"הענן הביא המון ערך מוסף, אבל גם קשת רחבה של אתגרים חדשים, כופרה ורגולציה מסובכת. לכך גם יש להוסיף את הסרבול של תהליכי הגיבוי והשחזור המסורתיים, שהיו קשים גם בתקופה שבה המידע היה מאוחסן בדאטה סנטר הארגוני, והפכו מסורבלים עוד יותר כאשר המידע מאוחסן בענן", כך אמר אלון מימוני, מנכ"ל-משותף בחברת N2W, המתמחה בעולמות הגיבוי ושחזור מידע  בענן. מימוני דיבר במסגרת סדנה להצגת פתרונות שהתבצעה בכנס רובד 5 בענן הממשלתי נימבוס. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים לאחרונה באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות אנשי מחשוב מהמגזר הממשלתי-ציבורי. את הכנס הנחו עומרי ברק ויואב צוקר, מנחי הפודקאסט טראשטק. "אנחנו באנו במטרה אחת", אמר מימוני, "להפוך את הגיבוי ושחזור המידע בענן למשימה פשוטה וקלה בצורה מגוחכת. רבים מלקוחותינו חשבו שזה מופרך, אבל כאשר הם ניסו את הפתרון הם נדהמו עד כמה ההצהרה הזו הייתה מדויקת. הפתרון שלנו כולל ממשק אחד לניהול המערכת כולה, המתאים את עצמו למדינות הגיבוי של הארגון ומאפשר לבצע ניהול פשוט של עותקי המידע ללא תלות באזור הגיאוגרפי או בסביבות הענן". "זמני שחזור ללא תחרות" דרור ציון, מנהל תמיכת הלקוחות בחברת N2W הוסיף, כי "הפתרון שלנו מתאים באופן מדויק לארגונים ממשלתיים – בארץ או בחו"ל. יש לנו ניסיון של מעל 14 שנים בתחום, ואנחנו זוכים לאמונם של משרדי ממשלה ברחבי העולם, כולל סרטיפיקציה ייעודית לעבודה עם הענן הממשלתי האמריקני. למעשה, יותרן מ-1,000 ארגונים בוורטיקלים שונים וברחבי העולם שמו את מבטחם בפתרון שלנו". ציון הוסיף, כי "הפתרון שלנו בתנאי אמת אצל לקוחות משיג זמני שחזור שהם ללא תחרות. כך, לדוגמה, במקרה של עיריית אוקלנד, עיר נמל גדולה בקליפורניה, המנהלת סביבות מבוזרות, ושמהירות השחזור הייתה עבורה אתגר משמעותי. הפתרון של N2W הביא תוצאות של שחזור מלא של הסביבות וחזרה מלאה לפעילות בתוך כ-30 שניות בלבד". דרור ציון, מנהל תמיכת הלקוחות ב=N2W. צילום: ניב קנטור "אבל לא מדובר רק בפתרון טכנולוגי שאנו מציעים", תיאר ציון, "אלא גם בחיסכון ניכר בעלויות ואופטימיזציה של טכנולוגיות הגיבוי באמצעות שימוש במערכות זולות יותר. כך, לדוגמה, ניוד חכם של המידע בין שכבות אחסון שונות מאפשר חיסכון של עד 92% בעלויות האחסון בארגון. החיסכון מושג גם באמצעות מניעת כפילויות, וזיהוי שהפתרון שלנו מבצע רק על המידע שעבר שינוי, דבר שתורם לחיסכון ניכר בשטחי האחסון ובעלויות האחסון. כך, לדוגמה, ה-SEC, הרשות האמריקנית הפדראלית האחראית על הפיקוח וההסדרה של שוקי ההון, הבורסות והחברות הציבוריות בארה"ב, המסדירה נכסים בשווי של מעל 100 טריליון דולרים, הצליחה להפחית את עלויות האחסון שלה ב-89% אחוזים באמצעות אימוץ של שיטת ניהול הגיבויים הדינאמית שפיתחה החברה". ציון סיכם ואמר, כי "הפתרון של N2W נבנה עבור הצרכים הקריטיים של משרדי ממשלה. הוא מביא פתרון לביצוע שחזור מהיר של המידע במקרה שבו נדרשת התאוששות בעקבות קריסה של המערכות, תוך הקטנה של העלויות, תוך אבטחת מידע מלאה וללא צורך במומחים ייעודיים בפתרון של

"אין ראיות מאומתות לקמפיינים איראניים הרסניים, במסגרתן מופעלות נוזקות מחיקה (Wiper), או למתקפות סייבר רחבות היקף על תשתיות הקשורות ישירות למתקפות. אבל מצב זה עלול להשתנות", כך כתבו בפוסט (א') חוקרי פורטינט (Fortinet) – דרק מאנקי, קארל וינדזור ואמיר לחאני. "היסטורית", כתבו השלושה, "תגובות הסייבר האיראניות לאירועים גיאופוליטיים אינן תמיד מיידיות, אך הן עלולות להיות משבשות. באירועים הקודמים, גורמי איום בסייבר הקשורים לאיראן, הפגינו סבלנות בטרם פעלו". "התקיפות של ארה"ב וישראל על מטרות איראניות מעלות חששות מיידיים לגבי נקמת סייבר מצד איראן. ישנן ראיות מוגבלות לפעולות סייבר איראניות מתואמות, המבוצעות בקנה מידה רחב ושקשורות ישירות למתקפות. זה לא אומר שרמת האיומים תישאר כזו לאורך זמן". לפי חוקרי FortiGuard Labs, גוף מחקר האיומים והמודיעין של פורטינט, "אנחנו רואים כרגע עלייה בפעילויות סייבר אזורית. היא קשורה בניסיונות שינוי תודעתי, השחתות, הפרעות שידור וניסיונות חדירה אופורטוניסטיים. הכל מתרחש בצילו של הסכסוך". הם ציינו כי "בעימותים קודמים ראינו מתקפות מתרחבות במהירות מחוץ לשדה הקרב המסורתי. היו גורמים שהתמקדו אפילו בארגונים עם הקשר הרופף ביותר לאויביהם. היו מי שכוונו לא רק למערכות צבאיות, אלא גם לרשתות אזרחיות, תאגידיות וחוצות גבולות". לדבריהם, "באירועי עבר, האקרים המקושרים לאיראן הפגינו סבלנות ופעלו ימים או שבועות לאחר האירוע הראשוני, כשתשומת הלב השתנתה וההגנה התרופפה". Cyber Fallout After the Strikes: Signal, Noise, and What Comes Nexthttps://t.co/N3Jfiwz2ev — Jeff Whitehead (@Whitehead4Jeff) March 4, 2026 הגל הראשון הוא רעש – ההיערכות לגל השני "בעימות הנוכחי", כתבו החוקרים, "ראינו השחתה ופגיעה ביישומים ונכסי מדיה איראניים, כולל אפליקציית לוח השנה BadeSaba הנפוצה; הפרעות בשידור ובתקשורת המפיצות מסרים פסיכולוגיים; שיבושי קישוריות לאינטרנט בתוך איראן; הגברת טענות מבוססות טלגרם אודות מתקפות סייבר המכוונות לישראל, ירדן, אפגניסטן ומדינות וישויות נוספות באזור; שיח מוגבר המצביע על מיקוד פוטנציאלי בשירותים פיננסיים ותשתיות קריטיות". "רוב האירועים הללו נחלקים לשלוש קטגוריות: פעולות פסיכולוגיות, האקטיביסטיות וניצול אופורטוניסטי של רעש גיאופוליטי", הוסיפו. "בתוך כלל האירועים, בולטת המגמה הדחופה יותר: ניצול הרעש. דפוס אחד ראוי לתשומת לב מדוקדקת יותר: תקופות של הסלמה גיאופוליטית יוצרות סביבה רועשת שגורמי איום – כולל אלה שאינם קשורים ישירות לסכסוך – מנצלים לטובתם. הן יכללו השקת קמפיינים של פישינג בנושא חדשות מתפרצות, הפצת התרעות מזויפות מלאות נוזקות, או עדכוני אבטחה מזויפים. כולם מוסווים בתוך הכאוס המתפתח". ארגונים צריכים להתכונן לטקטיקות מוכרות שהצליחו בעבר "סביבות קונפליקט מספקות כיסוי לפעילות זדונית", כתבו השלושה. "הייחוס הופך לקשה יותר, הבחנה בין מדדים אמינים לטענות ממוחזרות דורשת מאמץ רב יותר, ופעולות 'דגל כוזב' קלות יותר לביצוע. כתוצאה מכך, הסיכון התפעולי של גורמי ההגנה גובר – גם כאשר תגובה אסטרטגית מתואמת עדיין לא התרחשה". החוקרים ציינו כי "יש פעולות שכדאי לשים לב אליהן. בהתבסס על קמפיינים איראניים קודמים ועל התנהגות איומים אזורית רחבה יותר, ארגונים צריכים להתכונן לטקטיקות שהוכיחו את עצמן כיעילות: נוזקות מגב (מחיקה, Wiper) המתמקדות במגזרי ממשלה או אנרגיה; קמפיינים מבוזרים של מניעת שירות נגד מוסדות פיננסיים; קצירת פרטים מזהים סביב נושא של עדכונים הקשורים לקונפליקט; עדכוני אפליקציות מובייל מזויפים, או מתקיני תוכנה מזויפים; והשחתות אתרים שנועדו להניע הגברת מדיה". "ייתכן שלא נראה סימני אזהרה מוקדמים", סיכמו הכותבים. "קונפליקט זה אינו דומה לקמפיין סייבר טיפוסי, המונע ממניעים פיננסיים. כאשר מעורבות פעולות פיזיות, תיאום תפעולי, אם קיים, לא סביר שיתרחש בערוצים פתוחים. במקום זאת, פעילות התכנון עשויה לעבור לתקשורת מוגבלת או חשאית ולהתרחש זמן רב לפני ההפעלה. פעילות סייבר זדונית עלולה להגיע במהירות לפתח הארגון שלכם. לא ראינו כרגע פעולות סייבר איראני רחבות היקף מאומתות הקשורות ישירות למתקפות האחרונות. עם זאת, הבחנו בעלייה בפעילות סייבר אזורית ועלייה מדידה בהתנהגות אופורטוניסטית. בעימותים כאלה, הגל הראשון הוא לעיתים קרובות רעש. אם יגיע גל שני, הוא יכול להיות שקט יותר, מתואם וממוקד יותר, כך שחשוב להיות מוכנים למקרה שזה יקרה. מומלץ לארגונים לנצל את חלון הזמן הראשוני הזה לחיזוק היגיינת סייבר, לאכיפת אימות חזק ואימות רב-שלבי ולהפחתת חשיפה".

קלטורה (Kaltura) משיקה יוזמה חדשה, המשלבת בינה מלאכותית עם העצמה מקצועית לנשים: מערכת אווטארית אינטראקטיבית, המאפשרת לכל משתתפת "לפגוש" את הגרסה העתידית והמתקדמת של עצמה. הפרויקט, שהושק לרגל יום האישה הבינלאומי, מבוסס על טכנולוגיה של  אווטארים סוכניים ומיועד ליצור מסע אישי ואינטראקטיבי אל העתיד המקצועי של המשתתפות. בניגוד לצ'אטבוטים רגילים, האווטארית פועלת כדמות דינמית, המנהלת שיחה קולית וחזותית עם המשתמשת. התכנים בשיחה נבנו במיוחד כדי להתמודד עם חסמים נפוצים שנשים חוות בשוק העבודה. בין היתר עוסק הפרויקט ב-Impostor Syndrome – התחושה שההצלחה היא מקרית ושבסופו של דבר "יגלו" שאין מאחוריה יכולת אמיתית, וכן בנטייה של נשים להרגיש שעליהן לעמוד ב־100% מדרישות התפקיד לפני שהן מגישות מועמדות או לוקחות על עצמן הזדמנות מקצועית חדשה. התהליך מתחיל במילוי שאלון קצר המנתח את חוזקותיה של המשתתפת, את ערכיה המקצועיים ואת סגנון המנהיגות שלה. על בסיס הנתונים הללו מייצר מנוע הבינה המלאכותית של החברה התאמה לאווטרית ייעודית, המייצגת את הגרסה הבכירה והעתידית של אותה עובדת. לדבר סיגל סרור, סמנכ"לית משאבי האנוש הבכירה של קלטורה ויו"רית ארגון שוות, החיבור בין הטכנולוגיה לאג'נדה החברתית עומד בלב היוזמה. “רצינו לחבר בין עולמות הדיגיטל והתוכן לבין תהליכי התפתחות אישית ומקצועית של נשים. נשים ונערות נתקלות לעיתים בחסמים שקופים — לא רק תקרות זכוכית ארגוניות, אלא גם תקרות פנימיות של ספק עצמי או שאיפה לשלמות לפני שהן מעזות לפרוץ קדימה”, אמרה. לדבריה, השימוש באווטארים מבוססי בינה מלאכותית מאפשר להפוך את הפוטנציאל העתידי לחוויה מוחשית בזמן אמת. "כשאישה מנהלת שיחה עם הגרסה העתידית שלה, המחסומים של ההווה הופכים פתאום רחוקים יותר, והדרך להצלחה נראית אפשרית וברורה יותר". הפרויקט החל כיוזמה פנימית עבור עובדות החברה, אך בקלטורה מציינים כי הוא פתוח כעת גם לנשים מחוץ לחברה המעוניינות להתנסות בו, באמצעות פנייה למחלקת משאבי האנוש. בחברה מקווים כי היוזמה תיצור אימפקט רחב יותר בתעשייה, ומדגישים כי העתיד נמצא בשילוב בין היי-טק להיי-טאץ'—  טכנולוגיה מתקדמת לצד מגע אנושי.

בינה מלאכותית מקצרת דרמטית את הדרך מאיסוף מידע ציבורי אל יצירת חומר מודיעיני שממנו נבנות מתקפות מותאמות אישית. באחרונה היא עשתה זאת בפרק זמן של 30 דקות. חוקרי TrendAI ציינו כי "בינה מלאכותית הופכת מידע מקצועי ציבורי – לנשק סייבר מתקדם".  לפי החוקרים, "בינה מלאכותית הפכה את OSINT – איסוף המודיעין ממקורות גלויים, מתהליך ידני וממושך – לצינור ייצור אוטומטי ומסוכן. תוקף בודד יכול להשתמש בכלים נגישים כדי להפוך את טביעת הרגל הדיגיטלית של עובדי חברה – למודיעין מבצעי, המאפשר מתקפות סייבר מתוחכמות ומותאמות אישית, ובמהירות חסרת תקדים". נזכיר כי מערך הסייבר הלאומי דיווח על יותר מ-31 אלף מתקפות פישינג שסוכלו בישראל ב-2025, נתון המשקף גידול של פי 7 מהשנה שעברה. Threat actors can build a full targeting workflow with only public LinkedIn data and off‑the‑shelf automation. No logins or cookies needed. Understand the threat and sharpen your controls: https://t.co/fpSGQVuqSH — TrendAI™ Research (@trendai_RSRCH) March 1, 2026 תוכן שיווקי מזויף המשמש כבסיס לפישינג צוות המחקר הבוחן איומי סייבר עתידיים של ענקית ההגנה טרנד, Forward-Looking Threat Research, הצליח לבנות מערכת הוכחת היתכנות (PoC) בתוך פחות מיממה, תוך שימוש בכלי פיתוח מבוססי AI.  המערכת מסוגלת לסרוק פרופילי לינקדאין ציבוריים, לנתח פוסטים ותמונות בהקשר מקצועי, לזהות את תחומי העניין המרכזיים של היעד ואף לנסח אימיילים מותאמים אישית המשקפים את דרגתו של העובד בארגון. כך המערכת מצליחה לייצר תוכן שיווקי מזויף, הכולל מינוח מקצועי רלוונטי, המשמש כבסיס לפישינג. החוקרים הצליחו ליצור את התוכן השקרי עבור צוות הנהלה שלם של חברה.  מהמחקר עולה כי שלב האיסוף והמודיעין כבר אינו עוד צוואר בקבוק: פעילויות שדרשו בעבר אנליסטים מיומנים, השקעת זמן משמעותית והצלבה ידנית – יכולות כעת להתבצע באופן אוטומטי על ידי אדם בודד המשתמש בכלים מהמדף. "אם בעבר, השלב הראשון במתקפה, של האיסוף ויצירת פרופיל מודיעיני על היעד, היה איטי ודרש זמן, מפעילים אנושיים מיומנים ומחקר ידני נרחב – הרי שכיום הוא יכול להתבצע אוטומטית, במהירות שטרם נראתה ובקנה מידה עצום, באופן שניתן להרחיבו לארגון שלם ולבצע אותו בעזרת כלי AI נפוצים, הזמינים לכל תוקף עם מוטיבציה", נכתב.  "יכולות אלו משנות דרמטית את יחסי הכוחות בעולם הסייבר", אמרו ניומן הוק ודייוויד סנצ'ו, חוקרי החברה, "פעילות מקצועית ציבורית, כמו פרסומים ב-לינקדאין, שנחשבה לאורך שנים כבעלת סיכון נמוך יחסית, מתפקדת כיום כמודיעין לכל דבר. מה שעובדים מפרסמים ביוזמתם – עדכונים מקצועיים, תמונות מכנסים, תיאורי תפקידים והישגים – יכול לסייע להפקת פרופילים פסיכולוגים ברמת החברה והעובד, שיהפכו בהמשך כתשתית לתקיפות ממוקדות. כך נוצרת שכבת מודיעין חיצונית חדשה, שכוללת גם את טביעת הרגל הדיגיטלית של העובדים ומרחיבה את משטח התקיפה של ארגונים – מעבר לתשתיות הטכניות שלהם". נצרו בקלות. חשבונות לינקדאין מזויפים. צילום: אילוסטרציה. ChatGPT מודיעין ציבורי הופך לנשק במסגרת המחקר, חוקרי טרנד אספו מידע ציבורי מלינקדאין, בלא התחברות לחשבון או גישה מיוחדת, ערכו ניתוח אוטומטי של תמונות ושל ההקשר הטקסטואלי של פוסטים ויצרו פרופילי מודיעין ברמת החברה וברמת העובד. החוקרים הצליחו לזהות מתוך מידע גלוי מי הם מנהלי מפתח בארגון, מה הפעילויות שלהם, ואלו נושאים הם בעלי תהודה גבוהה. הם זיהו מוטיבים מקצועיים שיש להם פוטנציאל להגביר אמינות של הודעות, ויצרו תוכן בסגנון ריאליסטי, כולל בניית אתרים ודפי נחיתה, שניתן להשתמש בו לפישינג מותאם אישית, וכל זאת בלי לפרוץ מערכת אחת.   "השאלה היא כבר לא האם היכולת הזו תנוצל לרעה, אלא האם ארגונים יתאימו את הנחות היסוד שלהם לפני שזה יקרה", כתבו חוקרי TrendAI.  "אם שלב המודיעין ניתן לאוטומציה", הוסיפו, "החשיפה הארגונית מתרחבת, וטביעת הרגל הדיגיטלית של עובדים הופכת לסיכון אסטרטגי. מודלי אבטחה המתמקדים בתשתיות בלבד – עלולים להתעלם משכבת מודיעין חיצונית ההולכת ונבנית מהפעילות הציבורית של הארגון".  "החלק המדאיג ביותר אינו עד כמה המערכת מתוחכמת, אלא עד כמה היא ניתנת ליישום", סיכמו החוקרים. "עלינו להניח שתוקפים בעלי מוטיבציה כבר עושים זאת. ארגונים חייבים לעדכן את אסטרטגיית ההגנה שלהם ולהניח כי לתוקפים כבר יש ראות חיצונית עמוקה על הארגון ועובדיו. בעולם שבו כל סטטוס ציבורי עלול להפוך לנשק, שגרת הגנת הסייבר חייבת לכלול גם ניתוח מודיעין חיצוני, ניהול חשיפה דיגיטלית והכנת תרחישים למצבי מתקפה אוטומטית".

מסעות התקיפה בסייבר המכונים "קמפיין משרת החלומות", נמשכים, ובסיוע כלי AI, כך לפי חוקרי מיקרוסופט. לפי חוקרי הענקית מרדמונד, האקרים צפון קוריאנים משתמשים בבינה מלאכותית כדי להטעות חברות מערביות להעסיק אותם. מיקרוסופט דיווחה, כי "כלי בינה מלאכותית מסתירים זהויות של מועמדים מזויפים, שמתמודדים על קבלת משרות IT לטובת עבודה מרחוק – עבור 'מועמדים' מצפון קוריאה. במסגרת השימוש ב-AI, הם מנצלים גם כלים לשינוי קול לצורך הטעיה". לפי החוקרים, "מסע ההונאה מפיונגיאנג נועד לגיוס כספים. כלי ה-AI מסייעים ליצור שמות בדויים ולשנות תעודות זהות גנובות. הכל במטרה להעלות את האמינות של מועמדים מזויפים למשרות IT ופיתוח תוכנה". ההונאה מבוצעת בדרך כלל על ידי האקרים  הנתמכים על ידי המדינה, המחפשים עבודה מרחוק בתחום ה-IT בארצות המערב, תוך שימוש בזהויות מזויפות. לאחר שהתקבלו לעבודה, ההאקרים "תורמים" את שכרם למדינה. לפי חוקרי יחידת מודיעין האיומים של מיקרוסופט, "פיונגיאנג משתמשת בבינה מלאכותית כדי לחזק את יעילות התחבולה שלה". לדברי מיקרוסופט, כמה הונאות מבוססות בינה מלאכותית, שבוצעו על ידי קבוצות צפון קוריאניות הן Jasper Sleet ו-Coral Sleet. "הנוכלים השתמשו בתוכנות לשינוי קול במהלך ראיונות מרחוק כדי להסתיר את המבטא שלהם, מה שאפשר להם להיראות כמועמדים מערביים. הם גם משתמשים באפליקציית הבינה המלאכותית Face Swap כדי להכניס את פניהם של עובדי IT מצפון קוריאה למסמכי זהות גנובים וליצור תמונות ראש 'מלוטשות' לקורות החיים". "ההאקרים מנצלים את הבינה המלאכותית לאורך מחזור חיי ההתקפה כדי להתקבל לעבודה, להישאר מועסקים ולנצל לרעה גישה בהיקף רחב", סיכמו חוקרי מיקרוסופט. ב-2025 מיקרוסופט שיבשה 3,000 חשבונות Outlook או Hotmail, ששימשו "עובדי IT" מזויפים בצפון קוריאה. "העובדים המזויפים השתמשו בפלטפורמות בינה מלאכותית כדי ליצור רשימות של שמות, המתאימים מבחינה תרבותית, ופורמטים תואמים של כתובות דוא"ל – כדי לבנות זהויות בדויות לבקשות עבודה. לפני כן, הם עושים שימוש ב-AI כדי לסרוק מודעות דרושים לתפקידים הקשורים לתוכנה ול-IT בפלטפורמות של משרות".

קבוצת בזק סיימה את 2025 ואת הרבעון האחרון שלה עם ירידות קלות בהכנסות לצד עליות בולטות ברווח הנקי – כך על פי הדו"חות הכספיים שהקבוצה פרסמה היום (ב'). תוצאות הרבעון מצביעות על ירידה של 0.8% בהכנסות ל-2.2 מיליארד שקלים, כאשר הכנסות הליבה גדלו ב-4.7% ל-2.04 מיליארד. בחלוקה לחברות הקבוצה, ההכנסות הרבעוניות של בזק קווי עלו ב-4% ל-1.1 מיליארד שקלים, הכנסות פלאפון גדלו ב-5.7% ל-554 מיליון, אלה של יס עלו ב-7.3% ל-340 מיליון ולעומת זאת, הכנסות בזק בינלאומי טק הציגו ירידה של 7.7% ל-263 מיליון. הרווח הנקי הרבעוני של הקבוצה גדל ב-15.2% ל-242 מיליון שקלים. מבין החברות הבנות, הרווח של בזק קווי צנח ב-65% ל-67 מיליון שקלים, זה של פלאפון זינק ב-52% ל-47 מיליון, הרווח של יס צמח ב-76% ל-97 מיליון ובזק בינלאומי טק עברה מהפסד של 69 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד לרווח של שלושה מיליון ברבעון המדווח. זינוק של 890% בהכנסות השנתיות של יס בשנה כולה, ההכנסות של קבוצת בזק רשמו ירידה של 2% ל-8.7 מיליארד שקלים והרווח הנקי הציג זינוק של 32% ל-1.4 מיליארד. בזק קווי רשמה עלייה של 2% בהכנסות ל-4.4 מיליארד שקלים וצניחה של 21% ברווח הנקי ל-720 מיליון. ההכנסות השנתיות של פלאפון עלו ב-3.5% ל-2.1 מיליארד שקלים והרווח הנקי השנתי שלה גדל ב-5.8% ל-146 מיליון. ב-יס, ההכנסות הציגו גידול שנתי של 2.8% ל-1.3 מיליארד שקלים והרווח קפץ ב-890% ל-485 מיליון. בזק בינלאומי טק הציגה קיטון של 2.3% בהכנסות ל-1.08 מיליארד שקלים ומעבר מהפסד נקי של 22 מיליון שקלים לרווח נקי של 36 מיליון. בזק הכריזה על חלוקה של 700 מיליון שקלים לבעלי המניות – מתוך זה 550 מיליון שקלים בדיבידנד, ו-150 מיליון בתוכנית ראשונה בתולדות בזק לרכישה עצמית של מניות. כמה השתכרו בכירי בזק? עלות השכר של חמשת מקבלי ההכנסות הגבוהות ביותר בבזק ירדה ב-2025 ב-24.25% ל-22.2 מיליון שקלים. את הירידה הבולטת ביותר רשם תומר ראב"ד, יו"ר הקבוצה, שעלות השכר שלו צנחה ב-32% ל-6.6 מיליון שקלים. עלות השכר של ניר דוד, מנכ"ל בזק, ירדה ב-12.5% ל-6.22 מיליון שקלים. לאחר מכן ניצבים אילן סיגל, מנכ"ל פלאפון ו-יס, עם ירידה של 5% ל-6.08 מיליון שקלים; רון גלב, מנכ"ל בזק בינלאומי טק, עם קיטון של 7.8% ל-3.3 מיליון; ויוחאי בניטה, סמנכ"ל הכספים של בזק, שהוא היחיד מבין חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר בקבוצה שעלות השכר שלו גדלה אשתקד – ב-22.9% לשלושה מיליון שקלים. ראב"ד אמר עם פרסום התוצאות כי הן מצוינות, ו-"מעידות על עוצמתה של הקבוצה ועל יישום מוצלח של האסטרטגיה שלנו: חצינו את רף מיליון הלקוחות בסיבים בבזק קווי, ואנחנו מובילים את שוק התשתיות עם פריסת סיבים הצפויה להגיע לכ-3.5 מיליון משקי בית. פלאפון הציגה את השנה החזקה ביותר שלה מזה עשור ו-יס השלימה מהפך פיננסי מרשים". הוא ציין כי "אנחנו מוכיחים שוב את הקריטיות של תשתיות תקשורת חזקות ואמינות עבור מדינת ישראל, גם על רקע הסבב הנוכחי מול איראן, ומאפשרים רציפות תוך שמירה על זמינות גבוהה של השירותים לכלל הציבור והמשק". "אנחנו נוטלים חלק חשוב בחזית ה-AI ומאפשרים את קידומה של המהפכה בישראל, עם טכנולוגיה, תשתית וקידום מוצרים רלוונטיים לציבור", הוסיף ראב"ד.

אחת השאלות והתהיות סביב המחשוב הקוונטי, שעדיין מחפש את דרכו לקראת שימושים מסחריים, היא כיצד הוא יוכל להשפיע על תחום המדע בעיקר. יבמ, המובילה בפיתוח של מחשוב קוונטי, הציגה דוגמה קונקרטית לכך: צוות חוקרים של החברה, בשיתוף פעולה עם חוקרים מכמה מוסדות טכנולוגיים, פיתח סוג חדש של מולקולה. שיתוף הפעולה כלל חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד ומאוניברסיטת מנצ'סטר בבריטניה, מהמוסדות הטכנולוגיים ETH Zurich ו-EPFL בשוויץ, ומאוניברסיטת רגנסבורג הגרמנית. המולקולה, שנוסחתה הכימית היא C₁₃Cl₂ הורכבה ביבמ, אטום אחר אטום, ממולקולת מוצא ייעודית, שסונתזה באוקספורד. הייחוד שלה הוא שהאלקטרונים נעים במסלול דמוי ספירלה בתוך המבנה, תנועה שמשנה באופן מהותי את ההתנהגות הכימית. לפי החוקרים, מולקולה בעלת טופולוגיה אלקטרונית שכזו מעולם לא סונתזה, נצפתה או אפילו נחזתה באופן רשמי בעבר . לפי החוקרים, יש לתגלית משמעות פורצת דרך בתחום הכימיה, מכיוון שהיא מדגימה כי טופולוגיה אלקטרונית, שקובעת כיצד האלקטרונים נעים דרך המולקולה, ניתנת לתכנון ולא רק מוגדרת בטבע. בהיבט של תחום המחשוב הקוונטי, מדובר בהדגמה מעשית לייעוד של הטכנולוגיה: לבצע הדמיות כדי להפיק תובנות מדעיות שלא ניתן עד היום להגיע אליהן באמצעות המחשוב הקיים. "השלב הראשון היה לתכנן מולקולה שלדעתנו ניתן יהיה ליצור. לאחר מכן בנינו אותה, ולבסוף אימתנו אותה ואת תכונותיה החריגות באמצעות מחשב קוונטי. זה בהתאם לחזון לבנות מחשב שיוכל לדמות בצורה הטובה ביותר את חוקי הפיזיקה הקוונטית, והוא פותח את הדלת לדרכים חדשות לחקור את עולמנו ואת החומר שמרכיב אותו", אמר ד"ר אלסנדרו קוריוני, מנהל המחקר ביבמ, אירופה ואפריקה, ומנהל מעבדת המחקר המרכזית לקוונטום של יבמ בציריך

מאז הציגה אפל את מחשבי ה-iMac הנוכחיים בשנת 2021, היא שדרגה פעמיים את המעבד הפנימי של המחשב – אך רעננה את מערך הצבעים רק פעם אחת. כעת נראה, כי המצב עומד להשתנות בהמשך השנה. על פי דיווח של מארק גורמן מבלומברג בניוזלטר השבועי שלו, אפל מתכננת להשיק עדכון חדש ל-iMac, שיכלול גם פלטת צבעים מעודכנת. נכון לעכשיו ה-iMac משווק עם שבב M4, שהוצג באוקטובר 2024, ובשבעה צבעים: כחול, סגול, ורוד, כתום, צהוב, ירוק וכסף. צבעים אלה הגיעו במסגרת רענון לדגם ה-M4 והיו למעשה גרסה מעט שונה של אותם שבעה צבעים שהוצגו כבר עם דגם ה-iMac הראשון מבוסס שבב ה-M1. לעומת זאת, כאשר אפל השיקה את גרסת ה-iMac עם שבב ה-M3 – החברה לא שינתה כלל את הצבעים — ואף דילגה על דגמים משולבי שבב M2. לפי גורמן, העדכון הבא של ה-iMac צפוי להגיע "בהמשך השנה בצבעים חדשים". עם זאת, עדיין לא ברור האם מדובר בצבעים חדשים לחלוטין שלא הוצעו בעבר, או בעדכון גוונים בלבד לפלטת הצבעים הקיימת. בצד החומרה, אפל כבר החלה לשלב את שבב M5 בכמה מחשבים, בהם גם MacBook Air החדש. לכן ייתכן, כי גם ה-iMac יקבל שדרוג לשבב זה, אם כי אפשרות אחרת היא, שאפל תדחה את העדכון עד להשקת שבב ה-M6. עוד מציין גורמן, כי אפל ממשיכה להתנסות בדגמי iMac עם מעבדים חזקים יותר ומסכים גדולים יותר, אך מדובר בפיתוחים עתידיים למחשבי פרימיום — ולא במוצר חדש שאמור להגיע לשוק כבר השנה.,