The headlines that made most buzz on this page
21/05/19 14:06
14.04% of the views
מאת אנשים ומחשבים
סיום התמיכה ב-Windows 7 הולך ומתקרב. למעשה זה יקרה בינואר 2020. עם זאת משתמשים רבים ברחבי העולם מעדיפים שלא לעשות את מה שנראה כצעד הטבעי ביותר: לשדרג ל-Windows 10. אחת הלקוחות הללו החליטה לוותר על Windows בכלל במהלך שיכול, לפחות אצל חלק מהאנשים, להצטייר כמכה יותר מרק קטנה בכנף של מיקרוסופט - כי מדובר בממשלת דרום קוריאה.
לפי הדיווח, הממשל החליט שזו נקודת הזמן הטובה ביותר לומר שלום, ולעבור להשתמש בלינוקס לאורך כל שדרת המחשוב הממשלתית, מהשרתים ועד לתחנות העבודה ולמחשבים הניידים המשרתים את הפקידים. אמנם עדיין לא ברור איזו גרסת לינוקס תיבחר, כי הממשל בוחן כעת מספר הפצות, אבל זה עומד לקרות.
אגב, בטווח רחוק אמנם מנהל לשכת השירות במשרד בפנים הדרום קוריאני, צ'וי יאנג היוק, צופה חסכון ניכר, בגלל המעבר לשימוש במערכת הפעלה שמבוססת על קוד פתוח, אבל בטווח הקצר ההערכה היא כי המעבר ידרוש מהממשל להשקיע לפחות חצי מיליארד דולר שיושקעו בשדרוגי חומרה והכשרות.
21/05/19 15:51
8.77% of the views
מאת אנשים ומחשבים
עולם המחשוב נמצא כיום בעיצומו של אחת המהפכות החשובות ביותר בתחום מערכות ההפעלה והדרך שבה אנחנו משתמשים בהן. תחום הקונטיינרים לא רק משנה את הדרך שבה היינו רגילים להפעיל את מערכות ההפעלה, אלא משנה את הדרך שבה אנחנו משתמשים במחשבים, בשרתים ובתוכנה באופן כללי.
מחלקות IT חייבות לספק מענה מהיר ואיכותי על הצרכים והאתגרים הטכנולוגיים שעומדים בפניהן חדשות לבקרים. מהפכות הענן והאינטרנט של הדברים יצרו צורך בגמישות ובדינמיות מחשובית, ובעצם יצרו את עולם ה-IT כפי שאנחנו מכירים אותו כיום. כפי שהענן הביא אתו את הווירטואליזציה, הגידול בכמות המכשירים והשימושים השונים בהם, כעת מגמות נוספות מביאות איתן את הצורך בתשתיות מחשוב גמישות אף יותר מעולם הווירטואליזציה הסטנדרטי. ריבוי המכונות והאפליקציות השונות הביא לכך שארגונים החזיקו שרתים רבים במטרה אחת: אך ורק כדי ליצור סביבות שונות לכלל השירותים השונים, בעוד שהאפליקציה עצמה הפכה להיות הרכיב השולי בעומסי המערכת. בסופו של יום, צרכי משתמש הקצה יעמידו את מנהלי ה-IT אל מול אתגרים חדשים ובהתאם ישתנו גם הצרכים הטכנולוגיים.
למה דווקא קונטיינרים?
שימוש בקונטיינרים הווירטואליים מספק פתרונות לצרכים רבים. קונטיינרים הם מאפיינים של מערכות הפעלה המאפשרים לכל יישום בהם לפעול באופן מבודד. באופן זה, מאות יישומים יכולים לרוץ במקביל מבלי להפריע זה לזה וללא שינוי גם במעבר בין שרתים שונים. הקונטיינר מסוגל לתקשר ולהתנהל על בסיס אותה מערכת הפעלה של השרת ובמקביל, לאפשר הפרדה מבנית בין האפליקציות השונות, כך שאין צורך שכל קונטיינר יחזיק את כלל התשתיות של מערכת ההפעלה בעצמו בשונה מעולם המכונות הווירטואליות, שבו כל מכונה מממשת לעצמה את מערכת ההפעלה - מה-Kernel ועד לאחרון הדרייברים.
הקונטיינרים עונים על שלושה אתגרים:
חסכון בחומרה ובמורכבות תפעולית (צריכה של פחות שרתים) - כאמור, ריבוי המכונות והאפליקציות השונות הביא לכך שארגונים מנהלים שרתים רבים אך ורק כדי ליצור את הסביבות לכלל השירותים, בעוד שהאפליקציה העיקרית שרצה על השרת הפכה למרכיב השולי בעומסי המערכת. הקונטיינר מייתר את הצורך בשרתים רבים.
תשתית אפליקטיבית אחידה - כאשר הסביבה אינה אחידה, יש צורך בתחזוקה ועבודה רבה. הרעיון הוא לאפשר אחידות ברמת הממשקים השונים שמערכת ההפעלה מחצינה לאפליקציות ולשמור עליהן בצורה אחידה בין חומרות, סביבות ועננים. כאשר מתקינים קונטיינר, הוודאות שהאפליקציה לא תושפע מהסביבה היא מלאה. מערכות טכנולוגיות כגון Docker מאפשרות לנהל שכבות של האפליקציה על גבי ה-Kernel המארח, המאפשר אחידות בסביבה שבה היא רצה - מה שמהווה אחד האתגרים אך גם התשומות של מחלקות ה-DevOps השונות בארגונים.
אוטומציה - שכבת ה-"מנצח", הקוברנטיס, שאחראית על ניהול מערכת ההפעלה, קרי: על ה-"תזמורת" כולה. המיקרו-שירותים מאפשרים אוטומטיזציה של הקמת שרתים על ידי ניטור עומסים, כך שנוצרת מערכת מנוהלת באופן עצמאי, שמסוגלת להרים ולהוריד סרוויסים על פי צרכיה, ללא התערבות ידי אדם.
ההגדרה של המערכות השונות הופכת ותהפוך גם בעתיד למורכבת יותר. זאת, משום שהמערכות עצמן הופכות מורכבות יותר. אם בעבר היינו רגילים לכך שתהליכי ה-IT היו מנותקים מתהליכי הפיתוח, המגמה בשוק היא כזו שמורכבות העבודה לא נעוצה בתחזוקה השותפת אלא בהקמתה. כלומר, אנשי ה-DevOps יצטרכו לעבוד פחות עם הידיים ויותר עם השכל. לא מספיק להיות מסוגל להתקין שרת, יש צורך לכתוב תוכנה שתקים את השרת ולהגדיר את ה-"מנצח". רמת המורכבות הגבוהה בשלב הראשוני תחליף וכבר מחליפה עבודת תחזוקת שרתים עתידית.
הכותב הוא המייסד, הבעלים וסמנכ"ל הטכנולוגיות של Voicenter.
21/05/19 15:28
7.02% of the views
מאת אנשים ומחשבים
הודות למחיר ביניים ומצלמה טובה, המשתמשים קיבלו בחיוב את מכשירי גוגל החדשים - ה-Pixel 3a וה-3a XL, אם כי יש כאלה שאצלם לא הכל חלק.
לפי דיווחים שפורסמו באחרונה באתרים שונים, יש משתמשים בשני הדגמים שלפתע החלו לחוות תופעה של כיבוי אקראי של המכשיר, שמאלץ אותם לבצע אתחול מלא. לעתים, הדבר דורש לחיצה על כפתור ההדלקה למשך 30 שניות כדי להשיב את המכשיר לפעולה.
אחד המשתמשים סיפר כי חווה שלושה כיבויים, גם במהלך הלילה, שגרמו לכך שהטלפון לא העיר אותו. הבעיה לא נפתרה גם כשניסה לעבור למצב הבטוח של המכשיר, כדי לנסות ולמנוע הפרעה של יישום כלשהו לפעולתו. הוא אמר כי לדעתו, מדובר בבעיית חומרה. משתמש אחר, שחווה תקלה דומה, ציין כי היא מתרחשת רק כאשר המכשיר מחובר לרשת Wi-Fi, וכאשר הוא מנותק ממנה "נראה שהקריסה הכללית נמנעת".
עוד משתמש, שאף דיווח על התקלה לגוגל, טען כי בחברה יעצו לו לבצע שחזור להגדרות היצרן, מה שהתברר כפעולה יעילה. משתמשים אחרים בחרו להחזיר או להחליף את המכשירים.
עד כה גוגל לא הגיבה פומבית לתקלה, כך שעדיין לא ידוע אם היא מתכננת להפיץ עדכון קושחה שיפתור אותה. גם במכשיר הקודם של גוגל, ה-Pixel 3, התגלו תקלות בתקופה הראשונה להפצתו בשווקים, אך הן נפתרו באמצעות עדכוני אבטחה.
21/05/19 16:07
7.02% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"טכנולוגיית הקונטיינרים, מהחידושים החמים ביותר בתחום הקוד הפתוח, שינתה מקצה לקצה את דפוסי החשיבה של כולנו לגבי פיתוח, הטמעה וניהול מערכות התוכנה שלנו. כיום, טכנולוגיית הקונטיינרים נוכחת באופן משמעותי כמעט בכל תחום ובכל מגזר עסקי במערכות ה-IT הארגוניות. השימוש הנרחב בקונטיינרים הביא עמו את הצורך בניהול ותזמור שלהם, והוליד כמה פתרונות, רובם מבוססי קוד פתוח", כך אמר אמיר ציפורי, ארכיטקט פתרונות בכיר, רד-האט ישראל.
ציפורי דיבר בכנס Agile Israel 2019. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים ובשיתוף אג'יילספרקס, נערך היום (ג') באולם אירועים LAGO בראשון לציון, בהשתתפות מאות מקצוענים מהתחום. הכנס נערך זו הפעם ה-12, תחת הכותרת All Together Now. את המליאה המרכזית הנחתה יעל גרוהמן-רבינוביץ', שותפה ומאמנת בכירה לאג'ייל, אג'יילספארקס.
לדברי ציפורי, "פרויקט הדגל לתחום הקונטיינרים הוא קוברנטיס, שגוגל פיתחה בשנת 2014 לפרויקט קוד פתוח. החדשנות והצמיחה שאנחנו רואים מאז במסגרת הפרויקט, הן עצומות מבחינת כמות השינויים ומספר הארגונים התורמים לפיתוחו. רד האט היא החברה הראשונה שהחליטה, כבר ב-2014, להמר על פרויקט הקוברנטיס ולאמצו, ועד מהרה הפכה לתורמת הקוד הגדולה ביותר, אחרי גוגל".
"כיום טכנולוגיית הקוברנטיס מוכרת בעולם הרבה יותר"
כיום, אמר ציפורי, "טכנולוגיית הקוברנטיס מוכרת בעולם הרבה יותר. המשתמשים בה מחפשים פעמים רבות אפשרות להכניס אוטומציה, הן לניהול השירותים והן לניהול רמת התשתית, דוגמת עדכונים אוטומטיים וגיבויים אוטומטיים, באופן שהוא אגנוסטי לסביבה, כלומר – בלא תלות היכן מריצים קוברנטיס - בתוך הארגון או בענן". לדבריו, "השנה יבואו אוטומציות מסוג זה לידי ביטוי באמצעות אופרטורים. אופרטור הוא צורת אריזה, הטמעה וניהול של אפליקציה, הרצה מעל קוברנטיס וניהול על ידי Kubernetes API. השימוש בו מאפשר לקודד בתוך האפליקציה את הידע התפעולי הנדרש לתפעולה, לדוגמה: ניהול אוטומטי של ההתקנה, הרחבה של האפליקציה וניהול מחזור החיים שלה".
OpenShift של רד האט, ציין ציפורי, "היא פלטפורמת קוברנטיס, אשר מאפשרת לארגונים המעוניינים להטמיע את הטכנולוגיה לעשות זאת בצורה אינטואיטיבית, תוך קיצור זמני ההטמעה ועקומות הלמידה". לדבריו, " OpenShift כבר מוטמעת בהצלחה רבה בקרב מאות לקוחות רד האט ברחבי העולם, והיא מריצה ומנהלת מערכות תוכנה מבצעיות". הוא הוסיף כי "בשנים הראשונות רד האט התמקדה בבניית פלטפורמת קוברנטיס מעל מערכת ההפעלה Enterprise Linux - ובדיוק כפי שהפכנו את Red Hat Enterprise Linux למערכת ההפעלה המובילה בעולם, המטרה הייתה להפוך את OpenShift לקוברנטיס הארגוני המוביל בשוק".
"בשנה האחרונה", סיכם ציפורי, "התמקדנו בתפעול הפלטפורמה בכל הרבדים הטכנולוגיים מהם היא מורכבת – מרמת התשתית ומערכת ההפעלה ועד לרמת האפליקציות הרצות על גביה. המיקוד בפן התפעולי הינו תוצאה של שיתוף פעולה עם לקוחות המוצר. מיקוד זה היה אחד השיקולים ברכישתה של CoreOS לפני כשנה. רכישה זו הייתה השקעה ישירה של רד-האט בניהול קוברנטיס ארגוני. פיתוח הפן התפעולי ממשיך להוות עמוד מרכזי בתכנון מפת הדרכים של המוצר לשנה הקרובה
21/05/19 11:39
5.26% of the views
מאת אנשים ומחשבים
הביטקוין הוא נכס ולא מטבע - כך קבע בית המשפט המחוזי בלוד בפסק דין שניתן אתמול (ב'). בהחלטתו דחה בית המשפט את ערעורו של נועם קופל, שרכש ביטקוין ברווח של יותר משמונה מיליון שקלים וטען כי הסכום פטור ממס, עקב היותו של מטבע. אלא שהשופט שמואל בורנשטין קבע שהמטבעות הדיגיטליים לא נופלים תחת ההגדרה של מטבע או מטבע חוץ.
קופל רכש מטבעות ביטקוין ב-2011, מכר אותם שנתיים לאחר מכן והרוויח מהעסקה שווי של 8,278,645 מיליון שקלים. הוא טען שיש להכיר בביטקוין כמטבע חוץ, ולפיכך יש להתייחס לסכום הרווח שלו כאל הפרשי הצמדה שקיבל יחיד שלא במסגרת עסק – ולפטור אותם ממס. ברשות המסים טענו מנגד שהביטקוין הוא נכס ולא נופל בהגדרת מטבע או מטבע חוץ הקבועה בחוק, ולכן יש למסות אותו על פי מס רווחי הון. קופל כפר בטענה זו וטען החוק הנוכחי רלוונטי רק למטבעות ולשטרות פיזיים, ולא למטבעות דיגיטליים.
לדבריו, סיבה נוספת לצורך להכיר בביטקוין כמטבע חוץ היא האמון שהמשתמשים בו רוחשים לו והשימוש הנרחב שנעשה בו כאמצעי תשלום. כמו כן, הוא טען שבעת ביצוע העסקה, הביטקוין לא הוכר כנכס ואין להטיל עליו מיסוי רטרואקטיבי.
ברשות המסים הביאו לתמיכה בטיעוניהם את העובדה שהביטקוין לא מוכר כהילך חוקי ולו במדינה אחת ואת התנודתיות הרבה שלו. כמו כן, לדבריהם, השימוש בביטקוין מצומצם ומתבצע בעיקר בדארקנט, בקרב עברייני רשת.
השופט בורנשטין דן בפסק הדין ארוכות במטבעות הדיגיטליים ובשאלת המיסוי שלהם וקבע שלא עלה בידי קופל "להוכיח כי הביטקוין עבר את המשוכה הנדרשת על פי חוק בנק ישראל באשר להגדרת מטבע ומטבע חוץ ולפיה למטבע יהיה, בראש ובראשונה, ביטוי פיזי-מוחשי בדמות של שטר או מעה". הוא הפנה לחוזר שפרסמה רשות המסים בפברואר אשתקד, שבו נכתב כי הביטקוין הוא לא מטבע כמו שקל, דולר או יורו, אלא נכס, ולכן חלים עליו מסים בהתאם. לעומת זאת, על פי אותו חוזר, מי שסוחר בהם ו/או כורה אותם - דבר שבעיני הרשות משול לעסק - יחויב במס הכנסה כמו כל עסק אחר. לכן, דחה השופט את הערעור וקבע כי קופל ישלם לרשות המסים הוצאות בסך של 30 אלף שקלים.
"מה שיקבע אם ביטקוין הוא מטבע - מבחן המציאות"
רו"ח גידי בר זכאי, לשעבר סגן ראש רשות המיסים, המתמחה במיסוי מטבעות דיגיטליים, הסביר את פסק דין: "השופט בורנשטין עבר בצורה שיטתית על הוראות החוק שעוסקות, בין היתר, בהגדרה של מטבע וקבע כי בצורה בה מנוסח החוק כיום, ביטקוין לא יכול להיחשב כמטבע. בכך הוא קיבל את פרשנות רשות המסים, כפי שנוסחה בחוזר מ-2018. לטעמי, מה שיקבע בסופו של יום אם ביטקוין הוא מטבע הוא מבחן המציאות. ברגע שהשימוש יהיה נפוץ, המחוקק יצטרך לכתוב את החוק בצורה שתהלום זאת וכולנו נהנה מהתפתחויות הטכנולוגיות והמוניטריות, ומהיכולת של ביטקוין או מטבעות אחרים לשמש כאמצעי תשלום יעיל אמין ונפוץ".
"למעשה", ציין, "הדרך לכך עוברת דרך הרגולטור. אם גופי האכיפה ירגישו בנוח עם המטבע ויעשו שימוש בכלי ניתוח הבלוקצ'יין, שמאפשרים לעמוד בסטנדרטים של מניעת הלבנת הון ותשלומי מסים בצורה אמינה ויעילה יותר מהמקובל כיום, התוואי להפיכתו לאמצעי תשלום נפוץ ייפתח".
21/05/19 12:41
5.26% of the views
מאת אנשים ומחשבים
תפקיד: מנהלת תחום ההכנסות (CRO - Chief Revenue Officer) ב-Yellzz - חברה שעוסקת בניהול פרו-אקטיבי של לקוחות.
ותק בתפקיד: מהקמת החברה. אני מייסדת במשותף שלה.
תפקידים קודמים: סמנכ"לית מכירות ב-Merchantz, ומנהלת BizDev והתחום המשפטי באיגלו.
השכלה: עורכת דין.
משפחה: בזוגיות, שלושה ילדים.
מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? ייצגתי סטארט-אפים בהיותי עורכת דין בתחום החברות והמיסוי, והתאהבתי בעולם הזה. בדרך הבנתי שאני זקוקה לתפקיד משמעותי, שיהיה מחובר באופן ישיר לחברה צומחת, שימלא אותי בחדוות עשייה ושיאתגר אותי, ולכן החלטתי להיכנס לתפקיד שהוא מעבר לייעוץ בלבד ולהיות חלק בהקמת חברה ובנייתה. מאז, במשך יותר מ-15 שנים אני סטארט-אפיסטית מכורה.
האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? כן, ברור, כמו בכל התעשיות בארץ. נשים מקבלות פחות הזדמנויות וחברות סטארט-אפ המנוהלות על ידי נשים מגייסות פחות. באחרונה, לשמחתי, הוסיפו מסלול לנשים יזמיות ברשות החדשנות. אני מקווה שזה ישמש מנוע צמיחה והזדמנויות שוות גם לנשים.
האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? בתעשייה הזו לא, מאחר שאני בוחרת עם מי לעבוד. כך יוצא שהמייסדים במשותף אתי של Yellzz שלי הם אנשים נאורים, שמבינים שנשים שוות להם בכל רמה ופקטור שהם. אבל, יחד עם זאת, אני האישה היחידה בסטארט-אפ שלנו וכרגע גם האישה היחידה בנילסן, החממה שבה אנחנו יושבים.
מצד שני, בפגישות עם משקיעים פוטנציאליים ועם לקוחות, פעמים רבות אני עדה למצב שפונים קודם כל לגברים, בהנחה שהם האחראים והמחליטים. אם מדובר בעניין עסקי, התחום שלי, אני בוחרת להמשיך את השיחה בצורה עניינית, עד שבסוף אותם האנשים מבינים שבמידה שהם מעוניינים לסגור משהו שקשור לביזנס ולא לטכנולוגיה - אני הכתובת. בסופו של יום, מקצועיות והתייחסות עניינית עוזרות להצלחה, למרות האפליה.
21/05/19 12:56
5.26% of the views
מאת אנשים ומחשבים
שמח בבורסת תל אביב: הלילה והבוקר (ג') הושבתו מערכות המחשוב ולכן, המסחר צפוי להיפתח רק ב-13:15 - כשלוש שעות וחצי לאחר מועד הפתיחה הרגיל של המסחר. בהנהלת הבורסה טוענים כי העובדים השביתו את מערכות המחשוב בעקבות הסכסוך בינה לבין ועד העובדים, בעוד שעל פי הוועד, השיבושים נובעים מהשעייתו של אחד ממפעילי המחשב.
אתמול השעה מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, שלושה חברים בוועד ששלחו מכתב לרשות ניירות ערך, שמוען גם לתפוצה רחבה של חברי הבורסה, תוך שימוש במאגר המידע של הארגון. ככל הידוע, שניים מהם הושעו לתקופה קצובה וקצרה, ומועד סיום השעייתו של העובד השלישי טרם נודע.
הוועד: הנהלת הבורסה משקרת
בהודעה שהנהלת הבורסה פרסמה הבוקר צוין כי "בשל עיצומים שנוקטים מפעילי המחשב, המסחר לא ייפתח כרגיל. כחלק מהעיצומים שבהם נוקטים המפעילים, לא אויש חדר המפעילים מספר פעמים במהלך השבועות האחרונים".
בוועד טענו מנגד ש-"מדובר בהודעה שקרית. העיכוב לא נובע מעיצומים שנוקטים העובדים אלא אך ורק מהחלטתו של המנכ"ל להפחית את מספר המפעילים במשמרות ערב ולילה - משני מפעילים לאחד בלבד. ועד העובדים התריע בפני רשות ניירות ערך שצעד זה יוביל לפגיעה בשירות ובמסחר, שכן אם המפעיל נעדר מהעבודה - אין לו גיבוי. במקום להקשיב לחברי הוועד ולנציגי ההסתדרות, בחר המנכ"ל להשעות אותם מעבודתם רק משום שהתריעו על החלטותיו. כך קרה שאתמול, בעקבות השעייתו של חבר הוועד שמכהן כמפעיל, הוא לא הגיע למשמרת הלילה אליה שובץ. העיכוב שחל בפתיחת המסחר הבוקר נובע אך ורק מהעובדה שלא היה גיבוי של מפעיל נוסף למשמרת הלילה. צר לנו שהמנכ"ל מקבל החלטות שגויות ומנסה להפיל את מחדליו על ועד העובדים".
21/05/19 13:20
5.26% of the views
מאת אנשים ומחשבים
למישהו היה ספק שהסאגה של יחסי ארצות הברית מול וואווי לא הגיעה עדיין לסיומה? אחרי הימים הקשים שעברו על יצרנית הטלפונים ותשתית התקשורת הסינית המובילה, עת הכריזו יצרניות חומרה ותוכנה אמריקניות כי הן מפסיקות לעבוד איתה - מגוגל, דרך אינטל ועד יצרניות השבבים קוואלקום וברודקום - הופעלה בבירה האמריקנית צפירת הרגעה קלה שהגיעה מכיוון הבית הלבן.
בדומה לתהליך שעברה ZTE בקרב שלה מול הנשיא דונלד טראמפ והסנאטורים שלוחצים לכל כיוון אפשרי במלחמת הסחר מול סין, הנשיא עצמו הוא זה שעומד מאחורי סוג של ניסיון להנמיך את הלהבות.
טראמפ קרא למשרד הסחר לבטל לחלוטין את החרם על ZTE, והפעם, לפי דיווח של הפייננשל טיימס, הוא החליט לתת רישוי לחברות האמריקניות להמשיך לנהל יחסים עסקיים עם וואווי, אם כי לתקופה מוגבלת של שלושה חודשים שלאחריה אמור לחול החרם המלא.
אספקת חלקים ורכיבים המיועדים לשמור על רשתות וציוד קיים במצב תפקודי מלא
כמו כן לא מדובר ביצירת יחסים חדשים, אלא בשמירה על הקיים. בדרך העניין נותן גם תשובה להתלבטויות של גוגל האם להמשיך לספק עדכוני תוכנה.
האישור הוא לאספקת חלקים ורכיבים המיועדים לשמור על רשתות וציוד קיים במצב תפקודי מלא, כולל עדכוני תוכנה וטלאי אבטחה. ויש גם התייחסות מפורשת לטלפונים, כולל תמיכה ושירות, עבור הטלפונים שכבר שוחררו לשוק.
עם זאת, לא ברור האם ההחלטה הזו כוללת בתוכה גם את המכשירים שעומדים להיות מושקים בקרוב, ולא ברור עדיין מה יקרה לאחר מכן.