כבר בראשית העשור הקודם טענו חוקרים במערב שמשמרות המהפכה הם השולטים בפועל באיראן. חיסולו של עלי חמינאי הביא לחיזוק מעמדו של הארגון ולהערכות שלפיהן גורם מתוכו יקבל את השלטון. אלא שמשטרים הנשלטים בידי כוחות מזוינים חסינים פחות בפני אתגרים כלכליים-אזרחיים, ונוטים יותר לפיצולים – במיוחד במצבי משבר. חוסר היעילות הזה מחזק את האופוזיציה העממית, שבסופו של דבר מצליחה לא אחת לחולל שינוי פוליטי

משגב עם נמצא כעת בלב המלחמה אבל הרוח שלנו לא נשברת. אם יש משהו שתיירות גבול מלמדת אותך זה שורשיות. אנחנו נחושים בדעתנו לפתוח מחדש את מרכז המבקרים ברגע שיתאפשר

עדיף להשאיר את המשטר מוחלש, מאשר לנסות להפילו בכוח ולהיגרר למלחמת שנים שלא בהכרח תבטיח יותר יציבות

יש דבר אחד גרוע מן הגזענות, וזה השימוש המניפולטיבי שעושים בה יועציו של ראש הממשלה. הפצע שלכם הוא כדור ההרגעה שלהם. אבל נדמה שמאמסלם ועד מיקי זוהר, מסיבוני-רגב ועד דרעי-מכלוף, כולם עומדים בתור לקחת אותו

מאז מלחמת לבנון השנייה, חווה הצפון עשרים שנים של הבטחות גרנדיוזיות, תוכניות עם שמות מפוצצים ומיליארדים שלא הועברו. זה לא עניין של כסף, אלא של זלזול

חוק בתי הדין הרבניים והמרוץ הפוליטי לרבנות הערים אינם רק כותרות מזדמנות, אלא צוהר אל פיצול האישיות המובנה של החברה החרדית בישראל

מאמצי התיווך של טורקיה מהווים חלק מקמפיין השפעה ותחרות על ההובלה האזורית. מצטרפים לכך מהלכים כמו העמקת שיתופי הפעולה הביטחוניים שלה עם סעודיה ופקיסטאן, וביסוס הקשרים ההדוקים שלה עם קטר, שמשמשת עבורה עוגן כלכלי ופלטפורמה להשפעה רעיונית ברוח משנת האחים המוסלמים