גוגל (Google) הכריזה באחרונה על שדרוג משמעותי לצ'טבוט ה-AI שלה ג'מיני (Gemini) שמשתדרג כעת באמצעות יכולות בינה אישית (Personal Intelligence). מהלך זה נועד להפוך את ג'מיני משירות שיחות ומענה גנרי לשותף דיגיטלי המכיר את עולמו הפרטי של המשתמש בצורה חסרת תקדים, כך לדברי הענקית ממאונטיין וויו. Today, we’re introducing Personal Intelligence. With your permission, Gemini can now securely connect information from Google apps like @Gmail, @GooglePhotos, Search and @YouTube history with a single tap to make Gemini uniquely helpful & personalized to *you* ✨ This feature… pic.twitter.com/79zKJGA5ft — Google (@Google) January 14, 2026 החידוש המרכזי מאפשר לצ'טבוט לבצע "חשיבה" והצלבת נתונים בין אפליקציות שונות של גוגל כמו ג'ימייל (Gmail), גוגל תמונות (Google Photos), יוטיוב (YouTube) וגוגל חיפוש (Googl Search), זאת במטרה לספק לכל אדם ואדם תשובות המבוססות על ההקשר האישי וההיסטוריה הדיגיטלית הייחודית. ג'וש וודוורד, סגן נשיא במעבדות גוגל (Google Labs), הסביר בהודעה הרשמית של החברה כי "הצ'טבוטים הטובים ביותר לא רק מכירים את העולם; הם מכירים אותך ועוזרים לך לנווט בו". וודוורד שיתף חוויה אישית כדי להדגים את עוצמת השדרוג. הוא כתב כי בעת שהמתין בתור בחנות צמיגים, הוא פנה לצ'טבוט כדי לברר את מידת הצמיגים שמתאימה לרכב הספציפי שלו. הצ'טבוט לא רק איתר את סוג הצמיגים המתאים מתוך הודעות במייל, אלא גם הציע אפשרויות המבוססות על טיולי משפחה קודמים שתועדו בתמונות שלו ב-Google Photos, כשהוא מתייחס לתנאי הדרך באותם אזורים ואף מצליח לשלוף את מספר לוחית הרישוי מתמונה ישנה. לפי חלק מהאתרים שכבר בחנו את היכולות החדשות, השימוש בהן נוח הרבה יותר מאשר העבודה עם תוספים רגילים שהיו קיימים בעבר, שכן הצ'טבוט מסוגל כעת "ללמוד" על המשתמש ממגוון מקורות בו-זמנית מבלי שהמשתמש יצטרך להנחות אותו ידנית היכן לחפש כל פרט ופרט. Here are some ways you can start using it: • Planning: Gemini will be able to suggest hidden gems that feel right up your alley for upcoming trips or work travel. • Shopping: Gemini will get to know your taste and preferences on a deeper level, and help you find items you’ll… pic.twitter.com/jlPHWrlgZa — Google Gemini (@GeminiApp) January 14, 2026 ג'מיני שמבין עומקים וניואנסים מורכבים מבחינה טכנולוגית, המערכת נשענת על סדרת המודלים ג'מיני 3 (Gemini 3) ועל מנוע חדש, שנועד לפתור את מה שגוגל מכנה "בעיית אריזת ההקשר" (Context Packing Problem). דו"ח טכני של החברה מסביר כי למרות שלמודל ג'מיני 3 יש חלון הקשר מרשים של מיליון טוקנים, המידע האישי המצטבר של משתמש ממוצע בשירותיי המייל והתמונות עולה על כך בכמה סדרי גודל. טכנולוגיית אריזת ההקשר מאפשרת למערכת לזהות ולסנתז באופן דינמי חלקי מידע רלוונטיים בלבד לתוך הזיכרון הפעיל של המודל, וזאת בזמן אמת. הדבר מאפשר לעוזר ה-AI להבין עומקים וניואנסים מורכבים, כמו מיפוי קשרים משפחתיים או זיהוי העדפות אסתטיות ספציפיות של המשתמש. כפי שציין סריניוואסן (צ'ינו) ונקטאצ'רי במסמך הטכני של גוגל, מדובר בשינוי ארכיטקטוני המעביר את הצ'טבוט למודל שבו "המוצרים יכולים לגשת לסוגים מסוימים של מידע אישי כזרם רציף של הקשר, כדי להנחות כל אינטראקציה". גוגל מעדכנת כי בזמן שהמערכת מעבדת את המידע האישי המורכב, המשתמש עשוי לראות חיווי ויזואלי של "חושב" או "מבצע התאמה אישית", וישנה אפשרות ללחוץ על כפתור "ענה עכשיו" כדי לקבל תשובה מהירה יותר אם המשתמש נמצא בלחץ של זמן ומוכן להתפשר על עומק ההתאמה. אבל מה עם הפרטיות שלנו? כפי שניתן כבר לנחש, סוגיית הפרטיות עומדת במרכז ההכרזה של גוגל, במיוחד לאור העובדה שהצ'טבוט ניגש למידע רגיש ביותר אודותינו. גוגל הדגישה בהודעותיה על החידוש כי התכונה כבויה כברירת מחדל ודורשת הסכמה פעילה (Opt-in) מצד המשתמש. בבלוג הרשמי של החברה נכתב: "מכיוון שהנתונים הללו כבר נמצאים בגוגל בצורה מאובטחת, אינך צריך לשלוח מידע רגיש לשום מקום אחר כדי להתחיל להתאים אישית את החוויה שלך". Having the feature be opt-in does not mean that privacy is central. I am on the $20/mo pro plan and cannot opt out of my data being used for training when connecting anything to Personal Intelligence. Please make this possible pic.twitter.com/V3HPG0tLwz — Curious George (@georgetamer_) January 15, 2026 גוגל הבהירה גם כי המידע האישי מוצפן ונשמר תחת הגנות אבטחה מחמירות, כולל שימוש בטכנולוגיית ALTS להגנה על נתונים במעבר, וכי הצ'טבוט "אינו מתאמן ישירות על תוכן תיבת הדואר הנכנס ב-ג'ימייל או על הספרייה בגוגל תמונות". לפי דברי החברה, האימון של המודל מתבצע רק על אינטראקציות עם המשתמש, כגון שאילתות ותשובות, וגם זאת רק לאחר סינון והסוואה של פרטים מזהים. כפי שהסביר וודוורד: "אנחנו לא מאמנים את המערכות שלנו ללמוד את מספר לוחית הרישוי שלך; אנחנו מאמנים אותן להבין שכאשר אתה מבקש זאת, אנחנו יכולים לאתר אותו". המשתמשים יכולים לשלוט בדיוק אילו אפליקציות לחבר, הם יכולים גם למחוק היסטוריית שיחות בכל עת, או לבקש מהצ'טבוט לייצר תשובה גנרית שאינה מבוססת על המידע האישי שלהם דרך שימוש בשיחות זמניות. למרות ההתקדמות, גוגל מודה בשקיפות כי המערכת עדיין נמצאת בשלבי בטא ומתמודדת עם אתגרים טכניים המכונים "מגבלות ידועות". אחד האתגרים המרכזיים הוא "ראיית מנהרה" או התאמת יתר (Overpersonalization), שבה הצ'טבוט נצמד להעדפה מוכרת גם כשהיא לא רלוונטית. לדוגמה, אם המערכת יודעת שאתם חובבי בתי קפה, היא עלולה לתכנן טיול שלם באוסטרליה שמתמקד רק בבתי קפה, תוך התעלמות מאטרקציות אחרות. בעיה נוספת היא הקושי לזהות שינויים משמעותיים בחיים, כמו גירושין או מוות; הצ'טבוט עלול להמשיך להציע מסעדה ליום נישואין עם בן זוג לשעבר או בת זוג שנפטרה. כמו כן, המערכת עלולה להתבלבל בין העדפות של בני משפחה שונים החולקים אותו חשבון, או להניח בטעות שרכישת כרטיסים להופעת מטאל כמתנה לאח מעידה על כך שהמשתמש עצמו חובב את הז'אנר. גוגל מצידה מעודדת את המשתמשים לספק משוב באמצעות סימון "אגודל למטה" או תיקון ישיר של המודל אם וכשהוא טועה במסקנותיו. החברה אף מציינת כי אם נספק לו משוב, ג'מיני ינסה לצטט או להסביר לנו על איזה מידע הוא התבסס בתשובתו, כדי שנוכל לאמת את הפרטים או להפריך אותם. המהלך של גוגל נתפס כצעד אסטרטגי אל מול המתחרות OpenAI ואפל (Apple), אלא שהיתרון המבני של גוגל טמון באקו-סיסטם העצום שלה, הכולל מיליארדי מיילים, שאילתות חיפוש וקבצי מדיה, המעניקים לה בסיס נתונים רחב יותר מכל חברה אחרת לבניית בינה מלאכותית אישית. עם זאת, שילוב כה עמוק של AI במוצרי החברה עלול לעורר שוב חששות מצד רגולטורים בנושאי הגבלים עסקיים. נכון לעכשיו, יכולת ה-Personal Intelligence זמינה רק בארצות הברית ובשפה האנגלית בלבד, למנויי Google AI Pro ו-AI Ultra בתשלום, שהם בני יותר מ-18. השירות כבר פועל בגרסת הווב ובאפליקציות האנדרואיד וה-iOS, והוא עתיד להשתלב בקרוב גם ב-AI Mode של מנוע החיפוש של גוגל. ואולם מגוגל נמסר כי החברה מתכננת להרחיב את הגישה למדינות נוספות ולגרסה החינמית של הצ'טבוט בעתיד הקרוב. בחזון העתידי שלה, גוגל רואה בבינה האישית תשתית טכנולוגית לסוכני AI מתקדמים יותר, שיהוו צעד משמעותי בדרך לבינה מלאכותית כללית (AGI).

חברת זירופורט (Zeroport), המפתחת פתרונות גישה מאובטחת מרחוק, נחשפה לראשונה כעת, עם הודעה על גיוס סבב Seed בהיקף של כ-10 מיליון דולר. הגיוס נועד להאיץ את ההתרחבות הגלובלית של החברה ואת פיתוח המוצר שלה. את הסבב הובילה קרן lool ventures, והשתתפו בו גם הקרנות Clarim Ventures, CyberFuture ו-Fusion Fund. פלטפורמת Fantom של זירופורט מציגה פתרון גישה מרחוק מאובטח, שאינו מסתמך על תקשורת מבוססת IP. הטכנולוגיה הייחודית של החברה, המוגנת בפטנטים, מתבססת על חיבור חומרה אנלוגי: קלט המשתמש (מקלדת ועכבר) מומר לאותות אנלוגיים בכיוון אחד, ופלט המסך מומר גם הוא לאותות אנלוגיים בכיוון השני. תקשורת זו, שאינה מבוססת IP, נועדה למנוע חדירות, ציטוט או התערבות חיצונית. הצורך בפתרון חדש נובע מבעיה מהותית בשוק הגישה המאובטחת מרחוק, שבו כל הפתרונות הקיימים הם תוכנתיים ונשענים על תקשורת IP. תקשורת זו מאפשרת חדירת נוזקות לרשתות וגניבת מידע רגיש, כפי שהודגם לכאורה בפריצה שאירעה בשנת 2025 בסוכנות הסייבר של ממשלת ארה"ב, CISA, דרך התקני ה-VPN שלה. המצב הקיים מאלץ ארגונים לבחור בין ניתוק מוחלט מהרשת לבין שימוש במערכות גישה מרחוק שהן לרוב מורכבות, מיושנות ופגיעות. החברה, שנוסדה באמצע שנת 2024, פועלת בשוק שמוערך בכ-30 מיליארד דולר וצומח בקצב שנתי של 20%. היא משרתת מוסדות פיננסיים, תשתיות קריטיות, ארגונים תעשייתיים וגופים ציבוריים. זירופורט הוקמה על ידי יוסף (ספי) גרץ, המנכ"ל, בעל 15 שנות ניסיון בהובלה עסקית של חברות טכנולוגיות, וה-CTO לביא פרידמן, יוצא יחידה 81 בצה"ל. החברה מתכננת להשתמש בכספי הגיוס כדי להתרחב לשווקים בצפון אמריקה, אירופה ובאזור אסיה-פסיפיק, ולהגדיל את מצבת העובדים מ-25 ל-40 בתוך שנה. משרדי החברה נמצאים בהרצליה, עם משרדים נוספים בניו יורק ובסינגפור. "יכולת לחסוך לארגונים בעלויות ולהגן על הנכסים הקריטיים שלהם" יוסף (ספי) גרץ, מייסד שותף ומנכ"ל זירופורט, ציין כי במשך 40 שנה נאלצו ארגונים לבחור בין מצב אופליין לבין חיבור מרחוק באמצעות מערכות מאובטחות פחות. לדבריו, הגישה מבוססת החומרה של החברה הוכיחה את עצמה ביכולת לחסוך לארגונים בעלויות ולהגן על הנכסים הקריטיים שלהם. לביא פרידמן, המייסד השותף השני של החברה, הוסיף כי השיטה הייחודית של זירופורט מאפשרת לארגונים לספק גישה מאובטחת מרחוק תוך שמירה על שליטה מלאה על המידע בכל סשן, מה שמתורגם לחיסכון בעלויות על ידי החלפת מערכי גישה מורכבים ומתן אפשרות לקישוריות מרחוק עבור רשתות רגישות שעד היום לא חוברו לאינטרנט. יניב גולן, שותף כללי ב-lool ventures, הסביר כי הפגם הבסיסי בכל פתרונות הגישה מרחוק הוא הארכיטקטורה מבוססת ה-IP. לדבריו, האימות שקיבלה זירופורט ממנהלי אבטחת מידע (CISOs) של חברות גדולות, והאימוץ המיידי על ידי לקוחות בתחום התשתיות הקריטיות, מוכיחים שחיבור מאובטח מבוסס חומרה הוא שינוי הפרדיגמה הדרוש לארגונים. גולן הוסיף כי שינוי זה מאפשר לארגונים בעלי מודעות אבטחה לאמץ טרנספורמציה דיגיטלית מבלי להתפשר על אבטחה. ג'ודית וונצ'יק, מנהלת CISO גלובלית בחברת סימנס אנרג'י, התייחסה לחשיבות חוסן הסייבר על רקע חוסר היציבות הגיאופוליטית ואמרה כי זירופורט מביאה עימה שינוי תפישתי בנוגע לגישה לסביבות תפעוליות (OT) רגישות. ישי וקסמן, מייסד ושותף מנהל ב-Clarim Ventures, הוסיף כי המשוב מהשותפים והמפיצים בצפון אמריקה היה חד-משמעי, וכי מנהלי אבטחת מידע ומנמ"רים במגזרי הביטוח, הפיננסים, האנרגיה והתשתיות הקריטיות זקוקים לפתרון של זירופורט.

מיט-אפ מקצועי שקיים פורום 20-80, ארגון הסטודנטים של הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת תל אביב, עם חברת ההיי-טק אווינסד (Evinced), הוקדש כולו לעולמות הבינה המלאכותית והדאטה. במהלכו חשפו בוגרי החוג המועסקים בחברה כיצד הופכים תיאוריה למוצרים מבוססי בינה מלאכותית. המפגש נועד לחזק את הגשר שבין האקדמיה לתעשייה, כשהייחוד באירוע היה זהות הדוברים: בוגרי התואר בעצמם, שכיום מובילים תפקידי מפתח בחברה. הסטודנטים זכו לשמוע הרצאות מפי מיה בלנק (VP HR), יהלי שיין (Data Scientist) ודנה בבו (Product Manager), שניים מהם בוגרי הפקולטה. הדוברים שיתפו באתגרים האמיתיים של פיתוח מוצרי AI/ML, הדגימו כיצד הבינה המלאכותית משתלבת בעבודה היומיומית, והראו כיצד הכלים שנרכשו במהלך התואר מתורגמים לפרקטיקה בשטח. את האירוע הובילו המארגנים מטעם הפורום: רונה ודיש, מיה כהן ושוהם אקר, במטרה לייצר ערך מוסף לסטודנטים ולחשוף אותם לחברות בצמיחה.

OpenAI חתמה על עוד עסקת ענק לרכישת כוח מחשוב: החברה הודיעה אתמול (ד') כי היא תקנה 750 מגה-וואט של כוח מחשוב מסרברס (Cerebras), מתחרה של אנבידיה. מדובר בעסקה בת שלוש שנים, עד 2028, ועל פי מקור המקורב לה, שוויה עומד על יותר מ-10 מיליארד דולר. בעבר היו דיווחים שלפיהם OpenAI שוקלת לקנות את סרברס. לפי שתי החברות, מטרתה של העסקה היא להגביר את התפוקה של המודלים של OpenAI, עבור הלקוחות. בהודעה על הרכישה ציינה OpenAI כי "סרברס בונה שבבי AI ייעודיים, על מנת להגביר תפוקות באופן מתמשך ממודלים של בינה מלאכותית. המהירות הייחודית שלה מגיעה מכך שהיא שמה ביחד כוח מחשוב מסיבי, זיכרונות ורוחב פס על שבב אחד, ומונעת את צווארי הבקבוק, שמאיטים את ההסקה שמאפשרת חומרה קונבנציונאלית". "השילוב של סרברס בפתרונות המחשוב שלנו נועד להביא לכך שהבינה המלאכותית תגיב הרבה יותר מהר", ציינה OpenAI. "כשאתה שואל (את כלי ה-AI – י"ה) שאלה קשה, מג'נרט קוד, יוצר תמונה או מריץ סוכן AI, יש הרבה דברים שקורים מאחורי הקלעים: אתה שולח בקשה, המודל חושב ושולח משהו בחזרה. כשהבינה המלאכותית מגיבה בזמן אמת, המשתמשים עושים איתה יותר, נשארים יותר זמן ומריצים עומסי עבודה בעלי ערך רב יותר". "נשלב את הקיבולת של סרברס, בעלת זמני ההשהיה הנמוכים, ביכולות ההיסק שלנו בשלבים, ונרחיב אותם לאורך עומסי העבודה", כתבה החברה של סם אלטמן בהודעה. לדברי סאצ'ין קטי מ-OpenAI, "אסטרטגיית המחשוב שלנו היא לבנות פורטפוליו מוצרים בעל שרידות, שמתאים את המערכות הנכונות שלנו לעומסי העבודה הנכונים. סרברס תצרף פתרון היסק בעל השהייה נמוכה לפלטפורמה שלנו. זה אומר שהמודלים שלנו יגיבו מהר יותר, שיהיו אינטראקציות טבעיות יותר, ושנביא את הבינה המלאכותית להרבה יותר אנשים". אנדרו פלדמן, מייסד משותף ומנכ"ל סרברס, אמר כי "שיתוף הפעולה הזה משלב את מודלי ה-AI הבולטים בעולם עם מעבד ה-AI המהיר ביותר. כפי שרוחב הפס שינה את האינטרנט, היסק בזמן אמת ישנה את הבינה המלאכותית. הוא יאפשר דרכים חדשות לגמרי לבנייה של ויצירת קשר עם מודלי AI". OpenAI כבר מזמן לא מסתמכת רק על מיקרוסופט OpenAI, שבעבר הסתמכה על כוח המחשוב של מיקרוסופט והענן שלה, Azure, כבר מזמן לא עושה זאת. העסקה עם סרברס מצטרפת לשתי עסקאות בולטות שהיא חתמה עליהן בשנה האחרונה: האחת עם AWS, לרכישת כוח מחשוב בסכום של 38 מיליארד דולר, והאחרת היא עסקה עם טווח ארוך והרבה יותר כסף – 300 מיליארד דולר – עם אורקל. AWS תספק את כוח המחשוב ל-OpenAI על גבי שרתי ה-UltraServers שלה, שמצוידים במאות אלפי מעבדים גרפיים של אנבידיה, שכאמור, סרברס היא מתחרה שלה. אורקל משתמשת בתשתיות ה-Gen2 שלה עצמה להרחבת יכולות ההיסק של מודלי בינה מלאכותית. סרברס קיימת כבר עשור, אולם הזינוק המטאורי של הבינה המלאכותית היוצרת עם הופעת ChatGPT בסוף 2022 הביא גם אותה לצמיחה רבה. ב-2024 היא מילאה את המסמכים הדרושים כדי להנפיק את עצמה בבורסה, אבל חזרה בה מכוונתה זו. בינתיים, היא גייסה יותר ממיליארד דולר, והשבוע דווח כי היא נמצאת בשיחות לגיוס של עוד מיליארד דולר, לפי שווי של 22 מיליארד. מעניין לציין שאלטמן הוא אחד המשקיעים בחברה.

שרשרת האספקה של מוצרי אפל היא אחד המקורות החשובים של המדליפים, ששואבים ממנה מידע על המוצרים העתידיים של החברה. אחד מהם, Digital Chat Station, שמפרסם באופן קבוע מידע המבוסס על שרשרת האספקה, דיווח בפוסט האחרון שלו את גודלי המסכים של סידרת ה-iPhone 18 שצפוי בעוד כשמונה חודשים, למעט הדגם המתקפל, כמו גם את התוכניות של אפל בנוגע לאי הדינאמי במכשירים. לפי הדיווח שלו, ה-iPhone 18 יהיה בעל מסך LPTO בקצב רענון של 120 הרץ, בגודל 6.27 אינץ', ועם אי דינאמי; ה-iPhone Air 2 יקבל מסך של 6.55 אינץ' גם הוא מסוג LPTO, קצב רענון של 120 הרץ ועם אי דינאמי. דגמי ה-18 Pro כבר יזכו לאזור חדש מתחת למסך, כלומר לא יהיה בהם אי דינאמי, ויהיו גם הם מסוג LPTO עם קצב רענון של 120 הרץ, כשה-18 Pro יהיה בגודל 6.27 אינץ' וה-18 Pro Max יהיה בגודל 6.86 אינץ'. גודלי המסכים הללו תואמים לאלה שקיימים בסדרת ה-iPhone 17, ונראה שאפל לא מתכננת שינויים בגודל המסך בדגמי iPhone 18 הצפויים. גם טכנולוגיית LTPO בקצב 120 הרץ תואמת למה שקיים כיום בכל סדרת ה-iPhone 17. הנקודה המעניינת יותר היא האי הדינאמי. Digital Chat Station מציין, כי ה-iPhone 18 וה-iPhone Air 2 יגיעו עם האי הדינאמי הסטנדרטי, וככל הנראה מדובר בעיצוב זהה לחלוטין לדגמים הנוכחיים. לעומת זאת, ב-iPhone 18 Pro וב-Pro Max 18 הוא מזכיר סוג חדש של אזור מתחת לתצוגה. השמועות חלוקות לגבי המראה של האי הדינאמי. יש דיווחים שטוענים, שהוא פשוט יקטן אך ישמור על צורת ה״גלולה״ הנוכחית, בעוד אחרים טוענים שהוא יעוצב בצורת חור מצלמה (hole-punch) קטן שממוקם בפינה השמאלית-עליונה של המסך. בנוסף, חשוב לציין שהאזור החדש שמתחת למסך צפוי להגיע רק לדגמי ה-Pro וה-Pro Max כשהדגם הבסיסי וה-iPhone Air 2 לא יכללו אותו.

"ערפל הקרב שולט ואין לדעת מה יקרה כשאנחנו מדברים היום (ה'). מה שכן, אם דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית, יורה לתקוף את איראן, ובאופן מסיבי, יש להניח שמתקפות אלה יהיו מלוות גם בפעילות התקפית בסייבר", כך אמר ד"ר צ'ק פרייליך, לשעבר סגן ראש המטה לביטחון לאומי וכיום חוקר ב-INSS – המכון למחקרי ביטחון לאומי, ומרצה באוניברסיטאות תל אביב וקולומביה. ד"ר פרייליך אמר בראיון לאנשים ומחשבים כי "יש סיכוי שהממשל יחליט על תקיפה 'נטו' בסייבר. זו חלופה מעניינת, שעשויה להסב נזק משמעותי לאיראן, כי היא תדרוש מארצות הברית להשתמש ביכולות מתקדמות שלה בסייבר". הוא העריך שאם ישראל תתקוף את איראן, התגובה של מדינת האייתוללות נגדנו תהיה הן קיברנטית והן קינטית. כלומר, הן בסייבר והן באמצעות ירי טילים. לדבריו, "עד אמש נטיתי לחשוב שהמתקפה היא שאלה של מתי, וסביר שתצא לפועל, אבל הדברים האחרונים של הנשיא טראמפ נשמעים כמו פתח מילוט מההבטחה לפעול. מנגד, בהחלט יכול להיות שדבריו הם חלק ממבצע הונאה, שנועד להביא לתחושת שאננות. דברי טראמפ אמש מזכירים את דבריו ביוני האחרון, לפני שארצות הברית תקפה את איראן. אז הוא דיבר רבות על ניהול המשא ומתן ושבשבועות הבאים לא יהיה דבר, ובסופו של דבר הוא תקף". איראן – מהראשונות שגיבשו אסטרטגיית סייבר לאומית פרייליך דיבר על אסטרטגיית הסייבר של איראן. "היא הייתה מהמדינות הראשונות שגיבשו אסטרטגיית סייבר לאומית סדורה, כולל הקמת המוסדות ופיתוח יכולות טכנולוגיות", אמר. "העניין האיראני בסייבר הופיע לאחר שתי התפתחויות עיקריות: האחת, ב-2009 – אז האופוזיציה עשתה שימוש יעיל באינטרנט כדי ללבות ולשמר לאורך זמן את ההפגנות ההמוניות, שנערכו בעקבות הזיוף של תוצאות הבחירות לנשיאות. השנייה היא מתקפת סטקסנט. המתקפה מ-2010 פגעה בתוכנית הגרעין האיראנית. מאז, יכולות הסייבר של איראן גדלו בהתמדה, והיא מדורגת בראש המעגל השני של מעצמות הסייבר העולמיות". "האיראנים", הסביר, "רואים בסייבר אמצעי שמהווה איום על המשטר, אמצעי חתרני להפצת ערכי המערב ולהעצמת האופוזיציה הפנימית. הסייבר יכול לשמש את המפגינים לצרכי תקשורת ותיאום הפעילויות. מנגד, המרחב הפך בידי המשטר בטהרן לאמצעי יעיל לעיצוב דעת הקהל, וגם למרכיב חשוב באסטרטגיית העימות הא-סימטרי שלה. כיוון שאין ביכולתה להציב איום פיזי משמעותי על המערב, חשיבות הסייבר כמרכיב באסטרטגיית העימות שלה – גדלה. הסייבר גם הולם היטב את התרבות האסטרטגית האיראנית, ששמה דגש על העמימות, יכולת ההכחשה והשימוש בשלוחים (פרוקסיז). היא הגיבה בסייבר ב-2020 על ההתנקשות האמריקנית בקאסם סולימאני, בכיר במשמרות המהפכה. בשנים האחרונות היא מנהלת מול ישראל מערכה מתמשכת של מהלומות סייבר הדדיות". "איראן ממשיכה להתקדם טכנולוגית ולפתח את יכולותיה בסייבר. בין ארבע הרעות בסייבר (השלוש האחרות הן רוסיה, סין וצפון קוריאה – י"ה), לאיראן יש מקום של כבוד מפוקפק", הוסיף. עד כמה האיראנים מצליחים במלחמת הסייבר נגד ישראל? "עד כה", אמר פרייליך, "ישראל עמדה באופן יפה בהגנה מפני תקיפות בסייבר. לא היו בממד זה מתקפות גדולות, אגרסיביות, שהצליחו לגרום להרס או לשיבוש". "החוזק של מערך הסייבר האיראני הוא במבצעי השפעה ותודעה, ובפעילות שמטרתה ריגול ואיסוף מודיעין (דוגמת האנשים שנענו לפניות שלה, החלו בפעילויות איסוף מודיעין לטובתה – ונתפסו; י"ה). מבצעי תודעה בסייבר מהווים מרכיב הולך וגדל במאמצי המשטר להפיץ תעמולה ולהגביר את התמיכה באמונותיו ובמדיניותו באיראן עצמה, באזור וברחבי העולם. הם מספקים לאיראן ולשלוחיה מגוון פלטפורמות כדי להגיע להמונים במישרין, מיידית ובמחיר מזערי", הוסיף. הוא ציין כי "הם אמנם גרמו לישראל נזקים, ופגעו, למשל, ב-IT של בתי חולים, אבל למרות הכול, האיראנים לא הצליחו לגרום לנו לנזקים קשים. זאת, לעומת ההצלחות שלהם במרחב הקינטי, שם הטילים ששוגרו הסבו נזק ניכר". לסיכום אמר ד"ר פרייליך ש-"עם השנים, מבצעי הסייבר של איראן התרבו ועלתה רמת התחכום שלהם. יש לראות בסייבר מאיראן איום משמעותי אך מוגבל בהיבט ההתקפי, עם חוזקות בעולמות הסייבר והתודעה, ופוטנציאל לשיבוש ולנזק עתידיים".

מערך הדיגיטל הלאומי אירח האקתון של תלמידות ותלמידי י"ב מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית, שבמסגרות קיבלו בני הנוער אתגרים אמיתיים משולחן הממשלה, ועבדו בצוותים בליווי מנטוריות ומנטורים מהתעשייה על פיתוחים טכנולוגיים ויזמיים. ההאקתון התקיים כחלק ממסלול המאיץ של תוכנית "ניצנים PRO", המתמקד ביזמות, חשיבה מוצרית וטכנולוגיה. המשתתפים עברו תהליך מלא, מזיהוי בעיה ציבורית, דרך אפיון פתרון ועד הצגת רעיון ישים – תוך שימוש בידע שרכשו בתכנות ובחשיבה מוצרית. בין האתגרים: איתור גורמי זיהום אוויר חריגים עבור המשרד להגנת הסביבה, חיפוש חכם במיליוני פריטי תיעוד עבור יד ושם, ועוזר אישי וירטואלי לאזרחים ותיקים עבור משרד הרווחה. אתגרים נוספים עסקו בניהול תכנים חכם בשילוב בינה מלאכותית, חיבור בין משפחות קשישים לעובדים סיעודיים וניטור ודיווח על אירועים סביבתיים. קרן קציר שטיבל, מנהלת לפיתוח עסקי בר-קיימא ואחריות תאגידית במערך הדיגיטל הלאומי, אמרה במהלך ההאקתון: כי "אנחנו מארחים את תוכנית המאיץ ומביאים לשולחן אתגרים אמיתיים שמשרדי הממשלה מתמודדים איתם ביום-יום. הרעיון הוא לפנות לדור הצעיר והסופר מוכשר של ניצנים PRO, ולאפשר להם להציע פתרונות חדשניים לאתגרים ציבוריים אמיתיים". על פי נתוני עמותת בנתיבי אודי, המפעילה את תוכנית "ניצנים" בשותפות עם אגף התקשוב וההגנה בסייבר בצה"ל, כ-80% מהמשרתים ביחידות הטכנולוגיות מגיעים מאזור המרכז, אך התוכנית פועלת לשנות את המשוואה. כיום, כ-50% מבוגרי "ניצנים" מהפריפריה שהתגייסו בשנה החולפת ליחידות הטכנולוגיות בצה״ל הם בוגרי התוכנית. בכך עלה ייצוג בני הנוער מהפריפריה באשכול המחשוב בצה״ל מ־12% ל-19%. סא״ל (מיל׳) קורין כהן־מתוק, מנהלת תוכנית "ניצנים", אומרת: "במיוחד בזמנים האלו, שבהם נראה כי גדל כאן דור שחווה אתגרים וקשיים בעקבות המלחמה והפגיעה הרציפה בשגרה הלימודית, משימות לאומיות כמו קידום בני נוער מהפריפריה הופכות משמעותיות הרבה יותר. אנחנו רואים צעירים שבוחרים לא לאפשר למציאות לעצור אותם ולבנות לעצמם עתיד טכנולוגי״. תוכנית "ניצנים PRO" פתחה השנה שנת לימודים חדשה לאחר שתלמידים רבים באזורי קו העימות והעוטף חוו אובדן של ימי לימוד בשנתיים האחרונות. התוכנית מציעה מגמות התמחות ייחודיות, הפותחות דלתות לתפקידים מסווגים ביחידות הטכנולוגיות של צה״ל ובהמשך גם לתעשיית ההיי-טק. תוכנית "ניצנים" פועלת כיום ב-89 יישובים ברחבי הארץ ומונה כ-5,000 חניכים וחניכות, וצפויה להגיע עד שנת 2030 לכ-10,000 משתתפים מדי שנה. היא כוללת ארבע חטיבות – מחטיבת ביניים, דרך תיכון ומכינה קדם־צבאית ועד מסלול ייעודי למשתחררים המעוניינים להשתלב בהיי-טק. "הנוער הזה מוכיח שהפריפריה היא לא שוליים אלא עתיד", מוסיפה כהן מתוק. "בעתיד הלא רחוק, החניכים והחניכות שלנו יעמדו בחוד החנית הטכנולוגית של הצבא ואחר כך גם של ההייטק הישראלי". הפעילות מתאפשרת בזכות שותפות רחבה בין עמותת בנתיבי אודי לבין משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, מערכת החינוך, קרנות פילנתרופיות וגופים עסקיים, בהם גם בנק מזרחי טפחות וחברת WIX, שהרחיבו השנה את התמיכה גם לצפון הארץ ולקריית שמונה והסביבה.

חברת מארוול (Marvell Technology), העוסקת בפתרונות מוליכים למחצה לתשתיות נתונים, הודיעה על חתימת הסכם סופי לרכישת חברת XConn Technologies, המפתחת שבבי מיתוג מתקדמים בטכנולוגיות PCIe ו-CXL. הרכישה, המוערכת בשווי של כ-540 מיליון דולר, נועדה להרחיב את מגוון פתרונות המיתוג של מארוול ולצרף לשורותיה צוות הנדסי מומחה בתחום הקישוריות למחשוב עתיר ביצועים. רכישה זו מגיעה על רקע השינוי במבנה מרכזי הנתונים המיועדים לבינה מלאכותית (AI). בשל הגידול בעומסי העבודה, המערכות עוברות מתצורת ארון שרתים (Rack) בודד למערכים מרובי-ארונות. פלטפורמות אלו דורשות קישוריות ברוחב פס גבוה והשהיה (Latency) נמוכה במיוחד, דוגמת תקן ה-UALink, כדי לחבר מספר רב של מאיצי עיבוד (XPUs) ולאפשר שיתוף משאבים יעיל במערכת. תקן ה-UALink הוא סטנדרט תעשייתי חדש ופתוח, שתוכנן במיוחד לקישוריות Scale-up, המאפשר למספר מאיצים לפעול יחד כמערכת אחת גדולה. התקן מתבסס על האקוסיסטם של טכנולוגיית ה-PCIe ומשלב טכניקות קלט/פלט מהירות כדי לעמוד בדרישות הביצועים של הדור הבא של תשתיות ה-AI. צירוף צוות המהנדסים של XConn למארוול נועד להאיץ את פיתוח מתגי ה-UALink של החברה וכן לתמוך באופן מקיף ברשימה ההולכת וגדלה של לקוחות ושותפים המעוניינים לעבוד עם מארוול בפיתוח פלטפורמות AI חדשות. הרכישה תאפשר למארוול להגדיל את נתח השוק שלה בתחום מתגי ה-PCIe וה-CXL. בעוד שמתגי PCIe מהווים רכיב יסוד בארכיטקטורות מחשוב מסורתיות, הם הופכים כעת לחלק קריטי בתשתיות AI מואצות. במקביל, טכנולוגיית ה-CXL הופכת חיונית לניהול זיכרון במרכזי נתונים. השילוב בין בקרי הרחבת הזיכרון של מארוול לבין המתגים של XConn יאפשר לחברה להציע פורטפוליו מקיף לתמיכה בעומסי עבודה של בינה מלאכותית. "השילוב של XConn בתוך מארוול יוצר פלטפורמת מיתוג תחרותית לתשתיות מואצות ומקדם את אסטרטגיית הקישוריות של החברה עבור מרכזי נתונים מבוססי ענן ו-AI." אמר מאט מרפי, יו"ר ומנכ"ל מארוול. "הרכישה מוסיפה מוצרי מיתוג מוכחים וקניין רוחני שיחזקו את צוות ה-UALink שלנו. יחד עם רכישת Celestial AI, מארוול תהיה ממוצבת לספק ללקוחותיה את הגמישות הארכיטקטונית הדרושה להם עם גדילת מורכבות מערכות ה-AI". "ב-XConn בנינו את פורטפוליו מתגי ה-PCIe 5 ו-PCIe 6 המתקדם בתעשייה עם מספר הפורטים הגבוה ביותר כדי לתמוך בדור הבא של תשתיות מואצות," אמר גארי פאן, מנכ"ל XConn. "מארוול מביאה טכנולוגיית SerDes מתקדמת, שימוש בתהליכי ייצור המתקדמים בתעשייה, קשרים אינטימיים עם לקוחותיה – מפעילי הענן הגלובליים. אנו חולקים חזון משותף לקישוריות מהירה כבסיס למרכזי נתונים מודרניים, ומצפים לעבוד יחד כדי לסייע ללקוחות להניע גלים חדשים של חדשנות בבינה מלאכותית". שווי העסקה עומד על כ-540 מיליון דולר, אשר ישולמו בשילוב של כ-60% מזומן ו-40% מניות מארוול. חלק המניות מבוסס על מחיר המניה הממוצע של מארוול ב-20 הימים האחרונים (VWAP) וצפוי להסתכם בכ-2.5 מיליון מניות רגילות. מארוול צופה, כי המוצרים של XConn יתחילו לתרום להכנסות החברה במחצית השנייה של שנת הכספים 2027. על פי הערכות החברה, הפעילות תניב הכנסות של כ-100 מיליון דולר בשנת הכספים 2028. העסקה צפויה להיסגר בתחילת שנת 2026, בכפוף לתנאי סגירה מקובלים ואישורים רגולטוריים.