פנים אדומות מבושה בכיכר האדומה במוסקבה: האקרים הצליחו לפרוץ למערך המחשוב של ה-FSB, שירות הביטחון הפדרלי הרוסי, ולגנוב 7.5 טרה-בייט של נתונים, שחושפים פרויקטי סייבר שמוסקבה מבצעת, באמצעות קבלן משנה. הנתונים חשפו פרויקטים סודיים, ביניהם ניסיונות לביטול האנונימיות של הגולשים ב-Tor - תוכנה שדרכה אפשר לגלוש בדארקנט, ניתוח והשפעות על מדיה חברתית ופעילויות שאמורות לסייע למדינה להתנתק מרשת האינטרנט העולמית. הנתונים הועברו לאמצעי התקשורת - לפרסום. לפני שבוע, ב-13 ביולי, האקרים, הפועלים תחת הכינוי 0v1ru$, פרצו ל-SyTech - קבלנית גדולה של ה-FSB, שעוסקת במגוון פרויקטי אינטרנט. לצד הנתונים שנגנבו, ההאקרים הותירו פרצוף מחייך על דף הבית של החברה שנפרצה. לאחר מכן הם העבירו את הנתונים לקבוצת האקרים גדולה יותר, דיג'יטל רבולושן, שחבריה שיתפו את הקבצים עם כלי התקשורת השונים, ושלחו עקיצה ל-FSB בטוויטר. ה-BBC תיאר את אירוע האבטחה כ-"אולי הדליפה הגדולה ביותר בהיסטוריה של שירותי המודיעין הרוסיים". עוד נחשפו בקבצים שמות פרויקטים של סוכנות הביון, לצד שמות של מנהלי הפרויקטים ב-SyTech. בין הפרויקטים שנחשפו היה אחד לאיסוף מידע אודות משתמשי מדיה חברתית (נאוטילוס), פרויקט להסרת האנונימיות של המשתמשים ברשת Tor (שנקרא Nautilus-S), פרויקט מעקב אחר התכתבויות אלקטרוניות של ארגונים רוסיים (Mentor), מיזם לבניית רשת אינטרנט נפרדת מהרשת העולמית (Hope ו-Tax3), וכן מיזם לאחסון מידע מסווג ורגיש על דמויות ציבוריות. על פי ה-BBC, הפרויקטים של SyTech היו בעיקר בעבודה מול יחידה צבאית 71330, שהיא חלק מהדירקטוריון ה-16 של ה-FSB, שמטפל במודיעין אותות - סיגינט. אותה קבוצה הואשמה במשלוח רוגלות לקציני המודיעין האוקראיני ב-2015. עוד ציינה רשת השידור הבריטית שלמרות החשיפה והמבוכה שבעקבותיה, דבר ממה שנחשף לא היה חידוש. ב-FSB בחרו שלא להגיב.

חקירה עצמאית חדשה הגיעה לממצאים חמורים כשחשפה כי מספר הרחבות של הדפדפנים הפופולריים כרום של גוגל ופיירפוקס של מוזילה גנבו נתונים ממשתמשים יחידים וכן מתאגידים גדולים, כמו חברות תעופה ושירותי בריאות וכן משירותי ענן של חברות. הנתונים, לפי הפרסום, כללו מנעד רחב של אינפורמציה - החל בסיסמאות, המשך במיקומים ומידע על החזרי מס וכלה אפילו במידע גנטי. על החשיפה אחראים הוושינגטון פוסט וחוקר הסייבר סם ג'דאלי מ-securitywithsam.com. לפי הכתבה של הוושינגטון פוסט, החוקר מדווח כי "כשסיפרנו ליצרניות הדפדפנים, גוגל ומוזילה, הן סגרו את הדליפות האלו מיד - אבל כנראה שזיהינו רק חלק קטן מהבעיה". הסיבה לחשד זה של ג'דאלי היא שחלק מההרחבות, כמו למשל אלו המכונות FairShare Unlock ו-SpeakIt!, הותקנו על ידי יותר ממיליון משתמשים. ג'דאלי גם מאמין כי דליפת הנתונים השפיעה על 45 תאגידים גדולים, ביניהן למשל הענקיות אמזון, אפל, אובר ודל. מיקומים, נתוני DNA ופרטי הצ'ק-אין לטיסה [caption id="attachment_280232" align="alignleft" width="300"] גניבת מידע. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] על פי המחקר המסוים כבר ידוע בוודאות כי מידע השייך ליותר מ-4 מיליון בני אדם, שהושג על ידי הרחבות דפדפן אלו, הפך לזמין לרכישה באינטרנט. כך לדוגמה, תוספים של הדפדפן מוזילה שמרו את נתוני המשתמש באתר נאצ'ו אנליסטיקס. אתר זה מציג את עצמו בתור שירות מודיעין שיווקי, המציע נתונים אשר חושפים על מה לחצו גולשים כמעט בכל אתר אינטרנט. את הדטה הזה, השווה לפעמים כמו זהב לסוחרים, הציע האתר לכל לקוח אשר ירצה לדעת מה הכי טוב בעבור העסק שלו. נאצ'ו טוענת שהנתונים שהיא חולקת עם ללקוחותיה מגיעים ממשתמשים שהסכימו להיעקב ביודעין, ומוסיפה כי היא מקפידה להסיר מידע שיכול לשמש בכדי לחשוף את זהותו של האדם שמאחוריו. אבל ג'דאלי, לעומת זאת, מצא כי נאצ'ו שיתפה יותר מאשר רק "נתוני שיווק" ללקוחותיה. החוקר גילה בדטה הזה בין השאר שמות משתמש, סיסמאות ונ"צ מ-GPS, המסגירות את מיקומי המשתמשים הנעקבים. לדבריו, הממצאים שלו כה חמורים עד שתיאר את הדליפה כ"קטסטרופלית". אם לפרט, ג'דאלי מצא למשל שמות של רופאים וחולים שנאגרו מדפדפן של שירות רפואי מסוים. המידע הזה כלל אפילו את שמות התרופות שבהם השתמשו הפציינטים. ולא מדובר במקרה בודד הקשור לשירותי רפואה. ג'דאלי גם מצא את השמות הפרטיים, שמות משפחה ומספרי האישור של אנשים שעשו צ'ק-אין לטיסות שלהם בחברת התעופה סאוטווסט, וגם ראה שמות משפחה ועוד פרטי נוסעים של חברת יונייטד איירליינס. לא רק זאת אלא שהחוקר גם ראה מאות מסמכים עם המילה "מס" המופיעה בשמות הקבצים, בשירות אחסון הענן של מיקרוסופט, OneDrive. קישורים ששותפו התגלו כאחד האמצעים לריגול מטעם ההרחבות - לדוגמה, חברות רבות משתמשות בזום או בסקייפ לצורך קיום פגישות ועידה וירטואליות. מארגן הפגישה ישלח הזמנה ייחודית לכתובת URL למשתתפים האחרים. כך אפשרו ההרחבות לצדדים שלישיים לצותת לפגישות של החברות הפרטיות הללו. אתרים אחרים, כמו 23andMe ו-iCloud, גם מאפשרים למשתמשיהם לשתף מידע עם קישורים, וההרחבות הצליחו בשל כך לאסוף ולמכור דטה שכלל את מוצאם של המשתמשים, ה-DNA שלהם ומידע ביו-רפואי אחר אודותיהם, כמו גם תמונות iCloud, ודטה על חשבונות המשתמשים בשירות. כדי להיות ספציפיים, בחקירתו גילה ג'דאלי כי הרחבות הדפדפן הבאות אגרו נתונים של משתמשיהן-  בכרום מדובר על ההרחבות: Branded Surveys; HoverZoom; Panel Community Surveys; PanelMeasurement; ו-SpeakIt!. בפיירפוקס מדובר על ההרחבה: SaveFrom.net Helper. ויש גם הרחבות המשותפות לשני הדפדפנים: FairShare Unlock ו-SuperZoom. על פי המלצותיו והמלצות חוקרי אבטחה אחרים, מי שהרחבות אלו מותקנות אצלו - טוב יעשה אם יסיר אותן מיד. וכמובן, כמו בכל גילוי שכזה, מציעים אנשי האבטחה לשנות סיסמאות ואולי גם שמות משתמש בשירותים שבהם נעשה שימוש ברחבי האינטרנט דרך דפדפנים אלו.

מכה משמעותית בכנף של חנות היישומים של גוגל, ה-Play Store, ואולי של חנויות האפליקציות בכלל. החל מסוף השבוע נפרדה אפליקציית ההיכרויות הפופולרית טינדר מהאינטגרציה מול החנות בכל הקשור בהורדה והתקנה בניידים מבוססי מערכת ההפעלה אנדרואיד, כך על פי בלומברג. עד כה מי שרכש את מנוי הפרימיום של יישום ההיכרויות - התשלום שלו עובד דרך החנות של גוגל. הדבר הקנה לענקית הטכנולוגיה גוגל עמלה גבוהה באחוזים שנגזרו מרווחי מאץ' גרופ - החברה שבבעלותה היישומים מתחום ההיכרויות טינדר וכן OkCupid ו-Match.com. מעכשיו, משתמשי היישום שרוצים להירשם לשירותי Premium יכניסו את פרטי כרטיס האשראי שלהם ישירות לאפליקציה, והענקית ממאונטיין וויו תאבד את ההכנסה הזו שלה. 30 אחוזי עמלה ורווחים נאים בצידם [caption id="attachment_280997" align="alignleft" width="300"] ה-Play Store של גוגל. אילוסטרציה: BigStock[/caption] אפליקציית טינדר ממוקמת כמעט תמיד בעשרת היישומים החינמיים המובילים בחנות Play, והרוויחה 275 מיליון דולר בשנה שעברה. העמלה המקובלת בחנויות בעבור רוב היישומים היא כ-30 אחוזים, אם כי במקרה של יישומים גדולים כמו טינדר, לפעמים יש לחברות המפתחות עסקה מול גוגל ואפל על עמלות מופחתות. אבל, על אף הפופולריות של טינדר וההכנסה היפה שאיבדה גוגל עקב המהלך, הבעיה המרכזית בעבור ענקית החיפוש, וכן כזו שיכולה בדיעבד להשפיע גם על אפל ועל חנות האפליקציות שלה, היא המגמה שזו מסמלת של התקוממות כנגד ההגמוניה של הענקיות על הצעת היישומים להורדה דרכן, ואז הבעלות המסוימת שלהן גם על הרחבה של משתמשים למנויים בתשלום ועל רכישות בתוך היישומים. לפי הדיווחים, מאץ' גרופ עושה את המהלך הזה בכדי להתקומם כנגד גוגל על הרווחים הגבוהים שהיא גוזרת ממנה ומהכנסותיה והמחאה שמציעה אפשרות לעקוף את העמלות של חנויות האפליקציות הדומיננטיות של גוגל ושל אפל, ולנתק את חבל הטבור של הצורך הסימביוטי שקיים כיום בין הענקיות אליהם, נראית כמתפשטת. ענקית התוכן נטפליקס, הייתה החברה האחרונה שלמעשה ניתקה את מערכת היחסים הזו, כשהודיעה בינואר השנה כי לקוחות חדשים לא יוכלו עוד לשלם את דמי המנוי החודשיים שלהם באמצעות iTunes של אפל. במקום זאת, המנויים מופנים מחדש לביצוע תשלומים באתר האינטרנט של נטפליקס. [caption id="attachment_204825" align="alignleft" width="300"] App Store. צילום: BigStock[/caption] להחלטתה הזו של נטפליקס קדמו האירועים הגדולים הבאים: שירות האונליין המצליח ספוטפיי סיים את התמיכה בתשלומי המנויים דרך החנויות הגדולות כבר שנת 2016, והחל את המרידה. לאחריו מי שעוד קמה ועשתה ממש מהלך דומה לזה שמאץ' גרופ מכריזה עליו כעת היא אפיק גיימז - החברה שעומדת מאחורי המשחק הלוהט "פורטניט", שהחליטה באוגוסט 2018 כי גרסת האנדרואיד של המשחק לא תהיה זמינה ב-Google Play והציעה למשתמשים במקום זאת להתקין את המשחק בחינם מאתר האינטרנט של החברה. מאז עברה שנה ולא נראה שהשינוי הזיק או פגע בהצלחת המשחק. למרבה הפלא, טינדר לא הודיעה כי תשתמש בשיטת המעקף הזו גם ליישום שלה ל-iOS ב-Apple App Store ועדיין לא ברור אם האפליקציה תלך באותו מסלול גם בהצעותיה למכשירי iPhone ו-iPad, בעיקר לנוכח זה שאפל אוסרת על מפתחים ליישם אפשרויות תשלום של צד שלישי, ועקב משפט המתנהל בדיוק בעניין זה באיחוד האירופי, עם תביעה נגד אפל שהוגשה מטעם ספוטיפיי בכדי כדי לערער על מדיניותה זו של הענקית מקופרטינו ועל המונופול שלה להפצת אפליקציות למכשירי iOS. סביר להניח שגוגל תצטרך לעשות משהו בקרוב בכדי למנוע מאפליקציות המרוויחות הללו מלנטוש את החנות, שאם לא כן, היא עלולה להתחיל לראות עזיבה המונית של שירותי התיווך שלה להורדת יישומי אנדרואיד.  

שמירת הסודיות של אפל ומדיניות האבטחה הקפדנית שהיא נוקטת לגבי מוצרים בפיתוח זוכים להצצה בידיעה שפורסמה בדה אינפורמיישן, החושפת פרטים מעניינים על הצעדים שאפל נוקטת כדי למנוע הדלפות של מוצרים שלא הושקו, כמו ה-iPhone, שלפתע צצים מחוץ למפעלים של שרשרת האספקה שלה באסיה. לפי

לכבוד יום השנה ה-50 לנחיתה הראשונה של האדם על הירח, ה-20 ביולי 1969, פרסמה אתמול גוגל סרטון גוגל דודל, שמספר את סיפור המסע לירח מרגע ההמראה ועד הנחיתה בקולו של אחד משלושת האסטרונאוטים שהשתתפו במשימה ההיסטורית. מייקל קולינס, ששימש כטייס תא הפיקוד במשימת אפולו 11, מלווה בקולו את הסרטון, ומשחזר את המשימה בת שמונת הימים. קולינס, ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין החלו את המסע ב-16 ביולי 1969, כששוגרו לחלל במרכז החלל קנדי בקייפ קנאוורל שבפלורידה. "400 אלף אנשים עבדו יחדיו כדי שהגזע האנושי יגיע לירח, החל מהמהנדסים והמתכנתים ועד לאנשים שתפרו את חליפות החלל האטומות", הוא מספר. קולינס משחזר את המבט הראשון שלו לירח -  "מראה מרהיב" – אבל אי אפשר להשוותו לנוף הבין-כוכבי של כוכב הבית שלו, שנראה כמו "כתם כחול זעיר". "כדור הארץ היה ההצגה העיקרית. כדור הארץ היה ה-דבר", הוא אומר בסרטון.  ב-20 ביולי התנתקו ארמסטרונג ואולדרין מתא הפיקוד, ובמשך 13 דקות ריחפו בתוך תא הנחיתה, שכונה העיט, אל פני הירח. הנחיתה של התא לוותה במתח רב, שכן בעיט נותר דלק לשלושים שניות, והוא גם איבד קשר רדיו עם הצוות שבכדור הארץ, הוא מספר. לבסוף, נחתו השניים לטיול המפורסם שלהם על הירח, כשקולינס מקיף את הירח בתא הפיקוד, שמאוחר יותר החזיר את השלושה הביתה. "מאחורי הירח", הוא אומר, "הייתי רק אני, אבל לא הייתי בודד. אם הייתם סופרים – היו שלושה מיליארד אנשים, ועוד שניים, בצד אחד, ואני בצד השני". ארבעה ימים מאוחר יותר נחתו השלושה מההרפתקה שלהם סביב כוכב הלכת שלנו באוקיינוס השקט, ונוכחו לדעת שהמסע המפורסם שלהם לא היה רק שלהם, אלא של כולם. "נדהמתי לגלות כי בכל מקום שאליו הגענו אנשים אמרו: 'עשינו זאת!' אתם ואנחנו, תושבי כדור הארץ המדהים, עשינו זאת!"

רק שנה חלפה מאז שפרסמנו את מפת הסטארט-אפים בתחום טכנולוגיות הבנייה (Construction Tech) בישראל, אבל כל כך הרבה השתנה בינתיים. כשבוחנים את השינויים במהלך השנה שחלפה, ניתן לזהות כמה טרנדים מעניינים שמצביעים על הכיוונים המרתקים שאליהם דוהרת תעשיית הבנייה והנדל"ן. הנה העיקריים שבהם: התעשייה במספרים הצמיחה של חברות הסטארט-אפ וההשקעות באקוסיסטם של תעשיית הבנייה והנדל"ן (PropTech) הישראלית דומים לזו הגלובלית. מבט מהיר על השנים האחרונות חושף תמונה מעניינת: נכון להיום, ישנן יותר מ-100 חברות סטארט-אפ הפועלות בתחום הפרופטק. במהלך חמש השנים האחרונות, ניתן לראות עלייה חדה של 244% במספר החברות החדשות בתחום, עם 61 חברות חדשות, לעומת 25 חברות רק לפני חמש שנים. במהלך שלוש השנים האחרונות, מדובר בזינוק של כ-67%. מבחינת השקעות, חלה עלייה של 3,000% - מ-30 מיליון דולר בלבד שהושקעו לפני 2015, לכ-900 מיליון דולר במהלך חמש השנים האחרונות. שינוי פוקוס: מטכנולוגיות בנייה לטכנולוגיות נדל"ן העלייה הדרמטית במספר הסטארט-אפים מ-2018 ל-2019 נובעת בעיקר משינוי בהגדרות. בעוד שב-2018 התמקדנו בעיקר בטכנולוגיות שנותנות פתרון לשלבי הבנייה, השנה ניכר היה כי אומת הסטארט-אפ נחושה להציע פתרון טכנולוגי לכל אחד מהשלבים בשרשרת הערך של בניית מבנים חכמים, דיגיטליים ויעילים אנרגטית, ובכך יוצרת אקוסיסטם פורה ונמרץ. כבר בשלבים הראשונים למיפוי וקטלוג חברות הסטארט-אפ, התברר לנו שישנו סיכוי גדול ששוק הפרופטק הישראלי יפרוץ לזה הגלובלי הודות לתחומי מומחיות ייחודיים האופייניים לסטארט-אפים ישראליים, שמציעים פתרונות מקוריים בטכנולוגיות המתקדמות ביותר בתעשייה עבור כל שרשרת הערך בבניית בניין חכם. המוטיבציה לקטלוג הספציפי של החברות לשלבים השונים בשרשרת הערך נובעת מהיכולת של כל חברה לפתור בעיות ספציפיות בכל אחד מהשלבים ולהציע יתרון תחרותי מובהק בקטגוריות ספציפיות. לכן, גם אם הפתרון שהחברות מציעות הינו רחב יותר, הוא בולט ומשמעותי יותר בתחומים ספציפיים. הקטגוריזציה של החברות על-פי השלבים השונים בבניית הבניין החכם - החל מניטור ופיקוח בשלב הבנייה וכלה במרקטפלייס נדל"ני, המבוסס על טכנולוגיית בלוקצ'יין - מאפשרת למשקיעים ולבעלי עניין אחרים להשוות בין טכנולוגיות מתחומים שונים ולחפש פתרונות נקודתיים עבור בעיות ספציפיות. מה שמאפיין את האקוסיסטם הישראלי באופן מיוחד הוא היכולת של חברות להביא טכנולוגיות מתקדמות מתחומים אחרים, כגון סייבר ואופטימיזציית ייצור, ולהתאים אותן אל עולמות הנדל"ן והבנייה. לכן אנחנו יכולים לראות טכנולוגיות שהתפתחו בצה"ל או בעולמות הרכב או הייצור, שכעת נרתמו לאופטימיזציה של תהליכי בנייה, אמצעי בטיחות בבנייה, או אפילו תמיכה בתהליכי מכירה של עסקאות נדל"ן. כשטכנולוגיות מתקדמות פוגשות את עולם הנדל"ן כדאי להזכיר כמה אדפטציות מעניינות: דוגמה אחת היא השימוש ברובוטיקה עבור תהליכים שדורשים רמת דיוק גבוהה ביותר או עבור פעולות מסוכנות, אשר בו-זמנית משפר יעילות ושומר על חיי אדם. גם השימוש במציאות מדומה או רבודה, בשילוב עם ראייה ממוחשבת, מהווה דוגמה לטכנולוגיות מתקדמות המשמשות לפיקוח הדוק יותר של עבודות הבנייה, כמו גם שיפור דרמטי של חוויית המשתמש בקניית נכס. דוגמה טובה נוספת לכך היא של חברה שהוקמה על-ידי שני יזמים עם רקע במחשבים, שהחליטו להשתמש בראייה ממוחשבת לניתוח תמונות שנלקחות באופן שוטף מאתר הבנייה. התמונות נותנות תמונה מדויקת ואחידה של שלבי ההתקדמות של הפרויקט בזמן אמת עבור כל בעלי העניין. ניתוח התמונות גם נותן תמונה דיגיטלית מדויקת יותר של אתר הבנייה, אשר מאפשרת בשלבים מאוחרים יותר למנהל הבניין לפתור בעיות תחזוקה. טכנולוגיות של בינה מלאכותית ולמידת מכונה משמשות לעיבוד מסות של נתונים ותומכות בקבלת החלטות מושכלת יותר של קונים פוטנציאליים, משקיעים, בעלי נכסים ומנהלי נכסים, בעזרת תובנות מבוססות נתונים כגון סוג השכונה, סוג האוכלוסייה, עסקאות שהיו בשכונה בעבר, טרנדים, הערכת שווי של נכסים, הערכת סיכונים למבנים ישנים וכיוצא באלה. דוגמה מעניינת לכך היא חברה המשתמשת בנתוני מיקום של מכשירים סלולריים על מנת להנגיש מידע בזמן אמת ותובנות התנהגותיות כדי לתת ליזמים אינדיקציה על המקום האידיאלי עבור פרויקטים חדשים שעתידים להיבנות. גם בעולם שיווק הנדל"ן אנחנו רואים דוגמאות של טכנולוגיית בלוקצ'יין, שמאפשרת לנו לקנות שברים של נכסים במקומות שונים בעולם, וכן של שווקים מבוססי בלוקצ'יין והזדמנויות השקעה חדשות. מכשירי IoT מציעים פתרונות רבים - החל מאבטחה חכמה של נכסים, תאורה חכמה, חיישנים המספקים מידע על הטמפרטורה בחדר ואיכות האוויר ומידע נוסף, המספק לדיירים חוויית משתמש המתאימה למידותיהם. ההתאמה האישית של המבנה לחוויית הדיירים והתגובה המהירה לשירותי וצורכי התחזוקה של המבנה הם רק טיפה בים בתעשייה שהולכת להציע עוד הרבה יותר. אז איך מצליחים לפרוץ לשוק הפרופטק בישראל?  כמו בעולם כולו, שוק הבנייה בישראל הוא שוק מסורתי שזז לאט מאוד. על-מנת להצליח לשנות בו דברים, נדרש לחשוב מחוץ לקופסה כדי לייצר פתרונות שגם מצליחים להביא ערך למשתמשים מהר מאוד, וגם מאפשרים ליישם את הטכנולוגיה בזמנים קצרים יחסית. דווקא במקום הזה, היצירתיות והיזמות הישראלית בולטות ביכולת שלהן לייצר פתרונות שוברי מוסכמות, שמאפשרים לעשות שינוי בעולמות המסורתיים הללו. דוגמה מצוינת לפתרון מן הסוג הזה היא טכנולוגית ניווט, המשתמשת בשדה המגנטי של כדור הארץ על מנת לאפשר מיקום מדויק בתוך מבנים, בעזרת מכשירים סלולריים בלבד, ללא צורך בחומרה או במערכות אחרות. מציאת הנתיב המהיר ביותר לשער בשדה התעופה, כספומט בקניון, או חדר ספציפי בבית-חולים, הן רק כמה דוגמאות לשימושים הפרקטיים של הטכנולוגיה הזאת, שמייצרים ערך מידי למשתמשים. כיווני השקעה בעתיד: Going beyond the meter במהלך 2018, חברת אינוג'י השקיעה בחברות הסטארט-אפ הישראליות atralink, Buildots, placense ו-Oriient. כל אחת מהחברות הללו מתמקדת בשלבים אחרים של שרשרת הערך בבניית הבניין החכם, החל מפיקוח וניטור הבנייה וכלה בשירותים מבוססי מיקום ותובנות מבוססות נתונים. במבט לעתיד, אינוג'י מחפשת להשקיע בטכנולוגיות שיתמכו באופטימיזציה של ניהול ושיווק נכסים ושיפור יומיומי של חווית הדיירים. טכנולוגיות שיאפשרו לחברת השקעות כמו אינוג'י להגיע "מעבר למונה" (Beyond the meter) ולייצר מבנה עצמאי מבחינה אנרגטית, לאפשר ניהול חכם של הנכס ולהציע שירותים מותאמים אישית לדיירים, הן אלה שעתידות לקחת את תעשיית הנדל"ן והבנייה לעתיד.   הכותב הינו מנהל פיתוח עסקי וצמיחה, אינוג׳י מרכז חדשנות.

בעיר חיפה, ובמיוחד במבואותיה הדרומיים, שוקקת קהילת היי-טק גדולה ורעבה. פארק ההיי-טק הוותיק והמצליח מת"מ ופארק מדעי החיים, בסמוך לאצטדיון סמי עופר המוזהב, מאכלסים אלפי היי-טקיסטים, חלקם מתגוררים בעיר וסביבותיה ואחרים פוקדים אותה למהלך יום העבודה. ומה בנוגע לבשורות קולינאריות לקהילה השוקקת? בשנים האחרונות חווה אזור ה-Down Town - העיר התחתית האייקונית של חיפה - עדנה והתחדשות. רחוב הבנקים ביסס מעמדו כמרכז חיי לילה ובילוי, עם ברים קטנים, בתי קפה שמחים, לצד גלריות, חנויות בוטיק ורחובות המלאים בהיסטוריה וארכיטקטורה מגוונת. כיף לשוטט ברחוב, ליהנות מהמוסיקה הקולנית הבוקעת מהפאבים הקטנים, מהפסיפס האנושי, דו-קיום של תושביה הערבים והיהודים של העיר, כל זה במרחק נגיעה מהנמל, ודקות הליכה ספורות מהמושבה הגרמנית. [caption id="attachment_295645" align="alignnone" width="600"] מסעדת HFA. צילום: יקי סיצ'נקו, studio whisper[/caption] לאחרונה הושקה בלב רחוב הבנקים גם מסעדת השף HFA: מסעדה מודרנית המעוצבת בסגנון הארט דקו. המסעדה הוקמה על ידי בעליו של מלון הבוטיק דיאנה, שנמצא באותו בניין מורשת מקומי, ושגם הוא עבר מתיחת פנים לאחרונה. שם המסעדה - HFA - שהן ראשי התיבות של העיר חיפה - נבחר בקפידה כדי לתת אינדיקציה על אופייה של המסעדה הדומה באופייה לעיר חיפה עצמה, שהיא מסורתית אך גם מודרנית, נוסטלגית וגם מתחדשת, מבוגרת ונינוחה ולפעמים צעירה ובועטת. המטבח של HFA מתאפיין באלמנטים הקשורים בעיר חיפה, כעיר השוכנת לחופי הים התיכון, המנות מבוססות על מטבחי אגן הים התיכון, כדוגמת איטליה, יוון, תורכיה, לבנון ומצרים - הקונספט צרפתי, תוך שימוש בטכניקות בישול מודרניות. סגנון הצילחוּת הצבעוני המשמח, והקישוטים משובבי הנפש על המנות, הם באדיבות היד הטובה של השף שחר דבח, שף מולקולרי המלווה את המסעדה. [caption id="attachment_295644" align="alignnone" width="600"] מנה מולקולרית בחיפה. צילום: יקי סיצ'נקו, studio whisper[/caption] המסעדה מורכבת מחלל רחב ידיים, בר עמוס משקאות וקוקטיילים ומטבח פתוח. חלונות ויטרינה בגובה של 6 מטר המקיפים את המסעדה מכניסים את האור מהרחוב, ויצירות אמנות מתחלפות של אמנים מקומיים מקשטות את הקירות. מעל לחלל שבקומת הקרקע קיימת גלריה, שאף היא מכוסה בחלונות ויטרינה שקופים. בגלריה זו אפשר לסעוד או לקיים אירועים קטנים פרטיים או עסקיים. במקום מותקנת מערכת שמע מתקדמת, בשילוב עם מערכת מולטימדיה. בזכות שני חללים אלו, כמו גם מקומות ישיבה נוספים מחוץ למסעדה, יש ביכולתה של HFA לשרת למעלה מ-120 סועדים. קרן גביש, עורכת המדור, סחבה את בעלה שמוליק מילמן "היי-טקיסט חיפאי" לארוחת ערב במסעדה שנמצאת בתקופת הרצה, ויצאה מאוד מרוצה. למנות ראשונות הוגשו לשולחן "טיול בטוסקנה": ברוסקטות עם מבחר תוספות מעל ונגיעות טחינה בטעמים שונים, ו"סלסלט": תערובת חסות, ירקות העונה וגבינות משובחות מסוגים שונים ברוטב ויניגרט עשבי תיבול (45 ₪, בהזמנת מנה עיקרית - מנה ראשונה חינם). שתי המנות היו מעולות. הברוסקטות היו צבעוניות וטריות, קריספיות ועשירות בטעם. כל אחת מהן הייתה "ביס" שמח משל עצמו. הסלט היה רענן וטרי מאוד, והגבינות החריפות היו במינון נדיב אבל לא מעמיס. קצף סלק סגלגל שיווה למנה מראה חצוף של גלידה קרה. [caption id="attachment_295646" align="alignnone" width="600"] מנת דג לברק במסעדת HFA. צילום: יקי סיצ'נקו, studio whisper[/caption] למנה עיקרית נבחרה מנת דג "לברק ירוק": פירמידת נתחוני פילה לברק, קרם אפונה, כרובית, קרם פרש, קצף עשבי תיבול וספגטי תרד מולקולרי (84 ₪). למנה עיקרית בשרית: "פילה באגם אדום": 250 גר' של סטייק פילה משובח, שומן אווז, קרם דלעת, מוגש על רוטב ציר בקר יין אדום וספרות מולקולריות (150 ₪).  [caption id="attachment_295647" align="alignnone" width="600"] פילה באגם אדום, מנה במסעדת HFA. צילום: יקי סיצ'נקו, studio whisper[/caption] שתי המנות העיקריות היו אף הן נהדרות, וגולת הכותרת הייתה משחקי הטקסטורות, הצבעים והמרקמים ששולבו במנות. על נתח הבשר שהוגש "M", בער שומן האווז כנר נשמה קטן, שהמיס והגיר אותו אל תוך המנה. פרלין שוקולד מריר איכותי נמס ונכנע אף הוא לחום הבשר. הקרם הירקרק שעטף את פילה הלברק היה סמיך וטעים והשלים בטעמיו את הדג העדין. בצירוף כמה לגימות צ'ייסרים חיפאיים קשוחים ובירה צוננת, כבר לא נשאר מקום לקינוח, אבל יודעי דבר סיפרו על מנת הדגל המושחתת "דיסנילנד": מגוון פטיפורים בטקסטורות ומרקמים שונים. עם השובבות שהופגנה במנות הפתיחה והעיקרית, אין ספק שדיסנילנד יספק רייד מסעיר. "זהו מקום איכותי ומוקפד, מתומחר יחסית נוח לתמורה, לחוויה, לחומרי הגלם המשובחים. הוא אינו מתאים לגיחה לארוחת צהריים מהמשרד, אבל בהקשר של העבודה, הוא מושלם להזמנה לארוחת ערב פורמאלית עם אורחים מחו"ל!", סיכם ההיי-טקיסט. רחוב הבנקים 5, עיר תחתית חיפה אתר המסעדה: http://www.hepha.co.il

יצרנית השבבים קוואלקום תצטרך לשלם לאיחוד האירופי קנס בגובה של 242 מיליון יורו (כ-271 מיליון דולר), בגין שימוש בפרקטיקות אסורות כדי לקדם את מכירות המודמים לטלפונים שלה. מדובר בהחלטה לגבי חקירה שעל קיומה נודע בשנה שעברה, והיא מתייחסת למהלכים נגועים שבהם נקטה החברה לפני כעשר שנים כדי לגרום למתחרה בשם אייסרה (Icera) לצאת משוק המודמים לטלפונים. לפי ההודעה הרשמית, שפורסמה גם בטוויטר על ידי מרגרט וסטאגר, הנציבה האירופית לתחרות הוגנת, הנציבות מצאה, כי קוואלקום מכרה שבבי פס בסיס - השבבים המאפשרים לטלפונים להתחבר למעשה לאינטרנט - במחירים שנמוכים מעלות הייצור שלהם במטרה לחסל את המתחרה אייסרה. לפי הדו"ח, מדובר במכירת מודמים לשתי חברות במיוחד: וואווי ו-ZTE הסיניות, החברות שהממשל האמריקני מנהל נכון להיום על גבן את מלחמת הסחר מול סין. ההתנהגות האסטרטגית של קוואלקום מנעה תחרות וחדשנות בשוק, והגבילה את הבחירה של הלקוחות בסקטור עם דרישה ענקית ופוטנציאל לטכנולוגיות חדשניות. הבקשה לדון בעניין הוגשה בידי אייסרה ב-2015 והיא מתייחסת למכירות מודמים שביצעה קוואלקום בין השנים 2009 ל-2011, אז נתח השוק שלה עמד על כ-60%, כמעט פי שלושה מהמתחרה שנמצאה אחריה. לדבריה, הסיבה שקוואלקום הורידה מחירים באופן משמעותי הייתה, שאייסרה הציגה מודמים שמציעים ביצועי העברת נתונים עדיפים ומתקדמים יותר. אייסרה נרכשה בידי NVIDIA במאי 2011 תמורת 367 מיליון דולרים, וזמן קצר לאחר הגשת התביעה היא נסגרה בפועל בהחלטה של החברה לצאת מהשוק הזה. קוואלקום, שלא במפתיע, הודיעה כי היא תילחם בהחלטה ותגיש ערעור, והודיעה כי מדובר ב-"תיאוריה סיפורית". היא גם הודיעה שהיא תספק ביטחונות לתשלום הקנס כל עוד הערעור יהיה בדיון. "הנציבות חקרה במשך שנתיים מכירות לשני לקוחות, וכל אחת מהחברות הללו אמרה שהיא העדיפה את השבבים של קוואלקום לא בגלל המחיר, אלא בגלל שהשבבים שהמתחרה הציעה היו נחותים מבחינה טכנית. החלטה זו אינה נתמכת בחוק, בעקרונות כלכליים או בעובדות השוק, ואנחנו מחכים לערעור להפיכת ההחלטה", אמר דון רוזנברג, סגן נשיא ביצועי ויועץ משפטי ראשי בקוואלקום.