גוגל (Google) הכריזה באחרונה על שדרוג משמעותי לצ'טבוט ה-AI שלה ג'מיני (Gemini) שמשתדרג כעת באמצעות יכולות בינה אישית (Personal Intelligence). מהלך זה נועד להפוך את ג'מיני משירות שיחות ומענה גנרי לשותף דיגיטלי המכיר את עולמו הפרטי של המשתמש בצורה חסרת תקדים, כך לדברי הענקית ממאונטיין וויו. Today, we’re introducing Personal Intelligence. With your permission, Gemini can now securely connect information from Google apps like @Gmail, @GooglePhotos, Search and @YouTube history with a single tap to make Gemini uniquely helpful & personalized to *you* ✨ This feature… pic.twitter.com/79zKJGA5ft — Google (@Google) January 14, 2026 החידוש המרכזי מאפשר לצ'טבוט לבצע "חשיבה" והצלבת נתונים בין אפליקציות שונות של גוגל כמו ג'ימייל (Gmail), גוגל תמונות (Google Photos), יוטיוב (YouTube) וגוגל חיפוש (Googl Search), זאת במטרה לספק לכל אדם ואדם תשובות המבוססות על ההקשר האישי וההיסטוריה הדיגיטלית הייחודית. ג'וש וודוורד, סגן נשיא במעבדות גוגל (Google Labs), הסביר בהודעה הרשמית של החברה כי "הצ'טבוטים הטובים ביותר לא רק מכירים את העולם; הם מכירים אותך ועוזרים לך לנווט בו". וודוורד שיתף חוויה אישית כדי להדגים את עוצמת השדרוג. הוא כתב כי בעת שהמתין בתור בחנות צמיגים, הוא פנה לצ'טבוט כדי לברר את מידת הצמיגים שמתאימה לרכב הספציפי שלו. הצ'טבוט לא רק איתר את סוג הצמיגים המתאים מתוך הודעות במייל, אלא גם הציע אפשרויות המבוססות על טיולי משפחה קודמים שתועדו בתמונות שלו ב-Google Photos, כשהוא מתייחס לתנאי הדרך באותם אזורים ואף מצליח לשלוף את מספר לוחית הרישוי מתמונה ישנה. לפי חלק מהאתרים שכבר בחנו את היכולות החדשות, השימוש בהן נוח הרבה יותר מאשר העבודה עם תוספים רגילים שהיו קיימים בעבר, שכן הצ'טבוט מסוגל כעת "ללמוד" על המשתמש ממגוון מקורות בו-זמנית מבלי שהמשתמש יצטרך להנחות אותו ידנית היכן לחפש כל פרט ופרט. Here are some ways you can start using it: • Planning: Gemini will be able to suggest hidden gems that feel right up your alley for upcoming trips or work travel. • Shopping: Gemini will get to know your taste and preferences on a deeper level, and help you find items you’ll… pic.twitter.com/jlPHWrlgZa — Google Gemini (@GeminiApp) January 14, 2026 ג'מיני שמבין עומקים וניואנסים מורכבים מבחינה טכנולוגית, המערכת נשענת על סדרת המודלים ג'מיני 3 (Gemini 3) ועל מנוע חדש, שנועד לפתור את מה שגוגל מכנה "בעיית אריזת ההקשר" (Context Packing Problem). דו"ח טכני של החברה מסביר כי למרות שלמודל ג'מיני 3 יש חלון הקשר מרשים של מיליון טוקנים, המידע האישי המצטבר של משתמש ממוצע בשירותיי המייל והתמונות עולה על כך בכמה סדרי גודל. טכנולוגיית אריזת ההקשר מאפשרת למערכת לזהות ולסנתז באופן דינמי חלקי מידע רלוונטיים בלבד לתוך הזיכרון הפעיל של המודל, וזאת בזמן אמת. הדבר מאפשר לעוזר ה-AI להבין עומקים וניואנסים מורכבים, כמו מיפוי קשרים משפחתיים או זיהוי העדפות אסתטיות ספציפיות של המשתמש. כפי שציין סריניוואסן (צ'ינו) ונקטאצ'רי במסמך הטכני של גוגל, מדובר בשינוי ארכיטקטוני המעביר את הצ'טבוט למודל שבו "המוצרים יכולים לגשת לסוגים מסוימים של מידע אישי כזרם רציף של הקשר, כדי להנחות כל אינטראקציה". גוגל מעדכנת כי בזמן שהמערכת מעבדת את המידע האישי המורכב, המשתמש עשוי לראות חיווי ויזואלי של "חושב" או "מבצע התאמה אישית", וישנה אפשרות ללחוץ על כפתור "ענה עכשיו" כדי לקבל תשובה מהירה יותר אם המשתמש נמצא בלחץ של זמן ומוכן להתפשר על עומק ההתאמה. אבל מה עם הפרטיות שלנו? כפי שניתן כבר לנחש, סוגיית הפרטיות עומדת במרכז ההכרזה של גוגל, במיוחד לאור העובדה שהצ'טבוט ניגש למידע רגיש ביותר אודותינו. גוגל הדגישה בהודעותיה על החידוש כי התכונה כבויה כברירת מחדל ודורשת הסכמה פעילה (Opt-in) מצד המשתמש. בבלוג הרשמי של החברה נכתב: "מכיוון שהנתונים הללו כבר נמצאים בגוגל בצורה מאובטחת, אינך צריך לשלוח מידע רגיש לשום מקום אחר כדי להתחיל להתאים אישית את החוויה שלך". Having the feature be opt-in does not mean that privacy is central. I am on the $20/mo pro plan and cannot opt out of my data being used for training when connecting anything to Personal Intelligence. Please make this possible pic.twitter.com/V3HPG0tLwz — Curious George (@georgetamer_) January 15, 2026 גוגל הבהירה גם כי המידע האישי מוצפן ונשמר תחת הגנות אבטחה מחמירות, כולל שימוש בטכנולוגיית ALTS להגנה על נתונים במעבר, וכי הצ'טבוט "אינו מתאמן ישירות על תוכן תיבת הדואר הנכנס ב-ג'ימייל או על הספרייה בגוגל תמונות". לפי דברי החברה, האימון של המודל מתבצע רק על אינטראקציות עם המשתמש, כגון שאילתות ותשובות, וגם זאת רק לאחר סינון והסוואה של פרטים מזהים. כפי שהסביר וודוורד: "אנחנו לא מאמנים את המערכות שלנו ללמוד את מספר לוחית הרישוי שלך; אנחנו מאמנים אותן להבין שכאשר אתה מבקש זאת, אנחנו יכולים לאתר אותו". המשתמשים יכולים לשלוט בדיוק אילו אפליקציות לחבר, הם יכולים גם למחוק היסטוריית שיחות בכל עת, או לבקש מהצ'טבוט לייצר תשובה גנרית שאינה מבוססת על המידע האישי שלהם דרך שימוש בשיחות זמניות. למרות ההתקדמות, גוגל מודה בשקיפות כי המערכת עדיין נמצאת בשלבי בטא ומתמודדת עם אתגרים טכניים המכונים "מגבלות ידועות". אחד האתגרים המרכזיים הוא "ראיית מנהרה" או התאמת יתר (Overpersonalization), שבה הצ'טבוט נצמד להעדפה מוכרת גם כשהיא לא רלוונטית. לדוגמה, אם המערכת יודעת שאתם חובבי בתי קפה, היא עלולה לתכנן טיול שלם באוסטרליה שמתמקד רק בבתי קפה, תוך התעלמות מאטרקציות אחרות. בעיה נוספת היא הקושי לזהות שינויים משמעותיים בחיים, כמו גירושין או מוות; הצ'טבוט עלול להמשיך להציע מסעדה ליום נישואין עם בן זוג לשעבר או בת זוג שנפטרה. כמו כן, המערכת עלולה להתבלבל בין העדפות של בני משפחה שונים החולקים אותו חשבון, או להניח בטעות שרכישת כרטיסים להופעת מטאל כמתנה לאח מעידה על כך שהמשתמש עצמו חובב את הז'אנר. גוגל מצידה מעודדת את המשתמשים לספק משוב באמצעות סימון "אגודל למטה" או תיקון ישיר של המודל אם וכשהוא טועה במסקנותיו. החברה אף מציינת כי אם נספק לו משוב, ג'מיני ינסה לצטט או להסביר לנו על איזה מידע הוא התבסס בתשובתו, כדי שנוכל לאמת את הפרטים או להפריך אותם. המהלך של גוגל נתפס כצעד אסטרטגי אל מול המתחרות OpenAI ואפל (Apple), אלא שהיתרון המבני של גוגל טמון באקו-סיסטם העצום שלה, הכולל מיליארדי מיילים, שאילתות חיפוש וקבצי מדיה, המעניקים לה בסיס נתונים רחב יותר מכל חברה אחרת לבניית בינה מלאכותית אישית. עם זאת, שילוב כה עמוק של AI במוצרי החברה עלול לעורר שוב חששות מצד רגולטורים בנושאי הגבלים עסקיים. נכון לעכשיו, יכולת ה-Personal Intelligence זמינה רק בארצות הברית ובשפה האנגלית בלבד, למנויי Google AI Pro ו-AI Ultra בתשלום, שהם בני יותר מ-18. השירות כבר פועל בגרסת הווב ובאפליקציות האנדרואיד וה-iOS, והוא עתיד להשתלב בקרוב גם ב-AI Mode של מנוע החיפוש של גוגל. ואולם מגוגל נמסר כי החברה מתכננת להרחיב את הגישה למדינות נוספות ולגרסה החינמית של הצ'טבוט בעתיד הקרוב. בחזון העתידי שלה, גוגל רואה בבינה האישית תשתית טכנולוגית לסוכני AI מתקדמים יותר, שיהוו צעד משמעותי בדרך לבינה מלאכותית כללית (AGI).

חברת זירופורט (Zeroport), המפתחת פתרונות גישה מאובטחת מרחוק, נחשפה לראשונה כעת, עם הודעה על גיוס סבב Seed בהיקף של כ-10 מיליון דולר. הגיוס נועד להאיץ את ההתרחבות הגלובלית של החברה ואת פיתוח המוצר שלה. את הסבב הובילה קרן lool ventures, והשתתפו בו גם הקרנות Clarim Ventures, CyberFuture ו-Fusion Fund. פלטפורמת Fantom של זירופורט מציגה פתרון גישה מרחוק מאובטח, שאינו מסתמך על תקשורת מבוססת IP. הטכנולוגיה הייחודית של החברה, המוגנת בפטנטים, מתבססת על חיבור חומרה אנלוגי: קלט המשתמש (מקלדת ועכבר) מומר לאותות אנלוגיים בכיוון אחד, ופלט המסך מומר גם הוא לאותות אנלוגיים בכיוון השני. תקשורת זו, שאינה מבוססת IP, נועדה למנוע חדירות, ציטוט או התערבות חיצונית. הצורך בפתרון חדש נובע מבעיה מהותית בשוק הגישה המאובטחת מרחוק, שבו כל הפתרונות הקיימים הם תוכנתיים ונשענים על תקשורת IP. תקשורת זו מאפשרת חדירת נוזקות לרשתות וגניבת מידע רגיש, כפי שהודגם לכאורה בפריצה שאירעה בשנת 2025 בסוכנות הסייבר של ממשלת ארה"ב, CISA, דרך התקני ה-VPN שלה. המצב הקיים מאלץ ארגונים לבחור בין ניתוק מוחלט מהרשת לבין שימוש במערכות גישה מרחוק שהן לרוב מורכבות, מיושנות ופגיעות. החברה, שנוסדה באמצע שנת 2024, פועלת בשוק שמוערך בכ-30 מיליארד דולר וצומח בקצב שנתי של 20%. היא משרתת מוסדות פיננסיים, תשתיות קריטיות, ארגונים תעשייתיים וגופים ציבוריים. זירופורט הוקמה על ידי יוסף (ספי) גרץ, המנכ"ל, בעל 15 שנות ניסיון בהובלה עסקית של חברות טכנולוגיות, וה-CTO לביא פרידמן, יוצא יחידה 81 בצה"ל. החברה מתכננת להשתמש בכספי הגיוס כדי להתרחב לשווקים בצפון אמריקה, אירופה ובאזור אסיה-פסיפיק, ולהגדיל את מצבת העובדים מ-25 ל-40 בתוך שנה. משרדי החברה נמצאים בהרצליה, עם משרדים נוספים בניו יורק ובסינגפור. "יכולת לחסוך לארגונים בעלויות ולהגן על הנכסים הקריטיים שלהם" יוסף (ספי) גרץ, מייסד שותף ומנכ"ל זירופורט, ציין כי במשך 40 שנה נאלצו ארגונים לבחור בין מצב אופליין לבין חיבור מרחוק באמצעות מערכות מאובטחות פחות. לדבריו, הגישה מבוססת החומרה של החברה הוכיחה את עצמה ביכולת לחסוך לארגונים בעלויות ולהגן על הנכסים הקריטיים שלהם. לביא פרידמן, המייסד השותף השני של החברה, הוסיף כי השיטה הייחודית של זירופורט מאפשרת לארגונים לספק גישה מאובטחת מרחוק תוך שמירה על שליטה מלאה על המידע בכל סשן, מה שמתורגם לחיסכון בעלויות על ידי החלפת מערכי גישה מורכבים ומתן אפשרות לקישוריות מרחוק עבור רשתות רגישות שעד היום לא חוברו לאינטרנט. יניב גולן, שותף כללי ב-lool ventures, הסביר כי הפגם הבסיסי בכל פתרונות הגישה מרחוק הוא הארכיטקטורה מבוססת ה-IP. לדבריו, האימות שקיבלה זירופורט ממנהלי אבטחת מידע (CISOs) של חברות גדולות, והאימוץ המיידי על ידי לקוחות בתחום התשתיות הקריטיות, מוכיחים שחיבור מאובטח מבוסס חומרה הוא שינוי הפרדיגמה הדרוש לארגונים. גולן הוסיף כי שינוי זה מאפשר לארגונים בעלי מודעות אבטחה לאמץ טרנספורמציה דיגיטלית מבלי להתפשר על אבטחה. ג'ודית וונצ'יק, מנהלת CISO גלובלית בחברת סימנס אנרג'י, התייחסה לחשיבות חוסן הסייבר על רקע חוסר היציבות הגיאופוליטית ואמרה כי זירופורט מביאה עימה שינוי תפישתי בנוגע לגישה לסביבות תפעוליות (OT) רגישות. ישי וקסמן, מייסד ושותף מנהל ב-Clarim Ventures, הוסיף כי המשוב מהשותפים והמפיצים בצפון אמריקה היה חד-משמעי, וכי מנהלי אבטחת מידע ומנמ"רים במגזרי הביטוח, הפיננסים, האנרגיה והתשתיות הקריטיות זקוקים לפתרון של זירופורט.

בעוד שכל העולם מצפה לראות מה ארצות הברית תעשה בקשר לאיראן, הנשיא, דונלד טראמפ, מצא אתמול (ד') זמן להטיל מכס חדש, בשיעור של 25%, על "שבבי מחשוב מתקדמים מסוימים", לפי המידע שמסרה דוברות הבית הלבן. שניים מהמעבדים שנמצאים ברשימה הזאת הם ה-H200 של אנבידיה וה-MI325X של מתחרתה, AMD. ההודעה מציינת כי שבבים שמיועדים לקדם את הבנייה של שרשרת האספקה הטכנולוגית בארצות הברית יהיו פטורים מהמכס. אלא שלא ברור מהם הקריטריונים שיאפשרו ליצרניות המייבאות מעבדים לארצות הברית לקבל את הפטור הזה. הצעד החדש הוא עוד ניסיון של הנשיא האמריקני לשכנע את היצרניות הגדולות של מעבדי ה-AI להעביר את קווי הייצור שלהן לארצות הברית, כדי שיוכלו להיפטר מהמס. בעת החתימה על הצו המעודכן ציין טראמפ שוב שהצעד נובע מהצורך לשמור על הביטחון הלאומי של ארצות הברית, והדגיש שיש לנשיאים זכות לטפל בחששות כאלה באמצעות הטלת מכסים על מוצרים כאלה או אחרים. נראה שמעבדי ה-AI חשובים ביותר לממשל האמריקני בהקשר זה. אנבידיה, שבאחרונה הגיעה להסכמה עם הממשל שהיא תוכל למכור מעבדי H200 גם לסין תמורת העברת 25% מההכנסות לקופה האמריקנית, מסרה שהיא מברכת על ההחלטה. לדבריה, היא "תאפשר לתעשיית השבבים האמריקנית להתחרות על תמיכה במשרות ובייצור בשכר גבוה באמריקה. הצעת H200 ללקוחות מסחריים שאושרו ושנבדקו על ידי משרד המסחר מהווה איזון מתחשב, שנהדר עבור אמריקה". מ-AMD נמסר כי היא עומדת בכל החוקים ומדיניות בקרת הייצוא של ארצות הברית.

OpenAI חתמה על עוד עסקת ענק לרכישת כוח מחשוב: החברה הודיעה אתמול (ד') כי היא תקנה 750 מגה-וואט של כוח מחשוב מסרברס (Cerebras), מתחרה של אנבידיה. מדובר בעסקה בת שלוש שנים, עד 2028, ועל פי מקור המקורב לה, שוויה עומד על יותר מ-10 מיליארד דולר. בעבר היו דיווחים שלפיהם OpenAI שוקלת לקנות את סרברס. לפי שתי החברות, מטרתה של העסקה היא להגביר את התפוקה של המודלים של OpenAI, עבור הלקוחות. בהודעה על הרכישה ציינה OpenAI כי "סרברס בונה שבבי AI ייעודיים, על מנת להגביר תפוקות באופן מתמשך ממודלים של בינה מלאכותית. המהירות הייחודית שלה מגיעה מכך שהיא שמה ביחד כוח מחשוב מסיבי, זיכרונות ורוחב פס על שבב אחד, ומונעת את צווארי הבקבוק, שמאיטים את ההסקה שמאפשרת חומרה קונבנציונאלית". "השילוב של סרברס בפתרונות המחשוב שלנו נועד להביא לכך שהבינה המלאכותית תגיב הרבה יותר מהר", ציינה OpenAI. "כשאתה שואל (את כלי ה-AI – י"ה) שאלה קשה, מג'נרט קוד, יוצר תמונה או מריץ סוכן AI, יש הרבה דברים שקורים מאחורי הקלעים: אתה שולח בקשה, המודל חושב ושולח משהו בחזרה. כשהבינה המלאכותית מגיבה בזמן אמת, המשתמשים עושים איתה יותר, נשארים יותר זמן ומריצים עומסי עבודה בעלי ערך רב יותר". "נשלב את הקיבולת של סרברס, בעלת זמני ההשהיה הנמוכים, ביכולות ההיסק שלנו בשלבים, ונרחיב אותם לאורך עומסי העבודה", כתבה החברה של סם אלטמן בהודעה. לדברי סאצ'ין קטי מ-OpenAI, "אסטרטגיית המחשוב שלנו היא לבנות פורטפוליו מוצרים בעל שרידות, שמתאים את המערכות הנכונות שלנו לעומסי העבודה הנכונים. סרברס תצרף פתרון היסק בעל השהייה נמוכה לפלטפורמה שלנו. זה אומר שהמודלים שלנו יגיבו מהר יותר, שיהיו אינטראקציות טבעיות יותר, ושנביא את הבינה המלאכותית להרבה יותר אנשים". אנדרו פלדמן, מייסד משותף ומנכ"ל סרברס, אמר כי "שיתוף הפעולה הזה משלב את מודלי ה-AI הבולטים בעולם עם מעבד ה-AI המהיר ביותר. כפי שרוחב הפס שינה את האינטרנט, היסק בזמן אמת ישנה את הבינה המלאכותית. הוא יאפשר דרכים חדשות לגמרי לבנייה של ויצירת קשר עם מודלי AI". OpenAI כבר מזמן לא מסתמכת רק על מיקרוסופט OpenAI, שבעבר הסתמכה על כוח המחשוב של מיקרוסופט והענן שלה, Azure, כבר מזמן לא עושה זאת. העסקה עם סרברס מצטרפת לשתי עסקאות בולטות שהיא חתמה עליהן בשנה האחרונה: האחת עם AWS, לרכישת כוח מחשוב בסכום של 38 מיליארד דולר, והאחרת היא עסקה עם טווח ארוך והרבה יותר כסף – 300 מיליארד דולר – עם אורקל. AWS תספק את כוח המחשוב ל-OpenAI על גבי שרתי ה-UltraServers שלה, שמצוידים במאות אלפי מעבדים גרפיים של אנבידיה, שכאמור, סרברס היא מתחרה שלה. אורקל משתמשת בתשתיות ה-Gen2 שלה עצמה להרחבת יכולות ההיסק של מודלי בינה מלאכותית. סרברס קיימת כבר עשור, אולם הזינוק המטאורי של הבינה המלאכותית היוצרת עם הופעת ChatGPT בסוף 2022 הביא גם אותה לצמיחה רבה. ב-2024 היא מילאה את המסמכים הדרושים כדי להנפיק את עצמה בבורסה, אבל חזרה בה מכוונתה זו. בינתיים, היא גייסה יותר ממיליארד דולר, והשבוע דווח כי היא נמצאת בשיחות לגיוס של עוד מיליארד דולר, לפי שווי של 22 מיליארד. מעניין לציין שאלטמן הוא אחד המשקיעים בחברה.

מיט-אפ מקצועי שקיים פורום 20-80, ארגון הסטודנטים של הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת תל אביב, עם חברת ההיי-טק אווינסד (Evinced), הוקדש כולו לעולמות הבינה המלאכותית והדאטה. במהלכו חשפו בוגרי החוג המועסקים בחברה כיצד הופכים תיאוריה למוצרים מבוססי בינה מלאכותית. המפגש נועד לחזק את הגשר שבין האקדמיה לתעשייה, כשהייחוד באירוע היה זהות הדוברים: בוגרי התואר בעצמם, שכיום מובילים תפקידי מפתח בחברה. הסטודנטים זכו לשמוע הרצאות מפי מיה בלנק (VP HR), יהלי שיין (Data Scientist) ודנה בבו (Product Manager), שניים מהם בוגרי הפקולטה. הדוברים שיתפו באתגרים האמיתיים של פיתוח מוצרי AI/ML, הדגימו כיצד הבינה המלאכותית משתלבת בעבודה היומיומית, והראו כיצד הכלים שנרכשו במהלך התואר מתורגמים לפרקטיקה בשטח. את האירוע הובילו המארגנים מטעם הפורום: רונה ודיש, מיה כהן ושוהם אקר, במטרה לייצר ערך מוסף לסטודנטים ולחשוף אותם לחברות בצמיחה.

מערך הדיגיטל הלאומי אירח האקתון של תלמידות ותלמידי י"ב מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית, שבמסגרות קיבלו בני הנוער אתגרים אמיתיים משולחן הממשלה, ועבדו בצוותים בליווי מנטוריות ומנטורים מהתעשייה על פיתוחים טכנולוגיים ויזמיים. ההאקתון התקיים כחלק ממסלול המאיץ של תוכנית "ניצנים PRO", המתמקד ביזמות, חשיבה מוצרית וטכנולוגיה. המשתתפים עברו תהליך מלא, מזיהוי בעיה ציבורית, דרך אפיון פתרון ועד הצגת רעיון ישים – תוך שימוש בידע שרכשו בתכנות ובחשיבה מוצרית. בין האתגרים: איתור גורמי זיהום אוויר חריגים עבור המשרד להגנת הסביבה, חיפוש חכם במיליוני פריטי תיעוד עבור יד ושם, ועוזר אישי וירטואלי לאזרחים ותיקים עבור משרד הרווחה. אתגרים נוספים עסקו בניהול תכנים חכם בשילוב בינה מלאכותית, חיבור בין משפחות קשישים לעובדים סיעודיים וניטור ודיווח על אירועים סביבתיים. קרן קציר שטיבל, מנהלת לפיתוח עסקי בר-קיימא ואחריות תאגידית במערך הדיגיטל הלאומי, אמרה במהלך ההאקתון: כי "אנחנו מארחים את תוכנית המאיץ ומביאים לשולחן אתגרים אמיתיים שמשרדי הממשלה מתמודדים איתם ביום-יום. הרעיון הוא לפנות לדור הצעיר והסופר מוכשר של ניצנים PRO, ולאפשר להם להציע פתרונות חדשניים לאתגרים ציבוריים אמיתיים". על פי נתוני עמותת בנתיבי אודי, המפעילה את תוכנית "ניצנים" בשותפות עם אגף התקשוב וההגנה בסייבר בצה"ל, כ-80% מהמשרתים ביחידות הטכנולוגיות מגיעים מאזור המרכז, אך התוכנית פועלת לשנות את המשוואה. כיום, כ-50% מבוגרי "ניצנים" מהפריפריה שהתגייסו בשנה החולפת ליחידות הטכנולוגיות בצה״ל הם בוגרי התוכנית. בכך עלה ייצוג בני הנוער מהפריפריה באשכול המחשוב בצה״ל מ־12% ל-19%. סא״ל (מיל׳) קורין כהן־מתוק, מנהלת תוכנית "ניצנים", אומרת: "במיוחד בזמנים האלו, שבהם נראה כי גדל כאן דור שחווה אתגרים וקשיים בעקבות המלחמה והפגיעה הרציפה בשגרה הלימודית, משימות לאומיות כמו קידום בני נוער מהפריפריה הופכות משמעותיות הרבה יותר. אנחנו רואים צעירים שבוחרים לא לאפשר למציאות לעצור אותם ולבנות לעצמם עתיד טכנולוגי״. תוכנית "ניצנים PRO" פתחה השנה שנת לימודים חדשה לאחר שתלמידים רבים באזורי קו העימות והעוטף חוו אובדן של ימי לימוד בשנתיים האחרונות. התוכנית מציעה מגמות התמחות ייחודיות, הפותחות דלתות לתפקידים מסווגים ביחידות הטכנולוגיות של צה״ל ובהמשך גם לתעשיית ההיי-טק. תוכנית "ניצנים" פועלת כיום ב-89 יישובים ברחבי הארץ ומונה כ-5,000 חניכים וחניכות, וצפויה להגיע עד שנת 2030 לכ-10,000 משתתפים מדי שנה. היא כוללת ארבע חטיבות – מחטיבת ביניים, דרך תיכון ומכינה קדם־צבאית ועד מסלול ייעודי למשתחררים המעוניינים להשתלב בהיי-טק. "הנוער הזה מוכיח שהפריפריה היא לא שוליים אלא עתיד", מוסיפה כהן מתוק. "בעתיד הלא רחוק, החניכים והחניכות שלנו יעמדו בחוד החנית הטכנולוגית של הצבא ואחר כך גם של ההייטק הישראלי". הפעילות מתאפשרת בזכות שותפות רחבה בין עמותת בנתיבי אודי לבין משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, מערכת החינוך, קרנות פילנתרופיות וגופים עסקיים, בהם גם בנק מזרחי טפחות וחברת WIX, שהרחיבו השנה את התמיכה גם לצפון הארץ ולקריית שמונה והסביבה.

אחת האפשרויות שעומדות בפני נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, לתקיפה באיראן, אם יחליט בכלל לתקוף, היא התקיפה בסייבר. היכולות הקיברנטיות של ארצות הברית רבות, והיא יכולה להסב לאיראן נזק מאוד משמעותי. אלא שהמצב המתוח הוא גם הזדמנות להאיר זרקור על מערך הסייבר האיראני. ד"ר צ'ק פרייליך, לשעבר סגן ראש המטה לביטחון לאומי וכיום חוקר ב-INSS – המכון למחקרי ביטחון לאומי, ומרצה בתחום, התייחס לכך בראיון שפרסמנו היום (ה') כאן, באנשים ומחשבים. מן הסתם, גם האמריקנים משקיעים מזה שנים מאמצים על מנת להבין את יכולות הסייבר של האויבת הגדולה שלהם במזרח התיכון, שמשלב קבוצות אקטיביסטיות במיוחד עם קבוצות האקטיביסטיות (של האקרים אקטיביסטים). הקבוצות מהסוג האחרון מעניינות במיוחד, משום שהסיבה העיקרית לפעילות שלהן היא בדרך כלל אידיאולוגית, ולא כסף או רצון לעורר השפעה על הנעשה בעולם. אחת מבין החוקרים האמריקניים שעוקבים אחרי היכולות הקיברנטיות של הרפובליקה האסלאמית היא ג'יוון לים, חוקרת ב-CSIS – המרכז ללימודים אסטרטגיים ובין לאומיים בוושינגטון. היא כתבה אמש כי "בפיתוח מערך הסייבר שלה, איראן עשתה מאמצים מכוונים לבנות קבוצה של האקטיביסטים שפועלים בשמה, בלא ייחוס. איום הסייבר האיראני המתואם מורכב משחקני איום מתמשך מתקדם (APT), שפועלים בחסות המדינה, ונמצאים תחת משמרות המהפכה ומשרד המודיעין, בשילוב עם סביבה מתרחבת של קבוצות האקטיביסטים אופורטוניסטיות". על פי לים, "כשהאקרים פרצו למערכות מים בארצות הברית ב-2023 הם השאירו הודעה: 'נפרצתם, למטה לישראל". היא ציינה כי "כל ציוד ש-'יוצר בישראל' הוא מטרה לגיטימית מבחינת קבוצת ה-האקטיביסטים האיראנית CyberAv3ngers. חבריה הציגו את עצמם כ-האקטיביסטים בעלי מניעים אידיאולוגיים, שמוחים נגד פעולות ישראל בעזה. אבל בתוך חודש התברר שהם פקידים מפיקוד הסייבר-אלקטרוניקה של משמרות המהפכה של איראן. ה-האקטיביסטים האלה היו שחקני מדינה, כל הזמן. זהו דפוס חוזר בנוף איומי הסייבר האיראני". "הם מבצעים מגוון של מתקפות סייבר מתוחכמות – ממתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS) לא מתוחכמות אך מתואמות והשחתות אתרים, ועד לקמפיינים הרסניים מתקדמים, המכוונים למערכות בקרה תעשייתיות (ICS) וטכנולוגיה תפעולית", הוסיפה. "ההבדל בין 'האקטיביסט' ל-'האקר הממומן על ידי מדינה' – מטושטש" לפי לים, "ככל שאיראן מרחיבה את פעילות הסייבר שלה, הטקטיקות, הטכניקות והנהלים (TTPs) שבהם משתמשים ה-האקטיביסטים האיראניים משקפים יותר ויותר את אלה של תוקפי APT בחסות מדינה. ההבדל בין 'האקטיביסט' ל-'האקר הממומן על ידי מדינה' מטושטש, לעתים קרובות". "משמרות המהפכה ומשרד הביטחון של איראן מפעילים חלק ניכר מיכולות הסייבר ההתקפי שלה", ציינה החוקרת. "המשמרות נמצאות בשליטה ישירה של המנהיג העליון, ומשרד הביטחון – תחת הנשיא. שני הארגונים מחזיקים ב-APTs ממומנים על ידי המדינה, כולל שחקני איום – מתועדים היטב – כמו APT33 ו-APT35 במשמרות המהפכה, ו-APT34 (OilRig) ו-MuddyWater (מים עכורים) במשרד הביטחון. הם חולקים TTPs ותיאום מבצעי לביצוע ריגול אסטרטגי, חבלה והשפעה נגד ממשלות זרות, מתנגדי משטר ותשתיות קריטיות". היתרון שבשימוש ב-האקטיביסטים לדברי לים, יש כמה יתרונות ל-האקטיביסטים, שהאיראנים מנצלים אותם: "האקטיביסטים פועלים עצמאית. רובם בעלי אידיאולוגיה חזקה ותחכום נמוך עד בינוני, ומיעוטם מפגין רמות גבוהות יותר של תחכום". לדבריה, בעיני האיראנים זה דווקא יתרון, כי "קשה לחשוף את מידת עצמאותן של הקבוצות האלה מהממשלה, ולהפך – את מידת השייכות שלהן לממשלה". אסטרטגיית סייבר מתוחכמת. איראן. צילום: Aleksander Malivuk, ShutterStock "השימוש בקבוצות האקטיביזם כפרוקסי (שלוח – י"ה) של מדינה הוא לא דבר חדש. מאז 2010, איראן נשענת על קבוצות האקטיביזם המזוהות עם הממשלה, כדי להישאר מתחת לסף הלחימה הקונבנציונלית ולהחזיק באפשרות הכחשה סבירה", ציינה. מלחמת 12 הימים "הסכסוך בן 12 ימים בין ישראל לאיראן ביוני 2025 הדגים כיצד ה-האקטיביסטים פועלים בתיאום עם המדינה כשיש עימותים פיזיים", הוסיפה לים. ניתוח שביצעו חוקרים אמריקניים של מעל רבע מיליון הודעות טלגרם מיותר מ-178 קבוצות האקטיביזם ופרוקסיז חשף כי הם התגייסו מהר למערכה עם תחילת התקיפות האוויריות באיראן. "הפעולות שלהם תואמו עם ההתפתחויות הצבאיות והפעילות האיראנית בשטח. הדפוסים בזמני התקפות, בחירת המטרות, החלפת הפגיעויות וסקריפטי ההתקפה בין קבוצות – כל אלה מרמזים על תזמור, ולא על פעילות האקטיביסטית אורגנית. האופי המתמשך והמתואם של הקמפיינים הללו מצביע על מבצע השפעה מתואם עם גיבוי מוסדי, ולא של מתנדבים אופורטוניסטיים", כתבה לים. "הערך האסטרטגי של אקו-סיסטם שכזה בסייבר טמון בגמישות שלו", ציינה. "ניתן להשיג את המטרות של המדינה שההאקרים פועלים לטובתה באמצעות קבוצות שונות – מ-APTs מתוחכמים ועד לקולקטיבים של האקרים אקטיביסטים בחסות המדינה. זה נעשה בהתאם ליכולת הנדרשת, סיכון ייחוס מקובל ורמת ההסלמה הרצויה. כשאיראן רוצה מרחב הכחשה והשפעה רחבה, היא משתמשת ב-האקטיביסטים. כשהיא זקוקה לגישה מתוחכמת ומיקוד צר, היא מפעילה את קבוצות ה-APT. הקווים המטושטשים מאפשרים לאותם משאבים ומידע לעבור בין קבוצות". "לאיראן אין בעיה להשתמש בשליחים האקטיביסטיים לביצוע מתקפות סייבר ומבצעי השפעה – לתמיכה ביעדי הביטחון הלאומי של טהרן. שימוש בפרוקסיז להכחשה סבירה הוא הדרך שבה הרפובליקה האסלאמית יכולה להרחיב את הפעולות הללו ולהישאר עמידה בפני הפרעות. מעבר להשפעה טכנית ישירה, פעולות ה-האקטיביזם משמשות כפונקציה קריטית לעיצוב תפיסה, ואיראן מבינה זאת: האקטיביסטים לעתים מגזימים, כדי ליצור בלבול ולפצות על ליקויים ביכולת. ככל שהם מצליחים ומשיאים לאיראן ערך, ומחסום הכניסה לתקיפות סייבר יורד – ייתכן שהמבצעים יחריפו. ככל שהסכסוך באזור יגבר, עם יכולות טכנולוגיות שמאיצות את הפעילות, היקף קבוצות ההאקטיביזם רק יגדל. אי אפשר להתעלם מההיסטוריה של איראן בשימוש בקבוצות האקטיביסטיות כפרוקסיז של מדינה", סיכמה לים.

  סופיה טופולב מונתה כעת לראשת מערך הגלובל של ערוץ 10. המינוי נעשה לאחר למעלה מעשור שבו עבדה טופולב בתעשיית ההיי-טק הישראלית. תחת הנהגתה, הערוץ ישיק תכנים מקוריים באנגלית, כחלק מהרחבת פעילותו. מטרת המהלך היא להנגיש חדשות וניתוחים כלכליים ישראליים למשקיעים בינלאומיים ולקהילה היהודית בעולם. ערוץ 10 משדר כיום סיקור מקיף של שוקי ההון, מגזר הטכנולוגיה, תעשיית הביטחון, אנרגיה, נדל"ן ומדיניות מאקרו-כלכלית לקהל דובר עברית. כבר כעת זמין ניוזלטר יומי ושבועי באנגלית תחת המותג TV10 Global בכתובת tv10.substack.com. הפרסום מספק סיקור של ענייני הכלכלה הישראלית, המותאם למשקיעים ואנשי עסקים, וכולל בין היתר מניות ביטחון, עסקאות אקזיט בטכנולוגיה, בנקאות, נדל"ן, עסקאות אנרגיה, התפתחויות רגולטוריות ומגמות מאקרו-כלכליות. "העבודה הזו מתחברת עמוק למשימה שלי של ציונות כלכלית" טופולב ציינה כי "פערי השפה העברית והמידע הם החסמים הגדולים ביותר לאנשים שרוצים להשקיע בישראל. זו זכות להוריד את החסם הזה עם ערוץ 10. העבודה הזו מתחברת עמוק למשימה שלי של ציונות כלכלית – להפוך את ישראל למקום הטוב ביותר לעשות עסקים במזרח התיכון על ידי הסרת חסמים מערכתיים במערכת הפיננסית עבור ישראלים, יהודים, התפוצות ובעלי בריתנו בחו"ל". טופולב מביאה עימה, כאמור, ניסיון של למעלה מעשור בתקשורת טכנולוגית, עם התמחות בכניסה לשוק ובתקשורת עסקאות לאירועי מפתח פיננסיים בתעשיית התוכנה B2B. לאחרונה שימשה כסמנכ"לית תקשורת ב-UserWay, חברה של Level Access וספקית נגישות דיגיטלית. בתפקידה פיקחה טופולב על תקשורת ארגונית, מיזוגים ורכישות ויחסי משקיעים במהלך עסקת ההפרטה של החברה ב-2024, בשווי של למעלה מ-100 מיליון דולר. קודם לכן, הייתה עובדת מוקדמת ומנהלת תקשורת בסטארט-אפ אבטחת האקלים Tomorrow.io (לשעבר ClimaCell). היא גם ייעצה לצוותי הנהלה טכנולוגיים ולמשקיעים דרך חברת הייעוץ שלה, Tupolev & Co. טופולב, חברה בקהילת Lynx, ארגון למנהיגות הטכנולוגיה והעסקים בישראל, הנחתה את כנס Lynx Cloud for Startups Summit, שהתקיים לאחרונה בבורסה לניירות ערך בתל אביב והפגיש הנהלות בכירות מחברות כגון נס (Ness Technologies), וכן החברות Cloudi, Effectivate, AWS, ONE datAI, Cloudride, Atmoz ו-Wiz. בנוסף לפעילותה העסקית, היא יזמית חברתית המובילה יוזמות ללא מטרות רווח, ביניהן הפורום לציונות כלכלית, העמותה לשילוב כלכלי, ו-Reboot Startup Nation. בנוסף היא גם מפיקה ומנחה של הפודקאסט The Endgame ומו"ל של The Economic Zionist.