בעסקה כמו זו של צה״ל מדובר בעשרות אלפי יחידות, ולכן מחיר יחידה צפוי לנוע בסביבות 1000 דולרים. המשמעות: פוטנציאל עסקה בשווי עשרות מליוני דולרים  תמונה | דובר צה״ל במהלך החודשים האחרונים בוחנים בצה״ל שלושה יצרני צייני לייזר לנשק קל. חברת טרויה (HAWKEYE) ומפרו לייט (STING) הישראליות וחברת L3 האמריקאית (AN/PEQ-15). עלות ממוצעת לציין לייזר נעה בין 1500-2000 דולרים.  עם זאת, בעסקה כמו זו של צה״ל מדובר בעשרות אלפי יחידות, ולכן המחיר צפוי לנוע בסביבות 1000 דולרים ליחידה. כלומר, היקף רכש של 10,000 יחידות יגיע לפחות לכ-10 מליוני דולרים.  בשלב זה צה״ל מבצע בחינות מקצועיות, כאשר הליך הרכש צפוי להיות בספק יחיד או בדולר סיוע דרך המשלחת בארה״ב. על פי הערכות בשוק, לא צפוי מכרז תחרותי. בשיטה זו צה״ל בוחר מראש מה הוא רוצה ומנה״ר מנהל את הרכש מול הספק.   תגובת דובר צה"ל ״בימים אלה מאופיין הצורך המבצעי בהגדלת היקף הסמנים תוך שיפור הביצועים של אותם סמנים. לאחר שלב האישורים הנדרש בצה״ל, הנושא יועבר לטיפול משרד הביטחון אשר אמון על תהליך ההתקשרות.״    

עמיר רפפורט בטור מיוחד על ״עלות השחר״. וגם: מה צפוי כעת בלבנון ובמינוי הרמטכ״ל הבא צילום: עמית אגרונוב | אתר חיל האוויר   אחר הצהריים של ה-14 ביולי 2001 פגש הרמטכ"ל בזמנו, רא"ל שאול מופז, את מפקד אוגדת עזה של צה"ל, תא"ל (לימים אלוף) יאיר נוה, בתוך עמדה צבאית זעירה, שנשקה לבית חנון שבצפון רצועת עזה.  כן, זה קרה לפני יותר מ- 21 שנה, אבל כבר אז צה"ל היה עסוק במיגור של ירי מרצועת עזה לעבר ישראל. בניסיון לבלום את הירי חדר אז צה"ל אל תוך השטח שנחשב "הרשות הפלשתינית".  "כמה זמן נישאר בפנים?", שאל מפקד האוגדה את הרמטכ"ל. מופז השיב בנחרצות :"כמה שצריך. ימים שבועות או חודשים". המוצב על גדר הרצועה היה צפוף. ארבעה – חמישה אנשים יכלו להידחס בו, בקושי. אני הייתי אחד מהם. כעבור כשעה נחלץ יאיר נוה מהעמדה והתייצב מול מצלמות הטלביזיה שהמתינו לו ברחבה סמוכה.  נוה חזר בשידור חי על דברי מופז, כאשר נשאל כמה זמן יימשך המבצע. "ימים, שבועות, או חודשים", דייק. התשובה הקפיצה את ארצות הברית, שהוציאה גינוי מידי ופומבי לישראל.  תחת הלחץ האמריקאי הכבד הוציאה יחידת דובר צה"ל עוד באותו ערב הודעה שקרית, לפיה מפקד האוגדה אמר את הדברים על דעת עצמו. כדי לגבות את השקר הודיע דובר צה"ל שמפקד האוגדה קיבל הערה מהרמטכ"ל. נוה נאלץ לבלוע את הצפרדע מבלי לייחס את הדברים שציטט למפקדו. הפלשתינים, שבנו באותם ימים על גיבוי כלל עולמי מיידי על כל צעד של ישראל כנגדם, לא הפנימו מהר את השינוי העצום שחל בבת אחת שבעה חודשים מאוחר יותר, בבוקר שבו קרסו מגדלי התאומים בניו יורק.  אחרי 11 בספטמבר קיבלה ישראל יד כמעט חופשית במאבקה בטרור הפלשתיני. כך, כאשר הכוחות כבשו מחדש את ערי יהודה ושומרון במבצע "חומת מגן" במרס 2002, לא נשמע מוושינגטון אפילו גינוי רפה. אך לא הייתה זו הפעם האחרונה, מתברר: כמו בשנת 2001 , כך פספס בשבוע שעבר הג'יהאד האיסלאמי שינוי משמעותי נוסף בכללי המשחק העולמיים, שחל עם פרוץ המלחמה באירופה ועל רק המתיחות העצומה באסיה.  מי בעולם באמת מתרגש כעת מעוד סבב של התכתשויות בין רצועת עזה לישראל, אחרי אלפי הרוגים בהפצצות ובקרבות באוקראינה, וכאשר סין מבצעת תמרון צבאי עצום מול חופי טייואן? מסתבר, שלא רבים. אין "שעון חול מדיני" העובדה שישראל יכלה לפעול כמעט ללא שום מגבלה מדינית היא שינוי מהותי ראשון שעליו ניתן להצביע מתוך חמש הארות על מבצע "עלות השחר", שארך 50 שעות, בין יום שישי לראשון.  אי אפשר להמעיט בחשיבות החופש הכמעט מוחלט הזה, שכן מזה עשרות שנים נוהג צה"ל להגדיר את הפעילות שלו בין "שעון מבצעי" לשעון מדיני". במילים אחרות, המטרה היא תמיד לנסות להספיק לגרום כמה שיותר נזק לאויב, לפני שהעולם מתערב וכופה הפסקת אש. ההתערבות המדינית שתגיע נחשבה ברורה מאליה, כמו השמש שתזרח למחרת. כעת, לא רק בגלל העיסוק העולמי במשברים באוקראינה ובטייואן, גם בגלל הברית האזורית של ישראל עם מדינות ערב המתונות ובראשן מצרים שמילאה תפקיד מרכזי, נותר הגי'האד האיסלאמי ללא שום הגנה אל מול האש של צה"ל.  אפילו החמאס והרשות הפלשתינית לא ממש הצטערו על המכות שספג. וגם איראן לא : מנהיג הג'יהאד, זיאד נחאלה, היה בטהרן כאשר החלו ההכנות לפיגוע נגד ישראל, שלא התממש אבל גרם להסלמה החמורה.  הביקור הזה עורר את הרושם המוטעה, כאילו הג'יהאד פועל בשליחות איראן, שלו יש ממילא חשבון ארוך ונפרד עם ישראל, בגין שורה של חיסולים המיוחסים לנו.  האמת היא שאין קשר במקרה הזה. נחאלה זכה בביקורו לכתף קפואה ממארחיו האיראנים, שממילא לא אוהבים את העובדה שהארגון פועל ללא תיאום וללא הנחיות ברורות מטהרן.  בג'יהאד, כל מח"ט גזרתי הוא מלך העושה כמעט ככל העולה על רוחו, למרות שבכוונת איראן המקורית, היה להשתמש ב"נכס" בקפידה.  כלומר, לשלוח את הג'יהאד לבצע פיגועים או ירי כנגד ישראל, רק בעיתוי שרצוי לה. הרבה לפני אירועי השבועות האחרונים, איראן כבר התייאשה מהג'יהאד, וצמצמה עד למינימום את התמיכה בו. אגב, ה"נכס" האיראני הקודם, שהסתבך עם ישראל ללא אישור מטהרן, היה לא אחר מחיזבאללה. האיראנים זעמו על חסן נסראללה, כשהורה לבצע פיגוע חטיפה ביולי 2006. מאז מלחמת לבנון השנייה הוא צריך לאשר איתם מראש את כל מהלכיו, ומציית להם בקפידה. מכת מנע:  חופש הפעולה המדיני גם אפשר לישראל להחליט ביתר קלות על "פעולת מנע". הפרט הזה לא זכה להבלטה יתירה בשבוע האחרון, אבל את מספר הפעולות הגדולות שבהן פתח צה"ל ביוזמתו אפשר לספור בקלות. את מלחמת ששת הימים כולם זוכרים אבל נסו להיזכר במבצעים נרחבים ולא נקודתיים, שהתחילו כדי למנוע פיגוע ולא כתגובה. כלומר, ללא שום התגרות בטח, רק התרעה מודיעינית שהייתה. לא היו רבים כאלה. כמעט תמיד מבצעי צה"ל הם פעולות תגובה. מבחינה צבאית, למכת הפתיחה יש חשיבות רבה. מי שנוטל את היוזמה יכול לגרום להלם רבתי אצל האויב. ובאמת, במקרה של הג'יהאד האיסלאמי, הם עוד לא הספיקו לעכל את חיסולו של מפקד החטיבה הצפונית, תייסיר אל ג'עברי, לפני שאיבדו גם את מפקד ה"דרומית", חאלד מנצור.  המכות ניחתו עליהם מכל עבר. בתוך 50 שעות שבילה בטהרן, איבד נחאלה חלק ניכר מארגונו ברצועת עזה. בין החיסולים, שרר בלבול רב בקרב הכוחות של הארגון. מצטייני המבצע למרות תנאי המעבדה המדיניים המושלמים שמהם נהנתה ישראל ב"עלות השחר", הכל היה יכול להיראות אחרת אילו במכת הפתיחה לא היה מחוסל אל ג'עברי, במקום זאת היו נפגעים ילדים חפים מפשע. להסברה יש עדיין חשיבות רבה. בגדול, גם ההסברה הישראלית הצטיינה ב"עלות השחר". מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, שהיה משותק במשך כמה שנים תיקתק את העבודה ויישם לקחים מהעבר. דובר צה"ל, תא"ל רן כוכב, ספג ברשתות אש על כמה פאשלות בשידור חי, אבל כיפר עליהן ביג טיים, כאשר נודע על מותם של חמישה ילדים בג'בליה.  כוכב ניצל את ניסיונו כמפקד כוחות ההגנה האווירית לשעבר. הוא ירד מיד ל"בור" של חיל האוויר, שלף צילום מכ"מ של השיגורים שהיו בג'בליה סמוך למותם של הילדים, ורץ עם התמונה לחדר שבו נערך דיון בהשתתפות ראש אגף המבצעים, אלוף עודד בסיוק, בכירי מערכת הביטחון וראש הממשלה.  דובר צה"ל הראה את הצילום לבסיוק, שנשלף מהדיון, ולבקשתו יצא מיד בדברים לתקשורת, שלפיהם ישראל אינה עומדת מאחורי הירי, בסבירות גבוהה. בכך נגדע באיבו מחול שדים, שהיה יכול לגרום נזק הסברתי משמעותי למרות ההתעניינות העולמית הלאה. אך עם כל הכבוד להסברה, ברור שאת הישגי המבצע צריך לייחס קודם למודיעין הבלתי נתפס, שידע למצוא את בכירי הג'יהאד האיסלאמי בתוך ים המבנים העזתי. ברור שקדמה לכך עבודת מודיעין מייגעת ובלתי פוסקת של השב"כ ואגףה מודיעין. היא התחילה הרבה לפני שהוחלט על "עלות השחר". מערכת כיפת ברזל השתפרה אף היא, וכבר הגיעה ל-96 אחוזי הצלחה ביירוט, אך השדרוג הגדול היה בשורה של אמצעי שליטה ותקיפה, שאפשרו בפעם הראשונה בתולדות צה"ל לפגוע בלא פחות מ-12 מטרות בזמן אמת, כלומר כאשר עמדו לירות או ברגע שירו ממש. בתשעה מהמקרים חוסלו מהאוויר חוליות משגרי מרגמות. שלוש תקיפות זמן אמת אחרות מנעו ירי רקטות. כדי להגיע להישג הזה, נזקק קצת למערכת של איסוף נתונים, עיבוד מיידי שלהם ויכולת תקיפה מיידית. רק שבוע לפני "עלות השחר", תיאר קצין תותחנים ראשי, תא"ל נרי הורוביץ, את השיטה הצה"לית העדכנית כ"מכרז מטרות" שדומה בעיניו לשירות רכבי "אובר" - ברגע שמזוהה מטרה של הג'יהאד - המידע אליה מועבר מיידית בכל הרשתות – והגורם הכי זמין לתקיפה הוא זה שמפועל.  זה יכול להיות טיל מהקרקע, תותח , מטוס קרב, או סביר להניח, מטוס ללא טייס הנושא חימוש תחת כנפיו. עד לפני כחודש הצנזורה אסרה לכתוב זאת, אבל המל"טים החמושים של צה"ל מבצעים את מירב התקיפות. הם ממלאים את השמיים מעל עזה, עלות הטיסה שלהם נמוכה, ותוקפים שוב ושוב. החימוש המשוגר הוא הישג טכנולוגי בפני עצמו. תזכורת: לפני כ-20 שנה, כאשר צה"ל חיסל את ראש הזרוע הצבאית של החמאס ברצועה, סלאח שחאדה, באמצעות פצצת חיל אוויר במשקל טון, הוא הרג ביחד אתו עוד 15 אנשים חפים מפשע.  בהמשך, כאשר ניסה להימנע מפגיעה בבלתי מעורבים, פספס הזמנות לחסל את צמרת החמאס שהתכנסה ביחד, בגלל שהשתמש בפצצה של "רק 500 קילוגרם". כיום, נראה מהצילומים שלצה"ל יש אמצעי חימוש שונים ומתאימים לכל סוג של מטרה. מפקד החטיבה הצפונית, אל געברי, למשל, נפגע מפצצה מדויקת שפגעה רק בו, בתוך דירה בקומה השישית של בניין רב קומות. זהו השיג מבצעי וטכנולוגי מדהים בקנה מידה עולמי. מצרים ולבנון  המבצע בעזה הבליט לטובה את תפקידה האסטרטגי של מצרים. לדברי האלוף עמוס גלעד, "מצרים היא מעצמה אזורית שאנו היום בקשרים אסטרטגיים אתה. הם לא יודעים למנוע לחלוטין משברים כמו האחרון,  אבל יודעים לסיים אותם באומנות.  ״ראש המודיעין שלהם קרוב מאוד לנסיא א-סיסי, שהיה בעצמו ראש המודיעין הצבאי. הם מכירים את כל הנפשות הפעולות ויש להם מנופים על כולם אפילו, על הג'יהאד האיסלאמי. הקשרים עם המצרים הם נכס לביטחון הלאומי שלנו ונכס גדול גם מבחינתם". מסר בעייתי לחמאס ואיוש פרופורציות: ב"עלות השחר" התמודד צה"ל מול 5800 לוחמים של הג'יאד האיסלאמי, שיגרו יותר מ-1000 רקטות. זה לא מעט , אבל רחוק מיכולות החמאס, שרחוקות מאוד מאוד מיכולות החיזבאללה (שמנהיגו חסן נסראללה שוב איים השבוע על ישראל, שלא תפיק גז ממאגר "כריש" שהבעלות עליו שנויה במחלוקת לטענתו). לצד ההישגים מול הג'יהאד, מבצע "עלות השחר" הוא בעייתי מבחינת ישראל בהקשר של החמאס. אמנם, המבצע "הצליח לעת עתה לנתק את הניסיון לקבוע קשר בין הנעשה ביהודה ושומרון וירושלים ובין אש מרצועת עזה על ישובי הדרום. אבל העבודה שהחמאס שוב נשאר בצד בזמן שמשוגרות רקטות מרצועת עזה לעבר ישראל (כמו ב"חגורה שחורה ב-2019), היא מסר בעייתי, ששובר פעם שניה  את הדרישה מצד ישראל כלפי הארגון השולט בעזה - למנוע התקפות של ישראל.  גם העבודה שעוד מבצע הסתיים מבלי לפתור את סוגיית השבויים והנעדרים היא הישג (מסויים) מבחינת החמאס, שלא שינה את עורו, לא מנע מהג'יהאד להילחם בישראל,  וייצא לעימות הבא מול ישראל בעיתוי שיהיה נוח לו. כך או כך, כל הצדדים החלו בהכנות לסבב הבא. אם החמאס או חיזבאללה יהיו מעורבים בלחימה הבאה, הסיפור יהיה אחר לגמרי. ומה יכול חסן נסראללה ללמוד מ"עלות השחר לגבי לבנון? אולי המצבע יתרום משהו להרתעה גם מולו, אם יבין שישראל מבצעת גם פעולות מנע. עם זאת, המתיחות עם לבנון נותרת בעינה לקראת תחילת הפקת הגז ממאגר כריז מול חופי לבנון בספטמבר.   נסראללה אינו מעורב במגעים המדיניים להסדרת המים הכלכליים בין ישראל ללבנון, אבל הוא שיגר איומים גם השבוע כדי לנסות לגזור קופונים בכל מצב - אם יהיה הסכם שיביא כסף ללבנון וגם אם לא - הוא יטען שהכל בזכותו.  הבעיה הגדולה של נסראללה, היא שלבנון מרוסקת כלכלית וזקוקה לכספי גז. אין לו שום גיבוי במדינה לשום מהלך שיסכן את לבנון ויפגע בתזרים שעליו חולמים ההמונים המרוששים.  בטח, לא פעולה צבאית. ולמרות זאת, המתיחות מול לבנון עדיין בעינה, לפחות עד לפתרון סוגיית "כריש". למרות המגעים המדיניים, במערכת הביטחון נערכים עדיין לעימות אפשרי בספטמבר. לא הוכרזה "חזרה לשגרה". ועכשיו, לרמטכ"ל הבא  עם סיום "עלות השחר" הולכת וממשמשת ההכרזה על הרמטכ"ל הבא. כזכור, שר הביטחון, ולאחריו ראש הממשלה, כבר ערכו "ריאיונות" עם שני המועמדים הסופיים – אלוף הרצי הלוי ואלוף איל זמיר. זו תהיה הפתעה מרעישה ממש אם האלוף הלוי לא ימונה. אמנם, כבר היו הפתעות מרעישות במינויי רמטכ"לים בעבר (למשל, ההעדפה של שאול מופז על פני מתן ולנאי שהיה עסוק בהכנות לתפקיד הרמטכ"ל ולא ראה מה מבשל שר הביטחון בזמנו, יצחק מרדכי).  השאלה העיקרית היא מי יהיה סגן הרמטכ"ל הבא תחת הלוי, כאשר הוא יקודם מתפקידו הנוכחי כסגן. אחד המועמדים ה"טבעיים" הוא מפקד זרוע היבשה לשעבר, אלוף יואל סטריק, שהיה המועמד השלישי לרמטכ"לות לפני שהרשימה צומצמה לשניים.  סטריק היה שכנו של זמיר בחודשים האחרונים (שניהם גרו בוושינגטון עד שחזרו לארץ לרגל ההתמודדות על תפקיד הרמטכ"ל הבא). אם זמיר ימונה - סביר שסטריק חברו יכהן תחתיו. במקרה שיתממש המינוי הצפוי של הלוי, הסיכוי הרבה יותר קטן.  גם בגלל שהלוי נחשב לבוס "קשוח" למדי וגם בגלל שרוב האלופים המכהנים כיום יעדיפו להיות סגן רמטכ"ל שני בתקופת הלוי. סיכוייו של סגן הרמטכ"ל האחרון בעת כהונתו של כל רמטכ"ל, נחשבים גבוהים יותר לרשת אותו.

בארה״ב רוצים פגזים מדויקים בקוטר 155 מ״מ שיחליפו רקטות. פגז XM1299 לטווח 70 ק״מ יצפוי להכנס לשירות ב-2023.  במקביל, מפותח פגז XM1155 לטווח 150 ק״מ  boeing.mediaroom.com בואינג ו-Nammo ניסו במשותף פגז Ramjet 155, על רקע מאמצי הצבא האמריקני לחדש את יכולת האש המדויקת שלו לטווח ארוך. במהלך הניסוי ב-28 ביוני במרכז הניסויים Andøya בנורבגיה, ה-Ramjet 155 נורה מתותח L39 והמנוע שלו הוצת בהצלחה, כך על פי הודעת בואינג. המנוע שואב אוויר כדי לחזק את התנועה קדימה של הקליע. החברות שואפות לעצב את הפגז לשימוש בתותחי L39 ו-L58, נכתב בהודעה. הצבא משתמש כעת בתותח L39 ומתכונן להציב נשק ארטילרי מורחב טווח ב-2023 שיהיה L58. כלומר יש לו קנה ארוך יותר כדי להשיג טווח גדול יותר.  על פי הערכה של MIL_STD, הניסוי הוא חלק מתכנית פיתוח של צבא ארה״ב לפגז שיכול להגיע למרחק עד 150 ק״מ.״בתקציב FY23, צבא ארה"ב מימן עבודת פיתוח עבור רב״ת לפגז XM1155 כדי לפגוע במטרות נעות. בואינג, רייתיאון ו-NG מפתחות תחמושת מועמדת.״ עוד מוסיף הכותב, כי ״מטרת פגז XM1155 היא להציב להיות מסוגל לעסוק במטרות איום גבוהות יותר בעדיפות, כגון הגנה אווירית.״ לצד הפיתוח של פגז XM1155, פגז אחר בשם XM1299 אמור להכנס לשירות ב-2023, עם יכולת מדויקת 70 ק"מ באמצעות M982. טווחים המכוסים כיום על ידי רקטות GMLRS. ״עם XM1155 מאוחר יותר בעשור הזה, הצבא יכפיל את הטווח הזה. צורך אותו ממלאים היום עם רקטות ERGMLRS.״ 

״גישה ראשונית ל-VPN של Cisco הושגה באמצעות פריצה מוצלחת של חשבון Google אישי של עובד Cisco״, כותבים בבלוג החברה המסביר על האירוע  bigstock פרסום בבלוג של חברת סיסקו חושף כי תשתיות החברה נפרצו במאי 2022. ״ב-24 במאי 2022, סיסקו נחשפה לפריצה אפשרית.. מאז, Cisco Security Incident Response ו-Cisco Talos פועלים לתיקון הממצאים״, כותבים בבלוג.  ״במהלך החקירה, נקבע כי הרשאות עובדי סיסקו נפגעו לאחר שתוקף השיג שליטה בחשבון גוגל אישי, שבו אישורים שנשמרו בדפדפן של הקורבן סונכרנו. ״התוקף ביצע סדרה של התקפות דיוג קול מתוחכמות במסווה של ארגונים מהימנים שונים בניסיון לשכנע את הקורבן לתת לו את האימות הדו-שלבי שיזם התוקף. התוקף הצליח בסופו של דבר להשיג את ה-MFA, שהעניק לו גישה ל-VPN של המשתמש הממוקד.״ לפי סיסקו, ״לא זיהינו שום ראיה המעידה על כך שהתוקף השיג גישה למערכות פנימיות קריטיות, כגון אלו הקשורות לפיתוח מוצר, חתימת קוד וכו'.״  את המתקפה מייחסים בסיסקו לקבוצת UNC2447, Lapsus ו-Yanluowang. ״ב-10 באוגוסט השחקנים הרעים פרסמו רשימה של קבצים מתקרית האבטחה הזו לרשת האפלה״, כותבים בסיסקו.   

בוז אלן המילטון, קבלן הביטחון ה-22 בגודלו בארה"ב, רוצה לקנות את חברת הסייבר EverWatch שמטפלת בפרויקט סייבר ב-NSA | רשות התחרות בארה״ב לקחה את התהליך לבית משפט  בוז אלן המילטון, קבלן הביטחון ה-22 בגודלו בארה"ב לפי דירוג הכנסות של Defense News, אמרה שעליה לקנות את חברת הסייבר EverWatch כדי להתחרות עם יריבות גדולות יותר כמו לוקהיד מרטין וריית'און טכנולוגיות. כך לפי פרסום של c4isrnet.   בתביעה לבית המשפט הקשורה לתביעת הגבלים עסקיים של משרד המשפטים האמריקני, המבקשת לחסום את המיזוג, אמרה בוז אלן שהיא זיהתה 14 הזדמנויות לזכות בחוזים ממשלתיים עם EverWatch, ששירותיה משמשים את סוכנויות הביון וההגנה. משרד המשפטים טוען כי השילוב יסכן את התחרות בשוק, יפגע במשלמי המסים ובשירותים המסופקים לסוכנות לביטחון לאומי (NSA). המיזוג, אמרה הממשלה בתלונתה בחודש יוני האחרון, יסכן במיוחד חוזה מודיעין אותות וסימולציה המכונה Optimal Decision. בוז אלן ו-EverWatch נחשבים למתמודדים הרציניים היחידים, כלומר מיזוג ייצור מונופול, טען הממשל.  עורכי הדין של בוז אלן אמרו לבית המשפט שהמיזוג למעשה יעורר תחרות. "הנרטיב של הממשלה לא רק לא מדויק - הוא לא הגיוני", אמרו עורכי הדין במסמכים שהוגשו ב-1 באוגוסט לבית המשפט הפדרלי במרילנד. "כעניין של מתמטיקה בסיסית, הטענה של הממשלה שהעסקה המוצעת היא 'תכנית לרכישת תחרות׳, מוזרה". 14 חוזי הרכש הפוטנציאלים שווים "מיליארדי דולרים" והם הכוח המניע מאחורי העסקה המוצעת. פרויקט Optimal Decision הוא אחד החוזים הקטנים מתוכם, כך לדברי בוז אלן.  EverWatch, בבעלות חברת ההשקעות Enlightenment Capital ממרילנד, מספקת בינה מלאכותית, יכולות ענן, מדע נתונים, ניתוח איומי פנים ומוצרים וטכנולוגיות אחרות. היא קטנה יותר מבוז אלן, המעסיקה כ-30,000 עובדים.  לוקהיד וריית'און נמצאות במקומות 1 ו-2, בהתאמה, ברשימת הכנסות קבלני הביטחון של Defense News. לוקהיד רשמה כ-64.5 מיליארד דולר בהכנסות ביטחוניות ב-2021; ריית'און, 41.9 מיליארד דולר. בוז אלן, 5.5 מיליארד דולר.  ״משרד ההגנה תלוי בקומץ חברות״ הדיונים כעת סביב הרכישה של EverWatch על ידי בוז אלן מגיעים על רקע התגבשות (קונסילידציה) במגזר הביטחוני בארה״ב במהלך שלושת העשורים האחרונים. הליך המאלץ את הפנטגון להסתמך על פחות ופחות קבלנים, כך לפי דו"ח של הבית הלבן שפורסם בפברואר האחרון. ההסתמכות של הפנטגון על מקור אחד או מספר קטן של ספקים לכל פרויקט, כדי למלא את הצרכים של הצבא, מסוכנת, קובע הדו״ח.  ״הדו"ח מציין כי גיבוש קיצוני במגזר הביטחוני הפחית את התחרות והגביר את הסיכונים הביטחוניים הלאומיים. מאז שנות ה-90, מספר הקבלנים הראשיים בתחום התעופה והחלל והביטחון הצטמצם מ-51 ל-5 בלבד״, על פי הדו״ח.  ״אותו דפוס התרחש בכל קטגוריות של מערכות נשק מרכזיות: למשל, כיום, 90% מהטילים מגיעים משלושה מקורות. איחוד כזה משאיר את משרד ההגנה תלוי יותר ויותר בקומץ חברות ליכולות הגנה קריטיות. זה גם פוגע במשלמי המסים, שכן חברות כבר לא מרגישות את הלחץ התחרותי לחדש או לבצע ברמה הגבוהה ביותר כדי לזכות בחוזים.״ בוז אלן ו-EverWatch, שניהם ממוקמים בווירג'יניה, דחו את האשמות ההגבלים העסקיים. דובר החברה אמר ביוני האחרון ל-C4ISRNET שהעסקה "תפגיש בין שתי חברות עם יכולות משלימות" ונשבע "להגן במרץ" מפני "כל האשמה להתנהגות אנטי-תחרותית".

שר הביטחון גנץ: "לישראל ולקפריסין קשר מיוחד, המבוסס על ערכים משותפים ועל חזון משותף לאזור מזרח הים התיכון (East Med)״ קרדיט סטילס - אריאל חרמוני, משרד הביטחון.    שר הביטחון בני גנץ, אירח היום (ה') את שר ההגנה של קפריסין שרלמבוס פטרידס בקריה בתל אביב. שר הביטחון גנץ ושר ההגנה פטרידס קיימו סדרת פגישות בנושא שיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות וכן הצהרה משותפת. שר הביטחון גנץ: "לישראל ולקפריסין קשר מיוחד, המבוסס על ערכים משותפים ועל חזון משותף לאזור מזרח הים התיכון (East Med). זו הסיבה ששיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות משגשג, גם בהעברת ידע, גם ברכש וגם בשיתופי פעולה צבאיים. "ישראל וקפריסין חולקות גם את מסגרת העבודה המשולשת עם יוון, שמרחיבה את היכולת לייצר ביטחון באזור. אני מודה לך שר ההגנה, ידידי, על הביקור, האירוח של התרגיל המשמעותי של צה"ל, ועל השותפות". "במבצע "עלות השחר", שהסתיים השבוע, נורו מעל 1,000 רקטות של הג'יהאד האיסלמי מריכוזי אוכלוסייה לעבר ריכוזי אוכלוסייה ישראלים שבהם יש גני ילדים, בתי ספר ואזרחים רבים. "לצערי הרב, הירי גם גבה את חייהם של פלסטינים שנפגעו משיגורים כושלים. גם בהסלמה האחרונה בעזה, הייתה מעורבות של משטר האייתולות מאיראן שהופך בשנים האחרונות את הג'יהאד האיסלמי לשלוחה בעזה. "במסגרת זו, מתקיימים ביקורים ופגישות בין בכירים בג'יהאד האסלאמי להנהגה האיראנית באופן תכוף בטהראן. בשנים האחרונות מעבירה איראן באמצעות משמרות המהפכה עשרות מליוני דולרים לג'יהאד האסלאמי מדי שנה. "זאת בנוסף להעברת ידע לבניית אמל"ח בעזה וניסיונות להעביר אמל"ח שיופנה לעבר אוכלוסייה אזרחית.״

מבצע ״עלות השחר״ היה הצלחה צבאית, אך לכל היותר מהווה עוד סבב בסדרה אין סופית של סבבי לחימה בעזה. בפן המדיני, המבצע אינו זרז להסדר ארוך טווח    תמונה: דובר צה״ל  מבחינה צבאית מבצע 'עלות השחר' היה הצלחה. מבחינה מדינית לא יושם העיקרון עתיק היומין שהישג צבאי חייב להביא עמו הישג מדיני. NON STARTER בבחינת התקדמות לפתרון בעיית עזה. הצוות שניהל ופיקד על המבצע הצבאי עבר בציון חיובי את הבחינה. שאלה אם צוות הניהול והפיקוד הזה, או זה שיבוא אחריו אחרי בחירות, יידע גם לקבל ציון טוב במבחן התקדמות להסדר בעזה.   מה שהושג במבצע הוא דחיית הסבב הבא, ללא התקרבות למניעתו. לכל היותר הוגדל הרווח בין הסבב הזה לבין זה שיבוא אחריו. יתרה מזה, יש חשש שדווקא הצלחה תעודד ממשלה לומר לעצמה: 'הנה הצלחנו. אפס אבדות בנפש, מבצע קצר, נזקים קשים לג'יהאד, חוסלו מפקדיו, נזקים כלכליים מינימליים לתושבי ישראל. החיים בסך הכל נמשכו בצורה כמעט נורמלית'. הצלחה עלולה ליצור שביעות רצון מרדימה.  עדיין אין פתרון לעזה ובכן, התשובה היא שלילית. אסור לממשלה לנוח על זרי הדפנה של 'עלות השחר' שעלה יפה. במועד כלשהו, קרוב או רחוק, תידרש ממשלה בישראל לפתור את בעיית עזה. אסור שיגיע מצב שבו מאות או אלפי תושבים בעוטף ובערי הדרום יעזבו את בתיהם ויסעו צפונה לא להתרעננות אלא מפחד שהייה בבתיהם עם ילדיהם המפוחדים.  ֿכבר השבוע ההתרעננות היתה בעצם התרחקות אלגנטית מהאיום. ביום מן הימים תהיה חייבת ממשלה למנוע התבגרות דור ילדים אחוזי טראומה שאחת המלים הראשונות שהם לומדים להגיד היא ממ"ד. נידונו אין סוף פתרונות. נזכיר שנים מהם, הפוכים זה מזה: אחד ניתוק מוחלט בין מדינת ישראל לבין רצועת עזה. אנחנו פה והם שם. פתרון שני הפוך: שיקום עזה בסיוע העולם, בתקווה ששני מיליון תושבי הרצועה יעדיפו פרנסה ואורח חיים נורמלי, ואולי מציאות כזו תחליש את אחיזת ארגוני הטרור באוכלוסיה.  ניתוק טוטאלי מהרצועה הוא תהליך קשה, שלא בנקל יתקבל על דעת העולם. אך מותר לנו לטעון  'מה לנו ולרצועה'. אין שם ישובים ישראליים, אין כמיהה דתית-לאומית ליישוב יהודים ברצועה, אין מקומות קדושים ואין הבטחה תנ"כית לישוב ארץ ישראל.  חומה גבוהה תקיף את הרצועה, אין יוצא ואין בא. ניתוק מוחלט. לא משאיות דלק, לא בטון, לא ברזלים ולא מוצרים אחרים שמובילות לרצועה כל יום שיירות ארוכות של כלי רכב. יש מי בישראל שמרוויחים הון תועפות מהאספקה הזאת, שחלקה זורם לכיסי הטרור. יאמרו מנגד שכך תקום ברצועת עזה עוד מדינת טרור שאיראן תשלוט בה מרחוק, ומה ימנע מארגוני הטרור לשגר לשטח ישראל נשק תלול מסלול מעבר לחומה הגבוהה. במקרה כזה יפעל צה"ל כמו שינהג בכל מקרה של ירי נגדו מחוץ לגבולות, כמו שעלול לקרות בלבנון מחיזבאללה, ארגון טרור בתוך מדינת לבנון. שיקום מאתגר שיקום הרצועה הוא ההפך נגמור: כניסת יותר ויותר פועלים מהרצועה שיעבדו בישראל ויביאו פרנסה, הרשאה לבנות בחוף עזה נמל סחורות, גיוס השקעות בארץ ובעולם לבנייה, לפיתוח, סיוע בחקלאות. אולי בניית שדה תעופה שיעודד תיירות ועסקים. העולם יקדם בברכה פתרון כזה וגם יתרום.  נשמע דמיוני? זה פתרון שראוי לדון בו כמו ברעיונות אחרים. ברעיון כזה טמונה תקווה שהיום נראית דמיונית ובלתי מציאותית, שכך תחלש עוצמתם של ארגוני טרור ומוטת שליטתם בתושבי הרצועה שבסך הכל רוצה להתפרנס ולחיות. גם בעזה יש מי ששואפים להקמת טיילת ומתקני חוף לאורך חופי הים ברצועה, שעדיין בתולים מתיירות ועין תייר לא שזפה אותם.  כל זה מחשבות עתידיות. השבוע מנתחים את לקחי 'עלות השחר', שבו הפעיל צה"ל בהצלחה מבצעיות רב-זרועית, תאי אש פיקודי ושילוב בין אש ארטילרית, ירי מהאוויר ומהים. חיל אוויר הביא לידי ביטוי כמעט את כל מה שהוא יודע לעשות.  במשך שלושה ימים היה המרחב האווירי מעל הרצועה רווי בכל מה שטס, עם ובלי טייס. מטוסי קרב משני סוגים, מסק"רים משני סוגים, כלי טיס בלתי מאויישים לתצפית ולירי. מבצע כזה, בזמן קצר, עם הרבה כלים משתתפים, דורש תיאום מושלם בשו"ב בפיקוד החיל.  בלט מכל, ואולי ראוי לצל"ש, המודיעין. האיסוף וניצול המידע המודיעיני בזמן אמת. דוגמה: כדי להרוס דירה X בקומה  Y בבית Z בשכונה בעזה נחוץ שילוב של גורמים רבים, והמודיעין הוא ראשון שבהם. לא רק שהטייס נדרש לפגוע בדיוק באיש שבדירה בלי להרוס את הבניין ובלי להרוג בלתי מעורבים, אלא שמישהו, איש מודיעין או מערך אלקטרוני, חייבים לספר לחיל האוויר שהמטרה תימצא בדירה ביום ובשעה המדויקים.  זה תהליך איסופי מודיעיני מקצועי מן המעלה הראשונה המבוסס על כל סוגי האיסוף המוכרים: SIGINT, ELINT , COMINT וגם HUMINT. יש מי שהם/ן צופים/ות  בעין מקרוב ומדווחות, ויש מפעילי רחפנים וכטמ"מים ו'רוכב שמים' שמשגרים ומפענחים חוזי על הצגים. ויש סוכנים שמגייסים ומפעילים סוכנים.  שיפור בהסברה בנק מטרות נאסף בעמל רב, בסבלנות והרבה ידע במשך שנים, על ידי אלפי חיילים וחיילות בצה"ל ובשב"כ, קציני מודיעין בשטח, במעבדות ובמשרדים, עד שפותחים את הבנק ומגישים את המטרות לתוקפים.  ב'עלות השחר' חל שיפור ממשלתי-צבאי בתחום ההסברה והתודעה, שבצה"ל הוא חלק מהמודיעין. תגובות ותשובות באו במהירות, המידע לתקשורת בחו"ל זרם, ונעשה שימוש מושכל ומיידי בנושאים שחשובים לתדמית צה"ל.  כמו הסברת נסיבות אירועים מצערים של הרג ילדים בצד השני או הפצת ויזואליה של צמד טייסי קרב שמחליטים לבטל משימה  ABORT MISSION בגלל ילדים עזתיים שמסתובבים ליד המטרה.  ההנהגה האזרחית-ממשלתית-צבאית היא שיזמה, בחרה במועד המתאים ותקפה בשבוע שעבר ראשונה. אי שם בעתיד יגיע הרגע להחליט על פתרון מדיני לעתיד יחסי ישראל והרצועה. מוטב שישראל לא היה הנגררת אלא היוזמת והתוקפת ראשונה באפיק המדיני. 

משרד המשפטים האמריקני מאשים חבר במשמרות המהפכה של איראן בתכנון קשר להתנקש בחייו של ג'ון בולטון | על פי החשד, פורסאפי הציג למודיע רבע מיליון דולר כדי לשכור מישהו שירצח את בולטון By White House - https://www.whitehouse.gov/people/john-r-bolton/, Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=71040075 משרד המשפטים האמריקני מאשים חבר במשמרות המהפכה של איראן בתכנון קשר להתנקש בחייו של ג'ון בולטון, מי שהיה היועץ לביטחון לאומי של הנשיא לשעבר טראמפ. משרד המשפטים הודיע כי שהראם פורסאפי, הידוע גם בשם מהדי רזאי, בן 45, מטהרן, אמור היה לרצוח את בולטון כתגמול על רצח קאסם סוליימני, מפקד משמרות המהפכה, על ידי מל"ט אמריקני ביניואר 2020.  לאיראן אין הסכם הסגרה עם ארה"ב, והבולשת הפדרלית FBI פרסמה אתמול הודעת "מבוקש בדרגה גבוהה" למי  שחשוד בתכנון הקשר. לדברי סוכנות רויטרס ארה"ב אינה סבורה שהפרשה הזאת שנחשפה אתמול, תשפיע על חידוש שיחות הסכם הגרעין עם איראן. על פי החשד, שהארם פורסאפי ביקש מאזרח ארה"ב, שהוגדר "איש A", לצלם את ג'ון בולטון כשהוא מתחזה לצלם. האמריקני הפגיש את פורסאפי עם מי שהיה מודיע ממשלתי שהביע נכונות לצלם את בולטון תמורת תשלום. פורסאפי הציג למודיע רבע מיליון דולר כדי לשכור מישהו שירצח את בולטון. הוא הסביר שיש לחסל את האיש ומסר לו את פרטיו האישיים של בולטון. אחרי כן פתח חשבון קריפטו להסדרת התשלום.  ג'ון בולטון פרסם אמש הודעה בה הודה למשרד המשפטים על טיפולו בפרשה, והוסיף: "אין הרבה מה לומר בשלב זה, אך דבר אחד הוא מעבר לכל ספק – מנהיגי איראן הם שקרנים, טרוריסטים  ואויבי ארה"ב".