בישראל פועלות מאות חברות רב-לאומיות אשר מחזיקות מרכזי פיתוח המעסיקים ביחד עשרות אלפי עובדים. השפעתן על הכלכלה הישראלית ברורה – הן מספקות משרות בשכר גבוה לצד משרות במעגלים סובבי היי-טק בתחום השירות, היכרות עם נוהלי עבודה גלובליים וחשיפה לשווקים זרים. למרות זאת, הממשלה לא עשתה מספיק עד היום, כדי לתמוך בחברות אלו ולייצר תשתית ידידותית ומקדמת יותר לפריחתן. כשמנהלים זרים בוחנים את כדאיות ישראל כזירת הפיתוח הטכנולוגי שלהם, עולה סוגיית עלות העסקת עובדים בישראל, אשר עובדתית גבוהה פי כמה מעובדים דומים במזרח אירופה ובאסיה. ההחלטה האם לפתוח, להשאיר ולהגדיל פעילות בישראל, מתבססת פעמים רבות על סוגייה זו. כפועל יוצא, פרויקטי הפיתוח שמבוצעים בישראל, הם אלו עם רמת חדשנות טכנולוגית גבוהה, שקשה עד בלתי ניתן להשיג במקומות אחרים בעולם, ועבורה מוכנות החברות גלובליות להעלים עין ולשלם שכר גבוה יחסית. הממשלה ורשות החדשנות אמנם מעניקות לחברות הללו הטבות מס, אולם הטבות אלו אינן משויכות באופן ישיר לעלות העסקת העובדים, ולכן לא נלקחות בחשבון בעת קבלת החלטות על מיקום כוח האדם שיעסוק בפיתוח טכנולוגיה בישראל לצורך העניין. את עלות המס רואים במחלקות המיסים, אשר מעורבות בפתיחה וסגירה של פעילויות במדינות השונות, ולא בהחלטות על מיקום כוח האדם. להגדיר מחדש הטבות כהטבות תעסוקה אם הממשלה הייתה מאמצת את מודל המיסוי ממדינות אחרות ומגדירה מחדש את ההטבות כהטבות תעסוקה, אז יכלו מרכזי הפיתוח הזרים בישראל להציג עלות העסקה נמוכה יותר ולהתחרות עם מרכזים במדינות אחרות. האבסורד הוא שעלות השכר בישראל היא מצד אחד מהגבוהות בעולם, ומצד שני הנטו בשורת השכר נמוך יחסית, בגלל שיעור המס הגבוה. זה כמובן עוד מחסום בדרך לגיוס ושימור עובדים טובים בחברה. הטבות תעסוקה גם יסייעו להעמיק את השפעתן של חברות בינלאומיות על הכלכלה הישראלית, על ידי העסקת אוכלוסיות מיוחדות ומוחלשות, פתיחת אתרים בפריפריה והשקעה בגיוון מגדרי. גורם מעכב נוסף עבור אותן חברות גלובליות היא הודעה שיצאה לאחרונה מהרשות לחדשנות על הכוונה לתעדף משאבים לחברות שמציגות חדשנות טכנולוגית גבוהה, על חשבון חברות גדולות. חדשנות צריכה להוות ערך עליון בתמריצי הרשות לחדשנות, אולם ההשפעה של הסטת תמריצים על נוכחות החברות הגלובליות בישראל עלולה להיות הרסנית, מה עוד שטעות אסטרטגית לחשוב שחדשנות טכנולוגית אינה מתקיימת בהן. מדיניות הממשלה היוצאת הייתה להעדיף לתמרץ חברות עם "פעילות מלאה" בישראל, כלומר פעילות הכוללת מכירות וייצור ולא רק מרכז פיתוח, במטרה להכניס עובדים נוספים למעגל התעסוקה. במשוואה זו לא נלקחה בחשבון העובדה שברמת העלויות הקיימת בישראל כיום ובגודל השוק הנוכחי, לא כדאי לחברות אלו להביא לישראל פעילויות נוספות. הכאב של תעשיית ההיי-טק נוגע גם לאדמיניסטרציה הקיימת כיום, ולצורך להתחייב מראש על מספר עובדים או השקעות, על מנת לזכות בתמריצים. היקף המשאבים שיש להשקיע כיום בקבלת התמריצים מהמדינה הוא עצום והזמן שלוקח לגבות כספים אלו אינו סביר בעיני גוף מארה"ב או אירופה. יש לשאוף לשיטת תמריצים לפי הנתונים בפועל, ועם אדמיניסטרציה נמוכה יותר ולוחות זמנים לגביה שמתאימים לסטנדרט בשוק הגלובלי. האתגרים והקשיים הללו אינם בגדר חידוש לממשלה היוצאת. יש לקוות כי הממשלה החדשה תהיה מסוגלת לספק פתרונות לסוגיות אלו לפני שהכאב יהיה בלתי הפיך. הכותבת היא סמנכ"לית כספים במרכזי הפיתוח של Dell EMC ישראל  

מי שציפו לתכונת הווקי-טוקי להודעות במכשירי אפל – צפויה להם אכזבה: לפי דיווח שהתפרסם בדה-אינפורמיישן, אפל עצרה את הפרויקט הסודי שלה, שהיה מאפשר לבעלי iPhone לשלוח ולקבל הודעות טקסט ביניהם בספקטרום תדרי 900 מגה-הרץ באזורים מרוחקים שאין בהם זמינות של רשתות סלולריות. לפי הדיווח, אפל ואינטל עבדו בשיתוף פעולה על הטכנולוגיה, כדי לשלבה בשבבי אינטל למכשירי ה-iPhone העתידיים. באינטל כונה הפרויקט Shrek, ובאפל - OGRS, וכנראה מתייחס לפטנטים שאפל ביקשה לרשום לפני שנה, שהוזכר בהם המושג Off Grid Radio Service. בתיאור הפטנטים צוין כי הטכנולוגיה מיועדת למערכת תקשורת אלחוטית ממכשיר למכשיר, ונראה כי זהו הפרויקט שבוטל. עוד לפי הדיווח, מוביל הפרויקט באפל, רובן קאבאלרו, עזב את החברה בתחילת השנה, ולפי ההערכות עזיבתו וביטול הפרויקט קשורים ליישוב הסכסוכים ולהסכם שנחתם בין אפל לקוואלקום, שהוביל גם לכך שאינטל חיסלה את עסקי המודמים הסלולריים שלה, שנמכרו באחרונה לאפל תמורת מיליארד דולר.

כ-3,000 חוגגים הגיעו בסוף השבוע שעבר לפסטיבל הבירה שנערך על הדשא שבין מרכז הכנסים הבין לאומי והמכללה האקדמית באשקלון. בין החוגגים נראו גם מנכ"ל המכללה האקדמית, ד"ר פנחס חליוה, ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, נטלי ברקאי, אחראית האירועים בעיריית אשקלון, יוסי דיין, מנכ"ל החברה הכלכלית ובכירי עירייה, יו"ר ראש אגודת הסטודנטים האנרגטית, יפה טבג'ה, מאות סטודנטים ומרצים מהמכללה, בהם ד"ר מירי קריסי, מי שעושה עבודת קודש בשילוב סטודנטים עם מוגבלות. והיו גם אורחי כבוד מיוחדים, דליה אסיא-פלד הקוסמת ופלי הנמר-פלד, הבעלים של חברת אנשים ומחשבים הוותיקה (קרוב ל-40 שנה) והמחדשת, מארגנת הכנסים מספר 1 בהיי-טק בארץ ובחו"ל. החוגגים נהנו ממיטב הבירות מתוצרת הארץ ומחו"ל, שהובאו על ידי חברת הכרם, וקובי בן שאבו מאדון המשקאות וגם מדוכני מזון רבים. השיא היה ההופעות המלהיבות של הזמר היווני/ישראלי טריפונס ולהקת פול טראנק. פנחס חליוה, מנכ"ל המכללה, אמר: "אני נהנה מאוד לראות את האנשים החוגגים כאן, נהפוך את זה למסורת ונמשיך גם את מסורת פסטיבל היין שלנו". יעל אבהר, מנהלת מרכז הכנסים: "אני מודה למנכ"ל המכללה ולאנשי עיריית אשקלון על הסיוע המדהים ועל שיתופי הפעולה. אני בטוחה שיהיו עוד הרבה אירועים מוצלחים כאלו בעתיד. אנשים הבינו שאפשר ליהנות כאן לא פחות מאשר במופעים במרכז הארץ, ואפילו יותר". אורח הכבוד, פלי הנמר פלד, זכה לתשורה מיוחדת, בדמות טבעת עם הטבעת נמר בתוכה ומגן תואם. הוא מסכם: "נהניתי מאוד מהבריזה, מהאווירה המיוחדת, ומהאנשים המקסימים. אין לי ספק שעוד ניפגש פעמים רבות במכללה המדהימה הזו ובמרכז הכנסים היפהפה, עם המנהלת המיוחדת".  

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט יוחנן מלצר, החליט אתמול, שבבחירות הקרובות לא יוצבו מצלמות בקלפיות. מלצר קבע, כי הצבת המצלמות עלולה לפגוע בחשאיות הבחירות, עקרון יסוד בתהליך הבחירות. מלצר אימץ את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, וקבע כי הצבת מצלמות, אם בכלל, צריכה להיעשות בחקיקה ראשית, שתיעשה בצורה מסודרת ולאחר בדיקה יסודית של כל ההיבטים הכרוכים בהצבת מצלמות. הנימוק של הארגונים שתמכו בהצבת המצלמות, הליכוד ומפלגות הימין, הוא מניעת זיופים כמו בבחירות הקודמות, אז נחשפו כמה מאות מקרים של זיופים, בין היתר במגזר הערבי, וחלקם אף נחקר בימים אלו על ידי המשטרה. ועדת הבחירות קיימה שורה של דיוני עומק בנושא, כאשר כל אחד מן המפלגות שרצות לבחירות הביאה את הנימוקים שלה בעד ונגד. הסיעות שמתנגדות להצבת המצלמות הגישו חוות דעת די דומות, שקובעות, בין היתר, כי הצבת מצלמות צריכה להיעשות בחקיקה ראשית מסודרת ולא אד הוק. אחרים אמרו, כי מצלמות עלולות לגרום לקבוצות שונות להדיר את רגליהם מהקלפיות. טיעונים נוספים שהוגשו לוועדה היו חשש, שהמידע שנאגר במצלמות יפר את עקרון הפרטיות וידלוף לכל מיני גורמים שאינם מורשים לקבל מידע על מצביעים או הצבעות. צריך להדגיש, כמובן, שכל הרשימות וכל המשתתפים בדיון, כולל המתנגדים, מסכימים כי יש לעשות הכל כדי למנוע זיופים בבחירות, ויש להפיק לקחים ממה שקרה בבחירות האחרונות. אלו המתנגדים להצבת מצלמות מתבססים על הנחת יסוד, שמי שאחראי על טוהר המידות בקלפי הם חברי ועדת הקלפי עצמם, ומתוקף תפקידם הם צריכים להיות אנשים בעלי רמת אמינות גבוהה ביותר. הצבת מצלמות, בעיקר בשלב של ספירת הקולות ולא מאחורי הפרגוד משולה, כמובן, לחיפוש אחר השומר שישמור על השומרים. וכל זה מחזיר אותנו לדיון האינסופי בשאלה מדוע בישראל של המאה -21 עדיין סופרים קולות ידנית, מדוע שיטות ההצבעה הן על גבי פתקים, שהם אבי אבות המקור והמניע לזיופים. למעשה, חלק מתהליך הבחירות בישראל כבר ממוחשב, בעיקר שלב הזנת המידע והנתונים לוועדת הבחירות המרכזית. אבל גם תהליך זה אינו מתאים לאומת החדשנות, משום שהוא נעשה על ידי הקלדה של אלפי פריטים ונתונים, שבאופן טבעי גורמים לטעויות. הצבת מערכות מחשב פשוטות וידידותיות, שיחליפו את הפתקים, תצמצם מראש אחוז ניכר של טעויות וגם זיופים, שלעולם לא ייעלמו. הפיקוח על כך אינו בידי רובוטים אלא על ידי בני אדם, בדיוק כפי שהוא צריך להיות בוועדות הקלפי בכל מקום. ישראל לא תהיה המדינה הראשונה שתנהיג אי פעם בחירות ממוחשבות. ארה"ב, בריטניה, אסטוניה, קנדה, הודו, שוויץ ונורווגיה הן רק חלק מן מהמדינות שמפעילות תהליכי בחירות אלקטרוניות, והן מתמודדות עם כל החסמים של אבטחת מידע וסייבר, שמשמשים תירוצים אוטומטיים לפוליטיקאים שלא מסוגלים לחשוב מחוץ לקופסה ולגלות פעם אחת מנהיגות מינימלית. אומת הסייבר, שהצלחותיה ידועות בכל מקום בעולם, הן ברמה האזרחית והן ברמה הצבאית ביטחונית, יודעת לאבטח תהליך הצבעה של בחירות ממוחשבות, יודעת לשים את ההגנות הנכונות מפני פריצות וגניבות וכל רעיון הזוי שעולה בראשם של האקרים בשליחותם של גורמים עוינים, שלא חסרים כאלו באזורנו. התעשייה בארץ יודעת לספק את הכלים ויש די מומחים וחברות, שישמחו להירתם לכך. אחד מהם, זאב שטח, מנכ"ל חברת קומסיין, הוא אחד מאלו שמטיפים לעבור לשיטה זו כבר שנים רבות, וכל מי שמכיר אותו יודע שהוא מבין דבר אחד או שניים באבטחת מידע. בראיונות לפורטל זה אמר לא פעם שטח את הדברים הבאים: "בעידן הדיגיטלי ניתן, לכל הפחות, לזהות את 1,200 סופרי הקולות ונציגי המפלגות באמצעות כרטיס דיגיטלי חכם ובאמצעות סורקים ממוחשבים, לשלוח ולקבל את תוצאות הספירה שלהם עם חתימה אלקטרונית והצפנה דו-כיוונית בין הקלפי לוועדת הבחירות המרכזית". לדבריו, "הטכנולוגיה והחדשנות יאפשרו לוועדת הבחירות המרכזית להגיד שלום ולא להתראות לנעיצת פתקי ההצבעה על מסמרים ולספירה תלוית אדם כבר בבחירות הקרובות". שורה תחתונה: טוב עשה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שהדף את הניסיונות הלא תמימים של גורמים פוליטיים להציב מצלמות בקלפי ללא כל חקיקה ובדיקה מעמיקה. עמדתו של היו"ר מתכתבת עם הנימוקים של אנשי מקצוע, שטוענים שאת הזיופים צריך לעצור קודם כל אצל אלו שיש להם מוטיבציה לזייף, בעיקר חברי ועדת קלפי. שום מצלמה, תהיה המתוחכמת ביותר, לא תוכל לעצור מזימה של כמה חברי ועדה להטות את התוצאות בקלפי זו או אחרת. אמון הוא המטבע החשוב ביותר בתהליך הדמוקרטי, ואם המדינה אינה מסוגלת לתת לאזרחיה תחושה שהיא עושה הכל לשמור על טוהר הבחירות ועל חשאיות הבחירות, סופה שתגיע ליום הבחירות עם אחוז גדול יותר של אנשים שיחליטו להישאר בבית. יש רק לקוות, שבממשלה ובכנסת הבאה יימצאו האמיצים שיסכימו להצעיד את ישראל אל הקידמה ויזרקו לפח את כל המעטפות עם הפתקים ויציבו מחשבים במקום מצלמות, או ליד המצלמות, אבל לא במקום.

שלא כמו חלק מהמנכ"לים בתעשייה, שנאומיהם בדרך כלל חיוביים עד נופת צופים, פט גלסינגר, מנכ"ל VMware, בחר להתנסח אחרת, ולבקר את אחד הנושאים המדוברים ביותר בענף בשנים האחרונות: המטבעות הווירטואליים, וספציפית - הביטקוין. לדבריו, "כאנשים טכנולוגיים, אנחנו בענף מודעים לדרכים הבלתי צפויות שבה החדשנות יכולה לסייע לנו. כך, חיברנו קהילות באופן מקוון, אבל פתאום, משום מקום, הבנו שיצרנו פלטפורמות להפצת פייק ניוז בקנה מידה נרחב. כאן עולה השאלה האם טכנולוגיית הבלוקצ'יין, שמאפשרת פעילות עסקית מאובטחת, היא טובה או רעה"? "היישום הראשון והמוכר ביותר בבלוקצ'יין הוא הביטקוין. הבלוקצ'יין פילס את הדרך אליו", ציין גלסינגר. הוא השווה את המטבע הווירטואלי לצריכת האנרגיה המזהמת שהביאה למשבר האקלים ואמר כי "ביטקוין זה רע. יותר מ-95% מהדברים שנעשים עם ביטקוין הם אסורים ובלתי חוקיים. לעומת זאת, הטכנולוגיה שבבסיסו היא עוצמתית". "קוברנטיס - טכנולוגיה קריטית" גלסינגר דיבר מול יותר מ-20 אלף איש שהגיעו לכנס VMworld, שמתקיים השבוע בסן פרנסיסקו, בהם נציגי לקוחות VMware ושותפיה העסקיים. הוא התייחס לרכישות של קרבון בלאק ופיבוטל, בסכום כללי של 4.8 מיליארד דולר, שערכה החברה ושעליהן הודיעה בסוף השבוע. לדבריו, "קרבון בלאק מובילה בעולמות ההגנה, התגובה והניטור של תחנות הקצה בארגון. היא חברה מדהימה. פיבוטל היא מסגרת העבודה הפופולרית ביותר לג'אווה. תשתית התוכנה שלה, ספרינג, היא שלד תוכנה בקוד פתוח ומנגנון להיפוך שליטה עבור הפלטפורמה של ג'אווה, ומורידים אותה יותר מ-75 מיליון פעמים בחודש". טכנולוגיה נוספת שאליה התייחס גלסינגר היא הקוברנטיס. לדברי מנכ"ל ענקית הווירטואליזציה, "הקוברנטיס צמחה והייתה לתשתית מחשוב שיכולה לשרת את מערכי המחשוב בארגונים בכל מקום וזמן. היא יכולה להדק את הקשר בין אנשי הפיתוח לאנשי תפעול ה-IT, כי היא מחברת בין העולמות הללו. מאז הג'אווה, הווירטואליזציה והענן לא ראינו טכנולוגיה כה קריטית כמו קוברנטיס". לדבריו, "יש הרואים בקוברנטיס טכנולוגיה שמתזמרת קונטיינרים, אבל היא הרבה יותר מזה. זה יותר כמו אלתור בג'אז: כאשר משהו לא צפוי קורה - שאר הנגנים מצטרפים". גלסינגר דיבר על Tanzu, הפתרון ש-VMware מציעה בתחום, וציין שהוא "כולל מוצר ושירותים עבור ארגונים שרוצים לבנות תוכנה לקוברנטיס. זוהי דרך נוספת לחדשנות בעולם הקונטיינרים ועם החבילה הזו נבנה, נריץ וננהל אפליקציות ביעילות ובקלות רבה יותר". עוד הוא ציין את פרויקט פסיפיק של החברה, ש-"מחבר את vSphere שלנו עם קוברנטיס ומאפשר להריץ קוברנטיס באופן רוחבי, שחוצה סביבות מחשוב. כך נעשה החיבור בין אנשי הפיתוח ותפעול ה-IT. לאנשי התפעול יש פלטפורמה אחת לניהול כל משאבי המחשוב, לרבות מכונות וירטואליות וקוברנטיס. אז, אנשי האפליקציות יכולים לטפל בהן בתצורה של שירות עצמי". כמו כן, גלסינגר התייחס לתחום בולט נוסף - רשתות התקשורת. הוא ציין כי "ההשקעה העולמית ברשתות דור 5 היא המסיבית ביותר שתהיה עד סוף הקריירה שלנו. חברות הטלקום ישחקו תפקיד גדול יותר בענן מאשר מה שהן עשו בו עד עכשיו. אבל, הן גם משנות את התשתיות שלהן: הן עוברות מתשתיות מבוססות חומרה נפרדות, בתצורת עמודים, לתשתיות מבוססות תוכנה ומרובות טכנולוגיות. המעבר מהחומרה לתוכנה מהווה הזדמנות לתעשיית ההיי-טק בארצות הברית. לכן רכשנו את אוהאנה, שכוללת בינה מלאכותית - לטובת מיטוב של רשתות".

מחזור חדש, השלישי במספר, של הכשרת מומחי DevOps יצא לדרך באחרונה עם כ-24 משתתפים. חברת דבליפ (develeap), שמכשירה את המומחים במסלול המתנהל כ-Bootcamp, כולל 600 שעות אקדמיות והרצאות של מיטב המומחים בתעשייה, בשילוב ליווי אישי ומנטורינג מקצועי. [caption id="attachment_298110" align="alignnone" width="600"] עמרי ספקטור, סמנכ"ל הטכנולוגיות והבעלים של דבליפ, מרצה בפני הסטודנטים. צילום: יח"צ[/caption] ההכשרה ניתנת ללא תשלום ונמשכת כ-10 שבועות, ובסיומה מוענקים למשתתפים הכלים הדרושים להשתלב בצוותי ה- DevOps של דבליפ ולהתחיל לצבור ניסיון מעשי בדרך להתמחות בתחום ה-DevOps. דורי כפרי, מנכ"ל ובעלים, דבליפ: "הבוטקמפ הוא הזדמנות מצוינת להשתלב בעולם ההיי-טק ובפרט בתחום ה-DevOps, שנחשב לאחד המקצועות המבוקשים. התוכנית הייחודית מלווה על ידי מנטורים מקצועיים ודורשת השקעה מצד התלמידים. כמו כן, למסיימי התוכנית בהצלחה תוצע הזדמנות להשתלב בדבליפ, אחת מחברות ה-DevOps המובילות בישראל".

הדברים החוזרים ונשנים של הגורמים הממשלתיים, שלפיהם יש להגדיל דרמטית את מספר המועסקים בהיי-טק, נוחלים הצלחה קטנה בלבד - כך עולה מנתונים שהם עצמם פרסמו היום (ג'). כך, שיעור השכירים המועסקים בענף מתוך סך השכירים במשק עלה בסוף 2018 ל-8.7% לעומת 8.3% בסוף 2017. יש לציין שמספר המשרות לשכירים בהיי-טק, ללא ענף התקשורת, חצה במחצית השנה הנוכחית את רף ה-300 אלף ועמד על 307 אלף. שיעור המועסקים בהיי-טק הישראלי מתוך כלל המשק נמצא בקיפאון בעשור האחרון ולא זז, למרות תכניות שונות של הממשלה לשיפור המצב וההסכמה בחלקים נרחבים בתעשייה על כך שיש להגדיל את המספר - במיוחד בעובדים ממגזרים שכרגע סובלים מתת ייצוג בה, כמו נשים, ערבים וחרדים. בנוסף, באחד הדו"חות האחרונים של רשות החדשנות התריע המנכ"ל שלה, אהרון אהרון, שאם מדינת ישראל לא תמצא את הדרך להרחיב את מעגלי התעסוקה בהיי-טק, מכל המגזרים, יתפתחו פה שתי כלכלות נפרדות, שרק יעמיקו את הפערים הכלכליים, פערי שכר ופערים חברתיים. שר הכלכלה, אלי כהן, אמר היום כי "הגדלת היקף העובדים בהיי-טק היא משימה חשובה, לאור תרומת הענף לכלכלת מדינת ישראל וליצוא". לצד זאת, הוא ציין ש-"העלייה במספר העובדים בהיי-טק מגיעה לאחר שנים של קיפאון בהצטרפות עובדים לענף. על מנת להמשיך ולהוביל בתחום, עלינו לפעול לשמר את החדשנות והמוחות הישראליים בארץ ולהעניק להם את הפלטפורמה הנכונה כדי שיאיישו את המשרות הרבות המוצעות בהיי-טק". התוכנה בראש הנתונים מראים כי ב-2018 חלה עלייה של קרוב ל-19 אלף איש במספר השכירים בהיי-טק - בעיקר בענף התוכנה, שם עמד המספר על 14 אלף. ברשות החדשנות אומרים כי הצמיחה בתעסוקה בהיי-טק משקפת את הביקוש הגבוה לעובדים בענף בשנים האחרונות, והיא מתאפשרת בין היתר באמצעות מגוון צעדים שנוקטת הממשלה להגדלת היצע ההון האנושי המיומן בתחום. בין היתר, הם מונים את המאמצים של הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה להגדלת מספר הסטודנטים למקצועות הטכנולוגיה והמחשוב, ואת פעולותיה של הרשות עצמה לגיוון ערוצי הכניסה לתעשיית ההיי-טק. הרשות מקיימת מסלול "סיירות תכנות", המעודד הכשרות חוץ-אקדמיות בתחומי התוכנה ומדעי הנתונים, וכן מסלולים ייעודיים לעידוד יזמות בקרב ערבים, חרדים ונשים. הם מבטיחים כי בקרוב יושקו מסלולים נוספים. עוד תחום שבו רשות החדשנות פועלת הוא קידום של מה שהיא מכנה חברות היי-טק "שלמות", כאלה שבסיס הפעילות העסקי שלהן ממוקם בישראל ומעסיקות עובדים בתחומים שונים ומגוונים – ממקצועות הטכנולוגיה ועד לשיווק, תמיכה, תפעול וכדומה. היא מציעה לחברות מעין אלה תמיכה בפיילוטים והדגמות בישראל, תמיכה במעבר משלב המו"פ לשלב הייצור, בשיתוף רשות ההשקעות במשרד הכלכלה ופעילויות להגדלת היצע המימון לצמיחה. לדברי אהרון, "שיעור השכירים המועסקים בהיי-טק עומד על כ-8% כבר עשור והפעם אנחנו רואים בראשונה מגמה חיובית. אנחנו פועלים על מנת להגדיל משמעותית את היקף התעסוקה בהיי-טק ובחברות מוטות חדשנות בכלל הסקטורים, כך שחלק גדול יותר מאזרחי המדינה ייהנו ממשרות איכותיות בשכר גבוה".

אינסטגרם עובדת על אפליקציית הודעות חדשה בשם Threads "שנועדה לקדם שיתוף מתמיד ואינטימי בין משתמשים לחבריהם הקרובים ביותר", כך דיווח The Verge אתמול (ב'). לפי הטענות מדובר בניסיון נוסף של החברה האם, פייסבוק, לעקוף בסיבוב את סנאפצ'ט המתחרה. Threads מזמינה משתמשים לשתף אוטומטית את המיקום, המהירות וחיי הסוללה שלהם עם חברים, יחד עם הודעות טקסט, תמונה ו-ווידיאו באמצעות הכלים היצירתיים של אינסטגרם, פורט בדיווח. על פי The Verge, ל-Threads יש גם קטע שבו הודעות מחברים מופיעות בפיד מרכזי, יחד עם "נקודה ירוקה המציינת מי מהחברים שלכם פעיל כרגע" - דבר שמשתמשים באפליקציית מסנג'ר של פייסבוק מכירים. היישום אמור לאפשר למשתמשים לקרוא במהירות סטוריז שהועלו על ידי חבריהם הקרובים וכולל פונקציית מצלמה משלו. אלא שבינתיים לא ברור מתי יושק השירות, אם בכלל. Direct הלך - Threads בא החידוש מגיע לאחר ששירות המסרים המידיים הקודם והעצמאי של אינסטה, Direct, סיים את דרכו מוקדם יותר השנה. הדיירקט הושק לראשונה בשנת 2017 בשש מדינות - צ'ילה, איטליה, פורטוגל, טורקיה, אורוגוואי וכו כן גם בישראל - והגיע עם שפע פילטרים בסגנון סנאפצ'ט. הוא איפשר למשתמשים גם להחליק מטה מראש המסך בכדי להקליד הודעות לאנשי הקשר שלהם בזמן שהם באינסטגרם. אבל להרגשת אינסטגרם ופייסבוק הניסיון הקודם לא צלח. הפעם מקוות החברות שאפליקציית העברת ההודעות העצמאית, שנבנתה בעיקר סביב החברים הקרובים של המשתמש, תהפוך לפופולרית יותר, בזכות תכנון מוקדם שכל מהותו פנייה לבני הדור הצעיר. בני העשרה כידוע נחשבים לקהל הבית של אינסטגרם, אבל מסתבר שמרביתם דווקא נמשכים למתחרה הקטנה בהרבה, הרשת החברתית סנאפצ'ט. [caption id="attachment_298083" align="alignnone" width="600"] מנצחת את אינסטגרם בקרב בני הנוער. סנאפצ'ט. צילום: BigStock[/caption] לפי נתונים אחרונים, אפליקציית העברת ההודעות והצילומים Snapchat היא פלטפורמת הרשת החברתית המועדפת ביותר בקרב בני הנוער בארה"ב, וגוברת על בסיס המשתמשים (בחתך הגיל הזה) של פייסבוק ואינסטגרם. קמפיין אחרון של החברה מאחורי הרשת החברתית שהביאה לעולם את הפילטרים מבוססי המציאות הרבודה (סלפי עם לשון כלב משורבבת למשל), סנאפ, נקרא RealFriends#, והיווה מעין מלחמה ישירה מול המתחרה הגדולה מבית פייסבוק. סנאפ טענה בו כי חברים קרובים בוחרים בסנאפצ'ט לשיתוף הודעות צילום אישיות. וזה כנראה בדיוק המענה ש-Threads עומד לנסות ולספק כקונטרה למתחרה - שירות מסרים אישי יותר וצעיר במיוחד באופיו.