שני פוליטיקאים ישראלים בכירים הציגו השבוע שתי דוגמאות לשתי דרכים אפשריות לישראל: דרך של אחריות, שותפות והכרה במורכבות, ודרך של הקצנה, צמצום והדרה

כפי שגיבור העל והנמסיס הם שני צדדים של אותו מטבע, כך גם נתניהו הוא דבר והיפוכו, גיבור ונבל, מחרב ובונה בעת ובעונה אחת. כל אחד יכול להסתכל בנתניהו ולראות בו את עצמו - אם דרך הבבואה, או דרך היפוכה. כשאנחנו זועמים על נתניהו או מריעים לו, עלינו לזכור שלא אליו אנחנו מגיבים: זהו רק קולנו, החוזר אלינו מקירות המערה

הכי קל להבטיח הוספה של שיעורי חינוך פיננסי בבתי-ספר, ואפילו לקיים את ההבטחה - אבל האם זה באמת מה שיוביל לשינוי? הניסיון מלמד שלא בהכרח - ולדעתי יש כיווני פעולה עדיפים