חוקרים מטושיבה הצליחו לבטל הפרעות בסיב שגורמות ליציאה של קיוביטים מהמצב הקוונטי. בכך הצליחו להעביר תקשורת קוונטית למרחק גדול יותר מ-600 ק״מ bigstock חוקרים מטושיבה שלחו בהצלחה מידע קוונטי על פני סיבים אופטיים באורך של כ -600 ק"מ, ויצרו שיא מרחק חדש וסללו את הדרך לרשתות קוונטיות בקנה מידה גדול שיכולות לשמש להחלפת מידע באופן מאובטח בין ערים ואפילו מדינות. בעבודה ממעבדת המו"פ של החברה בקיימברידג שבבריטניה, המדענים הוכיחו שהם יכולים להעביר סיביות קוונטיות (או קווביטים) לאורך מאות קילומטרים של סיבים אופטיים מבלי להרוס את הנתונים הקוונטיים השבריריים המקודדים בחלקיקים, הודות לטכנולוגיה חדשה שמייצבת תנודות סביבתיות המתרחשות בסיב.  על מנת לתקשר, מכשירים קוונטיים צריכים לשלוח ולקבל קוביטים - חלקיקים זעירים שקיימים במצב קוונטי מיוחד, אך שביר במיוחד. מציאת הדרך הטובה ביותר להעביר קווביטים מבלי שייפלו ממצבם הקוונטי גרמה למדענים ברחבי העולם לגרד את ראשיהם במשך שנים רבות. גישה אחת מורכבת משיגור קווביטים בסיבים אופטיים המחברים בין מכשירים קוונטיים. עד כה, בדרך כלל הוגבלו ניסיונות כאלו לטווח של מאות קילומטרים בגלל התנודות בסיב ששינו את המצב הקוונטי של החלקיק.  חוקרי טושיבה פיתחו טכניקה חדשה בשם "ייצוב פס כפול". השיטה שולחת שני אותות לאורך הסיב האופטי באורכי גל שונים. אורך הגל הראשון משמש לביטול תנודות משתנות במהירות, ואילו אורך הגל השני, שנמצא באותו אורך הגל כמו הקוביטים, משמש להתאמות עדינות יותר.  במילים פשוטות, שני אורכי הגל משתלבים לביטול תנודות סביבתיות בתוך הסיבים בזמן אמת, שלדברי חוקרי טושיבה איפשרו לקוביטים לנוע בבטחה מעל 600 קילומטר.

טייסי מטוסי קרב F-35 של חיל האוויר הישראלי הגיעו לאיטליה להשתתף בתרגיל אווירי בינלאומי. סרן א׳: חשוב לשמוע מה עושים אחרים עם המטוס, אולי יש דברים שלא חשבנו עליהם וכדאי לאמץ צילום: דובר צה״ל המשימה לבוקר זה: "הגנה אווירית של כמה מטוסי 'אדיר' F-35 על מטוס שמעביר חומר סודי ממדינת אויב למדינה שלנו". המשימה הזאת היא דמיונית, נבנתה רק לצורכי תרגיל. התרגיל מתקיים ביום ראשון השבוע היום בבסיס של חיל האוויר האיטלקי, לשם נקבצו בשבוע שעבר מטוסי F-35 מאיטליה, ארה"ב, ישראל ובריטניה לתרגיל נוסף במסגרת שת"פ בינלאומי בין חילות אוויר. חיל האוויר שלח לתרגיל 'הכתר החמישי' ששה טייסי 'אדיר'. מתכנן המשימה שתוארה לעיל לבוקר יום ראשון הוא סרן א', טייס 'אדיר' בטייסת 116 (טייסת 'אדיר' השנייה), בעבר טייס מטוסי 'עיט', 'נץ', 'ברק' דו-מושבי, ובעל תפקיד נוסף בטייסת בנבטים: סגן מפקד מאמן 'אדיר', סימולטור שיש לו תפקיד חשוב ומרכזי בהכשרה ובאימון טייסי מטוס הקרב החמקני, דור 5. ביום ראשון בבוקר שוחח סרן  א' עם ישראל דפנס תוך כדי הכנת התדריך שייתן לעמיתיו, טייסים איטלקיים ואמריקניים, בנושא משימת ההגנה על המטוס הסודי, משימה שהוא אחראי עליה. "התרגיל השבוע הוא חלק ממערך התרגילים והתמרונים שחיל האוויר הישראלי משתתף בהם כחלק משת"פ ב"ל נרחב עם הרבה חילות אוויר במגוון  מדינות. המטרה היא לימוד והבנה משותפים של מערכי מטוסי קרב דור 5. ללמוד ביחד, ללמוד אחד מרעהו. מה למדו הטייסים הישראלים מעמיתיהם הזרים? ״המטוס הרי הוא תוצרת ארה"ב (לוקהיד מרטין), וכך כל הספרות המקצועית שלו. כל מדינה אימצה את התורה לפי צרכיה וטעמיה. חשוב לשמוע מה עושים אחרים עם המטוס וכיצד מתפעלים אותו, ללמוד ולהבין אולי יש דברים שאנחנו לא חשבנו עליהם וכדאי לאמץ אותם ולהתאים לשיטות שלנו". צילום: דובר צה״ל סרן א' מסביר כי המשותף לכל חילות האוויר שמשתתפים בתרגיל הוא מטוס קרב דור 5, שהוא חדש, שונה ממטוסי דור 4, עם מגוון יכולות חדשות לגמרי. אבל לכל מדינה יש גישה שונה במה להתמקד ומה עיקר עבורה. לדוגמה, הוא מספר כי בתרגיל הנוכחי למדו הטייסים הישראליים פרק בהפעלת מערכות תקשורת בין מטוסי 'אדיר' לבין מטוסי קרב אחרים בזירה בעת פעילות מבצעית. "לומדים איך לטוס יותר טוב, הפעלת מערכות המטוס, והן רבות ומתוחכמות, איך להתמקצע". תרגיל 'הכתר החמישי' נמשך כשבועיים, ובכל יום מתבצעות שתי גיחות. הראשונה בבוקר "יותר אינטימית", עם מספר קטן של מטוסים. הטיסה העיקרית היא השנייה, אליה מתכוננים כל היום. "זה מתחיל ב-08:00  בבוקר  ומסתיים ב-21:00 בלילה, כולל הכנה, לימוד הטיסה, תדריך לפני ההמראה עם מפקד המשימה לאותו יום, ובין ואחרי הטיסות סיעור מוחות ממושך ומפורט. כל אחד מהטייסים מדבר, מתאר את הטיסה שלו, מצביעים על טעויות, מפרטים בדף מסודר לאן לטוס, ניווט, דיבור בקשר, איזה חימוש נושאים, שמות קוד, הדמייה 'אדומה' של איומים באוויר, הגנה מהאיומים, תקיפת האיומים, כולל הפלות מטוסים (בתרגיל), טיפול בסוללות טק"א". סרן א' מציין כי איטליה היא ארץ גדולה, ולכן טבעי שהטיסות מהבסיס לאזורי הביצוע הן ארוכות הרבה יותר מטיסות דומות בישראל הקטנה. כמובן שהשיחות, התדרוכים והתחקורים, קשר עם בקרה ומגדל פיקוח, הכול מתנהל בשפה האנגלית. בקרים ופקחי טיסה משתתפים בתרגיל ונוכחים בתדריכי הטייסים. ״המאמן מדמה 95% מהתכונות והיכולות של המטוס״ אין זה סוד שייחודם של מטוסי F-35 בהשוואה למטוסי קרב אחרים הוא ביכולות איסוף והפצת מודיעין בזירת לחימה. נושאים אלו הם מסווגים. כל חיל אוויר ישמור על סודותיו, ובמטוסים ישראליים מותקנות מערכות ייחודיות תוצרת התעשיות הביטחוניות. סרן א': "לא מדברים על יכולות מיוחדות לנו. ברור שלא חושפים בתרגיל בינלאומי שיטות לחימה שלנו. לפני היציאה לאיטליה השתתפנו בכמה וכמה תדרוכי  ביטחון, ואמרו לנו בדיוק מה מותר ומה אסור". בימי שגרה בטייסות 'אדיר' בנבטים סרן א' הוא סגן מפקד מאמן 'אדיר'. המאמן, סימולטור, אף הוא יחיד במינו ומתקדם ביותר, כמו המטוס עצמו: "אנו טסים במטוס חד-מושבי, ומכאן חשיבות המאמן, בעיקר לטייס שעובר הסבה ומצטרף למערך. אין מדריך טיסה. הטייס עובר ישירות מהמאמן לטיסת סולו. מכאן שטייסי 'אדיר' מבלים שעות רבות מאוד במאמן. צילום: דובר צה״ל "המאמן מתמקד בנושאי הכשרה ושמירת כשירות, הכרת הפלטפורמה, מערכות חשמל, הידראוליקה, המראות ונחיתות ועד טקטיקה ושיטות לחימה. המאמן מורכב מארבעה תאים, בדומה למבנה הקלאסי של ארבעה מטוסי 'אדיר' באוויר. המאמן מדמה 95 אחוזים מהתכונות והיכולות של המטוס, כולל תחושות זהות לאלו שבטיסה באוויר. רק חמישה אחוזים הם תחושות פיסיולוגיות גופניות של טיסה באוויר במטוס זה, שאותן אין המאמן יכול לחקות. מלבד זה הוא מסמלץ הכל. "לקראת פעילות מבצעית או אימון יכול הטייס במאמן לעבור, כשהוא על הקרקע, את כל התהליכים, הפרטים, הביצועים, מצבי חירום ותקלות. את המאמן מפעיל צוות של קצינים ומדריכות מיומנים, וכמובן המחשב המדמה את המטוס". סרן א' מעיד על עצמו: "כשעברתי הסבה למטוס 'אדיר' ביליתי זמן רב במאמן, וכאשר המראתי לראשונה ב-F-35 הרגשתי מאוד נוח. הכל היה מוכר וחשתי מוכן ומזומן לטיסה".

חברה צרפתית בשם Framatome פנתה לארה״ב בגין דליפה בתחנת הכוח הגרעינית טאישאן במחוז גואנגדונג. בסין מכחישים שיש בעיה והעלו את סף הקרינה האפשרי בסביבת התחנה כדי לא לסגור אותה https://edition.cnn.com/2021/06/14/politics/china-nuclear-reactor-leak-u... ממשלת ארה"ב עסקה בשבוע האחרון בהערכת דיווח על דליפה בתחנת כוח גרעינית סינית, לאחר שחברה צרפתית שחלק מהכור בבעלותה ומסייעת בהפעלתו הזהירה מפני "איום רדיולוגי קרוב", על פי גורמים אמריקניים ומסמכים שנבדקו על ידי CNN. האזהרה כללה האשמה כי רשות הבטיחות הסינית מעלה את הגבולות המקובלים לגילוי קרינה מחוץ לתחנת הכוח הגרעינית טאישאן במחוז גואנגדונג על מנת להימנע מהצורך לסגור אותה. כך על פי מכתב ששלחה החברה הצרפתית למחלקת האנרגיה של ארה״ב.  למרות ההודעה המדאיגה מצד Framatome, החברה הצרפתית, ממשל ביידן מאמין שהמתקן עדיין לא נמצא "ברמת משבר", אמר אחד המקורות. למרות שבארצות הברית סוברים שהמצב אינו מהווה כרגע איום בטיחותי חמור לעובדים במפעל או לציבור הסיני, אין זה יוצא דופן שחברה זרה תפנה באופן חד צדדי לממשלת ארה״ב בבקשה לעזרה כאשר השותפה הממשלתית הסינית שלה מסרבת להכיר בכך שקיימת בעיה.  התרחיש עלול להכניס את ארה"ב למצב מסובך אם הדליפה תימשך או תהיה חמורה יותר מבלי שתוקנה.  

בארה״ב ביטלו את תכנית Redesigned Kill Vehicle ועכשיו יש תכנית חלופית בשם NGI בעלות משוערת של 18 מיליארדי דולרים. עלות מיירט מבצעי - כ-100 מליון דולרים Redesigned Kill Vehicle (shown) program. (Photo: Raytheon) המתח הביטחוני עם איראן וצפ״ק, מייצר הרבה הכנסות לחברות ביטחוניות אמריקאיות. על פי פרסום של armscontrol, ההוצאות של משלם המיסים האמריקאי על מערכות יירוט להתמודדות עם טילים שיגיעו, אולי, מאיראן וצפון קוריאה יגיעו לפחות ל-18 מיליארדי דולרים.  ״תג המחיר של מיירט הדור הבא, שנועד להפיל טילי צפון קוריאה בחלל כחלק ממערכת ההגנה האמריקאית, צפוי לעלות לפחות 36 אחוזים יותר מהתחזיות הקודמות. תכנית זו תחליף את תכנית Redesigned Kill Vehicle״, כך לפי הפרסום.  הפנטגון אמר באפריל האחרון כי משרד הערכת העלויות והערכת התוכנית (CAPE) מעריך את עלות המיירט לדור הבא (NGI) ב -17.7 מיליארד דולר. נתון זה מייצג 13.1 מיליארד דולר עבור עלויות מקדימה, כולל רכישת 10 מיירטים ניסיוניים. 2.3 מיליארד דולר עבור 21 מיירטים מבצעיים ו- 2.3 מיליארד דולר עבור עלויות תפעול ותמיכה לאורך חיי המיירטים. העלות הממוצעת לפיתוח ורכישת 31 המיירטים מסתכמת ב 498 מיליון דולר למיירט, כך על פי משרד CAPE. עלות רכישת 21 המיירטים התפעוליים היא 111 מיליון דולר למיירט. הפנטגון בחודש מרץ העניק שני חוזי מחקר ופיתוח למיירט ללוקהיד מרטין ונורת'רופ גרומן. המיירט הוא חלק מתכנית ׳מערכת יירוט קרקעית לאמצע מסלול׳ (GMD).  כאמור, תכנית NGI מחליפה את תכנית Redesigned Kill Vehicle שכבר הושקע בה סכום כולל של 1.2 מיליארד דולר עד לביטולה. כך על פי דו"ח משרד האחריות הממשלתי לשנת 2019 (GAO). משרד הביטחון האמריקאי מקווה להתחיל להציב את ה- NGI בשנת הכספים 2028 בממגורות בפורט גרילי, אלסקה. בשלב זה לא מתוכננת החלפה של 44 המיירטים הקיימים, שאמינותם מוטלת בספק. בתכנית היא להשלים אותם עם 20 מיירטים חדשים כדי להביא לסך של 64 מיירטים. בינתיים, רוצים בארה״ב לשלב את מערכת הGMD עם מערכות הStandard Missile-3 והTHAAD על מנת ליצור מערכת הגנה רב שכבתית. בינתיים ישנן מספר בעיות במערכת השו״ב של הGMD וכן בחומרה של המיירטים המקשה על תקשורת בין הטיל למערכת השו״ב, כך לפי דו״ח של GAO. 

הרמטכ״ל לשעבר אמר את הדברים בכנס שקיים המכון למחקרי ביטחון לאומי בנושא ״סביבה, אקלים וביטחון לאומי״, שדן בסוגיות אלה כחוצות גבולות ובצורך להתמודדות משותפת של ישראל ושכנותיה – חרף העוינות ההדדית רא״ל (מיל׳) גדי איזנקוט. צילום מסך מתוך הכנס, אתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ״כשמדברים עם גנרלים אמריקניים, עניין האקלים והביטחון הלאומי הוא נושא מובנה שנמצא גבוה בסדר העדיפויות שלהם. בישראל, זה לא נושא שמדברים עליו, זה נמצא בשולי השוליים, למרות שזה משפיע על המון דברים כמו נתיבי טיסה, אימונים, העובדה שבקיץ הופכים את שעות התרגילים כדי שהחיילים ינוחו בשעות החום״, כך אמר אתמול (א׳) הרמטכ״ל לשעבר, אלוף (מיל׳) גדי איזנקוט, בכנס מיוחד שקיים המכון למחקרי ביטחון לאומי בנושא ״סביבה, אקלים וביטחון לאומי: חזית חדשה לישראל״. איזנקוט מסביר כי מערכת הביטחון מזהה כיום חמישה מעגלי איום עיקריים על הביטחון הלאומי: הבלתי-קונבנציונאלי (איראן), צבאות טרור (חמאס, חיזבאללה וכו׳), צבאות סדירים של מדינות, האיום הקיברנטי שהתפתח בעשור האחרון, והאיום לאסון עולמי – הטומן בחובו גם את משבר האקלים. ״לגבי ארבעת האיומים הראשונים יש מענה ארגוני, אסטרטגיה יותר או פחות טובה. לגבי האיום לאסון לאומי, מדובר בהעדר מענה ארגוני. ״יש לנו לא מעט אירועים, וקיימת זיקה בין סביבה לביטחון לאומי: רצף של קרבות סביב מקורות הירדן משנות ה-50, טיפול בשפכים של יו״ש ורצועת עזה, מרבצי הגז, מרבצי הגז בין ישראל ללבנון ובין ישראל לרצועת עזה שמעוררים לא מעט בטיחות, השיטפון בחצור משבית סד״כ של מטוסי קרב למשך חודשים״, מונה איזנקוט רק חלק מהאירועים איתם מתמודדת ישראל, ומזהיר מפני הקשר מפני חוסר יציבות סביבתית וחוסר יציבות ביטחונית. ״לדוגמא, אם ברצועת עזה מחליטים לא לטפל במי השופכין בגלל בעיית חשמל ודלק, והם אומרים לישראל ׳זו בעיה שלכם׳ ושופכים הכול לים – זה מזהם את מי התהום ומשפיע על כל אזור העוטף״. ואולם, הרמטכ״ל לשעבר מזהה גם הזדמנויות רבות במאבק במשברים סביבתיים ובמשבר האקלים. ״אני חושב שזו פלטפורמה לשכנות טובה ולהסכמים אזוריים. יש פה עניין משותף לכולם. אין פה מאבק דתי, צבאי, לאומי. אני יכול לחשוב על קידום הסכמים אזוריים בנושאי מים, משאבי קרקע ואנרגיה״, אומר איזנקוט. ״הקורונה היא רק הפרומו״ ״גופי הביטחון בישראל עדיין לא עוסקים בהיערכות רצינית למשבר האקלים, הם עדיין לא מפנימים את ההשפעות וההשלכות הדרמטיות על ביטחון המדינה והאיום האסטרטגי על המזרח התיכון״, אמרה חברת הכנסת לשעבר מיקי חיימוביץ, כיום יו״ר הועד המנהל במרכז השל לקיימות. ״השנה יכולנו לראות בפעם הראשונה את ההשפעות הכלכליות, החברתיות והנפשיות של כוח חיצוני שמתערב בחיינו. העוצמה וההרס שמשבר האקלים עלול להביא יהיו גדול יותר מהקורונה, ולזה לא יהיה חיסון. הקורונה היא רק הפרומו״. ״הנפגעים העיקריים בכל משבר הם תמיד האוכלוסיות החלשות יותר – ואי אפשר שלא לצאת מנקודת הנחה שהתוצאות יהיו עלייה של מחאות, גלי פליטים, לעיתים גם מאבקים ומלחמות על מים ומשאבים״, הוסיפה חיימוביץ, וציינה את המאבק המתמשך בין מצרים ואתיופיה בנוגע לסכר הרנסנס כדוגמא למלחמה שעלולה לפרוץ בקרוב. ״תפקיד ההנהגה הוא להיערך מראש, לשפר תשתיות, להכין את המשק כדי למזער את הפגיעה, וגם לזהות אפשרויות לצמיחה, לתעשייה ירוקה. יש יותר ויותר פוליטיקאים שמבינים את זה, אבל הדרך עוד ארוכה״, אמרה. במסגרת הכנס דובר על סוגיות אקלימיות כחוצות גבולות, ונשאל מהו המרחב הרלוונטי להתייחסות של ישראל, ובכלל – כיצד ניתן לקיים שיתוף פעולה מרחבי במציאות של היעדר דיאלוג וקונפליקטים אלימים בין ישראל לשכנותיה. ד״ר ויקטור ישראל, ראש אגף המחקר במשרד המודיעין, תולה תקוות בהסכמי אברהם ובנדבך שיתופי הפעולה המקצועיים, שרק יחזקו לתפיסתו את הנדבך המדיני. ״המדינות שאיתן חתמנו על ההסכמים, בעיקר איחוד האמירויות, מפותחות מאוד בנושא האקלים, ויש לנו שם צוותים של חקלאות, אנרגיה מתחדשת״, אמר ישראל. ״בהסכמים עצמם יש נספח הקשור לאקלים ולכן הם מהווים פלטפורמה נהדרת לפרוץ בנושא זה לשיתופי פעולה עם מדינות שאין עימן כרגע יחסים, כמו סעודיה, כמו אולי עיראק בעתיד, סודן שיש איתה מגעים כאלה ואחרים. המדינות הללו מובילות תפיסתית ויכולות להשפיע על סביבתן״.

מתוך תקציב זה, יוקצאו כ-782 מיליון אירו לרכישת מערכות פיקוד ותקשורת, רכבים ממוגנים, מערכות נגד אב"כ וסימולטורים   By Wikimedia Commons user TheBernFiles. - Own photograph. Shot at the Army Days 2006 (Heerestage 2006) in Thun., Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=1317806 המועצה הלאומית השוויצרית אישרה בימים האחרונים תקציב של כ-2.1 מיליארד אירו לצרכי השקעה בכוחות המזוינים של המדינה המרכז אירופאית. האתר הגרמני esut.de מדווח כי המועצה מתכננת להשקיע כ-782 מיליון אירו בשנים הקרובות כחלק מתוכנית החימוש. 235 מיליון אירו יושקעו ברכישת מערכות פיקוד ותקשורת, 390 מיליון אירו ברכבים קרביים ממוגנים ובמובילים, 110 מיליון אירו במערכות נגד אב"כ ו-47 מיליון אירו ברכישת סימולטורים. 707 מיליון אירו מיועדים לרכישת ציודים אישיים לחיילים, תחמושת ומערכות סייבר ו-IT. בנוסף, כ-575 מיליון אירו יוקצו לבניית תשתיות לוגיסטיות, הדרכה ופיקוד עבור חיל האוויר השוויצרי. נקדוה מעניינת היא ההשקעה (שלא נמסר גודלה) בהגנה על הסביבה ופיקוח על מזג האוויר.  

על פי הודעתה, החברה נבחרה כספק יחיד לטיפול בדרישות הקישוריות הביטחוניות. בהודעה לא רשום האם זה לקוח זר או ישראלי    https://www.gilat.com/pressreleases/gilat-awarded-contract-to-supply-sat... חברת גילת רשתות לווייניות (Gilat Satellite Networks) הישראלית, ספקית בינלאומית של טכנולוגיות, פתרונות ושירותים בתחום רשתות הלוויין, הודיעה בשבוע שעבר כי זכתה בחוזה לאספקת ציוד תקשורת לווייני לצרכים צבאיים. גילת נבחרה כספק יחיד לטיפול בדרישות הקישוריות הביטחוניות המתקדמות ביותר כיום ובעתיד. בהודעתה מציינת גילת כי הלחימה הממוקדת-רשת כיום והתקשורת הדיגיטלית הגדילו את חשיבותם של פתרונות התקשורת מבוססי לוויין בשדה הקרב. הטכנולוגיה המתקדמת של גילת מציגה ביצועים ויעילות מעולים ובכך עומדת בדרישות הביטחוניות לטווח הארוך. "גילת תספק תשתית תקשורת לוויינית ביטחונית שהיא הכרח קריטי בשדה הקרב, בכל מקום ובכל זמן שנדרשת תקשורת", אמר תא"ל (מיל.) איל זלינגר, סמנכ"ל גילת. "אנו גאים בכך שפלטפורמת SkyEdge II-c של גילת עונה על הדרישות המחמירות ביותר ובכך מספקת את היכולת הטכנולוגית למימוש דרישות הלוחמה הדיגיטלית. יתר על כן, חוזה זה מהווה צעד משמעותי ביישום האסטרטגיה של גילת בשוק הביטחוני העולמי. "  

צילום: אריאל חרמוני - משרד הביטחון  מידע שהגיע לישראל דיפנס, חושף כי במשרד הביטחון מתנהל בשנתיים האחרונות הליך חשיבה כיצד להגביל יותר את ייצוא הסייבר ההתקפי וזה המיועד לאיסוף מודיעין. מעבר לכך שמדינת ישראל מאמצת את הסכמי ווסנאר כחוק מדינה בצורה אוטומטית (היחידה בעולם), רוצה המשרד להטיל מגבלות נוספות.  המטרה: זיהוי חד ערכי של כלי סייבר ישראלי  על המהלך אחראית מחלקת טכנולוגיה במלמ״ב, יחד עם אפ״י וגופים נוספים. במסגרת המהלך, רצו במלמ״ב לגבש קובץ הנחיות חדש שיגביל את היצואנים. בין היתר, כך לפי מקורות של ישראל דיפנס, רוצים במשרד שכל כלי תקיפה או איסוף ישראלי יכלול קוד מזהה חד-חד ערכי בתוך הקוד. זאת, במטרה שכלים אלו בידיים של לקוחות בעולם לא יופעלו נגד סוכני מוסד ואנשי ביון ישראלים.  עם זאת, כך לפי המקורות, מלמ״ב לא פרסם ברבים את קובץ ההנחיות, ולכן כל יצואן מפרש את ההנחיה בצורה אחרת. חלקם הגדול אף אינו מבין מה רוצים ממנו במלמ״ב. המגבלות, על פי ההנחיות החדשות, צריכות להיות רשומות בתעודת הזהות של המוצר. מדובר בתעודת זהות למוצר סייבר שהיא חלק מרפורמה שהשקיה רחלי חן, ראש אפ״י בשנים האחרונות, במטרה להקל על ייצוא מוצרי סייבר.  המגבלות החדשות אינן חשופות ללקוח הסופי, אלא רק למשרד הביטחון. מגבלה נוספת היא למשל, הוכחה שהכלי לא עובד על מספרים אמריקאים המתחילים בקידמות +1. עם זאת, קידומת זו משמשת גם מספרים של מדינות אחרות באותה קידומת. שוב, גם כאן, כל יצואן יכול לפרש את ההנחיות לפי ראות עיניו.  ממלכת חלם  ההנחיות החדשות הן המשך לצורת פעולה אבסורדית של המשרד, ובמיוחד מלמ״ב, שמשאירים את היצואנים תלויים באוויר, ללא הנחיות מפורשות, מתוך כוונה ״להחזיק את היצואן בגרון״.  כלומר, ההנחיות אינן מפורשות בכוונה תחילה, על מנת שההחלטה אם היצואן עבר על הכללים תהיה בלעדית של מלמ״ב ואפ״י. הרי בהעדר הנחיות מפורשת, שני הגופים הללו משאירים בידיים שלהם את ההחלטה הסופית. זאת, בלי שהמחלקות המשפטיות של היצואנים מסוגלות להבין בכלל מה דורשים מהן.  יצויין כי מנכ״ל המשרד, אלוף (מיל׳) אמיר אשל ושר הביטחון החדש-ישן, בנימין גנץ, מעלימים עין משיטת עבודה פסולה זו. ובכך פוגעים באופן מעשי בייצוא הסייבר הישראלי. עוד יצויין, כי מלמ״ב הינו גוף שעובד ללא חקיקה מסדרת וללא פיקוח מעשי. בכך, הוא חורג מכל התרבות המשפטית והניהולית המקובלת בגופים ביטחוניים אחרים כמו המשטרה והשב״כ.  מעבר לכך שהיצואן לא מבין מה רוצים ממנו והוא נתון לחסדי מלמ״ב ואפ״י, הכנסת מזהים חד ערכיים במוצרי סייבר ישראלים מפריעים ללקוחות החברות בעולם לבצע איסוף מודיעין חשאי באמצעות כלים אלו. בסייבר, איסוף מודיעין נעשה, לעיתים, תחת זהות של אחר במטרה להסוות את ייחוס הגורם האוסף.  כאשר ישנם מזהים ייחודיים לכלים ישראלים, אלו יחשפו בסופו של דבר, ויחשפו את זהות יצרן הכלי ואולי את הקשר בינו לבין הלקוח שלו. ייחוס ודאי שכזה יציב את הלקוחות של הכלים הישראלים בפני חשיפה משפטית ופיננסית גדולה וייתכן ויקטין את הביקוש לכלים ישראלים בשוק הסייבר ההתקפי והאיסופי.  פניתי למשרד הביטחון לתגובה. אם תתקבל, תפורסם כאן.