גוגל שחררה עדכון אבטחה דחוף לדפדפן כרום שלה, במטרה לסתום פרצה חמורה המנוצלת באופן פעיל בשטח על ידי תוקפים. העדכון מעלה את גרסת הדפדפן ל-152.0.7977.82/.83 במערכות ההפעלה חלונות ומק, ולגרסה 152.0.7977.82 ב-לינוקס, כחלק ממהלך הפצה הדרגתי שייפרס לאורך הימים והשבועות הקרובים. החולשה הדרמטית – שסומנה כ-CVE-2026-85046 וקיבלה ציון חומרה גבוה של 8.8 – מוגדרת כבאג מסוג "בלבול טיפוסים" (Type Confusion) במנוע ה-V8 – מנוע ה-JavaScript וה-WebAssembly בקוד פתוח של כרום, שאחראי על הרצת קוד באתרים.  החולשה מאפשרת לתוקפים מרוחקים להריץ קוד זדוני ולעקוף את מגבלות ה-Sandbox של הדפדפן באמצעות "פיתוי" המשתמשים לדף אינטרנט (HTML) זדוני שהוכן מראש. הפרצה התגלתה ודווחה לגוגל על ידי חוקר האבטחה סלבטורה גוליזיה (המוכר בכינוי Serotav), שזכה בפרס כספי של 1,000 דולר במסגרת תוכנית מענקי הגילוי של החברה.  בהסבר הטכני שפרסם גוליזיה בבלוג שלו, הוא תיאר כי מדובר בבאג בקומפיילר הגורם לבלבול במיפוי הזיכרון של מערכים, מה שעלול להוביל לביצוע פעולות קריאה וכתיבה שרירותיות ב-heap של הדפדפן. here is why it matters to you specifically, not just to security teams. the attack needs nothing from you except a visit. load the wrong web page, a malicious site, a compromised legitimate one, a bad ad, a link in a message, and the exploit runs.https://t.co/2aH3Yq66xN — jark after dark (@jarkafterdark) September 6, 2026 מתקפות בפועל והגבלת מידע גוגל אישרה באופן רשמי כי היא מודעת לקיומם של ניצולים של פרצה זו בפועל (in the wild). בהצהרה שמסר נציג גוגל כרום, סריניבאס סיסטה, כהודעה הרשמית של החברה נכתב: "גוגל מודעת לכך שקיים ניצול בפועל של הפרצה CVE-2026-85046 בשטח. אנו רוצים להודות לכל חוקרי האבטחה שעבדו איתנו במהלך סבב הפיתוח, כדי למנוע מבאגים להגיע לערוץ היציב". כמקובל, גוגל נמנעת בשלב זה מחשיפת פרטים מלאים על שיטות התקיפה כדי לאפשר למרבית המשתמשים להתקין את עדכון האבטחה לפני שהאקרים נוספים ילמדו כיצד לנצל את החולשה. בשל הסיכון הממשי, סוכנות הגנת הסייבר האמריקנית CISA כבר הוסיפה את הפרצה לקטלוג הפגיעויות הידועות המנוצלות שלה, והציבה דד-ליין מחייב לגופי הממשל ליישם את התיקון עד ה-18 בחודש (ספטמבר 2026). יצוין כי עדכון אבטחה זה אינו מטפל רק בפרצה הבודדת, אלא כולל בסך הכל 12 תיקוני אבטחה. בין היתר נסגרו תשע חולשות נוספות ברמת חומרה גבוהה, ובהן באגים מסוג קריאה וכתיבה מחוץ לגבולות הזיכרון, שחרור זיכרון כפול (use-after-free), תנאי מרוץ (race condition) וחשיפת משאבים לא נאותה ברכיבים חיוניים כמו מערכת הדיווח על קריסות, רשת, ומנוע הגרפיקה WebGL. מדובר בפרצת ה-Zero-Day השישית המנוצלת בפועל שגוגל נאלצת לחסום בדפדפן כרום מתחילת 2026. היא מצטרפת לחמש פרצות קודמות שנחסמו השנה, בהן חולשה במערכת הגופנים CSS אק"א CVE-2026-2441) בפברואר; פרצות בספריית הגרפיקה Skia ובמנוע V8 במרץ (CVE-2026-3909 ו-CVE-2026-3910), פגיעות Dawn באפריל (CVE-2026-5281), וחולשת זכרון נוספת ב-V8, שנסגרה בחודש יוני האחרון (CVE-2026-11645). מומחי אבטחה קוראים למשתמשים לא להמתין לעדכון האוטומטי, אלא לבצע עדכון ידני יזום על ידי כניסה לתפריט ההגדרות, בחירה ב-"אודות כרום" (About Chrome), והפעלה מחדש של הדפדפן לאחר סיום ההורדה. הנחיה זו תקפה גם למשתמשים בדפדפנים המבוססים על מנוע כרומיום (Chromium), כדוגמת Microsoft Edge, Brave, Opera ו-Vivaldi, שצפויים לשחרר עדכונים תואמים בימים הקרובים.

המאבק בין תעשיית העיתונות לענקיות הבינה המלאכותית עולה מדרגה: העיתונים סיאטל טיימס ו-ניוזדיי הגישו ביום שישי תביעה נגד OpenAI ומיקרוסופט, בטענה כי השתיים עשו שימוש בתוכן העיתונאי שלהן ללא רשות לצורך אימון והפעלה של מערכות הבינה המלאכותית שלהן. התביעה, שהוגשה לבית המשפט הפדרלי במחוז הדרומי של ניו יורק, טוענת, כי OpenAI  ומיקרוסופט "גרפו" — כלומר אספו באופן אוטומטי — תכנים מאתרי העיתונים, לרבות כתבות שהיו זמינות רק למנויים מאחורי חומת תשלום. על פי התובעים, התכנים שולבו במאגרי מידע ששימשו לאימון ולהפעלת מוצרים כמו ChatGPT, Microsoft Copilot ותכונות ה-AI של Bing. החשש: ה-AI לא רק משתמשת בכתבות — היא מחליפה את העיתון. לטענת שני העיתונים, הסוגייה אינה מסתכמת בשימוש בתוכן לצורך אימון המודלים. הם טוענים כי מערכות ה-AI מסוגלות לשחזר קטעים מהכתבות, לנסח מחדש חומר עיתונאי באופן הדומה מאוד למקור ולספק למשתמשים תשובות שמייתרות במקרים מסוימים את הצורך להיכנס לאתרי החדשות או לרכוש מנוי. מבחינת תעשיית העיתונות, זהו חשש כלכלי מהותי: במשך עשרות שנים המודל העסקי של העיתונים נשען על היכולת למשוך קוראים אל האתר, להציג להם תוכן ולמכור פרסום או מנויים. אם המשתמש מקבל את המידע ישירות מצ'אטבוט, מבלי להגיע לאתר המקורי, העיתון עלול לאבד גם את הקורא וגם את ההכנסה. "אנחנו חשים שעלינו להגן על התוכן שלנו — שעל יצירתו אנחנו מוציאים מיליוני דולרים מדי שנה — מפני שימוש בו ללא הסכמתנו או ללא תמורה", כתב אלן פיסקו, נשיא ומנכ"ל סיאטל טיימס, לעובדי העיתון. OpenAI: המודלים מאומנים על מידע ציבורי ב־OpenAI דוחים למעשה את הטענה הבסיסית של התביעה. דובר החברה מסר, כי המודלים שלה מאומנים על מידע שזמין לציבור, וכי השימוש נעשה במסגרת עקרון השימוש ההוגן (Fair Use) – אחת הסוגיות המשפטיות המרכזיות במאבק בין חברות ה-AI לבעלי זכויות היוצרים. החברה לא מסרה תגובה ספציפית לטענות שהועלו בתביעה. גם מיקרוסופט לא נסוגה מעמדתה, אך אימצה טון מפויס יותר. "אמנם הופתענו מהתביעה", מסר דובר החברה, "אך אנו מכירים בחשיבותה של העיתונות המקומית ותמיד נשמח לשבת ולבחון פתרונות לסוג זה של מחלוקת." הדרישה: להשמיד את העותקים ואת המודלים סיאטל טיימס וניוזדיי אינם מסתפקים בפיצוי כספי. הם מבקשים מבית המשפט להורות על השמדת עותקים של יצירותיהם, וכן על השמדת מאגרי נתונים ומודלי AI ששילבו את התוכן שלהם. אם בית המשפט יקבל את הדרישה, ההשלכות עשויות להיות משמעותיות הרבה מעבר לשני העיתונים: היא עשויה להשפיע על האופן שבו חברות בינה מלאכותית אוספות, מעבדות ומשתמשות בתוכן חדשותי. התביעה מצטרפת למלחמה משפטית רחבה ההליך החדש מצטרף לשורת תביעות שמנהלים בעלי זכויות יוצרים נגד חברות AI. הבולטת שבהן היא התביעה שהגיש הניו יורק טיימס בשנת 2023 נגד OpenAI ומיקרוסופט, שבה טען העיתון, כי החברות השתמשו במיליוני כתבות שלו ללא רשות לצורך אימון מערכות הבינה המלאכותית. התיק עדיין מתנהל, והוא חלק ממערכה משפטית רחבה שבה מעורבות גם חברות כמו אנת'רופיק (Anthropic) ומטא (Meta) מול בעלי זכויות יוצרים, הטוענים כי יצירותיהם נלקחו ללא אישור לצורך בניית הדור הבא של מערכות ה-AI. המאבק האמיתי: מי ישלוט במידע בעידן ה-AI? מאחורי התביעה עומדת שאלה גדולה בהרבה מהשאלה אם כתבה מסוימת הועתקה ללא רשות. זהו מאבק על המודל הכלכלי של תעשיית התוכן בעידן הבינה המלאכותית. העיתונים טוענים, כי החברות בנו מערכות AI באמצעות שנים של עבודה עיתונאית יקרה — וכעת הן עלולות להפוך אותה עבודה למוצר שמספק את המידע ישירות למשתמש, בלי שהקורא יגיע לעיתון המקורי. חברות ה-AI, מצדן, טוענות, כי היכולת ללמוד ממידע ציבורי ולעבד אותו היא חלק מהותי מהאופן שבו מודלים מתקדמים פועלים, וכי לא כל שימוש ביצירה מוגנת בזכויות יוצרים הוא בהכרח הפרה של החוק. בין שני הצדדים נותרה כרגע שאלה אחת, שהולכת ונעשית חשובה יותר מדי יום: מי צריך לקבל את ההכנסות כאשר בינה מלאכותית יודעת לספר את הסיפור — אבל מישהו אחר היה צריך קודם לכתוב אותו?

רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים, ביצעה השנה פרויקטי בינה מלאכותית, לשיפור השירות לאזרחים ולקיצור תהליכי הגבייה. חלק מהפרויקטים נערכו בשיתוף מומחי נס (Ness). לאור ההצלחה של המהלך, בכוונת הרשות לערוך עוד פרויקטי AI ב-2027; כך אמר שלום בורשטיין, סמנכ"ל טכנולוגיות דיגיטליות ומידע ברשות. הרשות, שהוקמה ב-2009, מהווה יחידת סמך במשרד ואחראית על אכיפת החלטות שיפוטיות בענייני כספים וגביית חובות וקנסות. ברשות כמה יחידות, שתיים מרכזיות: ההוצאה לפועל; והמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות. לרשות יש שתי מערכות IT ליבתיות, פרי פיתוח עצמי – האחת, מערכת "כלים שלובים" שמנהלת את התיקים של ההוצאה לפועל. מערכת זו מטפלת מדי שנה במאות אלפי תיקים וב-17 מיליון בקשות, ומנתבת העברות כספים בסך 3 מיליארד שקלים. המערכת השנייה מכונה "אבן בוחן" והיא מנהלת את תיקי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות. מערכת זו מטפלת מדי שנה ב-1.7 מיליון תיקים של חייבים שלא שילמו, בהיקף יותר מ-1 מיליארד שקלים בשנה. לצד מערכות אלו, יש ברשות עוד לא מעט מערכות "לווין". "כ-91% מהתיקים נפתחים מרחוק" בורשטיין משמש בתפקיד כשנתיים. לפני כן היה מנהל פרויקט מערכות הליבה בהוצאה לפועל. צוות ה-IT בראשותו מונה יותר ממאה עובדים, רובם במיקור חוץ, והיקפם משתנה בהתאמה לפעילות. "השנה החלפנו את מערכת ה-CRM במוקד השירות המונה יותר מ-200 נציגים", סיפר והוסיף, "ובשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי, הגרנו לסיילספורס (Salesforce). הפרויקט ארך כארבעה חודשים". "כחלק משיפור השירות לאזרחים.יות", הסביר בורשטיין, "אנו נמצאים בדיגיטל זה שנים ופועלים להרחבת תהליכי הדיגיטציה, כדי לחסוך מהחייבים הגעה פיזית ללשכות שלנו. פתחנו לפני שנים אזורים אישיים לאזרחים, המאפשרים מקסימום עבודה מרחוק: כ-91% מהתיקים נפתחים מרחוק". "אנחנו מהווים חלק מנימבוס, ענן המחשוב הממשלתי", אמר, "והאצנו את המעבר אליו בעזרת מומחי נס. בתחילת השנה בנינו תשתית ואזור אישי המותאם למעבר לענן. המעבר לענן ארך כשנה וחצי והיקפו היה מיליוני שקלים בודדים. הפרויקט המורכב הסתיים בהצלחה". "השנה החלטנו על מימוש תפישת 'ענן תחילה', הפסקנו לרכוש שרתי אחסון וכל פרויקט בשלב הראשון לענן", ציין. "כחלק מהמעבר לענן", הסביר, "ביצענו פרויקט DR, התאוששות מאסון. את אתר ה-DR במרכז הארץ העברנו לענן של גוגל קלאוד (Google Cloud), במהלך שחלקו הסתיים וחלקו יושלם השנה". "בגלל המעבר לנימבוס", הוסיף וסיפר בורשטיין, "פצחנו בסדרת פרויקטי AI ב'כלים שלובים'. עוד ערכנו פרויקט להעברת מאות מיליוני מסמכים לענן, בשיתוף מומחי נס, והוא מתגלגל – אנו מעבירים עוד ועוד מסמכים". "המהלך חוסך את הזמן בו ניתנות החלטות" "בשיתוף מומחי ה-AI של נס ערכנו מיזם לתרגום תקצירי החלטות ותמלול פרוטוקולים, עם כלי AWS. בהוצאה לפועל נחתמות כשני מיליון החלטות שיפוטיות מדי שנה ומנוהלים עשרות אלפי פרוטוקולים, חלקם כתובים בשפה משפטית מעורפלת ומורכבת. כך, כל לקוח, עורכת דין או אזרח, נכנסים ומקבלים את תקציר ההחלטה בערבית, והכל בשפה פשוטה", הסביר. "עוד בעולם ה-AI", הוסיף, "ערכנו פרויקט לפתיחת תיקי שטרות. פתיחת תיק דורשת הזנה ידנית של נתונים רבים: פרטים, סכומים, תאריכים וחוקים עסקיים של הוצאה לפועל. הכנסנו כלי הטוען את מסמך הסירוב מהבנק ואנו טוענים את הנתונים. כך מתקבלים יותר דיוק ואמת. המיזם הקל על פתיחת תיק, זה 'עסק' לא פשוט לפעול בעולם משפטי מורכב: הפרויקט בוחן את כלל התהליכים והאישורים ומספק עליהם חיווי. הבאנו לקיצור התהליך במאות אחוזים, מ-12 ימים, לימים ספורים. המערכת מטפלת במאות אלפי תיקים, מתוכם עשרות אלפים תיקים חדשים של שטרות הנפתחים מדי שנה. ראינו כי טוב, ולכן בשנה הקרובה נרחיב את היקף השימוש באמצעות AI בפתיחת תיקים במערכת". "הכנסנו צ'אט מבוסס ג'מיני במערכת 'כלים שלובים', שבענן של גוגל (Google)", ציין בורשטיין, "וגם אותו ערכנו בשיתוף נס. יש במערכת מידע רב, חלקו מבוזר וכולל מידע ומסמכים רבים. הצ'אט מחפש בתיק מידע, ושולף את הנתונים המתאימים בהתאם לשאילתות של המחפש, עם הקשר וייחוס. המהלך חוסך את הזמן בו ניתנות החלטות". לצד הטכנולוגיה", אמר, "נדרש גם גיבוי הנהלה. אנחנו זוכים לרוח גבית ממנכ"ל הרשות, אורי ולרשטיין ומסגנו, דן בן סימון, המנמ"ר הקודם. העבודה עם מומחי נס אינה מובנת מאליה: חטיבת המחשוב בראשותי ו-נס פועלים כשותפים מלאים לדרך, ולא כספקית IT ולקוח". "אנו פועלים בתקופה מרגשת", סיכם בורשטיין, "נמשיך לפתח עוד ועוד פתרונות לטובת שיפור השירות וסיוע לאזרחים".

ספאמרים, לפי דיווח, החלו לנצל באחרונה טכנולוגיה ששימשה האקרים כדי להתחמק ממסננים ואמצעי אבטחה אחרים של דוא"ל מלהבין שההודעות שהם שולחים מכילות חומרים שמוגדרים כספאם. מדובר בטכנולוגיה בשם 'הברחת ASCII', שבאמצעותה מוסתרים תווים סודיים בהודעה שגורמים למסרים להיראות אחרת בעיני המשתמשים האנושיים ואחרת בעיני האמצעים הממוחשבים – כשלמעשה האנשים בכלל לא רואים את התווים הללו. Microsoft Security Researchers observed a high-volume phishing campaign using invisible Unicode tag characters, a technique popularized by AI prompt injection research as ASCII smuggling, to obscure financial lure words before email filters parsed them. https://t.co/awisd8y0fE… — Microsoft Threat Intelligence (@MsftSecIntel) September 3, 2026 השיטה: טשטוש מילות מפתח לפני שגלאי מעריך אותן זה אומר שאפשר, לדוגמה, לחלק באמצע מילה שמיד מחשידה הודעת דוא"ל כספאם, כך שבן אדם יראה את המילה בדיוק כמו שהשולחים התכוונו, אבל מערכת שמזהה מילות מפתח תזהה אותה כשתי מילים שונות בעלות משמעות כל אחת, אבל לא כזו ששולחת את ההודעה לתיבת הספאם. כאמור, מדובר בשיטה שטיפחו האקרים בשנתיים האחרונות פחות או יותר, וזאת כדי לבצע תקיפות שמכונות 'הזרקות פרומפט'. כפי שהוסבר, מדובר בקודים שבני אדם לא יכולים לראות, ובטח לא להבין, אבל מכונות ה-AI מבינות כהוראות שהן צריכות לבצע. זה יכול לשמש לביצוע פעולות לא נכונות במחשב, לפתוח דלתות לחדירה וגם לפגוע באיכות הנתונים – אחד הדברים הבסיסיים הכי חשובים בשימוש ב-AI. "מכיוון שהתווים הללו אינם נראים לבני אדם, אך קיימים ברמת עיבוד הטקסט, אותה תכונה שהופכת אותם לשימושיים להברחת הוראות לתוך מודל הופכת אותם גם לשימושיים לטשטוש מילות מפתח לפני שגלאי מעריך אותן. הכוונה הפוכה, אך המנגנון דומה, וחשדותיו של המשתמש אינם מתעוררים", כך הסבירו במיקרוסופט (Microsoft) בעקבות פרסום של החברה ממנו עולה כי חל זינוק ענקי השנה בשימוש בשיטה הזו, מכ-20,000 בפברואר האחרון עד ליותר מ-2.5 מיליון הודעות לאחרונה בפוסט הארוך מאוד פרסמה מיקרוסופט גם הנחיות שונות כיצד לבנות מערכות אבטחה שאמורות לדעת להתמודד עם 'הברחת ASCII' כולל מחוונים שונים שמצביעים על השימוש בהם, ועוד.

ערוץ הטלגרם "בני ארץ", שנחזה להיות ישראלי-ימני, התגלה ככזה המופעל על ידי האיראנים, והיווה חלק ממבצע השפעה ל"פ (לוחמה פסיכולוגית) רשתי; כך נחשף אמש (א') בכאן 11. מטרת מפעילי הערוץ הייתה להחריף ולהעמיק את הפילוג והקיטוב החברתי בישראל. ערוץ הטלגרם הפיקטיבי שהפעיל הביון האיראני כוון נגד אזרחי ישראל היה נדמה להיות מקום כינוס וירטואלי של פעילי שטח מהימין הישראלי. הערוץ לא בחל במתקפות נגד מי שאותם תפש כאויבים: נכתבו בו טקסטים אלימים וביקורתיים נגד חלקים מובחנים בחברה הישראלית: פוליטיקאים ואנשי שמאל, ערבים, גורמים מהאופוזיציה, ממערכת המשפט וכן גם כנגד חלק מבכירי צה"ל.   על מנת לשוות לערוץ אמינות ואותנטיות, מפעיליו שילבו והדהדו בו פוסטים וציוצים אמיתיים של משפיענים וידוענים מהימין. עוד הופצו בערוץ סרטונים הקוראים לארגון חדש שהוקם, לכאורה, אשר עושה למען "הצלת העם". מטרתם של הסרטונים הייתה למשוך לערוץ עוד ועוד ישראלים, וביניהם – לבחור את מי ניתן לגייס עבור הביון האיראני, לטובת ריגול או הנעה לפעילות אחרת. דפוסי הפעולה המרכזיים של מערך ההשפעה האיראני חוקרי קלירסקיי (ClearSky) – חברת מודיעין הסייבר הישראלית – עוקבים זה שנים אחרי מבצעי השפעה, לוחמת תודעה ופייק ניוז שמנהלת איראן, נגד ישראל בפרט והמערב בכלל. במהלך השנים, ובעצימות רבה יותר בשלוש שנות המלחמה האחרונות, החוקרים מיפו את דפוסי הפעולה המרכזיים של מערך ההשפעה האיראני. דפוס אחד הוא הפצת פייק ניוז והקמת אתרי חדשות מתחזים. ב-2018 החוקרים חשפו את "אייתוללה BBC" – מבצע רחב היקף של תעמולה והתחזות איראנית. מטרת המבצע הייתה לפגוע באמינות של כלי תקשורת מערביים בקרב דוברי פרסית, להקים עשרות אתרי חדשות מזויפים, ביניהם אתר ל-BBC בפרסית ולגופים נוספים, לגרום למשתמשים שלא לבטוח באתרי חדשות אמיתיים, להפיץ נוזקות, לזרוע בהלה ולשפר את תדמית המשטר בטהרן. טקטיקה נוספת, בה עושים האיראנים שימוש נרחב יותר בשנתיים האחרונות, היא "פרוץ והדלף" (Hack and Leak), המשלבת סייבר ותודעה.  איראן שינתה את דוקטרינת הסייבר שלה: במקום להתמקד רק בריגול שקט או במחיקת מידע, המיקוד עבר לשימוש בפריצות לטובת לוחמה פסיכולוגית.  חוקרים בתחום ציינו כי מטרת מבצעי ההשפעה האיראניים אינה רק להפיץ תעמולה פרו-איראנית ישירה, אלא גם זיהוי והעמקת השסעים שבחברה הישראלית. כך, הם הקימו פרופילים מזויפים הנחזים להיות אזרחים מקצוות הדיעות הפוליטיות בישראל, ואלה ליבו את הוויכוח בשורת נושאים דליקים, כגון מחאות, גיוס, והמלחמה. חוקרי קלירסקיי ואחרים ציינו כי חלק ניכר ממבצעי ההשפעה מבוסס על מניפולציה והגזמה, במטרה לייצר רעש תודעתי.

קבוצת ההאקרים Fire Ant הסינית הפעילה כלים ושיטות תקיפה מתקדמות, לאחר שהשיגה גישה בהרשאות גבוהות לנתבי סיסקו – Cisco IOS XR; כך חשפו חוקרי חברת הסייבר הישראלית סיגניה (Sygnia). לפי החוקרים, הקבוצה הפכה נתבים שנפרצו – לפלטפורמות מבצעיות. אלו איפשרו לחבריה ליצור קישוריות סמויה, לאסוף תעבורה ופרטי הזדהות ולשבש ראיות לפעילותה. הפעילות המתמשכת של קבוצת התקיפה Fire Ant התמקדה בתשתיות האחראיות על ניתוב, אימות, קישוריות וניהול של סביבות בעלות ערך גבוה, ובהן נתבים המריצים Cisco IOS XR, שרתי TACACS ומארחי ניהול מבוססי לינוקס (Linux). "חלה התפתחות בפעילות הקבוצה במהלך 2026", כתבו החוקרים. "ב-2025 התמקדה Fire Ant בהתבססות עמוקה בתשתיות וירטואליזציה, ובהן סביבות ESXi ו-vCenter של VMware. השנה, הפעילות הנוכחית התרחבה לשכבות הניתוב, האימות והניהול שעליהן נשענות מערכות וסביבות נוספות". חוקרי סיגניה לא זיהו ניצול של חולשה במוצרי סיסקו, או שיטת תקיפה מרוחקת. נגד IOS הם בחנו מה עשו ההאקרים לאחר שהשיגו גישה בהרשאות גבוהות לסביבת IOS XR שנפגעה. "הפעילות שנצפתה ב-2026", ציינו, "כללה פגיעה בסביבה שנחקרה ובסביבות מקושרות, תוך התמקדות בתשתיות שעליהן מערכות אחרות נסמכות לצורך תקשורת וניהול. נתבים שנפרצו שימשו ליצירת קישוריות סמויה, לאיסוף תעבורה ולמניפולציה של פלט פקודות, ואפשרו לתוקף לבחון נתיבי גישה לסביבות נוספות בעלות ערך גבוה".  עוד נמצא כי "התוקף פגע בתשתיות TACACS, כדי ליירט תהליכי אימות של מנהלי מערכת, לאסוף פרטי הזדהות ולפגוע באמינות התיעוד של פעילות מנהלית". אסף פרלמן, מנהל תחום התגובה לאירועי סייבר בסיגניה באסיה. צילום: יח"צ עוד נחשפו: שני כלים חדשים  החקירה חשפה שני כלים חדשים. BridgeAgent הוא implant ל-לינוקס, שהוסווה כרכיב בשם zabbix_agent. עוד הם גילו את ערכת הכלים TacTap, שנועדה לאיסוף פרטי הזדהות מ-TACACS באמצעות הזרקת ספריות ויירוט הפעלות מאומתות. "הקבוצה יצרה שכבת גישה עמידה, וכך השיגה אחיזה מתמשכת במערכות הקורבן".  על מנת לשבש ולהסתיר ראיות, "התוקף הסתיר רישומי מערכת ופעולות שינוי תצורה, דיכא בקשות AAA והתראות SNMP וסינן פלט של פקודות. במערכות לינוקס נמחקו קבצים לאחר הפעלתם, תהליכים המשיכו לרוץ מנתיבים שנמחקו, SELinux נוטרל, רישומי מערכת שונו וחוקי חומת האש עודכנו".  לדברי אסף פרלמן, מנהל תחום התגובה לאירועי סייבר בסיגניה באסיה וממובילי המחקר, "המערכות שארגונים נותנים בהן את האמון הרב ביותר, הן לעיתים דווקא אלו שזוכות לפחות כיסוי ניטור ואבטחה. Fire Ant לא הסתפקה בפגיעה במערכות בודדות; היא התבססה בשכבת התשתית שעליה מערכות אחרות תלויות לצורך תקשורת וניהול. נתבים, שרתים ומארחי ניהול סיפקו לתוקפים נקודת תצפית, שממנה ניתן היה לאסוף תעבורה ופרטי הזדהות, לשמר גישה ולבחון נתיבים לסביבות מקושרות". "במקביל", אמר "התוקפים שיבשו את מקורות הראיות שעליהם מסתמכים המגינים. כך, הסיכון לא הוגבל למערכות שנפגעו באופן ישיר, אלא התרחב לתשתית שיכולה לאפשר גישה מעבר לסביבה המיידית".

השימוש בבינה מלאכותית בעולמות הרובוטיקה והמערכות האוטונומיות הוא בין הנושאים המרכזיים שיידונו בכנס Physical AI של המטה הלאומי לבינה מלאכותית ואנשים ומחשבים, שיתקיים מחר (ג') במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. אחת החברות הפועלות בתחום היא שיפטרס, שמפתחת צוותים רובוטיים אוטונומיים שמשלבים חומרה, תוכנה ובינה מלאכותית לביצוע משימות קרקעיות מסוכנות. זאת, מתוך תפיסה שלפיה הרובוטים יכולים להגיע ראשונים למקומות שבהם נוכחות אנושית כרוכה בסיכון. או, כפי שהם קוראים לזה, Robots go first. ד"ר לירן ענתבי, סמנכ"לית אסטרטגיה ומדיניות AI בשיפטרס, תשתתף בפאנל בנושא "ביטחון ו-Physical AI – רובוטים בשדה הקרב, שליחות קטלנית כבר כאן", שייערך במסגרת הכנס, בהנחיית תא"ל (מיל') נתי כהן, ראש מערך הדיגיטל הלאומי. לדברי ד"ר ענתבי, אחד האתגרים המרכזיים ברובוטיקה קרקעית הוא לאפשר לרובוטים לפעול בעולם הפיזי המורכב: לנוע בשטח קשה ובסביבות בנויות, להתמודד עם מכשולים ומדרגות, לשאת מטענים יעודיים ולבצע משימות לאורך זמן וזאת באופן שלא יהווה נטל גדול מדי על הגורמים המפעילים. נא להכיר: RITA לצד הפלטפורמות הרובוטיות, שיפטרס מפתחת את RITA – שכבת בינה מלאכותית, שמאפשרת לתרגם את כוונת המשתמש לפעולות רובוטיות ולנהל יכולות כמו ניווט, תנועה ואנרגיה. החברה מפתחת גם יכולות המאפשרות למספר רובוטים לפעול יחד כצוות מתואם באמצעות מערכת הארנה (Arena),שהיא מערכת AI שאחראית לאורקסטרציה. המערכת של שיפטרס בפעולה. צילום: יח"צ "השימוש בבינה מלאכותית מאפשר להעביר יותר מהעיסוק בפרטים הטכניים של הפעלת הרובוט אל המערכת עצמה", אמרה ד"ר ענתבי. "המטרה היא שהאדם לא יצטרך לשלוט בכל תנועה של כל רובוט, אלא יוכל להגדיר את המשימה והכוונה, והרובוטים יבצעו יותר מהפעולות הנדרשות באופן אוטונומי". ד"ר ענתבי עוסקת זה שנים בחיבור שבין טכנולוגיות מתקדמות, ביטחון ומדיניות. עבודת הדוקטורט שלה באוניברסיטת תל אביב, שנכתבה לפני כ-15 שנים, עסקה בהשפעת השימוש ברובוטים צבאיים על הפעלת הכוח של מדינות דמוקרטיות בעימותים א-סימטריים. בהמשך היא עסקה במערכות בלתי מאוישות, מערכות נשק אוטונומיות ובינה מלאכותית, וייעצה לאורך השנים לגופים בישראל ובעולם בנושאים הקשורים לטכנולוגיה וביטחון. שיפטרס נוסדה ב-2023 על ידי עופר באלין ואסף צ'פרק. החברה גייסה כ-15 מיליון דולר ומרכז הפיתוח שלה נמצא ביבנה, שם היא מפתחת את הטכנולוגיה שלה בתחום הרובוטיקה האוטונומית. האם הרובוטים וה-AI יחליפו את בני האדם? לדברי ד"ר ענתבי, "השאלה המרכזית בתחום הזה אינה כיצד להחליף בני אדם, אלא איך להשתמש בטכנולוגיה כדי להרחיק אותם ממשימות מסוכנות ולאפשר להם לפעול בצורה אפקטיבית יותר. בינה מלאכותית יכולה לקחת על עצמה חלק הולך וגדל מהעבודה הטכנית והשגרתית, בעוד שהאדם נשאר אחראי להגדרת המטרות, קבלת ההחלטות והפעלת שיקול הדעת. הדבר לא רלוונטי רק בשדה הקרב, אלא גם במקומות רבים על היבשה שבהם יש סיכון לבני אדם כמו מכרות, אזורי אסון, אתרי בנייה, תרחישים של חילוץ והצלה, וחומרים מסוכנים". "אני מאמינה שלישראל יש יתרון משמעותי בתחום ה-Physical AI, שנשען בין היתר על ניסיון רב בפיתוח ובהפעלה של מערכות בלתי מאוישות ובינה מלאכותית. נכון יהיה למנף את הידע והיכולות שנצברו כאן לא רק לצרכים ביטחוניים, אלא גם ליישומים אזרחיים ולשוק העולמי", אמרה ד"ר ענתבי.

יותר ויותר הנהלות מבינות שסייבר הוא סיכון עסקי. הנושא כבר לא שייך רק לאנשי אבטחת מידע. גורמי הנהלה בכירה ואנשי עסקים בכלל מבינים את הסכנה הזאת, ועדיין קיים פער בין ההבנה התיאורטית של הסיכון לבין ההבנה האמיתית של המציאות החדשה של הסכנה האמיתית של עולם הדיפ-פייק, שכפול קול או הונאת מנכ"ל (CEO Fraud). חלק  מהמנהלים מתייחסים לדיפ-פייק כאל גימיק טכנולוגי וחדשות חמות או מרשימות של עולם הטכנולוגיה, ובעיקר שואלים את השאלות הלא נכונות. השאלה האמיתית היא התרחיש השלם והתחכום שבו, קרי באיזה רגע הוא מופיע, בתוך איזה סיפור, תחת איזה לחץ? החלק של זיהוי הקול הוא רק מקטע קטן בעלילת פשע שלמה. מסוכנת ומרתקת בו זמנית. אנטומיה של מתקפה מודרנית המתקפות החדשות הן כבר לא אירוע נקודתי. הן מתוחכמות יותר והן בעיקר יודעות להתחבא. כחלק ממהלך מתוזמן, הדרגתי ושקט, כשרשרת של אירועים תמימים, לכאורה, שיחד, יוצרים תמונת מודיעין. בעולם האמיתי, מתקפה מבוססת AI היא מהלך מתוזמן, הדרגתי ושקט, המורכב ממספר וקטורים שמייצרים יחד מציאות חלופית. וזה קורה הרבה לפני שהארגון מבין שהוא נמצא תחת מתקפה. קבלו תרחיש טיפוסי: יום שני: סמנכ"ל הכספים מקבל הודעת וואטסאפ קצרה מהמנכ"ל: "אני טס מחר בבוקר ללונדון לסגירות אחרונות של עסקת המיזוג. אהיה חצי זמין" (המידע על הטיסה אותנטי ונאסף מהרשתות החברתיות). יום שלישי, 09:00: מתקבל מייל רשמי (לכאורה) ממשרד עורכי הדין שמלווה את העסקה, המנכ"ל מכותב אליו. המייל כולל דרישה להכנת מקדמה לחשבון נאמנות. יום שלישי, 11:30: הודעה ב-Teams מהמנכ"ל: "ראית את המייל מעורכי הדין? אנחנו חייבים לרוץ על זה לפני שהמתחרים יגלו".  יום שלישי, 11:45 (רגע האמת): סמנכ"ל הכספים מקבל שיחת טלפון. על הצג המספר של המנכ"ל. הקול הוא קולו של המנכ"ל, כולל קצב הדיבור, הנשימות וסגנון ההתבטאות: "תקשיב, אני נכנס עכשיו לחדר ישיבות סגור בלי טלפונים. יש לנו חלון של חצי שעה לאשר את ההעברה. אל תעכב אותנו עכשיו, אני סומך עליך. שלח אישור למייל של עורכי הדין ותסגור את זה". כל אירוע בנפרד נראה סביר. ביחד, הם בונים כלוב פסיכולוגי שקשה מאוד לברוח ממנו. סמנכ"ל הכספים לא נמצא במבחן טכנולוגי; הוא נמצא במבחן פסיכולוגי. AI מעניקה לתוקפים את הנשק המסוכן ביותר: סבלנות הבינה המלאכותית שנכנסת כאן לתמונה, לא רק משפרת את איכות הזיוף. היא  מאפשרת לתוקפים לאסוף ולנתח הררי מידע: מי טס לחו"ל, מי התראיין, מי חוגג זכייה בפרויקט ומי מברך עובד חדש בלינקדאין. הנוכחות הדיגיטלית של חברי הנהלה היא נכס חשוב. היא בונה מוניטין, אמון, קשרים עסקיים והשפעה. אבל היא גם בסיס מידע לתוקף: תמונות, סרטונים, ראיונות, פודקאסטים, כנסים, ברכות, ציטוטים, סגנון דיבור, שפת גוף, קול, תחומי עניין, לוח זמנים ציבורי וקשרים עסקיים. כל אלה מאפשרים לתוקף לא רק לזייף את האדם, אלא להבין איך הוא מתנהל. איך הוא מדבר. איך הוא מבקש. עד כמה הוא ישיר. באילו מילים הוא משתמש. האם הוא מלחיץ, מנומס, קצר, חברי או סמכותי. "המחיר של מתקפה מוצלחת אינו רק כספי. אחרי אירוע כזה, אנשים מתחילים לשאול את עצמם על בסיס שעתי: האם זו הייתה באמת שיחה מהמנהל? האם ההנחיה באמת הגיעה מלמעלה? כשהאמון נפגע, הארגון משלם מחיר עמוק הרבה יותר מדלף כספי: העבודה נעשית איטית, חשדנית ומתוחה. האתגר של הנהלות הוא לא לבטל את האמון, אלא לבנות אמון שיש בו מנגנוני אימות בריאים" מדובר בכשל ניהולי, לא בפריצת סייבר דיפ-פייק ושיבוט קול (Voice Cloning) אינם בעיית זיהוי, הם בעיית אמון. הם מנצלים את הדרך שבה אנשים מקבלים החלטות, בעיקר בתוך היררכיה ארגונית. אנחנו לא בודקים כל דבר מאפס. אנחנו מסתמכים על שם מוכר, על דחיפות עסקית, ובעיקר, על רצון לרצות את ההנהלה ועל הפחד לעכב תהליכים. הכשל הפסיכולוגי הזה חזק במיוחד בארגונים שמרניים. כשמנכ"ל או בעל שליטה דורש משהו בדחיפות, עובדים לעיתים חוששים להיתפס כמי שמערערים על סמכות. התוקפים לא תוקפים את תיבת הדואר, הם תוקפים את התרבות הארגונית. הנזק השקט: קריסת האמון הפנים-ארגוני המחיר של מתקפה מוצלחת אינו רק כספי. אחרי אירוע כזה, אנשים מתחילים לשאול את עצמם על בסיס שעתי: האם זו הייתה באמת שיחה מהמנהל? האם ההנחיה באמת הגיעה מלמעלה? כשהאמון נפגע, הארגון משלם מחיר עמוק הרבה יותר מדלף כספי: העבודה נעשית איטית, חשדנית ומתוחה. האתגר של הנהלות הוא לא לבטל את האמון, אלא לבנות אמון שיש בו מנגנוני אימות בריאים. מותר, ואף רצוי, שעובד יאמר: "אני עוצר רגע לוודא". אז מה הנהלות צריכות לעשות כבר מחר בבוקר? כדי להפוך את הארגון לחסין, נדרשת פעולה אקטיבית של ההנהלה: מעבר ממצגות לתרגול חי; אימות של פעולות רגישות/בקשות חריגות; כללים ארגוניים חדשים שמגמישים את תהליכי הווידוא; עבודת עומק של מיפוי רמות החשיפה; ובעיקר – מודעות. מילה גדולה שטומנת בחובה תורה שלמה. בשורה התחתונה, הסכנה הממשית של  AI בשירות מתקפות הסייבר – הונאת מנכ"ל, שיבוט קול דיפ-פייק – היא במפגש עם בני האנוש, במקום שבו הם לחוצים, חוששים מסמכות וחוששים לטעות. לכן, השאלה העיקרית עבור מנהלים היא לא טכנולוגית ולא סביב היכולת לזהות זיוף. השאלה נסובה סביב תרבות ארגונית ומודעות. ההתמודדות שם אולי תצליח להציל ארגונים, גם כשהפנים מוכרים, הקול מוכר והסיפור הגיוני. וזה יקרה בזכות אמון, סקפטיזם בריא, מודעות ואפילו אומץ.   גיא דגן הוא מומחה לסייבר ולניהול סיכוני הגורם האנושי למתקפות סייבר, מנכ"ל קונסיינטה מחטיבת הסייבר של קבוצת יעל.