בעידן שבו בינה מלאכותית משנה כל היבט בפעילות העסקית, ארגונים רבים מגלים כי צוואר הבקבוק אינו תמיד היעדר חדשנות, אלא מערכות הליבה הישנות שעליהן נשען הארגון כולו. מערכות אלו – שחלקן נכתבו לפני עשרות שנים – מפעילות תהליכים קריטיים בתעשיות תלויות מיינפריים, כמו בנקאות, שירותים פיננסיים וביטוח, אך מתקשות לעמוד בקצב הדרישות של עולם דיגיטלי. בארגונים פיננסיים, למשל, שינוי לכאורה פשוט, כמו עדכון תנאי הלוואה או הוספת מוצר חדש, עלול לגעת בעשרות מודולים ותהליכים שנבנו לאורך שנים – לעיתים על ידי צוותים שכבר אינם בארגון. במקרים רבים אין תיעוד מלא, והקשר בין רכיבי המערכת אינו ברור. לכן החלפה מלאה של המערכת היא מסוכנת מבחינה עסקית ורגולטורית. לימור לופסקי, מנכ"לית שותפה ב-CTB מבית אמן דיגיטל (Aman Digital), מסבירה כיצד ניתן "להצעיר" מערכות ליבה מבלי לסכן את הפעילות העסקית, ומה תפקידה של הבינה המלאכותית בתהליך. שכתוב במקום החלפה: הדרך הבטוחה למודרניזציה לדברי לימור, "הצערת" מערכות ליבה אינה מתחילה בהכרח בשדרוג שפת הקוד משפה ישנה לשפה מתקדמת יותר. במערכות ליבה בהן הקוד לעיתים בן יותר מ-20 שנה, אפשר וכדאי להשתמש בכלים מודרניים כדי להפכו לברור, מובנה וגמיש יותר לשינויים. תהליך זה כולל ניתוח יסודי של התוכניות: זיהוי הקלטים, הפלטים, סוגי התלות בין המודולים ובניית תרשימים שמאפשרים להבין את הארכיטקטורה הכוללת. התמודדות עם אובדן ידע ארגוני אחד האתגרים הגדולים בביצוע שינויים במערכות הליבה הינו המחסור בידע. מקור הידע, בדרך כלל, כבר אינו בסביבה – המפתחים עזבו, התיעוד חסר או לא מעודכן והמערכת הפכה ל"קופסה שחורה". כדי להתגבר על כך, מבצעים מיפוי מלא של התוכניות, של הדרישות העסקיות ושל הפונקציונליות הקיימת. לאחר מכן מתקפים את הממצאים מול הלקוח ומנהלי המערכת בארגון, ומייצרים תיעוד עדכני הכולל את: הפונקציונליות הקיימת הדרישות העסקיות פונקציונליות חדשה נדרשת כך AI נכנסת למערכות COBOL ולמערכות מורשת מערכות רבות בעולם הפיננסי עדיין מבוססות על COBOL, שהיא שפה ותיקה אך יציבה במיוחד. החדשות הטובות: דווקא הבינה המלאכותית מאפשרת להחיות מערכות אלו במקום להחליפן. כלי GenAI מסוגלים לנתח קוד קיים, לבנות תרשימי זרימה, לזהות תלות ולמפות לוגיקה עסקית במהירות גבוהה בהרבה מהעבר. שימוש בכלים הללו מבטיח שמערכות אלו יישארו עמידות וגמישות בתשתיות היברידיות ויתמכו ביוזמות של שינוי דיגיטלי. בנוסף הוא מקצר משמעותית את זמני הפיתוח ומפחית משאבים. בניגוד לתפישה הרווחת, מדובר בכלי שמאפשר למהנדסים להבין לעומק את המערכת ולהתמקד בהחלטות ארכיטקטוניות ולא בפענוח קוד ישן. מדוע COBOL עדיין כאן? למרות גילה, COBOL נחשבת לשפה קלה להבנה ולתחזוקה. היא מפעילה תהליכים רגישים ומורכבים במיוחד, והחלפה מלאה שלה כרוכה בסיכון עסקי גבוה. לכן, מודרניזציה הנשענת על כלים ושיטות שהוכיחו את עצמם, בד בבד עם עבודה צמודה עם הגורם העסקי בארגון, מקטינים משמעותית את הסיכון ומבטיחים שדרוג בטוח של מערכות הליבה. שינוי גדול מתחיל מלמטה לדברי לימור, "כל שינוי גדול מתחיל בשינוי קטן". הטעות הנפוצה ביותר היא ניסיון לבצע מהפכה כוללת – הדרך הנכונה היא להתקדם מלמטה למעלה. תחילה בתהליכים פשוטים ובבחינת התוצאות, ורק לאחר מכן להרחיב את הפרויקט. גישה זו מפחיתה סיכונים, מאפשרת למידה תוך כדי תנועה ומייצרת אמון בתהליך ובשינוי. לסיכום, ארגונים אינם יכולים להרשות לעצמם לעצור את הפעילות ולהתחיל לתכנן מהיסוד תהליכים קיימים. יחד עם זאת, הארגונים אינם יכולים להישאר מאחור, בעולם שבו החדשנות מתרחשת בקצב אקספוננציאלי. הדרך קדימה היא לשלב בין זהירות לאומץ: להבין לעומק את הקיים, לשפר אותו בהדרגה, ולתת לבינה המלאכותית להיות המאיצה  – לא התחליף.

מבוכה, או לא, לפראגון (Paragon Solutions) – חברת הסייבר ההתקפי הישראלית? עובדת של החברה העלתה לפני ימים אחדים ללינקדאין צילום של ממשק השליטה של הרוגלה שלה, Graphite. התמונה נצפתה מיליוני פעמים והפכה לוויראלית, אך הציפה מחדש את הביקורת על פעילותה החודרנית של הרוגלה. בתמונה שפורסמה ניתן פירוט של האפליקציות אותן הרוגלה יכולה לפרוץ, עם מספרי טלפון וצ'אטים פתוחים. מי שהעלתה את התמונה לרשת היא היועצת המשפטית של פראגון, אשר ערכה סיור לתלמידות מחוננות. התמונה זכתה ליותר מ-5 מיליון צפיות ונמחקה מחשבון העובדת ברשת X. Paragon Solutions' Graphite spy tool exposed: Employee leaked control panel screenshot on LinkedIn showing real target (Czech number, Valentina's messages/apps). Deleted fast, but internet remembers. Israeli firm sells to "democracies" for citizen surveillance. pic.twitter.com/Tww8idjSgc — Rybar in English (@rybar_en) February 16, 2026 מומחי אבטחה מתחו ביקורת על החשיפה וכינו אותה "כשל תפעול אבטחתי בהיקף אפי". אחרים הביעו סקפטיות ורמזו כי ייתכן שהחשיפה לכאורה בטעות – הייתה מכוונת. פראגון מסר ל-N12 כי "אכן לא נעים אך גם לא נורא, כי בתוכן השקף הספציפי אין מידע חדש שנוגע לחברה. עם זאת, מדובר במחיר תדמיתי זעום לשלם, ביחס לתרומת ההעצמה הנשית וביקור כיתת התלמידות המחוננות בחברה. הטעות הטכנית של היועצת המשפטית בטלה בשישים למול תרומתה לקהילה. פארגון לא רק תורמת לביטחון הלאומי של מדינות דמוקרטיות, אלא גם מעודדת העצמה נשית בקרב תלמידות מחוננות". מספקת לממשלות רוגלות שעורכות מעקב אחר אזרחים יצוין כי פראגון מספקת לממשלות רוגלות העורכות מעקב אחר אזרחים. לפי אתר החברה היא "מספקת ללקוחותיה כלים, צוותים ותובנות המבוססים על עקרונות אתיים, במטרה לשבש ולנטרל איומים מורכבים ומתמשכים". אהוד ברק, ראש הממשלה לשעבר וממייסדי פראגון. צילום: מתוך ויקיפדיה פראגון הוקמה על ידי תת-אלוף (מיל') אהוד שניאורסון, שהיה מפקד יחידה 8200, לצד בוגרי יחידה נוספים. אהוד ברק, ראש ממשלת ישראל לשעבר, נמנה על המשקיעים בחברה.  בדצמבר 2024 היא נמכרה בכ-900 מיליון דולר לקרן ההשקעות האמריקנית AE Industrial Partners. על לקוחותיה נמנות ממשלות אוסטרליה, קנדה, קפריסין היוונית, דנמרק, ישראל וסינגפור. ב-2025, ממשל טראמפ אישר שרשות אכיפת המכס וההגירה, ICE, רכש את הרוגלה. הרוגלה שלה מסוגלת לבצע חדירה ברמת מערכת ההפעלה, וכך היא יכולה לקצור נתונים שמורים, להפעיל מיקרופון ומצלמה ולקרוא הודעות, כולל מוצפנות. זאת כי הצפנה מקצה לקצה אמנם שומרת על מידע בתנועה, אולם לא מונעת גישה למכשיר עצמו, שנפרץ. אחד מהמאפיינים הייחודיים שלה הוא שניתן להשיג גישה לכלי הקורבן, גם בלא שהוא יעשה פעולה אקטיבית כלשהי. החברה לא סוגה בשושנים בתקשורת: ביוני האחרון נטען כי ממשלת איטליה עשתה שימוש ברוגלת פראגון כדי לפרוץ לטלפונים של מי שמתחו על הממשלה ביקורת. אשתקד טענו בווטסאפ כי הרוגלה עקבה אחר קרוב למאה משתמשים, לרבות פרנצ'סקו קנצ'לטו, עורך ראשי של אתר התחקירים האיטלקי Fanpage – המותח ביקורת על ראשת הממשלה ג'ורג'יה מלוני. "לא רק דיקטטורות מנצלות רוגלות", סיכם חוקר פעיל זכויות אדם, "זה קורה גם בדמוקרטיות".

"בעקבות כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, באוגוסט 2025, התחלנו בהליכי אכיפה של הוראות החוק. אלה עתידים להוביל להטלת עיצומים כספיים משמעותיים במקרים של הפרת החוק", כך אמר עו"ד גלעד סממה, ראש הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים. לדבריו, "התיקון לחוק מתמחר מחדש את הפגיעה בזכות לפרטיות. נשית עיצומים בסך מיליוני שקלים על כלל הגופים המפירים במשק – למעט ארגוני SMB, כדי שלא יקרסו". הוא אמר ש-"בתוכנית האכיפה ל-2026 יש עשרות תיקים שמתנהלים ויתנהלו בחודשים הקרובים. אנחנו בשלבי השימועים מול החברות וככל הנראה, רבות מהן ייקנסו משמעותית בחודשים הקרובים". עו"ד סממה דיבר במפגש של פורום CSC מבית אנשים ומחשבים, שנערך אתמול (ב') במשרדי SQLink ברמת גן ונדונו בו אתגרי הסייבר של הארגונים השנה. את המפגש הנחו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, ודורון סיון, מנכ"ל מדסק מבית SQLink. לדברי עו"ד סממה, "תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות מהווה מהפכה בתחום אבטחת המידע. החוכמה היא לא רק לחוקק חוקים – אלא לאכוף ולקבל כלים ליישום. התיקון לחוק יעלה את רמת הגנת הפרטיות והחוסן הלאומי בסייבר. כמו כן, הוא מעמיד את מדינת ישראל בסטנדרט גבוה של הגנת פרטיות – דבר שמשפיע לטובה על כלכלת ישראל. אחרי התיקון תגיע אכיפה, ולה יתלוו עיצומים כספיים משמעותיים". "חשוב לזכור שהגנת הפרטיות אינה רק אבטחת מידע", הסביר. "אבטחת המידע היא חלק מסוים מתחום הגנת הפרטיות, שחולש על היבטי מידע ועקרונות יסוד רחבים יותר". "התיקון יוצר חשיפה מוגברת לתביעות" עו"ד סממה אמר בנוסף כי "התיקון יוצר חשיפה מוגברת לתביעות אזרחיות, מצד אזרחים שנפגעו מההפרות. היבט נוסף הוא חיזוק הסמכות של הרשות לפעול במישור הפלילי. ארגון שהפר את החוק, נקנס בעקבות ההפרה ובכל זאת ימשיך בסורו – נוציא נגדו צו איסור עיבוד מחיקת מידע בארגון. כך, הרשות, כרגולטור כלל משקי, מפעילה מערך אכיפה שכולל אכיפה מנהלית, פלילית ומגזרית כאחד". "השנה", ציין, "נפעל לאכיפה בכמה פלחי שוק: רשויות מקומיות, אתרי וחברות אי-קומרס, אפליקציות בשימוש נפוץ של מכוני סקרים גנטיים וצהרונים. לטובת פיקוח בגופים ביטחוניים, הקמנו זרוע של הרשות במלמ"ב (ר"ת הממונה על הביטחון במערכת הביטחון), ואנחנו פועלים להגנת הפרטיות יחד איתה". לסיכום אמר עו"ד סממה ש-"הקו המנחה של האכיפה שלנו הוא לא להיות רק תגובתיים – אלא גם יוזמים. בסופו של יום, כולם רוצים להעלות את החוסן של המידע האישי של אזרחי המדינה. אני מקווה שנגיע למצב שבו הדיון בכל תיק יסתיים בתוך פחות משנה. לשם כך ובעקבות התיקון, הגדלנו את מערך האכיפה. בהזדמנות זו, אני קורא לכל הגופים לפעול על מנת לשפר את ההגנה על פרטיותם של אזרחי ישראל ולהבטיח שהמידע האישי שלהם נמצא בידיים בטוחות".

השבוע, במסגרת סדרת המדריכים שלנו על בינה מלאכותית למנהלים, אנחנו מגיעים לשולחנו, או למחשבו, של ה-CFO. אם יש תפקיד שהבינה המלאכותית יכולה לייצר עבורו ערך מיידי, זה מנהל הכספים (קצת בדומה למנהל התפעול, ה-COO, שבו דנו בשבוע שעבר). ה-CFO צריך להתמודד עם הרבה מספרים, הרבה טקסטים ותהליכים שחוזרים על עצמם – וזה בדיוק האזור שבו הבינה המלאכותית מרגישה כמו דג במים, ויכולה להחזיר למנהלי הכספים שעות שינה – במיוחד לפני הוצאת דו"חות חודשיים, רבעוניים ושנתיים. אחת מנקודות הכאב של מנהלי הכספים היא סגירת הדו"חות האלה. כאן, שפע הסוכנים החכמים שהונחתו עלינו בחודשים האחרונים על ידי כל חברה גדולה בתחום יכול לחולל פלאים עבור אנשי מחלקת הכספים: ביכולתם לעזור לאסוף במהירות נתונים ממערכות שונות, לזהות חריגות ולהציע הסברים הגיוניים לשונות בין תקופות. זה לא קסם: חיבור למערכות חשבוניות, הזמנות ומלאי יכול לתת לכם, אנשי הכספים בארגון, תמונה מלאה, במקום שתצטרכו לנבור בעצמכם ולחפש מחט בערימת שחת. הבינה המלאכותית טובה גם באיתור חריגות שעשויות להצביע על אי סדרים או, חלילה, מעילות – חשבוניות "כמעט זהות", כפילויות בתשלומים, הוצאות חריגות ועוד. באמצעות ה-AI, הן יכולות לצוף כולן בזמן אמת, במקום להסתמך על ביקורת אקראית או ידנית. כמובן, לא מדובר בשופט או דיין – הבינה המלאכותית רק מציפה חריגות לעיונכם, וההחלטה מה לעשות ואיך לנהוג עדיין מצויה בידיכם. האקסל מנחם, הבינה המלאכותית מנבאת המהלך הגדול באמת מבחינת ה-CFO הוא תחזיות התזרים. בעולם יציב, האקסל עושה עבודה יפה. בעולם האמיתי, הוא בעיקר עושה עבודה מנחמת. מנגד, הבינה המלאכותית מאפשרת לבנות תחזיות שמבוססות לא רק על מה שרשום בתקציב, אלא על איך העסק מתנהג בפועל: זמני גבייה לפי לקוחות וסגמנטים, שקלול עונתיות אמיתית ולא לפי איך שמישהו זוכר את העונה בשנה שעברה או בשנים הקודמות באופן סובייקטיבי, דפוסים של תשלומים לספקים ואירועים תפעוליים שמשנים את הזרימה. חשוב לא פחות: ה-AI לא חייבת לתת “מספר אחד”. היא טובה במיוחד בבניית תרחישים: מה קורה אם הגבייה מתאחרת בשבוע? אם המחסן נתקע? או אם לקוח גדול מחליט פתאום להתווכח על חשבונית ולא לשלם? מנהל כספים שמגיע לישיבת הנהלה עם מניפה של תרחישים והסתברויות נראה אחרת לחלוטין ממי שמגיע עם "זו ההערכה הכי סבירה שלי". ה-AI – אלטרנטיבה לאקסלים? צילום: one photo, ShutterStock אם פעם אתם והצוות הייתם שורפים לילה שלם על מצגת שתיראה אחידה, כיום, בזכות הבינה המלאכותית, יש יותר סיכוי שתסיימו אותה עוד לפני שהקפה מתקרר הבינה המלאכותית היא גם כלי מצוין לשיפור הגבייה, בלי צורך לפתוח עוד קווי אשראי: היא יכולה לדרג סיכון איחור לפי לקוח, להציע למי לפנות קודם ולהפוך את הפינג פונג של התזכורות למשהו יעיל יותר. כמו כן, ביכולתה לנסח הודעות גבייה בטון מותאם אישית לכל לקוח – לא מתנצל מדי ולא מאיים מדי, עם הפרטים הנכונים ובלי טעויות מביכות. זה נשמע זניח, עד שמסתכלים על DSO (ר"ת Days Sales Outstanding) ומשווים חודש מול חודש. לפעמים, כמה ימים פחות בהמתנה לכסף שווים יותר מכל "התייעלות" אחרת. מה עם הספקים והחשבונות לתשלום? גם בצד השני של השולחן, אצל הספקים והחשבונות לתשלום, יש הרבה בשר. כאן הבינה המלאכותית עובדת כמו מסוע: חילוץ נתונים מחשבוניות, התאמה להזמנות ולמסמכי קבלה, זיהוי חריגות במחיר או בכמות וניתוב אוטומטי לאדם הנכון לאישור. התוצאה היא פחות "שלח לי שוב, זה אבד לי במייל", פחות עיכובים כי מישהו היה בחופשה ופחות טעויות שמצטברות עד שמגלים אותן באיחור. בקצה של התהליך הזה יושב הרכש, כשגם שם ה-AI יכולה לתת יתרון: ניתוח היסטוריית ספקים, זיהוי הזדמנויות לאיחוד רכישות או לייעול תנאי תשלום, ושיפור שיח המשא ומתן מול ספקים עם נתונים אמיתיים – ולא רק תחושת בטן. אבל, השינוי שהוא אולי המעניין ביותר הוא המקום שבו סמנכ"ל הכספים הופך ממי שמציג דו"חות למי שמספר את הסיפור שמאחורי המספרים. הבינה המלאכותית היוצרת יכולה לקחת ערימה של דו"חות, לסכם מה השתנה, להדגיש את החריגות המשמעותיות ולנסח טיוטת תקציר הנהלה או נקודות לדירקטוריון. כמו ש-ווייז לא באמת מחליף את הנהג – היא לא מחליפה את ה-FP&A (ר"ת Financial Planning & Analysis – תכנון וניתוח פיננסי), אלא פשוט מורידה מכם את עומס הניווט ומאפשרת לכם להתמקד בהחלטות. וגם, בואו נודה בזה: אם פעם אתם והצוות הייתם שורפים לילה שלם על מצגת שתיראה אחידה, כיום, בזכות הבינה המלאכותית, יש יותר סיכוי שתסיימו אותה עוד לפני שהקפה מתקרר.

ביטקור קפיטל (BitCore Capital), חברת הקריפטו שהנשיא שלה הוא הנשיא לשעבר ראובן (רובי) ריבלין, הודיעה היום (ג') על השלמת גיוס של שני מיליון דולר, עם אופציה להגדלה לחמישה מיליון. הגיוס נעשה על פי שווי של 100 מיליון שקלים, לפני הכסף. המשקיעה היא לאבה נטוורק (Lava Network) – חברה בינלאומית שמספקת שכבת גישה לנתוני בלוקצ’יין באמצעות שוק RPC פתוח (ר"ת Remote Procedure Call – קריאה לפעולה מרחוק) ורשת ספקי צמתים. יש ללאבה נטוורק פעילות ומשרדים בכמה מדינות. במסגרת ההשקעה, היא תקבל מניות בביטקור, שמצידה תשלב את תשתיות לאבה לצורך חיבור מאובטח ורב-שרשרתי (multi-chain) לבלוקצ’יינים שונים, כחלק מהקמת שכבת תשתית מבוזרת לשירותי האשראי והמטבע הדיגיטלי. ביטקור קפיטל מספקת את מה שהיא מכנה "התשתית לשקל הדיגיטלי", שהוא מטבע קריפטו יציב הצמוד לשקל, שבנק ישראל שוקל בימים אלה האם להוציא אותו לפועל. הפרויקט נמצא בשלב מתקדם של מחקר ופיתוח תשתיתי, אבל בנק ישראל טרם החליט האם להנפיק אותו לציבור. בנוסף, היא מספקת מערך הלוואות מבוססות קריפטו – פלטפורמה למתן אשראי מגובה נכסים דיגיטליים, תוך שימוש בתשתיות מבוזרות לניהול נתונים, בקרה וסיכונים. ריבלין הוא, כאמור, נשיא ביטקור קפיטל, ויו"ר הדירקטוריון שלה הוא יוחנן דנינו, שהיה מפכ"ל המשטרה. שר המדע והטכנולוגיה לשעבר, יזהר שי, הוא חבר בדירקטוריון החברה ומשמש כיועץ החדשנות הראשי שלה. דנינו אמר כי "השלמת ההשקעה מצד לאבה מהווה ציון דרך משמעותי עבור ביטקור. בחירתה של חברה בינלאומית מובילה בתחום תשתיות הבלוקצ'יין להפוך לשותפה אסטרטגית ולבעלת מניות בחברה משקפת הבעת אמון עמוקה בתשתית שהיא בונה ובחזון ארוך הטווח שלה. שיתוף הפעולה יאפשר לנו להישען על רשת תשתית מבוזרת ומתקדמת, כחלק מהקמת שכבה פיננסית חדשנית, המחברת בין המערכת המסורתית לנכסים דיגיטליים – תוך דגש על יציבות, שקיפות ועמידה בסטנדרטים רגולטוריים".

פאלו אלטו ממשיכה במסע הקניות הנמרץ שלה, גם לאחר שניר צוק עזב אותה: כחצי שנה שרכשה את סייברארק תמורת 25 מיליארד דולר, ענקית הגנת הסייבר הודיעה היום (ג') כי תרכוש את קוי (Koi) הישראלית. היקף העסקה לא נמסר, אולם גורמים בשוק העריכו אותו בבין 350 מיליון לחצי מיליארד דולר. דבר קיומם של המגעים אודות העסקה פורסם לפני כחודש. קוי נרכשת פחות משנתיים לאחר הקמתה: היא נוסדה ב-2024 על ידי שלושה מבוגרי 8200 – עמית אסרף, המנכ"ל, עידן דרדיקמן, סמנכ"ל הטכנולוגיות, ואיתי קרוק, סמנכ"ל המוצר. החברה גייסה 48 מיליון דולר בשני סבבים – מה שאומר שסכום הרכישה מעניק למשקיעים בה פרמיה גבוהה. הפלטפורמה שפיתחה קוי מאפשרת לארגונים לגלות, לנתח ולמנוע הטמעה של תוכנה שלא אושר להתקינה. הכלי מהווה נקודת בקרה מרכזית עבור כל תוכנה שנכנסת לארגון, ומעניק יכולת לניהול מלאי תוכנה, ניתוח סיכונים ואכיפת מדיניות אוטומטית. מנוע AI מנתח את רכיבי התוכנה, מריץ אותם בסביבות בדיקה חיצוניות, ומנטר נוזקות ואיומים. כך מקבלים צוותי האבטחה יכולת שליטה על התוכנות המוטמעות בארגון. המנוע גם סורק חנויות אפליקציות ותוספים. "בפתרונות המסורתיים, נקודות הקצה נותרות בלא פיקוח מרכזי" פאלו אלטו ציינה כי "האבטחה המסורתית נבנתה כדי לעצור קבצים זדוניים, אך סוכני הבינה המלאכותית יכולים לקרוא, לכתוב ולהעביר נתונים. התוקפים מקשרים בין סוכנים המנצלים מצבים – מעקיפת אימות ועד להזרקת קוד להשתלטות מרחוק, תוך זיוף זהויות סוכנים וגניבת אישורים. כך, המתקפות עוברות עוד מיכון והופכות לנשק. משטח התקיפה של נקודות הקצה התפתח מעבר לקבצים המסורתיים, ויש בו הרחבות, תוספים, חבילות, סקריפטים וטעויות של מודלים. כך, התנהגות נקודות הקצה נותרת בלא פיקוח מרכזי. הסוכנים מאיצים ומפעילים את השינוי הזה – מה שמגביר את הסיכון במהירות המכונה. השינוי המהיר הזה יצר נקודת עיוורון קריטית חדשה בגישות המסורתיות לאבטחה, ודורש קטגוריה חדשה של הגנה: אבטחת נקודת קצה סוכנית". ניקש ארורה, מנכ"ל פאלו אלטו, בביקור שערך בסוף השנה שעברה בישראל. צילום: מולי גולדברג לפי הרוכשת, "הבינה המלאכותית משנה את התפוקה ואת מצבת כוח האדם בארגונים, אך היא יצרה משטח תקיפה מסוכן ולא מנוהל – בכל נקודת קצה. סוכני ה-AI והכלים הללו – נקודת הקצה הסוכנית – פועלים עם גישה עמוקה לנתונים רגישים, הרשאות בלתי מוגבלות ויכולת לבצע כמעט כל פעולה, תוך עקיפת בקרות אבטחה מסורתיות. רכישת קוי, חלוצת תחום אבטחת הקצה הסוכנית (Agentic Endpoint Security), תעניק לארגונים את הכוח לראות ולהגן סוף סוף על סביבת העבודה המודרנית, המבוססת על AI". כדי להציף את הבעיה שבגינה קוי הוקמה, מייסדי החברה העלו תוסף מזויף עם נוזקה לחנות התוספים של VSCode – ובתוך שבוע נדבקו בו מאות ארגונים בעולם. "תקן חדש לאבטחת נקודות קצה" לי קלריץ', סמנכ"ל מוצר וטכנולוגיה בפאלו אלטו, אמר כי "סוכני בינה מלאכותית וכלים אוטונומיים הם ה-'גורמים הפנימיים' האולטימטיביים. יש להם גישה מלאה למערכות ולנתונים של הארגונים, אבל הם פועלים לחלוטין מחוץ לטווח הראייה של מנגנוני האבטחה המסורתיים שלהם. באמצעות רכישת קוי נסגור את הפער הזה ונקבע תקן חדש לאבטחת נקודות קצה. נספק ללקוחות את הנראות והשליטה הנדרשות כדי לרתום בבטחה את עוצמת הבינה המלאכותית, ולהבטיח שכל סוכן, תוסף וסקריפט יהיו תחת פיקוח, מאומתים ומאובטחים". אסרף ציין ש-"הקמנו את קוי כדי לאבטח את החזית הבאה של הסיכון. בעולם שבו סוכני בינה מלאכותית נמצאים במרכז, פתרונות מסורתיים פשוט לא רואים את התמונה המלאה. עם פאלו אלטו נרחיב את הטכנולוגיה שלנו לארגונים הגדולים בעולם, ונספק הגנה שהופכת את העבודה על נקודת הקצה המודרנית, שבה הבינה המלאכותית היא רכיב מובנה, למאובטחת כברירת מחדל". קוי היא החברה הישראלית הראשונה שפאלו אלטו תרכוש מאז עזיבתו של צוק, באוגוסט אשתקד. חודש לפני עזיבת המייסד היא קנתה את סייברארק – כאמור, תמורת 25 מיליארד דולר, ברכישה השנייה בגודלה של חברה ישראלית, לאחר מכירת וויז לגוגל, שהושלמה וקיבלה את האישור האחרון בשבוע שעבר, תמורת 32 מיליארד. לפני ימים אחדים קיבלו 10% מעובדי סייברארק בישראל – עשרות במספר – מייל שלפיו תפקידם יבוטל במרוצת השנה הקרובה, והם יפוטרו. רכישות בולטות אחרות שביצעה פאלו אלטו בשנה האחרונה היו של כרונוספייר בחודש נובמבר תמורת 3.35 מיליארד דולר ושל פרוטקט AI באפריל תמורת 650 מיליון.

אפל הודיעה אתמול (ב') כי תערוך אירוע מיוחד בתחילת החודש הבא, ב-4 במרץ, והוא יתקיים בניו יורק בשעה 16:00 שעון מקומי, כאשר באותו היום ייערכו עוד שני אירועים מעט קטנים יותר בלונדון ובשנחאי. לא ברור מה אפל עומדת להשיק באירוע הזה: החברה שומרת את הקלפים בנוגע אליו קרוב לחזה. בהזמנות שהיא שלחה לעיתונאים שיגיעו פיזית לזירות האירוע – ומספרם יחסית מצומצם, לפי הדיווחים – מעבר ללוגו התפוח של החברה, שמורכב מכמה צבעים, כתוב רק "אתם מוזמנים". אין בה טיזר למוצר כזה או אחר, ואפל הוסיפה רק שמדובר בהזמנה ל-"חוויה מיוחדת", ולא לאירוע הכרזה. הדיווחים לגבי המכשירים שעליהם אפל תכריז באירוע הזה – ולא, סירי החדשה לא אמורה להיות מוצגת בו, לאחר שדווח שוב על דחייה של ההשקה שלה – נעים בין הטלפון האחרון בסדרת ה-iPhone העדכנית, ה-iPhone 17e המוזל יחסית, ועד לסדרה של מחשבים. לפי דיווחים קודמים, אמורה אפל להשיק בחודשים הקרובים כמה מחשבים חדשים, כך שייתכן מאוד שהיא תייחד את האירוע הזה להצגתם. אחד מאותם מחשבים אמור להיות ה-MacBook המוזל, עם מסך מעט קטן יותר ממה שאפל הציעה עד היום – בגודל 13 אינץ' בלבד. במקום מעבדי ה-M למחשבים של החברה, הוא יהיה מצויד במעבד הטלפוני A18 Pro. המחיר של המחשב הזה לא אמור לחצות את קו ה-700 דולרים. כמו כן, הולכים ומתרבים הדיווחים על כך שהוא יוצע בכמה וכמה צבעים. במקביל, יש הערכות שאפל דווקא תציג באירוע, או לפחות תוסיף לתצוגה, את מחשבי ה-MacBook Pro הראשונים שלה עם מעבדי M5 Pro ו-M5 Max, המצוידים במסכי 14 ו-16 אינץ', ואולי גם MacBook Air חדש.

"מה שקורה כיום במחשבים זה שבמכשירים קטנים ודקים אפשר היום להריץ מודלי AI מאוד גדולים. נכון שבסופו של דבר הגודל בהחלט קובע. אין ספק שאם מריצים שאילתה במודלים שיכולים לעבד 70 מיליארד פרמטרים, אתה מקבל תשובה יותר חכמה ויותר מהירה ממודלים של 30 מיליארד פרמטרים. אבל ברוב המקרים אנחנו לא צריכים את המודלים הענקיים הללו, בוודאי לא בשביל שימושים יום יומיים – והרצה מקומית של מודלים בקצה, במחשב הנייד, גם חוסכת את התשלום על אסימונים", והיא רצה רק על הדאטה שלי", כך סיפר גיא טמיר, אוונגליסט טכנולוגיות באינטל (Intel) במפגש עיתונאים שנערך אתמול (ב') במטה של החברה בפתח תקווה. במסגרת המפגש הציג טמיר את יכולות ה-AI המובנות במעבדים החדשים של אינטל, מעבדי ה-Panther Lake, אותם השיקה החברה באופן רשמי במסגרת תערוכת CES 2026 בתחילת ינואר האחרון, בלאס וגאס. במהלך האירוע הוצגו כמה מחשבים ניידים שמכילים את המעבדים החדשים של החברה, וכאמור הם יכולים להריץ מודלים בגודל של עד 30 מיליארד משתנים באופן מקומי, וזה בזכות עוצמת מחשוב AI, שמגיעה עד 180TOPS בכלל המעבד, עם עד 120TOPS מהשבב הגרפי החדש, מהדור השלישי של מעבדי התצוגה Xe של החברה, ועד 50TOPS משבב ה-NPU. שבב המחשוב העצבי החדש של החברה אמנם מציע רק מעט יותר ממיטב הביצועים בדור השני של מעבדי ה-Core Ultra, אבל מדובר בשבב שמציע 40% יותר ביצועים בגודל של פיסת הסיליקון מאשר בדור הקודם. כמו כן טמיר טען שסך ביצועי ה-AI של המעבדים החדשים גדול עד פי 9 לעומת המעבדים שמציעה קוואלקום לתחום המחשוב האישי, וכן עד פי 3 לעומת המעבדים של המתחרה הגדולה של AMD. גיא טמיר, אוונגליסט טכנולוגיות באינטל, עם מצגת שהראה באירוע. צילום: צבי קצבורג המודלים החדשים – כמו מעבר מ-IQ  של95 ל-160 "המודלים החדשים של ה-AI עשו תוך שנה אחת בלבד קפיצת דרך אדירה", אמר טמיר. "אפשר לומר שבהיבט של ה-IQ הם קפצו מרמה של 95 נקודות של אדם סטנדרטי לרמה של IQ של גאון, מעל 160, ובקצב מטורף כאמור. השאלה הכי גדולה ששואלים אותי היא, אז מה הלאה? אני לא יודע מה הסף העליון של בדיקות ה-IQ, ואני בכלל לא יודע אם אפשר, לדוגמה, למדוד IQ ברמה של 500 נקודות, אבל ברמה של הצורך שלי בעבודה ובבית, IQ של 200 זה מעל ומעבר, וכבר עכשיו זה מודלים חכמים יותר מהרוב המכריע של בני האנוש – אולי צריך 500 כדי לחקור תרופות לריפוי סרטן, כדי לזהות חדשות כזב, אבל זה מעבר לצרכים שלנו". לדבריו, המודלים ימשיכו להתפתח, אבל זה מרוץ שלטענתו נשארו בו רק ארבע עד חמש חברות גדולות שיכולות להמשיך ולהשקיע עשרות מיליוני דולרים, וטמיר מעריך שזה לא ימנע מהן לרגע מלהמשיך לרוץ לכיוון השגת סופר אינטליגנציה. "לחברות הללו יש הגבלה אחת: האלגוריתמים שלהן. אין להם הגבלה של עוצמה ולא זיכרון ולא בעיות קירור, ומי שעוקב יודע שחלקן כבר קונות כורים גרעיניים קטנים כדי לספק את הכוח לדאטה סנטרים שלהן", הוא אמר. "אנחנו כבר לא חוששים מ-AI, גם היא משנה עולמות" אבל הצד השני הוא ההרצה בקצה, במחשב הנייד, במצלמות אבטחה וגם ברובוטים במפעל. "אנו נראה יותר ויותר חוכמה שמגיעה לכל מיני מקומות, כמו רובוטים תעשייתיים, שבעצם יכילו בתוכם מחשב שיודע לבד להריץ יישומי AI כדי לזהות, לדוגמה, חלק לקוי ולא צריך לעלות לענן בשביל זה, אין סיבה. לא כל הדאטה צריכה להגיע לענן, למשל מצלמות אבטחה קהילתיות שיכולות לזהות בזכות מחשב קטן בתוכן אם אירעה תאונה ויש פצועים ואם צריך להזמין אמבולנס", הוא סיפר. הוא הוסיף כי, "אנחנו כבר לא חוששים מ-AI, גם היא משנה עולמות. שברנו את מחסום השפה, זו הפריצה הגדולה – הנקודה בזמן בה הצלחנו לקחת את הטקסט שלנו ולשבור אותו לאסימונים, לאותיות וחתיכות מאוד קטנות, בדיוק כמו שהמדע עובד, מפרק הכל לאטומים, ואז מבין איך להרכיב את זה מחדש. הצלחנו להגיע לכך שהקשר בין אסימונים שומר על הקשרים סמנטיים לאסימונים האחרים, ואז למדנו איך לייצג את כל הקשרים הללו בשפה – וזה חשוב כי רוב הידע האנושי מקודד באופן טקסטואלי". לדבריו, השינוי הגדול שעובר כיום השוק הוא שבמקום לתכנת מחשבים מביאים את ה-AI לדאטה ושואלים אותה מה את יכולה לעשות עם הנתונים. "וזה הנתונים שלי, והם שמורים במחשב, ואני לא רוצה שבענן ילמדו מה שמור, עם מי דיברתי, מה אני עושה וכדומה", הוא סיכם.