ZEPHYR, תוצרת תאגיד איירבוס, המריא מבסיס יומה ב-15 ביוניי, ביצע כמה יעפים מעל אתרים בארה"ב, המשיך בדרכו לגבול מקסיקו, משם למפרץ מקסיקו, לים הקריבי ולמרחב האווירי של מדינת  בליז באמריקה המרכזית https://www.airbus.com/en/products-services/defence/uas/uas-solutions/ze... כלי הטיס הבלתי מאוייש ZEPHYR המונע באנרגיית השמש וטס בגובה רב, נמצא אתמול (יום א') ביום ה-17 לטיסתו, בדרך לשיא חדש של שהייה באוויר של כלי טיס בלתי מאוייש.  זפיר המריא מבסיס יומה, אריזונה, בחודש שעבר לטיסה שהוגדרו לה שתי משימות: להוכיח יכולת שהייה ארוכה מאוד באוויר ויכולת המל"ט לשמש כפלטפורמה בלתי מאויישת לנשיאת חיישנים מסוגים שונים. זפיר, תוצרת תאגיד איירבוס, המריא מבסיס יומה ב-15 ביוניי, ביצע כמה יעפים מעל אתרים בארה"ב, המשיך בדרכו לגבול מקסיקו, משם למפרץ מקסיקו, לים הקריבי ולמרחב האווירי של מדינת  בליז באמריקה המרכזית. אתמול בצהרים הוא החל לשוב בכיוון לארה"ב. פיקוד העתיד של צבא ארה"ב הסביר ל-WAR ZONE שאחת ממטרות הטיסה היא להוכיח שכלי טיס בלתי מאוייש יכול להוות בסיס ניסויים לכטמ"מים צבאיים מגביהי-טוס ומאריכי שהייה באוויר. לכן בודקים בטיסת זפיר נושאים כמו ניצולת אנרגיית השמש, יכולת אגירת אנרגיה, התנהגות הסוללות ואורך חייהן. מוטות כנפיו של זפיר היא 25 מטרים ובאמצע הכלי יש מטע"ד קטן שבו ציוד האביוניקה וערוץ הנתונים והתקשורת. משקל הכלי כ-350 ק"ג, מהירות טיסתו לא נמסרה, אך הדגם הקודם זפיר 7 הגיע למהירות של 30 קשר. הטיסה הראשונה של זפיר 7 נמשכה 26 יום ועתה מצפים לשיא נוסף. זפיר טס בגובה רב – 55 אלף רגל ויותר, ובכך יש יתרון לכלי שכן הוא טס "מעל למזג האוויר". בצבא ארה"ב רואים תועלת צבאית רבה בטיסת כלי טייס מסוג זה, שיוכל לשמש כממסר בין תחנות ולסייע בניווט ובאביוניקה לכלי טייס בלתי מאויישים אחרים שיטוסו בזירה.  

במסגרת הפרשה, תושב אשדוד השתמש בהנדסה חברתית על מנת לפתות אזרח תמים לשלם לו 10,000 דולרים תמורת NFT - שאותו מעולם לא קיבל תמונה: משטרת ישראל יחידת הסייבר הארצית בלהב 433 חשפה מקרה הונאה על רקע סחר ב-NFT ועצרה את החשוד במעשה. תחילתה של הפרשה עם קבלת תלונה של אדם שביקש לבצע רכישה של תמונה באמצעות סחר ב NFT. החשוד, באמצעות פעולת פישינג שביצע באתר, פנה אל הקורבן ושלח לו "דף נחיתה" אשר באמצעותו יוכל הרוכש לרכוש את מבוקשו. לאחר שהרוכש התמים הזין באתר את פרטי הארנק הדיגיטלי שלו הבחין כי החשוד העביר מחשבונו שלושה מטבעות איתריום בשווי כולל של כ-  10,000 דולר, מבלי לספק את הסחורה. חוקרי יחידת הסייבר הארצית בלהב 433 בשיתוף חוקרי סייבר במחוז צפון, הצליחו להתחקות אחר פעולותיו של החשוד אשר הזמין באמצעות צד ג "דף נחיתה" אותו שלח לקורבן ובאמצעותו קיבל לידיו את פרטי הארנק הדיגיטלי של הקורבן וגנב ממנו את הכסף האמור. היום (ב) עצרו שוטרי היחידה את החשוד, תושב אשדוד בן 25 ובהתאם להתפתחות בחקירה יובא בהמשך היום לביהמ"ש השלום בראשל"צ לדיון בהארכת מעצרו.

משרד ההגנה של אלג'יריה הודיע לאחרונה כי המדינה רכשה מסין טילים מדגם CM-302. מדובר בגרסה הסינית של טילי יאחונט לטווח של עד 400 ק״מ https://mil.sina.cn/sd/2020-01-19/detail-iihnzhha3433415.d.html משרד ההגנה של אלג'יריה הודיע לאחרונה כי המדינה רכשה מסין טילים מדגם CM-302 (המכונים בגרסה הסינית המקומית YJ-12). על פי הכרזת המשרד, הטילים יאפשרו למדינה שליטה באזור הימי עד מצרי גיברלטר, הים הבלארי (איביזה ופלמה) וסרדיניה, ויאפשרו לאלג'יריה יכולת מניעת גישה מלאה באזורים אלו.  הטילים מדגם CM-302, הגרסה הסינית של הטילים מדגם יאחונט, צפויים להחליף במדינה את מערך טילי החוף הרוסים המתיישנים מדגם P-20 סטיקס (מערכת השיגור Rubezh) לטווח של 80 ק"מ.  הטילים הסיניים, בדומה לטילי היאחונט, הם בעלי טווח של כ- 300 ק"מ עד 400 ק"מ (בתלות בגרסה), מצויידים בראש קרב במשקל של כ- 250 ק"ג וטסים במהירות של כ- 2.8 מאך. הטילים פותחו על ידי החברה הסינית China Aerospace Science and Industry Corporation, אחת מחברות האמל"ח הגדולות והמובילות בסין לפיתוח וייצור טילים. לטילים יכולת פגיעה לא רק במטרות ימיות אלא גם במטרות בחוף ובעומק היבשה.  הטילים הסיניים, הנראים זהים למקבילה הרוסית היאחונט, הוצגו לראשונה בתערוכת אמל"ח בסין ב- 2015 ועוררו ויכוח עז בין רוסיה והודו.  רוסיה והודו מנהלות מאז ראשית שנות האלפיים, במשותף את פרוייקט הבראהמוס, פרוייקט שהוא למעשה גרסת הייצוא של טיל היאחונט. פרוייקט הבראהמוס אפשר למעשה לרוסים לסיים את הפיתוח ולהגיע לבשלות המבצעית של היאחונט. הודו ייצרה מאות רבות של טילי בראהמוס.  הפרוייקט הסיני יצר מתיחות בין רוסיה והודו, אשר האשימו זו את זו בגניבת המידע הטכנולוגי על ידי סין, אשר אפשר לסין לייצר את הגרסה שלהם לטיל היאחונט.  על פי תמונות הטיל הסיני ורכב השיגור, נראה כי פעילות הריגול הטכנולוגי הסיני בהקשר זה הייתה מוצלחת ביותר, בין אם מקור המידע ברוסיה או בהודו, ובין אם המידע הושג באמצעות תקיפות סייבר, מבצע מודיעין אנושי (יומינט) או אם באמצעות רכש "שחור" של מערכת שלמה.  טווח הפעולה המרבי של הטיל משתנה בין המדינות. ברוסיה טווח הטיל המרבי הוא 600 ק"מ, אך אינו נמכר בעולם בתצורה זו לאור מגבלות MTCR. בהודו גרסת הבראהמוס המקורית היא 300 ק"מ, אך לפני כשנתיים אפשרו הרוסים להגדיל את טווח הטיל ל- 450 ק"מ, באמצעות שינוי תוכנה בתוכנת הטייס האוטומטי. הגרסה הסינית מאפשר טווח טיסה של 300 עד 400 ק"מ, בתלות במהירות.  אלג'יריה רכשה ככל הנראה את הטילים בגרסת הטווח הארוכה יותר, וברשתות החברתיות באלג'יריה הועלו תמונות רבות של רכבי שיגור CM-302, הנעים על גבי מובילים ברחבי המדינה.  אלג'יריה החלה בשדרוג היכולות הימיות שלה כבר לפני למעלה מעשור, וציידה את הצי שלה במיטב ספינות הקרב מתוצרת איטליה, סין וגרמניה, וצוללות מתקדמות מדגם קילו תוצרת רוסיה, המצויידות בטילי שיוט "קליבר" כנגד מטרות בעומק היבשה. ב- 2015 רכשה אף אלג'יריה אונייה נושאת גייסות ומסוקים, LPD, תוצרת איטליה.  תהליכי בניין הכוח של אלג'יריה, שהטיל הסיני החדש מהווה בהם אבן בניין מרכזית, מאפשרים למדינה עוצמה ועליונות ימית באזור המגרב, עוצמה המאיימת באופן ישיר על מרוקו. בין המדינות קיימת מתיחות צבאית ומדינית, והרכש החדש מסין צפוי להגביר אותה. ישראל היא אחת מ"הנהנות" מהחיכוך הצבאי בין מרוקו ואלג'יריה. כך לדוגמה סיכמה תע"א במרץ האחרון עסקה בשווי של למעלה ממיליארד דולר מול מרוקו לאספקת מערכות הגנה אווירית מדגם ברק-MX, ליירוט מטוסי קרב, מסוקים, מל"טים, טילי שיוט, טילי קרקע-אוויר וטילי קרקע-קרקע. מומלץ שישראל תעקוב אחר בניין הכוח של אלג'יריה, שאיפותיה לעליונות ימית ופעילותה המבצעית, שכן סביר יהיה להניח שאוניות הקרב והצוללות של אלג'יריה יפעלו באגן המזרחי של הים התיכון, למרות שלכאורה אין למדינה כל כוונות לפעול צבאית נגד ישראל. 

לדברי תמיר גורן, מנהל טכנולוגיות במערך הסייבר הלאומי: ״ההסכם יאפשר הבנה מעמיקה של סיכוני הסייבר למטוסים ויתרום לביטחון התעופה האזרחית בזמן שהתחום מתאושש ממשבר הקורונה.״ בתמונה מימין לשמאל: עדו נחושתן, בריאן קונלי וגבי פורטנוי. צילום: חן גלילי   תחום התעופה האזרחית מאופיין בהתפתחויות טכנולוגית רבות המייצרות מורכבויות ואתגרי סייבר חדשים. התפתחויות אלה מחייבות היערכות מבעוד מועד להגנת סייבר הולמת. כחלק ממאמצי מערך הסייבר הלאומי לקדם מהלכים לאומיים ובין-לאומיים למציאת פתרונות סייבר, חתם המערך על הסכם שיתוף פעולה עם יצרנית המטוסים האמריקנית בואינג (Boeing). על ההסכם חתמו ראש מערך הסייבר הלאומי גבי פורטנוי, נשיא בואינג ישראל האלוף במיל' עדו נחושתן וסגן הנשיא לניהול מערכות סייבר בחברת בואינג בריאן קונלי. חברת בואינג, העוסקת בתעופה ובמערכות חלל, נחשבת החברה הביטחונית השלישית בגודלה בעולם והיצואנית הגדולה ביותר בארה"ב. החברה מייצרת ומספקת שירות למטוסים מסחריים, מוצרי הגנה ומערכות חלל עבור לקוחות ביותר מ-150 מדינות. לחברה נציגות בישראל בהובלת אלוף במיל' עדו נחושתן, מפקד חיל האוויר לשעבר. במסגרת ההסכם שנחתם, סוכם על שיתוף ידע, זיהוי איומים, קידום ההבנה של סיכונים ומתודולוגיות לצמצומם, וכן פיתוח פתרונות להגנה על תעופה אזרחית, בשיתוף תעשיות הסייבר והתעופה בישראל ובארה"ב. לדברי תמיר גורן, מנהל טכנולוגיות במערך הסייבר הלאומי: "ההסכם הוא תוצר של שיח ממושך שהצמיח אמון בין הצדדים, הקריטי לשיתוף פעולה בתחום הסייבר בתעופה. ההסכם יאפשר הבנה מעמיקה של סיכוני הסייבר למטוסים ויתרום לביטחון התעופה האזרחית בזמן שהתחום מתאושש ממשבר הקורונה. התקווה היא שגורמים נוספים יצטרפו למאמץ הקולקטיבי בעקבות ההסכם. רק במאמץ בין-לאומי משותף נוכל להבטיח את בטחון הסייבר בתעופה האזרחית". ההסכם הוא חלק מתוכנית אסטרטגית של המערך ושל רשות התעופה האזרחית (רת"א) לקידום יכולות הגנת סייבר על תעופה אזרחית ובכללה: הובלת ועדת היגוי לאומית להגנת סייבר בתעופה בשיתוף גופי ממשל מובילים; פרויקט "הרקולס" למיפוי האיומים והפתרונות בתחום התעופה.  קידום מחקר ופיתוח לפתרונות הגנה בתעשיית ההייטק והסייבר ובאקדמיה; הנחיית רשות שדות התעופה, המוגדרת תשתית מדינה קריטית, וכן חברות התעופה בשיתוף רת"א; שיתוף פעולה עם יצרניות מובילות כדוגמת בואינג ואיירבאס; קידום מהלכים לגיבוש סטנדרטים ותקנים מחייבים להגנה עם גופים בין-לאומיים מובילים; ופיתוח הדרכות לאימון ולהעלאת מודעות בקרב טייסים ועובדים בתחום.

נכון, הכתובת הייתה על הקיר מאז החלו קידוחי הגז במים הכלכליים של ישראל. עם זאת, בשבת האחרונה חיזבאללה הוכיח שאין מדובר בדיבורים בלבד - אלא במטרות לגיטימיות, אם וכאשר תפתח מלחמה עם לבנון  https://twitter.com/Energean/status/1533722109230436352?s=20&t=Hf6J5c4sY... שני 'ברקים' הפילו כטמ"מים ששיגר חיזבאללה לכיוון אסדת הגז 'כריש' במים הישראליים: מטוס קרב 'ברק' F-16 מטייסת העמק בבסיס רמת דוד שבצפון ומערכת הגנ"א 'ברק' ששיגר סטי"ל של שייטת 3, שייטת ספינות הטילים של זרוע הים.  האירוע בשבת לא היה הראשון בתולדות חיל האוויר בהפלת כטמ"מ על ידי מטוס קרב, אך ראשון שבו הופלו שלושה כלים בדרכם לאסדת הגז. כך נפתחה בשבת חזית חדשה של ישראל: לא רק חזית ימית בגבול המערבי אלא חזית ההגנה על נכסי אנרגיה בים הפתוח.  לכאורה מה הרבותא בכך שמטוס קרב מתקדם כמו F-16 מפיל פלטפורמה לא מאויישת קטנה ולא חמושה? הטייס שהפיל את כטמ"מ חיזבאללה יודע לבצע הפלות הרבה יותר מסובכות עם מטוסו וחימושו. ובכל זאת, מדובר במטרה קטנה שטסה לאט, ובמקרה של שבת, הכטמ"מים טסו נמוך מעל המים, כמעט כמו טיל לוחך-ים. מטרה קטנה שטסה נמוך מעל מים היא אתגר גם לטייס מטוס 'ברק'.  שלושה כלי טיס ששוגרו ביחד לעבר מטרה ישראלית – זו יכולת משופרת של האויב. בכל חילות האוויר עוסקים היום בהגנה מפני קבוצות, או נחילים, של כטמ"מים, SWARMS, וכיצד מתמודדים עם מספר רב של מטרות כאלו שנעות אל המטרה. נודה על האמת, בשבת חיזבאללה שיגר 'נחיל' כטמ"מים לעבר ישראל.  המענה המבצעי של צה"ל היה רב-זרועיות, אחת ממלות הקסם של צה"ל בשנות כוכבי. מישהו קבע חלוקת עבודה: טייס קרב וסטי"ל יחלקו ביניהם את שלוש המטרות. זה דורש תיאום בין שני הזרועות, מודיעין, הפעלת יחידות גילוי, זיהוי המטרות, שותפות יחידות הבקרה של חילות האוויר והים, המפקדות והמטות של שני הזרועות. כל המלאכה הזאת חייבת להתבצע תוך דקות בעוד שלושה הכטמ"מים דוהרים לעבר האסדה, ואסור שאפילו יתקרבו אליה.  במארס 2022 היה תקדים: זוג מטוסי 'אדיר' F-35 הוזנק מבסיסו בנבטים כדי ליירט כטמ"מ עוין. מפקד הטייסת הסביר לאחר מעשה שהפלת כטמ"מ דל-חתימה היא אתגר מורכב מבחינת הגילוי של מטרות איטיות דלות-חתימה, ולשם כך יש למדינה מעטפת הגנ"א מתקדמת, הסביר מפקד הטייסת. הטייס שלוחץ על הכפתור הוא קצה מערכת גדולה של גילוי, איתור, עקיבה, הזנקה, השמדה, ובעיקר – החלטה נכונה שמתקבלת במהירות. במקרה האחרון היו אלו פלטפורמות בלתי מאויישות לא חמושות, בעתיד עלולות זרועות צה"ל להתמודד עם כטמ"מים חמושים, מתאבדים, תוקפים, בשם הכולל חימושים משוטטים. כאלו שמאתרים מטרה, מתפוצצים ומתרסקים עליה. לא לשווא הם מכונים KAMIKAZE DRONES. אם אין כאלו לאיראנים היום, יהיו להם מחר, כך חייבים להניח. אלו  איומים אמיתיים, ובידי ישראל יש סימנים, עדויות והוכחות שבאיראן הולכים לכיוון הזה של הגדלת היכולות של כלים בלתי מאויישים.  מדוע שלחו מי ששלחו את שלושה הכטמ"מים לעבר אסדת הקידוח? נשמעו הערכות רבות, אך אין חשיבות לסיבה: כדי לתקוף? לאסוף מודיעין? לצלם? ליצור תודעה? האם זה קשור למו"מ עם לבנון על קווי הגבול הימי בשדות בגז?. ואולי ארגון חיזבאללה שהולך ונהפך לצבא של ממש, רצה להפגין יכולת מבצעית, אפילו ידע שהכטמ"מים שלו לא יגיעו למטרתם. לא הסיבה חשובה, אלא העובדה ששוגרו שלושה כלים, שעלולים להיות קטלניים, אל מטרה בים הפתוח, שכיום אין אסטרטגית ממנה למדינת ישראל. התשובה המבצעית היתה נכונה ומדויקת.  חיל הים היה אמון במשך שנים על הגנה על חופי ישראל, הבטחת נתיבי הסחר הבינלאומיים לישראל וממנה בים התיכון ולחימה נגד ציי אויב. מרגע גילוי שדות הגז נוספה לחיל משימה: להגן על שטחי ים ענקיים שעמוק מתחת לפני הים מסתתר הנכס של המים הכלכליים, הגז. בכך עוסקות יחידות חיל הים, מגוון סטי"לים וספינות סער חדישות בנות דורות 5 ו-6 ולוחמי משימות שמעל ומתחת למים. 

למרות ש-84 אחוזים מהארגונים טוענים שמרבית תהליכי הבדיקות מתבצעים בסביבות מורכבות, עדיין רק מעטות משתמשות בתהליכי בדיקות אוטומטיים מלאים או בכלי בינה מלאכותית   bigstock חברת קיסייט טכנולוגיות, ספקית עולמית של פתרונות לעולמות האלקטרוניקה לתחומי תכנון, בדיקות, ולידציה ומדידות, פרסמה את תוצאותיו של מחקר עולמי בנוגע למתודולוגיות וטכנולוגיות בדיקה (Testing) הנהוגות כיום במגזר הארגוני והעסקי. את המחקר יזמה חברת קיסייט, והוא בוצע על ידי חברת המחקר הבינ"ל Forrester. מהמחקר עולה כי אוטומציה של בדיקות הולכת וצוברת תאוצה, כש-75 אחוזים מהארגונים מציינים שהם עושים שימוש המשלב בין שיטות בדיקה אוטומטיות וידניות. אולם, רק 11 אחוזים מהארגונים ציינו שמתודולוגיות הבדיקה שלהם מבוססות על אוטומציה מלאה מקצה לקצה. הנתונים גם מראים כי רמת מורכבות המוצרים מצויה בעלייה, כשבהתאמה כמות הבדיקות נמצאת גם היא בעלייה (77 אחוזים), וכי ללא אוטומציה של תהליכי הבדיקה - ילך ויואט קצב פיתוח המוצרים. האתגרים הטכניים הנובעים מהמורכבות של תחום הבדיקות המסורתיות כוללים: תהליכי עבודה ארוכים, חוסר דיוק באיתור תקלות או 'באגים', ותיקון שלהן. אתגרים אלו גם משפיעים בצורה ישירה על התוצאות העסקיות של הארגונים ועל תהליכי פיתוח המוצר. במחקר דירגו המשתתפים את התוצאות האפשריות לאתגרים אלו באופן הבא: 51 אחוזים – סיכון לפרצת אבטחת מידע; 48 אחוזים – הוצאות עודפות; 42 אחוזים – Time to Market איטי; 36 אחוזים – מוצר פגום; 34 אחוזים – אובדן הכנסות. יחד עם זאת, ארגונים מכירים בכך ששיטות הבדיקה הידניות או האוטומטיות למחצה לא יכולות להדביק את הפער הנוצר אל מול המורכבות הגדלה של המוצרים. כתוצאה מכך, 45 אחוזים מהמשיבים ציינו שהם ישקלו מעבר לאוטומציה מלאה של תהליכי הבדיקות במהלך 3 השנים הקרובות, גידול של 409%. יותר ממחצית (52 אחוזים) ציינו שהם יבחנו שילוב של בינה מלאכותית AI בסביבות בדיקה מורכבות, גידול של 325%. בנוסף, ארגונים מצפים להפיק תועלות באמצעות המעבר לשיטות בדיקה אוטומטיות וחכמות, דוגמת אלו של קיסייט – Keysight's Automationg Intelligence. שיפורים תפעוליים, שציינו המשתתפים במחקר, כוללים: הגדלת הפרודוקטיביות (59 אחוזים), ביצוע סימולציה של פונקציונאליות מוצר או ביצועיו (54 אחוזים), ויכולת תיקון 'באגים' אוטומטית או סימולציה לחסכון זמן בתהליכי תיקון ובדיקה מחדש (fix-retest) (53 אחוזים). הצפי להשפעות עסקיות כולל: איכות מוצר גבוהה יותר המשפרת שביעות רצון לקוח (59 אחוזים), קיצור Time to Market (50 אחוזים), ותהליכי פיתוח מוצר אג'יליים יותר (50 אחוזים).

הרשות לפינוי מוקשים במשרד הביטחון השלימה פינוי של 1700 דונם של שטחי נפלים ושדות מוקשים |  בשבועות הקרובים תחל הרלפ"ם בפרויקטים נוספים לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים סמוך לדימונה תמונה: אגף דוברות והסברה במשרד הביטחון הרשות לפינוי מוקשים במשרד הביטחון השלימה פינוי של 1700 דונם של שטחי נפלים ושדות מוקשים בנחל תמר, נאות הכיכר ונאות חובב. השטחים המפונים ישמשו לחקלאות, תיירות ותעשייה. השטח הכולל ששוחרר בנחל תמר ובנאות הכיכר שבאזור ים המלח משתרע על פני 1200 דונם וכעת ישמש לחקלאות ותיירות. נחל תמר הינו אחד מאתרי הטיולים העמוסים והפופולאריים ביותר בדרום הארץ, וכעת יהיה ניתן לטייל בו בבטחה. בנאות חובב פונו 500 דונם שהכילו מאות נפלים ישנים, כעת ישמש השטח להקמת מפעלי תעשייה, ויגדיל משמעותית את אזור התעשייה.  בשבועות הקרובים תחל הרלפ"ם בפרויקטים נוספים לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים. סמוך לדימונה יפונו 1500 דונם של שטח נפלים לטובת אנרגיה ירוקה, וברמת הגולן יפונו שדות מוקשים במספר פרויקטים לטובת תיירות, חקלאות ואנרגיה ירוקה.

שרת החדשנות, אורית פרקש הכהן, מינתה את פרופ' דן בלומברג לתפקיד יו"ר סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה פרופ׳ דן בלומברג. קרדיט לצילום: דני מכליס, אונ׳ בן גוריון בנגב שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, הודיעה היום (ב׳) על מינויו של פרופ' דן בלומברג לתפקיד יו"ר הוועדה המייעצת לסוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. המינוי אושר ע"י משרד המשפטים. בלומברג הוא סגן נשיא לפיתוח אזורי ותעשייתי באוניברסיטת בן גוריון בנגב, בעל דוקטורט מאוניברסיטת אריזונה בתחום של גיאולוגיה פלנטרית, ומי שעמד בראש הצוות של אונ׳ בן גוריון בפיתוח הננו-לווין BGUSAT ביחד עם התעשייה האווירית. המינוי לתפקיד, שהוא התנדבותי, נעשה בהתאם להחלטת הממשלה בנושא, הקובעת כי יו"ר סוכנות החלל הישראלית נדרש להיות מדען בעל מוניטין בתחום החלל. במסגרת תפקידו יעמוד בלומברג בראש הוועדה המייעצת של הסוכנות.  שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש-הכהן: ״מודה לפרופסור איציק בן ישראל על שירותו ארוך השנים כיו״ר סוכנות החלל, ותרומתו לסוכנות ולקידום תעשיית החלל האזרחית. אני מאחלת הצלחה לפרופסור דן בלומברג, יו״ר סוכנות החלל הנכנס, שיפעל יחד עם מנהל הסוכנות אורי אורון להמשך קידום התעשייה שעוברת מהפכה מסחרית בעל פוטנציאל משנה מציאות. בהצלחה!״ פרופ' דן בלומברג, יו"ר סוכנות החלל הישראלית הנבחר: ״מדינת ישראל חברה בנבחרת מצומצמת ויוקרתית של מדינות, שלהן נגישות לחלל. כשם שהמדינה ידעה למנף נושאים אחרים, אין ספק, שגם תחום זה יתורגם לצמיחה כלכלית וחברתית. כבוד גדול הוא לי למלא תפקיד זה, וברצוני להביע את הערכתי לפועלו האדיר של פרופ׳ יצחק בן-ישראל." פרופ' דן בלומברג הינו סגן נשיא לפיתוח אזורי ותעשייתי באוניברסיטת בן גוריון בנגב, בעל דוקטורט מאוניברסיטת אריזונה בתחום של גיאולוגיה פלנטרית. עומד בראש המעבדה לחישה מרחוק והדמאות פלנטאריות המשמשת כאחת מהמעבדות האזוריות של NASA, חוקר שותף בטיסות הניסוי של NASA עם מערכות מכ"ם על מעבורת החלל (SRL), ומוביל מחקרים רבים בתחום. פרופ' בלומברג הוביל גם את שיתוף הפעולה בין אונ' בין גוריון לתעשייה האווירית לבניית BGUSAT, ננו לווין ישראלי אשר עדיין נע בחלל. מכהן כחבר באקדמיה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה.