מהמקום התשיעי לזה ה-11. במקומות ה-12 וה-13 נמצאות יפן וצרפת, בהתאמה. ישראל מדורגת במקום ה-14, כשבהמשך העשירייה השנייה נמצאות הונג קונג, אסטוניה, קנדה, אירלנד, אוסטריה ונורבגיה. 80 אינדיקטורים לחדשנות מדד ה-GII משתמש ב-80 אינדיקטורים – הוצאות על מחקר ופיתוח, השקעות הון-סיכון, יצוא ההיי-טק, מצב הקניין הרוחני ועוד – כדי להעריך כמעט 140 כלכלות עולמיות על הביצועים החדשניים שלהן. בדו"ח נכתב כי "הכלכלות המתקדמות ביותר ב-GII הן אלה שרואות בחדשנות מנוע בסיסי של חוסן, צמיחה ותחרותיות. המדד השנה חושף הן התקדמות מעודדת והן אתגרים שעדיין צריך לטפל בהם כדי שמדינות יוכלו לרתום את פוטנציאל החדשנות שלהן במלואו. זוהי תזכורת לכך שסביבות של חדשנות דורשות תמיכה וטיפוח באמצעות מדיניות מתחשבת, השקעות משמעותיות ושיתוף פעולה חוצה מגזרים". האטה בצמיחת המו"פ, גידול בהשקעות הון-הסיכון לפי המדד, צמיחת המו"פ העולמית ירדה ל-2.9% ב-2024 – האטה מעלייה של 4.4% בשנה הקודמת והצמיחה הנמוכה ביותר מאז הקיפאון הפיננסי של 2010. על פי WIPO, מגמת ההאטה בצמיחה צפויה להימשך ואף להעמיק השנה, כשהיא צפויה לעמוד על 2.3% בלבד. השקעות הון-הסיכון בכלל העולם הראו התאוששות: שווי העסקאות גדל אשתקד ב-7.7%, בעיקר תוצאה של עסקאות ענק בארצות הברית והשקעה גוברת בבינה מלאכותית יוצרת. "אימוץ הטכנולוגיה התקדם אך הואט", צוין בדו"ח. "הצמיחה נותרה ניכרת ברובוטיקה ובקישוריות. רשתות רכבות מהירות – אינדיקטור חדש ב-2025 – התרחבו. לעומת זאת, אימוץ הרכבים החשמליים חווה האטה ניכרת". בצד החיובי, מחברי הדו"ח מצביעים על שיפור באינדיקטורים החברתיים-כלכליים: פריון העבודה ותוחלת החיים עלו, והעוני ירד עוד יותר. בפילוח גיאוגרפי, ציינו המחברים, "אזור צפון אפריקה ומערב אסיה ראה מומנטום של חדשנות השנה, כאשר 14 כלכלות מדינה שיפרו את מצבן". על ישראל ציינו החוקרים כי היא "ממשיכה להיות המועמדת האזורית המובילה, כשהיא החזירה לעצמה מקום אחד בדירוג ושומרת על מיקומים עולמיים מובילים בהוצאות מו"פ, מו"פ עסקי, הון-סיכון שהתקבל והערכת שווי חדי קרן".

OpenAI – החברה שהזניקה את מהפכת ה-GenAI – עוברת מלהטטנות וירטואלית למתקפה חזיתית על שוק הטכנולוגיה הצרכנית. החברה נמצאת בעיצומו של מהלך שנדמה כי הוא מוּנע על ידי אסטרטגיה ברורה: לשחזר את הקסם העיצובי והאיכותי של אפל, באמצעות גיוס הכישרון המוביל ביותר שלה ובניית קשרי ייצור עם ספקיות ה-iPhone המרכזיות, וכל זאת לצורך בניית העיצוב חומרה שאפשר שתשים לכולנו את ChatGPT – צ'טבוט הבינה המלאכותית המגה-פופולרי שפיתחה החברה – פיזית בכף היד במכשיר ייעודי. הדיווחים על כוונתה של OpenAI לייצר חומרה משלה צברו תאוצה משמעותית כהיא שרכשה במאי השנה את חברת הסטארט-אפ io Products של מעצב ה-iPhone האגדי, ג'וני אייב – בעסקה שהוערכה בשווי של 6.5 מיליארד דולר. אייב הוא מי שעיצב את המראה המסוגנן והכובש של מכשירי ה-iPhone ושל מוצרים איקוניים נוספים מבית אפל, והוביל במשך כשלושה עשורים את חוויית המשתמש במחשוב האישי והנייד. על פי הדיווחים, עקב רכישת io Products אייב משמש כעת כמנהל הקריאייטיב בפועל של OpenAI ומשקיע זמן רב במשרדי החברה בסן פרנסיסקו. הוא ומנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, שואפים "ליצור דור חדש של מחשבי AI" – מכשירים פיזיים שיתקדמו "מעבר ליישומי המסך" המוכרים, ואף יקדמו את השקת הבינה המלאכותית הכללית (AGI). A major iPhone assembler in China, Luxshare, has a contract to produce at least one of OpenAI’s future devices. Read more: https://t.co/A4Hra9rlX7 — The Information (@theinformation) September 20, 2025 "אף אחד לא יכול לעשות זאת כמו ג'וני וצוותו" הצוות של אייב, שפועל כעת תחת io בתוך OpenAI, מתמקד בפיתוח מוצרים אשר "המעניקים השראה, מעצימים ומאפשרים", כך לפי הודעתם של אייב ואלטמן, שהתפרסמה באתר OpenAI. אלטמן הביע אמון בשותפות ואמר כי: "AI היא טכנולוגיה מדהימה, אך כלים נהדרים דורשים עבודה בצומת של טכנולוגיה, עיצוב והבנה של אנשים והעולם. אף אחד לא יכול לעשות זאת כמו ג'וני וצוותו". אייב מצידו שיתף באמירה דרמטית וציין כי "יש לי תחושה הולכת וגוברת שכל מה שלמדתי במהלך 30 השנים האחרונות הוביל אותי לרגע הזה". לפי הדיווחים השונים, כעת וכדי להבטיח שהחזון העיצובי שלה יתורגם למוצרים איכותיים בייצור המוני, OpenAI מעתיקה את מודל הפעולה של אפל בסין, ובכך מנסה לחסוך עשרות שנים של בניית שרשרת אספקה. ה"פשיטה" של החברה על מורשת אפל כוללת לא רק גיוס של בכירים שהובילו את הייצור של אייב בעבר, דוגמת טאנג טאן, מנהל החומרה הראשי החדש של מפתחת GPPT, אלא גם חתימה על הסכמי ייצור עם ספקיות מפתח של אפל. בליבת המהלך עומדת השותפות האסטרטגית שנחתמה באחרונה עם Luxshare – חברה סינית הנחשבת לשותפה מרכזית של אפל ואחראית להרכבת מכשירי iPhone ו-AirPods. על פי דיווח ראשוני של The Information, החברה חתמה על חוזה לבניית לפחות מכשיר אחד עבור OpenAI, ועתידה, כך דווח, לספק לענקית הבינה המלאכותית את המומחיות שלה בייצור המוני בקנה מידה רחב. בנוסף, OpenAI פנתה לחברת Goertek – ספקית נוספת של אפל, המספקת לענקית מקופרטינו מודולים עבור AirPods ו-HomePod – כדי שתספק לה מודולי רמקולים מתקדמים. ????BREAKING Google X spin out IYO, which makes smart ear buds from 2018, alleges Sam Altman / OpenAI heard their pitch, passed, got Jony Ive to try it before copying it, buying his co for $6.5B and calling it IO. Most dramatic must-read tech lawsuit this year. Link below: pic.twitter.com/ziHBVUSMCM — Deedy (@deedydas) June 23, 2025 החומרה החדשה: מבטיחים חוויה "טבעית" עד 2027 נזכיר כי אחרי רכישת החברה של אייב נודע, כפי שדיווחנו, כי עקב תביעת סימן מסחר הקשורה בגוגל, התוכניות של OpenAI השתנו וההשקה נדחתה לפחות בשנה. עקב זאת, OpenAI הצהירה כי היא מתכננת להשיק את מכשירי הקצה הראשונים שלה עד סוף 2026 או תחילת 2027. המוצרים יהיו "AI-native", כלומר, הם ייבנו מהיסוד סביב אינטראקציית AI בזמן אמת ובתוך מודעות להקשר המשתמש, במקום להיות מוצרים מסורתיים ש"הותאמו" לבינה מלאכותית, כפי שקורה עם סמארטפונים ומחשבים אישיים קיימים. המטרה היא להציע חוויית מחשוב סביבתית (Ambient computing) חלקה ונטולת חיכוך. לעת עתה אין יותר מדי מידע על המוצר או המוצרים ש-OpenAI בוחנת ומפתחת במטרה להוציאם לשוק, אך על פי מספר דיווחים אלו כוללים למשל רמקול חכם ללא מסך: מוצר שמתואר כגאדג'ט בסגנון Smart Speaker; משקפיים; מקליט קול דיגיטלי; וסיכה לבישה (Wearable pin). אבטיפוס אחד שדווח עליו מתואר כמכשיר כיס קטן ונייד, אשר משמש כ"מלווה AI מבוסס הקשר", ומיועד לעבוד באופן הדוק עם מודלי השפה הגדולים של ChatGPT.  פרשנים בתחום סבורים כי כל המכשירים הללו מבקשים לשלב תכונות ממוקדות AI יחד עם איכות העיצוב המפורסמת של אייב, ולפיכך הם על תקן הימור נועז במיוחד של OpenAI – שמנסה לברוא קטגוריה חדשה בתחום מוצרי הטכנולוגיה הפיזיים. בהתחשב בהצלחת ChatGPT והפיכתו לכלי עזר שמליוני בני אדם עושים בו שימוש כיום, אם החברה תצליח – אפשר לחשוד שהיא והמוצרים הפיזיים שלה יוכלו לאיים על שוק הסמארטפונים והמחשבים האישיים. לא פחות מכך.

אחשוורוש נותן בראש – גם בסייבר: לצד הטילים שאיראן ירתה על ישראל השנה, היא המשיכה "לתת לה בראש" גם בממד הקיברנטי. אלא שבניגוד לטילים, שרובם אמנם יורטו אבל מיעוטם פגעו במטרות בישראל וגרמו לנזקים רבים, רוב מכריע של הניסיונות האיראניים לתקוף אותנו בסייבר נכשלו, ולא נגרם נזק משמעותי, להוציא במקרים אחדים. מה שיותר הצליח להם הוא מבצעי השפעה ותודעה, ולמרבה הצער גם ריגול. ומה אתנו? גם אנחנו לא טמנו את ידינו בצלחת הסייבר נגד האיראנים. לפעולות שעשתה איראן בסייבר אגיע בהמשך הסקירה. אבל, ראשון ראשון ואחרון אחרון, ונשאלת השאלה: איך היא הגיעה ליכולות האלה? "ההפגנות נגד המשטר האיראני ב-2009 ותקיפת תשתיות הגרעין בתולעת המתוחכמת סטקסנט ב-2010 עוררו את העניין של איראן בסייבר", כתב ד"ר צ'ק פרייליך, לשעבר סגן ראש המל"ל (המועצה לביטחון לאומי). "סטקסנט הייתה תקיפת הסייבר הראשונה שגרמה לנזק פיזי, והמחישה את הפגיעות הרבה של איראן. בתגובה האיצה איראן את פיתוח יכולות הסייבר שלה, שהיו אז בסיסיות בלבד, ואלה השתפרו במידה ניכרת". ד"ר צ'ק פרייליך, לשבר סגן ראש המל"ל וכיום חוקר ב-INSS – המכון למחקרי ביטחון לאומי. צילום: ניב קנטור במרוצת השנים שלאחר סטקסנט, ציין ד"ר פרייליך, "איראן הייתה מהמדינות הפעילות ביותר בלוחמת סייבר, מהשחקניות הגלובליות בתחום". לדבריו, "הכמות והתחכום של התקיפות שאיראן ניהלה גדלו, והיא הוכיחה יכולת להרוס, לשבש, לעוות, לחבל ולערער תשתיות לאומיות חיוניות, אינטרסים מסחריים, יכולות צבאיות, פוליטיקה פנימית, חוסן חברתי ודיפלומטיה בינלאומית". הניתוח שלו אמנם נכתב כמה חודשים אחרי ה-7 באוקטובר, בנייר עמדה של INSS – המכון למחקרי ביטחון לאומי, אבל נכון גם לתשפ"ה. לפי דפנה ינין, מנהלת אירועי סייבר במערך הסייבר הלאומי, "בתחילת המלחמה ישראל חוותה מתקפות סייבר פשוטות יחסית, בניסיון לייצר השפעה תודעתית, בהדהוד חומרים ישנים. בחלוף הזמן, התקיפות עברו שינוי והחלו לגרום נזק, למחוק מידע ואף להביא להשבתת ארגונים. זאת, לצד דלפי מידע וניסיונות הפחדה, לא כולם מתוחכמים". לדברי ינין, "התוקפים היו מאוד פעילים בניצול חולשות 'יום 1', כמו גם במתקפות פישינג". דפנה ינין, מנהלת אירועי סייבר במערך הסייבר הלאומי. צילום: יח"צ "מרבית המתקפות בסייבר על ישראל הגיעו בתשפ"ה מאיראן, שמשקיעה הכי הרבה משאבים בתחום", אמרה. "בחרבות ברזל, גם החיזבאללה והחמאס תקפו. היקף המתקפות (של האיראנים – י"ה) צמח מאז מלחמת איראן. המגזר האזרחי הוא המטווח ביותר, ולאחריו מגזרי התקשורת והטלקום, הפיננסים והטכנולוגיה". ינין סיכמה באומרה כי "נתונים על מתקפות ב-2025 טרם פורסמו, אבל כבר כיום ניתן לומר שהן חוו גידול השנה". השינוי בסייבר האיראני בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי, ציין כי "מרגע שפרצה מלחמת איראן, הסייבר האיראני עבר שינוי: מפעילות לאיסוף מודיעין, ריגול ומבצעי השפעה ותודעה – לפעילות שיבוש והרס, עם נוזקות ומגבים-מוחקים. האיראנים הפעילו קבוצות תקיפה שלא נצפו זמן רב. הצד הישראלי הגן על עצמו טוב יחסית". לדבריו, היקף הפעילות של החמאס והחיזבאללה בסייבר במלחמה היה מועט עוד לפני תשפ"ה, ונמוג לאחר פיצוץ הביפרים, שאירע לפני ראש השנה שמסתיימת מחר (ב'). בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי. צילום: ניב קנטור דולב ציין שאיראן לא הייתה לבד במתקפות הסייבר נגד ישראל בשנה החולפת: "גם צפון קוריאה 'עבדה מאוד קשה' בסייבר כאן. ההאקרים שלוחי המשטר של קים ג'ונג און המשיכו לממן את המשטר המבודד וגנבו מיליארדים, בין השאר בנכסי קריפטו, כולל בורסות בישראל. במקביל, הם חדרו לחברות שדרכן ניתן להשיג מידע על ארגוני ביטחון וחברות תעופה". לדבריו, "גם סין פעלה: האקרים סינים הצליחו לפרוץ לחברות תקשורת בארצות הברית, וקיים סיכוי וחשש שהם הצליחו בכך גם בארץ". מה אומרים הדו"חות? אחרי המלחמה מול איראן יצאו כמה דו"חות, שמהם עולה שמאחורי פעילות הסייבר של המשטר של הרפובליקה האסלאמית במלחמת 12 הימים הייתה אסטרטגיה, היא הייתה מתואמת – והשפיעה. ניתוח רבע מיליון הודעות שנשלחו על ידי שליחים, פרוקסיז של המשטר והאקטיביסטים מהמדינה, שפעלו ב-178 קבוצות העלה שהם הוציאו לפועל מבצעי תודעה והשפעה מעורבים בתעמולה, לצד גניבת נתונים, השחתת אתרים והפעלת מתקפות סייבר. לפי NSSG Global, "התנהלות איראן בסייבר במלחמת 12 הימים סימנה נקודת מפנה באסטרטגיית הסייבר שלה. זו משקפת תיאום רב יותר, כוונה אסטרטגית ברורה יותר ושילוב של כלים דיגיטליים בתחומים צבאיים, פוליטיים ופסיכולוגיים". כך, קבוצת ההאקרים שקשורה לממשלת איראן חתלתול אימפריאלי (Imperial Kitten), או שריון צב (Tortoiseshell), שינתה טקטיקה ככל שהלחימה החריפה. היא החלה להשתמש בפיתיונות פישינג שעסקו בסכסוך ובנתה תשתית לקמפיין כמעט מיד לאחר תחילת המלחמה הפיזית. על פי הדו"ח, "פעולות פריצה איראניות נוספות כללו ביצוע סיורים באתרי קורבנות, גיוס כספים וכוח אדם, כמו גם אוהדים בטלגרם, ופרסום של פרצות וחולשות". טילים איראניים שנורו על תל אביב במלחמה האחרונה. צילום: ShutterStock חוקרי פורטינט מצאו שאיראן פעלה במהלך המלחמה נגד ישראל באמצעות שלל קבוצות תוקפים בסייבר, ביניהן קבוצות APT (מתקפות עקביות ומתקדמות) כ-APT33 ,MuddyWater ו-Rocket Kitten, שפגעו בארגונים ממשלתיים ופרטיים, במגוון מגזרים: טלקום, ממשל מקומי, ביטחון וארגוני נפט וגז. מתקפות אלה כוונו לדיפלומטים, אנשי ביטחון ואקדמאים בישראל ובקרב בעלות בריתה. כמו כן, התוקפים ביצעו שלל מתקפות תודעה, בניסיון להשפיע על הציבור הישראלי, וכך על מהלכי המלחמה, וחדרו למצלמות אבטחה בישראל – כפי שצ'ק פוינט חשפה בזמן אמת. המענה של הפרו-ישראלים בתשפ"ה הייתה פעילות נרחבת של קבוצת הדרור הטורף הפרו-ישראלית, ובמרכזה המתקפות נגד הבנק הגדול באיראן, בנק ספאח, ובורסת הקריפטו האיראנית נוביטקס. התוקפים גרמו להתפוגגותם של 95% מהנכסים של בורסת הקריפטו וגנבו עשרות מיליוני דולרים. בורסת נוביטקס נחשבת למסלול להשקעות שעוקף את הסנקציות המוטלות על איראן. קבוצת האקרים לא מזוהה בשם פורצי קוד (CodeBreakers) איימה להדליף 47 מיליון פריטי מידע – מאוד רגישים – של קצינים ובעלי תפקידים במשמרות המהפכה, אותם הם טענו שהשיגו במתקפה בנק ספאח. היא הדליפה חלק מאותם פריטים. דולב אמר כי "מתקפה זו היא בבחינת 'אצבע בעין' לשלטון. הנזק שספגה הכלכלה האיראנית בעקבות התקיפות עומד על מיליארדי דולרים, והבנקים הושבתו ותפקדו חלקית למשך תקופה ארוכה". המפרץ הפרסי במוקד שוב איראן: בחודש שעבר פרסמנו כי היא ניסתה לרגל בסייבר אחרי מהלך המשא ומתן להשבת החטופים, שהתנהל בדוחא וקהיר, בירות קטאר ומצרים. לפי דרים הישראלית, האיראנים חדרו לעובד שגרירות עומאן בפריז ומשם, עם קבצי וורד נגועים, לרשתות דיפלומטיה – עד שהגיעו לחדרי המשא ומתן. "ייחודיות המתקפה בהבנה שהאמון הדיפלומטי הפך למטרה אסטרטגית", מסרה החברה. יובל נתיב, אנליסט איומים ביחידת CTI (מודיעין איומי סייבר) של טרנד מיקרו. צילום: צוות TEDx צ'יינג מיי ואם כבר בחצי האי ערב עסקינן, לפי יובל נתיב, אנליסט איומים ביחידת CTI (מודיעין איומי סייבר) בטרנד מיקרו, "בתקופה האחרונה אנחנו עדים לעלייה בפעילות סייבר מצד מדינות באזור המפרץ הפרסי כלפי ישראל. מדובר בכל סוגי התוקפים: האקטיביסטים, האקרים הפועלים ממניעים כספיים, והאקרים שלוחי מדינות. המתקפות מבוצעות בכל מגוון השיטות המוכרות והידועות שלהם, כולל ניצול של חולשות ידועות (יום 1) שלא הוטלאו". דרושים מרגלים בגילאי בר מצווה עד 72 היבט מטריד נוסף, ובעצם מרכזי, בפעילות האיראנית בסייבר נגד ישראל היה השנה, כמו בתשפ"ד, הריגול. הרשויות בארץ פענחו בתשפ"ה עשרות פרשיות ריגול, שבהן הופעלו ישראלים רבים על ידי סוכנים איראנים במטרה להשיג מידע מודיעיני, להפיץ מסרים אנטי ישראליים, לפגוע בלכידות החברתית במדינה, לפגוע בתשתיות, לזרוע הרס ולהתנקש באזרחים ובבכירים, בהם שר הביטחון, ישראל כץ. האיראנים יצרו קשר עם הישראלים דרך הרשתות החברתיות והעבירו להם תשלומים בקריפטו. פרופיל המגויסים היה מגוון, וגילאי המרגלים נעו מ-13 עד 72. עד יולי האחרון סיכל השב"כ יותר מ-20 פרשיות ריגול חמורות של ישראלים עבור איראן. הוגשו יותר מ-30 כתבי אישום – מריסוס כתובות גרפיטי, תליית כרוזים, השחתת רכוש ועד לתכנון רצח, במקרה של העבריין מאשקלון מרדכי (מוטי) ממן, שנשפט ל-10 שנות מאסר. אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל, ראש סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב. צילום: פלי הנמר "אחד הלקחים מהמלחמה נוגע לכך שלא הצלחנו לשבש את מבצעי ההשפעה של האויב ברשתות החברתיות, שבוצעו על ידי בוטים ופייק ניוז, למרות שידענו שלמלחמה על התודעה הציבורית יש חשיבות אסטרטגית", ציין אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל, ראש סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב. לסיכום, הנה דברים של ד"ר פרייליך: "ישראל היא היריבה העיקרית של איראן בתחום הסייבר, כמו בכל שאר התחומים. יכולותיה ימשיכו להשתפר – על בסיס יכולותיה שלה ובעקבות סיוע רוסי וסיני".

תשפ"ה הייתה שנה מעורבת להיי-טק הישראלי, עם נתונים חיוביים במיוחד, אך גם כאלה שפחות. כתבה זו עוסקת בשנה הכלכלית החולפת של ההיי-טק הישראלי, ובכלל זה בנתוני חברות הטכנולוגיה הנסחרות בבורסת תל אביב, הגיוסים, האקזיטים ועוד. על אף המלחמה המתמשכת והסימנים המעידים על היחלשות אומת הסטארט-אפ, המצב של ההיי-טק הישראלי בשוק ההון המשיך להיות טוב בתשפ"ה – הן במדדים הרלוונטיים בבורסת תל אביב והן בשערי המניות של חברות הטכנולוגיה שנסחרות בה. יתרה מזאת, בחלק מהמדדים נרשמו עליות גבוהות יותר מאשר בקרב מקביליהם בנאסד"ק. מדד ת"א 35 רשם השנה (הנתונים כולם נכונים עד ליום ה') זינוק של 42.13% ומדד ת"א 125 – של 47.26%. מדד הטכנולוגיה ת"א טק עילית הציג גידול של 29.22%. בתקופה זו, מדד ה-S&P 500, שכולל את מניות 500 החברות הגדולות בעולם, רשם עלייה של 16.07% בלבד ומדד הנאסד"ק קומפוזיט מוטה חברות הטכנולוגיה – של 29.74%. חברת הטכנולוגיה הישראלית שרשמה את העלייה הגדולה ביותר בתל אביב בתשפ"ה, מבין החברות הגדולות, היא מלם תים, ששער המניה שלה זינק בשנה העברית החולפת ב-113%. מניית סלקום קפצה כמעט פי שניים – ב-99.53%, זו של פרטנר עלתה ב-95.1%, מטריקס הציגה גידול של 66.1%, וואן טכנולוגיות עלתה ב-65%, בזק גדלה ב-49.86%, חילן הציגה עלייה של 35.93%, ושתי חברות טק בולטות (ששתיהן היו בעבר תחת אותה חברה) רשמו גידול חד ספרתי שנתי: שער המנייה של אמת מחשוב עלה ב-9.05% וזה של הייפר גלובל – ב-9.61%. אם המצב לא טוב, למה נרשמו העליות? לנוכח העבודה שמצבה הכלכלי של ישראל בימים אלה לא כל כך טוב, ההסבר לעליית שערי המניות נעוץ שתי עובדות: האחת היא שחלק מהחברות עובדות עם התעשיות הביטחוניות ומערכת הביטחון, והשנייה היא שעל אף שהמצב המקרו הכלכלי לא מבשר טובות לגבי העתיד, המצב המיקרו כלכלי עדיין טוב, ובכלל זה של חברות ההיי-טק. בסיכום המחצית הראשונה של 2025, רוב חברות ההיי-טק שנסחרות בבורסה, כמו, מטריקס חילן ומלם תים, רשמו גידול בהכנסות ובעיקר ברווח הנקי – מה שהעלה את שערי המניות שלהן. סימני חולשה בכלכלה שערי המניות בבורסת תל אביב בכלל, ושל חברות הטק בפרט, זינקו בשנה העברית האחרונה על אף שהיא לא הייתה תור הזהב של ישראל, אם להתנסח בעדינות, אלה תקופה לא קלה – הן במישור הביטחוני-מדיני והן בזה הכלכלי. המלחמה פגעה בכלכלה של ישראל – מה שהיה אמור להביא לירידות ולא לעליות בשערי המניות. המלחמה האין סופית בעזה גם פגעה במעמדה הבינלאומי של ישראל, והמדינה עומדת, אולי, לפני סנקציות, שיפגעו בכלכלתה. בעצם, הכלכלה כבר מגלה סימני חולשה: במחצית הראשונה של השנה, המשק צמח ב-3.5%. מדובר בגידול ריאלי שנתי נמוך מאוד, של כ-1.5%, אל מול גידול שנתי של 2% באוכלוסיית ישראל. המלחמה משפיעה לרעה גם על רמת אי השוויון הגדולה, והולכת וגדלה, בחברה הישראלית. לכך יש להוסיף את הירידות בדירוגי האשראי שהחברות השונות נתנו לישראל מתחילת המלחמה – דבר המייקר את הריבית שהממשלה משלמת על חובותיה ומסייע לעזיבת המשקיעים את המדינה. מה באשר ליצוא? ישראל היא מדינה שכלכלתה מבוססת במידה רבה מאוד על סחר חוץ, והוא מהווה יותר מ-40% מהתל"ג. סחר החוץ של ישראל חווה ב-2024 ירידה, כאשר הייצוא קטן ב-5.8%. ההיי-טק היווה 57% מכלל הייצוא בשנה זו. מתוך זה, יצוא השירותים, בעיקר בענף ההיי-טק, רשם קיטון של 0.9%, ויצוא הסחורות קטן ב-4.2%. השירותים היוו ב-2024 כ-72% מכלל הייצוא של ההיי-טק והסחורות – 28%. לנוכח הסנקציות הצפויות על ישראל, הייצוא מהארץ עלול לרדת עוד בעתיד. לנוכח מצבנו הגיאו-פוליטי, המגמות שכבר קיימות, כמו ירידה בייצוא למדינות מערביות מרכזיות, שינויים במאזן הסחר עם אסיה ואיחוד האמירויות, וירידה חדה בייצוא היהלומים – עלולות להחריף, וככל הנראה, גם ההיי-טק יסבול מזה. גיוסים ואקזיטים לפי חברת המחקר IVC, הגיוסים של הסטארט-אפ הישראליים מקרנות הון-סיכון מקומיות וזרות צנחו ב-2024 ב-40%. לפי נתונים של לאומיטק ו-IVC, סך הגיוסים של החברות הישראליות ירד ברבעון השני ב-10% לעומת אותו רבעון אשתקד. עם זאת, שם לא כללו את הגיוס של שני מיליארד דולר על ידי סייף סופראינטליג'נס, עקב הסכום המאוד חריג, וציינו כי סכום הגיוסים הכולל מהווה זינוק של 30% לעומת הרבעון הראשון של 2025. המחצית הראשונה של 2025 היתה החזקה ביותר מאז 2022 בגיוסי ההון של הסטארט-אפים בישראל. על פי נתוני סטארט-אפ ניישן סנטרל, היקף הגיוסים זינק בתקופה זו ב-54% לעומת המחצית הראשונה של 2024 ועמד על 9.3 מיליארד דולר. האקזיט הבולט ביותר בתשפ"ה היה עסקת הרכישה הגדולה ביותר של חברה אי פעם בתולדות ההיי-טק הישראלי – רכישת וויז על ידי גוגל תמורת 32 מיליארד דולר. העסקה הזו השאירה אבק לאקזיט הגדול ביותר עד אז בתולדות הענף – רכישת מובילאיי על ידי אינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר. עוד רכישת חברה שעקפה בסיבוב את עסקת אינטל-מובילאיי ובוצעה השנה, לקראת סופה, הייתה המכירה של סייברארק לפאלו אלטו, בשווי של 25 מיליארד דולר. ככלל, להערכת רשות החדשנות בדו"ח שהיא פרסמה בשבוע שעבר, 2025 צפויה להיות שנת שיא באקזיטים בהיי-טק הישראלי. ההנפקה הבולטת ביותר של חברת היי-טק ישראלית השנה הייתה זו של איטורו, שהונפקה בנאסד"ק בחודש מאי לפי שווי חברה של 4.3 מיליארד דולר. חברת הפינטק של האחים יוני ורונן אסיא ובעלי המניות שלה גייסו בהנפקה כ-620 מיליון דולר, כאשר מחצית מהסכום הלכה לחברה.

עופר גרינברגר מונה לנשיא אפלייד מטיריאלס ישראל ומנכ"ל חטיבת PDC (ר"ת Process Diagnostics and Control, אבחון ושליטה בתהליכים) – תפקיד שהוא, הלכה למעשה, מנכ"ל אפלייד מטיריאלס ישראל. גרינברגר חוזר לתפקיד לאחר שכיהן בו בעבר, בין השנים 2017-2022. לאחר סיום כהונתו כמנכ"ל אפלייד מטריאלס ישראל מילא גרינברגר תפקידים בחברה העולמית, ובשנה שעברה הוא החל ללוות את החברה כיועץ חיצוני לענייני מיזוגים ורכישות. גרינברגר הוא בעל ניסיון ניהולי בינלאומי ומקצועי עשיר בתחומי טכנולוגיה מורכבים. בין השנים 2012-2015 הוא כיהן כמנכ"ל אורביט מערכות תקשורת, ולפני כן כנשיא ומנכ"ל KLA-Tencor ישראל במשך כשמונה שנים. הוא בעל תואר ראשון בהצטיינות בהנדסת מכונות ותואר שני במנהל עסקים מהטכניון, ובוגר התוכנית להכשרת מנהלים בכירים באוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית. חטיבת PDC של אפלייד מטיריאלס מפתחת ומייצרת בישראל, וכן משווקת, מערכות מתקדמות למדידת ובקרת תהליך ייצור השבבים, המבוססות על למידה עמוקה וראייה ממוחשבת. מוצרים אלה חיוניים לייצור שבבים מתקדמים, כולל שבבים לבינה מלאכותית ולמחשוב עתיר ביצועים. החברה מעסיקה כ-2,350 עובדים ועובדות בישראל. אפלייד מטיריאלס מציעה פתרונות הנדסת חומרים, שמהווים את הבסיס כמעט לכל שבב ומסך מתקדם בעולם. בחברה אומרים שהטכנולוגיה שהיא מפתחת "חיונית לקידום תחום הבינה המלאכותית ולהאצה הטכנולוגיה של שבבים מהדור הבא".

תשפ"ה הייתה ללא ספק עוד שנה שבה התהדק הקשר, שלא לומר התהדקה התלות, בין מערכות המידע, הדיגיטל ותשתיות הענן לבין הפעילות השוטפת של הממשלה. גם השנה, מערך הדיגיטל הלאומי, יחד עם מנמ"רי המשרדים, סיפקו פתרונות שאפשרו לממשלה, ולמגזר הציבורי בכלל, להמשיך לתפקד במציאות ביטחונית מורכבת, ובאווירת חוסר ודאות כלכלית וחברתית. השנה, מערכות התקשוב הממשלתיות עמדו בפני מבחן נוסף, כתוצאה מהמלחמה עם איראן. מערכות של משרדי ממשלה ורשויות שונות, שלא היו ערוכות מראש, הצליחו בכל זאת לתפקד, בזכות תשתיות מחשוב דיגיטליות שפותחו לפני עם כלביא, לאור לקחי המלחמה בעזה וכחלק מההיערכות לשעת חירום. ה-IT אפשר לרשויות הציבוריות והממשלתיות לתת מענה מהיר יותר לאלפי אזרחים שנפגעו מהטילים, ושבחלקם פונו מבתיהם. אלא שהפעילות החשובה ביותר של מערך הדיגיטל הלאומי נמצאת עוד לפנינו: שירה לב עמי, ראשת המערך, סיפרה בראיון לאנשים ומחשבים לקראת ראש השנה כי הוא עומד לייצר פלטפורמה אחת דיגיטלית, מבוססת IT, שתחבר בין כלל מערכות המידע הממשלתיות. כך היא תביא לחיבור טוב יותר בין הגורמים שמטפלים באזרחים, בשגרה ובחירום. שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי. צילום: תומר פולטין מדובר בחלק נכבד מתוכניות העבודה של התקשוב הממשלתי לתשפ"ו. הרעיון הוא הקמת פלטפורמה דיגיטלית אחת, שתהיה משותפת לכל המשרדים ושתעבוד עם המערכות השונות שלהם. אנחנו עדיין רחוקים משם, אבל עצם ההתנעה, עד כמה שזה נשמע מוזר בשלהי 2025, הוא הישג בפני עצמו. המבחן יהיה בביצוע. בינה מלאכותית בין מצב חירום אחד למשנהו, בין אירוע לא מתוכנן אחד לשני, המשיכו המנמ"רים בממשלה ליישם את תוכניות העבודה, כפי שהוגדרו על ידי מערך ה-CIO הממשלתי, בראשותה של עופרה פרנקל. בכנס eGov, שנערך בתחילת 2025, הציגה פרנקל את האתגרים הטכנולוגים של הממשלה בשנה זו. האתגר הראשון הוא דאטה ובינה מלאכותית. היא אמרה אז שהצפי הוא שעד סוף 2025, כ-90% ממשרדי הממשלה יוציאו לפועל פרויקטי בינה מלאכותית. כמו בלא מעט חברות במגזר הפרטי, אחד התחומים שעליהם שמים בממשלה דגש כשזה נוגע ל-AI הוא שירות הלקוחות. פרויקטים שכאלה כבר נעשו, לדוגמה, ברשות האוכלוסין וההגירה, באגף הרישוי שבמשרד התחבורה ובמשרד הבריאות. התוצאה, על פי בדיקות מעקב שנעשו, היא שיפור בשביעות רצון של האזרחים שנזקקו לשירותים של הגופים הללו. אבל זו תמונת מצב חלקית: בחודש שעבר הגישה ועדה בראשות פרופ' תא"ל (מיל') יעקב נגל דו"ח שעסק בהאצת יישום הבינה המלאכותית במדינת ישראל. הדו"ח מציג תמונת מצב לא מעודדת על הפיגור המשמעותי שאנחנו מצויים בו לעומת העולם ככלל, בכל מה שקשור בהשקעה בתשתיות מחקר, פיתוח, משאבים והכשרת הון אנושי למהפכת הבינה המלאכותית. המסקנה העיקרית של הוועדה היא שממשלה חייבת להיכנס לאירוע, להפנות משאבים, להקים גוף מתכלל בין כל המשרדים, שינהל את ההיערכות ל-AI, ובעיקר להפנות תקציבים. עד כה, הממשלה לא קיימה דיון במסקנות הוועדה, שהיא עצמה הקימה. יו"ר הוועדה, פרופ' יעקב נגל, מגיש את הדו"ח לראש הממשלה, בנימין נתניהו. בצילום גם רוב חברי הוועדה והשרים בצלאל סמוטריץ' וגילה גמליאל. צילום: קובי גדעון, לע"מ הדו"ח לא הפתיע רבים, במיוחד את מי שעקב אחרי דיוני ועדת המשנה לבינה מלאכותית של הכנסת, בראשותה של ח"כ אורית פרקש הכהן. ועדת המשנה דנה בשורה של נושאים הקשורים בחוסר המוכנות של מדינת ישראל למהפכת ה-AI. בין היתר, דיברו שם על מחסור בתשתיות מחקר, על השאלה האם יש מספיק תשתיות אנרגיה לספק לדאטה סנטרים שיפעילו אותן ועל עוד נושאים קשורים. הכתובת הראשית שאליה הופנו השאלות היא הממשלה, שצריכה לספק את המשאבים המתאימים. התשובות? חלקיות, במקרה הטוב. ערב השנה העברית החדשה, יעדי התקשוב של הממשלה נעים בין פיתוח מערכות והיערכות למצבי חירום, כדי להבטיח המשכיות עסקית טכנולוגית, לצד המשך מימוש יעדי התקשוב, על מנת להמשיך לממש את חזון הממשל הדיגיטלי: מעבר לענן, דאטה, בינה מלאכותית ושירותים דיגיטליים מתקדמים נימבוס נושא נוסף, שעומד במרכז הפעילות של התקשוב הממשלתי כבר כמה שנים, והיה שם גם בתשפ"ה (ויהיה בתשפ"ו), הוא פרויקט הענן הלאומי נימבוס. על פי נתוני מערך הדיגיטל, מעל 45% מהגופים הממשלתיים כבר העבירו חלק משמעותי מהמערכות שלהם לענן, וכרגע פועלות על גבי נימבוס מעל 200 מערכות מידע של הגופים הללו. בכנס השנתי נימבוס של אנשים ומחשבים, שנערך בחודש פברואר, אמר אביתר פרץ, סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת הדאטה, החדשנות והדיגיטל במשרד האוצר, כי הענן הוא התשתית המאפשרת לשפר את השירות הממשלתי. פרץ ציין שכניסת הספקיות הבינלאומיות לסביבת נימבוס (AWS וגוגל זכו במכרז נימבוס, ומיקרוסופט ואורקל עלו לגמר ולא זכו) מהווה הבעת אמון משמעותית שלהן במדינה, והיא חשובה מאוד, במיוחד בתקופה זו. נימבוס חולל מהפכה של ממש גם בקרב חברות ה-IT שעובדות עם הממשלה. תשפ"ה הייתה שנת שיא בשילוב פתרונות של ספקיות בענן הלאומי, באמצעות מכרזי רובד, כאשר רובד 5 הוא הפופולרי ביותר. נושאים אלה ואחרים נדונו במהלך השנה בפורומים המקצועיים של אנשים ומחשבים, בין היתר בפורום eGov של מנמ"רי הממשלה, שעסק באתגרי הענן והבינה המלאכותית בכמה מפגשים שערך. המפגש הקרוב של הפורום יהיה במכס, שם ישמעו המנמ"רים של הממשלה על יישומי בינה מלאכותית באחד הגופים החשובים במדינה. השורה התחתונה: ערב השנה העברית החדשה, יעדי התקשוב של הממשלה נעים בין פיתוח מערכות והיערכות למצבי חירום, כדי להבטיח המשכיות עסקית טכנולוגית, לצד המשך מימוש יעדי התקשוב, על מנת להמשיך לממש את חזון הממשל הדיגיטלי: מעבר לענן, דאטה, בינה מלאכותית ושירותים דיגיטליים מתקדמים. הנעלם הגדול, שמשותף לכל פעילות הממשלה, הוא התקציב לשנה הבאה. נכון לעכשיו, אין אופק בדמות תאריך לאישור התקציב, ומרב הסיכויים הם שבעוד שלושה חודשים הממשלה תעבור לתקציב המשכי, שהמשמעות שלו היא הקפאת מרבית התוכניות ועיסוק בעיקר בתחזוקה. זה עלול לפגוע ביישום התוכניות הרבות והחיוניות של התקשוב הממשלתי, ובשירות לאזרח – וזה חבל. שנה טובה לכולם.ן.

נמלי תעופה מרכזיים באירופה – ביניהם בבריסל, ברלין ולונדון – נפגעו ממתקפות סייבר שבוצעו בסוף השבוע, והשפיעו על מערכות הצ'ק-אין והכבודה האלקטרונית. מאות טיסות עוכבו והמתקפה השפיעה על מאות אלפי נוסעים. זהות התוקפים לא נמסרה, אבל היו מי שהפנו אצבע מאשימה לכיוונה של רוסיה. המתקפה כוונה לעבר מערכות IT שהטמיעו תוכנה של קולינס אירוספייס (Collins Aerospace), המשמשת שדות וחברות תעופה. תוכנת Muse של קולינס, המאפשרת לחברות תעופה שונות להשתמש באותם דלפקי צ'ק-אין ושערי עלייה למטוס בשדה תעופה – עבור מטוסים וטיסות שונות – נפגעה. התוכנה של קולינס מוטמעת ב-170 שדות תעופה בעולם. "כמה טיסות עוכבו בשבת בשל בעיה טכנית, שהשפיעה על תוכנה שסופקה לכמה חברות תעופה", נמסר מ-הית'רו שבבריטניה – שהוא נמל התעופה העמוס ביותר באירופה. שדה התעופה בבריסל מסר כי ביום ו' בלילה מתקפת סייבר גרמה לכך שהנוסעים נבדקו ידנית. "יש השפעה גדולה על לוח הזמנים של הטיסות, כולל ביטולים ועיכובים". נמל התעופה ברנדנבורג בברלין דיווח על זמני המתנה ארוכים יותר. ???????? The Sept. 20, 2025, cyberattack on Collins Aerospace's MUSE system disrupted Brussels, Berlin, and Heathrow airports, exposing critical aviation cybersecurity gaps. Over 35,000 passengers affected. Industry must boost supply chain security and zero-trust defenses.… pic.twitter.com/sGNm2TFzWa — AirPro News (@AirProNews) September 21, 2025 "ההשפעה מוגבלת לצ'ק-אין אלקטרוני ומסירת כבודה" קבוצת התעופה והחלל האמריקאית RTX (לשעבר ריית'און) – החברה האם של קולינס – מסרה כי היא "מודעת לשיבוש הקשור לסייבר במערכת שלה בכמה שדות תעופה, אנו פועלים לפתור את הבעיה במהירות האפשרית… ההשפעה מוגבלת לצ'ק-אין אלקטרוני ומסירת כבודה וניתן להחליף אותה בצ'ק-אין ידני". NCSC (המרכז הלאומי לאבטחת סייבר בבריטניה) מסר כי "אנו עובדים עם קולינס ושדות התעופה שנפגעו בבריטניה, יחד עם משרד התחבורה וסוכנויות אכיפת החוק, כדי להבין באופן מלא את ההשפעה של האירוע". נמל התעופה של דבלין מסר: "חווינו השפעה מינורית" ממתקפת הסייבר, וחלק מחברות התעופה מיישמות תהליכי צ'ק-אין ידניים. המומחים נחלקו בדעותיהם לגבי זהות התוקפים. חלקם העריכו כי מתקפת הסייבר בוצעה על ידי האקרים בחסות הקרמלין, ואחרים הזכירו שכל הפריצות הגדולות בשנים האחרונות בוצעו על ידי כנופיות פשע, שהמניע שלהם היה כספי. קולינס אירוספייס לא מסרה בפומבי פרטים על אופי או מקור הפריצה. The numbers speak for themselves, cyber risks in the ✈️ aviation sector has reached unprecedented levels. Read our PR to learn more about the key findings and download the report ????https://t.co/bySqmO8TgV ???? Meet us at the Paris Air Show next week! pic.twitter.com/EN0bf7rxzN — Thales Cybersecurity Services (@Thales_Cyber) June 13, 2025 עלייה של 600% בהיקף מתקפות סייבר בתוך שנה מתקפות סייבר והשבתות בשל בעיות טכנולוגיה שיבשו את הפעילות בשדות תעופה ברחבי העולם בשנים האחרונות. מגזר התעופה חווה עלייה של 600% בהיקף מתקפות סייבר בין 2024 ל-2025, על פי ענקית האבטחה הצרפתית ת'אלס (Thales). "החל בחברות תעופה ושדות תעופה ועד מערכות ניווט וספקים – כל חוליה בשרשרת חשופה להתקפות", נכתב בדו"ח של ת'אלס. "המגזר החשוב מבחינה אסטרטגית וכלכלית – הפך למטרה עיקרית למתקפות סייבר". "מטרת מתקפת הסייבר הזו הוא ניסיון ליצור שיבוש חברתי ולערער את אמון הציבור ברשויות", אמר אדוארד לואיס, מנכ"ל חברת אבטחת הסייבר CyXel. לדבריו, "טרם הגיעה דרישה לתשלום דמי כופר, אבל זה בהחלט יכול להיות… בשרשרת האספקה נוטות להיות נקודות תורפה, לארגוני צד שלישי יש רמת אבטחה חלשה יותר… ייחוס (זיהוי התוקפים) לוקח זמן ודורש ראיות פורנזיות והוכחות מתאימות". המפלגה הליברל-דמוקרטית בבריטניה מסרה כי "ראינו אתמול את המטוסים הרוסיים במרחב האווירי של אסטוניה. ואנחנו רואים היום את מתקפת הסייבר הזו, המאמללת אלפי נוסעים ברחבי בריטניה ואירופה. לכן על הממשלה להודיע מה ההערכה שלה – האם זו אכן הייתה מתקפה של רוסיה או לא… רוסיה משתמשת בשירותים החשאיים שלה וברשויות הסייבר שלה כדי לשגר מתקפות על מדינות אחרות, ומשתמשת יותר ויותר בפושעים כדי לעשות זאת. איננו יכולים להרשות לרוסים להרגיש שהם יכולים להתחמק מזה".