בכנס השנתי הבינלאומי של קונפלואנט (Confluent) – אחת החברות המובילות בעולם בתחום ה-Data Streaming – הוצג אחד מסיפורי הטרנספורמציה הדיגיטלית המרשימים במשק הישראלי. על הבמה עלה שלומי עמבר, CTO חטיבת הטכנולוגיות של מכבי שירותי בריאות, וסיפר כיצד אימוץ פלטפורמת קונפלואנט, והמעבר לארכיטקטורת Data Streaming מבוססת אירועים, שינו מן היסוד את הדרך שבה הארגון מנהל, מעבד ומנגיש מידע למיליוני מבוטחים. המסר המרכזי שעלה מדברי עמבר היה ברור: בעולם שבו מהירות קבלת ההחלטות הופכת לנכס אסטרטגי, היכולת להזרים מידע בזמן אמת אינה עוד יתרון טכנולוגי, אלא תנאי הכרחי להצלחה. אחד האתגרים המרכזיים של ארגונים גדולים הוא ריבוי מערכות שאינן מתקשרות היטב זו עם זו. מערכות ליבה, אפליקציות, שירותים דיגיטליים ומאגרי מידע נבנו לאורך שנים רבות, ולעיתים פועלים כ"איים" מבודדים. הפלטפורמה של קונפלואנט מאפשרת לחבר בין כלל המערכות הללו וליצור שכבת מידע אחידה הפועלת בזמן אמת. במקום אינטגרציות מורכבות, תהליכי סנכרון איטיים ותלות בין צוותים ומערכות, מתקבל אקוסיסטם רציף שבו המידע זורם באופן מיידי לכל מי שזקוק לו. "העולם הדיגיטלי היום אינו בנוי רק על מידע, אלא על התנועה שלו", אומר דניאל לוית, מנהל פעילות קונפלואנט בישראל. "ארגונים שמצליחים להזרים מידע בצורה רציפה, מאובטחת ובזמן אמת הם אלו שמצליחים להגיב מהר יותר, לחדש מהר יותר ולהעניק שירות טוב יותר ללקוחות שלהם". לפני כשלוש שנים קיבלה מכבי שירותי בריאות החלטה אסטרטגית להפוך לארגון שבו כל מערכת חדשה נבנית בראש ובראשונה עבור סביבת ענן. המעבר לא היה פשוט. לצד מערכות ענן מתקדמות נדרשה מכבי שירותי בריאות לחבר מערכות ליבה ותיקות, ובהן מערכות AS400 ומערכת 'קליקס', אל סביבת עבודה מודרנית מבוססת אירועים. לדברי עמבר, הבחירה ב-Confluent Cloud אפשרה למכבי שירותי בריאות לבצע את המעבר בצורה מהירה ויעילה, תוך יצירת שכבת Data Streaming אחידה המחברת בין כלל המערכות בארגון. "האתגר האמיתי אינו איסוף הדאטה, אלא היכולת לשחרר אותה ולהניע אותו בזמן אמת", אמר עמבר. "המעבר לארכיטקטורת Event-Driven הפך לתשתית שעליה נבנית כל החדשנות הטכנולוגית שלנו". אפליקציית מכבי החדשה: חוויית משתמש מהירה ומדויקת אחת הדוגמאות הבולטות למעבר זה היא אפליקציית מכבי החדשה. במקום להפעיל אינספור שירותים המתקשרים ביניהם, נבנתה שכבת נתונים מתקדמת המתעדכנת בזמן אמת ומסתנכרנת ישירות עם האפליקציה במכשיר הקצה. כל שינוי רפואי, תוצאת בדיקת מעבדה, הנפקת מרשם וקביעת תור, מוזרמים באופן מיידי דרך פלטפורמת קונפלואנט ומופיעים אצל המשתמש בזמן אמת. התוצאה: חוויית משתמש מהירה ומדויקת. הארכיטקטורה החדשה שינתה את אופן העבודה בתוך הארגון. לאחר חיבור כלל המערכות לקונפלואנט, התקצר משמעותית זמן היישום. צוותי הפיתוח כבר אינם תלויים זה בזה לצורך גישה למידע וכל מערכת צורכת נתונים באופן עצמאי. חשוב לציין את הקשר ההדוק בין Data Streaming לבין בינה מלאכותית. ארגונים רבים משקיעים בפיתוח מודלי AI והם מגלים כי ללא גישה רציפה לדאטה עדכנית, גם האלגוריתמים המתקדמים ביותר מתקשים לספק ערך אמיתי. במכבי שירותי בריאות ניתן לראות זאת – אחת הדוגמאות היא סוכן AI שפותח עבור רופאים ומאפשר להם לשאול שאלות בשפה חופשית ולקבל המלצות המבוססות על הנחיות ופרוטוקולים רפואיים עדכניים של משרד הבריאות. "עד היום ארגונים ניהלו מאגרי מידע וכעת מנהלים זרמי מידע", אומר לוית. "היכולת להזרים דאטה בזמן אמת חשובה לא פחות מתשתיות המחשוב עצמן לקבלת החלטות מדויקות יותר". עמבר מסכם ואומר: "עבורנו Data Streaming אינו רק פתרון טכנולוגי, אלא מנוע צמיחה עסקי שמאפשר לנו להפוך מידע לפעולה בזמן אמת, לשפר את השירות, ולקבל החלטות רפואיות מבוססות מידע עדכני"

גוגל משלימה בימים אלה את המעבר המאסיבי שלה לתשתית המכונה Manifest V3, ובכך היא סוגרת לצמיתות את הפרצה הטכנית האחרונה שאפשרה לחוסמי מודעות ישנים לתפקד בדפדפן כרום שלה. החל מעדכון גרסה 150 של הדפדפן, המתוכנן לסוף החודש, תסגור ענקית הטק סופית את 'הדלת האחורית' הטכנית שאפשרה עד כה להמשיך להפעיל את חוסמי המודעות הישנים. מדובר על צעד בלתי הפיך, המסמן למעשה את מותם של תוספים פופולריים שנבנו על תשתית Manifest V2, ובראשם הגרסה המלאה של uBlock Origin, שעשרות מיליוני משתמשים נהגו לעשות בה שימוש. ענקית הטכנולוגיה ממאונטיין וויו הצדיקה בעקביות את השינוי הארכיטקטוני רב-השנים, בכך שהוא נועד להגן על גולשים מפני תוספים זדוניים, לשפר את ביצועי הדפדפן ולצמצם עומסים טכניים. דבלין קרונין, שהוא מהנדס בגוגל, אישר לאחרונה את הסרת המנגנון העוקף במסגרת סקירת קוד שפורסמה בבין השאר באתרים 9to5Google ו-Tech Times. קרונין הסביר את המהלך והצהיר כי "תוספי MV2 אינם מורשים יותר באף גרסה נתמכת של כרום, ואנו מסירים את התמיכה בהם ובפונקציונליות הנלווית. לא נוכל לספק או לתחזק את הפונקציונליות הזו ללא הגבלת זמן, בשל המורכבות והחוב הטכני, כמו גם סיכוני האבטחה שהעניין גורר". לב המחלוקת נעוץ באופן שבו התוספים מיירטים את תעבורת הרשת. המערכת הישנה אפשרה לחוסמי מודעות לבחון בקשות רשת בזמן אמת, באמצעות קוד מותאם אישית, ולחסום אותן באופן דינמי. המערכת החדשה מחליפה זאת ברשימת חוקים סטטית ומוגדרת מראש שהדפדפן עצמו בוחן, מה שמגביל קשות את יכולת התוסף להסתיר אלמנטים פרסומיים בצורה גמישה. Brave’s built-in ad blocker won’t be affected by Google's planned changes for extensions. Carry on! pic.twitter.com/VGjfyu0s53 — Brave (@brave) June 14, 2026 לגולשים נשארת גרסת לייט לחסימה בלבד או פנייה למתחרים כדי להמחיש את חומרת המגבלה, ריימונד היל, המפתח שעומד מאחורי uBlock Origin, הבהיר למשתמשים נחרצות: "אין גרסת Manifest v3 של uBO". גולשים ייאלצו להסתפק בגרסת 'לייט' שפועלת תחת האילוצים הנוקשים החדשים, אך חסרה יכולות מתקדמות, כמו סינון קוסמטי של העמוד ועדכונים מיידיים נגד חסימות מתוחכמות. מומחי אבטחת מידע ופעילי פרטיות מתחו ביקורת חריפה על המהלך, בטענה שהחלשת חוסמי המודעות מותירה את הגולשים חשופים יותר למעקב ולהפצת נוזקות דרך פרסומות. בנוסף, המבקרים גורסים כי לא ניתן לנתק את שיקולי האבטחה מהאינטרסים הפיננסיים של גוגל עצמה. קרן החזית האלקטרונית (EFF) גינתה את המהלך וכינתה אותו "עוד דוגמה לניגוד העניינים המובנה שנובע מכך שגוגל שולטת גם בדפדפן האינטרנט הדומיננטי וגם באחת מרשתות הפרסום הגדולות ברשת". פרופ' ג'ונתן מאייר מאוניברסיטת פרינסטון הוסיף לביקורת, ותיאר את כרום כדפדפן"חסר הגנות פרטיות משמעותיות כברירת מחדל", תוך שהוא קובע שכל השינויים האחרונים בפלטפורמה "מיוחסים ישירות למודל העסקי של מעקב של גוגל". בעוד שדפדפנים המבוססים על פרויקט כרומיום, כגון אדג' של מיקרוסופט ודפדפן אופרה, צפויים ליישר קו עם לוחות הזמנים של הסרת התמיכה, משתמשים שמבקשים לשמור על יכולות חסימה מלאות ללא המגבלות החדשות מופנים כעת לחלופות עצמאיות. פלטפורמות כמו פיירפוקס של מוזילה ודפדפן Brave התחייבו פומבית לשמר את התמיכה ביכולות החסימה הוותיקות והחזקות יותר, ובכך הם מציעים מקלט בטוח לגולשים החרדים לפרטיותם.

דו"ח חדש של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, על השלטון המקומי, המתפרסם היום (ג') חושף ליקויים בשימוש במצלמות שנועדו לאכיפת חניה ברשויות המקומיות.  בין הממצאים העיקריים: במספר רשויות שבהן נערכה הביקורת נעשה שימוש במצלמות למטרות שלא הוגדרו להן; תמונות של עוברי אורח שנקלטו באזור שבו הוצבו המצלמות לא טושטשו כנדרש; וכן נמצאו ליקויים בניהול ובשמירת הצילומים. כך למשל, במועצה מקומית בנימינה-גבעת עדה מצא המבקר כי הרשות לא השתמשה בטכניקות טשטוש לצורך הסוואת דמויותיהם של עוברי האורח בצילומים שנועדו לאכיפת חניה בלבד. בעיריית רמת גן נשמרו צילומים באיכות שאפשרה לפקחים לזהות עוברי אורח, אף שהמצלמות אינן מיועדות לכך. בעיריית חדרה נמצאה אפשרות לפקחים להסיר את הטשטוש ולזהות אנשים. המבקר מציין כי בעקבות הביקורת, בשתי הרשויות – הרצליה וחדרה – חסם ספק מצלמות האכיפה את האפשרות לפקחים להסיר את הטשטוש. המבקר קובע כי "על הרשויות המקומיות להשתמש במצלמות האכיפה באופן מידתי והוגן ולצורך השגת התכלית של אכיפת דיני התעבורה, תוך שמירה על הזכות לפרטיות של עוברי הדרך. בנוסף לדבריו, יש לבחון מפעם לפעם אם הנסיבות שהצדיקו את הצבת מצלמות האכיפה מלכתחילה עדיין תקפות, ואם יימצא כי המצלמות כבר אינן ממלאות את המטרה שהוגדרה להן, על הרשויות להפסיק את תיעוד המרחב הציבורי באמצעותן או לבחון את הצורך בשינוי מיקומן". אבטחת מידע במצלמות הרחוב בביקורת בעיריית חדרה נמצא כי לא קיימות הנחיות ברורות לעובדים בנוגע לאבטחת מידע בהקשר של המצלמות המוצבות ברחבי העיר. עובדה זו, העיר המבקר, מגדילה את הסיכון לחשיפת מידע ולפגיעה באבטחת המערכות. עוד מצא המבקר כי בחלק מהרשויות הוסבו המצלמות שנועדו לאכוף עבירות חניה לצורך שונה של אכיפה ואיתור של עבירות אחרות בתחומי הביטחון והרכוש. מדובר במהלך הקיים בלא מעט רשויות, אולם המבקר קובע כי השימוש במצלמות המסוימות למטרות אלו מנוגד להנחיות משרד התחבורה. נושא נוסף שאליו התייחס המבקר הוא חוקיות השימוש במצלמות LPR לאכיפת עבירות חניה. מדובר במצלמות ייעודיות לזיהוי אוטומטי של לוחיות רישוי, המפענחות את מספר הרישוי באמצעות טכנולוגיות בינה מלאכותית. פסק דין, שניתן בבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב בדצמבר אשתקד, קבע כי אין להשתמש במצלמות אלו לצורכי אכיפת חניה ללא הסמכה מפורשת של משרד התחבורה – הסמכה שאינה קיימת כיום. גם הרשות להגנת הפרטיות פרסמה הנחיות האוסרות שימוש במצלמות מסוג זה לצורכי אכיפת חניה. בעקבות זאת מסר המבקר כי הרשויות הרצליה, חדרה, רמת גן ובנימינה-גבעת עדה הודיעו שאינן משתמשות עוד במצלמות מסוג זה. בחלק אחר של הדו"ח מצא המבקר כי חלק מהרשויות שנבדקו אינן מפעילות את מצלמות אכיפת החניה לצורך אכיפת עבירות נסיעה בנתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים), אף שהחוק מחייב אותן לעשות זאת.

ההגבלות שהטיל הממשל האמריקני לפני ימים אחדים על הפצת מודל מיתוס של אנת'רופיק – ובגרסתו הציבורית פייבל 5 (Fable 5) – עוררו דיון וסערה, ובצדק: זהו המקרה הראשון שבו מוטלות הגבלות על הפצה ונגישות למודל AI תחת הטיעון של פגיעה בביטחון הלאומי והגבלות חוקי הייצוא של טכנולוגיה ביטחונית. מיתוס 5 הוא המודל המתקדם של אנת'רופיק למשימות סייבר, ביולוגיה, בריאות, מחקר ותכנות, והוא חולל סערה עוד בתקופת הבדיקות שלו, כשביצע תעלולים כמו "לברוח" מתוך מחשב סגור ולהודיע למפעיל שלו שהשד יצא מהבקבוק – על ידי שליחת מייל. לפי החברה, הוא זמין רק לקבוצה מצומצמת של שותפים מאושרים, משום שהיכולות שלו בתחומים האלה הן חרב פיפיות: אותו כלי שיכול לסייע באיתור חולשות קריטיות בתוכנה עלול גם לעזור לגורם עוין להבין איך לנצל אותן. אנת'רופיק מציגה אותו כחלק מ-Project Glasswing – יוזמה משותפת עם גופי ממשל וחברות אבטחה (שאליה הצטרפה השבוע חברת הסייבר הגדולה Trend AI). כחלק מהיוזמה הזו, גרסת הבטה הציבורית של מיתוס כבר סייעה, לטענת אנת'רופיק, באיתור אלפי חולשות חמורות ואף קריטיות בתוכנות מרכזיות. אגב, היוזמה הזו נולדה בעקבות התעלול של מיתוס, שפרסם את הבריחה שלו באתרי אינטרנט – בעצמו… מהו פייבל 5 ואילו הגבלות הוטלו עליו? פייבל 5, שכאמור, הוא הגרסה הציבורית של אותה משפחת יכולות, הושקה בדיוק היום (ג') לפני שבוע. לפי אנת'רופיק, פייבל 5 מבוסס על אותה שכבת מודל, אבל יש לו מנגנוני הגנה שמנתבים שאילתות בתחומים מסוכנים, כמו סייבר וביולוגיה, למודל חלש יותר (Opus 4.8). כלומר, מיתוס הוא גרסת היכולות המלאה והמצומצמת לשותפים מאושרים, ואילו פייבל הוא הניסיון להביא חלק מקפיצת הדרך הזו לציבור הרחב, מבלי לפתוח את מלוא יכולות הסייבר והביולוגיה של המודל. שלושה ימים אחר כך, הכול נעצר. אנת'רופיק הודיעה שקיבלה מהממשל האמריקני הוראת בקרת יצוא שמחייבת אותה להשעות כל גישה של אזרחים זרים לפייבל ולמיתוס – הן בארצות הברית והן מחוצה לה. זה כולל עובדים זרים של אנת'רופיק עצמה. מאחר שהוראה כזו כמעט בלתי אפשרית ליישום מדויק ומיידי במוצר ענן גלובלי כמו מיתוס, החברה פשוט השביתה את הגישה למודלים באופן גורף לכל לקוחותיה הרגילים. שאר מודלי קלוד לא הושפעו. נחסם להפצה, על אף ששוחרר בגרסה בטוחה כ-'פייבל 5'. מודל 'קלוד מיתוס' של אנת'רופיק. צילום: ג'מיני. מקור: אנת'רופיק מומחים לנושא מטילים ספק אם למשרד המסחר הפדרלי יש סמכות להחיל בקרת יצוא בדרך הזו, משום שמודלים מודרניים בדרך כלל לא "מיוצאים" כקובץ שנשלח למדינה אחרת, אלא נצרכים דרך שירות ענן מבוקר. אם הטענה של הממשל תתקבל, זו עשויה להיות תשתית רגולטורית חדשה: מודלי AI חזקים יטופלו כמו טכנולוגיות בעלות משמעות אסטרטגית כגון מחשבי על, עם הבחנה לפי מדינה, תחום שימוש ורמת האמון שהממשל האמריקני נותן במדינת היעד. מה העילה האמיתית למגבלות? הנימוק של הממשל בוושינגטון למגבלות שהטיל על אנת'רופיק הוא חשש שהמודלים יוסטו לשימוש גורמי מודיעין צבאיים בסין, רוסיה ו/או מדינות אחרות שמוגדרות בעייתיות אצל האמריקנים (אולי איראן?). אלא שלפי אנת'רופיק, העילה המיידית הייתה חשש של הממשל לעקיפה של מנגנוני ההגנה שיש בפייבל 5. החברה טוענת שלא קיבלה פירוט מלא על הבדיקה ותוצאותיה, ושהדוגמה שנבדקה עסקה בזיהוי מספר קטן של חולשות מינוריות ומוכרות, מהסוג שגם מודלים ציבוריים אחרים מסוגלים למצוא. אנת'רופיק מדגישה שבשבועות שלפני ההשקה היא בדקה את פייבל 5 מול גורמי ממשל ובטיחות, ושלא נמצאה בבדיקות חולשה משמעותית, שמסוגלת לפתוח באופן רחב את יכולות הסייבר החסומות. הטיעון של המומחים: אם מודלים כאלה יהיו רק בידיים של "הרעים" ומדינות וארגונים בעלי כוונות זדון, ואילו חוקרים, מומחי אבטחה ו-"כובעים לבנים" המתמחים בהגנה לא יוכלו לגשת אליהם – ההגנה בפני מתקפות זדוניות תהיה זו שתיפגע אבל הטיעון של הממשל רחב יותר מחולשה כזו או אחרת. החשש האמיתי שלהם הוא שיכולות כאלה משנות את כלכלת הסייבר: איתור חולשות, כתיבת תיקונים, ניתוח קוד ענק, בדיקות חדירה וניצול פרצות – כל אלה הופכים למהירים וזולים בהרבה. אנת'רופיק עצמה הזהירה שמודלים ברמה של מיתוס צפויים להופיע גם כך אצל חברות נוספות בתוך חודשים, ושאם הם ישוחררו בלי הגנות מתאימות, מתקפות סייבר עלולות להפוך תכופות ובלתי צפויות יותר. אירוניה יש כאן אירוניה פוליטית ועסקית לא קטנה: אנת'רופיק היא החברה, מבין הגדולות בתחום, שהכי מזוהה עם השיח על בטיחות AI, האטה מבוקרת וסיכונים קיומיים, והיא אף הסתבכה עם משרד ההגנה (או המלחמה כיום) האמריקני בטענה שלא הייתה מספיק התקפית ומאפשרת, לטעמו של מזכיר ההגנה, פיט הגסת'. עכשיו, אותה חברה מוצאת את עצמה דווקא בצד שמוחה נגד התערבות ממשלתית חדה מדי ואומר שצריך לאפשר להם לשחק עם אש, תרתי משמע. אנת'רופיק לא אומרת שלממשל אסור לעצור מודלים מסוכנים; להיפך, היא תומכת עקרונית בסמכות כזו. אבל היא גם דורשת הליך שקוף, מבוסס עובדות טכניות, עם סטנדרט ברור – ולא החלטה פתאומית שמשביתה מוצר עולמי. אנת'רופיק היא לא היחידה: למהלך של הממשל יש התנגדות גם מתוך תעשיית הסייבר. יותר מ-80 מנהלים ומומחי סייבר, כולל גורמים מחברות טכנולוגיה גדולות אחרות, חתמו על מכתב שקורא לממשל להסיר את ההגבלות על עמיתתם. הטיעון שלהם צפוי, אבל משמעותי: אם מודלים כאלה יהיו רק בידיים של "הרעים" ומדינות וארגונים בעלי כוונות זדון, ואילו חוקרים, מומחי אבטחה ו-"כובעים לבנים" המתמחים בהגנה לא יוכלו לגשת אליהם – ההגנה בפני מתקפות זדוניות תהיה זו שתיפגע, בשעה שלתוקפים אין שום מגבלות, טכנולוגיות או מוסריות. מי צודק? האם האיסור הזה יישאר על כנו? האם הרוסים והסינים יפתחו מודלים דומים, ואולי אף יעקפו את המערב בסיבוב? והאם – ויותר סיבר מתי – נראה מודלים בעלי פוטנציאל סיכון רב יותר? את התשובות לכל השאלות האלה נדע, ככל הנראה, בעתיד הקרוב.

אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) בצה"ל ומפא"ת במשרד הביטחון הציגו היום (ג') שורה של טכנולוגיות חדשות, שעתידות לסייע לחיילים ולמפקדים בשדה הקרב – ולא רק. מדובר, בין היתר, בסימולטור AI, שמאמן חיילים לזהות סימני מצוקה נפשית אצל חבריהם, בינה מלאכותית שמתעדת שיחות עם קב"נים וחיישן שמנטר מדדים של פצועים. הטכנולוגיות פותחו במסגרת אינוטל – תוכנית החדשנות של אט"ל, מפא"ת, המכון הישראלי לחדשנות והיועץ הכלכלי של הרמטכ"ל. במסגרת התוכנית, חברות טכנולוגיה מציעות פתרונות לאתגרים שאט"ל מפרסם. זהו המחזור השני של התוכנית, ו-10 מהפיתוחים מהמחזור הראשון כבר הוטמעו בצה"ל. רוב מבין 11 הפיתוחים במחזור הנוכחי כבר נמצאים בשלב הפיילוט, ורובם, ככל הנראה, יוטמעו ביחידות השונות. המכשיר של AccurateMeditech. צילום: דובר צה"ל במסגרת המחזור פותח מכשיר שעתיד לייעל את תהליכי לקיחת המדדים מהפצועים בשדה הקרב, ויחסוך זמן קריטי, שנחוץ כדי להציל חיים. המכשיר, שפותח על ידי AccurateMeditech, מבצע ניטור רציף ולא פולשני של לחץ דם, דופק וסטורציה, וניתן לחבר אותו לשורש כף היד או לקרסול. המכשיר נותן מדדים מדויקים, גם כשהפצוע מפונה, כלומר נמצא בתנועה, ללא צורך בכיול או בציוד מסורבל. כל זאת באמצעות מכשיר דמוי צמיד, שלא מחייב ניפוח שרוול או מדידות חוזרות. באחרונה הסתיימו שלבי הפיתוח הראשוניים של המכשיר, שבוצעו במשותף על ידי סטארט-אפ טייוואני, חברה ישראלית וחיל הרפואה של צה"ל, ובשלב הבא הצבא יחל בניסויים, בתרחישי פינוי בשטח ובמקרים של לחץ דם נמוך, שמאפיינים פינויים בשדה הקרב . הסימולטור שמאמן חיילים לזהות מצוקה נפשית הוא פיתוח של הסטארט-אפ OpenMind360. מדובר בפלטפורמה דיגיטלית, מבוססת AI, שמכשירה חיילים ומפקדים לזהות סימני מצוקה ואובדנות אצל חבריהם שמשרתים איתם ביחידה. באם תוטמע, כל חייל וחיילת יוכלו לגשת לפלטפורמה מהטלפון הנייד, לתרגל תרחישים מדומים של חבר במצוקה, ולקבל משוב אישי מפורט על מה שעשה, והאם הוא הצליח לשכנע את החבר לגשת לקבלת עזרה מקצועית. המערכת נמצאת בפיילוט במגוון יחידות בצה"ל, אצל חיילים לוחמים, תומכי לחימה ועורפיים, והבחינה צפויה להתרחב ליחידות נוספות. המערכת המתעדת שיחות עם קציני בריאות הנפש מחליפה את התיעוד והסיכום הידני, שהקב"נים עושים כיום, ומתייקים אותם בתיק האישי של המטופל.ת. היא משחררת את הקב"ן מהעיסוק בזה, ומפנה לו יותר זמן וקשב לטיפול עצמו. הפלטפורמה נמצאת בפיילוט במרפאת בריאות נפש של צה"ל במרכז הארץ, וצפויה להיכנס לבחינה במרפאה גדולה נוספת. מיון מלש"בים, סינון והתפלת מים ללוחמים ונשיאת משקלים כבדים לפניכם כמה פיתוחים נוספים במסגרת התוכנית, שנמצאים בשלבים שונים: החברה: Woosh Waters. הפתרון: מערכת ניידת לסינון והתפלת מים ללוחמים המצויים בשטח אויב. השלב הנוכחי: אפיון הפרויקט כבר החל, ובקרוב יפותח אבטיפוס ויבוצעו ניסויים בשטח של המערכת. הפתרון: AI שמסייעת לאנשי בריאות הנפש בלשכות הגיוס למיין מועמדים לשירות ביטחון (מלש"בים). השלב הנוכחי: המערכת נמצאת בשלבי פיתוח אחרונים והתאמה לצרכי צה"ל, לקראת פיילוט. החברה: SurtBusters. הפתרון: מערכת לכיבוי מהיר של התלקחות תחמושת וסוללות ליתיום. השלב הנוכחי: הפתרון עבר ניסויים ראשוניים. החברה: ממשק. הפתרון: כלי בינה מלאכותית שנועד ליצור תוכן אינטראקטיבי להדרכות חיילים. השלב הנוכחי: אפיון ודיוקים אחרונים לקראת תחילת פיילוט בקריית ההדרכה ובבסיסי הדרכה של צה"ל. החברה: Leo. הפתרון: מהנדס AI, שמלווה את המהנדסים שעובדים במרכז השיקום והאחזקה של צה"ל ואחראים הנדסית על רכבים קרביים משוריינים, כגון נמ"רים ואיתנים. השלב הנוכחי: הפתרון נמצא בבדיקות. החברה: פיזיקל. הפתרון: מערכת רובוטית, מבוססת AI, לזיהוי ומיון תחמושת לפני אספקתה ליחידות השונות. השלב הנוכחי: המערכת נמצאת בשלבי בנייה ואימון ה-AI. בקרוב הוא יסתיים ותחל הפריסה הראשונה במרכז התחמושת של צה"ל, כפיילוט. הפתרון: ספירת מלאי נשקים ואמצעי לחימה בצורה אוטומטית, בלחיצת כפתור. השלב הנוכחי: הטכנולוגיה נמצאת בפיילוט במחסן נשק במרכז הארץ של מרכז ההספקה המטכ"לי. הרובוט של Roll With Jessica. צילום: דובר צה"ל החברה: Roll With Jessica. הפתרון: רובוט שנושא משקלים כבדים, של עד 10 טון. השלב הנוכחי: לקראת אספקת המערכת הראשונה לאט"ל, לטובת שינוע מנועי טנקים במרכזי האחזקה בצפון הארץ. "אינוטל מאפשרת כניסה מהירה של טכנולוגיות – ומפגש עם החיילים" איילה צורף, מנהלת חדשנות והתפתחות טכנולוגית באט"ל, אמרה כי "אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה פועל בכל זירה ובכל שעה על מנת להעניק לחיילי וחיילות צה"ל את המענה הטוב ביותר. עם פרוץ המלחמה ועל רקע האתגרים שהיא הביאה עימה, החלטנו להקים תוכנית חדשנות שתאפשר לנו להכניס לאט"ל – וממנו לחיילים ולחיילות – פתרונות טכנולוגיים ליישום מהיר". היא ציינה ש-"טכנולוגיה ישראלית פורצת דרך זה לא רק טילים ורחפנים, אלא גם סטארט-אפים שעוסקים בפתרונות מעולמות הרפואה והלוגיסטיקה. כעת יוכלו גם חיילי וחיילות צה"ל לפגוש את הטכנולוגיות הללו. אינוטל היא תוכנית יחידה מסוגה בצה"ל, שמאפשרת כניסה מהירה של פיתוחים חדשניים לצבא, לעבודה יחסית מיידית עם השטח ולמפגש עם החיילים והחיילות שלנו". סא"ל ר', רע"ן מאיצים במפא"ת, ציין כי "הייעוד המרכזי שלנו הוא להבטיח את העליונות הטכנולוגית של מערכת הביטחון, וצה"ל בתוכה. תוכנית אינוטל מהווה גשר חיוני בין החדשנות הטכנולוגית הפורצת ביותר באקו-סיסטם האזרחי לבין הצורך המבצעי המיידי של אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, והיא מבטאת את אסטרטגיית המשרד לתמיכה מלאה בצרכי צה"ל ולהאצת פיתוחים שוברי שוויון". הוא אמר ש-"אנחנו פועלים מתוך הבנה עמוקה של צרכי הלוחמים והמפקדים, ומתרגמים טכנולוגיות מתקדמות – מבינה מלאכותית, דרך רובוטיקה ואוטומציה ועד לפתרונות אנרגיה ומים – לכדי כלים יישומיים ומיטביים עבור המערך הלוחם והתומך".

בתריסר החודשים האחרונים התחזק השקל ב-20% מול הדולר, וחברות הטכנולוגיה באלפיהן – החלו לפטר עובדים. אלא שגל הפיטורים אינו נובע מבינה מלאכותית, גם לא מ"תנודות מטבע" זמניות. היי-טק הישראלי גילה השנה, באיחור של עשרים שנה, שהוא ענף יצוא דומיננטי במדינה קטנה. למצב הזה יש שם: 'The Dutch Disease', ובעברית – המחלה ההולנדית. ההבדל היחיד הוא שה"נפט" אצלנו הוא קוד, מודלי AI ופטנטים. המנגנון מוכר. כשמדינה מוכרת יצוא דומיננטי אחד, זרם הדולרים הנכנס מחזק את המטבע המקומי, הופך את אותו יצוא ליקר ופחות תחרותי, עד שהענף שגרם להתחזקות נשחק על ידיה. נורבגיה גילתה זאת עם הנפט, אוסטרליה עם עפרות הברזל, צ'ילה עם הנחושת. ישראל מגלה זאת עכשיו עם IP. יצוא היי-טק הגיע ב-2025 ל-85 מיליארד דולר – 58% מכלל היצוא, נתון שמשקף תלות כלכלית בענף דומיננטי יחיד, בדומה למודל של מדינות נפט קלאסיות. אם המוצר שלכם הוא 'צוות מהונדס היטב' ולא 'יכולת שאין באף מקום אחר בעולם' – התחזקות השקל אינה פגיעה תזרימית, היא איום קיומי על ההנחה העסקית הטעות בדיון הציבורי היא ההנחה שמדובר בסערה זמנית. החוב הפדרלי האמריקני חצה את 38 טריליון הדולר, וסטיבן מירן, יו"ר המועצה הכלכלית של הבית הלבן, ניסח את הפתרון מפורשות במסמך Mar-a-Lago Accord: פיחות מתוכנן של הדולר. זוהי אסטרטגיית חוב של מעצמה, לא רעש שיירגע. הלקח לבנק ישראל: התערבות נגד מגמה מבנית שורפת רזרבות בלי לשנות את התוצאה, בדיוק כפי שגילה בנק שוויץ ב-2015. נחלש מול השקל. הדולר. צילום: ShutterStock ההיי-טק הישראלי – ענף יצוא דומיננטי במדינה קטנה יש שלוש מסקנות שמשנות את הדיון – הראשונה, והקריטית למנהלי פיתוח: לא כל היי-טק שווה. השקל החזק מבצע מיון אכזרי בין שני מודלים עסקיים שעד היום נספרו יחד תחת המילה 'היי-טק'. ההיי-טק החכם הוא חברות שמייצרות IP עמוק: פטנטים, אלגוריתמים בלעדיים, מוצרי סייבר ייחודיים, מודלי AI יישומיים או ביו-טק. עליית השכר במונחים דולריים כואבת אך נסבלת להן, משום שהמרווח הגולמי גבוה והלקוח הסופי משלם על ייחודיות, לא על שעות עבודה. ההיי-טק הטיפש הוא ההפך הגמור: חברות שעיקר ההכנסה מגיע ממכירת 'גולגלות'. שירותי Outsourcing, פיתוח גנרי, QA ידני, ניהול תשתיות או למשל commodity engineering. המודל מבוסס מראשיתו על ארביטראז' עלויות: המהנדס הישראלי עלה פעם כ-60% ממקבילו האמריקני. כשהשקל מתחזק והפער מצטמצם, היתרון נעלם. הלקוח שואל: מדוע לשלם לישראלים מחיר אמריקני, כשבפולין, פורטוגל, הודו ו-וייטנאם משלמים שליש? אם המוצר שלכם הוא 'צוות מהונדס היטב' ולא 'יכולת שאין באף מקום אחר בעולם' – התחזקות השקל אינה פגיעה תזרימית, היא איום קיומי על ההנחה העסקית. השנייה: התגובה הנכונה אינה להחזיר את הדולר, אלא להפסיק לתמחר כמדינה צעירה. נורבגיה הקימה את קרן הפנסיה הממשלתית הגלובלית (Government Pension Fund Global) ב-1990, סינגפור את הקרן הסינגפורית (GIC) ב-1981. כאשר המטבע מתחזק מבנית, הפתרון אינו להילחם בכוח השוק, אלא להשתמש בו לרכישת נכסים זרים בזול. ברמת החברה, אותו עיקרון מתורגם לפעולה ישירה: חברות היי-טק עם מאזן בריא חייבות לעבור ממעמד 'מייצאות' למעמד 'משקיעות'. השקל החזק מאפשר לרכוש סטארט-אפים אמריקנים קטנים, מרכזי פיתוח במזרח אירופה וצוותי R&D בהודו ובדרום מזרח אסיה, במחירים נמוכים ב-15-20 אחוזים מאשר לפני שנה. במקום לפטר מהנדסים בתל אביב כדי לשרוד את שער 2.95, נכון לפזר את בסיס העלויות גלובלית. חלון הרכישה לא יישאר פתוח לאורך זמן. השלישית, והעמוקה ביותר: זוהי נקודת המעבר מ'מדינה מייצאת' ל'מדינה משקיעה'. נורבגיה הצליחה בעוד שוונצואלה נכשלה. ההבדל לא היה הגיאולוגיה אלא איכות התגובה המוסדית. וברמת הסקטור הריאלי, יש כאן קריאת חירום לתעשיות המסורתיות. הלואו-טק והמיד-טק הישראליים, ממזון ופלסטיקה ועד ציוד תעשייתי וטקסטיל, נתפשים במלחציים: עלויות עולות במונחים דולריים מול שוקי יצוא שמשלמים בדולר נחלש. בלי דיגיטציה מואצת, שילוב AI בקווי הייצור ואוטומציה, הסקטור לא ישרוד את העשור. הפרדוקס: הדרך לשרוד את 'מחלת הקוד ההולנדית' היא לאמץ את אותו הקוד שגרם לה. הדולר הנמוך אינו משבר – הוא בחינה. ישראל נכשלת בה היום, משום שעדיין לא הבינה בכלל שהיא נבחנת בה. הכותבת היא פרשנית לכלכלה וגיאופוליטיקה

הסערה סביב חסימת מודלי 'פייבל 5' ו'מיתוס 5' של אנת'רופיק רחוקה מסיום, וכעת קהילת אבטחת המידע העולמית משיבה אש ויוצאת להגנת החברה. במכתב פתוח שהתפרסם תחת האתר הייעודי freefable.org, קוראים עשרות מומחי סייבר, מנהלי אבטחת מידע (CISO) ובכירים בתעשייה לממשל האמריקני לחזור בו מההחלטה הדרמטית להשבית את הגישה למערכות המתקדמות המדוברות.  העצומה – שהופנתה ישירות לשר המסחר של ארצות הברית, הווארד לוטניק, ולמנהל הסייבר הלאומי, שון קיירנקרוס – דורשת לבטל לאלתר את מגבלות הייצוא שהוטלו על המודלים של אנת'רופיק בטענה לסיכון לאומי. החותמים על המכתב אינם מכחישים את עוצמתה של הטכנולוגיה, אך טוענים כי הממשל פעל בפזיזות ומתוך חוסר הבנה של זירת הסייבר המודרנית. במסמך נכתב במפורש כי המודלים ממשפחת 'מיתוס' אכן "טובים למדי במציאת פגמים וחימוש פרצות", אך מודגש כי הם "אינם ייחודיים בכך".  המומחים מציינים כי יכולות דומות, הנדרשות לאיתור קוד לא מאובטח, קיימות גם במודלים מתחרים כמו GPT-5.5 של OpenAI ואפילו במודלים סיניים כמו Kimi 2.7. בשל כך, המכתב מזהיר באופן חד-משמעי מפני ההשלכות ההרסניות של החרם על המודלים של אנת'רופיק ומציינים כי "למנוע את היכולות הטובות ביותר מהמגנים ללא סיבה מוצדקת, כאשר היריבים שלנו מתקדמים במהירות – זה מסוכן". בנוסף, הם מציינים כי אנת'רופיק בנתה למעשה הגנות כה חזקות למודל המרוסן שהוצע לציבור שחלקן אף עוררו גיחוך בקרב קהילת הסייבר ביום ההשקה, וכי המטרה במציאת חולשות על ידי "צוותים אדומים" היא לשפר את המערכות, ולא לאסור על השימוש בהן. Open Letter on Transparent AI Cyber Protections https://t.co/1YnyEvxtXX — Joseph Lorenzo Hall, PhD (@JoeBeOne) June 15, 2026 "במקום לטפח חוסן – המהלך יוצר כאוס" על העצומה חתומים, נכון למועד כתיבת שורות אלו, למעלה ממאה מנהלים ומומחים טכנולוגיים מובילים. בין השמות הבולטים ברשימה ניתן למצוא את אלכס סטאמוס, לשעבר מנהל האבטחה הראשי של פייסבוק ויאהו; ג'ו לוי, מנכ"ל חברת הסייבר סופוס; סנדרה מקלאוד, מנהלת אבטחת המידע של זום; קייטי מוסוריס, מנכ"לית לוטה סקיוריטי; כריס ויסופל, ממייסדי ורה-קוד; ועוד שורה ארוכה של מומחים, חוקרים ובכירים בחברות ענק כמו אדובי ומרצדס-בנץ. מעבר לדרישה המיידית להחזרת המודלים לאוויר, החותמים הציבו דרישה עקרונית רחבה יותר וביקשו שהממשל "יתחייב לתהליך פתוח, מדעי ושקוף בניהול הערכות סיכוני הבינה המלאכותית בעתיד". האם הוא עשה ל'מיתוס' ולאנת'רופיק חיסול ממוקד? אנדי ג'סי, מנכ"ל אמזון. צילום: יח"צ AWS הקריאה הפומבית זוכה לתמיכה נרחבת גם מחוץ לרשימת החותמים הרשמית. ויליאם רייט, מנכ"ל חברת הסייבר קלוזד דור סקיוריטי, הביע את תמיכתו במהלך בראיון שהעניק. רייט ציין כי אף על פי שהתגובה הממשלתית מעידה כי החששות מפריצת מנגנוני הבטיחות הם אמיתיים, חסימת הגישה למודל היא פשוט הגישה הלא נכונה. לדבריו, חיתוך פתאומי שכזה "יגרום לבעיה לוגיסטית עצומה", הן בתוך אנת'רופיק והן בקרב השותפים התעשייתיים הקריטיים שקיבלו הרשאות למודל במטרה להתגונן. רייט סיכם את עמדתו באזהרה: "במקום לטפח חוסן, המהלך הזה יוצר כאוס". התאגדות חסרת תקדים זו של הקהילה המקצועית מציבה אתגר משמעותי בפני ממשל טראמפ. יתרה מכך, היא מבהירה כי ייתכן בהחלט שהחסימה הממשלתית הייתה נמהרת מדי ושהפרשה כולה הונדסה למעשה לתועלתה של ענקית מתחרה. כזכור, וכפי שדיווחנו אתמול (ב'), חשיפה שסוקרה באופן נרחב במדיה העולמית מצביעה על כך שחסימת מודל פייבל 5 של אנת'רופיק נולדה עקב פניית מנכ"ל אמזון, אנדי ג'סי, אל הבית הלבן. ג'סי טען שחוקריו חשפו פרצת אבטחה חמורה במודל, אך כעת משתמשים מאשימים את אמזון בחיסול המתחרה. בפורומים השונים, הקונצנזוס הוא שג'סי תקע לאנת'רופיק סכין בגב. משתמשים טוענים כי אמזון, שהמודלים העצמאיים שלה נחשבים לפחותים ביכולותיהם, בדתה איום ביטחוני מתוך מניעים תחרותיים. אם אכן יש בדבר אמת, התסכול נובע מכך ש'פייבל 5' רץ ישירות על שרתי AWS ולא שולב בשירות Bedrock הרווחי של ענקית הטק. כעת, לאור מכתב בכירי הסייבר שמגמד את חומרת האיום, הסברה כי אמזון ניצלה וניפחה את המצב כדי לנטרל תחרות – מקבלת משנה תוקף.

פרויקט הגאווה של אנשים ומחשבים נולד כדי להעלות על נס את הנראות והשילוב של הקהילה הלהט"בית בהיי-טק. השנה בחרנו להחזיר אותו אל קדמת הבמה, לנוכח מגמות מדאיגות של צמצום פעילויות הגיוון וההכללה בענף, לצד האקלים הציבורי והפוליטי המורכב בישראל. אף על פי שזיהינו השנה ירידה משמעותית בהיענות של החברות לעומת העבר – מה שמצביע על מגמה מטרידה, תעשיית ההיי-טק נותרה מרחב מקבל ותומך לקהילה, וישנן חברות רבות שעדיין נושאות בגאווה את דגל הגיוון. לאחר שהצגנו את חלקו הראשון של הפרויקט, לפניכם.ן חלקו השני והאחרון, שמובא לפי סדר ה-א"ב: תומר יאיר זמל, מנהל אסטרטגיית הצלחת לקוח לארגוני אנטרפרייז באודיוקודס ספר על הניסיון שלך כהומו בהיי-טק. "את הדרך שלי בהיי-טק התחלתי עמוק בתוך הארון. גדלתי בירושלים, בסביבה שבה המילה 'הומו' הייתה טעונה, והסתובבתי במשך שנים עם פחד עצום מפני חשיפה. להגיע למשרד יום אחר יום, להעביר שעות יחד ולבחור להסתיר חלק מהותי כל כך – זה מייצר רעש פנימי קבוע ועייפות נפשית. מנגנוני ההגנה שלי היו כה מתוחכמים, עד שהשקר האלגנטי הפך למשהו שרציתי להאמין בו בעצמי. היציאה שלי מהארון הגיעה מאוחר, בגיל 32, וגם אז, המעבר לחיים אותנטיים במשרד לקח לי זמן. שנאתי לשקר, וכששיחות החולין הגיעו לנושאי זוגיות, פשוט חייכתי במבוכה וקיוויתי שלא ישאלו יותר. הכול השתנה ביום אחד, בזכות בריטני ספירס. ישבתי במשרד, וכשיצאו החדשות שהיא מגיעה להופעה בארץ נפלטה לי צעקה ספונטנית, שחשפה בבת אחת את כל מה שניסיתי להסתיר. באותו רגע, 'האוחץ' הפנימי' שלי החליט שתקופת המבחן נגמרה. מאז, התהליך רק תפס תאוצה. הייתי אז העובד הלהט"בי היחיד בחברה, ושנה לאחר מכן מנהלת המשרד הפתיעה וצבעה את כולו בצבעי הגאווה לכבוד ההאפי האוור. עבורה זה היה אקט קטן, עבורי זה המיס את הלב. לאורך השנים למדתי לשלב בין המקצועיות לבין מי שאני, והקולגות התרגלו לשילוב של 'מה קורה, אחי?' ו-'אני מתה' באותו משפט. כיום, אני מוביל, תולה דגלי גאווה במשרד בעצמי ומקדם הסברה, כי המשמעות של גאווה עבורי היא להיות שלם בכל חדר, בלי לשנות את הצבעים שלך כדי להתאים לקירות". מהי גאווה בעיניך? "בעיניי, גאווה היא הוויה יום יומית. זה לא קמפיין שצריך לנתח, אלא תחושה פנימית, שהופכת לחלק בלתי מודע מהנשימה שלך. המשמעות היא ללכת, לדבר, לצחוק ולהיות מי שאתה עד הסוף, בלי לערוך את עצמך מראש ובלי פילטרים. יחד עם זאת, אנחנו עדיין לא לגמרי שם. גם במרחבים פתוחים, להט"בים חווים לעתים פער תרבותי בשיחות מסדרון רגילות, כשהבסיס החברתי של השאר נבנה מחומרים אחרים לגמרי. גאווה אמיתית היא לחצות את הפער הזה, היא השינוי שבין 'לקבל הזמנה לחדר' לבין ההבנה שאתה יכול להיכנס אליו עם כל מי שאתה, בביטחון מלא". תומר יאיר זמל, מנהל אסטרטגיית הצלחת לקוח לארגוני אנטרפרייז באודיוקודס. צילום: פרטי כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט? "היחס שלי לשילוב הגאווה במקום העבודה שלי, אודיוקודס, עבר תפנית דרמטית. בעבר הסתתרתי; כיום זה אחד הדברים הראשונים שאני מביא איתי לשולחן כחלק בלתי נפרד מתעודת הזהות שלי. חשוב לי לוודא מראש שאני נכנס למרחב שבו הקהילה שלי היא לא משהו שצריך 'להכיל', אלא חלק מה-DNA. בצוות שלי מצאתי בית, שמכבד ומחבק את המקום הזה באופן טבעי לחלוטין. המשרד מקושט בגאווה כחלק מהנורמה הרגילה, וזה מאפשר לי את השקט הנפשי להצטיין מקצועית". האם לדעתך המצב של להט"בים.ות בהיי-טק השתנה בשנים האחרונות, בגלל ההתפתחויות במדינה? "התנודות הפוליטיות והחברתיות, בארץ ובעולם, משפיעות עלינו ישירות. מצד אחד, יש כיום אנשים חזקים ומשפיעים בעמדות כוח שמייצגים את הקהילה. מהצד השני, אנחנו חווים תהליכים מדאיגים של פילוג ושמרנות קיצונית. בתקופה שקדמה ל-7 באוקטובר, סביב המתחים הציבוריים בישראל, הייתה תחושה מוחשית שאנחנו עלולים לצעוד 50 שנה לאחור, והחשש לחוות שוב הסתרה ברמה הלאומית היה אמיתי מאוד. דווקא בגלל המורכבות הזו, לחברות ההיי-טק ולמצעדי הגאווה יש תפקיד היסטורי של מגדלור. השינוי המשמעותי ביותר בשנים האחרונות הוא לא שהכול נהיה קל, אלא שיש לנו כיום הרבה יותר קולות, מנהלים ומרחבים עסקיים שאומרים לנו בבירור: אתם כאן, אתם שייכים, ויש לכם מקום". האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות? "חד משמעית כן. אמנם, זכיתי לעבוד בסביבה מחבקת שעזרה לי להשיל את הפחדים, אך החוויה האישית שלי אינה נחלת הכלל. תעשיית ההיי-טק נתפסת כליברלית, אבל מתחת לפני השטח, עובדים רבים עדיין חוששים לצאת מהארון ומפחדים מהשלכות מקצועיות. בנוסף, קיים אצל חלק מהאנשים את הדיסוננס של 'למה צריך מצעד אם כולנו שווים', מבלי להבין את המשקל הרגשי והטראומות שכרוכות בנטייה שונה. בנוסף, יש פער עצום בין החברות המובילות במרכז לבין חברות שבהן הנושא שקוף לחלוטין. השאיפה שלי היא להגיע לאותם מקומות שעדיין פועלים בתוך קופסה, לפתוח בהם חלון, לתלות דגל גאווה ולהסביר. התהליך הזה לוקח זמן, אבל הקהילה שלנו נמצאת בתנועה מתמדת, והיא כאן כדי להישאר". אדם מוס, מנהל אופרציות אונליין וספקים בפיוניר ספר על הניסיון שלך כגיי בהיי-טק. "אני עובד בפיוניר כבר 16 שנים, וראיתי לאורך התקופה הזו התקדמות משמעותית. אני עדיין זוכר תקופות שבהן הנושא היה כמעט טאבו במקום העבודה. בתחילת הקריירה שלי, אנשים היו לרוב זהירים יותר בכל הנוגע לפתיחות לגבי הזהות המינית שלהם בעבודה. כיום אני רואה הרבה יותר קבלה, נראות ותמיכה. אף שתמיד יש מקום לשיפור, אני מרגיש כיום הרבה יותר בנוח להביא את עצמי באופן מלא למקום העבודה, בהשוואה לשנים עברו. היכולת להיות אותנטי מאפשרת לאנשים להשקיע את האנרגיה שלהם בעבודה טובה, במקום לדאוג לאופן שבו יתפסו אותם". מה המשמעות של גאווה עבורך? "עבורי, גאווה היא עניין של אותנטיות, נראות והכלה. זו הזדמנות לחגוג את הדרך שכבר עשינו, ובמקביל להכיר בכך שעדיין יש עבודה לעשות. נושא הגאווה עוסק גם ביצירת סביבות שבהן כל אחד מרגיש שייך, ללא קשר לרקע או לזהות שלו. בסופו של דבר, מדובר בכך שאנשים יוערכו בזכות התרומה שלהם, ויוכלו להיות מי שהם ללא פחד או היסוס". אדם מוס, מנהל אופרציות אונליין וספקים בפיוניר. צילום: עצמי כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט? "אחד הדברים שהערכתי ואני מעריך לאורך השנים שלי בפיוניר הוא לראות כיצד הגיוון וההכללה הפכו בה לנושא משמעותי יותר ויותר עם הזמן. החברה פעלה כדי לטפח תרבות מכילה, שבה אנשים מרקעים שונים יכולים להצליח. תמיכה בקהילות עובדים, שיח פתוח ודגש חזק על כבוד הדדי תרמו כולם ליצירת סביבת עבודה שבה אנשים מרגישים רצויים. ההכללה היא משמעותית ביותר כשהיא הופכת לחלק מהתרבות היומיומית, ואני רואה התקדמות חיובית בהיבט הזה". האם לדעתך המצב של להט״בים.ות בכלל, ובתעשיית ההיי-טק בפרט, השתנה בשנים האחרונות, בעקבות ההתפתחויות במדינה? "התקדמות היא לעתים רחוקות תהליך ליניארי. נכון שיש הרבה יותר נראות, מודעות ותמיכה בלהט״בים לעומת התקופה שבה התחלתי את הקריירה, אבל התפתחויות חברתיות ופוליטיות רחבות יותר עלולות ליצור חוסר ודאות, ולהזכיר לנו שאסור לקחת את ההתקדמות כמובנת מאליה. מה שחשוב הוא להמשיך ליצור מקומות עבודה שבהם אנשים מרגישים בטוחים, מכובדים ושייכים, ללא קשר למה שקורה מחוץ למשרד". האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות? "תעשיית ההיי-טק לעתים קרובות נחשבת מובילה בתחום הזה, ואני מקווה שהיא תמשיך לשמש דוגמה חיובית. בפיוניר אנחנו רואים לא מעט להט״בים בתפקידי הנהלה בכירים, וזה מעורר השראה עבור רבים מאיתנו, בקהילה". אביעד סבג זנו, מנהל גיוס ישראל ואירופה באקסוניוס ספר על הניסיון שלך כהומו בהיי-טק. "אני מנהל גיוס בהיי-טק כבר שנים רבות – מה שמאפשר לי לראות מקרוב את הטרנספורמציה שהענף הזה עבר. בחיים האישיים שלי, אני נמצא כבר מעל 19 שנים בזוגיות יציבה ומאושרת עם גיל, מעצב פנים, ואנחנו הורים גאים לשני ילדים מהממים בני 5.5 ו-2.5. הניסיון שלי כהומו בהיי-טק משלב את שני העולמות האלה: היכולת להביא את עצמי ואת התא המשפחתי שלי במלואם למקום העבודה, בלי מסכות ובלי פילטרים. לאורך השנים ראיתי איך חברות טכנולוגיה הופכות ממרחב שפשוט מקבל את השונה לכזה שיוצר באופן אקטיבי סביבה שוויונית ומחבקת עבור משפחות מכל הסוגים". מהי גאווה בעיניך? "גאווה בעיניי זה ארגונים שיודעים לשים את המודעות הלהט״בית, ההכללה והשוויון כחלק מהערכים שמובילים אותם כארגון עסקי. כשיצאתי מהארון בגיל 17, לפני 25 שנים, ובתחילת חיי הבוגרים לא ראיתי שיח פתוח, גלוי וכנה על גאווה ונטייה מינית בפריים טיים. לשמחתי, המציאות השתנתה, ובעיקר יש תחושה של התבגרות בקהילה והבנה במרחב העסקי של חשיבות קיום שיח מקדם ומגוון". אביעד סבג זנו, מנהל גיוס ישראל ואירופה באקסוניוס. צילום: ויקטור לוי כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט? "באקסוניוס, השוויון מעוגן במדיניות הארגונית הגלובלית: זכויות סביב חתונה, הבאת ילדים לעולם, חופשות לידה ועוד. בנוסף, אני גאה בכך שבאחרונה זכינו בתו הזהב (הדרגה הגבוהה ביותר) של עמותת LGBTwork. התו הוא הוכחה לכך שאנחנו ארגון מגוון ולהט"ב פרנדלי בהיבטים רבים. בנוסף, יש לנו תא גאה פעיל, ומדי שנה אנחנו מקיימים אירוע גאווה ומארחים פאנלים שונים בתחום". האם לדעתך המצב של להט"בים.ות בכלל, ובהיי-טק בפרט, השתנה בשנים האחרונות בגלל ההתפתחויות במדינה? "אני לא חושב שהוא השתנה לרעת הלהט"בים, אבל אנחנו נמצאים בנקודת רתיחה גורלית. זו מציאות שבה אלמנטים וגורמים חייבים להשתנות על מנת למנוע שינויים רדיקליים". האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות? "כמו בכל דבר בחיים, תמיד יש מה לשפר. כמנהל גיוס, אני חושב שהשלב הבא של ההייטק צריך להתמקד בשני ערוצים מרכזיים: ראשית, עלינו לייצר גיוון אמיתי בתוך הקהילה עצמה, ולשים דגש חזק יותר על שילוב אוכלוסיות שעדיין חוות חסמי כניסה קשים לתעשייה. שנית, הגיע הזמן לצאת מהבועה של המרכז ולהרחיב את המודעות, התמיכה והאירועים הגאים גם למרכזי הפיתוח והשלוחות בפריפריה". צליל מגן, מהנדסת תוכנה בכירה בסיילספורס ומובילת קהילת Outforce בישראל ספרי על הניסיון שלך כחברת קהילת הלהט"ב בהיי-טק. "להיות להט”ב.ית בהיי-טק זה משהו שפעם היה הרבה יותר קשה לדבר עליו, וכיום יש בענף הרבה יותר מקום להביא את עצמך כמו שאת. עדיין יש רגעים של חוסר נוחות או חשש איך יגיבו, במיוחד מול אנשים חדשים או בסביבות יותר שמרניות, אבל לשמחתי, יצא לי לעבוד עם אנשים פתוחים ומקבלים. מבחינתי, עצם זה שאפשר לדבר על החיים האישיים בלי להסתיר או לחשוב פעמיים זה לא מובן מאליו". מהי גאווה בעינייך? "גאווה בשבילי היא פשוט להיות מי שאת בלי פחד. לא להרגיש שאת צריכה להתנצל או להסתיר חלקים מעצמך. זה גם מקום של קהילה, תמיכה וחיבור בין אנשים שעברו חוויות דומות. במקביל, גאווה היא תזכורת לזה שיש עוד עבודה לעשות כדי שכל אחד ואחת ירגישו בטוחים ושווים". צליל מגן, מהנדסת תוכנה בכירה בסיילספורס ומובילת קהילת Outforce בישראל. צילום: יח"צ כיצד החברה שבה את עובדת פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט? "יש בסיילספורס מקום נרחב לשיח פתוח ולקידום גיוון והכללה. יש קהילות עובדים פעילות, כמו Outforce, שמקדמות אירועים, הרצאות ויוזמות סביב הקהילה הגאה. מעבר לזה, יש כאן תחושה שבאמת אכפת לאנשים – לא רק ברמת ההצהרות, אלא גם ביום יום. אני מובילה את קהילת Outforce בישראל, וחשוב לי ליצור מקום בטוח, מחבר ומשמעותי לעובדים ולעובדות מהקהילה, וגם לבעלי ברית". האם לדעתך המצב של להט"בים.ות בכלל, ובהיי-טק בפרט, השתנה בשנים האחרונות, בגלל ההתפתחויות במדינה? "כן. מצד אחד יש יותר מודעות, ייצוג ושיח פתוח ממה שהיה בעבר, אך מהצד השני, בשנים האחרונות יש יותר קיטוב ושיח פחות סובלני במקומות מסוימים. דווקא בגלל זה יש חשיבות גדולה לקהילות, לחינוך ולמקומות עבודה שבוחרים באופן ברור לעמוד לצד העובדים שלהם וליצור סביבה בטוחה ומכילה". האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות? "תמיד יש מה לשפר. השלב הבא הוא לא רק לקבל להט"בים, אלא באמת להבין ולתת מקום. לדוגמה, לשים לב לשפה, לדאוג לייצוג מגוון בתפקידי הנהלה ולהמשיך לייצר מרחבים בטוחים שבהם אנשים יכולים להרגיש בנוח להיות עצמם. בנוסף, חשוב לזכור שלא כולם חווים את אותה חוויה, ויש אנשים בקהילה שעדיין מתמודדים עם קשיים משמעותיים גם בתוך עולם ההיי-טק". רינת קפוזה, מנהלת מערך סביבת עבודה ותפעול באווינסד ספרי על הניסיון שלך כלסבית בהיי-טק. "רוב הזמן אני פשוט עובדת כאשת מקצוע, ולא מרגישה שהזהות הלהט"בית שלי נמצאת במרכז. אני רוצה להישפט על העבודה, היכולות ועל התרומה שלי לארגון. אני זוכרת שבעבודה הראשונה שלי בהיי-טק, כשהייתי בתחילת הדרך שלי בתל אביב, כלסבית צעירה מחוץ לארון, קצת התביישתי ולא תמיד ידעתי איך ומתי לדבר על זה. בסופו של דבר מישהו הוציא אותי מהארון בלי שהתכוון, ועל אף שבאותו הרגע זה היה מביך עבורי, גיליתי שזה לא היה סיפור גדול עבור הסביבה. בדיעבד, הוקל לי שזה כבר לא היה אישיו ושלא הייתי צריכה להמשיך להסתיר חלק ממי שאני. מאז אני מרגישה שבענף ההיי-טק יש לרוב מקום להיות מי שאת, בלי לחשוש שזה ישפיע על האופן שבו יתפסו אותך מקצועית". מהי גאווה בעינייך? "גאווה מבחינתי היא היכולת להיות מי שאני בלי להתנצל ובלי להסתיר. זאת לא רק חגיגה של זהות, אלא גם תחושת ביטחון ושייכות.