עדכונים מהעולם הקשורים לאמוניום חנקתי  By Bin im Garten - Own work, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=12663969 יותר מ-26 טונות של אמוניום חנקתי נתפסו בצפון מיאנמר בחדשות הדיגיטליות הרשמיות של מיאנמר דווח, שב-16 במרץ המשטרה תפסה יותר מ-26 טונות של אמוניום חנקתי בעיירה Mohnyin, במדינת Kachin שבצפון מיאנמר. המשטרה תפסה את המטען במהלך חיפוש, שערכה בשתי מכוניות, והחרימה אותו. המשטרה עצרה לחקירה ארבעה חשודים, שהיו על שני כלי הרכב. חברת הרכבות בארה"ב עדיין חוקרת העלמות 30 טונות של אמוניום חנקתי.  Cowboy State Daily פרסם בשבוע שעבר, שכמעט שנה לאחר ש-30 טונות של אמוניום חנקתי נעלמו במהלך נסיעת רכבת ממפעל Cheyenne של Dyno Nobel לקליפורניה, מינהל הרכבות הפדרלי (Federal Railroad Administration - FRA) עדיין חוקר מה עלה בגורלו. דובר המינהל מסר, שממצאי דו"ח החקירה שנמצאת בשלבים אחרונים "ממתינים לפעולות אכיפה אפשריות", אבל לא פירט את פעולות האכיפה, על מי הן עשויות להיות מוחלות ועד כמה הן חמורות. "החקירה של FRA מתמקדת הן ברכבת והן במשלוח", אמר הדובר ו"יינקטו פעולות אכיפה נגד כל גורם שהפר את תקנות הבטיחות ברכבת". קרון רכבת, שנשא 30 טונות של אמוניום חנקתי, כימיקל המשמש בחומרי נפץ במכרות פחם ב-Wyoming, יצא מהמפעל ב-12 באפריל 2023 עם רכבת Union Pacific, שהובילה אותו יותר מ-1,500 ק"מ. כשהגיעה הרכבת לSaltdale, קליפורניה, 13 ימים לאחר מכן, קרון הרכבת שנשא את הדשן היה ריק. שחרור לא מכוון הודעת דובר מינהל הרכבות הפדרלי מלמדת, שהמינהל ניהל חקירת תקרית חומרים מסוכנים, שסווגה כ"שחרור שאינו תאונות". בחקירה נקבע, ששקע תחתון פגום בקרון גרם ל"שחרור לא מכוון" של כדורי דשן אמוניום חנקתי, הידועים גם בשם פרילים. דיווחים ראשוניים בתקשורת ציינו כי החותמות על קרון הרכבת היו עדיין שלמות כשהגיע ליעדו ב-Mojave, קליפורניה, כ-35 קילומטרים דרומית-מערבית ל-Saltdale. שחרור שאינו תאונה מתרחש, כאשר חומר מסוכן משתחרר שלא במתכוון במהלך ההובלה, וכולל פעילויות כמו טעינה ופריקה בזמן בקרת הרכבת, אך לא כולל תקריות כמו ירידה מהפסים או התנגשויות, על פי איגוד הרכבות האמריקאי. שחרורים כאלה יכולים לנבוע מדליפות, התזות או תקלות אחרות בשסתומים, אביזרים וגם אוורור של גזים שאינם אטמוספריים באמצעות מנגנוני בטיחות. כל הסימנים מצביעים על דליפה Dyno Nobel הגישה את הדו"ח שלה ב-10 במאי 2023 למרכז התגובה הלאומי הפדרלי. דובר Union Pacific מסר, שהרכבת השלימה את חקירת התקרית ושיתפה פעולה באופן מלא עם הרשויות. לדבריו "כפי שציינו בעבר, כל הראיות הזמינות מצביעות על כך שמדובר בדליפה שהתרחשה במהלך ההובלה מהמוצא ליעד. ״דליפה כזו לא צפויה להוות סיכון לבריאות הציבור או לסביבה". הוא גם מסר, של- Union Pacific אין סיבה להאמין, שפעילות פלילית או זדונית אחרת התרחשה במהלך ההובלה. קצינת יחסי הציבור במשרד השטח של ה-FBI ב-Denver, מסרה, שהסוכנות שלה מודעת למצב, וש"כל עדכון על האירוע יגיע מהחברות המעורבות". מוקדם יותר החודש, Dyno Nobel נקנסה בכמעט 400 אלף דולר על ידי הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה בגין הפרות בטיחות במפעל שלה ב-Cheyenne, שאינן קשורות להעלמות האמוניום החנקתי בשנה שעברה. Dyno Nobel, שהיא יחידה עסקית של ענקית הכימיקלים התעשייתיים האוסטרלית Incitec Pivot Ltd., הסכימה לשלם קנס מנהלי אזרחי בסך 394,906 דולר כחלק מהפרות החברה של חוק אוויר נקי, הקשורות לשיטות למניעת תאונות כימיות במפעל (ר' מאמר קודם שלי בנושא זה). לאחר מתקפה אוקראינית, רוסיה מוציאה אמוניום חנקתי מהנמל בסנט פטרסבורג הנמל הגדול של סנט פטרסבורג, רוסיה, הפסיק את שינוע החנקות בפברואר על רקע מתקפות מל"טים אוקראיניות. הרשויות ברוסיה מתכננות להעתיק את משלוחי החנקות אל מחוץ לעיר, ככל הנראה לנמל ב- Ust-Luga. העיתון הרוסי Kommersant, המזוהה עם הקרמלין, דיווח, שעל רקע המתקפות המתמשכות של מל"טים אוקראיניים על תשתיות רוסיות, נמל סנט פטרסבורג החליט להפסיק לשנע אמוניום חנקתי, דשן נפוץ המשמש גם כמרכיב בחומר נפץ. פיצוץ, שהיה מעורב באותו חומר, הרס מחצית מנמל ביירות בשנת 2020. לדברי העיתון לאחר מתקפת המל"טים האוקראיניים בינואר השנה, חשש מושל סנט פטרסבורג, שמתקפה דומה על מסוף העברת האמוניום החנקתי עלולה לגרום לאסון. מסוף סנט פטרסבורג מטפל בדרך כלל בכשלושה מיליון טון בשנה, ואם יוצת - כמות מסחרית של החומר עלולה ליצור פיצוץ הרסני. מדובר במכה לא קטנה לנמל, שגם ככה נמצא במצב מאתגר בשל אובדן הסחר עם אירופה על רקע המלחמה עם אוקראינה. מאז שהוחל האיסור, חברות שנהגו לשנע דרך נמל סנט פטרסבורג מחפשות חלופות. מה שהופך את זה למאתגר עוד יותר, הוא שכבר יש מחסור ביכולת השילוח הימי מנמלים ברוסיה בזמן שהקיבולת הקיימת מנוצלת במלואה. החלופה הברורה ביותר היא הנמל ב-Ust-Luga, אם כי יהיה צורך לשדרג את התשתית שלו כדי לעמוד בדרישות המשלוח החדשות למכולות מחוזקות בטרם ניתן יהיה להשתמש בו. Ukrainska Pravda דיווח, שגם חברת הרכבות Russian Railways הטילה החל מ-13 בפברואר ועד סוף אותו חודש איסור על שינוע אמוניום חנקתי ליעדים באזור סנט פטרסבורג: Avtovo, Avtovo-ex, Novy Port, Novy Port-ex, Bronka Bronka-ex, Predportovaya, ו-Predportovaya-ex. החברה הסבירה צעד זה כ"נסיבות הנובעות מהגבלות על העברת מטענים בנמל הגדול של סנט פטרסבורג". בהמשך האיסור הוארך עד סוף חודש מרץ. לאמוניום חנקתי יש היסטוריה ארוכה של גרימת תאונות תעשייתיות חמורות בנמלים: בפיצוץ בנמל ביירות נהרגו למעלה מ-200 בני אדם בשנת 2020; בפיצוץ בנמל טקסס סיטי ב-1947 נהרגו יותר מ-500 בני אדם; והפיצוץ האדיר בנמל טיאנג'ין ב-2015 - שנגרם על ידי שילוב של אמוניום חנקתי וחומרים אחרים - הרג 173 בני אדם וגרם לנזקים מבוטחים בסך 1.5 מיליארד דולר, ועוד 9 מיליארד דולר בנזקים בשרשרת האספקה ואובדן רווחים. קישור לרשימת כל המאמרים שלי כאן המידע שבהם הסתמך על פרסומים, שהופיעו בקבוצות ה-LinkedIn, שאני מנהל Explosives / Blasting (Energetic Materials) OSH, ו- Fireworks and Pyrotechnics OSH.

איאן בל, מנכ"ל פירסון הנדסה: ״אנו ממשיכים לעבוד בשיתוף פעולה עם שותפינו התעשייתיים כדי להבטיח שלאוקראינה יהיו יכולות פינוי מוקשים וסילוק מטעני נפץ להן היא זקוקה״ https://www.pearson-eng.com/news/pearson-engineering-selected-by-uk-mod-... חברת Pearson Engineering הבריטית, חברת בת של רפאל, תספק לאוקראינה מחרשות משופצות לגילוי מוקשים, כך הודיע משרד הביטחון הבריטי. רפאל רכשה את פירסון הנדסה בספטמבר 2022.  החוזה כולל, בין היתר, אספקת מחרשות פינוי מוקשים המופעלות על ידי כלי רכב משוריינים בצבא אוקראינה. המחרשות הללו, שנתרמו על ידי הצבא הבריטי, שופצו על ידי המומחים של פירסון הנדסה.  ״ממשקים אלה לא רק מאפשרים פריסת מחרשות מוקשים כדי לפנות מסלולים בטוחים, אלא גם להכיל מגוון רחב של ציוד קרקעי אחר. ציוד זה חיוני להתגברות על מכשולים טבעיים ומכשולים מעשה ידי אדם״, לפי פרסום של bulgarianmilitary.  ״אוקראינה מפעילה רכבי מוקשים, חלק מופעלים מרחוק, הידועים בשם MW370. הם נועדו גם כדי לפתוח נתיבים בטוחים דרך שטחים עצומים. בנוסף, יש להם גישה למחרשות מוקשים (Barbadian mine rollers). אלו הם כלים הגנתיים שתוכננו במיוחד כדי להתמודד עם מוקשים ומטענים המופעלים בלחץ.״  איאן בל, מנכ"ל פירסון הנדסה: "תכנון ואספקה של סוג ציוד מציל חיים זה, הם לב ליבה של הפעילות בפירסון הנדסה. סיפקנו יותר מ-3,000 מחרשות מוקשים מסוגים שונים ברחבי העולם, ואנו משקיעים ללא הרף כדי להבטיח שנוכל להביס את האיומים המודרניים ככל שהם מתפתחים. ״אנו ממשיכים לעבוד בשיתוף פעולה עם שותפינו התעשייתיים כדי להבטיח שלאוקראינה יהיו יכולות פינוי מוקשים וסילוק מטעני נפץ להן היא זקוקה. עבור המלחמה הנוכחית, אך גם למען האינטרסים של סביבה בטוחה יותר עבור תושבי אוקראינה לטווח הארוך יותר."

מערכת ה-SPREOS כוללת מכ"ם דו-פסי פעיל-למחצה עם יכולות גישוש אינפרה-אדום ויכולות אמצעי-נגד אינפרה-אדום קרדיט: בירד אירוסיסטמס בירד אירוסיסטמס (Bird AeroSystems), התקינה את מערכת ההגנה שלה SPREOS DIRCM ו-Aeroshield על מספר מטוסי איירבוס A319 עבור לקוח אירופאי ששמו לא נמסר. בליבת פרויקט זה עומדת ה-SPREOS (מערכת מכ"ם אלקטרו-אופטית להגנה-עצמית), מערכת אמצעי-נגד אינפרה-אדום ישירים DIRCM לאימות הגעת טילים, מעקב ושיבוש לייזר. מערכת ה-SPREOS כוללת מכ"ם דו-פסי פעיל-למחצה עם יכולות גישוש אינפרה-אדום ויכולות אמצעי-נגד אינפרה-אדום.  לדברי החברה, המערכת מספקת הגנה מדויקת מפני איומי מערכות נ"מ נישאות-אדם (MANPADS) ומשתלבת בצורה חלקה עם מערכות התרעה מגוונות מפני טילים. ההתקנה כללה גם את פתרון ה-AMPS הרב-תכליתי של בירד, המיועד לשווקים צבאיים ואזרחיים כאחד ומספק הגנה מלאה מפני איומי קרקע-אוויר, כולל התקפות MANPADS, עבור מסוקים ומטוסי אח"מים של  ראשי מדינות. בנוסף, התקנת מערכת AeroShield במטוסי איירבוס A319 הורחבה גם להתקנה גם במטוסי דאסו פלקון 7X.  

על פי ההסכם, אלביט מערכות תשפר את גדודי ההוביצר בקוטר 155 מ"מ עם יכולות מתקדמות של אש דיגיטלית תמונה: אלביט הפתרון של אלביט הכולל מערכות לפיקוד ארטילרי, בקרה, תקשורת, מחשבים ומודיעין (C4I) נבחר על ידי מדינה אירופאית.  על פי ההסכם, אלביט מערכות תשפר את גדודי ההוביצר בקוטר 155 מ"מ עם יכולות מתקדמות של אש דיגיטלית, על ידי שילוב חלק מה-C4ISR Artillery Suite שלה, כולל אפליקציית Torch-X Fires ומכשירי רדיו E-LynX Software Defined Radio. Torch-X Fires הוא פתרון משולב רב-שכבתי המשלב טכנולוגיה סטנדרטית בתעשייה, המבוסס על פלטפורמת C4ISR של אלביט. הפתרון מאפשר תיאום רוחבי בין הכוחות, תכנון וביצוע מהירים ומדויקים עם יכולות סגירת מעגל מהירה חיישן-יורה. משפחת E-LynX™ של מכשירי רדיו מבוסס תוכנה היא הדור האחרון של פתרונות תקשורת טקטיים, התומכים בדרישות התפעוליות של מרחב הקרב המודרני.  חיים דלמר, מנכ"ל אלביט מערכות C4I וסייבר: "החלטת הלקוח לבחור בפתרון הארטילריה C4I של אלביט מערכות תאפשר לו לפקד על גדודי הארטילריה ביעילות משופרת. הפתרון מגביר את היעילות התפעולית ומשפר ביצועים של פלטפורמות ארטילריה באמצעות תהליך דיגיטלי. ״   

החברות יחויבו לסיים את הגיבוי האנרגטי במתקנים עד לתאריך 30 ביוני 2024 Photo by VD Photography on Unsplash כחלק מהיערכות לתרחיש בזירה הצפונית, משרד התקשורת מפרסם היום (ד') להערות הציבור טיוטת מבחני תמיכה בסך 40 מיליון ש״ח להגדלת הגיבוי האנרגטי של חברות הסלולר, וכן טיוטת תיקון רישיון שתחייב את חברות הסלולר לעשות זאת. הטיוטות מתייחסות לאנטנות סלולריות שנמצאות באזורים בצפון הארץ שתועדפו יחד עם רשות החירום הלאומית (רח"ל), ובהתאם לתקציב שהוקצה למשרד התקשורת לצורך כך. החברות יחויבו לסיים את הגיבוי האנרגטי במתקנים עד לתאריך 30 ביוני 2024. לפי תרחיש הייחוס של רשות החירום הלאומית (רח"ל), מלחמה בחזית הצפונית עלולה להביא עימה הפסקות חשמל ממושכות של שעות רבות, שיפגעו גם באנטנות הסלולריות. הגדלת הגיבוי האנרגטי של האנטנות הסלולריות לפרק זמן נוסף של לפחות 12 שעות או 24 שעות - בהתאם לחלוקה שיקבע המשרד, יחד עם יכולת טעינה עצמאית בחלק מהמקומות, תאפשר לציבור לעשות שימוש במכשירי הסלולר שברשותו בשעת חירום גם בהפסקות חשמל ממושכות. כך הציבור יוכל לקבל מגורמי הממשלה וגופי הביטחון המוסמכים מידע חיוני, לפנות למוקדי החירום ולתקשר עם מנויים אחרים. בנוסף, הגדלת הגיבוי האנרגטי תסייע לצורכי התקשורת של כוחות הביטחון, ההצלה והחירום. מצורף לינק למסמכים  

על פי הסקר, מעל שלושה רבעים מהמשיבים (78%) משתמשים באותו מכשיר השייך למקום העבודה כדי לגשת הן למידע חסוי בעבודה והן לגלישה אישית גיל רפפורט, מנהל  פתרונות ראשי בסייברארק | תמונה: סייברארק סקר חדש של סייברארק בקרב 4,000 עובדי משרד בארה"ב, בחן לעומק כיצד הם משתמשים בדפדפן האינטרנט שלהם – יישום העבודה הנפוץ ביותר – ומה הסיכון הנגזר מכך לארגון. בין התחומים שנחקרו היה המעבר בין מרחב העבודה למרחב האישי, הן מבחינת המכשירים המשמשים את העובד והן מבחינת השימוש בהם.  בעיות אבטחת הסייבר כאן הן רבות ומגוונות. במכשירים אישיים חסרים לעתים קרובות אותם אמצעי אבטחה המשמשים במכשירים שבבעלות החברה, כגון הצפנת מידע, אתחול מאובטח או גישה ל-VPN.   במקביל, כאשר פרטי ההתחברות לסביבות העבודה והסביבות האישיות מאוחסנים באותו דפדפן, די בכך שגורם עוין מקבל גישה למחשב או למכשיר הנייד של העובד, הוא יכול לגשת לכל הסיסמאות השמורות שלו, מה שמעמיד בסיכון את המידע הארגוני כמו גם את האישי.  זוהי נקודה חשובה כיוון שלפי הסקר, ל-58% מהעובדים יש גישה למידע רגיש של החברה, כגון רשומות משאבי אנוש, נתוני לקוחות ותחזיות לגבי מכירות או ייצור. כמעט כל המשיבים – מעל 97%, בהתאם למכשיר – משתמשים באותם המכשירים (טלפונים, מחשבים ניידים, טאבלטים ומחשבים שולחניים) הן לצרכי עבודה והן לפעילות אישית. מעל שלושה רבעים מהמשיבים (78%) משתמשים באותו מכשיר השייך למקום העבודה כדי לגשת הן למידע חסוי בעבודה והן לגלישה אישית. 17% מהמשיבים, "תמיד" משתמשים באותו מכשיר למטרה זו. יותר משני שלישים מהמשיבים (68%) הודו שהשתמשו באותן סיסמאות הן עבור יישומים ארגוניים והן עבור האישיים. שיטות עבודה לא בטוחות נפוצות דפדפן האינטרנט הוא היישום הארגוני הנפוץ ביותר. הדפדפנים משמשים יותר ויותר לגישה ליישומים עסקיים קריטיים והפכו לשער כניסה בלתי-מוגן לנכסי המידע הקריטיים ביותר של החברה, כולל הרשאות של המשתמש, יישומי  on-prem (באתר הלקוח) ונתוני עוגיות (cookie data).  עם זאת, כדי לגשת לנכסים אלו, ארגונים משתמשים בדפדפנים מסורתיים מוכווני צרכן, שתוכננו לצורך נוחות המשתמשים ולא לצרכי אבטחה. אין זה אומר שאין להם תכונות אבטחה, אבל אלה לא נועדו להגן מקצה לקצה על זהות וגישה לנכסי מידע רגישים.  רק 5% מהמשיבים אמרו שהם נדרשים להשתמש בדפדפן מאובטח מטעם ספק אבטחת סייבר במקום העבודה שלהם.  למרות ש-92% מהמשיבים אמרו כי צוות האבטחה של החברה קבע מדיניות גלישה בטוחה סביב השימוש באימות רב-גורמי (MFA), גלישה ציבורית וזיהוי קישורים זדוניים, 65% אמרו כי נאלצו להפר מדיניות זו כדי לבצע את עבודתם. 12% מהמשיבים הפרו "תמיד" את מדיניות הגלישה הבטוחה. 59% דיווחו על שמירת שמות משתמש וסיסמאות של מקום העבודה בדפדפן האינטרנט של מכשיר העבודה שלהם. ברוח ממצאי הסקר, סייברארק משיקה דפדפן ארגוני המבוסס על אבטחת זהויות.  "ריבוי אפליקציות SaaS, משאבי ענן ואפליקציות עסקיות קריטיות שהגישה אליהן היא דרך הדפדפן מהווים סיכונים חדשים ומשמעותיים שהתוקפים החלו לנצל במהירות", אומר גיל רפפורט, מנהל  פתרונות ראשי בסייברארק.