זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
The headlines that made most buzz on this page
04/07/23 09:04
13.15% of the views
מאת IsraelDefense
בשנת 2014 סיכלה ארה״ב מכירת ענק של רפאל לפולין סביב מערכת הגנה אווירית ״שרביט קסמים״. עכשיו, היא כבר עושה סבב שדרוגים לאחר סבב המכירה הראשוני שר החוץ, אלי כהן נפגש עם עמיתו שר החוץ הפולני זביגנייב ראו | קרדיט: שגרירות ישראל בפולין בזמן שהציבור הישראלי חוגג את עסקת החץ הצפויה עם גרמניה בהיקף של כ-4 מיליארדי דולרים (שגם חלקה ילך לתעשייה אמריקאית לטובת ייצור בארה״ב), האמריקאים צוחקים כל הדרך לבנק.
בשנת 2014 סיכלה ארה״ב מכירת ענק של רפאל לפולין סביב מערכת הגנה אווירית ״שרביט קסמים״. עכשיו, היא כבר עושה סיבוב שני של שדרוגים בהיקף 15 מיליארדי דולרים - יותר מפי שלושה ממה שתראה ישראל מעסקת החץ. וזה רק בפולין.
מערכת הפטריוט נמצאת במספר מדינות באירופה והמלחמה באוקראינה הכניסה את כל בעלי המערכת לחרדות. מכאן, סבבי שדרוגים והצטיידות הם רק עניין של זמן. עשרות מיליארדי דולרים צפויים לזרום לקופת התעשיות הביטחוניות האמריקאיות בשנים הקרובות מהפטריוט בשוק האירופאי.
נחזור ל-2014. אלו היו שנים טרם הפלישה הרוסית לאירופה, אך גם אז, פוטין היה האיום העיקרי. ארה״ב לא רצתה שמערכת ישראלית תפריע למכור פטריוט באירופה והבית הלבן הפעיל לחץ עצום על ישראל לסגת מהעסקה.
תמורת הנסיגה, חברת רייתאון התחייבה להכניס לסל המיירטים של הפטריוט את מיירט כיפת ברזל ושרביט קסמים. כך, לקוח פטריוט יוכל לרכוש את המיירטים האלו, אבל רק אם יש לו מערך פטריוט ורק אחרי שהתחייב לרכוש מיירטים תוצרת ארה״ב (במיירט ישראלי יש חלוקת רווח עם התעשייה הישראלית).
כאמור, בימים האחרונים, מחלקת המדינה האמריקנית אישרה מכירה אפשרית בהיקף 15 מיליארד דולר של רכיבי מערכת פטריוט לפולין. לפי הפרסום, החבילה תכלול 48 משגרי פטריוט, 644 טילי יירוט PAC-3 MSE, קישורי רשת, חיישנים, ציוד תמיכה, חלפים ותמיכה טכנית.
החברות Raytheon ולוקהיד מרטין יהיו הקבלנים הראשיים של הפרויקט.
04/07/23 11:32
12.21% of the views
מאת IsraelDefense
מפכ"ל המשטרה, רב ניצב יעקב שבתאי: "אנחנו נמצאים בתקופה מאתגרת במיוחד, הן בפן הבטחוני והן בפן הציבורי.״ צילום: משטרת ישראל השר לביטחון לאומי ח"כ איתמר בן גביר ומפכ"ל המשטרה רנ"צ יעקב שבתאי סיכמו כי המפכ"ל יסיים את כהונתו ב17 בינואר 2024 כמתוכנן. עוד סוכם, כי השר והמפכ"ל ימשיכו בעבודה משותפת עד לסיום כהונת המפכ"ל, וימשיכו לפעול לחיזוק משטרת ישראל, ולטובת אזרחי המדינה.
בנוסף, החליטו השר לביטחון לאומי ומפכ"ל המשטרה על סבב מינויים בכירים במשטרת ישראל:
לתפקיד מפקד מחוז תל אביב ימונה ניצב פרץ עמר.
לתפקיד מפקד מחוז דרום ימונה ניצב אמיר כהן.
לתפקיד הפרויקטור למאבק בפשיעה בחברה הערבית ימונה ניצב יורם סופר.
לתפקיד מפקד מחוז חוף ימונה תת ניצב דני לוי, שיקודם לדרגת ניצב.
לתפקיד מפקד מג"ב ימונה תת ניצב בריק יצחק, שיקודם לדרגת ניצב.
לתפקיד ראש אגף תכנון ימונה ניצב יוסי רופא.
לתפקיד ראש אגף תמיכה לוגיסטית ימונה תת ניצב יאיר חצרוני, שיקודם לדרגת ניצב.
לתפקיד ר' אגף ההדרכה ימונה ניצב עמיחי אשד.
04/07/23 08:51
11.27% of the views
מאת IsraelDefense
בשנת 2014 סיכלה ארה״ב מכירת ענק של רפאל לפולין סביב מערכת הגנה אווירית ״שרביט קסמים״. עכשיו, היא כבר עושה סבב שדרוגים לאחר סבב המכירה הראשוני שר החוץ, אלי כהן נפגש עם עמיתו שר החוץ הפולני זביגנייב ראו | קרדיט: שגרירות ישראל בפולין בזמן שהציבור הישראלי חוגג את עסקת החץ הצפויה עם גרמניה בהיקף של כ-4 מיליארדי דולרים (שגם חלקה ילך לתעשייה אמריקאית לטובת ייצור בארה״ב), האמריקאים צוחקים כל הדרך לבנק.
בשנת 2014 סיכלה ארה״ב מכירת ענק של רפאל לפולין סביב מערכת הגנה אווירית ״שרביט קסמים״. עכשיו, היא כבר עושה סיבוב שני של שדרוגים בהיקף 15 מיליארדי דולרים - יותר מפי שלושה ממה שתראה ישראל מעסקת החץ. וזה רק בפולין.
מערכת הפטריוט נמצאת במספר מדינות באירופה והמלחמה באוקראינה הכניסה את כל בעלי המערכת לחרדות. מכאן, סבבי שדרוגים והצטיידות הם רק עניין של זמן. עשרות מיליארדי דולרים צפויים לזרום לקופת התעשיות הביטחוניות האמריקאיות בשנים הקרובות מהפטריוט בשוק האירופאי.
נחזור ל-2014. אלו היו שנים טרם הפלישה הרוסית לאירופה, אך גם אז, פוטין היה האיום העיקרי. ארה״ב לא רצתה שמערכת ישראלית תפריע למכור פטריוט באירופה והבית הלבן הפעיל לחץ עצום על ישראל לסגת מהעסקה.
תמורת הנסיגה, חברת רייתאון התחייבה להכניס לסל המיירטים של הפטריוט את מיירט כיפת ברזל ושרביט קסמים. כך, לקוח פטריוט יוכל לרכוש את המיירטים האלו, אבל רק אם יש לו מערך פטריוט ורק אחרי שהתחייב לרכוש מיירטים תוצרת ארה״ב (במיירט ישראלי יש חלוקת רווח עם התעשייה הישראלית).
כאמור, בימים האחרונים, מחלקת המדינה האמריקנית אישרה מכירה אפשרית בהיקף 15 מיליארד דולר של רכיבי מערכת פטריוט לפולין. לפי הפרסום, החבילה תכלול 48 משגרי פטריוט, 644 טילי יירוט PAC-3 MSE, קישורי רשת, חיישנים, ציוד תמיכה, חלפים ותמיכה טכנית.
החברות Raytheon ולוקהיד מרטין יהיו הקבלנים הראשיים של הפרויקט.
04/07/23 19:54
9.39% of the views
מאת IsraelDefense
הפיצוץ האחרון במפעל הנטוש בנוף ים, הרצליה, הסתיים בנס בלי נפגעים | באתרים מעין אלה, יש לנהוג במשנה זהירות ולא "לשכוח" את פוטנציאל הסיכון By Kpl. Christen, Polizeikommando des Kantons Bern, Erkennungsdienst - State Archive of Bern: BB 14.1.408, Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=64678445 נפיצים, בכלל זה חומרי הנפץ, ההדף, הפירוטכניקה ושאר המרכיבים האנרגטיים המצויים בפריטי תחמושת, מהווים פוטנציאל לזיהום הסביבה. מרכיבי החימוש, הן כימיקליים והן מתכות, יכולים להשתחרר לסביבה עם הזמן ולסכן הן ברעילות והן בפגיעה אקולוגית.
ההשפעה הסביבתית הינה משמעותית במיוחד לאור ריבוי פעולות בנפיצים (כדוגמת ניסויי פיצוץ, סילוק, עבודה עם חומרים מסוכנים וכד') המתבצעות לאורך תקופה ממושכת באתר מסוים.
לצורך כך, קיימות לא מעט אמנות בינלאומיות, דרישות רגולציה, הוראות ותקני בטיחות לשמירה על דרישות הבטיחות מחד, וביטול פעולות המזיקות לסביבה כדוגמת שריפה, פיצוץ, הטבעה והטמנה של נפיצים מאידך.
הפיצוץ באתר תעש נוף ים שאירע לאחרונה, הדגיש עד כמה חשובים הניטור והבקרה באתרים בהם נעשו פעילויות בנפיצים, גם לאחר שהופסקה פעילותם של אותם אתרים. אם בגין העתקת מקום הפעילויות או בעקבות תאונה. מאמר זה יעסוק בנפיצים "נטושים" ופוטנציאל הסיכון הגלום בהם.
השפעה נפיצים נטושים על הסביבה
אירוע תאונה יכול להוביל לזיהום סביבתי ופגיעות בנפש ונזקים לרכוש בטווח הקצר והארוך (בזמן האירוע ולאחריו).
יש לזכור כי נפיצים אשר ננטשו לפרקי זמן ארוכים, בין אם לאחר תאונה או לאחר פעילות ממושכת, גורמים לפגיעה "שקטה" בסביבה עקב העמסתה בשאריות רעילות (פגיעה במי תהום, זיהום קרקע, זליגה למקורות מים סמוכים, הרעלת החי והצומח).
מעבר לעובדה כי חומרי הנפץ, בין אם הינם מצויים כחומרי גלם או מוכללים בפריטי חימוש, עלולים לאבד מיציבותם לאורך השנים עקב תנאי אקלים (חום קיצוני, לחות, זיהום) ולגרום להפעלה לא רצונית (פיצוץ ו/או שריפה) שהשלכותיה יהוו פגיעה חוזרת בסביבה.
האיור הבא מציג מקורות סיכון אפשריים העלולים להיווצר בעת נטישה של נפיצים מעל ומתחת לפני הקרקע. [איור באדיבות הכותב]
ניתן לראות מאיור זה כי נושא הזיהום הסביבתי יכול להתבטא על פני הקרקע בצורות שונות. מצבורי חומרים אנרגטיים המצויים בשפך או מים עומדים המכילים חומרים אלו, מהווים פוטנציאל סיכון להרעלת אדם, חי וצומח.
פריטי חימוש עם מעטפת דקה (כדוגמת מוקשים, פצצות מרגמה וכד') עלולים לאחר זמן להתבקע ולזהם בתכולתם הרעילה את הקרקע.
על פי מדריכים בינלאומיים העוסקים בזיהום חומרים נפיצים, המהירות בה הם מתפשטים בקרקע תלויה בתכונות הכימיות של החומר כמו גם במאפייני הקרקע ובתנאי האקלים.
כך למשל, קרקע בעלת מעט חומרים אורגניים (כדוגמת קרקע חולית), תאפשר מעבר מהיר יותר של חומרים נפיצים (כדוגמת TNT). קצב ההתמוססות בקרקע תלוי ישירות בטמפרטורה ובירידת הגשמים באזור (התמוססות חומרים מואצת בתנאי אקלים חמים ולחות גבוהה).
השפעת הזמן על פוטנציאל הסיכון
תהליך ה"הזדקנות" מהווה פרמטר משמעותי בהבנת פוטנציאל הסיכון. פריטים נפיצים מטבע הדברים הם בעלי אורך חיי מדף מרגע ייצורם, כאשר ישנם מרכיבי חימוש ה"מזדקנים" מהר יותר מאחרים.
לשם כך נדרשות בחינות תקופתיות (למשל, הודפים אשר תאריך תפוגתם תלוי במייצב שמוסיפים להם), גם לפריטי חימוש המאוחסנים בתנאים אופטימליים.
כאשר אנו מדברים על נפיצים נטושים, בהם לא בוצעה בקרה זו לאורך עשרות שנים, אנו מדברים על הסכנה באי-גילוי כמו גם זיהוי הסיכון הקיים בהם. לא אחת אנו נחשפים לחדשות בדבר גילוי והשמדה של פריטי תחמושת ממלחמות העולם הראשונה והשנייה, אשר חומר הנפץ המרסק בהם נותר איום משמעותי לפגיעה בנפש ורכוש.
יש לזכור כי מעטפת הפריט וחלקים חיצוניים עלולים להטעות וקיימת הסתברות כי המרכיבים הפנימיים (אלמנטים פירוטכניים או מכניים), אשר נחשפו לתנאי סביבה קשים ו/או בקיעת המעטפת, יכולים להפוך פריט המוגדר "אדיש" ל-"רגיש".
תאונות עבר וסקרים שנעשו הוכיחו לא אחת כי בעוד שחלקו החיצוני של הפריט מעיד על הזדקנות הפריט הנראה שלם (למעט חלודה), עדיין נדרשת הערכה מקצועית לסיכון הקיים לשינויים הפנימיים שהתחוללו בו במהלך "נטישה" לפרק זמן ארוך.
אירועי עבר עקב נטישת נפיצים
דוגמא הממחישה את פוטנציאל הסיכון החוזר בעקבות אירוע הנו אסון מיטהולץ בשוויץ. בליל ה-19 בדצמבר בשנת 1947, אירעו שלושה פיצוצים רבי עוצמה במתקן אחסנה תת קרקעי אשר נבנה במלחמת העולם השנייה בהר הסמוך לכפר מיטהולץ.
על פי ממצאי החקירה, הסיבות לאירוע היו בעיקר היווצרות של אזיד נחושת בנפצי רימונים אשר הופעלו עצמאית, וכמו כן בעירה ספונטאנית מאבקות הודף עקב שינויים כימיים. בזמן האירוע עצמו אוחסנה במתקן כמות נפיצים של 7,000 טון ברוטו במתקן (משקלם הכולל של מגוון רחב של פריטי חימוש בקטרים שונים, חומרי נפץ, אבקות הודף ואריזות) אשר הכילה כ-900 טון חומרי נפץ.
עוצמת הפיצוצים (הוערכה כשוות ערך לפיצוץ של כ-30 טון TNT), גרמה להריגת תשעה מתושבי הכפר ולפציעתם של עשרים נוספים תוך גרימת נזק סביבתי רב. ההרס כלל עשרות מבני מגורים, העפת רגמות ורסיסים, פיזור פסולת עד טווח של שני קילומטרים ו"קבורה" של תחמושת רבה אשר כוסתה בהריסות ושברי סלע.
פינוי הנפיצים לאחר האסון כלל הטבעה (בימים שעוד היה מותר לעשות זאת) של פריטי תחמושת רבים (בשווייץ קיימים ששה אגמים בהם הוטבעה תחמושת), השמדה בפיצוץ והעברה למפעלי תחמושת (הנצלה).
על פי הערכות, כמחצית מכלל הנפיצים שהיו במתקן לא נמצאו, ועדיין קבורים באתר. ניתוחי סיכונים שבוצעו בשנים האחרונות קבעו כי עדיין קיים סיכון לפיצוץ מאסיבי של עד 10 טון חומר נפץ באתר.
הדבר הביא להחלטה על פינוי תושבי הכפר ומשום כך נקבע פינוים ויישובם מחדש של התושבים לצורך ניקוי האתר. נכון לעת זו, כמעט 80 שנה לאחר האסון, הרשויות בשוויץ דנות בדרכים ליישום תוכנית השיקום עקב העלויות הגבוהות (כשלושה מיליארד פרנק שוויצרי, שהינם כשנים עשר וחצי מיליארד שקל, על פי שער החליפין במועד כתיבת המאמר).
ברם, אסון מיטהולץ אינו אירוע ייחודי מהמאה הקודמת. גם בעשורים הראשונים למאה ה-21 אנו עדים לתאונות, בהן נפיצים אשר נותרו ללא בקרה ופיקוח בתנאי אחסנה לא נאותים הובילו בעת הפעלה לא רצונית, אם בידי אדם או מהפעלה עצמית לאסון מתמשך.
תאונות נפיצים נטושים בעולם
אוקראינה, 2004 - אתר אחסנה צבאי
האתר שימש לאחסון תחמושת בכמויות שהיו גדולות בהרבה מעל המותר באתר. תכנון האתר הלקוי כלל חוסר באמצעי בטיחות והגנה, תחמושת שאוחסנה בתנאים לא נאותים, ללא מתרסים וללא שמירה על מרחקי הפרדה למניעת התפשטות פיצוץ בעת תאונה.
סיבת האירוע: שריפה בעת פעולות סילוק בתחמושת באתר. תוצאות: חמישה הרוגים, השמדת רוב האתר והעפת רגמות, חלקי תחמושת ונפיצים חיים.
השלכות: זיהום נרחב בשטח מעל 300 קמ"ר בעשרות אלפי טונות של פריטי נפיצים. פינוי של כ-7,000 איש מ-15 כפרים ברדיוס של 10 ק"מ ממוקד האירוע.
קפריסין, 2011 - בסיס חיל הים
אחסנת תחמושת שהוחרמה בכמות רבה של מכולות שהוצבו האחת על גבי השנייה, בתנאי אקלים קיצוניים ללא ביצוע ניטור ומעקב שוטפים במשך תקופה ארוכה. אחסנה בעירוב קבוצות של פריטים בניגוד להוראות וללא שמירה על מרחקי הפרדה נאותים,
סיבת האירוע: שריפה מתמשכת (כתוצאה מאיבוד יציבות של חומרי הנפץ) שהובילה לפיצוץ כולל של תכולת הנפיצים.
תוצאות : 13 הרוגים, 62 פצועים, יצירת מכתש השקול לפיצוץ של 400 טון של TNT, העפת רגמות כבדות עד 1.7 ק"מ מהאתר. פגיעה במנים סמוכים ובכפרים עד טווח של 4.5 ק"מ ממוקד האירוע, הריסת תחנת הכוח הסמוכה לאתר שהובילה לניתוק חשמל בטווח עד 65 ק"מ ממוקד האירוע.
השלכות : פגיעה כלכלית - נזק של 3 מיליארד יורו, זעזוע חברתי (הקמת ועדת חקירה, הפגנות, פיטורים וכד').
יש עוד מה ללמוד ולעשות
נפיצים נטושים מחויבים בבקרה מתמדת לנושא הזיהום והסיכון של הפעלה לא רצונית. ככל שהזמן עובר אין משמעות הדבר כי הסכנה פוחתת. אתר תעש נוף ים משגשג כשמורת טבע בעוד מטיילים מזדמנים עדיין נכנסים אליו. באתרים מעין אלה, אשר לא בוצע ניתוח מעמיק לנושא הסיכונים הטמונים בו וניטור לאורך הזמן, יש לנהוג במשנה זהירות ולא "לשכוח" את פוטנציאל הסיכון.
עם השנים, הרצון בשימוש עם חומרי נפץ פחות רגישים הוביל לפיתוח תרכובות חדשות. למרות שעל פי מחקרים שנעשו, חומרי נפץ בסיסיים כ-TNT עדיין מהווים את האיום העיקרי, יידרש במקביל לפיתוח חומרי נפץ חדשים לבחון את רמת רעילותם לסביבה בעת תקופת ה"נטישה".
כנגד אמרתו של בארי קומונר, ביולוג ומראשוני התנועה האקולוגית האמריקאית, ש"זיהום הסביבה הינה מחלה חשוכת מרפא וכזו שניתן רק למנוע אותה", ניתן לומר כי במקרה של סביבה שכבר זוהמה בנפיצים נטושים יש עדיין תקווה לבלום מחלה זו בזמן, אם לא לרפאה כליל.
מחבר המאמר הוא מהנדס מומחה בתחום הבטיחות בנפיצים ויו"ר ענף הבטיחות לנפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות בלשכת המהנדסים.
04/07/23 15:43
7.98% of the views
מאת IsraelDefense
צילום מסך - מתוך פרסום של לשכת איתמר בן גביר אלברט איינשטיין אמר, "אי אפשר לפתור בעיה באותו מוח שיצר אותה". ואילו איתמר בן גביר, שר לביטחון לאומי טוען: ״שיטת המינויים משנה כיוון, כל מי שמתמנה היום צמח מלמטה, מהשטח (מתוך המשטרה).״
שתי גישות שונות לפתרון בעיה של קבעון מחשבתי ודעיכה בתוצאות האמפיריות של המשטרה בטיפול בסוגי פשיעה שונים.
נניח לצורך הדיון שבן גביר אכן רוצה לשפר את השירות לאזרח: כלומר, להפחית נתוני פשיעה. להפחית מקרי רצח, תאונות דרכים, גניבות, הונאות, אונס, וכל שאר סוגי הפשעים. החלופה האחרת תהיה שבן גביר רוצה ניצבים מריונטות שיהפכו את המשטרה למיליציה פרטית שלו - נשאיר את החלופה הזו מחוץ לדיון הזה (ראוי לדיון נפרד).
תחת תזת שיפור המשטרה, נניח כי הליך מינוי בכירים במשטרה מטרתו לשפר את המדדים האמפירים של הארגון. אלו הניתנים למדידה כמותית, בכל סוגי הפשעים. אין עוררין כי הנתונים של החצי שנה האחרונה, ממשיכים מגמה של השנים האחרונות, בהן המשטרה דועכת כמעט בכל מדד כמותי.
ובכן, אם נתייחס לדעתו של אלברט אינשטיין, דווקא הגישה של ״דם חדש״, עתידה לספק תוצאות טובות יותר למשטרה. מינוי חלק מהניצבים ומפכ״ל מארגונים ביטחוניים מקבילים. אולי חלקם מהשוק האזרחי. זה לא שצה״ל, מוסד או שב״כ מושלמים, רחוק מזה. עם זאת, הצנחה של מוחות מחוץ לארגון, כאלו שמביאים ניסיון מהשוק האזרחי, מעולם הביון, או מעולם הצבא - יכולה לשפר תהליכים במשטרה.
חקירת שחיתות בקרב נבחרי ציבור
כאשר מינו את המפכ״ל הקודם, רוני אלשייך, איש שב״כ, היו תלונות בקרב בכירים במשטרה שהוא מביא שיטות שלא מקובלות בארגון. למשל, אלשייך רצה לקדם בדיקות פוליגרף לניצבים ותתי ניצבים. פרקטיקה שגורה בארגוני ביון. הצעה זו, כמו רבות אחרות של אלשייך, נתקלה בהתנגדות נחרצת.
אלשייך הביא איתו עוד חברים מהשב״כ ומינה אותם כבכירים במשטרה. חלקם בתחום הלוגיסטיקה למשל. אלו דווקא הביאו חשיבה חדשה, קידמו חדשנות טכנולוגית והכניסו שיטות עבודה מודרניות למשטרה.
לא רק שב״כ. גם ראש חטיבת הסיגינט של המשטרה הגיע מצה״ל. הביא עימו שיטות חדשות, כולל שימוש ברוגלות (סוסים) ששימשו ככלי חקירות מצוין נגד מושחתים בשירות הציבורי ומשפחות פשע. הטלפון הסלולרי היום הוא מרכז החיים של מרביתנו. עם זאת, הטכנולוגיה הקדימה את קצב העבודה במשרד המשפטים והכנסת, פרשת NSO התפוצצה בתקשורת, והחזירה את המשטרה שנים אחורה.
חלק מההצלחה של ארגוני פשיעה ומושחתים בשירות הציבורי בשנים האחרונות, קשורה קשר הדוק להעדר שימוש בטכנולוגיות ושיטות חקירה בהן משתמשים בשב״כ, במוסד וביחידות הביון של צה״ל. אין שום הבדל ברמת המחשבה בין ארגון פשע לארגון טרור.
אין הבדל בין איש ציבור מושחת שמנסה להסתיר את הכסף שגנב לבין איש כספים של ראש מאפייה, ארגון טרור או מפעיל רשת סוכנים של מדינה זרה. כולם צריכים להלבין כספים, להסתיר עקבות ולדאוג שאי אפשר יהיה לחלט מהם את הכסף או הרכוש אם יתפסו בעתיד.
אחת הטענות הקשות נגד אלשייך, יוצא שב״כ, בטח של הממשלה הנוכחית והעומד בראשה, אך גם של פוליטיקאים עתידיים, היא סביב חקירה של אישי ציבור. אף איש ציבור לא רוצה שיחקרו אותו. בעיקר ראש ממשלה מכהן. אמנם לפני נתניהו היה אהוד אולמרט (שהורשע), אך נתניהו פועל מאז תחילת החקירה נגדו להחלשת גופי החקירה במשטרה - בעיקר נגד אלו שתפקידם לחקור שחיתות שלטונית או ציבורית.
האם מפכ״ל, ניצב או תת ניצב, שגדל במשטרה וחווה את התשלום האישי ששילמו כל מי שעסק בחקירת נתניהו, יעיז לחקור ראש ממשלה מכהן או פוליטיקאים פופולארים בעתיד? בספק רב. הסתברות אפס.
ארגוני פשע ופרוטקשיין
פשיעה מאורגנת, במגזר היהודי או הערבי, כולל גביית דמי חסות (פרוטקשיין), הפכו למכת מדינה. את גביית דמי החסות נפרק לשני חלקים. חלק ראשון הוא הגלוי - האלימות המופעלת כנגד הקורבן בהליך גביית התשלום. זהו החלק שיחסית קל לזהות ולטפל. החלק השני הוא הלבנת הכספים. מדובר בהליך פיננסי, לעיתים חוצה מדינות, מקלטי מס בינלאומיים, שקשה מאד להתחקות אחריו.
לגבי החלק הראשון, המשטרה לא מצליחה להתמודד עימו. עד כדי כך המצב גרוע, שהשר לביטחון לאומי רוצה סמכות משפטית להוציא צווי מעצר מנהליים, קרי, ללא הליך משפטי, כדי להרחיק את מנהלי משפחות הפשע מהרחוב. המשטרה פשוט לא מצליחה לאסוף ראיות להרשעתם. צו מעצר מנהלי הוא כלי משפטי דרקוני, המשמש במדינה ליברלית-דמוקרטית רק לצורך טיפול בטרור. בישראל הכלי משמש כנגד חשודים בטרור, פלסטינים או יהודים, בעיקר בידי שב״כ.
הבעיה כל כך גדולה, ששני מנהלי אגף סיף, זה שנועד לטפל בפשע במגזר הערבי, ממנו מגיע חלק ניכר מפשיעת דמי החסות, הודחו לאחר שכשלו בכל המדדים האמפירים. הראשון אף ברח מזירת רצח כאשר בדרך תועד מדלג מעל גופה. הוא לא דיווח על הרצח. מדוע שהשלישי, ניצב יורם סופר, יצליח איפה שהשניים האחרים כשלו? האם הניצב הצליח להראות הצלחה אמפירית נגד ארגוני פשע במחוז דרום? או במרחב לכיש? אזורים עליהם פיקד בעבר.
את הבקשה של נתניהו ובן גביר להכניס את שב״כ למלחמה במשפחות פשע, כולנו שמענו. מכאן, שכנראה אנשי שב״כ רלוונטים, יודעים לנהל את המלחמה נגד משפחות פשע טוב יותר מבכירים שצמחו במשטרה. אחרת נתניהו ובן גביר לא היו דורשים אותם לתפקיד.
בחלק השני, הלבנת כספים, איזה יתרון יש לבוגרי משטרה על אלו של המוסד, שב״כ או צה״ל? להפך. המוסד ושב״כ נדרשים לעסוק בכך בעצמם לצורך שמירה על חשאיות הארגון בפעילות מבצעית. כך גם בצה״ל, ביחידות מודיעין רלוונטיות, עוקבים אחרי כספי טרור מסביב לעולם, כולל של חיזבאללה וחמאס (וזה סופר מסובך). מכאן, שהאנשים הרלוונטים בארגונים האלו, כנראה יודעים לחשוב כמו פושעים כלכליים, יותר טוב מכל שוטר שלא עסק בזה יום אחד בקריירה שלו.
תאונות דרכים
תאונות דרכים גובות כל שנה מאות הרוגים ואלפי פצועים, ועולות למשלם המיסים כ-16 מיליארדי שקלים. כל שנה. סכום דמיוני. נכון, חלק מהאחריות על הנתון הזה, חלק גדול, מוטל על כתפי נבחרי הציבור בכנסת. אין גוף מתכלל, אין חקיקה מאסדרת לאופניים וקורקינטים חשמליים ואף ח״כ לא מקדם הצעה שתסדיר התקנת טכנוגרף ברכב כבד. ואלו רק חלק מהבעיות. המדינה עושה הון מכלי רכב ודלק (כ-36 מיליארדי ש״ח בשנה) וטוב לה ככה.
עם זאת, עולה השאלה איפה האחריות של המשטרה. האם ניתן להשיג שיפור במדדים האמפירים גם במסגרת החקיקה הקיימת בתחום בטיחות בדרכים? אם לא, אז אין מה להפסיד בהצנחה והכנסת ״דם חדש״ למערכת. אין ערך מוסף במישהו שגדל במשטרה לעומת חיצוני. אם כן, עולה שוב הטענה איך בן גביר רוצה להשיג זאת, עם אותם מוחות שלא מצליחים לטפל בבעיה כבר שנים.
לסיכום, בכל המדדים האמפירים של מלחמה בפשע ובתאונות דרכים, המשטרה דועכת ותפיסת הביטחון האישי של הציבור דועכת יחד איתה. נכון, לכנסת יש אחריות בחקיקת חוקים שיאפשרו למשטרה לעבוד בצורה טובה יותר. זה חלק אחד של הפתרון.
החלק השני, טמון במשקל הסגולי שיש לפיקוד המשטרה הבכיר. היות ובן גביר מתנגד להצנחה מבחוץ והכנסת מוחות חדשים, מארגונים אחרים, לדרגות ניצב ומעלה, לא ברור איך הוא מתכוון להשיג שיפור במדדים, עם אותם אנשים שאחראים על המדדים הקיימים.
בתור אזרחים, נשאר לנו להמתין לראות האם אינשטיין טועה.
04/07/23 10:53
7.04% of the views
מאת IsraelDefense
הפיצוץ האחרון במפעל הנטוש בנוף ים, הרצליה, הסתיים בנס בלי נפגעים | בישראל ישנם עוד מספר מצבורי נפיצים נטושים - זה רק עניין של זמן עד הפיצוץ הבא By Kpl. Christen, Polizeikommando des Kantons Bern, Erkennungsdienst - State Archive of Bern: BB 14.1.408, Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=64678445 נפיצים, בכלל זה חומרי הנפץ, ההדף, הפירוטכניקה ושאר המרכיבים האנרגטיים המצויים בפריטי תחמושת, מהווים פוטנציאל לזיהום הסביבה. מרכיבי החימוש, הן כימיקליים והן מתכות, יכולים להשתחרר לסביבה עם הזמן ולסכן הן ברעילות והן בפגיעה אקולוגית.
ההשפעה הסביבתית הינה משמעותית במיוחד לאור ריבוי פעולות בנפיצים (כדוגמת ניסויי פיצוץ, סילוק, עבודה עם חומרים מסוכנים וכד') המתבצעות לאורך תקופה ממושכת באתר מסוים.
לצורך כך, קיימות לא מעט אמנות בינלאומיות, דרישות רגולציה, הוראות ותקני בטיחות לשמירה על דרישות הבטיחות מחד, וביטול פעולות המזיקות לסביבה כדוגמת שריפה, פיצוץ, הטבעה והטמנה של נפיצים מאידך.
הפיצוץ באתר תעש נוף ים שאירע לאחרונה, הדגיש עד כמה חשובים הניטור והבקרה באתרים בהם נעשו פעילויות בנפיצים, גם לאחר שהופסקה פעילותם של אותם אתרים. אם בגין העתקת מקום הפעילויות או בעקבות תאונה. מאמר זה יעסוק בנפיצים "נטושים" ופוטנציאל הסיכון הגלום בהם.
השפעה נפיצים נטושים על הסביבה
אירוע תאונה יכול להוביל לזיהום סביבתי ופגיעות בנפש ונזקים לרכוש בטווח הקצר והארוך (בזמן האירוע ולאחריו).
יש לזכור כי נפיצים אשר ננטשו לפרקי זמן ארוכים, בין אם לאחר תאונה או לאחר פעילות ממושכת, גורמים לפגיעה "שקטה" בסביבה עקב העמסתה בשאריות רעילות (פגיעה במי תהום, זיהום קרקע, זליגה למקורות מים סמוכים, הרעלת החי והצומח).
מעבר לעובדה כי חומרי הנפץ, בין אם הינם מצויים כחומרי גלם או מוכללים בפריטי חימוש, עלולים לאבד מיציבותם לאורך השנים עקב תנאי אקלים (חום קיצוני, לחות, זיהום) ולגרום להפעלה לא רצונית (פיצוץ ו/או שריפה) שהשלכותיה יהוו פגיעה חוזרת בסביבה.
האיור הבא מציג מקורות סיכון אפשריים העלולים להיווצר בעת נטישה של נפיצים מעל ומתחת לפני הקרקע. [איור באדיבות הכותב]
ניתן לראות מאיור זה כי נושא הזיהום הסביבתי יכול להתבטא על פני הקרקע בצורות שונות. מצבורי חומרים אנרגטיים המצויים בשפך או מים עומדים המכילים חומרים אלו, מהווים פוטנציאל סיכון להרעלת אדם, חי וצומח.
פריטי חימוש עם מעטפת דקה (כדוגמת מוקשים, פצצות מרגמה וכד') עלולים לאחר זמן להתבקע ולזהם בתכולתם הרעילה את הקרקע.
על פי מדריכים בינלאומיים העוסקים בזיהום חומרים נפיצים, המהירות בה הם מתפשטים בקרקע תלויה בתכונות הכימיות של החומר כמו גם במאפייני הקרקע ובתנאי האקלים.
כך למשל, קרקע בעלת מעט חומרים אורגניים (כדוגמת קרקע חולית), תאפשר מעבר מהיר יותר של חומרים נפיצים (כדוגמת TNT). קצב ההתמוססות בקרקע תלוי ישירות בטמפרטורה ובירידת הגשמים באזור (התמוססות חומרים מואצת בתנאי אקלים חמים ולחות גבוהה).
השפעת הזמן על פוטנציאל הסיכון
תהליך ה"הזדקנות" מהווה פרמטר משמעותי בהבנת פוטנציאל הסיכון. פריטים נפיצים מטבע הדברים הם בעלי אורך חיי מדף מרגע ייצורם, כאשר ישנם מרכיבי חימוש ה"מזדקנים" מהר יותר מאחרים.
לשם כך נדרשות בחינות תקופתיות (למשל, הודפים אשר תאריך תפוגתם תלוי במייצב שמוסיפים להם), גם לפריטי חימוש המאוחסנים בתנאים אופטימליים.
כאשר אנו מדברים על נפיצים נטושים, בהם לא בוצעה בקרה זו לאורך עשרות שנים, אנו מדברים על הסכנה באי-גילוי כמו גם זיהוי הסיכון הקיים בהם. לא אחת אנו נחשפים לחדשות בדבר גילוי והשמדה של פריטי תחמושת ממלחמות העולם הראשונה והשנייה, אשר חומר הנפץ המרסק בהם נותר איום משמעותי לפגיעה בנפש ורכוש.
יש לזכור כי מעטפת הפריט וחלקים חיצוניים עלולים להטעות וקיימת הסתברות כי המרכיבים הפנימיים (אלמנטים פירוטכניים או מכניים), אשר נחשפו לתנאי סביבה קשים ו/או בקיעת המעטפת, יכולים להפוך פריט המוגדר "אדיש" ל-"רגיש".
תאונות עבר וסקרים שנעשו הוכיחו לא אחת כי בעוד שחלקו החיצוני של הפריט מעיד על הזדקנות הפריט הנראה שלם (למעט חלודה), עדיין נדרשת הערכה מקצועית לסיכון הקיים לשינויים הפנימיים שהתחוללו בו במהלך "נטישה" לפרק זמן ארוך.
אירועי עבר עקב נטישת נפיצים
דוגמא הממחישה את פוטנציאל הסיכון החוזר בעקבות אירוע הנו אסון מיטהולץ בשוויץ. בליל ה-19 בדצמבר בשנת 1947, אירעו שלושה פיצוצים רבי עוצמה במתקן אחסנה תת קרקעי אשר נבנה במלחמת העולם השנייה בהר הסמוך לכפר מיטהולץ.
על פי ממצאי החקירה, הסיבות לאירוע היו בעיקר היווצרות של אזיד נחושת בנפצי רימונים אשר הופעלו עצמאית, וכמו כן בעירה ספונטאנית מאבקות הודף עקב שינויים כימיים. בזמן האירוע עצמו אוחסנה במתקן כמות נפיצים של 7,000 טון ברוטו במתקן (משקלם הכולל של מגוון רחב של פריטי חימוש בקטרים שונים, חומרי נפץ, אבקות הודף ואריזות) אשר הכילה כ-900 טון חומרי נפץ.
עוצמת הפיצוצים (הוערכה כשוות ערך לפיצוץ של כ-30 טון TNT), גרמה להריגת תשעה מתושבי הכפר ולפציעתם של עשרים נוספים תוך גרימת נזק סביבתי רב. ההרס כלל עשרות מבני מגורים, העפת רגמות ורסיסים, פיזור פסולת עד טווח של שני קילומטרים ו"קבורה" של תחמושת רבה אשר כוסתה בהריסות ושברי סלע.
פינוי הנפיצים לאחר האסון כלל הטבעה (בימים שעוד היה מותר לעשות זאת) של פריטי תחמושת רבים (בשווייץ קיימים ששה אגמים בהם הוטבעה תחמושת), השמדה בפיצוץ והעברה למפעלי תחמושת (הנצלה).
על פי הערכות, כמחצית מכלל הנפיצים שהיו במתקן לא נמצאו, ועדיין קבורים באתר. ניתוחי סיכונים שבוצעו בשנים האחרונות קבעו כי עדיין קיים סיכון לפיצוץ מאסיבי של עד 10 טון חומר נפץ באתר.
הדבר הביא להחלטה על פינוי תושבי הכפר ומשום כך נקבע פינוים ויישובם מחדש של התושבים לצורך ניקוי האתר. נכון לעת זו, כמעט 80 שנה לאחר האסון, הרשויות בשוויץ דנות בדרכים ליישום תוכנית השיקום עקב העלויות הגבוהות (כשלושה מיליארד פרנק שוויצרי, שהינם כשנים עשר וחצי מיליארד שקל, על פי שער החליפין במועד כתיבת המאמר).
ברם, אסון מיטהולץ אינו אירוע ייחודי מהמאה הקודמת. גם בעשורים הראשונים למאה ה-21 אנו עדים לתאונות, בהן נפיצים אשר נותרו ללא בקרה ופיקוח בתנאי אחסנה לא נאותים הובילו בעת הפעלה לא רצונית, אם בידי אדם או מהפעלה עצמית לאסון מתמשך.
תאונות נפיצים נטושים בעולם
אוקראינה, 2004 - אתר אחסנה צבאי
האתר שימש לאחסון תחמושת בכמויות שהיו גדולות בהרבה מעל המותר באתר. תכנון האתר הלקוי כלל חוסר באמצעי בטיחות והגנה, תחמושת שאוחסנה בתנאים לא נאותים, ללא מתרסים וללא שמירה על מרחקי הפרדה למניעת התפשטות פיצוץ בעת תאונה.
סיבת האירוע: שריפה בעת פעולות סילוק בתחמושת באתר. תוצאות: חמישה הרוגים, השמדת רוב האתר והעפת רגמות, חלקי תחמושת ונפיצים חיים.
השלכות: זיהום נרחב בשטח מעל 300 קמ"ר בעשרות אלפי טונות של פריטי נפיצים. פינוי של כ-7,000 איש מ-15 כפרים ברדיוס של 10 ק"מ ממוקד האירוע.
קפריסין, 2011 - בסיס חיל הים
אחסנת תחמושת שהוחרמה בכמות רבה של מכולות שהוצבו האחת על גבי השנייה, בתנאי אקלים קיצוניים ללא ביצוע ניטור ומעקב שוטפים במשך תקופה ארוכה. אחסנה בעירוב קבוצות של פריטים בניגוד להוראות וללא שמירה על מרחקי הפרדה נאותים,
סיבת האירוע: שריפה מתמשכת (כתוצאה מאיבוד יציבות של חומרי הנפץ) שהובילה לפיצוץ כולל של תכולת הנפיצים.
תוצאות : 13 הרוגים, 62 פצועים, יצירת מכתש השקול לפיצוץ של 400 טון של TNT, העפת רגמות כבדות עד 1.7 ק"מ מהאתר. פגיעה במנים סמוכים ובכפרים עד טווח של 4.5 ק"מ ממוקד האירוע, הריסת תחנת הכוח הסמוכה לאתר שהובילה לניתוק חשמל בטווח עד 65 ק"מ ממוקד האירוע.
השלכות : פגיעה כלכלית - נזק של 3 מיליארד יורו, זעזוע חברתי (הקמת ועדת חקירה, הפגנות, פיטורים וכד').
יש עוד מה ללמוד ולעשות
נפיצים נטושים מחויבים בבקרה מתמדת לנושא הזיהום והסיכון של הפעלה לא רצונית. ככל שהזמן עובר אין משמעות הדבר כי הסכנה פוחתת. אתר תעש נוף ים משגשג כשמורת טבע בעוד מטיילים מזדמנים עדיין נכנסים אליו. באתרים מעין אלה, אשר לא בוצע ניתוח מעמיק לנושא הסיכונים הטמונים בו וניטור לאורך הזמן, יש לנהוג במשנה זהירות ולא "לשכוח" את פוטנציאל הסיכון.
עם השנים, הרצון בשימוש עם חומרי נפץ פחות רגישים הוביל לפיתוח תרכובות חדשות. למרות שעל פי מחקרים שנעשו, חומרי נפץ בסיסיים כ-TNT עדיין מהווים את האיום העיקרי, יידרש במקביל לפיתוח חומרי נפץ חדשים לבחון את רמת רעילותם לסביבה בעת תקופת ה"נטישה".
כנגד אמרתו של בארי קומונר, ביולוג ומראשוני התנועה האקולוגית האמריקאית, ש"זיהום הסביבה הינה מחלה חשוכת מרפא וכזו שניתן רק למנוע אותה", ניתן לומר כי במקרה של סביבה שכבר זוהמה בנפיצים נטושים יש עדיין תקווה לבלום מחלה זו בזמן, אם לא לרפאה כליל.
מחבר המאמר הוא מהנדס מומחה בתחום הבטיחות בנפיצים ויו"ר ענף הבטיחות לנפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות בלשכת המהנדסים.
04/07/23 15:00
7.04% of the views
מאת IsraelDefense
סוללת טייפון שלמה מורכבת מארבעה משגרים ועמדת פיקוד, כולם על נגררים, כמו גם רכבי טעינה ותומכים Mid-Range Capability system, by Darrell Ames, identified by DVIDS צבא ארה"ב ביצע בהצלחה את הירי הראשון אי פעם של טיל טומהוק מסוללת Typhon Weapon System קרקעית חדשה. השיגור מסמן צעד גדול קדימה ביכולות הירי הקרקעיות וארוכות הטווח של הצבא האמריקאי, כמו גם אפשרות שיגור טילי שיוט מכל זירה - אוויר, ים ויבשה. כך לפי פרסום של thedrive.com.
בניסוי קודם שוגר מיירט SM-6 מאותו משגר. הניסוי, שבוצע במטווח הטילים White Sands בניו מקסיקו, כלל טיל שיוט BGM-109 Tomahawk, שנורה מאב-טיפוס של סוללת ה-MLRS שפותחה לאחרונה (Typhon). השיגור והטיסה שלאחר מכן דווחו כמוצלחות.
אירוע ציון דרך זה מסמן הרחבה משמעותית ביכולות התקיפה של הצבא, אשר הוגבלו באופן מסורתי לפלטפורמות אוויריות, צוללות וספינות. השילוב של טיל הטומהוק במערכת קרקעית מדגיש שינוי אסטרטגי לעבר יצירת כוח רב-זרועי אמריקאי אמיתי.
העיצוב של סוללת הטיפון מאפשר שימוש בסוגי טילים שונים, לרבות ה-PrSM והנשק ההיפרסוני ארוך טווח (LRHW). שני טילים עתידיים שאמורים להכנס לסד״כ הצבא האמריקאי.
הניסוי המוצלח מחזק עוד יותר את תפקידם של טילי שיוט קרקעיים בלוחמה מודרנית, במיוחד בעקבות יציאת ארה"ב מאמנת הכוחות הגרעיניים לטווח בינוני (INF) ב-2019.
סוללת טייפון שלמה מורכבת מארבעה משגרים ועמדת פיקוד, כולם על נגררים, כמו גם רכבי טעינה ותומכים, לפי פרטים שהצבא פרסם בעבר.
על פי הפרסום, משגרי טייפון נגזרים ממערכת ההפעלה האנכית של Mk 41 של כלי שיט. המשמעות היא כי כל חימוש בעולם שמותאם ל-Mk 41, יוכל להיות משוגר מהמשגר הזה.
04/07/23 16:14
7.04% of the views
מאת IsraelDefense
״הוכחה מעל לספק סביר אמינות המערכת בכלל, ואמינות העמדות המסוימות לגביהן הוגש הערעור בפרט." צילום: משטרת ישראל בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את עמדת המדינה והיום דחה את הערעור שהוגש נגד הכרעת-דינו של בית המשפט לתעבורה בבאר-שבע, בה נקבע, כי מערכת א3 המשמשת את משטרת ישראל לאכיפת מהירות נסיעה של כלי רכב הנה אמינה ומפיקה תוצאות מדויקות.
עפ"י הכרעת-דינו המקורית של בית המשפט לתעבורה, הוכח מעל לכל ספק סביר, כי מערכת א3 מספקת תוצאות מדידת מהירות אמינות ביחס לכלי הרכב הנמדדים על ידה, וכי ניתן להתבסס על תוצאות מדידות אלו לצורך הרשעה במסגרת ההליך הפלילי נגד הנהגים.
בית המשפט לתעבורה שוכנע מעל לכל ספק סביר, כי הנאשם ביצע את 3 העבירות של נהיגה במהירות העולה על המותר, אשר יוחסו לו, והוא הורשע בביצוע עבירות אלו.
הכרעת הדין (שבשל השאלה העקרונית באופן חריג ניתנה ע"י מותב של שלושה שופטים בבית-המשפט לתעבורה) התבססה, בין היתר, על מאות ניסויים ומבחני השטח, אשר בוצעו למערכת ע"י מומחי הטכניון תוך שימוש בשני אמצעי מדידה עצמאיים ונפרדים, ותוך השוואת תוצאות הניסויים אל המדידות שבוצעו ע"י מערכת א3.
הנאשם הגיש לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע על ערעור הכרעת-הדין המרשיעה. טענתו המרכזית הייתה, כי למרות שבאופן עקרוני מערכת א3 נמצאה אמינה, הרי שביחס לשלוש העמדות המסוימות שמדדו את מהירות הנסיעה שלו לא הוכח, כי הן הופעלו בהתאם להוראות היצרן ועל ידי מפעילים מיומנים.
מנגד, המדינה, באמצעות עו"ד איציק אמיר ועדי נויפלד מיחידת התביעות של משטרת ישראל ועו"ד ואדים סיגל מפרקליטות מחוז דרום (פלילי), טענה, כי יש לדחות את הערעור כיוון שהוכח מעבר לספק סביר, כי העמדות הותקנו ותוחזקו כראוי, זאת הן על סמך ראיות שונות, ובכלל זה תוצאות הניסויים הרבים, והן על סמך עדות יצרן המערכת עצמו, לפיה אילו היו כשלים בהתקנת העמדות, המערכת כלל לא הייתה מפיקה מדידות.
כאמור, בית המשפט המחוזי בבאר שבע (נשיאת ביהמ"ש כב' השופטת רויטל כץ, ש' יואל עדן, ש' גילת שלו) קיבל את עמדת המדינה ודחה את הערעור.
במסגרת פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי צוין כי: "מצאנו, כי הקביעות של בית משפט קמא ביחס לאמינות מערכת א3 עצמה, מעוגנת היטב בשורה ארוכה של ראיות אשר באו בפניו ובראשן סדרה ארוכה של למעלה מ 700 בדיקות שטח וניסויים, אשר העלו תוצאות מדויקות, בבדיקות מגוונות, לכלי רכב שונים, ובתנאים שונים.
״שורה ארוכה של בדיקות אלו לצד הראיות הנוספות... וזאת תוך בחינה זהירה ומדוקדקת של כלל הראיות, מביאים למסקנה, מעל לספק סביר, כי מערכת א3 מבצעת בדיקות מהירות, ברמת דיוק אשר ניתן על סמכה לקבוע ממצאים בהליך הפלילי.
״אשר לשלוש המערכות נשוא הערעור, מהראיות אשר באו בפני בית משפט קמא, המסקנה, מעל לספק סביר הינה כי תוצאות המדידות במערכות אלו מדויקות, וניתן לקבוע ממצאים על סמך כל אחת מהן."
כמו כן נקבע כי: "הבדיקה אשר נעשתה על ידי בית משפט קמא התייחסה לאופן בו יש לבחון ראיות במשפט הפלילי. השאלה שהעמיד בית משפט קמא היא השאלה שצריכה להיבחן - האם יש בפניו ראיות המביאות למסקנה מעל לספק סביר, כי תוצאות המדידה של מערכת א3 בכלל, ובשלוש העמדות המסוימות בפרט, הינה מדויקת, ובצדק מצא ביהמ"ש קמא כי יש להשיב בחיוב לשאלה הנ"ל.
הקביעות בהכרעת הדין, וכך גם מסקנותיו, אינן נשענות על "האין" אלא על "יש", במובן זה שלא בשל היעדר ראיות שכנגד מטעם ההגנה, באה המסקנה בדבר דיוק המערכת ועמדות מסוימות.
המסקנה הפוזיטיבית לאור הראיות אשר באו בפני בית משפט קמא, הינה כי הוכחה מעל לספק סביר אמינות המערכת בכלל, ואמינות העמדות המסוימות לגביהן הוגש הערעור בפרט."