אפל תקיים שלושה ימי הכרזות בשבוע הבא – מיום ב', ה-2 במרץ ועד יום ד', ה-4 במרץ – כך לפי דיווח של מארק גורמן מבלומברג בניוזלטר Power On. גורמן צופה, כי אפל תציג "לפחות חמישה מוצרים". שבוע לפני כן הזמינה אפל עיתונאים ויוצרי תוכן לאירוע "Apple Experience" בניו יורק, לונדון ושנגחאי ביום רביעי, 4 במרץ, בשעה 9:00 בבוקר שעון מזרח ארה"ב. במסגרת ההתכנסויות האלה, הציפייה היא שהמשתתפים יזכו בזמן התנסות עם המוצרים החדשים שיוצגו בשבוע הבא. בהינתן שהשקה זו מתוארת כ-"Apple Experience", נראה שלא יתקיים אירוע שידור חי מסורתי של אפל. במקום זאת, הצגה של המוצרים צפויה להתבצע בסדרת הודעות לעיתונות באתר Apple Newsroom. לפי הדיווח של גורמן, ייתכן מאוד שמחשב נייד חדש במחיר נמוך יותר יהיה בין המוצרים החדשים שיושקו בשבוע הבא. בין האפשרויות שמוזכרות: מסך בגודל 12.9 אינץ’, גרסה של שבב ה-A18 Pro מה-iPhone 16 Pro  ועוד אפשרויות צבעוניות שונות. גורמן מציין, כי ה-iPhone 17e צפוי להיכנס לשוק בשבוע הראשון של מרץ. בסידרה זו צפויים ארבעה שדרוגים מרכזיים לעומת ה-iPhone 16e, כולל מעבד A19, מודם C1X של אפל למהירות גבוהה יותר של ושבב N1  של אפל ל-Wi‑Fi. מוצרים נוספים פוטנציאליים להשקה בשבוע הבא עשויים להיות iPad Air עם שבב M4, טאבלט iPad 12 עם שבב A18, מחשבMacBook Air  עם שבב  M5ודגמי MacBook Pro עם שבבי M5 Pro ו-M5 Max. על פי גורמן, שני צגי Studio Displays נמצאים גם הם על הפרק, אך הוא סייג ואמר כי יהיה זה מוגזם לצפות להשקתם כבר בשבוע הבא. כך או כך, נראה שבעוד כמה ימים יושקו מוצרים חדשים של אפל, זאת לאחר שאפל הציגה בחודש שעבר את ה-AirTag מהדור השני.

בעולם ההיי-טק הישראלי לא רבות החברות שפועלות לאורך עשרות שנים ועדיין מצליחות להישאר רלוונטיות – מג'יק (Magic Software) היא אחת מחברות אלו. עם פעילות בלמעלה מ-50 מדינות ועשרות אלפי לקוחות, בהם גם ארגוני Enterprise גדולים, החברה עברה כמה גלים טכנולוגיים, מימי תצורת ה-Client Server ועד עידן הענן, וכעת היא מבקשת למצב את עצמה גם בגל הנוכחי של הבינה המלאכותית. על רקע המיזוג האסטרטגי עם מטריקס (Matrix), הקבוצה מאותתת על כיוון ברור: חיבור בין עולמות ה-Low-Code הוותיקים שלה לבין תשתיות ענן ויכולות AI מתקדמות. עמוד השדרה: Magic xpa ו-Magic xpi ליבת הפעילות של מג'יק נשענת על שתי פלטפורמות מרכזיות, Magic xpa ו-Magic xpi. Magic xpa, סביבת הפיתוח הוותיקה של החברה, ממשיכה לשמש ארגונים רבים לפיתוח ותחזוקה של יישומים עסקיים. לאורך השנים היא עברה התאמות לטכנולוגיות חדשות, וה-Web Client שלה מאפשר כיום להפעיל לוגיקה עסקית קיימת גם בסביבות Web מודרניות, תוך שימוש בטכנולוגיות צד לקוח כמו Angular. עבור לקוחות קיימים, מדובר במהלך שמאפשר מודרניזציה מבלי לכתוב הכל מחדש. לצידה, Magic xpi, משמשת כשכבת אינטגרציה המחברת בין מערכות ליבה ארגוניות, CRM, ERP, יישומי ענן ומערכות ייעודיות. במציאות שבה ארגונים פועלים בסביבות היברידיות מורכבות, תפקיד האינטגרציה הופך קריטי, וזו אחת הזירות שבהן Magic ממשיכה להתמקד. MagicTouch: חיבור בין ענן, דאטה ואינטגרציה הנדבך הבא באסטרטגיה הוא MagicTouch, פלטפורמה עננית המאגדת אינטגרציה, ניהול נתונים ואנליטיקה תחת מסגרת אחת. על פי החברה, המטרה היא לאפשר מעבר הדרגתי לסביבות ענן או היברידיות, תוך שמירה על רציפות תפעולית ושילוב מערכות קיימות. הפתרון כולל Data-Hub מרכזי, יכולות עיבוד נתונים בזמן אמת וניהול סביבות מאובטח. הדגש אינו על החלפת תשתיות, אלא על חיבורן ושידרוגן, תפישה שממשיכה את הקו האבולוציוני שמלווה את מוצרי החברה בשנים האחרונות. ה-Roadmap ל-AI: אינטליגנציה כחלק מהפיתוח במקביל, מג'יק מציגה כיוון גם בתחום הבינה המלאכותית. החברה פועלת לשילוב יכולות Generative AI בתוך סביבות הפיתוח שלה, בין היתר באמצעות כלי סיוע למפתחים, Copilots, שמטרתם לייעל כתיבת לוגיקה עסקית ויצירת רכיבים. בצד האינטגרציה, הכוונה היא לאפשר חיבור מבוקר של מודלי שפה ארגוניים (LLMs) למערכות המידע הקיימות. המשמעות האפשרית היא הרחבת השימוש בנתונים הארגוניים, לטובת אוטומציה ואנליטיקה, תוך שמירה על מסגרות האבטחה הארגוניות. המיזוג עם מטריקס, הרחבת היקף הפעילות המיזוג עם מטריקס מוסיף רובד נוסף למהלך. החיבור בין כלי הפיתוח והאינטגרציה של מגי'ק לבין זרוע היישום והשירותים של מטריקס עשוי להרחיב את יכולת הביצוע של הקבוצה, בעיקר בפרויקטים רחבי היקף. בפועל, מדובר בשילוב בין טכנולוגיה לבין תשתיות, שירותי מומחה, ייעוץ, הטמעה ותפעול. מודל שמכוון לארגונים המחפשים מענה כולל ולא רק פלטפורמה טכנולוגית. סיכום: אבולוציה במקום מהפכה בעידן שבו Disruption (שיבוש) הפכה למילת מפתח כמעט אוטומטית, הגישה של מגי'ק נראית מדורגת יותר. החברה ממקדת את האסטרטגיה שלה בשדרוג ובהרחבה של הקיים, מעבר מדורג לענן באמצעות MagicTouch, שילוב יכולות AI בסביבות הפיתוח והאינטגרציה, והישענות על יכולות הביצוע של מטריקס. עבור מנמ"רים, המסר העולה מהמהלך הוא שניתן להתקדם לעולמות הענן והבינה המלאכותית גם במסלול הדרגתי. לא בהכרח מהפכה ארגונית דרמטית – אלא תהליך מתמשך, מבוקר ומחושב.

באחרונה, ועל רקע פסגת הבינה המלאכותית בניו דלהי שבהודו, התיישב סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, לראיון עם רשת CNBC, במהלכו שיתף בתפישתו לגבי התחרות הגוברת מצד בייג'ינג. בניגוד לזלזול שהפגינו בעבר בכירים בעמק הסיליקון, אלטמן הודה כי המירוץ לפיתוח בינה מלאכותית כללית (AGI) הופך ממש בזמנים אלו לצמוד מאי פעם. הוא הגדיר את התפתחותן של המתחרות מהמזרח הרחוק כ"יוצאת דופן" וציין כי "קצב ההתקדמות הטכנולוגית בתחומים רבים הוא מהיר להדהים".  התמונה, לדבריו, אינה אחידה, שכן "בתחומים מסוימים חברות הטק הסיניות קרובות לחזית הטכנולוגית, בעוד שבאחרים –  הן נותרות מאחור" בהשוואה למערב.  ההתקדמות הזו שבה עסק אלטמן בראיון מעוררת הדים רחבים בקרב מנהיגי התעשייה כולה, וכפי שהדגיש מוקדם יותר נשיא מיקרוסופט, בראד סמית', בשיחה עם אותה רשת תקשורת – על החברות האמריקניות "קצת לדאוג" מהסובסידיות הממשלתיות הנדיבות שמעניק הממשל הסיני. הכנסת פרסומות בדרך לרווחיות בצל האיום הסיני והתחרות הגלובלית, חברת הענק של אלטמן נדרשת להציג מודל כלכלי בר-קיימא, שיתמוך בהוצאות הפיתוח הכבדות שלה. לפי נתוני פלטפורמת Dealroom, שצוטטו על ידי CNBC, לאחר שגייסה כבר כ-70 מיליארד דולר, פועלת כעת OpenAI להשלמת סבב גיוס חסר תקדים בהיקף של 100 מיליארד דולר נוספים.  כדי להצדיק הון עצום זה, כפי שכבר דיווחנו באחרונה, אלטמן שוקל ברצינות פתיחת אפיקי הכנסה חדשים המבוססים על שילוב מודעות בשירות ChatGPT. בראיון ל-CNBC הוא הבהיר כי "אני חושב שיש לנו עוד עבודה לעשות כדי להבין מהו הפורמט המדויק של המודעות שיעבוד בצורה הטובה ביותר". אלטמן המשיך ופירט את חזונו בהקשר של שינוי לא ממש פופולרי זה: "המודעות שהכי אהבתי אישית בשנים האחרונות מחברות טק היו סוג של מודעות בסגנון אינסטגרם, שבהן אתה מגלה משהו חדש שאולי באמת תאהב ושלא היית יודע עליו אחרת. אני חושב שיש לנו הזדמנות אמיתית לדחוף לכיוון הזה עם מודעות ב-ChatGPT".  הקוראים הישראלים הרבים מספור המשתמשים ב-ChatGPT יכולים לקחת בינתיים נשימה. לפי אלטמן, המהלך הזה יבחן תחילה בשוק האמריקני בלבד, וזאת בטרם יתרחב לשווקים בינלאומיים. כשנשאל לסיום על המתח שבין התרחבות להכנסות, אלטמן הציג עמדה נחרצת: "אנחנו צומחים בקצב מהיר במיוחד כרגע. אני חושב שכל עוד תהיה לנו כלכליות יחידה סבירה, עלינו להתמקד בהמשך צמיחה מהירה יותר ויותר, ונהפוך לרווחיים כשנחשוב שזה הגיוני".

כפי שכבר צופים בשוק יותר משנה וחצי, אנבידיה הולכת ומתקרבת לשוק ה-PC. לפי דיווחים חדשים, ההערכות הן שכבר השנה יגיעו לשוק מעבדים חדשים למחשבים ניידים, קודם כל, שיהיו מבוססים על מעבדים שלאנבידיה יש נוכחות בהם – אבל לא כיצרנית בלעדית, אלא כזו שמספקת שבבי AI ו/או שבבים גרפיים למעבדים של חברות אחרות, ומדובר במדיה-טק מצד אחד ובאינטל מצד שני, והעסקאות עם שתי החברות הללו גם כן כבר ידועות. ההערכה המעודכנת היא, שמחשבים של לנובו, של דל ואולי של יצרניות מחשבים נוספות שמבוססים על המעבדים של מדיה-טק/אנבידיה יכולים להגיע לשוק כבר במחצית הראשונה של השנה – כשבמקרה הזה מדובר, כמובן, במעבדים המבוססים על הטכנולוגיה של ARM, מה שאומר שמערכת ההפעלה צריכה להיות מותאמת לכך. קוואלקום היא היחידה שנהנית עד עתה מאספקת מעבדים למחשבים שמריצים את Windows 11 עבור סביבת ARM, כך שהיא צריכה להתחיל להתכונן למלחמה – בעיקר בגלל שאנבידיה יכולה על הנייר לספק יכולות AI ויכולות גרפיות יותר חזקות ממה שקוואלקום מסוגלת. מחשבים עם מעבדי אינטל/אנבידיה לא יגיעו לשוק לפני הרבעון האחרון של 2026, אם לא תהיה דחייה נוספת, ובמקרה הזה מדובר, כמובן, בהתאמה של פלטפורמת ה-x86 של אינטל לשימוש עם שבבים של אנבידיה – במקום השבבים שבהם משתמשת אינטל כיום, ולמרות שבדור ה-Panther Lake הנוכחי, לפחות על הנייר, יש שבבים גרפיים חזקים מתוצרת אינטל. כך או כך, מאז השקת מעבד ה-Tegra הראשון אי שם ב-2008, עם כמה ניסיונות בשוק באמצעות טאבלטים של כמה חברות שלא ממש הצליחו, אנבידיה לא ממש משחקת בשוק ה-PC – אבל כאמור, כל הסימנים כבר שם כבר די הרבה זמן, ושוב, לא כיצרנית מלאה של מעבד שלם, אלא כחברה שמצטרפת לאחרות.

כל חברי צוות עובדי מעבדת החדשנות העולמית להגנת הסייבר של סיטי גרופ, שיושבים בישראל – פוטרו, כך נודע לאנשים ומחשבים. הסניף הישראלי של חברת שירותי הבנקאות והפיננסים הבינלאומית אישר את הפרסום. מספר העובדים שפוטרו הוא 14. סיטי ממשיכה להעסיק 250 עובדים בתחומי המו"פ, החדשנות הפיננסית ובאקסלרטור שפועל לצד המו"פ. סיטי בנק המקומי מספק שירותים בנקאיים ופיננסיים לעסקים ולפרטים, כולל הלוואות, השקעות, ניהול עושר ושירותי מסחר חוץ. מעבדת החדשנות לעולם הסייבר בישראל היוותה מעבדה גלובלית בסיטי גרופ. היא נועדה לפיתוח אסטרטגיה ומציאת פתרונות שונים, כמו גם בניית אקו-סיסטם של חדשנות ושיתופי פעולה עם מרכזי הפיתוח של החברה בארץ ובחו"ל, וכן עם סטארט-אפים וחברות שונות בתחום הגנת הסייבר. זאת, על מנת לענות על צרכי ההגנה הייחודיים והמורכבים של תעשיית הבנקאות. המעבדה פעלה בשני שדות מרכזיים: בעולמות ההונאה הפיננסית – במחקר של המרכז בארץ, ובאיסוף מודיעין איומי סייבר. אנשי המעבדה פעלו בכמה מסלולים: הם ייצרו עבור ארגונים ועבור עצמם אסטרטגיה לשנים הקרובות, היכן רצוי להיות בסייבר, וגם עבדו עם חברות מקומיות על מנת למנף טאלנטים. עוד אנשיה המליצו לסיטי על השקעות בסטארט-אפים. בשיאה מנתה המעבדה עשרות עובדים – בתחומי המחקר, הפיתוח ותשתיות אבטחת המידע בענן, במודיעין הסייבר, מבדקי חדירה ועוד. העובדים היו אקדמאים בעולמות הענן, המתמטיקה ומדעי המחשב, לצד מומחים בתחום הגנת הסייבר ומעבר לו: תפעול SOC, בניית אגמי מידע, מדעני נתונים ומומחים לאבטחת חברות פינטק. "מכה לא קלה לענף הסייבר המקומי" 14 עובדי מרכז החדשנות בסייבר זומנו באחרונה לשימוע בטרם פיטורים. גורמים המקורבים לחברה אמרו כי "מדובר במכה לא קלה לענף הסייבר המקומי, משום שדרך מרכז החדשנות הוכנסו טכנולוגיות הגנה בסייבר ללקוחות סיטי גרופ העולמית ולחלק מסניפיה בעולם". הפיטורים בישראל הם חלק ממהלך עולמי של החברה. לפני ימים אחדים פורסם ברויטרס כי סיטי צפויה לפטר עובדים נוספים בחודש מרץ הקרוב, לאחר סבב של פיטורי כ-1,000 עובדים בתחילת השנה. בתגובה לפרסום, סיטי גרופ מסרה כי הבנק ימשיך לצמצם את מספר העובדים שלו גם ב-2026. "שינויים אלה משקפים התאמות שאנחנו מבצעים כדי להבטיח שרמות הצוות, המיקומים והמומחיות שלנו תואמים את צרכי העסק הנוכחיים; יעילות שהשגנו באמצעות טכנולוגיה; והתקדמות במסגרת עבודת הטרנספורמציה שלנו, המתקרבת למצב היעד", נמסר. מומחים ציינו כי החברה "ממשיכה בתוכנית שינוי מקיפה, שנועדה לקצץ בעלויות, לתקן בעיות רגולטוריות ולהגדיל את הרווחים – כדי לסייע לבנק להדביק את המתחרים". צמצום של 14 אלף עובדים בשנים האחרונות היקף כוח העבודה של סיטי הצטמק מ-240 אלף עובדים ב-2022 ל-226 אלף עובדים כיום. בין השנים 2023 ו-2024 החברה הודיעה על פיטורים בהיקף גדול – מהלך שהביא לצמצום בשכבות ההנהלה ולמכירת נכסים. אנליסט ציין כי "קיצוצי כוח האדם האחרונים נעשים בצורה דיסקרטית יותר".

הבעיות, כך נדמה, מסרבות לעזוב את יוביסופט (Ubisoft). החברה הודיעה באחרונה כי היא מפטרת 40 עובדים נוספים, וכולם מהסטודיו שלה בטורונטו. מדובר בהודעה מדאיגה עבור חובבי משחקי הפעולה' שמחכים כבר שנים לא מעטות לרימייק של Splinter Cell. הגרסה החדשה של משחק הפעולה/התגנבות, שמבוסס על הכתבים של סופר המתח הידוע טום קלנסי, הוכרזה כבר ב-2021, כמעט 20 שנה לאחר ההשקה הראשונית שלו. אבל אם המשחק הראשון הגיע לשוק אחרי שנתיים של פיתוח לערך, הגרסה המחודשת לא הצליחה לעשות את זה גם בחלוף חמש שנים. למרות הפיטורים יוביסופט הודיעה כי הפיתוח של המשחק המעודכן ממשיך קדימה, אם כי עדיין לא ממש ברור עוד כמה זמן זה ייקח עכשיו. 2026 is off to a brutal start: gaming industry. ???? • Phil Spencer retires from Xbox; Sarah Bond resigns • Sony closes Bluepoint Games • Ubisoft shutters Stockholm & Halifax studios • Prince of Persia Remake + 5 projects cancelled • Layoffs hit Ubisoft Toronto & Highguard pic.twitter.com/7vw1QGPyrx — Tube Station Gaming (@TubeStationGame) February 21, 2026 הפיטורים האלה הם חלק ממהלך צמצום קשה שעוברת החברה, שהכריזה לפני מספר חודשים על מהלך ארגוני, תפעולי מקיף, כולל שינויים בפורטפוליו המשחקים של החברה, כולל סגירה של אתרי פיתוח משחקים, השהיה בקצב הפיתוח של כמה כותרים, וגם ביטול כמה פרויקטים גדולים, כולל רימייק של Prince of Persia: The Sands of Time. "העדיפות שלנו כעת היא לתמוך בעובדים המפוטרים במהלך השינוי הזה' באמצעות חבילות פיצויים מקיפות וסיוע נרחב בהשמה מקצועית", מסרה החברה. מה שמעניין הוא שעם ההכרזה הראשונית על הרימייק של Splinter Cell פרסמה החברה סרטון מיוחד' כדי לגייס עובדים לפרויקט – אבל אז כנראה היו אלו זמנים אחרים.

ביום ו' האחרון, נועם הנגבי, יו"ר בנק הפועלים (יוצא ממר"ם בשירותו הצבאי) וידין ענתבי, מנכ"ל הבנק, אירחו כ-2,000 מבכירי המשק הישראלי ופתחו את בניין הנהלת הבנק ברחוב יהודה הלוי לתערוכת "אמנות ישראלית 26". התערוכה מוקדשת השנה לעמותת נט"ל, למתן תמיכה, שיקום וסיוע נפשי לנפגעי טראומה ממלחמה ומטרור.  ביומה הראשון של התערוכה כבר גויסו כ-1.7 מיליון שקל ממכירת היצירות. ההסדר הוא ש-25% ממכירת היצירה הולכות לאמן ו-75% לעמותת נט"ל. אגב, יוצרים לא מעטים ויתרו על חלקם – והעבירו את כל הסכום לעמותה. הנגבי "התערוכה היא מסורת ארוכת שנים של הפועלים, המחברת בין תרבות, קהילה וערבות הדדית, המבטאת את האמונה העמודה שלנו שלאמנות יש כוח לגעת, לרפא, לחבר ולספר את סיפורה של החברה הישראלית. זו לא רק תערוכה, זו גם תזכורת לכך שבנק הוא לא רק מוסד פיננסי, אלא גם גוף ציבורי בעל אחריות, חלק בלתי נפרד מהחברה שבה הוא פועל. סדרת הבתים הצבעוניים של משה אלון גם השנה פגשנו את משה אלון, שהציג בתערוכה, ואף תרם שתי עבודות מתוך סדרת הבתים הצבעונים שלו. כזכור, לאחר מכירת כלנית, משה עבר לעולם האמנות והתרבות, והיום, בנוסף לצילום, הוא שותף במועדון המוזיקה שבלול. הסדרה צולמה ב-"אי המלחים" בסנט פייר, טריטוריה צרפתית סמוך לצפון מזרח קנדה. תושבי האי עסקו כל השנים בדייג, אבל במהלך תקופת היובש בארה"ב, האי הפך למוקד הברחת אלכוהול לארצות הברית. האזור ידוע בערפל, רוחות חזקות ושמים אפורים. הצבעים הבולטים, שבהם נצבעו המבנים באי, עזרו לזהות את הבתים מרחוק – גם מהים וגם בתוך האי עצמו. בנוסף, באזור קר, עם חורפים ארוכים ואפורים, צבעים חיים מוסיפים חום ואופטימיות. התיעוד של אלון הוא צילום ישיר שעבר "תיקון" ויישור כדיי להעלים את הפרספקטיבה ו-"להשטיח" את הדימויים.  הסידרה מופיעה בספר שהוצאתי "בין הקווים בחמישה פרקים" – כל הספר מופיע גם בגרסה דיגיטלית ואילו המהדורה המודפסת שלו נמכרה במוזיאון תל אביב, בתולעת ספרים ובמגדלור.

האם יש בעמק הסיליקון "מאפיה של גייז?" כתבה שפורסמה בגיליון האחרון של מגזין הטק הפופולרי Wired, ובאתר שלו, עסקה בשאלה הזאת, ועוררה ביקורת רבה, שלא לומר סערה. המבקרים טענו כי הכתבה מעלה קונספירציות ומנציחה סטריאוטיפים על הומואים. הכתבה הארוכה, שהתראיינו אליה 51 אנשי היי-טק, בהם 31 גייז, עוסקת ברשתות קשרים (קליקות) שקיימות בין הומואים שנמצאים בעמדות מפתח בעמק הסיליקון – בחברות טכנולוגיה ובקרנות הון-סיכון, וטוענת כי הם שולטים בתעשייה – במה שיכול להזכיר קונספירציות על קבוצות אחרות באוכלוסייה. יזמים, משקיעים ובכירים, ביניהם דמויות כמו פיטר ת'יל וסם אלטמן, הגיעו לאותה "שליטה" באמצעות יצירת אקו-סיסטם של תמיכה הדדית, השקעות וחילופי מידע, שמזכיר במבנה שלו "מאפיה" בסגנון "המאפיה של פייפאל", שייסד ת'יל – מושג מוכר בעמק הסיליקון. אותו אקו-סיסטם הומואי, על פי Wired, מפלה אנשים שאינם גייז – גם אם הוא לא עושה זאת במוצהר. אחד הדברים הבולטים בכתבה הוא המוטיב המיני באותה "שליטה" של הומואים על תעשיית ההיי-טק: היא מציינת את קיומן של אורגיות בהשתתפות עובדים ובכירים בענף בארצות הברית. בכתבה אף מצוין שהיי-טקיסטים הומואים הולכים לסאונות ביחד (סאונות משמשות מקום מפגש מיני בתרבות הגאה), ואף עושים שם עסקים. הכתבה מספרת על תמונה שגארי טאן, מייסד קרן הון-הסיכון Y combinator, העלה (ומאז מחק), שבה הוא נראה עם קבוצה של הומואים צעירים באחת הסאונות, אף על פי שהוא "סטרייט, סטרייט, סטרייט", לדברי אחד המרואיינים. מה אומרים המבקרים? הכתבה עוררה זעם בעמק הסיליקון, ורבים השתמשו ברשתות החברתיות כדי לכתוב את מה שהם חושבים עליה. הכתבה אמנם לא טוענת במפורש שקיים ניצול מיני – כלומר, התקדמות של הומואים בעמק הסיליקון דרך המיטה, אולם היא משתמשת בדימויים מיניים. אחת הטענות של המבקרים היא שבעוד שמפגשים של סטרייטים (ולא רק) בכירים בהיי-טק במגרש הגולף נחשבים נטוורקינג עסקי לגיטימי, מפגשים של גייז מתוארים כ-"מלוכלכים", והכתבה מתארת אותם בצורה קונספירטיבית. This illustration, from a Wired article about the existence or non-existence of a "gay tech mafia," is, I would suggest, wildly misjudged. pic.twitter.com/NvuyO5sodA — Elvis Buñuelo (@Mr_Considerate) February 19, 2026 ביקורת רבה הוטחה ב-Wired גם בגלל התמונות שהעורכים בחרו להציג בכתבה. כך, התמונה הראשית בה היא של גבר שרירי, לבוש בגד ים בלבד, שמאזור איבר המין שלו מזדקר הבניין של סיילספורס בסן פרנסיסקו – אחד הבניינים האייקוניים בעיר. התמונה שפורסמה בשער המגזין היא של זוג גברים לוחצים ידיים שיוצאות מאזור החלציים שלהם, כאשר אחד מהם עונד שעון בצבעי הגאווה. אחד המשתמשים ב-X כתב בעקבות זאת: "יותר מהכותרת, אני חושב מה הולך עם הבחור שבחר את התמונה?". הסנאטור הגאה סקוט וויינר, שחבר בסנאט של מדינת קליפורניה, כתב כי "Wired פרסם קונספירציה של צהובונים על כיצד הגייז מנהלים את עמק הסיליקון, שולטים על הכול, הולכים לסאונות ביחד ומפלים אנשים שהם לא הומואים. בתוך הכתבה קבורה העובדה שבין 2000 ל-2022, שיעור הכספים שהלכו למייסדים להט"בים של סטארט-אפים עמד על 5%". לי אדוארדס מקרן הון-הסיכון Root VC כתב: "Wired פנו אליי בערוצים שונים ודרך חברים רבים כדי להשתתף בכתבה הזאת, ולא הגבתי. התמונה הראשית אומרת לי שקיבלתי את ההחלטה הנכונה. זה גס, אל תלחצו על הלינק, אל תקראו את הכתבה. בושה. Wired היה פעם אמצעי תקשורת אמיתי". Wired reached out to me through multiple channels and different friends for this article and I didn’t reply. The hero image tells me I made the right decision. Guys, this is gross. Stop it. Don’t click this article, don’t read it. Shame. Wired used to be a real publication. https://t.co/08Jr9pWtNX — Lee Edwards (@terronk) February 19, 2026 היטיב לסכם את הביקורת איש היי-טק ישראלי, תוך שהוא משתמש בלשון המעטה: "אני מכיר הומו או שניים בהיי-טק שלא הולכים לאורגיות ולא עושים סמים".