בשנים האחרונות מתרחבת מגמה עולמית מטרידה של גניבת מכשירים ניידים ברחובות, פשוט היישר מידיהם של הבעלים – משמע, בדיוק כשהמסך פתוח ופעיל. כדי להתמודד עם האיום, ענקית הטכנולוגיה אפל עובדת בימים אלו על מנגנון חדש שימנע את הגישה לנתונים בתרחישי שוד שכאלו.  על פי תחקיר שפורסם לאחרונה בעיתון הניו יורק טיימס, רק בלונדון דווח בשנה החולפת על כ-71 אלף טלפונים שנגנבו באופן זה. על פי הדיווחים השונים על התופעה, הפושעים מנצלים את העובדה שהמכשיר שמיש ולא חסום, כדי לגשת לנתונים רגישים, ליישומי בנקאות, ובמקרים מסוימים – אף סוחטים את הקורבנות בדרישה לקבלת את סיסמאות הגישה לחשבון המשתמש, לפני שימכרו את הרכיבים בשוק השחור. אתר החדשות 9to5Mac חשף, בהתבסס על בדיקת קוד המקור של מערכת ההפעלה, כי החברה מפתחת מערכת אוטומטית חכמה לזיהוי גניבה שמוגדרת כ"אלימה". במקביל, נציגי החברה מסרו בתגובה ל-טיימס כי הם לא יושבים בחיבוק ידיים לנוכח התופעה וציינו: "נמשיך לעבוד ללא לאות כדי להפחית את התמריצים לגניבת מכשירי אפל". Apple is reportedly developing a new anti-snatching security feature for iPhones that could automatically lock the device if it detects it has been stolen directly from a user’s hand. The feature targets one of the biggest smartphone theft risks: phones stolen while unlocked.… pic.twitter.com/QZtbb2eonF — Pirat_Nation ???? (@Pirat_Nation) May 27, 2026 איך יעבוד מנגנון האבטחה החדש? מה שהמנגנון המתגבש החדש יעשה הוא להסתמך על חיישנים המובנים ב-iPhone, כמו מד התאוצה, כדי לזהות זעזועים פתאומיים או תזוזות מהירות, המעידעים על כך שהטלפון נלקח בכוח ובמהירות מבעליו. כדי להימנע מנעילות שווא מתסכלות כתוצאה מפעילות שגרתית, המערכת תצליב את הנתונים עם אותות תומכים נוספים, כגון המרחק משעון ה-Apple Watch המקושר למכשיר, ניתוק בלתי צפוי מרשתות Wi-Fi מוכרות, ויציאה ממיקומים בטוחים המוגדרים במערכת, כמו בית או עבודה. כאשר המערכת תזהה בסבירות גבוהה אירוע גניבה, ה-iPhone יינעל אוטומטית ויגביל מיד את הגישה להגדרות החשבון. פעולה זו תפעיל את תכונת הגנת המכשיר הגנוב (Stolen Device Protection), הקיימת כבר במכשירים. תכונה זו מחייבת סריקת פנים (Face ID) או טביעת אצבע (Touch ID) לביצוע פעולות רגישות, ללא אפשרות לשימוש בקוד חלופי, ואף דורשת השהיית אבטחה של שעה שלמה. עדיין לא ידוע מתי התכונה הכל כך נחוצה הזו תושק רשמית. Google is starting to roll out Theft Detection Lock, Offline Device Lock, and Remote Lock to Android users in the US! I just checked my Xiaomi 14T Pro and noticed that I have Theft Detection Lock and Offline Device Lock but not Remote Lock. Some Pixel users in the US tell me… pic.twitter.com/oxOpCFpex8 — Mishaal Rahman (@MishaalRahman) October 5, 2024 מעניין לציין כי הפיתוח הנוכחי מגיע, בין השאר, כדי לסגור עיכוב טכנולוגי חשוב של אפל עצמה. למעשה ענקית הטק פועלת באיחור, כדי להדביק את הפער מול מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל, שם פונקציונליות דומה לזיהוי תנועות גניבה קיימת כבר משנת 2024. תכונה מקבילה זו, המכונה Theft Detection Lock (נעילת זיהוי גניבה), הושקה על ידי גוגל כחלק מהעדכון למערכת ההפעלה Android 15. בדומה למנגנון המתגבש כעת עבור מכשירי ה-iPhone, המערכת של אנדרואיד מזהה באופן חכם מצבים שבהם הטלפון נחטף פיזית בכוח מידיו של המשתמש, ונועלת את המכשיר באופן מיידי והרמטי, כדי לחסום גישה לנתונים האישיים.

"אחד הדברים המורכבים הוא לעשות את ההגדרה הנכונה של סוכנים. אחד הדברים שאנחנו חושבים שהצלחנו להתייחס אליהם היטב ב-SQlink, ואנחנו גם זוכים לאישור מצד הלקוחות, זה ליצור סוכן בסביבה הטבעית שזקוקים לו. אני יכול, לדוגמה, להקים סוכן שיתחבר לתיבת הדואר שלי בכל יום, יעשה סיכום, ויספר לי מה עלי לעשות באופן דחוף יותר מאחרים. ומאחורי הקלעים המערכת עצמה בונה את התוכנית, מייצרת את החיבורים, פונה אלי אם צריך הרשאות לכל חיבור למידע, ובסופו של דבר – יש סוכן שמתחיל לעבוד", כך סיפר שלי מחרז, סמנכ"ל טכנולוגיות בקבוצת SQlink, בסדנה שהעבירה החברה במהלך Nimbus SummIT 2026 – כנס הענן הממשלתי השנתי הגדול של אנשים ומחשבים שנערך לאחרונה. לפי מחרז, המטרה הייתה להציג למשתתפים פרקטיקות ואסטרטגיות לשילוב סוכני AI במערכות השירות הציבורי באמצעות הפתרון ששמו ג'נטריקס (Gentrix), כשסוכנים עובדים יחד במסגרת מערכת אחת ובאופן אחוד, תוך חיבור בין מערכות, שירותים וגורמים ארגוניים שונים. "אחרי שיוצרים סוכן ניתן לראות במערכת סקירה מלאה שלו – את האינטגרציות ואת הכלים אליהם הוא מחובר – וגם מה מקורות המידע שלו, כי בלי זה הוא לא באמת סוכן. אפשר גם לראות את הכלים שהוא בחר להשתמש בהם בעבודה עצמה, מעבר לרשימה של המערכות אליהן הוא ניגש, ואפשר גם לבחור לשייך למחלקה מסוימת בחברה, וכדומה, באופן ידני. כל תהליך שרוצים לעשות אפשר לעשות עם המערכת שלנו, כולל ההגדרה על איזה מודל הוא ירוץ", סיפר מחרז. מחרז הוסיף כי הפתרון מציע חיבורים ליותר מ-1,000 כלים מ-CRM, דרך מודלים של בינה מלאכותית, ועד מערכות שיווק ומעבר. "יש גם שוק שבו אפשר לראות את הסוכנים שנבנו בארגון, כולל סוכנים שהחברה בנתה לשימושים עתידיים. ובעתיד יהיה עושר של סוכנים מוכנים מראש, שיעניקו לכם מגוון רחב של אפשרויות והרצות סוכנים בלי להתאמץ". הוא סיכם: "והכי חשוב לפני שמעלים את הסוכן לעבודה מלאה אפשר גם להריץ בדיקה פנימית, עם אפשרות לקחת את חוויית המשתמש עד לקצה. העולם הבא הוא ויזואליזציה. לא צריך לבנות כלום, פשוט צריך לבקש ודברים יקרו, כולל יצירת טפסים תוך כדי תנועה". פתרון מקצה לקצה לניהול ועדות במגזר הציבורי ניל דהן, סמנכ"ל מוצר בקבוצת SQlink, הציג את בורדיירקטור (Boardirector), פתרון מקצה לקצה לניהול תהליכי ועדות במגזר הציבורי: משלב ההכנה והפצת החומרים, דרך ניהול הדיון ותיעוד הפרוטוקול, ועד הפקת משימות והחלטות לביצוע. ניל דהן, VP Product ב-Boardirector מקבוצת SQlink. צילום: עיבוד ממוחשב ChatGPT. מקור: SQlink "במציאות שכולנו מכירים כיום, לכל גוף ממשלתי כמעט יש ועדות, משימות והחלטות, אבל איך הכל מנוהל? פרוטוקולים במסמכי וורד, מסמכים חשובים שנשלחים לכל מקום במייל, וזה אולי יכול לעבוד עד שמישהו שואל שאלות חשובות. אין מקום שמרכז תמונה מלאה שאפשר לראות בה הכל", הוא אמר. "וזה לא רק מידע שמתפזר אלא גם אחריות שמתפזרת, כי קשה מאוד לעקוב. דד-ליינים נקבעים, אבל אף אחד לא בודק, והכל לא יעיל, ואז מגיעה הביקורת". לדבריו, "וזה לא רק אי-יעילות זה גם מעלה סיכונים – מאבטחת מידע ועד חשיפה לא מתאימה". בורדיירקטור, הוא סיפר, מספק מקום אחד לכל מחזור החיים של הוועדה, מהקמתה ועד הסיום, עם כל הפרוטוקולים והמידע במקום אחד – ספר ישיבה דיגיטלי לכל ישיבה, כולל כל הצרופות מהישיבה; תיעוד מלא לכל צעד וכל החלטה; חלוקת משימות עם אחריות מלאה ומעקב אוטומטי חכם; וייצוא של כל הדאטה עם מוכנות מלאה לביקורת. "כל התהליך, בכל שלב, מאוד פשוט וברור ונהיר ובאופן דיגיטלי מלא. מהרגע הראשון בו אפשר לצרף את כל המנהלים והאורחים ולהגדיר רמות חשיפה לחומרים, וגם על ידי שימוש ב-AI כדי לבנות תוכנית עבודה שמותאמת לארגון ולנושא של הוועדה. תוכנית שכמובן אפשר לשנות גם באופן ידני, והכל בממשק מאוד ברור וקל להבנה. ה-AI מסייעת גם בהגדרה של ישיבות, הגדרות של לוח זמנים, וגם כדי שכל אחד מחברי הוועדה יוכל לבצע שאילתות על החומרים המוגשים ושמורים במקום אחד, כדי להגיע לישיבה מוכן ומזומן כשהוא יודע את כל הנקודות החשובות לכל ישיבה. זו חוויה דיגיטלית מודרנית מקצה לקצה, המלווה בכל הכלים שמסייעים ששום דבר לא ייפול בין הכיסאות", הוא סיפר.

פחות מחודש עד לשריקת הפתיחה של מונדיאל 2026, ואוהדי כדורגל ברחבי העולם מנסים להשיג את הכרטיסים האחרונים למשחקים. אבל לצד הביקוש הגבוה, מומחי סייבר מזהירים מפני גל הולך וגובר של הונאות ואתרי פישינג למכירת כרטיסים, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים בלבד (מרץ-מאי 2026) אותרו יותר מ-10,000 דומיינים ואתרים מזויפים המתחזים לפיפ"א. למרות שבחלק מהמשחקים עדיין נותרו כרטיסים זמינים דרך האתר הרשמי של פיפ"א, המחירים הגבוהים והביקוש האדיר גורמים לאוהדים רבים לחפש "דילים" באתרים לא מוכרים, ברשתות החברתיות ובקבוצות וואטסאפ. שם, לפי נתונים חדשים של חברת הסייבר הישראלית ברנדשילד (BrandShield), שנחשפים לראשונה, פושעי הסייבר מנצלים את הלחץ וההתלהבות סביב הטורניר. הדו"ח של ברנדשילד חושף, כי החל מדצמבר 2025 נרשמה עלייה הדרגתית במספר ההונאות. כך, למשל, אם בדצמבר 2025 אותרו 545 אתרי הונאה חדשים, במרץ 2026 נרשמה כבר קפיצה חדה ל-2,898 אתרים, והשיא הגיע באפריל 2026, עם לא פחות מ-5,476 דומיינים מזויפים, זינוק של יותר מ-900% בניסיונות להונות אוהדי כדורגל ברחבי העולם. "עברייני סייבר יודעים לנצל אירועי ענק עם ביקוש גבוה ולחץ רגשי כמו המונדיאל", אומר יואב קרן, מנכ"ל ברנדשילד. "ברגע שאנשים רואים כרטיס במחיר שנראה טוב מדי ביחס לשוק, הם נוטים לפעול מהר ולפעמים לוותר על בדיקות בסיסיות. זו בדיוק הנקודה שבה הנוכלים פועלים. בעקבות תופעת ההונאות והחשש ממכירת כרטיסים מזויפים, פיפ"א אף פתחה אפשרות רשמית למכירת כרטיסים בין אוהדים דרך הפלטפורמה שלה, בדיוק כדי לצמצם מצבים שבהם אנשים פונים לאתרים מפוקפקים או למוכרים אנונימיים ברשת". יואב קרן, מנכ"ל ברנדשילד. צילום: חן גלילי לדבריו, בחודשים האחרונים זוהו אלפי עמודים, אתרים וחשבונות מזויפים המתחזים לפיפ"א, לפלטפורמת מכירת הכרטיסים הרשמית או למוכרים פרטיים לכאורה, תוך שימוש בלוגואים רשמיים, עיצובים שנראים אמינים והודעות לחץ כמו "נותרו שני כרטיסים אחרונים". "הונאות הכרטיסים היום נראות אמינות בצורה קיצונית", מוסיף קרן. "אנחנו רואים אתרי פישינג שמעתיקים כמעט אחד לאחד אתרים רשמיים, לצד מוכרים שמנהלים שיחות ארוכות בוואטסאפ או בטלגרם כדי ליצור תחושת אמון". בברנדשילד מזהירים במיוחד מפני מעבר לתשלום מחוץ לפלטפורמות הרשמיות. לדברי קרן, נוכלים רבים מנסים לשכנע רוכשים לבצע את העסקה דרך אפליקציות תשלום מיידיות או העברה ישירה, בטענה ל“עמלה נמוכה יותר" או "מחיר מיוחד". "ברגע שמעבירים את השיחה והתשלום מחוץ לפלטפורמה מאובטחת, הסיכון עולה משמעותית", אומר קרן. "הנוכלים לא מנסים לחסוך לכם כסף, הם מנסים להעלים את הכסף שלכם בלי יכולת להתחקות אחריהם או לבטל את העסקה". עוד מזהירים בברנדשילד, כי גם כרטיסים שנראים אמיתיים לחלוטין עלולים להיות מזויפים. "כיום אפשר לייצר כרטיסים שנראים זהים למקור, כולל קודי QR וקבצים דיגיטליים שנראים אותנטיים לחלוטין", מסביר קרן. ,הדרך הבטוחה ביותר היא לרכוש רק דרך האתר הרשמי של פיפ"א או פלטפורמות מוכרות ומאומתות עם מדיניות החזר ברורה,. בחברה ממליצים להימנע לחלוטין מרכישת כרטיסים דרך קבוצות פייסבוק, מרקטפלייס, טלגרם או וואטסאפ, במיוחד כאשר המוכר מפעיל לחץ לבצע תשלום מיידי".    

טליה, ספרי לנו קצת על עצמך ועל המסלול המקצועי שלך. "אני נשואה למרקו ואמא לאייל וליה. אני מנהלת מכירות ללקוחות אסטרטגיים בנוטניקס, ונמצאת בארגון כבר כמעט שבע שנים. לפני שהגעתי לכאן, צברתי ניסיון של כ-14 שנים בתפקידי ניהול בכירים בקבוצת מלם תים (Malam Team) בתחומי ה-IT והשירותים העסקיים. בזמני הפנוי אני מקפידה ליהנות מהחיים. בילויים, אוכל טוב ופעילות ספורטיבית מכל הסוגים". מה הם תחומי האחריות שלך במסגרת התפקיד? "אני מובילה את הפעילות מול הלקוחות האסטרטגיים שלנו, עם התמחות ייחודית בפרויקטים מורכבים בתעשיות הביטחוניות. התפקיד שלי כולל בניית מערכות יחסים ארוכות טווח המבוססות על אמון, זיהוי הזדמנויות עסקיות והובלת עסקאות רחבות היקף מקצה לקצה. אני עובדת בסינרגיה מלאה עם הצוותים הטכנולוגיים שלנו, השותפים העסקיים וההנהלות הבכירות אצל הלקוחות, במטרה לייצר ערך אמיתי ולהוביל מהלכי טרנספורמציה דיגיטלית משמעותיים". כיצד תסכמי את ההישגים שלך בשנה האחרונה? "השנה החולפת עמדה בסימן העמקת הקשרים עם הלקוחות הגדולים ביותר שלנו. הובלתי מספר מהלכים אסטרטגיים, בעיקר בתעשיות הביטחוניות, שבהם הצלחנו לחזק את המיצוב של נוטניקס כשותף אסטרטגי ולא רק כספקית טכנולוגיה. התקדמנו בפרויקטים מורכבים במיוחד ויצרנו תשתית איתנה להמשך התרחבות עסקית משמעותית בשנים הקרובות". בתור מנהלת לקוחות אסטרטגיים, מהו הטיפ שלך לשימוש חכם ב-AI? "הטיפ המרכזי שלי הוא להסתכל על ה-AI ככלי שמחדד את החשיבה האנושית ולא מחליף אותה. אני נעזרת בו לניתוח מידע, הכנה לפגישות ודיוק מסרים שיווקיים, אבל תמיד זוכרת, שהערך המוסף שאנחנו מביאים ללקוח מבוסס על הניסיון שנצבר בשטח והיכולת לקרוא את המפה העסקית המורכבת". ספרי לנו על אתגר או משבר שחווית בעבודה וכיצד התגברת עליו. אחד האתגרים המשמעותיים שחווינו לאחרונה בעבודה מול התעשיות הביטחוניות היה ההתמודדות עם עליות חדות במחירי החומרה בעולם. כחברת תוכנה, המצב הזה יצר פער בין התקציבים המקוריים של הלקוחות לבין עלויות היישום בפועל, מה שהעמיד פרויקטים בסיכון. פתרנו זאת באמצעות חשיבה יצירתית וגמישות: בנינו יחד עם הלקוחות מודלים מדורגים, ביצענו אופטימיזציה מחודשת לתכנון, והדגשנו את היתרון של פתרונות התוכנה שלנו שמאפשרים חיסכון ויעילות לאורך זמן. ההתמודדות הזו לא רק הצילה את הפרויקטים, אלא חיזקה את האמון מול הלקוחות ומיצבה אותנו כשותף שיודע לנווט בהצלחה גם במציאות משתנה". מוזמנים להירשם כאן לכנס השנתי של נוטניקס, שיתקיים ב-21.6 באווניו, קריית שדה התעופה.

רד האט (Red Hat) – הספקית המובילה בעולם של פתרונות קוד פתוח – הכריזה על יכולות מורחבות בפורטפוליו המוצרים שלה עבור מפתחים בתחום ה-Agentic AI. באמצעות Red Hat Desktop החדש ושיפורים ב-Red Hat Advanced Developer Suite, יכולים המפתחים לייצר בקלות סוכני AI שרצים מקומית על תחנות עבודה, ולהעבירם בהיקף נרחב לסביבת ריצה בענן. היכולות נועדו להקל על המעבר מסוכנים שרצים מקומית על תחנות העבודה של המפתחים לסוכני AI רבים יותר ברמת פרודקשן, שרצים בענן ההיברידי. עם הזמינות הכללית של חבילת כלי המפתחים Red Hat Desktop, רד האט מספקת תמיכה מסחרית לגרסת Red Hat build of Podman Desktop ויוצרת בסיס אמין יותר לפיתוח קונטיינרים מקומיים ובינה מלאכותית. Red Hat Desktop כולל גם יכולות יצור ארגז חול (Sandboxing) של סוכני AI מבודדים – יוזמה שנועדה לסייע למפתחים להריץ ולבדוק סוכנים אוטונומיים בסביבה מבודדת, תוך הגנה על החומרה המקומית שלהם, ולמנוע פעולות סוכנים לא מאומתות שעלולות להשפיע על מערכת ההפעלה המארחת. Red Hat Advanced Developer Suite מוסיפה גם יכולות חדשות, כולל מפעל פיתוח תוכנה אמין, ספריות מהימנות של רד האט ואינטליגנציה מבוססת בינה מלאכותית לעדכון האבטחה בשרשרת האספקה של התוכנה. תכונות חדשות אלו משתמשות בבינה מלאכותית כדי לקבוע אם פגיעויות ידועות בקוד שנוצר רלוונטיות לזמן ריצה מסוים של יישום ומאפשרות למפתחים לתת עדיפות לתיקון על בסיס סיכון אמיתי. "המעבר ל-Agentic AI מרחיב את הדרישות לפיתוח יישומים מודרניים" ככל שהיקף הקוד שנוצר על ידי בינה מלאכותית עולה, מפתחים זקוקים לתהליך עבודה שמאזן בין התנסות מקומית לבין פריסה רחבה בארגון. בין אם מפתחים מתחילים מקומית עם Red Hat Desktop או בסביבת פיתוח מבוססת ענן דרך Red Hat OpenShift Dev Spaces, הם מקבלים את אותה עקביות וציות לחוקים הנדרשים לפרודקשן ארגוני. גישה זו מספקת דרך מאובטחת לסביבת פרודקשן, המאפשרת למפתחים לעבור מסביבות Sandbox מקומיות ניסיוניות לחדשנות מאומתת וניתנת להרחבה בענן ההיברידי. "המעבר ל-Agentic AI מרחיב את הדרישות לפיתוח יישומים מודרניים", אמר ג'יימס לבוקי, מנהל מוצר בכיר ברד האט. "על ידי הקמת מסלול ייצור אמין בענן ההיברידי עם Red Hat Advanced Developer Suite ומתן סביבות עקביות דרך Red Hat Desktop ו-Red Hat OpenShift Dev Spaces, אנו עוזרים למפתחים להאיץ ולשלוט באסטרטגיית הבינה המלאכותית שלהם באותה קפדנות שהם מיישמים על יישומי ה-IT המרכזיים שלהם". רד האט היא החברה המובילה בטכנולוגיית ענן היברידי פתוח ומספקת בסיס מהימן, עקבי ומקיף לחדשנות IT טרנספורמטיבית ויישומי AI. סל הפתרונות של החברה, הכולל טכנולוגיות פלטפורמת ענן, מפתחים, AI, Linux, אוטומציה ויישומים, מאפשר הפעלה של כל יישום מכל מקום – ממרכז הנתונים ועד הקצה. כספקית המובילה בעולם של פתרונות תוכנת קוד פתוח ארגוניים, רד האט משקיעה במרחב פעילות וקהילות פתוחים כדי לפתור את אתגרי ה-IT העתידיים. רד האט משתפת פעולה עם שותפים ולקוחות ומסייעת להם לבנות, לחבר, להפוך לאוטומטיים, לאבטח ולנהל את סביבות ה-IT שלהם, בתמיכה של שירותי הייעוץ, ההדרכה וההסמכה עטורי הפרסים של החברה.

האם השינוי המסיבי של מנוע החיפוש שגוגל הכריזה עליו בכנס המפתחים האחרון שלה – התבססות בעיקר על סוכני ה-AI שלה – מתחיל ליצור גל של מחאה מצד המשתמשים? DuckDuckGo היא שחקנית קטנה בשוק החיפוש, שמציעה מנוע שאפשר לשלב בדפדפן שלכם, וגם דפדפן משלה. לפי דיווח של החברה, מספר ההתקנות של הדפדפן בארצות הברית בלבד זינק בימים הראשונים לאחר ההכרזה האחרונה של גוגל, בשבוע אחד, ביותר מ-18%. במכשירי ה-iPhone הזינוק הגיע ל-33%, ובאחד הימים אף נרשמה עלייה מטאורית של כמעט 70%. בחברה ציינו כי המומנטום בארצות הברית הרבה יותר חזק מאשר בעולם באופן כללי. הנתונים של GlobalStats מצביעים על כך שבימים כתיקונם, DuckDuckGo לא מתרוממת מעבר לנתח של 0.8% משוק החיפוש הגלובלי, ובישראל הוא לא מגיע אפילו לעשירית האחוז. גם הדפדפן העצמאי שלה לא זכה עד עתה להצלחה, והוא אוחז ב-2% בלבד בשוק האמריקני. לתת למשתמשים להחליט כמה מעט AI הם רוצים מנכ"ל DuckDuckGo, גבריאל וויינברג, היה מאלה שהעידו בתביעה המוצלחת של משרד המשפטים בוושינגטון להגדרת מנוע החיפוש של גוגל כמונופול (החלטה שגוגל הודיעה השבוע שהיא תערער עליה). אז הוא האשים את גוגל במצב. הוא המשיך בכך גם לאחר ההכרזות האחרונות של חברת הענק, והשילוב העוד יותר מסיבי של ה-AI במנוע החיפוש שלה. וויינברג אמר באחרונה כי "גוגל כופה בינה מלאכותית ללא אפשרות לבטל. כתוצאה מכך, התוצאות שלה מחמירות, לא משתפרות. אנחנו מעוניינים להיות המקום שנותן למשתמשים שליטה ומאפשר להם להחליט כמה, או כמה מעט, בינה מלאכותית הם רוצים". המוטו של DuckduckGo הוא שמירה על הפרטיות – מניעת מעקב אחרי הרגלי הגלישה של המשתמשים וחסימת גופי צד שלישי מקבלת נתונים אישיים שיאפשרו להציג מודעות "מדויקות". עם זאת, היא כן מציעה את האפשרות להשתמש ב-AI במסגרת הדפדפן ומנוע החיפוש שלה, אבל באופן שנתון לחלוטין לבחירת המשתמש. כך, אפשרויות כמו duck.ai ו-Search Assist זמינות לבחירה כאפשרויות במנוע השאילתות, אך לא פועלות באופן פסיבי ללא אישור. מי שרוצה להתחמק בכלל מ-AI יכול להשתמש במנוע החיפוש שמציעה DuckDuckGo, שבו מוצאים חיפוש מסורתי בלבד – תחת השם NOAI. לפי החברה, גם התנועה לאתר הזה זכתה לעלייה גדולה, של יותר מ-20%, לאחר ההכרזה האחרונה של גוגל.

"התחרות העתידית בין מוסדות הלימוד האקדמיים תהיה על היכולת שלהם להכשיר בוגרים על מנת להוביל תהליכים בעולם משולב של אדם ומכונה", כך אומרת ד"ר איילת בן עזר גלברד, מנכ"לית אוניברסיטת רייכמן, בראיון לאנשים ומחשבים. הראיון עסק בסוגייה כיצד מכשירים כיום סטודנטים ובוגרי אוניברסיטה לשוק העבודה המשתנה, בעיקר בגלל השפעת הבינה המלאכותית. מזה שלוש שנים שד"ר בן עזר גלברד מובילה אסטרטגיה ניהולית חוצת ארגון, שתכליתה להטמיע את הבינה המלאכותית בכל מחלקות האוניברסיטה, וליישם כלי AI לטובת ניהול וטיפול בסטודנטים. לדבריה, "אנחנו לא רק מאמצים את הבינה המלאכותית – אנחנו מדברים אותה, חיים אותה והופכים אותה לשפה הארגונית והאקדמית של האוניברסיטה". בן עזר גלברד היא דוקטור למשפטים בהשכלתה. את דרכה בעולם המשפט היא החלה בפרקליטות והמשיכה במשרד עורכי דין בלונדון. במשך עשור היא הייתה מרצה וחברת סגל באוניברסיטאות שונות. בשנת 2000 הצטרפה ד"ר בן עזר גלברד לאוניברסיטת רייכמן (שאז עוד הייתה המרכז הבינתחומי הרצליה) כמרצה למשפטים, ב-2006 מונתה לסגנית נשיא ומאז 2019 היא משמשת כמנכ"לית האוניברסיטה. היא אף חברה בנבחרת הדירקטורים, ופועלת לשילוב נשים ולקידומן. איך מכשירים את הדור החדש של הסטודנטים בעידן ה-AI? "אנחנו מכינים את הבוגרים שלנו לשוק תעסוקה שהוא לחלוטין שוק שבו רב הנסתר על הגלוי. תפקידנו להכין אותם לעולם שאנחנו לא יודעים מה יהיה בו בעתיד ואיך הוא יהיה – ולא מדובר על עוד שנים רבות. המגמה הכי חדה בשוק התעסוקה היא מעבר למיומנויות וכישורים. בעצם, השאלות שאנחנו, כאוניברסיטה, שואלים הן: מה תהיה השפעת המהפכה הזאת על הדיסציפלינות שלנו? איזה פרופיל יהיה לג'וניור שמסיים פה? וזה מתקשר לשאלה הכללית – איך בכלל תיראה האקדמיה בעוד כמה שנים? אנחנו, באוניברסיטת רייכמן, התחלנו לדבר על בינה מלאכותית בנובמבר 2022, עוד לפני שה-GenAI פרצה לחיינו בהמשך אותו החודש. לגבי ההיערכות לעידן הבינה המלאכותית – בשלב הראשון קיבלנו החלטה שאנחנו רוצים לשלב אותה קודם כל בתוך הקמפוס, מתוך תפיסה ניהולית שתהפוך את ה-AI לשפה האקדמית הרשמית שלנו. האתגר היה לייצר DNA חדש לאוניברסיטה – איך מייצרים אקו-סיסטם של בינה מלאכותית שיעמוד מול היעדים העסקיים שלנו. אחת ההחלטות הראשונות שקיבלתי בנושא הייתה להתחיל מהצד הניהולי-תפעולי, לפני שמכשירים את הסטודנטים לעידן החדש". התפקיד של האקדמיה: להכשיר את דור ההיי-טק החדש לעידן הטכנולוגי החדש. צילום: ג'מיני איך זה בא לידי ביטוי? "קודם כל שמנו דגש על חיזוק חוויית הלימוד של הסטודנט, על ידי יצירת חוויה הוליסטית. בדיוק כמו שארגונים עסקיים משקיעים הרבה באומני צ'אנל (רב ערוציות), עשינו סדנאות למנהלים ואפילו האקתונים. כיום אנחנו כבר בעולם של סוכנים שפועלים בתחומים של שיווק, משאבי אנוש ועוד. כך, לדוגמה, בנינו כלי AI לתמיכה נפשית בסטודנטים שנפגעו במלחמה בעזה. בנוסף, אנחנו משתמשים בכלי בינה מלאכותית למיון מועמדים, כלים למחקר ועוד, ובשנה הבאה נכניס כלים חדשים". כלומר, בעצם ביצעתם אוטומציה של תהליכים. "כן. זה אחד התפקידים של ה-AI, וגם לייצר חוויה טובה יותר למשתמשים. בין היתר חיפשנו שגרירי חדשנות, שיעזרו לנו להטמיע את הכלים. זה היה מאתגר. כמו בכל ארגון, תמיד יהיו כאלה שקשה להם יותר, כי הם חוששים ש-'מזיזים להם את הגבינה'. אבל בסוף הם מתחברים לזה". שאלה הרבה יותר עמוקה: סטודנטים שואלים האם בכלל יש ערך לתואר במדעי המחשב בעידן ה-AI. "אני חייבת לומר שזיהיתי את המגמה הזו כבר לפני כמה שנים, כאשר חזרתי מסיור לימודים בארצות הברית, כדי להביא משם חידושים וחדשנות. אמרתי לפרופ' רייכמן (פרופ' אוריאל רייכמן, הנשיא המייסד של האוניברסיטה – י"ק) שאני מרגישה שהשוק מתחיל להשתנות, במיוחד בהיי-טק, ושלא בטוח שאנשים ימשיכו ללכת ללמוד כמו בעבר. זה היה אז מוקדם מאוד, עוד לא ממש דיברו על AI, אבל עכשיו הצעירים שואלים את השאלה הזו בצורה הרבה יותר חדה וברורה". ומה התשובה? "אחד התפקידים שלנו, כאוניברסיטה, הוא לייצר ערך ללימודי תואר אקדמי ולהתבדל מאחרים, כך שאנשים יגידו: כן, שווה לי ללכת לאוניברסיטה – ולבוא אלינו, כמובן". כיצד הבינה המלאכותית מוטמעת במסלולי הלימוד שלכם? "אנחנו בעצם עוברים ממודל הוראה שמדגיש ידע כתוכן לכזה שמדגיש ידע כיכולת. ידוע שתפקיד המרצה משתנה – הוא כבר לא מקור הידע הראשי, אלא יותר מנטור. הדבר הראשון שלדעתנו צריך להיות הוא שכל סטודנט שיוצא מכאן יקבל תעודת אוריינות בבינה מלאכותית, שיבין מה זה AI, איך זה עובד, וגם את המשמעות והאחריות שבשימוש בה. אנחנו רוצים לשמר את העומק הדיסציפלינרי של התחומים שלנו, לצד בין תחומיות מודולרית". מה זה אומר? "הדבר הראשון שעשינו היה רפורמה בתכנים, במטרה להתאים את הקורסים לצורכי שוק העבודה. דרשנו מהמרצים שלנו להכניס רכיב AI בכל אחד מהקורסים. בנוסף, אנחנו בונים כעת חטיבה שתתמקד בהקניית מיומנויות, שתכיל קורסי יסוד רב תחומיים לחיזוק תכונות אישיות, ערכים ומיומנויות, מתוך תפיסה אסטרטגית של סנכרון בין האקדמיה לתעשייה". האם את יכולה לתת דוגמאות? "כן. בחטיבה החדשה, שתתחיל לפעול כבר בשנת הלימודים הבאה, יהיו קורסים טכנולוגיים שיכללו בינה מלאכותית, הכרת כלי AI, שימוש אחראי בה, אתיקה ושילובה בעולמות הסייבר. בנוסף, אנחנו עורכים קורסים להכנה לעולם התעסוקה החדש, הכנה לראיונות וסימולציות של מיומנויות בין אישיות וניהוליות, כמו תקשורת בין אישית אפקטיבית, פתרון בעיות, חשיבה ביקורתית וחשיבה יצירתית. אנחנו סבורים שהמיומנויות האלה קריטיות לכל מי שיוצא לשוק התעסוקה של ימינו, ואנחנו רוצים להעניק אותן לסטודנטים". קמפוס אוניברסיטת רייכמן בהרצליה. צילום: אוניברסיטת רייכמן הזכרת את הבעיה של הג'וניורים למצוא עבודה בהיי-טק. היא הייתה קיימת הרבה לפני ה-AI. "נכון, אבל מאז פרוץ מהפכת הבינה המלאכותית אנחנו עושים את כל המאמצים שבוגר שלנו יהיה מוכן טוב יותר לשוק, עם כמות מסוימת של ניסיון. תוך כדי הלימודים אנחנו מחברים את הסטודנטים לתעשייה, שם הם צוברים ניסיון. אני יכולה להגיד שאחוז הבוגרים שלנו שמשתלבים בתעשייה הוא מהגבוהים, בגלל המעטפת שאנחנו נותנים להם". מהי התחזית שלך לחמש השנים הבאות – איפה תהיה האקדמיה? "מאוד קשה לחזות. אני הרבה שנים בתחום וכבר ראיתי כל כך הרבה שינויים. חברות קמו וקרסו, דיסציפלינות השתנו וישתנו. השינויים כל כך גדולים שלהגיד לך מה יהיה בעוד חמש שנים יהיה חסר אחריות. מה שכן, ברור לי שהאקדמיה תהיה חייבת לרוץ מהר, לחשוב מחוץ לקופסה ותמיד להיות ראשונה. אצלנו זה קורה, כי זה ה-DNA של המוסד הזה. כך גם אנחנו מכשירים את הבוגרים שלנו להיות אג'יליים, להבין ששום דבר לא קבוע, שדברים משתנים ושעליהם לדעת להסתגל לשינויים". את פועלת ומרצה לשילוב נשים בתפקידי ניהול ובכלל. מה את מייעצת לנשים צעירות? "אכן. בתחילת דרכי, כשהייתי חברה במספר דירקטוריונים, כמעט שלא היו נשים. המצב כיום הרבה יותר טוב. לנשים צעירות אני אומרת שנקודת ההתחלה חייבת להיות במקום הנכון עבור כל אחת ואחת מכן. את צריכה להציג יכולת וכישרון, אבל גם תשוקה ועניין בתחום. עצתי השנייה היא התמדה, לא לאבד סבלנות, ולא פחות חשוב – לדעת להסתדר עם אנשים".

כ-200 שותפים עסקיים, לקוחות ואנשי מקצוע מעולמות הסייבר והתשתיות השתתפו באירוע ההשקה של פעילות HPE Security בישראל, שנערך במסעדת טוסקה בפתח תקווה. האירוע התקיים בשיתוף פעולה עם Visual Security. האירוע סימן, באופן רשמי, את הרחבת פעילות ה-Security של HPE בישראל ואת איחוד מגוון פתרונות האבטחה של החברה תחת חטיבה אחת – המציעה מענה הוליסטי לעולמות ה-SASE, ה-Unified Zero Trust  וההתמודדות עם מתקפות מבוססות AI. מהפכת ה-AI משנה לחלוטין את עולם הסייבר – לא רק עבור ארגונים, אלא גם עבור התוקפים. HPE חשפה פורטפוליו כולל של פתרונות אבטחפתרונות אבטחה, המיועדים לארגוני אנטרפרייז, בהם פתרונות SD-WAN, פתרונות SSE, גישת ZTNA, פתרונות NAC ויכולות מתקדמות של סגמנטציה, אכיפה ואבטחת גישה. המסר המרכזי של האירוע התבסס על העובדה, שעולם ה-Zero Trust אינו עוד באזוורד תיאורטי, אלא תפיסה פרקטית, שנועדה לאפשר גישה מאובטחת לפי זהות והרשאות, לייצר מדיניות אחודה בין סניפים, משתמשים מרוחקים וסביבות ענן – ובעיקר לצמצם את היכולת של מתקפות סייבר להתפשט לתוך הארגון. בנוסף הודגש, כי ל-HPE Security קיימים שני POPs בישראל  (Points of Presence), המאפשרים ביצועים מהירים יותר, זמני תגובה נמוכים ועמידה בדרישות רגולציה עבור ארגונים ישראליים – יתרון משמעותי בשוק המקומי, המאופיין בסביבות מורכבות ובאיומי סייבר מהמתקדמים בעולם. מימין: ינון גולן, מנהל פעילות Security ב-Visual Security, תומר ארבל, מנהל פעילות Security ב-HPE. צילום: ניב קנטור לדברי ינון גולן, מנהל פעילות Security ב-Visual Security ובעל יותר מ-20 שנות ניסיון בשוק אבטחת המידע בישראל, "בעזרת פתרונות HPE Security אנו נותנים מעטפת מלאה של כלל שכבות האבטחה לארגוני האנטרפרייז בישראל. ארגונים מחפשים כיום פתרונות מהירים להטמעה, פשוטים לתפעול, עם גב של יצרן מוביל ויכולת להתמודד עם איומי הסייבר החדשים שמביאה מהפכת ה-AI. הפתרונות של HPE Security משלימים בצורה טבעית את סל פתרונות אבטחת המידע שאנו מציעים לשוק הישראלי, עם יתרון טכנולוגי מובהק ושכבות אבטחה נוספות". לאורך היום התקיימו הרצאות מקצועיות שעסקו באסטרטגיית רישות מאובטח,Hybrid Mesh Security, פתרונות Secure Service Edge, ארכיטקטורת Secure Branch, סגמנטציה דינמית ומודלי Unified Zero Trust לארגוני אנטרפרייז. תומר ארבל, מנהל פעילות Security ב-HPE ישראל ובעל יותר מ-15 שנות ניסיון בתחום אבטחת המידע, התייחס בהרצאתו להשפעה הדרמטית של הבינה המלאכותית על עולם האיומים: “אנחנו נחשפים כיום למנעד רחב ומתפתח של איומים סביב עולם ה-AI. מודלים מתקדמים מאפשרים להאיץ ואף לייצר תרחישי תקיפה מורכבים, אוטומטיים ומסוכנים יותר מאי פעם. המציאות מחייבת ארגונים להבין שלא תמיד ניתן יהיה למנוע כל חדירה – ולכן השאלה הקריטית היא כיצד מונעים מתוקף להתפשט בתוך הארגון. תפיסות Unified Zero Trust ו-SASE מאפשרות לצמצם תנועה רוחבית, להגביל הרשאות ולוודא שגם אם התרחשה חדירה – היא לא תהפוך לאירוע רחב היקף". ב-Visual Security מסכמים את האירוע כהצהרת כוונות משמעותית להרחבת פעילות הסייבר בישראל, עם דגש על פתרונותEnterprise Grade, המשלבים אבטחה מתקדמת, פשטות תפעולית והתמודדות עם מתקפות מבוססות AI.