מאת: עמית זנו – סמנכ"ל שיווק ומכירות ב-OMC Cloud, מומחה לתשתיות ענן והמשכיות עסקית אם הייתי מקבל שקל על כל מנכ"ל שאמר לי "אני ישן בשקט, יש לנו גיבוי מלא בענן", הייתי כנראה פורש מוקדם. אבל האמת היא שרוב המנכ"לים, ואפילו חלק ממנהלי ה-IT בישראל, ישנים בשקט בגלל אשליה אופטית מסוכנת. הם מבלבלים בין היכולת לשחזר קובץ לבין היכולת להחזיר ארגון לחיים. התרחיש המוכר והכואב נראה כך: בוקר אחד, בשעה 08:30, מתגלה ההודעה המפחידה על המסך. הצפנה. כופרה. כל השרתים נעולים. המנכ"ל רץ לחדר השרתים ושואל: "יש גיבוי, נכון?". איש ה-IT עונה: "בטח, יש גיבוי מאתמול בלילה". ואז מגיעה השאלה שמשנה את הכל: "תוך כמה זמן אנחנו חוזרים לעבוד?" כאן מתחיל הסיוט. כי "יש גיבוי" אומר שיש לכם את המידע (הדאטה) יושב אי שם כקובץ מכווץ וקר. אבל אין לכם איפה להריץ אותו, השרתים מושבתים, מערכת ההפעלה נמחקה, וההגדרות הלכו. כדי לחזור לעבוד מגיבוי, צריך לפרמט, להתקין מחדש, להוריד טֵרוֹת של מידע מהענן (רוחב פס, מישהו?), ולעשות קונפיגורציה. הזמן הממוצע? בין יומיים לשבוע. שבוע שהעסק מושבת. גיבוי שומר על העבר – DR מציל את העתיד כדי להבין את ההבדל, צריך להפסיק לדבר בסיסמאות ולדבר במונחים של מדדי התאוששות: Backup (גיבוי): המטרה שלו היא RPO (ר"ת Recovery Point Objective) – להציל את הקובץ שנמחק. הוא תעודת הביטוח שלכם למקרה שמישהו מחק בטעות תיקייה בהנהלת חשבונות. DR (ר"ת Disaster Recovery): המטרה שלו היא RTO (ר"ת Recovery Time Objective) – זמן השבתה אפסי. זה לא רק "העתק" של המידע, אלא שכפול חי (Replication) של השרת כולו, כולל המעבד, הזיכרון ומערכת ההפעלה, שממתין במצב "היכון" באתר מרוחק. ישראל של 2026 היא מדינה תחת מתקפת סייבר מתמדת, האקרים כבר לא מחפשים רק לגנוב מידע, הם מחפשים להשבית תשתיות. כשמתקפה כזו קורית, הלקוחות שלכם לא יחכו שלושה ימים עד שה-IT יסיים לפרוס אימג'ים מהגיבוי. הם יעברו למתחרה תוך שלוש דקות. המעבר מתפישת "מחסן קלטות" לתפישת המשכיות עסקית בעבר, הקמת אתר DR הייתה פריבילגיה של בנקים וחברות ביטוח. זה דרש חומרה כפולה, רישיונות כפולים ותחזוקה יקרה, אבל מהפכת הענן שינתה את המשוואה הזו לחלוטין. מודל ה-DRaaS (ר"ת Disaster Recovery as a Service) מאפשר היום לכל ארגון, מסטארט-אפ ועד מפעל תעשייתי, להחזיק תשתית רדומה שמשלמים עליה רק שבריר מהמחיר כשהיא לא בשימוש. ברגע האמת, כששרת הייצור נופל (בין אם בגלל טיל, שריפה, האקר או תקלה), לוחצים על הפעלת פרוטוקול ה-DR, שנבנה מראש, תוך התחשבות בהפניית תעבורה, מסדי נתונים, ועוד צדדי ג' שמחוברים למערכות. תוך דקות ספורות, הסביבה כולה מתעוררת בחוות השרתים המרוחקת. כתובות ה-IP מתחלפות והעובדים ממשיכים להתחבר מרחוק, כאילו לא קרה כלום. זה ההבדל בין קטסטרופה לאי-נוחות קלה. תיאורתית, הפעלת סביבת ה-DR קורית בלחיצת כפתור, אך כן ישנם פעולות נוספות שצריך לבצע, ובתכנון נכון, אפשר באמת להיות באוויר תוך כ-30 דקות, שזה בעצם על גבול ההפסקה, ולא ירגיש כמו השבתה. לכן, ההמלצה שלי למנהלי תשתיות היא לבצע עוד היום הפרדה ברורה בנהלים: גיבוי הוא חובה לניהול שוטף, אבל הוא אינו אסטרטגיית חירום. ארגונים שרוצים לשרוד את המתקפה או את התקלה הבאה חייבים לבחון הטמעת פתרונות DR שמבטיחים לא רק שהמידע קיים, אלא שהעסק נשאר חי ובועט, לא משנה מה קורה בחוץ. אל תחכו למשבר כדי לגלות את ההבדל, בדקו את ה-RTO שלכם עכשיו

גוגל (Google) משתפת פעולה עם סמסונג (Samsung) כדי להביא את השימוש באפליקציית התמונות המקוונת של החברה, Google Photos, אל הטלוויזיות החכמות של הענקית הדרום קוריאנית, שנחשבת ליצרנית המובילה בתחום. השילוב של אפליקציית אחסון וגיבוי התמונות הפופולרית של גוגל בטלוויזיות, שמריצות את מערכת ההפעלה Tizen TV OS, ולא את Google TV, המבוססת על אנדרואיד (Android) כזכור, אמור להיערך בכמה צעדים ולהתחיל בחודשים הראשונים של 2026. Big news for the living room! ???? We’re bringing Google Photos to @SamsungTV ✨ Relive favorite memories, experience AI-powered edits, and view personalized slideshows—all coming to Samsung TV in 2026. Learn more ????https://t.co/FVn38SAtwK Features and availability may vary by… pic.twitter.com/esAXniMWE0 — Google Photos (@googlephotos) December 29, 2025 התכונות החדשות: מזיכרונות ועד ליצירה עם AI תכונות שונות  יגיעו אל המשתמשים כחלק מהשינוי. התכונה 'זיכרונות' תהיה הראשונה שתשולב, ובמשך חצי השנה הראשונה לאחר ההשקה היא תהיה בלעדית לטלוויזיות של סמסונג. התכונה תציג 'סיפורים' שיורכבו למעשה מתמונות של אנשים, מקומות ורגעים משמעותיים כמעין סוג של שומר מסך. תכונה אחרת היא 'ליצור עם AI' והיא תגיע מאוחר יותר במהלך 2026. היא תהיה מבוססת על ננו בננה (Nano Banana) – מודל יצירת התמונות מבוסס ה-AI המתקדם של גוגל. הפיצ'ר יאפשר למשתמשים בטלוויזיה ליצור תמונות, להכין מעברים מהנים, לגרום לתמונות להפוך לסרטונים, לשנות גוונים של סגנון אומנתי לתמונות שמוצגות ועוד. עוד תכונה שתגיע מאוחר יותר היא 'תוצאות אישיות', וגם במקרה הזה מדובר בסוג של שומר מסך שיהיה למעשה מצגת של תמונות שתיבנה בהתאם לנושאים ותכונות שייבחר המשתמש בזיכרונות שלו. "סמסונג רוצה ש-Photos תשולב עמוק בחוויית הטלוויזיה, כדי להבטיח שזיכרונות משמעותיים יקבלו את פני המשתמשים לאורך כל היום ברגעים נוחים, עם ביסוס על הקשרים. ההתקנה צריכה להיות פשוטה – משתמשים מתחברים באמצעות חשבון גוגל שלהם, וזיכרונות התמונות שלהם יופיעו באופן מיידי על המסך הגדול", מסרו החברות בהודעה משותפת. השילוב של Google Photos בטלוויזיות של סמסונג הוא רק צעד ראשון מבחינתה של גוגל, שכנראה תשלב אותה בסופו של דבר בכל מערכת אפשרית, וכמובן בטלוויזיות עם Google TV כדוגמת אלו של TCL.

באוקטובר האחרון מיקרוסופט סיימה את התמיכה הרגילה ב-Windows 10, והמשמעות פשוטה: אין יותר עדכוני תוכנות ושיפורי מערכת. ארגונים שמעוניינים להמשיך לקבל עדכוני אבטחה בלבד נדרשים להצטרף לתוכנית Extended Security Updates – פתרון זמני, מוגבל ויקר, שמיועד בעיקר לגשר קצר ולא כמסלול עבודה ארוך טווח. נכון, אפשר יהיה למשוך עוד קצת זמן, אבל אי אפשר לבנות אסטרטגיה על מערכת שנמצאת מחוץ לעידן שלה. צריך להגיד ש-Windows 10 היא מערכת הפעלה מעולה, יציבה, מוכחת ובשלה, שעבדה מצוין במיליוני ארגונים ברחבי העולם. אבל היא תוכננה לעולם אחר, כזה שקדם למהפכת הענן, לשילוב של AI  בכל היבט של עבו"ה ולתקני אבטחה שמתחילים ברמת השבב. היום, כשהאיומים מתוחכמים יותר, העובדים מפוזרים בין משרד לבית, והנתונים עוברים בין ענן לשטח בקצב חסר תקדים, הפער בין לעידן הנוכחי כבר גדול מדי. לא עוד גרסה, אלא שינוי תפיסתי עמוק לעומת הדור הקודם, מערכת Windows 11 פותחה מראש לסביבות היברידיות, לעבודה מבוססת Cloud, ניהול זהויות מתקדם ושילוב מובנה של בינה מלאכותית בתוך חוויית השימוש היומיומית. כל שכבות האבטחה החל מהמעבד (TPM) דרך וירטואליזציה (VBS) ועד הפרדת תהליכים מגיעות מובנות כברירת מחדל. כלומר, לא מדובר בתוספות, אלא בתשתית אבטחת מידע שמוטמעת בתוך המעבד, מערכת ההפעלה והניהול הארגוני. "שנת 2026 תהיה קו פרשת מים בין ארגונים שנשענים על תשתיות עבר לבין כאלה שמגדירים מחדש את סביבת העבודה לעשור הקרוב. השאלה כבר אינה האם לעבור ל-Windows 11, אלא כיצד לנצל את המהלך כדי לבנות תשתית חכמה, מאובטחת ומוכנה לעידן ה-AI" המעבר ל-Windows 11 אינו רק מהלך הגנתי אלא הוא מנוע צמיחה. ממשק העבודה עבר מודרניזציה מלאה, ניהול החלונות והמשימות מדויק ויעיל יותר, והחיבור ל- Microsoft 365 ולכלי AI כמו Copilot מאפשר קיצורי דרך אמיתיים בתהליכי עבודה, סיכום מסמכים, זיהוי הקשרים, ניהול משימות ועוד. אלו לא עוד פיצ’רים יפים אלא קיצור זמנים שמתורגם לפריון גבוה יותר. במקביל, העולם הטכנולוגי כבר זז קדימה. יותר ויותר כלים מתקדמים בתחומי אבטחה, ניהול ו-AI מציבים את Windows 11 כתנאי בסיס. הישארות ממושכת על Windows 10 יוצרת נעילה טכנולוגית: המערכת עדיין עובדת, אבל פחות ופחות תוכנות עתידיות יותאמו אליה. זהו מצב שעלול לשתק חדשנות ולייצר עלויות נסתרות בטווח הארוך. הזדמנות אסטרטגית לרענון תשתיות הקצה זוהי גם נקודת זמן אידיאלית לא רק לשדרוג מערכת ההפעלה, אלא למהלך רחב של מיפוי צי המחשבים והחלפת חומרה יזומה, תוך בניית סטנדרט חדש המבוסס על דור המעבדים העדכני, מערכות אבטחה מובנות וטכנולוגיות AI מתקדמות. מחשבים מהדור החדש, הכוללים יחידת עיבוד ייעודית לבינה מלאכותית (NPU) מאפשרים ביצועים חכמים ויעילים יותר, הרצת עומסי עבודה מבוססי AI ישירות על תחנת הקצה וחוויית עבודה מהירה, יציבה וחסכונית באנרגיה, כזו שמכינה את העובדים כבר היום לתשתיות הארגוניות של השנים הקרובות. במקביל, המעבר לכלים ארגוניים מודרניים כמו Intune ו-MDM מפחית משמעותית עומסי IT ומאפשר ניהול, ניטור ופריסה מרחוק בצורה פשוטה ומבוקרת. ארגון שמבצע את המהלך בצורה מתוכננת משדרוג Windows 11 ועד ריענון החומרה יכול להפוך את המעבר להזדמנות אסטרטגית לשיפור כולל של אבטחה, אמינות ויעילות תפעולית. שנת 2026 תהיה קו פרשת מים בין ארגונים שנשענים על תשתיות עבר לבין כאלה שמגדירים מחדש את סביבת העבודה לעשור הקרוב. השאלה כבר אינה האם לעבור ל-Windows 11, אלא כיצד לנצל את המהלך כדי לבנות תשתית חכמה, מאובטחת ומוכנה לעידן ה-AI.   הכותב הוא מנהל תחום המחשוב העסקי בדל ישראל.  

חוקרי אבטחה של חברת זניטי לאבס (Zenity Labs) חשפו פגמים עיצוביים בסוכני ה-AI המקושרים של מיקרוסופט (Microsoft). לפי החוקרים מדובר בפגמים שהינם קריטיים, מכיוון שהם יכולים לאפשר להאקרים לפרוץ למערכות תוך התחזות לארגונים שמפעילים אותם, וללא כל גילוי.  מדובר בתכונה חדשה ששילבה מיקרוסופט ב-Copilot Studio, והוצגה בכנס Build 2025 שלה, במטרה לשתף נתונים בין סוכני AI שפועלים בסביבות שונות. המטרה היא לאפשר, בפעולה פשוטה, לשתף נתונים וכלים בין סוכנים שונים של המערכת שפועלים באותה סביבה וזאת כדי לחסוך זמן פיתוח מיותר עקב יצירת כפילויות מיותרות בקוד. לפי החוקרים, התכונה הזו מופעלת כברירת מחדל עבור כל הסוכנים והיא יוצרת באופן מיידי משטח חשיפה ותקיפה, בעיקר בגלל שלמנהלים אין יכולת לדעת אלו סוכנים חיצוניים מתחברים למערכת דרך הממשק המקורי של Copilot Studio. ???????????????????????????????????? ????????????????????????: ???????????? ???????????????????????? ???????????????????????????????? ???????? ???????????????? ???????????????????????????? Zenity Labs’ article explains Microsoft Copilot Studio’s new Connected Agents feature, which allows agents to reuse each other’s logic and tools. While powerful for efficiency, it… pic.twitter.com/gbKBgZ8RJO — Steven Lim (@0x534c) December 29, 2025 חוסר נראות ודוגמאות לניצול עוד בעיה קריטית היא שפעילות של סוכנים מקושרים אינה מייצרת יומני פעילות בנתיב הביקורת של הסוכן המופעל, מה שהופך חיבורים לא מורשים לבלתי נראים, למעשה, לצוותי אבטחה. הדוגמאות שסופקו כוללות מערכות דיוג המכוונu, לעובדים ולקוחות, הפצת מידע שגוי שפוגע במוניטין של המותג, שימוש בכתובות של החברה כדי להפיץ דואר זבל ולהוביל לחסימת שמות תחום, ואם סוכן נפרץ נגיש לציבור – כל משתמש באינטרנט שאינו מאומת יכול לנצל את זה (לדוגמה, שימוש בכתובת דואר שאינה שלו). לפי החברה, רק פתרונות צד שלישי, כמו הפלטפורמה שלהם, מספקים את הנראות הנדרשת. בינתיים הם מייעצים לכל ארגון שמשתמש בתכונה הזו לערוך ביקורת מיידית של הסוכנים, במיוחד כאלה שעוסקים בפעולות כמו עסקאות פיננסיות, דואר, או גישה לנתונים. כמו כן מומלץ לשלב בזרם העבודה קבלת אישור לפני שסוכנים מבצעים פעולות קריטיות.

כמו בכל שנה, גם ב-2025 היו רגעים שאלה שמובילים את חברות הטכנולוגיה יעדיפו לשכוח וישמחו לשים מאחור, שהרי מי שלא עושה – לא עושה גם פדיחות. וכמו בכל שנה, גם בסוף 2025 אנחנו מביאים בפניכם את מיטב המהלכים והרגעים המביכים שהתגלו בשנה הזאת בעולם ה-IT, ה-AI וכל הטכנולוגיה שמסביב. קבוצה בהשתתפות ואנס, רוביו, הגסת' – ועיתונאי נתחיל עם אחד שכנראה שלא מובך מרגעים כאלה – זה פשוט לא מזיז לו: דונלד טראמפ. את המקום הראשון בדירוג הרגעים המביכים ב-IT השנה אנחנו מעניקים לממשל של הנשיא האמריקני – ובגלל יותר מסיבה אחת. נתחיל עם חשיפה שאמורה להביך מאוד כל ממשל אמריקני. אלא שכאמור, הנשיא שאנחנו, בישראל, אוהבים לאהוב הוא לא נשיא אמריקני טיפוסי, ונראה שלא הובך גם מהעובדה שעיתונאי בשם ג'פרי גולדברג מהאטלנטיק צורף לקבוצת צ'ט בסיגנל, שכללה רק את בכירי הבכירים בממשל: לא את טראמפ עצמו, אבל כן את סגן הנשיא, ג'יי.די. ואנס, שר החוץ, מרקו רוביו, ושר ההגנה, פיט הגסת'. הם, ועיתונאי – ולא מרשת פוקס ניוז, המועדפת על הממשל. אפליקציית סיגנל. צילום: ShutterStock בקבוצה, שזכתה לכינוי "הקבוצה הקטנה של החות'ים", תכננו הבכירים מתקפה נגד החות'ים בתימן – שיצאה לפועל. שותפו בה פרטים סודיים וחשאיים ביותר לגבי כלל תוכניות התקיפה. גולדברג לא התערב בשיחה, אבל קרא את כל הסודות שהיו בה. "מעולם לא ראיתי הפרה שכזו של הנחיות אבטחה", כתב העיתונאי, וציין שהמסרים כללו פרטים סודיים וחשאיים ביותר לגבי מבצעים צפויים בתימן, כולל מידע על מטרות, כלי נשק שארצות הברית תפרוס ורצף תקיפות. אנחנו לא חושדים בכוונותיו ובמעשיו של גולדברג, אבל בפוטנציה, הכללתו של גורם חיצוני לממשל בקבוצה שיש בה את בכירי הבכירים עלולה לסכן חיי חיילים אמריקניים. לכן, לא פלא שהאירוע זכה לתואר "הטעות הגדולה ביותר בהיסטוריה של אבטחת המבצעים הממשלתית". בלגן ב-DOGE המחלקה ליעילות הממשל, DOGE, הוקמה בינואר השנה, מיד עם כניסתו של טראמפ לבית הלבן – והיא גם נסגרה השנה. בראשה עמד, לכל אורך התקופה, אילון מאסק. זה היה מעין תגמול שטראמפ נתן לאיש העשיר ביותר בעולם על תמיכתו בו בבחירות. שמה של המחלקה רמז לדוג'קוין, מטבע קריפטו החביב על מאסק. היא נועדה להביא לצמצום ההוצאות הפדרליות וכללה הבטחות שווא להסיר שני טריליון דולר מהחוב הלאומי. ביקורת נמתחה על המחלקה, שפיטרה עובדי IT ועובדי בריאות רבים בממשל, לרבות ממרכזי בקרת מחלות ומניעתן. נטען שהיא קידמה הפרטה על חשבון חיים, הרחיבה פערים כלכליים-חברתיים והחלישה את המגזר הציבורי. עשה מספיק, בפוליטיקה ובניהול ה-DOGE. אילון מאסק. צילום: Shutterstock עוד נחשף שאנשיה ביצעו חדירה לא מורשית למערכות הארגון, השיגו הרשאות גישה גבוהות, עקפו את נהלי אבטחת המידע, מנעו תיעוד של פעולותיהם, כיבו רכיבי ניטור והוציאו מידע רגיש באופן חשאי, כולל תיקים משפטיים ונתונים אישיים – כל זאת תוך איסוף המוני של נתוני אזרחים. ואם זה לא מספיק, עובדים ב-DOGE הטרידו עובדים אחרים ואיימו בחשיפת נתונים חסויים עליהם. זמן קצר לאחר מכן, האקרים מרוסיה ניסו לחדור למערכות של המחלקה. מועל היד של מאסק אם כבר במאסק עסקינן, סערה התחוללה לאחר שהוא עשה מחווה שנויה במחלוקת בנאומו בעצרת ההשבעה החגיגית של טראמפ בינואר האחרון. בסוף נאומו, שעסק בשאיפה להנחית אדם על מאדים, מאסק טפח על חזהו ושלח יד מושטת ומתוחה לעבר השמיים, במה שלרבים נראה כמו מועל יד. הוא עשה זאת לא פעם אחת: מאסק חזר על התנועה כשפנה לאחורי הבמה. התיעוד הפך מיד לוויראלי: בגרמניה, המונח Hitlergruss (הצדעה היטלראית) הפך למילה המבוקשת ביותר ב-X של מאסק עצמו. תומכי הטייקון טענו שמדובר ב-"הצדעה רומית" שמסמלת כבוד ונאמנות, אבל לא נמצא לכך ביסוס היסטורי. מאסק, שידוע בתמיכתו בימין הקיצוני, גם בגרמניה, הגיב: "האמת, הם צריכים טריקים מלוכלכים טובים יותר. מתקפת 'כולם היטלר' כל כך מעייפת". עוברים לבריטניה בפברואר חשף הוושינגטון פוסט צו סודי, שדרש מאפל לאפשר לרשויות של בריטניה לרגל אחרי נתונים מוצפנים של משתמשים. "הדמוקרטיה גוועת בחושך", כתב העיתון. "בריטניה הורתה לאפל לאפשר לה לרגל, באמצעות דלת אחורית, אחר חשבונות מוצפנים של משתמשים. הצו דורש גישה גורפת לגיבויים מוגנים בענן ברחבי העולם, ואם ייושם, הוא יפגע בהתחייבות אפל לפרטיות כלפי משתמשיה. אין לצו תקדים ידוע בדמוקרטיות. יישומו יסמן תבוסה משמעותית עבור חברות טק, במאבקן בן עשרות השנים להימנע מלעשות שימוש בכלי ממשל נגד משתמשיהן". דגל עם הלוגו של אפל בפתח החנות של החברה בריג'נט סטריט שבלונדון. צילום: ShutterStock יועץ הצפנה לממשל האמריקני אמר כי "אפל לא תוכל להזהיר את משתמשיה שההצפנה המתקדמת ביותר שלה לא מספקת עוד אבטחה מלאה. מזעזע שממשלת בריטניה דורשת את עזרת אפל לרגל אחרי משתמשים בלא ידיעת ממשלותיהם". הסנאטור הדמוקרט רון ויידן מאורגון ציין כי "ממשלות זרות המרגלות בסתר אחר אמריקנים יהיה דבר בלתי נתפס, ואסון מוחלט לפרטיותם ולביטחון הלאומי שלנו". AI פעם ראשונה, שנייה ועוד בחודש אוגוסט, זוג ההורים מת'יו ומריה ריין תבעו את OpenAI ואת המייסד והמנכ"ל שלה, סם אלטמן, על מעורבות החברה (לכאורה) בהתאבדות בנם, אדם, שהיה בן 16 במותו. הם טענו ש-ChatGPT עודד אותו להתאבד. לפי ההורים, בנם החל להשתמש ב-ChatGPT ללימודים בספטמבר 2024. הוא החל לשתף את החרדות שלו עם הצ'טבוט ודן איתו בשיטות התאבדות. האב העיד ש-ChatGPT אף הציע לבנו לכתוב את מכתב ההתאבדות שלו. OpenAI הכחישה כל אחריות למעשה. עוד באותו החודש פורסם דיווח שהציג את ChatGPT באור שלילי: הניו יורק פוסט פרסם כי ייתכן שהצ'טבוט של OpenAI הזין את הזיותיו של מנהל לשעבר ביאהו, שהרג את אימו והתאבד לאחר חודשים של אינטראקציות עם כלי הבינה המלאכותית, שאותו הוא כינה בובי. אריק סולברג, בן 56, רצח את אימו, סוזן אברסון אדמס, בת 83, בביתה בגריניץ', קונטיקט – ואז לקח את חייו. סולברג חווה הזיות שאימו היא מרגלת מסין שניסתה להרוג אותו בסמים פסיכדליים דרך פתחי האוורור ברכבו. הצ'טבוט הסכים לכך, לכאורה, ואישר את האשליות של סולברג. ביולי דווח כי כלי קידוד מבוסס בינה מלאכותית מחק נתונים: עוזר קידוד AI מ-Replit "יצא משליטה" ומחק את מסד הנתונים של הסטארט-אפ SaaStr. ג'ייסון למקין, המייסד, כתב: "הוא שינה את קוד הייצור למרות הוראות שלא לעשות זאת, מחק את מסד הנתונים, הסתיר באגים ובעיות נוספות על ידי יצירת נתונים מזויפים, לרבות 4,000 משתמשים מזויפים, וזייף דו"חות". גרוק שיבח את היטלר עוד ביולי: גרוק, הצ'טבוט של X, השיב לשאלת משתמש עם הוראות מפורטות לפריצה וכניסה לביתו של דמוקרט ממינסוטה, ופרטי תקיפתו. המשתמש ביקש מגרוק הוראות כיצד לפרוץ לביתו של וויל סטנסיל, חוקר מדיניות ועורך דין שמפרסם על תכנון עירוני ופוליטיקה ב-X. גרוק אמר למשתמש להביא "פריצות, כפפות, פנס וסיכה למקרה הצורך… סביר להניח שהוא ישן בין 1 ל-9 בבוקר". גרוק שיבח את הצורר הנאצי אדולף היטלר. צילום: ShutterStock באותו היום, גרוק פרסם סדרת פוסטים אנטישמיים ושיבח שוב ושוב את היטלר, לפני ש-X סגרה אותו זמנית. ChatGPT "עוזר לטרור" אם כבר ברעים עסקינן, בספטמבר דווח על מקרה שממחיש שהבינה המלאכותית יכולה לעזור גם לטרוריסטים ולפושעים. זה עלה בבדיקות בטיחות משותפות ש-OpenAI ואנת'רופיק עשו לצ'טבוטי הבינה המלאכותית שלהן. החברות דחפו את המודלים שלהן לבצע משימות מסוכנות ובלתי חוקיות. המודלים נענו לכך, וסיפקו הנחיות מפורטות לפעילויות, כגון הדרכה לייצור פצצות ולביצוע פשעי סייבר. טכנולוגיה בשירות הטרור. צילום: BigStock חמור מכך, לפי הדיווחים, ChatGPT סיפק לחוקרים הנחיות מפורטות – שלב אחר שלב – כיצד לפוצץ מתקני ספורט, כולל דיווח על נקודות תורפה באצטדיונים ספציפיים, הפיק "מתכונים" לחומרי נפץ, ונתן לבודקיו עצות כיצד לטשטש את עקבותיהם לפני ולאחר מעשה. הבוט פירט גם כיצד להפוך אנתרקס לנשק ביולוגי ואיך לייצר שני סוגים של סמים בלתי חוקיים. עוד נחשף שהמודל סיפק דיאגרמות לטיימרים של פצצות, ואפילו היכן ניתן לרכוש כלי נשק, ואף חומרים רדיואקטיביים, בדארקנט. הוא אף הציג לבודקים היכן ברשת האפלה ניתן לרכוש זהויות גנובות ופנטניל – סם רב עוצמה, שנחשב קטלני למתמכרים לו יותר מהרואין ומורפין, ועשה בשנים האחרונות שמות ברחובות ערים בארצות הברית, ובפרט סן פרנסיסקו. ChatGPT אף סייע לאנשי OpenAI ואנת'רופיק לפתח תוכנות ריגול. רשימת "קריאה" לסיום, קצת תרבות: במאי השנה, שיקגו סאן טיימס ופילדלפיה אינקוויירר פרסמו רשימת קריאה. אלא שאז התברר שהם נעזרו בבינה מלאכותית כדי ליצור את הרשימה, וכי היא אמיתית רק בחלקה. מוסף הספרים "הטובים ביותר של הקיץ", ששני העיתונים פרסמו, כלל כמה סופרים ידועים מאוד, ולצידם ספרים רבים שאינם קיימים. עוד התגלה כי הרשימה כוללת שמות של סופרים שאינם קיימים וציטוטים שמעולם לא נאמרו.

הנהלת חברת הסטארט-אפ וורמי (Warmy.io), המתמחה בפתרונות Email Deliverability (עבירות מיילים) מבוססי AI, נחתה השבוע בתאילנד לא רק כדי ליהנות מהשמש, אלא כדי לקחת חלק מרכזי בכנס Affiliate World Asia 2025 היוקרתי. ואולם בוורמי לא ויתרו על הפן החברתי והגיבוש הצוותי. מיד בתום החלק המקצועי, המירה ההנהלה את חליפות העסקים ואת המזגנים של אולמות הכנסים בסדרת חוויות מקומיות: הצוות נצפה מפגין כישורים קולינריים בסדנת בישול תאילנדי מסורתי, ואף עלה על המזרן לאימון מואי-טאי (אגרוף תאילנדי) אינטנסיבי. את המסע המגבש חתמו הבכירים בהפלגה יוקרתית אל השקיעה, שכללה ארוחת ערב חגיגית.

למרות אי-הוודאות העסקית, מאבקי הסחר והמתיחות הגיאו-פוליטית – שאפיינו את 2024 ולא הראו השנה סימני דעיכה, פנקסי הצ'קים נפתחו ועסקי המיזוגים והרכישות בשוק הגנת הסייבר חוו עלייה והגיעו אף לשיא של כל הזמנים. הערך הכולל של המיזוגים והרכישות ב-2025 עולה על 84 מיליארד דולר. בתוכו, חברות ישראליות מהוות את החלק העיקרי, בעיקר בזכות וויז (Wiz Security), סייברארק (CyberArk) וארמיס (Armis). שלוש רכישות אלו משקפות 53% מכלל הרכישות בענף השנה. הרכישות של וויז וסייברארק הן שתיים מהגדולות אי פעם. המיזוגים והרכישות ב-2025 עקפו את אלו של אשתקד, ושברו את השיא שנקבע ב-2021: של 75 מיליארד דולר. ב-2025 היו יותר מ-420 עסקאות בתחום, נתון גבוה במעט מזה של 2024. תריסר מהרכישות של חברות סייבר "טהורות" היו בגובה של יותר מחצי מיליארד דולרים, ושמונה מהן – עברו את הסכום של מיליארד דולר. במרץ, גוגל (Google) הודיעה כי תרכוש את וויז לטובת הרחבת אבטחת הענן, תמורת 32 מיליארד דולר במזומן. ביולי הודיעה פאלו אלטו (Palo Alto Networks) כי תרכוש את סייברארק תמורת 25 מיליארד דולר. פאלו אלטו הוקמה לפני שני עשורים על ידי הישראלי ניר צוק, שעזב אותה השנה. החודש הודיעה סרוויסנאו (ServiceNow) כי תרכוש את ארמיס תמורת 7.75 מיליארד דולר במזומן. זו הרכישה הגדולה ביותר שסרוויס נאו ביצעה עד כה. לדברי מריט מקסים, מנהל תחום אבטחת מידע וניהול סיכונים בפורסטר (Forrester), "עסקאות גדולות אלו מדגישות מגמה ברורה: לקוחות ארגוניים רוצים מענה משולב – לא פתרונות נקודתיים. ארגונים רוצים פשטות, אוטומציה וממשל בינה מלאכותית. מיזוגים ורכישות הם הדרך המהירה ביותר להשגת התוצאות הללו. רצון זה, יחד עם התנאים המקרו-כלכליים המתמשכים שמאתגרים את היציאה להנפקה – מעורר עניין של משקיעים במיזוגים ורכישות באבטחת סייבר". הוא הוסיף, כי "אבטחת זהות וניהול גישה הפכו לבסיס של הבקרה מבוססת בינה מלאכותית, והם מניעים רכישות המטפלות באופן מאוחד בזהויות פריבילגיות, זהות בני אדם ויכולות ITDR (זיהוי ותגובה לאיום הזהויות) לטובת ניהול משותף של זהויות אנושיות ושל מכונות. המניע העיקרי למיזוגים ורכישות היה מנדט הולך וגדל של מנהלי האבטחה בארגונים לצמצם את מספר הספקים בתחום". הוא סיים באומרו, כי "יש יותר מ-5,000 חברות אבטחת סייבר בעולם, והן מהוות הזדמנויות רבות לספקיות המעוניינות להרחיב את ההיצע שלהן. העדיפות ב-2026 תהיה לפתרונות שמאבטחים בינה מלאכותית יוצרת, GenAI, ואבטחת OT (טכנולוגיה תפעולית)". גם רכישות ענק נוספות, שאינן קשורות לשוק המקומי, היו: בפברואר קרן טרן/ריבר קפיטל (Turn/River Capital) הודיעה כי תרכוש את סולארווינדס (SolarWinds) תמורת 4.4 מיליארדי דולרים במזומן והפכה אותה לפרטית. הנרכשת הייתה קורבן לאחת ממתקפות הסייבר הבולטות של השנים האחרונות. האקרים בחסות מוסקבה ערכו נגדה מתקפה שפגעה במאות ארגונים, כולל מיקרוסופט, פייראיי וגופים פדרליים בארה"ב. באוקטובר הודיעה פרנסיסקו פרטנרס (Francisco Partners) כי תרכוש את Jamf תמורת 2.2 מיליארד דולר במזומן. הנרכשת פועלת בעולם ניהול מכשירים ניידים, MDM. עוד באוקטובר, Veeam רכשה את Securiti AI תמורת 1.7 מיליארד דולר. הנרכשת היא ספקית ניהול עמדות אבטחת מידע (DSPM), ממשל פרטיות ובינה מלאכותית. רכישת מיליארדים אחרונה, שאינה בתחום ה-IT: מיצובישי אלקטריק (Mitsubishi Electric) היפנית הודיעה בספטמבר, כי תרכוש את Nozomi Networks תמורת 1 מיליארד דולר. זו הרכישה הגדולה ביותר בעולם ה-OT אי פעם. החודש הודיעה סרביסנאו על כוונתה לרכוש את סטארט-אפ אבטחת הזהויות Veza תמורת 1 מיליארד דולר. בחודש מאי הודיעה פרופפוינט (Proofpoint) כי תרכוש את Hornetsecurity ב-1.8 מיליארד דולר. הנרכשת היא ספקית גרמנית של שירותי אבטחה לסביבת Microsoft 365. הרכישה היא הגדולה ביותר בהיסטוריה של הרוכשת.    

במסגרת פרויקט חוסן של קרנות הביטוח הלאומי בשיתוף עמותת מחשבה טובה ומגה אור שילת, נערך באחרונה קורס אלבומים דיגיטליים לתושבי מועצה אזורית אשכול. במסגרת הפרויקט צוות עמותת 'מחשבה טובה' לימד את המשתתפים כיצד לקחת מאות תמונות מהנייד ולהפוך אותן לסיפור שיאפשר להם לבטא את עצמם, תוך יצירת חוסן אישי. אחד המשתתפים בחר לתעד מסע מטלטל שעבר מרגעי ה-7/10, דרך חודשי הפינוי לים המלח ועד השיבה המרגשת הביתה, לאשכול. האלבום שנוצר במהלך הקורס הוא עדות לכוחה של הקהילה ומעבר לכלים דיגיטליים, המשתתפים קיבלו מסגרת חשובה ליצירת חוסן אישי והנצחה למציאות המורכבת שהם חווים.