חדשות דרמטיות בתחום השבבים העולמי – גוגל ומארוול טכנולוגיות (Marvell Technology) חתמו על הסכם מסחרי רחב היקף, להרחבת שיתוף הפעולה ביניהן לפיתוח שבבי בינה מלאכותית מותאמים אישית. במסגרת ההסכם, שנחתם שלהי יולי האחרון אבל דווח רק כעת, מארוול תסייע לגוגל בתכנון ובייצור של מגוון מוצרי חומרה מותאמים אישית, שישתלבו במערכת מאיצי ה-TPU (ר"ת Tensor Processing Unit) שלה. הפרויקט המסוים הזה יגע במגוון רחב של טכנולוגיות תשתית קריטיות המקיפות את מעבדי הבינה המלאכותית עצמם, לרבות מאיצי חישוב ייעודיים לשלב ההסקה (Inference), בקרי אחסון, בקרי ממשק רשת, בקרי ממשק זיכרון ורכיבי מחשוב מבוססי זיכרון קרוב. חומרה מתוחכמת זו חיונית כדי להניע את שרשרת האספקה של גוגל ולספק מענה לדרישות החישוב ההולכות וגדולות של פלטפורמת הענן שלה. בנוסף, הסכם זה נקשר בדיווחים שונים גם על הרחבת הפעילות הגלובלית של החברות ומעבר של חלק משרשרת האספקה שלהן לדרום קוריאה. הביקוש לשבבים מותאמים אישית, המיוצרים בתוך החברה, זינק באופן דרמטי כחלק מהניסיון של ענקיות הטכנולוגיה למצוא חלופות חסכוניות ויעילות יותר למעבדים הגרפיים היקרים של אנבידיה (Nvidia), שעלותם מגיעה לעשרות אלפי דולרים ליחידה אחת. גוגל משתמשת במעבדי ה-TPU שלה לצורך אימון והרצה של מודלי בינה מלאכותית, כמו ג'מיני (Gemini), ושבבי ההסקה החדשים נועדו לבצע משימה ספציפית זו במהירות ובמחיר נמוך משמעותית. Marvell will become a trillion dollar company and here is exactly why (Save this). Morgan Stanley now expects the CXL memory controller (MXC) chip market to hit $2.1 billion by 2030, more than double its previous $990 million estimate. The CXL switch chip market is now… pic.twitter.com/ohdA0vL9cU — Melvin (@MelvinInvests) August 14, 2026 יעד רכש של 120 מיליארד דולר עד 2033 מבנה העסקה הפיננסי מעורר עניין רב בוול סטריט, שכן הוא קושר באופן ישיר את רכש השבבים לזכויות הון בחברה. השבוע (ביום ג', ה-18 באוגוסט) הנפיקה מארוול לגוגל כתבי אופציה (Warrants), המעניקים לה את הזכות לרכוש עד כ-58.97 מיליון מניות רגילות של מארוול במחיר מימוש של 206.58 דולר למניה. מימוש מלא של אופציות אלו יעניק לגוגל החזקה בשווי מוערך של כ-12.18 מיליארד דולר ויהפוך אותה למשקיעה החמישית בגודלה -במארוול, עם כ-7% מסך מניותיה. עם זאת, גוגל אינה משקיעה סכום זה באופן מיידי. האופציות יבשילו בשלבים לאורך זמן: כ-1.36 מיליון מניות יבשילו בשלבים במהלך השנה הראשונה להסכם. יתרת המניות (כ-57.6 מיליון מניות) יבשילו בהדרגה ב-240 מנות שוות, כאשר כל מנה תשתחרר רק לאחר שגוגל תרכוש בפועל מוצרים מותאמים ממארוול בשווי של 500 מיליון דולר.  המשמעות היא שמימוש מלא של פוטנציאל ההון מותנה ברכש מצטבר חסר תקדים של שבבים בשווי של כ-120 מיליארד דולר מצד גוגל עד סוף שנת הכספים 2033 של מארוול. Breaking: Marvell Technology is surging after Google received a warrant to buy up to 58,970,907 shares (~7% of the company) as part of their partnership Jensen Huang called Marvell the "next trillion-dollar company" in June$MRVL has added ~$12,000,000,000 in market cap today pic.twitter.com/czHn2UKMRf — Autopilot (@joinautopilot) August 19, 2026 טלטלה בשרשרת האספקה ומאבק מול ברודקום ההכרזה על העסקה גררה תגובה חדה בשווקים הפיננסיים. מניית מארוול זינקה בשיעור של עד 14% במהלך המסחר הדו-יומי והתייצבה על עליות של כ-8% עד 9%. מנגד, מניית המתחרה הגדולה ברודקום (Broadcom), ששימשה עד כה כשותפה הבלעדית וכמעט מונופול באספקת שבבים מותאמים אישית עבור מאיצי ה-TPU של גוגל, רשמה ירידה של למעלה מ-5%. מניית חברת האם של גוגל, אלפבית (Alphabet), נותרה כמעט ללא שינוי, שכן המשקיעים תפשו את המהלך כחלוקה מחדש של שרשרת האספקה ולא כשינוי מהותי במצבה הפיננסי המיידי. המהלך של גוגל אינו מעיד בהכרח על נטישת ברודקום, עימה חתמה מוקדם יותר השנה על הסכם ארוך טווח לאספקת שבבים ומסדי שרתים עד לשנת 2031. אנליסט חברת Morningstar, ויליאם קרווין, ציין בראיון לסוכנות הידיעות רויטרס כי מדובר ב-"ניצחון ענק עבור מארוול", אך הדגיש שהוא רואה בכך "עוגה שהולכת וגדלה עבור מקורות אספקה חדשים בגוגל, ולא החלפה תחרותית של ברודקום". בעקבות העסקה, Morningstar העלתה את הערכת השווי ההוגן של מניית מארוול מ-235 דולר ל-270 דולר למניה. מנקודת המבט של גוגל, אסטרטגיית ה"מקור השני" נועדה להבטיח את שרשרת האספקה ולמנוע צווארי בקבוק בעידן שבו חטיבת הענן שלה חווה צמיחה מהירה. לפי הערכת האנליסט אנדרו בון מחברת Citizens, אלפבית צפויה לייצר כ-3 מיליארד דולר מהכנסות תשתית הקשורות למעבדי TPU השנה – נתון שצפוי לזנק ל-25 מיליארד דולר עד שנת 2027. מגמה עולמית של עסקאות מעורבות הסכם זה מייצג מגמה גוברת של עסקאות "מעגליות" בתעשיית ה-AI, במסגרתן הקונים הגדולים ביותר של תשתיות מחשוב הופכים גם לבעלי עניין פיננסיים משמעותיים בספקיות שלהם. מבנה דומה נרשם באוקטובר 2025, כאשר חברת AMD העניקה ל-OpenAI כתבי אופציה לרכישת עד 160 מיליון ממניותיה במקביל להסכם פריסת מאיצים בהספק חסר תקדים, וחתמה על הסכם דומה עם מטא (Meta) בפברואר השנה. בנוסף, כפי שדיווחנו, אנבידיה התחייבה לאחרונה לגבות פיננסית פרויקט מרכזי נתונים עצום של OpenAI באוהיו בהיקף של עד 105 מיליארד דולר. עם זאת, לצד ההתלהבות, המודלים הללו מעוררים דאגה בקרב חלק מהמשקיעים והרגולטורים. גורמים בשוק, כדוגמת המשקיע ג'ף גונדלאך, מזהירים כי הפיכת שבבי הבינה המלאכותית לנכס פיננסי מעורב ומעגלי עלולה לנפח הערכות שווי באופן מלאכותי ואף לסמן את שיא הבועה בשוק החומרה.

המשרד לשירותי דת מוביל פרויקט דיגיטציה: פיילוט ראשון של אתרי האינטרנט למועצות הדתיות יוצא לדרך. משרד הדתות סיים פרויקט השקת אתרי אינטרנט משודרגים ב-130 מועצות דתיות ברחבי הארץ. הפרויקט בוצע יחד עם מערך הדיגיטל הלאומי. מעתה ניתן יהיה לבצע באופן דיגיטלי שורה של פעולות שהמועצות הדתיות מעניקות לציבור, כגון פתיחת תיק לרישום נישואין ותשלום אגרה מקוון או למשל לקבל מידע על מקוואות, שירותי  קבורה, ומידע כללי על פעילות משרד הדתות.  מנהל אגף בכיר טכנולוגיות דיגיטליות מידע וסייבר במשרד לשירותי דת, שלומי אבולעפיה אמר: "בנינו תשתית טכנולוגית מתקדמת, מאובטחת וידידותית, שעומדת בסטנדרטים המחמירים ביותר. אתרי המועצות החדשים משלבים חדשנות דיגיטלית לצד חוויית משתמש חלקה, ומאפשרים לנו להביא את השירותים הציבוריים של המאה ה-21 לכל תושב ותושב".  מנכ"ל המשרד לשירותי דת, יהודה אבידן: "פרויקט אתרי המועצות הדתיות מהווה בשורה חשובה לאזרחי ישראל וצעד מרכזי בשדרוג השירות הציבורי. אנו ממשיכים לפעול ללא הרף לייעול שירותי הדת ולהנגשתם בצורה מאירת פנים, מתקדמת ומקצועית, כחלק מחזון המשרד".  

שינוי משמעותי חל באופן שבו תוקפים חודרים כיום לארגונים: במקום להסתמך רק על ניצול חולשות טכנולוגיות, הם משתמשים יותר ויותר בזהויות לגיטימיות שנפלו לידיהם, כך לפי חוקרי Unit 42, יחידת המחקר של פאלו אלטו (Palo Alto Networks).  על פי המחקר, זהויות היו מעורבות בכ-90% מאירועי הסייבר, ובכ-65% מפעילות החדירה הראשונית נעשה שימוש בטכניקות מבוססות זהות.  לפי המחקר, "המתקפה יכולה להתחיל מחשבון אחד שנפרץ, ומשם להתפשט למערכות וסביבות נוספות בארגון. המשמעות: התוקף לא תמיד צריך 'לפרוץ' למערכת מבחוץ. כאשר הוא מצליח להשיג פרטי גישה והרשאות של משתמש לגיטימי – הוא יכול פשוט להתחבר והמערכת לא תזהה אותו כתוקף חיצוני".  "החולשה", הסבירו החוקרים, "יכולה להתחיל בסיסמה שנגנבה באמצעות פישינג, במניפולציה של אימות רב-שלבי (MFA), בחטיפת סשן, בחשבון של צד שלישי שנפרץ או אפילו בשיחת התחזות שבה התוקף מנצל עובד או תהליכים של מוקד התמיכה כדי להשיג גישה. לאחר שנכנס בהצלחה לארגון, התוקף יכול להרחיב את ההרשאות שלו, להשתלט על חשבונות נוספים ולנוע בין מערכות שונות בארגון עצמו. דווקא משום שהוא פועל באמצעות זהות והרשאות לגיטימיות, חלק מהפעילות שלו יכולה להיראות כמו פעילות רגילה של עובד או מנהל מערכת, ולאפשר לו להרחיב את אחיזתו, לפני שצוותי האבטחה מזהים את מלוא היקף האירוע". שרון מיידר, מנהלת מחלקת שירותי אבטחה מנוהלים ב-Unit 42. צילום: טל גבעוני החדירה לחשבון אחד יכולה להיות רק תחילת המתקפה לפעמים, החדירה לחשבון אחד היא רק תחילת המתקפה. לפי המחקר, 87% מהאירועים שנחקרו התפרסו על פני כמה משטחי תקיפה, כלומר סביבות ומערכות שונות בארגון. "זהות אחת שנפלה לידיים הלא נכונות עלולה להפוך לנקודת הפתיחה של אירוע רחב יותר, שבו התוקף עובר בין מערכות, שירותי ענן, רשתות ואפליקציות ארגוניות בדרכו לגניבת מידע, הונאה פיננסית, מתקפת כופרה או יצירת נוכחות ממושכת בתוך הארגון", צוין במחקר.  "אנחנו רואים שינוי באופן שבו תוקפים משיגים דריסת רגל בארגונים", אמרה שרון מיידר, מנהלת מחלקת שירותי אבטחה מנוהלים ב-Unit 42. "במקום לפרוץ את הטכנולוגיה, הם יכולים לנצל זהות שנפלה לידיהם ולהיראות כמשתמש לגיטימי. מרגע שנכנסו, הם יכולים להרחיב הרשאות, להשתלט על חשבונות נוספים ולנוע בין מערכות שונות, לעיתים זמן רב עד שהובן היקף האירוע במלואו. לכן, התחברות מוצלחת לחשבון כבר אינה מספיקה כדי לקבוע שמדובר בפעילות לגיטימית. ארגונים צריכים לבחון את התנהגות המשתמש ופעילותו בכל הסביבה הארגונית, כדי לזהות מתי מאחורי זהות לגיטימית מסתתר למעשה תוקף".

פיתוחים טכנולוגיים מהירים בעולם הבינה המלאכותית מחייבים את החברות המובילות לתמרן ברגישות בין שתי דרישות מנוגדות: מחד, הגנה על פרטיות המידע העסקי של לקוחותיהן, ומנגד – מניעת שימוש לרעה במודלים רבי-עוצמה. על רקע זה, חשפה כעת OpenAI מערכת אבטחה חדשה בשם Private Safety Processing ("עיבוד בטיחות פרטי"). המערכת מציעה פתרון חלוצי לזיהוי דפוסי שימוש מסוכנים החוצים מספר שיחות שונות, מבלי לוותר על מדיניות "אפס שמירת מידע" (Zero Data Retention – ZDR). עד כה, מערכות הסינון התואמות למדיניות אי-שמירת מידע נדרשו לנתח כל אינטראקציה של המשתמש בפני עצמה, ומיד לאחר מכן למחוק אותה. שיטה זו יעילה לחסימת תכנים פוגעניים ברורים, אך היא יוצרת קושי משמעותי מול תהליכים מורכבים ואוטונומיים, שבהם כוונת הזדון מתגלה רק לאורך זמן. אלייה האוז, מנהלת מדיניות המוצר ב-OpenAI, הסבירה בתדרוך עיתונאים שדווח על ידי סוכנות בלומברג (Bloomberg) כי במודלים מתקדמים הסיכונים מתבהרים רק בראייה רחבה: "מישהו עשוי לשאול על חולשה בתוכנה של חברה בשיחה אחת, ומאוחר יותר, בשיחה אחרת, להתעניין בגישה מרחוק או בכלי האבטחה שמזהים זאת. בנפרד, כל שאלה יכולה להיראות כמחקר סייבר לגיטימי לחלוטין, אך במבט כולל מתקבלת תמונה של ניסיון תקיפה". we are committed to business privacy, and we're working on technical and policy approaches to benefit our customers while also enhancing safety. introducing Private Safety Processing, which we've been investing in for some time: https://t.co/mchAesxES4 — Greg Brockman (@gdb) August 19, 2026 כדי לפתור את האתגר מבלי לאפשר לעובדי החברה לקרוא את שיחות המשתמשים, פיתחה OpenAI ארכיטקטורה המפרידה בין תהליך הניטור לבין החשיפה הפיזית של המידע. הטכנולוגיה החדשה מאפשרת שתי דרכי יישום: הראשונה שבהן היא שימוש בתשתית הנמצאת בשליטתו המלאה של הלקוח, שבה השיחות נשמרות ומעובדות באופן מקומי; השנייה היא הצפנה מנוהלת-לקוח, במסגרתה השיחות מאוחסנות בשרתי OpenAI, אך הן מוצפנות באמצעות מפתחות הנמצאים בשליטה בלעדית של הלקוח, כך שלצוותי OpenAI אין שום יכולת לפענח אותן. בשני המסלולים, מערכות אוטומטיות מבצעות את ניתוח הדפוסים וסורקות את המידע. כאשר מתעורר חשד לפעילות אסורה, המערכת אינה מעבירה את תוכן השיחות המלא ל-OpenAI, אלא משדרת "אות אכיפה מצומצם" בלבד, המפרט את סוג החשד ודרגת חומרתו. במידה שמתעורר צורך בחקירה מעמיקה או בערעור, ללקוח נתונה הבחירה הבלעדית אם לשתף את התמליל המלא עם חוקרי OpenAI לצורך אימות המקרה, אם לאו. "ניתן לקדם את הבטיחות מבלי להקריב את הפרטיות" המהלך של OpenAI נתפש בשוק כניסיון ברור להשיג יתרון תחרותי על פני יריבתה הגדולה, אנת'רופיק (Anthropic).  אנת'רופיק עוררה סערה בקרב לקוחות עסקיים כאשר עדכנה את מדיניות האבטחה של מודלי הדגל שלה (כמו Claude Fable ו-Claude Mythos 5), וקבעה כי היא תשמור את כלל שיחות המשתמשים למשך 30 יום, לצורך ניטור ידני של ניסיונות עקיפת חסימות והתקפות מורכבות. מדיניות זו עוררה דאגה עמוקה בארגונים המטפלים במידע פיננסי, רפואי או משפטי רגיש, שחששו מחשיפת המידע בפני גורם שלישי. Anthropic's Fable 5 and Mythos 5 won't run in a zero-data-retention workspace — not on the Claude API, not on Bedrock, not on Foundry. And Anthropic's own docs say flagged prompts can be held up to 2 years even under ZDR.https://t.co/ItgPPvDpt3 — Rajesh Beri (@rajeshberi) August 20, 2026 OpenAI מציעה כעת גישה הפוכה: מניעת שמירה פיזית של מידע כברירת מחדל, והחלפת הפיקוח האנושי במנגנון זיהוי אוטומטי. היוזמה זכתה לגיבוי מהיר מצד שותפות עסקיות בולטות, ביניהן מיקרוסופט (Microsoft), גלין (Glean), דאטהבריקס (Databricks) ו-אברידג' (Abridge). סוניל אגרוואל, מנהל אבטחת המידע הראשי של חברת החיפוש הארגוני גלין, ציין כי אימוץ כלי בינה מלאכותית בארגונים תלוי בשמירה על שליטה מלאה בנתונים, והדגיש כי הטכנולוגיה החדשה מוכיחה שניתן לקדם את הבטיחות מבלי להקריב את הפרטיות המשרתת את האמון העסקי.  בדומה לכך, זאק פאוורס, מנהל אבטחת המידע של פלטפורמת ה-HealthTech הרפואית Abridge, שיתף מניסיונו וסיפר לאתר החדשות Help Net Security כי ברפואה, הגנה על מידע רגיש והבטחת שלמותו הן יסודות קריטיים לרכישת אמון מצד רופאים ומטופלים, ורמת שיתוף הפעולה הזו בנושאי אמון ואבטחה עם הצוותים של OpenAI – מעניקה להם ביטחון רב. האם יצוץ פער בין ההבטחה ומימוש? לצד ההבטחה הגדולה, מומחים בתעשייה מדגישים כי יש לבחון את המציאות שמאחורי ההצהרות. המערכת נמצאת כעת בשלב מוקדם של גרסת תצוגה מקדימה (Preview), המוגבלת למספר שותפים קטן, כאשר מסמך טכני מפורט (White Paper) והשקה מסחרית רחבה יותר מתוכננים לחודש ספטמבר 2026. כמו כן, מנגנון "אפס שמירת מידע" אינו חל באופן אוטומטי על כל שירותי OpenAI, אלא מיועד ללקוחות ה-API העסקיים בלבד ועבור נקודות קצה (Endpoints) ספציפיות, בעוד ששירותים כגון כלי ה-Assistants, מאגרי וקטורים ותוספי צד שלישי אינם נכללים בהגנה זו כברירת מחדל.  סייג משפטי נוסף ובלתי נמנע נוגע לסריקת קבצים ותמונות לאיתור תכנים המציגים פגיעה בקטינים – במקרים אלו התכנים נשמרים בכל מקרה לצורך בחינה אנושית ודיווח לרשויות.  ולבסוף, קיימות גם סכנות פרטיות משמעותיות במסלול הצרכני: בניגוד לחשבונות ה-API והחשבונות הארגוניים, בחשבונות הפרטיים (Free, Plus ו-Pro) השיחות של המשתמשים משמשות כברירת מחדל לאימון הגרסאות הבאות. יתרה מכך, בעקבות עדכון מדיניות הפרטיות של OpenAI, הפך שירות ה-ChatGPT לפלטפורמת פרסום ממוקדת, המנצלת את נתוני המשתמשים לטובת פרופילי פרסום ורשתות שיווק. השאלה המרכזית העומדת כעת בפני מנהלי אבטחת מידע היא כיצד ניתן לאמת טכנולוגית שהתוכן אכן נשאר חסוי, שכן הצעד של OpenAI מסמן את תחילתו של עידן שבו פרטיות נמדדת בכלים טכנולוגיים בני-אימות, ולא רק בהצהרות משפטיות.

עיריית רעננה סיימה בימים אלו פיילוט להטמעת אנליטיקה מבוססת AI של חברת הסטארט-אפ לומאנה (Lumana), המחוברת למוקד העירוני ומאפשרת זיהוי וניתוח בזמן אמת של קבצי וידיאו ממאות המצלמות הפרוסות ברחבי העיר. המערכת מספקת בזמן אמת רצף של מידע על אירועים חריגים ומאפשרת למוקד העירוני להגיב.  היקף ההשקעה בפרויקט מוערך במאות אלפי שקלים. הטמעת המערכת היא חלק מפרויקטי עיר חכמה שעיריית רעננה מבצעת בשנים האחרונות. הפיילוט, שהתקיים בשבועות האחרונים בעיר, זכה להצלחה רבה בהדמיית תרחישים שונים של אירועים חריגים, אשר זוהו על ידי המוקד העירוני בזמן אמת באמצעות המערכת. מיד עם קבלת הדיווח על אירוע חריג, שהוגדר מראש במערכת, המוקד העירוני מגיב מיידית ומבצע פעולות שונות, כולל שיגור כוחות למקום האירוע. מדובר באירועים של התקהלות חריגה במרחב הציבורי, אירועי אלימות, ונדליזם, זיהוי רכב חשוד, סיוע באיתור נעדרים ועוד. הפרויקט הובל על ידי אגפי הטכנולוגיה ואגפי העירייה השונים. לאור הצלחת הפיילוט, המערכת תוטמע במאות הרמזורים בעיר. "להפוך את תשתית המצלמות למקור למודיעין תפעולי" חברת לומאנה היא חברת בינה מלאכותית לווידיאו אשר מפתחת פלטפורמת Physical AI, המאפשרת לארגונים להפיק מודיעין בזמן אמת מתשתית מצלמות האבטחה הקיימת שלהם. החברה פועלת ממשרדים בקליפורניה ובקיסריה והוקמה על ידי שגיא בן משה, לשעבר בכיר בחברת אינטל (Intel). לומאנה פיתחה מודל AI ייעודי לווידיאו, המאפשר לנתח את המתרחש בזמן אמת ולהפוך את תשתית המצלמות ממערכת המשמשת בעיקר לתיעוד למקור למודיעין תפעולי. החברה גייסה עד כה 64 מיליון דולר, ולאחרונה חצתה את רף 50,000 ערוצי הווידיאו הפעילים. ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא: "הטמעת המערכת היא צעד נוסף ביישום מהפכת העיר החכמה והבינה המלאכותית בפרט, וייעול המענה העירוני בתחומי הביטחון והטיפול בתרחישי חירום".  דגנית בן יעקב, מנהלת אגף טכנולוגיה בעיריית רעננה: "הטכנולוגיות בעולם האנליטיקה מאפשרות להקפיץ את יכולות העירייה להגיב לאירועים שקורים בעיר בזמן אמת, והאסטרטגיה של העירייה במסגרת עיר חכמה היא לאמץ את הטכנולוגיות האלה".