צילום תמונות: אריאל חרמוני / משרד הביטחון   ביקור של שר הביטחון, בני גנץ, חושף קסטת רחפנים אוטונומית בשירות צה״ל בייצור חברת robotican.  הסיור התבצע בשבוע שעבר (ד') באוגדת עזה, ביחד עם הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי, מפקד פיקוד הדרום אלוף אליעזר טולדנו, מפקד אוגדת עזה תא"ל נמרוד אלוני ורמת"ק עזה אל"מ משה טטרו. במהלך הביקור קיים שר הביטחון הערכת מצב, סייר במוצב מארס וקיים ארוחת איפטר עם גששי האוגדה ומפקדים ומגדוד סיור 585 (גדוד הסיור המדברי).   

זידאן כריים. צילום: משטרת ישראל דיווח של העיתונאי אדר גיציס בגל״צ חשף נוכל בשם זידאן כריים תושב חיפה שעקץ בני זוג ברמת הגולן בכמליון ש״ח כאשר הוא מתחזה לאיש שב״כ.  ״זוג מרמת הגולן התבשר כי בטלפונים שלהם הותקנו תוכנות ריגול המסכנות את ביטחונם וגם את חשבונותיהם האישיים. אותו אדם שפנה אל הזוג, הציג עצמו כאיש שבכ שקיבל מידע מודיעני ויכול לפתור את הסוגייה המורכבת למענם - תוך שהוא מסכן את תפקידו, תמורת תשלום כמובן״, כותבים בפרסום. ״במשך חודשים העבירו לו תשלומים רבים בעת שהוא טוען כי הוא מטפל בפריצה המסוכנת וכי הדבר מורכב מאוד. השיא הגיע כשהזוג רכש בשבילו כרטיסי טיסה ליעד סודי שם יוכל לפגוש גורם שישים קץ לריגול העוין״ אחריהם.״  בתום חקירה סמויה של משטרת מחוז הצפון - נעצר הגבר המתחזה וכך גם שתי נשים נוספות שסייעו לו בעוקץ העצום הזה. במשטרת ישראל מבקשים את עזרת הציבור באיתור קורבנות נוספים.  לפי משטרת ישראל, מדובר, כאמור, בזידאן כריים תושב חיפה בן 44. מעצרו של החשוד הוארך בבית משפט השלום בקרית שמונה עד ליום שישי הקרוב 15/4/22 והחקירה נמשכת.  

״מדינת ישראל מפצה את נפגעי הטרור. בשנת 2019 שילם המוסד לביטוח לאומי לנפגעי פעולות איבה כ- 540 מלש"ח. אבל בשנים 2018- 2019 המדינה כלל לא הגישה תביעות אזרחיות כלפי המחבלים. ״ קרדיט תמונות: עידן גרוס המבקר מתניהו אנגלמן בטוויטר: "בקרוב אפרסם דוח על מבצע שומר החומות. מלבד הפגיעות בנפש, בפרעות במאי 2021 הייתה פגיעה קשה ברכוש ואנו נבדוק את המימוש של כלי האכיפה האזרחי. ״אני קורא לשר המשפטים וליועצת המשפטית לממשלה - להפעיל את כלי האכיפה האזרחית. הדבר חיוני גם לעשיית צדק וגם למלחמה בטרור." אנגלמן הוסיף: ״בדוח שפרסמנו לפני מספר חודשים התברר שיש כלי אחד פשוט ואפקטיבי שמדינת ישראל לא משתמשת בו במאבק נגד הטרור: הגשת תביעות אזרחיות כלפי מחבלים, בין אם הם תושבי מדינת ישראל ובין אם הם פלסטינים. במקרה כזה ניתן לעשות זאת באמצעות קיזוז כספים מהרשות הפלסטינית.  ״מדינת ישראל מפצה את נפגעי הטרור. בשנת 2019 שילם המוסד לביטוח לאומי לנפגעי פעולות איבה כ- 540 מלש"ח. אבל בשנים 2018- 2019 המדינה כלל לא הגישה תביעות אזרחיות כלפי המחבלים. ״ מה משמעות ההצעה?  ובכן, בפרעות שומר החומות השתתפו ערבים אזרחי ישראל. כלומר, כאלו הסרים למרותה של מערכת החוק הישראלית. ואת זה אפשר לנצל על מנת לגרום לכל פורע שהרס רכוש - לשלם מחשבונו האישי.  במקרה של מחבל-פורע פלסטיני, המדינה יכולה לתבוע ולקזז את השיפוי מכספי המיסים שישראל אוספת לטובת הפלסטינים תחת הסכם פריז.  איך עושים זאת?  ובכן, כאשר יש פרעות או אירוע טרור, חברת הביטוח לא משלמת על הנזק לרכוש, אלא המדינה דרך מס רכוש. כך קורה גם כאשר נוחתות רקטות מעזה או לבנון בערי ישראל. רק שבמקרים כאלו אין את מי לתבוע.  בשומרי החומות, לעומת זאת, תועדו אנשים פרטיים, תושבי ישראל ופלסטינים, הורסים רכוש של יהודים. את אלו שתועדו, מדינת ישראל, באמצעות הפרקליטות, תוכל לתבוע על הנזק שגרמו. אם גרמו למשל נזק לרכב או נכס, הם יצטרכו לשלם עליו ולהחזיר את הכסף שהמדינה שילמה לנפגע דרך מס רכוש.  בצורה כזו, הקורבן יקבל את הכסף יחסית מהר ממס רכוש, בלי לחכות לתוצאות המשפט. מהצד השני, המדינה תתבע את גורם הנזק, ותגבה ממנו את אותו סכום, בתוספת הוצאות משפט, ותחזיר את הכסף לקופת האוצר.  התהליך המתואר כאן הוא אפשרי, אך תיאורטי. המבקר טוען שישנה מסגרת חקיקה קיימת כבר המתירה למדינה לעשות זאת. כעת, נדרש שהמדינה תעשה זאת בפועל. וגם, יש לזכור, כי בדיני נזיקין, בית המשפט, ברוב המקרים, אינו פוסק לטובת העותר את כל הסכום המבוקש, אלא את חלקו.  בהיבט קופת האוצר, עדיף לתבוע ולקבל סכום חלקי. כל סכום שגדול מאפס - עדיף מאפס.  בהיבט הרתעה, לצד שב״כ, צה״ל והמשטרה, ידע כל אזרח ישראלי או הרשות הפלסטינית, שאלו שיחליטו לעסוק בפרעות, בשוך הקרבות, מדינת ישראל תרדוף את חשבונות הבנק שלהם. 

במסגרת ראיון במכון וושינגטון, שר הביטחון בני גנץ ממשיך לשרטט משוואה של ביטחון תמורת כלכלה ובנייה. ״אנחנו ממשיכים לאפשר בנייה גם ליהודים וגם לפלסטינים, ונאשר עוד בניה בזמן הקרוב״ צילום תמונות: אלעד מלכה   שר הביטחון בני גנץ, קיים אתמול (ב') תדרוך לחוקרים מרחבי העולם ועיתונאים זרים שאורגן על ידי מכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון (בזום). גנץ קיים סקירה ביטחונית-מדינית, שנגעה ביחסים עם ארה"ב, המצב באוקראינה, הסכם הגרעין עם איראן והתוקפנות האיראנית ובגל הטרור בישראל. לאחר מכן, קיים ראיון עם מנכ"ל המכון רוב סאטלוף. בנושא איראן: "איראן ממשיכה בהעשרת אורניום כמו שאנחנו יודעים והם קרובים ליכולת העשרה של 90% אם ירצו בכך. זה טוב שדוחפים להסכם – אבל אם אין אפשרות להגיע להסכם טוב, הגיע הזמן גם לדחוף את האיראנים בחזרה מהמקום שבו הם נמצאים היום. צריך להפעיל תכנית חלופית באופן מידי." בנוגע לתוקפנות האיראנית באזור אמר: "אנחנו שואפים להרחיב את שיתוף הפעולה המודיעיני עם ארה"ב ואולי אפילו לבנות קואליציה שתפעל נגד הפרות של איראן, אם יהיה הסכם – ושתוכל לחפות על חורים בפיקוח. אני גם יכול לראות אפשרות של שיתופי פעולה מול התוקפנות בהיבטים של הגנה אווירית." גנץ התייחס למצב בסוריה ואמר: "ישראל פועלת נגד העברות אמל"ח ואיומים נגדה שהאיראנים יוצרים בסוריה. בתקופה האחרונה, יש קצת יותר יציבות בסוריה, ואני רואה שיש פעילות בין סוריה ומדינות הליגה הערבית. אם אסד רוצה להיות חלק מהאזור – הוא יהיה חייב לעצור את הקשר השלילי שלו עם איראן והטרור שהיא מפיצה בסוריה." גנץ התייחס לגל הטרור ואמר: "טוב מאוד שהרשות הפלסטינית מגנה טרור ופועלת כנגדו – אבל אני מצפה ממנה לפעול נגד בכירים ברשות הפלסטינית, במיוחד באזור ג'נין, שמעודדים הסתה ופוגעים גם בישראל וגם ברשות הפלסטינית עצמה ובתושבים הפלסטינים.  ״אנחנו מקווים לראות רגיעה – ואם המצב יתייצב, נוכל להוריד את גיל הכניסה מאיו"ש להר הבית. לצד העובדה שאנחנו מחפשים שיהיה טוב ורגוע, אנחנו מוכנים גם להסלמה בכל הזירות - כולל בעזה ובלבנון. הסלמה, זה דבר שיכול להזין את עצמו." בנוגע להיבטים האזרחיים ביהודה ושומרון ובעזה: גנץ הסביר את המדיניות שאותה הוא מוביל מאז שומר החומות של חיזוק הרשות הפלסטינית, הכלכלה וההיבטים האזרחיים ביהודה ושומרון ובעזה. בהקשר זה אמר: "בעזה יש מעל 12 אלף פועלים פלסטינים – אם השקט שם ישמר נוכל להרחיב את זה – אבל יש גם אפשרות שנחזור אחורה." בנוגע לבנייה ביהודה ושומרון אמר גנץ: "אנחנו ממשיכים לאפשר בנייה גם ליהודים וגם לפלסטינים, ונאשר עוד בניה בזמן הקרוב בהתאם להערכת מצב – לא נפסיק את הבנייה. לצד זאת, נמשיך קדימה עם צעדים כלכליים ואזרחיים נוספים שהתחלנו מול הפלסטינים אם תהיה רגיעה ויציבות."

מדובר בגידול משמעותי של יותר מ-30% ביחס לשנת 2020. כ-40 אחוז מהעסקאות בשנת 21 היו בהיקף גדול מ-100 מיליון דולרים ראש 'סיבט' במשרד הביטחון, תא"ל (במיל') יאיר קולס. צילום: משרד הביטחון אגף 'סיבט' ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון מדווח על זינוק חד בהיקף היצוא הביטחוני לשנת 2021 ועל חתימת חוזים חדשים בהיקף של 11.3 מיליארד דולרים (כ-36 מיליארד ₪). מדובר בגידול משמעותי של יותר מ-30% ביחס לשנת 2020, שבה עמד היצוא על 8.55 מיליארד דולרים. במהלך השנה הצליחו כ-120 תעשיות ביטחוניות, בסיוע ובתמיכת סיב"ט ומשרד הביטחון, לחתום על מאות חוזים משמעותיים ברחבי העולם, בהם גם מגה עסקאות בהיקפים של מיליארד דולר ויותר. הנדבכים המשמעותיים בייצוא הביטחוני בשנת 2021: טילאות, רקטות ומערכות הגנה אווירית (20%), שירותי אימון והדרכה (15%), מערכות מל"טים ורחפנים (9%), מערכות מכ"ם ול"א (9%), כלי טיס מאוישים ואוויוניקה (9%), תצפית ואופטרוניקה (5%), אמצעי ירי ושיגור (7%), כלי רכב ורק"מ (7%), מערכות תקשוב וקשר (6%), מודיעין מידע וסייבר (4%), תחמושת וחימוש (4%), מערכות ימיות (2%), שירות לקוחות ושונות (2%). נתוני הייצוא הביטחוני לפי פילוח גיאוגרפי: אסיה והפסיפיק- 34%, אירופה-41%, צפון אמריקה-12%, מדינות הסכמי אברהם- 7%, אפריקה-3% %, אמריקה הלטינית- 3%. שיעור חוזי היצוא בין מדינות (GTG), שחתם משרד הביטחון זינק ביותר מפי שלושה, 3.365 מיליארד דולרים בשנת 2021 לעומת 911 מיליון דולרים בשנת 2020. התפלגות חתימת חוזים ע"פ היקף כספי: עסקאות גדולות ביותר מ-100 מיליון דולרים (38%), עסקאות בין 50-100 מיליון $ (18%), עסקאות 10-50 מיליון $ (22%), עסקאות עד 10 מיליון $ (22%). ראש 'סיבט' במשרד הביטחון, תא"ל (במיל') יאיר קולס: "משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות מסכמים היום ציון דרך היסטורי. היצוא הביטחוני הישראלי חוצה לראשונה את הרף לנתון יצוא דו-ספרתי ומשלים זינוק של 55% בתוך שנתיים, על אף התחרות העזה והחששות מהשלכות משבר הקורונה על תקציבי הביטחון בעולם. ״הביקוש למוצרי התעשיות הביטחוניות הישראליות התעצם בשנה החולפת ואחד הביטויים לכך הוא הזינוק החד בעסקאות בין מדינות (GTG). במבט קדימה, המלחמה באוקראינה, לצד הסכמי אברהם, יוצרים ביקוש גבוה למערכות ישראליות בקצה הטכנולוגיה. משרד הביטחון פועל יחד עם התעשיות להמשיך את מגמת הגידול ביצוא ואף להעצימה".

סוכנות רויטרס מאשימה את החברה הישראלית במעקב אחרי בכירים באיחוד האירופאי. חברת NSO הכחישה וטענה כי הפעולות שתוארו בידיעה של רויטרס לא היו יכולות להיעשות בכלים של החברה bigstock אישים בכירים באיחוד האירופי טוענים כי היו מושא מעקב לתוכנת מעקב ישראלית, ביניהם דידייה ריינרדס, מדינאי בלגי בכיר שעמד מאז 2019 בראש ועדת המשפטים של האיחוד. הרוגלה האמורה עקבה גם איחרי עוד ארבעה אישים בכירים באיחוד האירופי, והאיחוד אישר את

מדובר בגידול משמעותי של יותר מ-30% ביחס לשנת 2020. כ-40 אחוז מהעסקאות בשנת 21 היו בהיקף גדול מ-100 מיליון דולרים ראש 'סיבט' במשרד הביטחון, תא"ל (במיל') יאיר קולס. צילום: משרד הביטחון אגף 'סיבט' ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון מדווח על זינוק חד בהיקף היצוא הביטחוני לשנת 2021 ועל חתימת חוזים חדשים בהיקף של 11.3 מיליארד דולרים (כ-36 מיליארד ₪). מדובר בגידול משמעותי של יותר מ-30% ביחס לשנת 2020, שבה עמד היצוא על 8.55 מיליארד דולרים. במהלך השנה הצליחו כ-120 תעשיות ביטחוניות, בסיוע ובתמיכת סיב"ט ומשרד הביטחון, לחתום על מאות חוזים משמעותיים ברחבי העולם, בהם גם מגה עסקאות בהיקפים של מיליארד דולר ויותר. הנדבכים המשמעותיים בייצוא הביטחוני בשנת 2021: טילאות, רקטות ומערכות הגנה אווירית (20%), שירותי אימון והדרכה (15%), מערכות מל"טים ורחפנים (9%), מערכות מכ"ם ול"א (9%), כלי טיס מאוישים ואוויוניקה (9%), תצפית ואופטרוניקה (5%), אמצעי ירי ושיגור (7%), כלי רכב ורק"מ (7%), מערכות תקשוב וקשר (6%), מודיעין מידע וסייבר (4%), תחמושת וחימוש (4%), מערכות ימיות (2%), שירות לקוחות ושונות (2%). נתוני הייצוא הביטחוני לפי פילוח גיאוגרפי: אסיה והפסיפיק- 34%, אירופה-41%, צפון אמריקה-12%, מדינות הסכמי אברהם- 7%, אפריקה-3% %, אמריקה הלטינית- 3%. שיעור חוזי היצוא בין מדינות (GTG), שחתם משרד הביטחון זינק ביותר מפי שלושה, 3.365 מיליארד דולרים בשנת 2021 לעומת 911 מיליון דולרים בשנת 2020. התפלגות חתימת חוזים ע"פ היקף כספי: עסקאות גדולות ביותר מ-100 מיליון דולרים (38%), עסקאות בין 50-100 מיליון $ (18%), עסקאות 10-50 מיליון $ (22%), עסקאות עד 10 מיליון $ (22%). ראש 'סיבט' במשרד הביטחון, תא"ל (במיל') יאיר קולס: "משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות מסכמים היום ציון דרך היסטורי. היצוא הביטחוני הישראלי חוצה לראשונה את הרף לנתון יצוא דו-ספרתי ומשלים זינוק של 55% בתוך שנתיים, על אף התחרות העזה והחששות מהשלכות משבר הקורונה על תקציבי הביטחון בעולם. ״הביקוש למוצרי התעשיות הביטחוניות הישראליות התעצם בשנה החולפת ואחד הביטויים לכך הוא הזינוק החד בעסקאות בין מדינות (GTG). במבט קדימה, המלחמה באוקראינה, לצד הסכמי אברהם, יוצרים ביקוש גבוה למערכות ישראליות בקצה הטכנולוגיה. משרד הביטחון פועל יחד עם התעשיות להמשיך את מגמת הגידול ביצוא ואף להעצימה".

״המשטרה בראשותי תהיה כחומה בצורה מול כל מי שיבקש לפגוע בהם ולערער את זהותם הישראלית ואת החובה שלקחו על עצמם באומץ רב״, אמר קובי שבתאי, מפכ״ל המשטרה, בטקס יחידות מצטיינות צילום משטרת ישראל "לראות כאן את יחידות משטרת ישראל המצטיינות לשנת 2021, זה בעיקר לראות אתכם, מפקדים ושוטרים, שיותר מכל, אוהבים את מה שהם עושים״, אמר מפכ״ל המשטרה בטקס יחידות מצטיינות.   ״ואם אנו כבר מדברים על כאלה שאוהבים את עיסוקם במשטרה, אז בוודאי שמדובר גם ב- 745 השוטרים הנוצרים שמשרתים במשטרת ישראל, ב- 2,120 השוטרים הדרוזים, וב- 1,232 השוטרים המוסלמים שבחרו לקחת חלק בשמירה על ביטחון המדינה. אני כמפכ"ל, ואנו כמשטרה לא נוהגים להגיב לאמירות של אנשי ציבור, אך לא אתן שיכפישו את השוטרים הערבים, אחינו לנשק.   ״המשטרה בראשותי תהיה כחומה בצורה מול כל מי שיבקש לפגוע בהם ולערער את זהותם הישראלית ואת החובה שלקחו על עצמם באומץ רב. לא רק שאמירות הללו לא מרתיעות אותנו ושאין להן מקום בשיח, אלא הן מחזקות את התהליך שאנו מבקשים לקדם, והוא הגדלת מספר המשרתים הערבים בדגש על אלו המוסלמים בשורות המשטרה. ״