"עולם הרפואה עובר מהפכה שלא התרחשה 3,000 שנה"   "עולם הרפואה עובר מהפכה שלא התרחשה 3,000 שנה. השינוי המהותי כיום, כשה-AI נכנס לעולם הרפואה, הוא שמטופלים לוקחים אוטונומיות לידיהם – הם מגיעים לרופא אחרי שהם כבר משתמשים בכל מיני כלים שמאפשרים להם לדעת פרטים על הבעיה שלהם, ולהסביר את זה לרופא כשהם מגיעים אליו", כך טען יריב ניר, סמנכ"ל מערכות מידע בבית חולים איכילוב מעל בימת The CAIO Conference 2026 שנערך לאחרונה על ידי אנשים ומחשבים באולם האירועים איסט בתל אביב. ניר היה אחד הדוברים בפאנל "בריאות ורפואה דיגיטלית – ה-AI שמציל חיים" שהנחה קובי כץ, סמנכ"ל וראש חטיבת טכנולוגיות במכבי שירותי בריאות. ניר סיפר כי התשובה של בית החולים היא לזרום עם המגמה, ולספר מה המענה מתאים. "אנחנו עונים לזה עם מהפכת המעבר לענן. אנחנו כבר עם 60 מערכות בענן, וזה תהליך מטורף, ששיפר דרמטית את זמינות המערכות וגם את היכולת לתמוך ב-AI, וגם לאמץ אסטרטגיית דאטה חדשה שבונה אגם דאטה אחד שממנו לוקחים את המידע. זה עוזר למטופלים וזה עוזר לרופאים, שלא צריכים לעבור מאפליקציה לאפליקציה או מסוכן לסוכן – הדבר בא ידי במערכת שמציגה את כל מסד הנתונים של המטופל במסך אחד, וגם מאפשרת להקליט הערות כדי שהכל יישמר באותו מקום עם התיק הרפואי כולו", אמר ניר. אי אפשר להיות נאמן לצ'אטבוט כזה או אחר יזהר לאופר, מנהל יחידת החדשנות בלאומית שירותי בריאות, התבקש לספק תובנות לגבי השימוש ב-GenAI בעולם הבריאות, והוא סיפר על כמה כיוונים שבהם הקופה עובדת. "הראשון הוא מול המטופלים, עם דברים כמו סיכום של שיחות מול רופאים, בנושאים של תמלול וגם בהנגשת מידע לעובדים עצמם בין אם מדובר במידע כללי, וגם בנושאים של פיתוח קוד". יזהר לאופר, מנהל יחידת החדשנות בלאומית שירותי בריאות. צילום: ניב קנטור הוא הוסיף, כי "כאנשי IT, אנחנו רגילים להיות נאמנים לספקית, אבל בעולם ה-AI אי אפשר להיות נאמן לצ'אטבוט כזה או אחר, כי היכולות משתנות כל הזמן ותמיד נרצה להיות עם המודל הכי מוצלח באותו רגע. זה גם נובע מההיבט הפיננסי, כי המחירים משתנים כל הזמן, וכל ארגון שרוצה לעבוד עם AI חייב להיות פתוח לכל". מייעל את המערכת ישראל פיינברג, מנמ"ר המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון, היה חד משמעי לגבי השימוש ב-AI. "המשתמשים צריכים לדעת שבאמת זה עוזר להם ולא מכשיל אותם בגלל שרוצים להכניס טכנולוגיה חדשה. צריך שהמערכת תחסוך באמת זמן לרופאים, במיוחד כשיש לחץ אטומי בגלל חוסר בכוח אדם. אם ה-AI יכולה לסייע בעבודה השחורה, עם ריצה על התיק וסיכום מהיר, שחוסך המון המתנה, ואת הזמן לעבור על כל הנתונים היבשים – זה מעולה, כי עדיף כמובן להשקיע זמן במחשבה ובהמלצות ולא בחיטוט בנתונים. זה משהו שבאמת מביא ערך ולא מפריע, ואז זה לא בירוקרטיה אלא משהו שבאמת מייעל את המערכת. אני חושב שגם לכל בתי החולים יש כיום מערכת AI שמנתחת מערכות דימות, שרצה ברקע ועוברת על אלפי בדיקות ומקפיצה לרופא מה חשוב, שכדאי לשים לב, והיא גם טועה, אבל היא לא מפריעה ולפעמים מצילה חיים". ישראל פיינברג, מנמ"ר המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון. צילום: ניב קנטור מהפכה בשימוש בדאטה לא מובנית ניר שחר, מנהל מחלקת דאטה בשירותי בריאות כללית, ציין, כי בסופו של דבר ה-AI הסוכנית תביא מהפכה בשימוש בדאטה לא מובנית. "על פי גרטנר, 90% מהמידע בארגונים אינו מובנה. אם בעבר היו עושים שימוש מאוד נקודתי בכלי LMB, במהפכה שמתחוללת בשנים האחרונות הקמנו תשתית AI, ושם אנחנו מנתחים את המידע הלא מובנה בהרבה מאוד תרחישים. זה מאוד מהיר וזה מעניק לנו יכולות הרבה יותר גבוהות, וגם בקלות. משתמשים בהנחיות בקלות כדי לקבל תשובות, כולל תרגום לשפה העברית, ניתוח הפניות, פרויקט של פניות הציבור שמזהה דברים שזקוקים לטיפול דחוף, ויש גם שימוש בעולמות הקליניים – למשל לוודא שבוצעו כל הבדיקות הנדרשות עבור תינוק בטיפת חלב. המידע הלא מובנה היה סוג של זהב לא מנוצל, עכשיו אנחנו בהחלט מוציאים מזה יכולות". ניר שחר, מנהל מחלקת דאטה בשירותי בריאות כללית. צילום: ניב קנטור שימוש בשפה חופשית לחיפוש מידע מיכאל טריגר, מנהל מחלקת דאטה, פיתוח דאטה ואינטגרציה, אסותא, סיפר כיצד כמעט על דרך מקרה השימוש בשפה חופשית לחיפוש מידע הפך לרחב בבית החולים. "כשהגעתי, הארגון כבר היה חצי רגל בתוך סנופלייק, עם חמש תשתיות של דאטה, והמשכנו עם זה כהחלטה אסטרטגית וטכנולוגית, תוך כדי ניסיון להבין מה תלאות העל של הארגון. הלבשנו שכבה סמנטית, סוכני AI, ופתחנו חדר מחקר אחד של דאטה פיננסית לכלכלן או שניים, ולא התכוונו לעשות עם זה כלום כי לא ידענו לאן זה הולך. באותו יום התחלתי לקבל הודעות של עוד אגפים שרוצים להתנסות. גם המנכ"ל  אמר שהוא רוצה את הסביבה שכולם יושבים עליה, ולא הבנתי, אבל מתברר שה-LLM למחסן נפתח בטעות, וזה היה מדהים לראות איך כולם מדברים עם המחסן. הטעות הזו הובילה להטמעה, וכיום זה כבר בחצי ארגון, שמשתמשים בשפה חופשית לחקור את הדאטה, דוגמה יפה של דמוקרטיזציה של סוכנים". מיכאל טריגר, מנהל מחלקת דאטה, פיתוח דאטה ואינטגרציה, אסותא. צילום: ניב קנטור

השוק הדיגיטלי, הממוחשב כמו הטלפוני, נמצא בבעיה: השיגעון ל-AI, שסוחף את כולם, גורם לטירוף גם בשוק הזיכרונות, וזה משפיע על המחירים הסופיים לצרכנים. כמעט בכל יום בכירים בתעשייה מסבירים למה הם צריכים להעלות מחירים (האחרון שבהם הוא טים קוק, עדיין מנכ"ל אפל), והחלום של רבים לרכוש, לדוגמה, טלפון מהשורה הראשונה – הולך ומתרחק. גם כך המחירים של מכשירי הצמרת, כמו ה-Galaxy S26 Ultra של סמסונג, שזוכה להצלחה במכירות בפלח השוק הגבוה, רק עולים משנה לשנה, והתוספת הזו, של המלחמה על הזיכרונות רק מוסיפה שמן למדורה. למעשה, רוב המכירות של סמסונג הן בשוק הביניים, עם משפחת ה-Galaxy A. הטלפון שהגיע לסקירה, ה-Galaxy A57, הוא זה שעומד בראש הרשימה הזאת, ויש לו משא לא קטן על הכתפיים – להחזיק את סיפור ההצלחה של קודמיו מהשנים האחרונות. עיצוב ששאול מסדרת הדגל מבחינת עיצוב, השפה של ה-Galaxy A57 שאולה מסדרת הדגל: מסך וגב שטוחים לחלוטין, עם מגע שמקנה להם מראה יוקרתי במקצת, בזכות גב הזכוכית. כמו בסדרה הבכירה, סמסונג שמה במכשיר הזה את ההגנה של +Gorilla Glass Victus, בשני הצדדים – שזו הפתעה קטנה לטובה. מאחור, משמאל למעלה, נמצא אי המצלמות, שבולט מהגב באופן מעט משמעותי – דבר שהשוק כבר התרגל לראות כמעט בכל הטלפונים של החברה. המכשיר שוקל 179 גרם, וזה מרגיש פחות ביד, בגלל חלוקת משקל טובה. הוא דקיק יחסית, עם עובי של 6.9 מ"מ בלבד – מה שעושה אותו נוח מאוד להחזקה וגם לשימוש. המסך, שגודלו 6.7 אינץ', מציע צבעים חדים ומלאי חיים. ה-Galaxy A57 מגיע עם רזולוציית +FHD בסיסית – אבל זה צפוי ברמת שוק הביניים, שאליה שייך המכשיר. זה מספק את הרוב המכריע של המשתמשים, גם מאחר שמדובר בפאנל Super AMOLED, שמציע קצב ריענון של 120 הרץ ובהירות שיא יוצאת מן הכלל של 1,900 ניט. זה אומר שברוב התנאים, אפשר להשתמש בו בקלות מחוץ לבית, אפילו לא בבהירות מלאה. מכשירי ה-Galaxy A57 (וה-A37) של סמסונג. צילום: יח"צ מה הציון? המעבד הוא Exynos 1680, שמגיע עם שמונה ליבות בליתוגרפיה של 4 ננו-מטר. הוא הושק לפני מספר חודשים לטובת מכשירי שוק הביניים של סמסונג, ומציע מהירות מרבית של 2.9 גיגה-הרץ עבור ליבת הפרמיום שלו. השבב הגרפי שלו הוא Xclipse 550 – כחלק משיתוף הפעולה שלה עם AMD. זהות המעבד היא אחת הדרכים להפריד בין מכשירי העל לשוק הביניים, ומן הסתם, זה בא לידי ביטוי בביצועים. בבדיקות באמצעות אנטוטו המעודכנת, ה-Galaxy A57 הגיע ל-1,394,487 נקודות לכל היותר. הציון הזה ממקם אותו במקום ה-60 בין מכשירי האנדרואיד. לצורך הפרופורציה, ה-Galaxy S26, המכשיר הבסיסי של משפחת הדגל הנוכחית, הגיע בממוצע ל-2,922,102 נקודות ולמקום ה-19 – לפחות בעת כתיבת שורות אלה. ההפרש, בחישוב גס, הוא כ-50%, אבל זה מורגש אולי במשחקים כבדים – אז ה-Galaxy A57 קצת מתחמם. זה לא מורגש בעבודה היומיומית, כולל בצפייה בסרטונים, גלישה, צפייה במשחקי מונדיאל וגם במשחקי קז'ואל קלים לנשמה. הסוללה מציעה נפח עבודה של 5,000 מילי-אמפר לשעה, ובבדיקות הזמן של PC Mark for Android זה הספיק לכ-15:30 שעות רציפות – נתון יפה מאוד, שמצביע על זמן עבודה של כמעט יומיים בשימוש רגיל. הסוללה תומכת בטעינה בהספק מרבי של 45 וואט, אבל, כרגיל לאחרונה אצל סמסונג, אין מטען באריזה, כך שאם אין מטען כזה זמין בבית, צריך להוסיף אותו לעלות. אותו ואת העלות של כיסוי הגב, כי הענקית הדרום קוריאנית לא מציעה עם ה-Galaxy A57 גם משהו בסיסי כמו הדבר הזה. מאחור יש שלוש מצלמות: המרכזית עם חיישן 50 מגה-פיקסל, עם מפתח צמצם f/1.8 ומייצב אופטי, השנייה היא מצלמת רוחב על של 12 מגה-פיקסל והשלישית – מצלמת מקרו בגודל חמישה מגה-פיקסל. הן עובדות מהר והצבעים טובים, אבל הדיוק של הגוונים לא תמיד נמצא בחלק העליון של הטבלה, וברמות זום מעל שתיים קשה שלא להבחין בגרעיניות. זה כנראה מחיר שצריך לשלם כדי לקנות מכשיר במחיר לא גבוה. התוצאה לא רעה, אבל היא תספק רק צלמי "שליפה", ולא משתמשים שהצילום ממש חשוב להם. למצלמת הסלפי יש חיישן 12 מגה-פיקסל. איך לא – AI כמצופה, יש במכשיר הזה הרבה בינה מלאכותית, והמכשיר מגיע עם ממשק המשתמש המעודכן One UI 8.5. את ה-AI אפשר למצוא גם בעוזרת האישית, ביקסבי, עם דיבור בשפה חופשית, ביכולות של ג'מיני ועוד. למשל, בצילום שביצעתי באחרונה עם ה-Galaxy A57 באירוע של אנשים ומחשבים, המערכת ידעה בדיוק איפה אני נמצא ובאיזה כנס, והוסיפה את הפרטים – כולל שם הכנס – לקובץ ה-EXIF של התמונה. בשורה התחתונה, אף על פי שהוא מתחרה היטב בכל מכשיר שוק ביניים אחר שיש בסביבה, הביצועים והיכולות של ה-Galaxy A57 לא מתקרבות לאלה של משפחת הדגל הנוכחית של סמסונג. אבל, עבור הרוב, שמאוד רוצים פורשה אבל יכולים לקנות מכונית הרבה יותר זולה, הוא מספק חלופה שפויה בהחלט מבחינת המחיר: בייבוא רשמי ובתצורה שבה הוא הגיע לסקירה – 8/256 גיגה-בייט זיכרון – הוא עולה 1,699 שקלים.

משרד האוצר בוחן להשיק מערכת מיסוי חדשה, שתותאם לעידן הבינה המלאכותית. זאת, כדי למשוך משקיעים זרים בתחום ה-AI להשקיע בישראל. המשרד כבר החל בעבודת מטה, שאותה מוביל הכלכלן הראשי, ד"ר שמואל אברמזון. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', סיפר על כך לשורה של מנהלים בהיי-טק, יזמים ומנהלי קרנות הון-סיכון, שהוא נפגש איתם אתמול (ד'). הפגישה עסקה בבינה מלאכותית, במעמדה של ישראל בתחום ובהשפעת ירידת שער הדולר על הענף. ההודעה נמסרה על רקע החשש של משקיעים שהתחזקות השקל מבריחה משקיעים מישראל. עבודת המטה לצורך בחינת הקמת המערכת תיעשה בשיתוף בין אגף התקציבים באוצר, רשות המסים, המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש החדשות, רשות החדשנות, וכן גורמי ממשל נוספים וגורמים במגזר הפרטי. "אני מאמין גדול ביתרונות ההיי-טק הישראלי. הוא נדבך מרכזי בביטחון הלאומי. בנוסף, אני מאמין שנוביל גם בעידן הבינה המלאכותית. לכן השקענו בתקציב המדינה הנוכחי מיליארדי שקלים בתשתיות והון אנושי", אמר סמוטריץ'. שר האוצר שוב מבקר את בנק ישראל בנושא שער הדולר, סמוטריץ' שוב הביע ביקורת על בנק ישראל ואמר כי הוא היה צריך להתערב. עם זאת, לדבריו, זה עדיין לא מאוחר מדי, וניתן למצוא דרכים לפתור את הבעיה. נציגי ההיי-טק תיארו בפני שר האוצר את האתגרים המשמעותיים שהתחזקות השקל מעמידה בפניהם – הן כי כאמור, היא מורידה את כדאיות ההשקעה במדינת ישראל, והן כי היא פוגעת ביכולת להמשיך להעסיק כאן את טובי המוחות המקומיים. בסיכום הפגישה אמר סמוטריץ' כי הוא מצפה לפגוש שוב את נציגי ההיי-טק, "על מנת להחליף רעיונות ולסייע לענף". הצעת האוצר: להוריד את השכר בהיי-טק יצוין כי בתחילת החודש נערכה פגישה נוספת במשרד האוצר, בהשתתפות נציגי איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, שבסיומה הודיע המשרד על הקמת צוות משימה ייעודי לטיפול בהשלכות הכלכליות של התחזקות השקל על ענף ההיי-טק. הצוות כבר התכנס לדיונים ראשונים, שבהם עלו חילוקי דעות בין נציגי ההיי-טק והאוצר. הבכירים בהיי-טק ביקשו פתרונות מיסוי, בהם הפחתת הארנונה, אולם ראשי האוצר אמרו כי מדובר בדרישות לא הגיוניות וכי הממשלה לא מתכוונת להתערב ישירות בענף. נציגי האוצר הציעו לבכירי ההיי-טק להפחית את שכר העובדים ב-20% – דבר שהם דחו על הסף, משום שזה יפגע, לדבריהם, ביכולת לגייס הון אנושי ברמה גבוהה. דיוני הצוות נמשכים.

אגף המחקר של משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות פרסם היום (ה') דו"ח מיוחד החושף כי המשטר באיראן מפעיל עשרות חשבונות פיקטיביים ברשתות החברתיות. פרופילים אלו מופעלים מאיראן ומתחזים לאזרחים ישראלים, לחיילים, לעובדי אוניברסיטאות, ואף עושים שימוש בתמונות של ילדים כדי לייצר אמינות. הפעילות ברשת מתבצעת במקביל בעברית, אנגלית וערבית, וזאת בניסיונות להגיע לקהלי יעד שונים ברחבי העולם ובישראל. לפי הדו"ח של המשרד, מטרת הקמפיין – שהחל עוד במבצעים "שאגת ארי" ו"עם כלביא" – היא לייצר דה-מורליזציה ולהעצים את נזקי המלחמה. הרשת מפיצה מידע שקרי על מספרי הרוגים גבוהים, מלבה משבר מנהיגותי וכן מהדהדת עדויות לעזיבה המונית של ישראל, לכאורה. בנוסף, הרשת מפיצה מסרים מתוך הגרסה העברית של סוכנות הידיעות האיראנית תסנים, מפיצה עלילות לפיהן ישראל היא "מדינת אפרטהייד", וטוענת כי התקשורת הישראלית מסתירה במכוון את המציאות הקשה מהציבור. לצידם, מופצים גם דיווחי כזב על פגיעות קשות בשורות הצבא האמריקני. אחד הגילויים המשמעותיים במסמך החדש הוא ששיטת הפעולה מתבססת על הפעלה אנושית ידנית וזאת בניגוד לשימוש ב"בוטים" אוטונומיים, מה שמקשה על פלטפורמות הרשת לזהות את החשבונות כמזויפים. החשבונות, המתמקדים ברשת X, פועלים בסינרגיה ומשתפים זה את זה כדי לשרוד חסימות. עוד נודע כי המפעילים נעזרים בבינה מלאכותית על מנת לייצור תיעודי הרס שקריים, ומקימים רשתות "חדשות" פיקטיביות, כמו גוף בשם America News, שנועדו להסוות את הפעילות תחת מעטה עיתונאי.  הקמפיין הזה רושם הצלחה רבה, כאשר פרופילים בולטים ברשת, למשל תחת השמות 'יהודי תימן' ו-'יצחק א-חמומי', גרפו מיליוני צפיות ואלפי תגובות ושיתופים. שר התפוצות, עמיחי שיקלי, קרא לציבור לגלות ערנות לאור הממצאים וציין כי מטרת האיראנים היא "לערער את אמון הציבור, לייצר דמורליזציה ולהעמיק שסעים בחברה הישראלית". השר הבהיר כי המידע שנאסף בדו"ח הועבר לגורמי הביטחון המוסמכים להמשך טיפול וסיכול. מנכ"ל המשרד, אבי כהן סקלי, הדגיש בהתייחסו לדו"ח כי "בשונה ממחקרים קודמים של משרד התפוצות… הניסיון האיראני המובהק כעת הוא להשפיע על דעת הקהל בישראל…"

אל על הודיעה השבוע כי החל בשנה הבאה תאפשר לנוסעיה להשתמש בטיסות שלה ברשת דרך מיזם האינטרנט הלווייני של סטארלינק, שהבעלים שלו הוא הטריליונר הראשון בעולם, אילון מאסק. השירות יאפשר לנוסעים לגלוש במהירויות של עד 300 מגה-ביט לשעה, ויסופק בחינם לכלל הלקוחות במהלך הטיסה. הודעה זו היא עוד אמצעי בתחרות על הטסים, ובעיקר על חוויית השירות שלהם. השימוש באינטרנט הלווייני של סטארלינק אמור להקל על הנוסעים הרבים שזקוקים לאפשרות גלישה, או רוצים להשתמש בה, במהלך הטיסה – במיוחד אנשי עסקים. מבחינה שיווקית, אין ספק שאל על מציבה כאן רף חדש בקרב חברות התעופה בישראל, והיא מצטרפת למועדון די מצומצם של חברות תעופה בעולם, גדולות ממנה, שכבר מיישמות את הפתרון הזה. איך זה עובד, טכנולוגית? בעזרת מומחה טכנולוגיה לענף התעופה, ביקשתי להעמיק מעט בטכנולוגיה שמאחורי האינטרנט הלווייני. עד כה, רוב חברות התעופה הסתמכו על לוויינים גיאו-סטציונריים (GEO) או על רשתות תקשורת קרקעיות לצורך אספקת אינטרנט בטיסות. סטארלינק, לעומת זאת, מפעילה מערך עצום של אלפי לוויינים קטנים, שנעים במסלול לווייני נמוך (LEO – Low Earth Orbit), בגובה של כ-550 ק"מ מעל פני כדור הארץ. הקרבה היחסית לכדור הארץ מאפשרת הפחתה דרמטית בזמן ההשהיה (Latency), עד לכ-44 אלפיות השנייה, ומספקת פס רחב משמעותי. על פי בדיקות ביצועים, המערכות של סטארלינק מסוגלות לספק מהירויות הורדה של בין 100 ל-250 מגה-ביט לשנייה לכל מסוף. לא ברור על מה אל על מסתמכת כשהיא מתחייבת להציע אינטרנט במהירות של עד 300 מגה-ביט לשנייה. כך או כך, זה מאפשר גלישה חלקה, עבודה מרחוק ואף סטרימינג ברזולוציה גבוהה בזמן אמת. כל אלה מאפשרים רמת זמינות של כמעט 99% במהלך הטיסה. עוד יותר את הלחץ. עם כל כך הרבה פוטנציאל על כף המאזניים, שאיפותיהם של מנהיגים עסקיים לקדם טרנספורמציות דיגיטליות זינקו. אולם, ההצלחה עדיין אינה מובטחת. כדי להגביר את הסיכויים שלה, מעניקים עורכי הסדרה עצה חכמה מעולם הכדורגל גם נושא אבטחת המידע בגלישה הלוויינית מקבל מענה. על פי סטארלינק, כל המידע שעובר דרך רשת הלוויינים של המיזם מוצפן מקצה לקצה, כך שגם במקרה של יירוט, גורמים בלתי מורשים לא יוכלו לפענח אותו. החברה גם מצהירה שהיא לא אוספת, שומרת או מעבדת מידע אישי מזהה (PII) של הנוסעים. שינוי של תחום הקישוריות בטיסה ההתפתחות הטכנולוגית שהחברה של מאסק מביאה איתה משנה לחלוטין את תחום הקישוריות בטיסה. על פי ההערכות, השוק צפוי לצמוח עד סוף העשור משווי של 4.96 מיליארד דולר ב-2025 ליותר מתשעה מיליארד. הדרישה הגוברת של נוסעים לחיבור רציף, לצד הופעת פתרונות טכנולוגיים כגון סטארלינק ו-Amazon Kuiper, דוחפות את חברות התעופה להשקעות עתק בתשתיות אלה. מן הסתם, תהליכי ההתקנה, התפעול, הניהול והתחזוקה של האינטרנט הלווייני יהיו תחת אחריות אגף המחשוב, מערכות המידע והחדשנות באל על, ויעמידו את החברה בפני אתגרים לא פשוטים. המבחן האמיתי יהיה בביצוע – כאמור, אי שם במהלך השנה הבאה. מה מנהיגים טכנולוגיים יכולים ללמוד מהמונדיאל? לפני שבוע החל אירוע הספורט הגדול בעולם – המונדיאל. זיו מנדל, מנכ"ל קבוצת חברות בנות במטריקס וסמנכ"ל בכיר בחברת ה-IT, מפרסם אצלנו מדי יום ניתוחים של המשחקים, עם חיבור מעניין לעולמות ה-IT והטכנולוגיה. זה לא מקרי. ככל שמעמיקים בתופעה הזו, שמחברת מדינות, עמים ותרבויות סביב כדור אחד, מגלים שהמונדיאל הוא הרבה יותר מכדורגל. חברת המחקר מק'ינזי הצטרפה לטרנד של יצירת זיקה בין ספורטאים מצטיינים לעולם הניהול והעסקים. בסדרת מאמרים שפרסמה באחרונה הועלו מספר תובנות, והחשובה שבהן היא שספורטאים שמלהיבים מיליוני אוהדים יודעים שביצועי שיא נבנים הרבה לפני שריקת הפתיחה – באמצעות אימונים אינטנסיביים, מטרות ברורות, ליווי מקצועי וביצוע עקבי לאורך זמן. מונדיאל 2026. צילום: אילוסטרציה. ChatGPT עורכי הסדרה טוענים שלמנהיגים עסקיים יש הרבה מה להרוויח מאופן החשיבה של הספורטאי: אותם מרכיבים שמניעים ביצועים אתלטיים – מטרות ברורות, הכנה קפדנית, תמיכה מקצועית ושיפור מתמיד – יכולים לסייע גם לארגונים בניווט תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית ובינה מלאכותית. אחד הטיעונים המרכזיים של אנשי מק'ינזי הוא שהקריירה של ספורטאי מצליח לא נבנית ביום אחד. ההצלחה מגיעה בהדרגה, באמצעות שיפור מתמשך. הדבר מתאפשר בזכות אימונים, ובמיוחד אימוני אינטרוולים, שבהם ספרינטים אינטנסיביים מתחלפים במנוחה אסטרטגית כדי להשיג ביצועי שיא. בעולם העסקי, המחקרים מראים שרק 30% מתהליכי הטרנספורמציה הארגונית מצליחים. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא היעדר אימוץ של תפיסה שמבוססת על אימונים, תרגול ויישום הדרגתי – צעד אחר צעד. הגעת הבינה המלאכותית היוצרת הגבירה עוד יותר את הלחץ. עם כל כך הרבה פוטנציאל על כף המאזניים, שאיפותיהם של מנהיגים עסקיים לקדם טרנספורמציות דיגיטליות זינקו. אולם, ההצלחה עדיין אינה מובטחת. כדי להגביר את הסיכויים שלה, מעניקים עורכי הסדרה עצה חכמה למנכ"לים, מנמ"רים ומנהלים בכלל: "היכנסו לחשיבה האתלטית, התבוננו בקבוצות ובשחקנים המצטיינים, נסו לאמץ את שיטות האימון שלהם – ותכבשו שיאים חדשים גם בעולם העסקי".

"הקנטאורים במיתולוגיה היוונית הם יצורים בעלי פלג גוף עליון של אדם ותחתון של סוס. עידן הבינה המלאכותית אינו רק כלי טכנולוגי, אלא כולל גם ישויות חדשות, שבשילוב השכל האנושי יאפשרו לנו לפרוץ גבולות ולהשיג הישגים מדהימים. החלק העליון, האדם – נדמה לשכל, והתחתון, הסוס – ל-AI: עלינו לוודא שהבינה המלאכותית לא תהיה מי ששולטת, שהשכל האנושי ישלוט בקנטאור ולא להפך. כך נימנע ממצב בו הזנב מכשכש בכלב", אמר אלון בן צור, מנכ"ל בינת תקשורת מחשבים. בן צור דיבר הבוקר (ה') בגני התערוכה בתל אביב, במליאה המרכזית של בינת אקספו 2025 – כנס שנערך בפעם ה-21, בהשתתפות אלפי לקוחות בינת תקשורת מחשבים ושותפיה העסקיים. "אנו נמצאים בתקופה מעניינת, קצבית ושופעת אתגרים – אתגרים גיאו-פוליטיים עולמיים, כלכליים ואזוריים", אמר בן צור. "זו מציאות בה הסביבה החיצונית היא בעייתית ומשתנה במהירות, עם מלחמות, מאבקי סחר, אנטישמיות גואה, שינויי מטבע ועוד. לצד זאת, חל גידול במידע כוזב ברשתות ובתקשורת, מידע נגוע באינטרסים עסקיים ופוליטיים, המכרסם בעקביות באמון הציבור, לצד אובדן אמון בהנהגה. פה מצטרפת מהפכת ה-AI, המזמנת שינויים מהירים בעוצמה שלא הכרנו: היא מערערת את היציבות ושיקול הדעת ומעצימה את תחושת הכאוס העולמי". "מהפכת ה-AI הינה מהפכה נוספת במהפכות הטכנולוגיות מאז מהפכת המידע", אמר בן צור. "אלא שהקצב השתנה משמעותית: המהפכות הקודמות – PC, האינטרנט והחיבוריות, הדיגיטל, המובייל והאפליקציות – נמשכו 10-15 שנים עד שגל חדש החליף אותן. המהפכה הנוכחית, של ה-AI לסוגיה, שונה בשני ממדים – במהירות שלה ובערעור סדרי עולם. היא לא רק כלי, אלא מוסיפה גם ישויות מכונה, שמתחרות בבני האנוש". "התחרות אדם-מכונה", הסביר בן צור, "יוצרת איומים, פחדים, חשש מחיסול מגזרי תעשיה וארגונים, משינוי מעגלי העבודה ומפיטורים מסיביים ברחבי העולם. פיטורים רבים 'מולבשים' על ה-AI, כשהיא רק תירוץ, ולא זה המצב: לפי גרטנר (Gartner), מ-1.4 מיליון מפוטרי בהיי-טק, פחות מ-1% פוטרו בשל AI". "מנהיגי חברות ה-AI מבטיחים עולם בריא יותר, ירוק יותר, יעיל וחסכוני", ציין. "אבל הם לא אמרו לנו כמה זה יעלה באמת. תוך חודשים ספורים נתאכזב: לא רואים החזר השקעה, הכלים לא יוצרים עולם ירוק והפיטורים ההמוניים אינם נתפשים לחיוב. אז מנהיגי ה-AI משנים את הסיפור ומדברים, כמו בעבר, על פרודוקטיביות". "כל מהפכת מידע הבטיחה התייעלות" "שנים רווחת בשוק ה-IT התפישה, שלא הוכיחה עצמה מעולם, ש-IT חדשני מניב פרודוקטיביות והתייעלות. אז שינו את הסיפור ל'תפוקתיות' – שלוקחת זמן ויותר קשה להוכחה", אמר. "AI נופלת למלכודת הקלאסית של פרדוקס היעילות של Solow: כשמגדילים את יעילות השימוש במשאב, הצריכה שלו עולה מהר יותר מקצב ההתייעלות. בניגוד לאינטואיציה הרווחת, שיפורים טכנולוגיים שמייעלים את השימוש במשאב אינם מבטיחים ירידה בצריכת המשאב הכוללת, ולעיתים מובילים לעלייה בצריכתו. לכן לא ניתן לסמוך על הקידמה הטכנולוגית שתשיג את התוצאה המקווה. הצילום הדיגיטלי עלה ככל שהמצלמות התייעלו; דפי האקסל הביאו להנחה שהוא יביא לפיטורים בעולם הנהלת החשבונות, זה לא קרה – להפך: העלויות גדלו ולחלק ממנהלי החשבונות יש תואר מקצועי חדש: אנליסטים. הם גם יקרים יותר. הטמעות של מערכות ERP ו-CRM בארגונים הבטיחו התייעלות שלא הוכחה, והעלויות סביבן עלו. נדמה שאנו משרתים אותן ולא ההפך. למרות זאת, ה-IT הצליח: לא בשל התייעלות, אלא בשל נחיצות הטכנולוגיה. לכן יש לשער שהוצאות ה-IT יגדלו בשילוב AI ויותר מבעבר". "הבהלה לזהב החדש" "המצב כיום הוא אנומלי", הסביר בן צור. "כעשר חברות טכנולוגיה שולטות ומשפיעות על המהפכה כולה: שתי  חברות AI, ארבע יצרניות שבבים וארבע ענקיות ענן ציבורי ו-AI – מנהלות השקעות עתק ב'כלכלה מעגלית', ומבנים פיננסים מורכבים שמממנים השקעות אלה. מתרבות הדעות ש-Earning Bubble זו תמשיך לצמוח ותגדיל את הסיכון לבועה, להתחייבויות עתק ולתזרים שלילי. אז מה מניע מירוץ זה? האם מדובר במירוץ כוחני בתקווה לזהב חדש? משך עשרות שנים הושקעו מאות מיליארדים בתשתיות של ארה"ב. ההשקעות העולמיות בדאטה סנטרים בחמש שנים הגיעו לטריליון דולרים והקצב עולה. השקעות העתק המהירות אינן בהתאמה לצרכי השוק". "AI היא טכנולוגיה מדהימה, ועלינו להוציא ממנה את המיטב, לטובת שיפור, האצה וייעול", ציין בן צור. "הבעיה היא שככל שנצרוך ממנה יותר – כך נסמוך פחות על יכולות בני האנוש, נאבד ידע שנצבר ולא נוכל לערוך עליו בקרה". בן צור ציטט ממחקר של ג'ונתן היידט מ-NYU: "… יש אובדן למידה משמעותי. כשלילדים ולסטודנטים יש AI – הם 'מעבירים' את מלאכת החשיבה הקריטית למכונה, ומאבדים תהליך חשוב בהתפתחות המוח". "האתגר הגדול ביותר של האנושות ושוק ה-IT", סיכם בן צור, "הוא למצוא את נקודת האיזון הנכונה בשילוב אדם-מכונה. יש לעשות זאת נכון, עם כמה כללי אצבע: לבדוק שהעובדים האנושיים לא יאבדו כישורים וידע, כגון תכנות, הנדסה ועוד; בלא עובדים בני אנוש, לא תתאפשר בקרה על המכונה. המהפכה מתקדמת במהירות, אבל יש מספיק זמן 'לעכל' אותה נכון. ככל שנמהר, כך עלולים להיות מפחי נפש, כי תהליכי עבודה מחייבים הבשלה ועקומות למידה. אנו ב-בינת מסייעים ללקוחות הארגוניים בכל מגזר למצוא את נקודת האיזון: לפתח סביבות AI ארגוניות ואוטומציה, לאפשר מרחב מגוון של משאבי מחשוב, תקשורת ואבטחת מידע לא רק לארגון – אלא גם לסוכנים החדשים שמתרבים סביבנו. עלינו לוודא שהקנטאור יהיה בעל גוף של חיה – ופנים אנושיות, ולא להפך".

ברני סנדרס – הסנאטור הפרוגרסיבי, לשעבר דמוקרטי וכיום עצמאי, ממדינת ורמונט, ארה"ב – בנה את הקריירה הפוליטית שלו במשך עשרות שנים על בסיס תפישת עולם סוציאליסטית ותוך ניהול מאבק חסר פשרות למען הציבור העובד. לאורך שנותיו בפוליטיקה, הוא דגל בפעילות שטח, חרף הישענות על תורמים עשירים, ויצא בעקביות נגד הממסד ונגד בעלי ההון המשפיעים ביותר בארצות הברית. בראיון בלעדי שהעניק סנדרס בן ה-84 לסוכנות הידיעות AP, הציג המחוקק הוותיק נדבך עדכני במלחמתו למען השכבות החלשות: תוכנית יוצאת דופן להפקעת הכוח והעושר של תעשיית הבינה המלאכותית. על פי הדיווח של AP, המהלך שמתואר בתוכנית אינו מסתפק במיסוי רווחים שגרתי, אלא מתבסס על דרישה לגבות 50 אחוזים ממניותיהן של חברות טכנולוגיה גדולות, שהכנסותיהן מתחום זה חצו את רף ה-200 מיליון דולר. Like Big Tobacco, Big Tech oligarchs have spent billions to addict our children to screens. This is rewiring the brains of kids and causing severe damage to their mental and cognitive health. Hear what a psychiatrist has to say about this crisis. pic.twitter.com/PFKtDc4j75 — Sen. Bernie Sanders (@SenSanders) June 17, 2026 "נלחמים באוליגרכיה" – קרן עושר למען הציבור המוחלש צעד זה משתלב באופן טבעי בקו העשייה הקבוע של סנדרס, שרק לאחרונה פרסם דו"ח חריף על מלחמתם של "אוליגרכי ההיי-טק" בעובדים; קידם הצעות ל"מס רובוטים"; ודרש את קיצורו של שבוע העבודה, כדי להגן על האזרחים. יתרה מזאת, סנדרס אף קיים מסע ארצי של עצרות, שזכה לשם "נלחמים באוליגרכיה". בשיחתו עם AP, הסביר הסנאטור כי המניות שיוחרמו מחברות ה-AI נועדו לשמש כבסיס להקמתה של קרן עושר ריבונית, ששוויה עשוי היה להגיע לשבעה טריליון דולר. הקרן הלאומית הזו תוכננה לממן שירותים חיוניים כמו חינוך, בריאות ודיור, ולחלק דיבידנד ישיר של למעלה מ-1,000 דולר בשנה לכל אזרח אמריקני, מתוך תפישה שהטכנולוגיה נשענת על הידע של האנושות כולה – ולכן פירותיה שייכים לציבור. מעבר להיבט הכלכלי ולחלוקת ההון, המטרה המרכזית בחזונו של הסנאטור, כפי שהדגישה סוכנות AP, היא שבירת המונופול על קבלת ההחלטות בעמק הסיליקון. התוכנית כוללת הקמת ועדה בלתי תלויה, שתמונה על ידי נשיא ארצות הברית, ושנדרשת לקבל את אישור הסנאט. גוף מפקח זה נועד לקבל לידיו את כוח ההצבעה העצום הנגזר מאחזקת המניות, ולהשתמש בו כדי לעצור החלטות עסקיות שעלולות היו לסכן את הציבור הרחב או לנשל המוני עובדים ממקור פרנסתם. כך למעשה, מבקש סנדרס להבטיח שאלגוריתמים ומערכות מתקדמות ישרתו את האזרח הפשוט ולא רק את שורת הרווח של מנהלי החברות. תמיכה מפתיעה מצד יריבים ובכירים באופן מפתיע, הפעם תפישתו החברתית של סנדרס מהדהדת מגמות שכבר מתחילות לצוץ גם בקרב בכירים בפוליטיקה ובתעשייה, שאף התבטאו או פעלו ברוח דומה בתקופה האחרונה. התומך הכי מסקרן שסיפק תגובה לשיח שעורר סנדרס הוא נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שטען כי "יש כל כך הרבה כסף וזה כל כך גדול, שיש מושגים לפיהם חלקים יוכלו להינתן לציבור האמריקני, כך שהציבור האמריקני למעשה הופך לשותף של… החברות". גם ראשי ענף הטק מכירים יותר ויותר בצורך למצוא פתרונות לסוגיה המסוימת. כך למשל, דריו אמודיי, מנכ"ל אנת'רופיק, כתב באחרונה כי "הכנסה בסיסית אוניברסלית יכולה להיות ממומנת באמצעות מסים על חברות רלוונטיות".  הרעיון של סנדרס אף פוגש יוזמות מקבילות בשטח: סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, הציע כבר באפריל האחרון לכונן "קרן עושר ציבורית שתספק לכל אזרח… חלק בצמיחה הכלכלית המונעת מ-AI".  את ההכרה הרחבה הזו סיכם היטב מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה. בראיון שהעניק לפודקאסט של ה'ניו יורק טיימס', התייחס נאדלה ספציפית אל הצעתו של סנדרס ואמר שבתחום הבינה המלאכותית "כולם הם בעלי עניין".

"מציאת הבידול והחוזקות שלנו הייתה המשימה העיקרית עם הקמת המטה. הבנו שאנחנו לא מצטיינים בבנייה של תשתיות כבדות, ולכן לא נתחרה שם ולא נעניק לעולם את מודל השפה הגדול (ה-LLM – י"ה) המטורף הבא. הבידול וההצטיינות שלנו יבואו בממד הזמן – כי נפעל במהירות", כך אמר תת-אלוף (מיל') ארז אסקל, ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה. "אנו חושבים שהעולם שרוי כעת במבוכה. כשאני יושב עם עמיתים ומקבילים לי בעולם, כולם שואלים למי יש יותר אנרגיה, ואיש לא שואל מה עושים עם ה-AI בחיים האמיתיים. את המבוכה הזו אנו רוצים לנצל כדי להביא פתרונות שיתנו מענה לבעיות אמת, ונפעל כדי להפוך את ישראל מ'אומת הסטארט-אפ' לאומה שהכינוי שלה יהיה 'אומת כל שכבות ה-AI'". אסקל דיבר הבוקר (ה') בגני התערוכה בתל אביב, במליאה המרכזית של בינת אקספו 2025 – כנס אשר נערך בפעם ה-21, בהשתתפות אלפי לקוחות בינת תקשורת מחשבים (Bynet Data Communications) ושותפיה העסקיים. "נראה כי הבינה המלאכותית עוד לא פגשה את החיים עצמם" "חלק גדול מהעולם מרגישים שזה (ה-AI – י"ה) יתפוצץ – אבל זה עוד לא קרה", אמר אסקל. "המכולת השכונתית עדיין נמצאת במקומה ופועלת, וכך גם המכונית. נראה כי הבינה המלאכותית עוד לא פגשה את החיים עצמם. ואני מציע: Live the AI. איך נקדם את החיים האמיתיים? איך ניתן מענה לבעיות חיים אמיתיות? נכניס את טכנולוגיות ה-AI השונות לעולם הפיזי. יש כאן תעשייה מפוארת להסתייע ולסייע למימוש המטרה". לדברי אסקל, "אנו מעריכים כי יש שלושה מרכיבים שמאיצים את ההתפוצצות של התחום ברמה העולמית, ובכוונתנו לנצל אותם: האחד – AI אינה מספיק בטוחה. לכן, אנשים חוששים להטמיע בינה מלאכותית. מטרתנו היא לשנות זאת – נדאג ש-AI תהיה שדה פעילות בטוח ומאובטח. המרכיב השני הוא התאמה לחיים עצמם. נסייע לפתור בעיות אמיתיות בחיים". "המרכיב השלישי להצלחה של ישראל בעולם הבינה המלאכותית", ציין אסקל, "הוא האקו-סיסטם. יש פה סביבה טובה, ונעמיק את הקשרים בין חלקיה השונים". "חזון מדינת ישראל לתחום", ציין אסקל, "נחלק לשני קהלי יעד. האחד, יצרני AI והשני, מיישמי AI. אנו רוצים שגם המיישמים יידעו לעשות כמה פעולות בתחום". "המטרה שלנו היא לייצר מצב בו ייעשה שימוש ב-AI כדי להביא משהו טוב לעולם, וזה לא בהכרח סניף של רשת קמעונאית שיהפוך לסופר חכם". לדבריו, "נהיה מובילים ושותפים בהנחלת AI לכולם. לא אנו לבד, במטה הלאומי – נצליח לשנות את העולם. מי שיעשה זאת ויחולל את השינוי הוא הקהל, השוק הפרטי, אנשי ה-IT, מומחי האבטחה, ועוד. את הדאטה סנטרים הייעודיים לתחום ה-AI תבנה התעשייה הפרטית". "חברות מישראל יבנו את כלל שכבות ה-AI", סיכם אסקל, "מהמודלים, דרך היישומים, ועד הממד הפיזי. אנו נבנה סביבם מעטפת ההולמת לרגולציות, מעבדות, שיתופי פעולה עם המגזר הממשלתי, ובתוכו, מערך הדיגיטל הלאומי. בדרך זו חברות יביאו מוצרים אלה לעולם. אני ממש אופטימי. ישראל תעבור לייצר את כל שכבות ה-AI". אסקל, פרופ' אמנון שעשוע, אייל ולדמן ובכירים נוספים ישתתפו בכנס Physical AI – כנס חדש של אנשים ומחשבים, שיעסוק בנושא החם. האירוע יתקיים ב-8 בספטמבר באולם East בתל אביב. לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע לחצו כאן.