במהלך כנס GTC 2026 Berlin האחרון הציגה אנבידיה (NVIDIA) חזון חזק במיוחד לגבי קידום הבינה המלאכותית בכלל, ובעיקר ברחבי אירופה, כולל כלים שיסייעו לבנייה מהירה יותר של מפעלי AI וכן הקמת אקוסיסטם חדש וגדול יותר של שותפות בכל רחבי אירופה, שיסייעו לקידום הזה. במסגרת זו הציגה אנבידיה לראשונה את DSX AI POD Factories, פלטפורמה חדשה שמאפשרת את האצת הבנייה של שרתים, שמוצעת לכל מי שתרצה בכך ברחבי אירופה. מדובר במארז גדול שמוכן ליישומים של חברות המעוניינות לספק שירותי AI שמגיע עם תאים, מארזים וכבילה מוכנה מראש, כשהם עוברים בדיקות עוד לפני המשלוח. קמת מפעלי ה-AI תואץ. פלטפורמת DSX AI POD Factories החדשה של אנבידיה. צילום: אנבידיה "מקצר משמעותית את זמן ההקמה של חוות השרתים – מחצי שנה לשבועיים בלבד" לטענת איאן באק, סגן נשיא להייפרסקליירים ומחשוב עתיר ביצועים באנבידיה, השינוי בעת השימוש ב-POD החדש הזה מקצר באופן משמעותי את זמן ההקמה של חוות השרתים, מחצי שנה עד לשבועיים בלבד, כשהוא מציע בנוסף את היעילות הגבוהה ביותר שניתן להציע. "אנחנו רוצים שמפעלי ה-AI לא רק שלא יבזבזו אנרגיה, אלא גם ישמרו אותה, וזה אחד המסרים של DSX שמוצעת בקנה מידה של גיגה-וואטים. אחד ההיבטים זה שימוש אפסי במים במערכת סגורה עם מקררים יבשים. השיפור הזה בלבד תורם משמעותית ודרמטית לצריכת המים של המפעלים, וכמובן לעלויות. כמו כן המערכת צורכת פחות חשמל עבור תפוקת AI נתונה, וזה אומר בנוסף מנגנונים להקטנת צריכת החשמל בשעות של צריכת כוח גבוהה ברשת, בלי לפגוע בהרצת ה-AI באופן אוטומטי. יש רשימה ארוכה מאוד של חברות באקוסיסטם", הוא אמר. כמו כן פועלת אנבידיה להגדלת כמות השרתים הזמינים להפעלת AI ברחבי EMEA, ואחד האלמנטים הראשיים הוא יוזמה של החברה שפועלת לצד מעל מעשר חברות טלקום מובילות בשוק כדי לבנות יחד איתן, או להרחיב, מערכות קיימות שמבוססות על הטכנולוגיות של אנבידיה. "למעשה חלק גדול מאוד מהשרתים בשוק נמצאים כיום אצל ספקיות טלקום, שמציעות שירותים מבוזרים ורחבי היקף, וכך ניתן יהיה להציע יותר שירותי AI ומודלים פתוחים ברחבי האזור", אמר באק. Your full Berlin keynote recap, Eurovision style. ???? https://t.co/97nJbHleB0 — NVIDIA GTC (@NVIDIAGTC) October 21, 2026  OpenShell: פלטפורמת אבטחה חדשה לסוכני AI ארגוניים כמו כן הציגה אנבידיה בהרחבה את פלטפורמת האבטחה החדשה שלה עבור סוכני AI ארגוניים, שעונה לשם OpenShell, ושמטרתה לאכוף גבולות הרצה כדי למנוע יציאה ובריחה ממסגרות. "הבטיחות בשימוש ב-AI היא בראש. הבטיחות היא אחריות הנדסית לכל דבר ועניין ולכן יש צורך בהגדרה מדויקת וברורה של הגבולות, עם אבטחה בחזית שפועלת מחוץ למודלים בכדי להגדיר נכון את המדיניות והריבונות שאינם יכולים להיות באחריות המודלים בלבד", אמר ג'סטין בויטאנו, סגן נשיא ומנכ"ל המחשוב הארגוני בחברה. הוא הסביר כי שיטת האבטחה הדוגלת בשימוש בארגזי חול אינה בנויה לשימוש בסוכנים לטווח ארוך, כפי שכבר הוכח, מכיוון שהכלים הללו לא תוכננו מראש לריבונות שנדרשת עבור שימושי ה-AI. וכדי לקדם את האבטחה הזו במהירות הכריזה אנבידיה על ארכיטקטורת ייחוס להרצה בטוחה של סוכני AI. היא מבוססת על קוד פתוח, והיא בנויה על הרצת OpenShell במערכות המבוססות על מעבדי Vera, עם ריבונות שעוטפת את המודלים וגישה בשיטת 'אפס אמון' כדי להריץ במקביל ציי סוכנים. לכך ניתן להוסיף שכבת הגנה בחומרה, המבוססת על מערכת ה-Sentry של אנבידיה, עם ניטור רציף והעברה מהירה במקרה הצורך לאזורים שמורים של סוכנים שאינם מתנהגים היטב במערכת המבוססת על ארכיטקטורת ה-BlueField של החברה, והכל ניתן להרצה, אם רוצים בשכבה השלישית שהיא שרתים שמבוססים על מערכת ה-Vera Rubin NVL72 עתירת הביצועים של אנבידיה. Live from #NVIDIAGTC Berlin 2026. Jensen Huang highlighting NVIDIA OpenShell and its growing ecosystem of over 100 partners advancing AI agent safety. NVIDIA OpenShell is an open-source runtime designed to help AI agents operate within secure, isolated environments, with controls over what they can access and execute. The ecosystem includes major technology and enterprise players such as @Microsoft , @googlecloud , @awscloud , @OpenAI , @AnthropicAI , @Cisco , @CrowdStrike , @IBM , @Meta , @SAP and @ServiceNow . As AI agents move beyond generating content to executing tasks, accessing enterprise systems and taking autonomous actions, security, governance and accountability become critical. The next phase of agentic AI is not just about building more powerful agents. It is about ensuring they can operate safely, securely and at enterprise scale. Who controls what an AI agent is allowed to do? #NVIDIA #GTCBerlin #OpenShell #AgenticAI #AISecurity CC @YuHelenYu @efipm @enilev @JagersbergKnut @TysonLester @CurieuxExplorer @GlenGilmore @FrRonconii @chidambara09 @jeancayeux @mvollmer1 @Nicochan33 @RLDI_Lamy @pchamard @mikeflache @Fabriziobustama @Mack1510019 @ipfconline1 @PawlowskiMario @drsharwood @kalydeoo @baski_LA @AnthonyRochand @smaksked @Eli_Krumova @andresvilarino @gvalan @AI_4_Healthcare @bimedotcom @arlenenewbigg @NewsNeus @domingonarvaez1 @bamitav @jornalistavitor @jblefevre60 @FmFrancoise @MHcommunicate @Corix_JC @c4trends — Dinis Guarda (@dinisguarda) October 21, 2026 "היכולות של ה-AI והבטיחות שלה חייבות להתקדם יחד", אמר בנושא הזה ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה בנאום הראשי שלו בכנס. "כאשר ארגונים נערכים לפרוס מיליארדי סוכני AI, הבטיחות והשליטה חייבות להיות מובנות בארכיטקטורת המחשוב עצמה. אנבידיה יצרה את OpenShell כדי להעניק לסוכנים את החופש לבצע עבודה מועילה בתוך גבולות מוגדרים היטב – כשהם מתוחמים, מנוטרים ותחת שליטה. עם OpenShell Reference Architecture, סוכנים יכולים לחשוב באמצעות Rubin, לפעול באמצעות Vera ולהיות מפוקחים על-ידי BlueField". כמו כן הציגה החברה הרחבה משמעותית של פלטפורמת פיתוח הרובוטים Isaac, כשבמרכז ההכרזה הוצג Agile ONE SN של אג'יל רובוטיקס (Agile Robotics) – דגם ייחוס לרובוט הומנואידי, המבוסס על Isaac GR00T ו-Jetson Thor של אנבידיה ומעניק לחוקרים ולמפתחים פלטפורמה מלאה לפיתוח רובוטים דמויי אדם, כולל ידיים שכוללות חמש אצבעות עם 20 דרגות חופש, וגוף שיכול לנוע על צירים שמספקים 31 דרגות חופש. הדגם הזה יהיה זמין בתחילת 2027.

בית החולים איכילוב סיים באחרונה פרויקט שבמסגרתו הוטמעה מערכת לניהול, סימול ובקרת הרשומה הרפואית של המטופלים. את הפרויקט ערכו מומחי אגף מערכות מידע ודיגיטל של בית החולים, בשיתוף אנשי אלעד מערכות ועובדי AWS ישראל. הוא החל במאי אשתקד והסתיים בעלייה לאוויר בספטמבר השנה. המניע לפרויקט היה רצון לשפר את העבודה של מחלקת רשומות ומידע רפואי באיכילוב. באמצעות כלי בינה מלאכותית מתקדמים, המערכת מבצעת הצלבת נתונים חכמה, ומציגה בזמן אמת הצעות מדויקות לאבחנות ולפעולות. כך המערכת משמשת כעוזר חכם, שמנגיש לרשמת הרפואית את התמונה הקלינית המלאה – בלחיצת כפתור. הפרויקט התמקד באוטומציה של תהליכים שגרתיים, שיפור הדיוק בזיהוי נתונים רפואיים וכן בהגברת היעילות בניהול המידע. באיכילוב אומרים שהשימוש בטכנולוגיות מתקדמות מאפשר לצוות הרשמות לקבל מידע בזמן אמת, להפחית טעויות אנוש ולהציף מגמות, ומהווה כלי תומך החלטה, שבאמצעותו ניתן להעלות את רמת השירות והטיפול הרפואי הניתן למטופלים. "סטנדרט בינלאומי חדש בניהול מידע רפואי" המערכת החדשה נועדה לטובת טיוב הנתונים הרפואיים, קידום מחקר, איסוף נתונים מדויק והתייעלות מערכתית. לפי אנשי איכילוב, "היא מציבה סטנדרט בינלאומי חדש בניהול מידע רפואי". המערכת החדשה שהוטמעה החליפה את הספר הישן שפעל במרכז הרפואי. בספר זה יש 18 אלף קודים של אבחנות ופרוצדורות שעל פיהן נעשים הקידוד וההתחשבנות מול קופות החולים. אנשי איכילוב נדרשו מעת לעת לבצע עדכונים של הקודים. היכולת להתמצא בכל הדקויות לטובת התאמה מדויקת היא מורכבת מאוד ומחייבת ניסיון רב. לעומת זאת, אמרו באיכילוב, "כלי ה-AI עושה זאת בפשטות ובדיוק מלא – וגם במינימום זמן". "פרויקט ראשון מסוגו בארץ" לדברי ד"ר חגית פדובה, סמנכ"לית איכות, בטיחות וחוויית מטופל באיכילוב, "הרשומה הרפואית היא הבסיס לכל החלטה קלינית, מחקר מתקדם וטיפול איכותי. שילוב הבינה המלאכותית במערך הקידוד ובקרת הנתונים מאפשר לנו לשפר את איכות הטיפול, ולהעמיד את איכילוב בחזית העולמית של ניהול מידע רפואי". תומר אופיר, מנהל תחום הבריאות ב-AWS ישראל, ציין כי "ארגוני בריאות נדרשים למגוון שירותי בינה מלאכותית, ולעשות את השימוש בה באופן אחראי, תוך עמידה בדרישות האבטחה, הפרטיות והרגולציה הקפדניות ביותר. הפרויקט סייע לצוותים הרפואיים באיכילוב לשפר את איכות הרשומה הרפואית ולחסוך זמן יקר". שני ורשה-ארד, מנהלת מחלקת רשומות ומידע רפואי בבית החולים, ציינה כי "הפרויקט הוא הראשון מסוגו בארץ. הוא מאפשר לנו ניהול מידע חכם ומעניק לנו תמונת מצב קלינית רוחבית. באופן זה אנחנו פועלים לפי סטנדרט גבוה ביותר". לדברי עוזי יערי, מנהל חטיבת הדיגיטל באלעד מערכות, "בתכנון ובהקמת המערכת פעלנו להבאת יכולות שמאפשרות הגדרה איכותית ומהירה של פתרונות, לצד שילוב יכולות וייב קודינג. הבאנו להקמה יעילה ומהירה של הפתרון, עם חדשנות ללקוחות הקצה".

מנהל הפצה יודע להתמודד עם נהג שלא הגיע, עם משאית שנתקעה או לקוח ששינה ברגע האחרון את שעת האספקה. אבל יש תרחיש אחר שארגונים פחות נערכים אליו מראש: השעה חמש וחצי בבוקר, המשאיות מוכנות לצאת, אלא שמערכת מרכזית החיונית לניהול מערך ההפצה אינה זמינה. לא משנה כרגע אם הסיבה היא מתקפת סייבר, תקלה בתשתית או ניתוק תקשורת – מבחינת התפעול, השאלה נשארת אותה שאלה: מה עדיין יכול להמשיך לעבוד? בעיניי, זו אחת השאלות החשובות ביותר בדיון על סייבר בשרשרת האספקה. בבחירת מערכת תפעולית, חשוב לבחון לא רק את היכולות שלה בשגרה, אלא גם את מערך ההתאוששות מאסון (DR) ואת היכולת שלה לשמור על רציפות תפעולית כאשר רכיב או תשתית אינם זמינים לא מספיק לדעת מתי המערכת תחזור ארגונים משקיעים, בצדק, במניעת חדירות, גיבויים, הרשאות, הפרדת רשתות ותוכניות התאוששות. אבל מנהל ההפצה צריך לשאול גם משהו נוסף: כמה זמן ייקח להחזיר את המערכת לפעולה זו שאלה חשובה, אבל לא פחות חשוב לדעת איזו רמת שירות אפשר לקיים עד שזה יקרה. אפשר לחשוב על כך כעל מצב תפעולי מינימלי האם ניתן להוציא להפצה את הקווים שכבר תוכננו? האם נהגים שכבר יצאו לשטח יכולים להמשיך לעבוד? האם אפשר לתעד פעילות גם ללא חיבור רציף למערכת המרכזית? אלה כבר לא שאלות של אנשי סייבר בלבד, הן שאלות תפעוליות לכל דבר. ולכן, בבחירת מערכת תפעולית, חשוב לבחון לא רק את היכולות שלה בשגרה, אלא גם את מערך ההתאוששות מאסון (DR) ואת היכולת שלה לשמור על רציפות תפעולית כאשר רכיב או תשתית אינם זמינים. כשלי מערכת עלולים לעצור את ההפצה. צילום: אילוסטרציה. נוצרה באמצעות AI מתי תקלת מחשוב הופכת לתקלה בשטח? הגבול בין מערכות המידע לבין הפעילות בשטח הולך ומטשטש. מערכות ERP, TMS ו-WMS מחוברות למערכות נוספות, למסופונים, לצי הרכב, למחסנים ולתהליכים פיזיים. כאן נכנס גם המושג OT (ר"ת Operational Technology), המתייחס למערכות שמנטרות או מפעילות תהליכים וציוד בעולם הפיזי – למשל מערכת שמפעילה ציוד במחסן או שולטת בתהליך תפעולי – להבדיל ממערכות IT שמנהלות בעיקר מידע ונתונים. לא כל מערכת לוגיסטית היא מערכת OT, אבל התלות בין מערכות המידע לבין התפעול הפיזי הולכת וגדלה. לכן מערכת שאינה זמינה אינה רק בעיית מחשוב, אם כתוצאה מכך אי אפשר להוציא קו חלוקה, לקבל הזמנה או להשלים תהליך תפעולי. לפעמים כל מה שנופל הוא הסלולר וזה אפילו לא חייב להתחיל במתקפת סייבר. בדצמבר 2025 התרחשה בישראל תקלה נרחבת ברשת פרטנר, שהשפיעה גם על חלק מלקוחות HOT Mobile וגרמה לשיבושים בשירותי סלולר ואינטרנט ברחבי הארץ. גם אחד מלקוחותינו חווה במהלך האירוע פגיעה בתקשורת עם הנהגים בשטח. אלא שמערך ההפצה שלו היה ערוך לעבודה, גם כאשר התקשורת אינה זמינה באופן רציף, ולכן הפעילות לא נעצרה. כאשר התקשורת חזרה, חזר גם הקשר עם המערכת המרכזית. המקרה הזה היה תזכורת טובה לכך שרציפות תפעולית לא מתחילה ברגע שבו מתרחשת התקלה – היא נקבעת הרבה קודם, באופן שבו המערכת והתהליכים תוכננו. ומה קורה כשמדובר באמת במתקפת סייבר? במרץ 2019 נפגעה ענקית האלומיניום Norsk Hydro ממתקפת סייבר רחבת היקף. לאחר גילוי האירוע החברה בודדה מפעלים ופעילויות ועברה בחלקים מהארגון לעבודה ידנית. יום אחרי גילוי התקיפה דיווחה Hydro כי מרבית הפעילות נמשכה והחברה המשיכה באספקת המוצרים ללקוחותיה, אם כי תוך שימוש נרחב יותר בתהליכים ידניים. בחלק מהפעילויות הייצור המשיך כרגיל או כמעט כרגיל, בעוד מערכות המחשוב עדיין נמצאות בתהליך התאוששות. בעיניי, זה אחד הלקחים החשובים ביותר מהאירוע. חוסן לא נמדד רק ביכולת לשחזר שרתים ומערכות – הוא נמדד גם ביכולת להמשיך להפעיל את העסק בזמן שהשחזור מתבצע. עכשיו תשאלו את עצמכם את השאלה הקשה אם מחר בבוקר מערכת מרכזית במערך ההפצה לא תהיה זמינה במשך ארבע שעות, מה בדיוק יקרה? לא מה כתוב בתוכנית ההתאוששות של מערכות המידע, אלא מה יקרה בפועל במחסן, אצל סדרן העבודה, אצל הנהג ובנקודת המסירה. מה יוכל להמשיך כרגיל? מה יצטרך לעבור למצב עבודה חלופי? ומה פשוט ייעצר? ככל שמערך ההפצה הופך לחכם, מחובר ואוטומטי יותר, השאלה הזו נעשית חשובה יותר. לא משום שהדיגיטציה היא הבעיה, אלא משום שהמערכות הדיגיטליות הפכו לחלק מרכזי מהיכולת של הארגון לספק שירות. בשורה התחתונה חוסן תפעולי לא נמדד רק ביום שבו הכול עובד. הוא נמדד גם בשעות שבהן משהו לא עובד. ארגון שיודע מראש מה ימשיך לפעול, מה יעבור למצב חלופי ומה ייעצר, לא צריך לחשוש מהדיגיטציה. הוא פשוט נערך אליה נכון. הכותבת היא מייסדת משותפת ויו"רית וובלט (Weblet), שמתמחה בעולמות ה-SaaS, אופטימיזציה מבוססת AI של מערכי שטח, לוגיסטיקה, הפצה וטרנספורמציה דיגיטלית בארגוני B2B  לפרק הראשון בסדרה לחצו כאן לפרק השני לחצו כאן לפרק השלישי לחצו כאן לפרק הרביעי לחצו כאן לפרק החמישי לחצו כאן לפרק השישי לחצו כאן

במשך שנים ארגונים בנו מחסני נתונים, פלטפורמות דאטה וסביבות אנליטיקה עבור עובדים ויישומים עסקיים. גם כשהטכנולוגיה השתנתה, ההנחות הבסיסיות נשארו דומות: הרשאות, ביצועים וארכיטקטורה תוכננו סביב מי שנכנס למערכת ומה שהוא אמור לעשות בה. כניסתם של סוכני AI לפעילות הארגונית משנה את ההנחה הזאת, משום שהסוכן אינו מסתפק בקבלת תשובה אלא יכול לתכנן רצף של צעדים, להריץ שאילתות, לעבור בין מקורות מידע ולהפעיל כלים נוספים מול המערכות. אפשר לראות את ההבדל בשאלה עסקית פשוטה, למשל מדוע הרווחיות ירדה בחודש מסוים. עובד יעבור בין דוחות, יבדוק הכנסות והוצאות, ישווה נתוני לקוחות ויבחן את עלויות הענן, ורק אחר כך יחבר את הממצאים. סוכן AI יכול לפרק את אותה שאלה לשלבי בדיקה ולבחור את הצעד הבא לפי התוצאה שקיבל בכל שלב. כשארגון עובר מסוכן אחד לעשרות או למאות סוכנים שפועלים לאורך היום, חלקם כחלק מתהליכים עסקיים וחלקם מפעילים סוכנים נוספים, גם אופי העומס משתנה. מספר המשתמשים כבר אינו מדד מספיק, והארגון צריך להבין כמה שאילתות ופעולות נוצרות, איזה כוח מחשוב הן דורשות ומהי העלות של הפעלתן. ספקיות הענן כבר מתכוננות לעולם הזה הכיוון הזה כבר ניכר אצל ספקיות הענן הגדולות. Google Cloud משלבת סוכני דאטה וכלי אנליטיקה שיחתית בעבודה עם BigQuery; ‏AWS מציעה באמצעות Amazon Bedrock AgentCore תשתיות להרצת סוכנים ולניהול זהויות; ו־מיקרוסופט מחברת בין Fabric Data Agents, ‏Microsoft Foundry ו־Entra Agent ID. שמות המוצרים עוד ישתנו והיכולות ימשיכו להתפתח, אבל הכיוון המשותף חשוב יותר מהתחרות ביניהן: שלושתן מתכוננות לעולם שבו מערכות דאטה אינן משרתות רק אנשים ויישומים, אלא גם סוכנים שפועלים מולן באופן עצמאי. קריאה בלבד כבר לא מספיקה העצמאות הזאת מחייבת לחשוב אחרת על הרשאות. הרשאת קריאה בלבד יכולה למנוע מסוכן לערוך נתונים, אבל היא אינה מגבילה בהכרח את היקף המידע שהוא יכול לראות, לעבד או להעביר הלאה. לכן כל סוכן זקוק לזהות נפרדת, להרשאות שמתאימות למשימה שלו וליכולת לתעד מי הפעיל אותו, בשם מי הוא פעל ומה בדיוק עשה. שכבת הבקרה צריכה לשבת בין הסוכן למערכות הדאטה, לבדוק כל בקשת גישה לפי זהות ומשימה ולשמור יומן ביקורת שמאפשר לייחס לסוכן את השאילתות שהריץ, את קריאות ה־API ואת השימוש שעשה בשירותי הדאטה. גם מדידת העלות צריכה להשתנות. ספירת טוקנים לבדה אינה מספרת כמה משאבי עיבוד נצרכו מאחורי הקלעים, ולכן ארגונים יצטרכו לעקוב גם אחר עומסי העבודה והשימוש בשירותי הדאטה. לצד הניטור נדרשים גם גבולות ברורים, כללי Guardrails שמוגדרים מראש ונקודות שבהן הסוכן נעצר ומבקש אישור אנושי. החדשות הטובות הן שאין הכרח לבנות מחדש את פלטפורמת הדאטה כולה: אפשר להוסיף את שכבת הבקרה לארכיטקטורה הקיימת ולחזק אותה ככל שהשימוש בסוכנים מתרחב. גישה לנתונים אינה מבטיחה הבנה שלהם גם סוכן שמקבל גישה מבוקרת לנתונים עדיין זקוק להקשר. מחלקת הכספים ומחלקת המכירות, למשל, עשויות להשתמש בהגדרות שונות לאותה שורת הכנסה, ולעיתים כלל לא ברור איזו טבלה היא המקור המוסמך. איכות נתונים, מטא־דאטה מעודכן ושכבה סמנטית שמסבירה את המשמעות העסקית הם מה שמאפשר לסוכן לפרש נכון את המידע ולא רק לקרוא אותו. בסופו של דבר, סוכני AI הופכים את פלטפורמת הדאטה מסביבה שמשרתת עובדים ויישומים לסביבה שבה עבודה מתבצעת גם מאחורי הקלעים, והמבחן האמיתי של הארגון הוא לשמור על אמון בתשובות בלי לאבד שליטה על הגישה, הפעולות והעלות. הכותב הוא דוד לוריא, מנכ"ל וארכיטקט דאטה בחברת CommIT Data by Valinor.

חברת הפינטק Appcharge אירחה במשרדיה בשדרות רוטשילד בתל אביב את קהילת Growth Marketing Pros, המונה לפי החברה יותר מ־2,500 חברים. המפגש עסק ב־Field Marketing, כלומר בפעילות שיווק שמבוססת על כנסים, אירועים ומפגשים עם לקוחות, ובשאלה איך חברות טכנולוגיה מישראל יכולות להפוך את הפעילות הזו למנוע של צמיחה וקשר אישי עם לקוחות. ערן ניר, מנהל הקריאייטיב ב־Appcharge, הציג דרכים להפוך נוכחות בכנס עסקי למהלך שיווקי שמשלב תוכן, חוויה ומפגש עם לקוחות. תחיה סובל, מנהלת שיווק הצמיחה ב־Predict Security, דיברה על החיבור בין מפגשים אישיים לצמיחה עסקית, ו־רוני וקסלמן, סמנכ"ל השיווק הבכיר ב־אופטימוב, שיתף לקחים שצבר מניסיון של 83 אירועים. ניר אמר כי תפיסת השיווק של Appcharge יוצאת מהתבניות המקובלות בשיווק B2B, וכי החברה מחפשת בכל פעילות "את האדג', את הרעיון החדש, את החלום שנראה קצת קשה מדי להגשים, ואז בודקים איך גורמים לו לקרות". לדבריו, החיבור לקהילות מקצועיות מקומיות חשוב לחברה והיא מתכוונת להמשיך לארח מפגשים מקצועיים ותרבותיים. רועי נער, מייסד ומוביל קהילת Growth Marketing Pros, אמר: "אמון הוא המטבע החדש של השיווק. בעולם מוצף ב־AI ובתוכן אוטומטי, כולם יכולים לייצר תוכן אבל אי אפשר ליצור אמון באוטומציה". לדבריו, זו אחת הסיבות שחברות מגדילות את ההשקעה באירועים פיזיים ובפעילות Field Marketing, בעיקר בשיווק לעסקים. Appcharge מפתחת פלטפורמת מסחר ותשלומים ישירים לצרכן עבור חברות מובייל גיימינג. לפי החברה, היא סולקת עסקאות בהיקף שנתי של יותר ממיליארד דולר עבור יותר מ־180 משחקים, ובהם משחקים של King, Playrix, SEGA, Playtika ו־Miniclip. החברה הוקמה ב־2022 על ידי מאור ששון ו־רועי ברסי, וגייסה כ־89 מיליון דולר מהקרנות IVP, Creandum, גלילות קפיטל ו־Play Ventures. היא מעסיקה כ־150 עובדים ומחזיקה משרדים גם בהלסינקי, בלונדון ובסיאול. קהילת Growth Marketing Pros מפעילה גם את תת־הקהילות Creative Pros, B2B Marketing Pros ו־Field Marketing Pros, לצד הפעילות הרחבה שלה לאנשי שיווק וצמיחה בתעשיית הטכנולוגיה. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות. ערן ניר, רועי נער, תחיה סובל ורוני וקסלמן במפגש במשרדי Appcharge צילום: קלואי נגר

משתמשים ברחבי העולם גילו בימים האחרונים כי רמקולי Google Home של גוגל שברשותם צורכים היקפי נתונים חסרי תקדים ברקע. מבדיקת נתוני התעבורה בנתבים הביתיים עולה כי מכשירים בודדים, שאינם פעילים מעבר למענה בסיסי של דקות ספורות ביום, העבירו עשרות ומאות ג'יגה-בייטים ביממה. במקרים חריגים תועדו מכשירים שצרכו למעלה מ-140GB ביום יחיד, וצריכה של מכשיר בודד אף הגיעה להיקף אסטרונומי של כ-3.3TB במהלך חודש אחד. תופעה זו התמקדה בעיקר בדגמים החדשים של הסדרה, בעוד שמכשירים קודמים, כמו Nest Audio או Nest Mini, נותרו ברובם ללא מזהה חריג. Google says a fix is rolling out for excessive background downloads on some Home Speakers. One unused speaker downloaded 17 GB in 24 hours, enough to make this a concern for owners with capped internet plans. https://t.co/6yITkBPkQI — Technobezz (@technobezz) October 20, 2026 הסיבה לתקלה: לולאת עדכונים אינסופית על פי הדיווחים השונים, המקור לעומס הנתונים הכבד טמון בכשל במערכת עדכוני הגרסה האוטומטיים של המכשיר – הרמקולים מנסים להוריד קובץ עדכון לקובצי מערכת (Firmware) שגודלו כ-460MB, אך נכשלים בשלב ההתקנה.  עקב הניסיון הכושל הזה, המכשיר נכנס ללולאה חוזרת ונשנית שבה הוא מנסה להוריד את אותו הקובץ מחדש מדי כ-20 דקות.  הבעיה היא שהרצף הבלתי פוסק הזה מתרחש כולו ברקע, ללא חיווי למשתמש, וגורם להצפת תעבורת הרשת. בעקבות הדיווחים אישרה גוגל את קיומה של התקלה. בתגובה ל-Gizmodo מסר מארק אלכסנדר, מנהל מוצר בגוגל, כי החברה מודעת לנושא וכבר החלה בהפצה מדורגת של תיקון תוכנתי שאמור לפתור את הבעיה באופן אוטומטי.  מכיוון שהעדכון מופץ בהדרגה, משתמשים בעלי חבילות גלישה מוגבלות עלולים לספוג חיובים עודפים, ולפיכך רצוי שיעקבו אחר נתוני הנתב, יגבילו את רוחב הפס של המכשיר, או פשוט ינתקו אותו זמנית מהחשמל – עד להגעת התיקון המיוחל.

אתמול (ג'), בשעה 07:08 לפי שעון בריטניה, התרחש כשל חשמלי במתקן הענן של גוגל (Google) באזור לונדון (europe-west2). כשל זה בגוגל קלאוד גרם הלכה למעשה לשיבושים נרחבים בשירותים דיגיטליים ברחבי אירופה. התקלה המקומית באזור europe-west2-b הובילה לעלייה חדה בשיעורי השגיאות ולבעיות תקשורת ברשת עבור מוצרי תשתית מרכזיים, ובהם Compute Engine, BigQuery, App Engine, Cloud SQL ו-Kubernetes Engine.  על פי הדיווחים העולמיים, התקלה החמורה נמשכה כמעט שמונה שעות. נכון למועד כתיבת שורות אלו, בצהרי היום (ד'), התקלה כבר תוקנה וחלפה לחלוטין וכלל השירותים שבו לפעילות סדירה, לאחר תהליך ההתאוששות הארוך. מגוגל נמסר באופן רשמי: "נפרסם ניתוח של האירוע לאחר שנשלים את החקירה הפנימית שלנו. אנו מודים לכם על הסבלנות בזמן שפעלנו לפתרון הבעיה". @essinghigh Hi Henry. Thanks for bringing this to our attention. We understand this is an urgent matter for you. Frequent updates about the Google Cloud outage are being posted on the Personalized Service Health: https://t.co/6fuYdYVhWj. -IL https://t.co/0GGxaO38T2 — Google Cloud (@googlecloud) October 20, 2026 השיבושים הנרחבים בבנקים ובמערכות הציבוריות השלכות הכשל הטכני החשמלי המדובר הרחיקו לכת מעבר לדאטה סנטר של גוגל, ופגעו במיליוני משתמשים במגזר הפיננסי, הציבורי והמסחרי. כך למשל, הבנק הדיגיטלי רבולוט (Revolut) חווה שיבושים קשים בביצוע תשלומים בכרטיסים, במשיכות מזומנים בכספומטים ובגישה ליישומון שלו. בהודעה מפורטת מטעם רבולוט הובהר: "אנו חווים כעת הפרעה המשפיעה על מספר שירותים. אנחנו יכולים לאשר כי כל הכסף והמידע של לקוחותינו בטוחים. אנו עובדים על פתרון הבעיה מאז זיהויה הבוקר, ומתנצלים בפני כל מי שנפגע". קשיים דומים נרשמו גם בבנקים לוידס (Lloyds), כמו גם ב-HSBC, נאטוואסט (NatWest) והליפקס (Halifax). מלוידס נמסר עם תחילת החזרה לשגרה: "אנו מבינים שבעיות השורש נפתרו, ולכן אנו מצפים שכל השירותים שלנו יחזרו לסדרם בקירוב", ואילו מדוברות HSBC נמסר: "השירותים שלנו חזרו לסדרם בעקבות בעיות הגישה מוקדם יותר, אנו ממשיכים לעקוב מקרוב ומודים ללקוחות על סבלנותם". מעבר למערכת הבנקאית, התקלה גרמה לשיתוק פלטפורמת הווידיאו המשפטית (CVP) המשמשת לשימועים מרחוק בבתי המשפט באנגליה ובוויילס, מה שהוביל לדחיית דיונים ולעיכובים בעניינם של נאשמים שהיו במעצר.  במקביל, דיווחו משתמשים על תקלות זמניות באפליקציית המוזיקה ספוטיפיי (Spotify), במערכות המעקב של חברות המשלוחים רויל מייל (Royal Mail) ו-DPD, בפורטל הנדל"ן רייטמוב (Rightmove) ובפורטלים ציבוריים של שירות הבריאות הלאומי, NHS, ושל ממשלת בריטניה (Gov.UK). BREAKING: Power outage at a Google Cloud data center in London caused serious network disruptions to its services Tuesday Widespread outages disrupt banking apps and online services, including Revolut, HSBC and Royal Mail. https://t.co/ek3bzoP87f — Insider Paper (@TheInsiderPaper) October 20, 2026 דרישה לתשובות ודיון בחוסן הדיגיטלי בעקבות האירוע, הרשות להתנהלות פיננסית בבריטניה (FCA) והבנק המרכזי של אנגליה פתחו בבירור מול גוגל לבחינת נסיבות הקריסה, מהלך המהווה מבחן ראשון לסמכויות הפיקוח החדשות שניתנו להם על ספקי ענן קריטיים.  דובר מטעם ה-FCA ציין בתגובה כי "אנו מודעים לאירוע המשפיע על השירותים של גוגל ועומדים בקשר עימם ועם החברות המושפעות כדי להבין את ההשפעה. אנשים חייבים להיות מסוגלים להגיע לכספם ולבצע תשלומים, ולכן אנו מצפים מחברות לפתור תקלות במהירות, ליידע את הלקוחות ולהבטיח שאף אחד לא ייפגע בכיסו". שר העסקים של בריטניה, ג'וני ריינולדס, הבהיר אף הוא בפרלמנט הבריטי את חשיבות האמינות של תשתיות טכנולוגיות מרכזיות. התגובות בקהילה הטכנולוגית והאקדמית הדגישו את סיכוני הריכוזיות – מריוס בריידיס, מנהל הטכנולוגיות הראשי בחברת NordVPN, אמר: "כשאירוע השבתה בענן מונע מאנשים לבצע תשלומים, הוא חושף עד כמה אנו תלויים בתשתית שאיננו רואים. עבור עסקים, הלקח אינו שהענן אינו אמין, אלא ששימוש בספק גדול אינו מסיר את האחריות להיערך להפרעות ולתחזק מערכות גיבוי עצמאיות". ד"ר פיט ממברי, מנהל המחקר ב-ExpressVPN, הוסיף כי "רוב ההשבתות מהסוג הזה מתבררות כתקלות טכניות ולא כמשהו זדוני. הדבר המרכזי הוא לא להיכנס לפאניקה ולא למהר לאפס סיסמאות". ד"ר עמרו אל-סעיד אחמד, מרצה למדעי המחשב באוניברסיטת קיל (Kiel University) בגרמניה, הסביר כי "חוסן אמיתי אינו מושג מעצם המעבר לענן, אלא על ידי תכנון מראש לכשלים אזוריים באמצעות פריסה רב-אזורית ונהלי התאוששות שנבדקו בפועל". עו"ד ריאן גרייסי, שותף בפירמת גורדונס (Gordons), הבהיר כי חברות רבות מגלות בעת תקלה שחוזי הענן שלהן מגינים בעיקר על הספק ופחות עליהן – הלקוח. מאידך אנדרו סנפורד מפירמת בליק רוטנברג (Blick Rothenberg) ציין כי הפגיעה הייתה קשה במיוחד עבור עובדים בשכר נמוך ועסקים במגזר האירוח.

הפריצה של תחום ה-GenAI הביאה לעולם הרחב מושג חדש, שעד אז רווח בעיקר בין כותלי האקדמיה: ביטחון תודעתי. המושג הזה בנוי על התפיסה שהבינה המלאכותית והתוצרים שלה – פייק ניוז, דיפ פייק והמהירות שבה אפשר ליצור ולהפיץ את כל ה-"טוב" הזה – משפיעים לרעה על השם הטוב, המותג ובמקרה של מדינה – הביטחון שלה. ההשפעה השלילית של ה-AI על הביטחון התודעתי של ישראל באה לידי ביטוי ב-7 באוקטובר ובמלחמה בעזה. תומכי החמאס, איראן והחיזבאללה, ואף הרפובליקה האסלאמית וארגוני הטרור עצמם, יצרו באמצעות AI סרטונים ותמונות שלא היו ולא נבראו במציאות, והפיצו אותם דרך פרופילים פיקטיביים שפתחו ברשתות החברתיות. "הביטחון התודעתי משפיע על כולנו" שורת מומחים וחוקרים מביעים חשש מההשפעה השלילית של ה-AI על הביטחון התודעתי של ישראל. אחד מהם הוא ד"ר אייל חולתא, שהיה ראש המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) בתקופת ממשלת בנט-לפיד. הוא דיבר היום (ד') בכנס Future of AI של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערך במלון הילטון בתל אביב, בהשתתפות מאות אנשי היי-טק ומומחים בתחום. לדברי ד"ר חולתא, "ה-'תרומה' השלילית שיש לבינה המלאכותית, ובמיוחד ל-GenAI, על הביטחון התודעתי של ישראל היא אחד האתגרים המרכזיים שהמדינה מתמודדת איתם. זאת עוד חזית חשובה במאבקים של המדינה, שמערערת את הביטחון התודעתי שלנו. מה שהבינה המלאכותית מסוגלת לעשות דרך הסמארטפון של כל אחד מאויבינו וחורשי רעתנו מאפיל על המעשים הטובים שאנחנו, בישראל ובהיי-טק הישראלי, עושים". הקרב על הביטחון התודעתי של ישראל, והישראלים. צילום: ג'מיני "הביטחון התודעתי משפיע על כולנו", ציין. "ה-GenAI והרשתות החברתיות מאפשרות לייצר נרטיבים ולהדהד אותם בצורה בלתי נסבלת, בוודאי כשמדובר בנרטיבים שקריים. קחו את המקרה של הסרט נז"א (סרטם של יובל אברהם ורחלי שור, שעורר סערה – י"ה): אנחנו יודעים שהקצינים בפרצופים השחורים שהתראיינו לסרט לא דייקו, אבל העולם לא יודע את זה. אלא שקטעים מהסרט 'עפו' ברשתות החברתיות, והגבנו לכך מאוחר מדי. הנרטיב כבר התקבע. המקרים האלה הם אירוע של ביטחון לאומי, שמשפיע על היכולת של ישראל להתנהל במרחב". "אופטימי מודאג" בדבריו מנה ד"ר חולתא את שלל האתגרים שהבינה המלאכותית מציבה לישראל – ברמת המדינה, תעשיית ההיי-טק, הכלכלה בכלל והחברה. השפעת ה-AI על הביטחון התודעתי של ישראל היא רק אחד מהם. האתגרים האחרים, לדבריו, הם הביצועים של תעשיית ה-AI הישראלית, ההשפעה שלה על ענף ההיי-טק, מה שהיא עושה לכלכלה, לחברה ולחינוך, והצורך להשאיר את ישראל בחזית הבינה המלאכותית. ד"ר חולתא אמר כי האתגרים הללו "צריכים להדאיג את כולנו". "לכשעצמי", ציין, "אני אופטימי מודאג, כמו שאמרה בעבר מדלן אולברייט, שהייתה שרת החוץ של ארצות הברית. אין ספק שאנחנו, כמדינת ישראל וכענף ההיי-טק הישראלי, יכולים להתמודד עם האתגרים האלה – אנחנו רק צריכים לרצות". "מהפכת ה-AI היא המהפכה הגדולה ביותר מאז המצאת הקיטור, וישראל צריכה להיות מובילה גם בתחום הזה. אנחנו ממש לא שם", הוסיף. "אנחנו, כמדינה, צריכים להיות מפוקסים בהבנה מה התפקיד שלנו בשרשרת שמייצרת את שיתופי הפעולה הגלובליים – ולמלא אותו". "יש טכנולוגיות אסטרטגיות לעולם המערבי – הבינה המלאכותית, ובתוכה ה-Physical AI – שהמדינות שמרכיבות אותו צריכות להיות בחזית שלהן, כדי לנצח בתחרות הגלובלית. ישראל חייבת להיות משמעותית שם, כשם שהיא משמעותית בסייבר. הסייבר הישראלי יצר מהפכה גדולה מאוד ושם את ישראל על המפה. זה לא קורה, נכון לעכשיו, בעולם ה-AI. ישראל חייבת לפצח את האתגר הזה", אמר ד"ר חולתא. האם ה-AI מאטה את הקטר של המשק? ראש המל"ל לשעבר ציין כי "לקטר של המשק יש הרבה קרונות, והבינה המלאכותית משפיעה עליהם. קחו, לדוגמה, את מערכת הביטחון. אם יש יתרון שההיי-טק נהנה ממנו במשך שנים רבות הוא העובדה שצה"ל מייצר הרבה חבר'ה מוכשרים ובעלי ידע רחב בעולם הטק. אלא שכיום, הבינה המלאכותית יכולה לעשות הרבה יותר ממה שהם עושים, במהירות רבה יותר וביותר יצירתיות. זה נכון גם בתחומים אחרים". "אני מודאג ממה שה-AI עושה לא רק להיי-טק הישראלי, אלא לכלכלה ולחברה הישראלית כולה, כולל לחינוך, שהוא המנוע המרכזי, שמצמיח את אנשי ההיי-טק הבאים, ולעולם העבודה – היצירה של משבר התעסוקה של הג'וניורים", הוסיף. "הבינה המלאכותית תשפיע לרעה על הפריפריה הרבה יותר מאשר על המרכז, כי אין שם אלטרנטיבות תעסוקתיות. בנוסף, ה-AI מקשה עוד יותר על היכולת של התלמידים להחזיק קשב, שהיא ממילא קשה. למי שרגיל לצפות ברילס קשה מאוד להתרכז 50 דקות בשיעור היסטוריה, עד כדי חוסר יכולת לעשות את זה". לסיכום אמר ד"ר חולתא כי "עלינו לדאוג שהבינה המלאכותית תצמיח מאוד את ההיי-טק הישראלי ותשמור על עמדת המובילות שלו. יש לנו את היצירתיות והשכל, ואנחנו צריכים שתהיה לנו גם את הטכנולוגיה, ושנפתור את האתגרים. כדי שזה יקרה, צריך לנצל טוב יותר את הטאלנטים הישראליים, ולהעלות עד סוף העשור את החלק של הענף בשוק התעסוקה מ-10% לרבע מהמועסקים במשק, ובהמשך לשליש מהם. אנחנו יכולים לעשות את זה – וצריכים לשנס מותניים".