לפי דיווחי "ביטוח לאומי" יש במשק 700,000 מקבלי דמי אבטלה וההערכה היא שבמהלך הסגר השלישי התאספו עוד כ-100,000 מקבלי דמי אבטלה, אך נראה שהישראלים מעדיפים לקבל חל"ת לא לצאת לעבודה - לפחות אם מסתכלים על חברת ההסעדה עידית. עידית, חברת בת של רשת מלונות דן, אחת מחברות ההסעדה הגדולות והמובילות במשק, מייצרת ומגישה מדי יום למעלה מ--75,000 ארוחות בעשרות מקומות עבודה במשק. החברה פרסמה לפני כחודשיים שהיא מבקשת לקלוט כ-180 עובדים נוספים בתפקידי שפים, טבחים, מלצרים, נהגים, ועובדי ניקיון בתנאי עבודה מצוינים ותנאים סוציאליים מורחבים - אך לא מצליחה להשיג עובדים.

ביום שלישי התקבלה החלטת ממשלה לצאת לסגר ההדוק השלישי שידעה מדינת ישראל בשנה האחרונה. הסגר, שייכנס לתוקפו מחר בחצות, הביא את הישראלים לעשות הכנות ולהצטייד במוצרי מזון הכרחיים, אך לא רק. אם יש משהו שלמדנו מהסגרים האחרונים, זה שיש להכין את גם את הבית עם אקססוריז שינעימו את האווירה, משחקים לשעות הפנאי וגאדג'טים שיעזור להעביר את הזמן בסגר הקרוב. אז מה יעזור לנו להנעים את השבועיים הקרובים בבית? אספנו עבורכם המלצות על מספר מוצרים.

משבר הקורונה פגע בישראלים רבים, אך גם במהלך המשבר חשוב לנצל את מכשירי החיסכון השונים בצורה חכמה לטובתנו. הנה כמה כללים פשוטים שיעזרו להפיק את המיטב מהחיסכון שלנו בקרן ההשתלמות, בקרן הפנסיה ובקופת הגמל להשקעה

במשרד החינוך טוענים כי פמי פרימיום קיבלה במשך 4 שנים תשלומים ביתר בתמורה לשירותים רפואיים וסיעודיים לתלמידי חינוך מיוחד. פמי פרימיום: "כשהתביעה תגיע נלמד אותה ונגיב כמתחייב"

משבר התעסוקה הוא אחד הנושאים הבוערים ביותר כחלק כנזקי הקורונה שפקדו אותנו בשנה החולפת. אחד הצעדים שנעשו כדי לשלב מובטלים רבים בשוק התעסוקה היה מיזם פופ-אפ ייחודי של משרד העבודה שהתקיים במהלך חודש דצמבר. מיזם התעסוקה החדשני פותח על בסיס הפלטפורמה הייחודית של חברת טוויליו, באמצעות קבוצת Aman - נציגתה הרשמית של החברה בישראל. במשך כ-48 שעות בקרו במיזם הפופ-אפ המקוון למעלה מ-80 אלף דורשי עבודה, אשר נחשפו ל12,000 משרות אשר הונגשו במיוחד לכבוד האירוע. במסגרת המיזם השתתפו עשרות חברות, מהמובילות במשק, ביניהן: קוקה קולה, שיכון ובינוי, שטראוס, חברת החשמל, בנק הפועלים, פלאפון, ישראכרט, מיטב דש, חטיבת הסייבר של אלביט ועוד. בין המשרות שהוצעו: משרות תכנות, הנדסה, משרות בכירות בתחומי הייטק וקמעונאות, לרבות משרות של מנהל מערכות מידע CRM/ERP וגם משרות במפעלים של סודה סטרים ושל נטפים ותנובה בכל רחבי הארץ. לרשות המשתתפים הועמדו למעלה מ- 250 מתנדבים, ביניהם יועצי קריירה בכירים, אנשי HR וגיוס, פסיכולוגים תעסוקתיים כמו גם נציגי מרכזי ההכוון התעסוקתי של מנהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה אשר סיפקו ייעוץ טלפוני והכוונה לכ-4,000 דורשי עבודה אשר פנו למערך הטלפוני של המיזם לקבלת סיוע וייעוץ בהליך חיפוש העבודה. המשרות כולן הוצגו באתר ייעודי שבו ניתן היה למצוא גם תכנים מקצועיים רלוונטיים כמו למשל כתיבה נכונה של קורות חיים, הכנה לראיונות עבודה, בחירת מסלול קריירה, כיצד נכון לחפש משרה ועוד.

בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק השבוע כי יעל סבתו, בעלים ומנהלת הגן "הקטנטנים של יעל" תשלם פיצוי של כ-500 שקל לכל אחד מ-19 הורי הפעוטות שהוכו בגן על ידי גננת וסייעות בגן שהעסיקה בגן. לפני כחצי שנה הגננת הואשמה בעבירה של חובת דיווח במסגרת כתב אישום מתוקן. הנאשמת ניהלה את הגן ואף שמשה כגננת ובנוסף העסיקה גננת נוספת ושתי סייעות שטיפלו ב-19 תינוקות ופעוטות בגילאי 5 חודשים עד שלוש שנים. מכתב האישום עולה כי בגן אירעו מספר אירועי אלימות במהלך השנים 2017 ו-2018. לגבי סבתו, נחתם הסדר טיעון לפיו תודה בכתב האישום מתוקן כי הורים הביאו לידיעתה לגבי מספר אירועי אלימות, נכחה בחלל הגן באחד האירועים והייתה מודעת ל"אווירת האלימות" ששררה בגן. למרות זאת, נמנעה מלדווח על המעשים למשטרה או לשירותים הסוציאליים, אם כי לאור התלונות התקינה מצלמות. מכתב האישום המתוקן הושמטה הטענה לפיה "נהגה בצורה כוחנית כלפי הפעוטות" ולבסוף סוכם שהיא תואשם ב"עצימת עיניים"- עבירה של חובת דיווח. במסגרת הסדר הטיעון, סוכם כי ייגזר על הגננת מאסר על תנאי כאשר המדינה תעתור גם לפיצוי כספי להורי ילדי הגן. בית משפט השלום הרשיע את מנהלת הגן בעבירת חובת דיווח וגזר עליה חצי שנת מאסר על תנאי תוך שהוא קובע שלא תשלם פיצויים להורים. המדינה ערערה על פסק הדין ובעקבות כך אתמול (יום ג') ביהמ"ש המחוזי קבע כי הגננת תשתלם פיצויים בסך 10000 סה"כ לכל הורי ילדי הגן. יוצא מכך שכל הורה יקבל פיצוי של ממוצע של כ-500 שקל. בערעור דרשה המדינה לפסוק על מנהלת הגן תשלום פיצויים משמעותיים לכל אחד מנפגעי העבירה, על מנת לבטא סעד לנפגעי העבירה ולבטא הכרה חברתית בנזקם וסבלם.

לאחר תהליך איתור שכלל בחינה של מספר מועמדים לתפקיד, הוחלט על מינויו של יצחק (איציק) אליאב לתפקיד סמנכ"ל הכספים של אל על נתיבי אוויר לישראל. המינוי אושר על ידי מנכ"ל אל על הנכנס והיוצא. יושב ראש הדירקטוריון של אל על דוד ברודט ברך על הבחירה וציין כי: "מדובר במינוי מקצועי חשוב וראוי". אביגל שורק, מנכ"ל אל על הנכנס, אמר: "איציק מגיע לתפקיד מאתגר באחת התקופות המורכבות ביותר למשק הישראלי ולאל על. אין לי ספק כי ניסיונו הרב ויכולותיו המוכחות, יסייעו לו להצליח במשימה שלפניו- ניהול פיננסי הדוק ויצירת אופק כלכלי יציב ובטוח לאל על". יצחק (איציק) אליאב אמר: "אני שמח על ההזדמנות שנתנה לי להצטרף למנכ"ל אל על הנכנס, וצוות הנהלת אל על ושאר צוותיה, לתרום מיכולתי וניסיוני לסייע לה לשוב למסלול ההצלחה".

את נאום הפתיחה של הקמפיין שלו בחר פרופ' ירון זליכה להתחיל באמירה מהדהדת: "ישראל בדרך לפשיטת רגל", קבע החשב הכללי לשעבר, "בגלל מנהיגות שנכנעה למונופולים ולקבוצות הלחץ על חשבון הצעירים, השכירים והעצמאים". מי שהקשיב לנאום התרשם שזליכה הוא לוחם עקשן למען האזרח הקטן, העצמאים ובעלי העסקים הקטנים ונגד הטייקונים, המונופולים וקבוצות הלחץ למיניהן. אבל ברקורד של זליכה מאז עזיבתו את האוצר קשה למצוא פעילות כלשהי למען העצמאים ובעלי העסקים הקטנים, שבשמם הוא מתיימר כעת לצאת למלחמה. מה כן יש שם? שלל עבודות ייעוץ שזליכה סיפק לסקטור מסוים מאוד, שאין בו אפילו עצמאי או בעל עסק קטן אחד: ההסתדרות וועדי העובדים הגדולים במשק. לצד עבודתו האקדמית כראש החוג לחשבונאות בקרייה האקדמית אונו, סיפק זליכה בשנים האחרונות עבודות ייעוץ לוועדי העובדים של התעשייה האווירית, חברת נמל חיפה, בנקים, חברות כרטיסי אשראי וסלולר, מפעל תרכובות ברום מקבוצת כי"ל והרשימה עוד ארוכה. אחד הלקוחות הנאמנים ביותר שלו היה יו"ר ההסתדרות הקודם, אבי ניסנקורן, שגייס אותו לעמוד בראש מכון המחקר הכלכלי שהקים, והיו"ר הנוכחי ארנון בר דוד שהמשיך להעסיק אותו כיועץ קבוע עד לאחרונה.