The headlines that made most buzz on this page
18/12/19 17:24
12.77% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל עושה עבודה טובה, אבל היא חייבת לחשב מסלול מחדש, כדי להיות רלוונטית בעידן הדיגיטלי", כך אמרה היום (ד') פרופ' יפה זילברשץ, יו"רית ה-ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב) במועצה להשכלה גבוהה.
פרופ' זילברשץ דיברה בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה, שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה. היא השתתפה בפאנל שעסק באתגרי ההון האנושי ובתפקיד האקדמיה בהכשרת כוח אדם להיי-טק ולמשק בכלל. לדבריה, יש מגמה של עלייה במספר הסטודנטים שלומדים מדעים, והשנה, בפעם הראשונה, הגידול הגיע לאוניברסיטאות. אלא שלהערכתה, הפוטנציאל הרבה יותר גבוה, והסיבה שאין יותר סטודנטים למדעים נובעת מהעדר משאבים ומגבלת מקום. לכן, היא ממליצה להגדיל לא רק התקצוב למוסדות להשכלה גבוהה, אלא גם לבחון את שכר המרצים ולעודד לימודי תארים שני ושלישי, כדי שיהיו מרצים שיוכלו להכשיר את הסטודנטים למדעים בעתיד.
לדברי פרופ' זילברשץ, "שינוי המבנה של מודל ההכשרה האקדמית הוא הגדלת החלק של הלמידה הדיגיטלית, שחלקה נעשה על ידי למידה מרחוק".
קמפוס מבוסס למידה דיגיטלית
פרופ' זילברשץ הציגה את מודל הקמפוס החדש, שכמעט שלא דומה בכלל למבנים המוכרים כיום, שמותאמים לעידן שבו המרצה עומד בכיתה ומעבר שיעורים. "הקמפוס החדש יהיה מבוסס על למידה דיגיטלית, שבין היתר מאפשרת את הרחבת מעגל הלומדים בקורסים במוסדות האקדמיים, עם הרצאות מפי המרצים הכי בכירים באקדמיה הישראלית והבינלאומית", אמרה. "מבחינתנו במועצה להשכלה גבוהה מדובר במהפך, כי אנחנו מאשרים בפעם הראשונה לימודים דיגיטליים".
עוד היא אמרה כי חלק מהשינוי בתכניות הלימודים באקדמיה, כדי לענות על המחסור בכוח אדם, הוא הרחבת מעגל הלומדים את מקצועות המדעים מפקולטות אחרות. "אנחנו קוראים לזה מיקרו תארים, שמותאמים אישית לסטודנטים ומאפשרים, למשל, למי שלומד משפטים ללמוד גם מדעי המחשב או מקצועות דומים", אמרה.
דוברת נוספת בפאנל הייתה פרופ' קרנית פלוג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, לשעבר נגידת בנק ישראל, שדיברה על אתגרי צמצום פערי הפריון כמפתח לסגירת פערים בהכנסה. ד"ר איתן רגב, כלכלן ועמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, התייחס לכך שהמוסדות האקדמיים לא ערוכים לקלוט את מספרם הגדל והולך של לומדי חמש היחידות במקצועות המדעים, ולכן על המדינה להשקיע משאבים כדי לאפשר זאת, ובכך גם לתת מענה למחסור החמור במהנדסים בהיי-טק.
18/12/19 13:53
10.64% of the views
מאת אנשים ומחשבים
חוקרי אבטחת מידע פרסמו הבוקר (ד') על תקלה מביכה במיוחד לדואר ישראל: לינק באתר הדואר הפנה לאתר פורנו. מדובר בלינק שהוצב באזור באתר שמאפשר לגולשים לעקוב אחרי החבילה שלהם. בנוסף, במקום הכיתוב הרגיל באזור זה, הגולשים ראו שאלות משונות כמו: "מדוע הזברה לובשת פיג'מה"?, עם התשובות אליהן.
בתחילה סברו החוקרים, אנשי חברת האבטחה ESET ישראל, כי מדובר בפריצה, אולם לאחר מכן הם שלחו הודעת תיקון לעיתונות ובה נכתב שמקור ההפניה הסוררת הוא בטעות אנוש. במילים אחרות, בדיקת ה-QA שנעשתה לפני שהאתר עלה לאוויר הייתה לא טובה. המבוכה מקבלת משנה תוקף מאחר שרבות מהחבילות האלה הן עם מוצרים שהוזמנו בחודש הקניות נובמבר, מה שאומר שההתעניינות באתר שבו ניתן לעקוב אחר הסטטוס של החבילות האלה רבה.
בין השאלות והתשובות שעלו לאתר: למה השמיים כחולים? כי כחול זה ממש יפה. תאר לעצמך שמים אדומים? וגם: למה הזברה לובשת פיג'מה? כי מכנסי העור היו במכבסה. שאלה נוספת: מה השעה? השעה רבע לשלושים וחמש. תתמודד.
נראה שהעובד שהעלה את השאלות הללו לאתר שאב השראה מעולמות הספרות והשירה - הספר 35 במאי של ז'ול ורן והשיר מי יודע מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה? של ע. הלל. כך או כך, מדובר במקרה לא משעשע, שמעורר תהיות לגבי איכות בדיקות אבטחת האיכות בדואר. אמיר כרמי, מנהל הטכנולוגיות ב-ESET ישראל, אמר כי "הבוקר עדכנתי את הגורמים הרלוונטיים בדואר ישראל, שלא היו מודעים לתוכן הבעייתי בדף, והתוכן הוסר בתוך מספר דקות. חשוב שגופים בסדר גודל כמו של דואר ישראל יהיו עם יד על הדופק בכל הקשור לניהול האתר שלהם".
מהדואר נמסר כי "לא מדובר בפריצה לאתר. הטקסט הועתק בטעות אנוש של עובד דואר בעת בדיקות QA שנעשו למערכת".
18/12/19 16:28
10.64% of the views
מאת אנשים ומחשבים
שם ותפקיד: מאיה דוד, מנתחת מערכות מידע ומנהלת פרויקטים פנימיים בקבוצת SQLink, אשר עוסקת בפרויקטי פיתוח מורכבים ובמערכות דיגיטציה מתקדמות.
השכלה/שירות צבאי: בעלת תואר בהנדסת תעשייה וניהול מטעם אוניברסיטת אריאל. בצבא שירתתי בהנדסה קרבית כמדריכת כושר קרבי.
משפחה: רווקה.
מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה?
כשחזרתי מהטיול הגדול של "אחרי צבא" בדרום אמריקה, בחרתי להיכנס למסלול של לימודים גבוהים. ידעתי שמעניין אותי הצד היותר ריאלי, ולכן פניתי לכיוון הזה. מצאתי שהוא מתאים לי במובנים רבים, הבולטים שבהם היו: יישום טכני, ניהול של מערכות מידע וניהול צוותים. החלק העיקרי שאליו התחברתי בתחום הזה הוא העובדה, כי מהנדסי תעשייה וניהול הם בעיקר "פותרי בעיות". כל פרויקט עומד בפני עצמו ולא דומה לפרויקט שלפניו - בתוכן, באופי המשתמשים ולפעמים גם בצוות הפיתוחי.
האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה?
במטה חברת SQLink אחוז הנשים הוא הגבוה ביותר, ולכן הפער המגדרי לא תופס מקום. אני מאמינה שהאפליה עדיין קיימת בתעשייה, וחייבים למגר אותה בכל צורה אפשרית. אנחנו חיים היום בעידן מתפתח, שמביא אותנו למקום של שוויון בין המינים.
האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה?
באופן אישי במהלך הקריירה שלי לא נתקלתי באפליה על רקע היותי אישה. מקומות העבודה שהעסיקו אותי תמיד נתנו לי במה להתבטא באופן שמצאתי לנכון. מובן שחשוב לשמור על קורלציה בין הדרך שלי לבין צורכי הארגון, שכל הזמן בפרונט.
לדעתי, המכשול העיקרי העומד כיום בפני שילובן השוויוני המלא של נשים בשוק העבודה קשור לקושי לשלב בין צורכי העבודה וצורכי המשפחה. כדי להגביר את השוויון המגדרי בתעסוקה, צריכים ארגונים לסייע ככל האפשר בהקטנת הקונפליקט המובנה בין צורכי העבודה לבין צורכי המשפחה, ולאפשר לעובדים לשלב בצורה מיטבית בין השניים.
18/12/19 13:04
8.51% of the views
מאת אנשים ומחשבים
התקפת סייבר מסוג כופרה נגד חברת לייף לאבס - ספקית הבדיקות הרפואיות הגדולה בקנדה - הביאה לכך שמידע אישי של יותר מ-15 מיליון מטופלים נחשף, לפני שהחברה שילמה את דמי הכופר בכדי לאחזר את הנתונים.
על פי מכתב פתוח שנשלח ללקוחות - השמות, כתובות המגורים, כתובות הדואר האלקטרוני, שמות היוזר והסיסמאות, מספרי כרטיסי הבריאות ותוצאות בדיקות מעבדה של פציינטים באונטריו ובקולומביה הבריטית שבקנדה הופרו בתקיפה, שדווחה לרשויות אכיפת החוק בנובמבר. לא פורסם מידע על סכום הכופר שהחברה שילמה, או למי הוא שולם. We recently identified a cyber-attack that involved unauthorized access to our computer systems. We are sorry that this incident happened. The data has been retrieved, and a law enforcement investigation is underway. For more info, visit https://t.co/gUYdHeR0Kh.
— LifeLabs (@LifeLabs) December 17, 2019 במכתב שפורסם כתב נשיא ומנכ"ל LifeLabs, צ'ארלס בראון, כי החברה נקטה במספר צעדים בכדי להגן על מידע הלקוחות, כולל שכירת "מומחי אבטחת סייבר ברמה העולמית", כדי לזהות את היקף ההפרה ולאבטח את המערכות המושפעות. עוד טען בראון כי אחזור הנתונים התאפשר לאחר ביצוע תשלום הכופר.
"אני רוצה להדגיש כי בשלב זה, חברות אבטחת הסייבר שלנו סבורות שהסיכון ללקוחות שלנו בקשר למתקפת סייבר זו הוא נמוך", ציין בראון במכתבו, והוסיף כי החברות עוקבות אחר הדארקנט כדי לבדוק אם מידע גנוב מלייף לאבס הגיע אליה, ובינתיים לא אתרו כל עדות לכך.
החברה גם פעלה כדי להודיע ל-85,000 מטופלים מאונטריו שניתן היה לגשת לתוצאות בדיקות המעבדה שלהם, ואמרה כי רוב הנתונים הללו, כמו גם מידע על כרטיסי הבריאות, מתוארכים לשנת 2016 או מוקדם יותר.
הנושא נמצא כעת בבדיקת רשויות החוק הקנדיים, שעורכים חקירה משותפת על מתקפת הסייבר, ועובדים עם תחומי שיפוט אחרים שבהם הושפעו לקוחות.
"אני מודאג עמוקות מהעניין הזה," אמר מייקל מקווי, נציב המידע והפרטיות של קולומביה הבריטית. "הפרת מידע בריאותי אישי רגיש יכולה להיות הרסנית למי שנפגע", הוסיף.
יצוין כי באופן לא מעט פרדוקסלי, לייף לאבס - שהבטיחה כי תיקנה בדיעבד את בעיות האבטחה במערכת הקשורות לתקיפה - מציעה גם שירותי הגנת סייבר בחינם למשך שנה לקוחותיה, ואלו כוללים ביטוח מפני גניבת זהות והגנה מפני הונאה.
18/12/19 13:55
8.51% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אחרי ששחררה את גירסה 79 של כרום עבור מערכות ההפעלה השונות, עם תקלות כאלה ואחרות, השיקה גוגל גם את גירסה 79 של מערכת ההפעלה למחשבים שלה, Chrome OS. כמו תמיד, הגירסה החדשה מציעה שילוב של תכונות שלא היו קיימות בגירסאות הקודמות של מערכת ההפעלה יחד עם שיפורים, לפחות על הנייר, לתכונות מוקדמות יותר.
אחד השיפורים הללו קשור לאפשרות להשתמש בשולחנות עבודה וירטואליים שהתווספה בחודש שעבר. כעת, בעת שלוחצים על קישור, דף האינטרנט שלנו נפתח תמיד בשטח העבודה הפעיל באותו רגע ולאו דווקא בשולחן העבודה שבו הוא נפתח קודם לכן.
בדומה לגירסאות הדפדפן, גם במקרה של Chrome OS 79 יסומנו החל מינואר הקרוב אתרים המשתמשים באבטחת שכבת התעבורה ברשת בגרסת TLS 1.0 או 1.1 כלא בטוחים. גוגל מנסה לשכנע את כל האתרים לעבור לגירסאות המעודכנות של הפרוטוקול. כמו כן, תופעל תכונת "הקפאת הכרטיסיות" - כרטיסיות ברקע שלא יהיו פעילות במשך 5 דקות או יותר יוקפאו כדי לחסוך משאבי מחשוב וסוללה, והם לא יוכלו לבצע פעולות. ניתן להגדיר באופן ידני אתרים שעבורם ההקפאה לא תתבצע - לדוגמה, אתר המספק עדכון תוצאות ספורט בזמן אמת.
אחד החידושים שמציעה המערכת כעת הוא האפשרות לבחון בבת אחת את כל החלונות הפתוחים ולעבור בלחיצה קלה לחלון פתוח. תצוגת החלונות הפתוחים, שבגוגל מכנים Overview Mode, מיועדת לשימוש בטאבלטים או במחשבים הפיכים או נתיקים, שאפשר לעבור בהם למצב טאבלט, ומספרם של אלו גם אלו לא ממש רב. התצוגה תשנה את גודל החלונות בהתאם למספר היישומים והאתרים הפתוחים. בנוסף, ניתן לגרור חלון פתוח לקצה השמאלי/הימני של המסך כדי ליצור תצוגה מפוצלת.
חידוש נוסף הוא הוספת בקרות נגן מדיה למרכז ההתראות של המערכת, והן פעילות אם משתמשים באפליקציה כדי לנגן מוזיקה או משמיעים אותה דרך אתר ברשת.
18/12/19 14:25
8.51% of the views
מאת אנשים ומחשבים
6Over6, סטארט-אפ ישראלי שפיתח אפליקציה שמאפשרת לבצע את כל הבדיקות הנחוצות לקבלת משקפי ראייה או עדשות מגע באמצעות הסמארטפון, נמכר לחברה האמריקנית 1-800Contacts. סכום העסקה לא נמסר, אך גורמים המקורבים ל-6Over6 מעריכים אותו ב-100 מיליון דולר. סגירת הרכישה תתבצע במהלך המחצית הראשונה של ינואר.
החברה הנרכשת הוקמה ב-2014 על ידי ד"ר עופר לימון וד"ר אלכס זלוטניק, מומחים בתחום האלקטרו-אופטיקה. מדובר בסטארט-אפ השני שהם ייסדו ביחד - הקודם היה אקסיד אימג'ינג, שנמכר לחברת לומב+באוש. 6Over6 גייסה 15 מיליון דולר ממשקיעים כגון רימונצ'י קפיטל, קרן אלומות וחברת האופטיקה ההודית Lenskrat.com, שהיא אף אחת החברות שמשתמשות במוצר.
הפתרון של החברה מבוצע דרך אפליקציה, שמאפשרת שלושה שימושים: חילוץ המרשם מהמשקפיים הקיימים של המשתמש, בדיקה של הראייה לקבלת מרשם חדש ומדידת מרחק בין אישונים. החברה קיבלה אישור שימוש של ה-FDA האמריקני לשני היישומים הראשונים. ב-6Over6 אומרים כי הטכנולוגיה שלהם מייתרת את ההליכה לאופטומטריסט על מנת לבצע בדיקת ראייה וכי ניתן לבצע אותה מכל מקום, כולל מהבית.
בהמשך מתכוונת 1-800Contacts להציע מוצרים חדשים, על בסיס הרכישה, כמו בדיקה וירטואלית לקראת קניית משקפיים חדשים ומרשמים נוספים.
"לאפשר טיפולי עיניים היכן שהם חסרים"
לדברי ג'ון גרהאם, מנכ"ל 1-800Contacts, "אנחנו מעריכים מזה זמן רב את החדשנות של 6Over6 ומשתמשים במוצר שלה. הרכישה מאפשרת לנו להמשיך את המחויבות שלנו לספק השגחה טובה יותר על בריאות העיניים. לאנשים מגיע פתרון פשוט ובמחיר שווה לכל נפש להשגחה על בריאות העיניים שלהם והשילוב שלנו עם 6Over6 מאפשר זאת".
ד"ר לימון ציין כי "משימת החיים שלנו מזה זמן היא ליצור טכנולוגיה שתאפשר לאנשים לשלוט על הטיפול בראייה שלהם ולהגיע לקהילות ברחבי העולם שאין להן גישה לטיפולי עיניים. 1-800Contacts שותפה לדרייב שלנו לשנות את מה שקלוקל בתעשייה הזאת, ואנחנו יודעים שהרכישה תממש זאת ברמה העולמית, כך שאפשר יהיה לעשות שינוי אמיתי".
18/12/19 14:43
8.51% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"אני בטוח שלא כולם יודעים מה זו רפואה היברידית. למעשה אני יכול לומר שזה סימן רשום שלנו, והרעיון הוא ייחודי לנו ולא קיים בשום קופה או תאגיד רפואי בארץ ובעולם. פירושו והחזון שלו הוא לשלב ברפואה המצוינת שיש לנו כיום בקהילה חידושים טכנולוגיים, שמאפשרים שילוב גם של הזירה הביתית. מה שהוכח עד עכשיו הוא, שמעבר לכך שיש לנו במה להתגאות ברפואה הקהילתית, מעבר לחוזק ולאיכות שלה, מסתבר שהיא גם מצטיינת בהיבט של בטכנולוגיה", כך קבע ד"ר דוד מוסינזון, סמנכ"ל רפואה בקופת חולים מאוחדת, כשהרצה מול מאות אנשי המקצוע והרפואה שגדשו את אולם האירועים לאגו בכנס dHelath 2019, בהפקת קבוצת אנשים ומחשבים.
מוסינזון הסביר בכנס המקצועי השנתי, שהמטרה אינה לחסוך ולא ליצור רפואה שתבוא במקום, אלא להעניק רובד נוסף של שירות רפואי מעבר לזה שמוגש כיום במרפאות הקופה, ביצירת המגע עם רופאי המשפחה.
"הרעיון הוא לשמר את הביקור הפיזי, אבל עליו הוספנו פנייה מקוונת, שהיא תקשורת אסינכרונית עם הרופא בתיק, עבור דברים שלאו דווקא דורשים ביקור פיזי במרפאה, ומרשמים בעיקר הם הדוגמה הטובה ביותר. הביקור הדיגיטלי הזה הוא החדשנות שאנחנו מציעים כאן - היכולת לשלב בין פגישות וירטואליות לפגישות פיזיות, כשהכל מבוצע בתוך ומתוך התיק וכשכל המידע מול העיניים" הוא סיפר.
לדבריו, היתרון הגדול הוא שאפשר לבצע את השיחה מכל מקום בעולם. "השילוב של תור מרחוק הוא לצד התורים הפיזיים הרגילים. הרופא רואה בלוח הזמנים שלו שמדובר בשיחת וידאו בביקור מקוון. אנחנו מתכוונים להרחיב את השימוש להוספת יכולת ניטור מרחוק, לדוגמה לביצוע בדיקת שתן מהבית וכדומה", הוא סיכם.
שיתוף מידע תוך שמירה על פרטיות
עו"ד אביב אילון דיבר על הקשר שבין מידע רפואי לרגולטור, ובמיוחד בהיבט של שמירה על הפרטיות, תוך התייחסות לכך ששיתוף המידע הרפואי חיוני. "אין ספק שכמה שנשתף יותר מידע רפואי כך יהיה יותר טוב ללקוחות וגם לנו. רק תחשבו על השימושים: הדפסות תלת ממד, טלה-רפואה, שימושים במציאות מדומה ורבודה וכדומה. המטרה בסופו של דבר היא אותה רשומת רפואה אישית, זה בעצם מה שכולנו מנסים להגיע אליו - איזשהו תיק רפואי, שכל המידע שלנו שמור בו, כולל רגישויות וסוג הדם. אז איפה הבעיה אתם שואלים? כמו תמיד, זליגת מידע", הוא אמר.
[caption id="attachment_305994" align="alignnone" width="597"] עו"ד אביב אילון, צילום: אלעד גוטמן[/caption]
מעצם תקנות הגנת הפרטיות, המידע הרפואי מוגדר כמידע רגיש. "המחוקק נדרש לפרטי פרטים לבניית קטגוריות שמירה על המידע, כולל התייחסות אל מאגרי מידע שמוטלת עליהם חובת אבטחה ברמה בינונית ומעלה. מי שמחזיק מידע רפואי שיכול לזהות אדם חייב לעמוד בתקנים, שנקבעו על פי התקנות ב-2017, ומי שלא עושה את כל הדברים האלה פשוט עובר על החוק", הסביר אילון על החלק מהדרישות שעומדות בפני מי שרוצה או זקוק לבניית מאגר מידע רפואי.
הוא אמר, שהאסדרה בישראל מתקדמת יותר מאשר בעולם, אם כי יש הרבה מאוד מה לשפר. "אז מה האתגר? קודם כל הבעלות - של מי המידע. האם המידע ברגע שאישרנו שייך למי שמחזיק בו, או שהוא עדיין שלנו? בנוסף, חייבים לקבל הסכמה, ומי שלא מקבל הסכמה אינו יכול להשתמש במידע, אבל זה לא עובד בפועל. כמו כן, ביזור הוא הכרחי כדי שלא ייפגע במקרים של תקיפה, כמו גם ההתממה כדי להוריד ממנו את הקישור החד-ערכי אל אדם מסוים. רק אז אפשר להשתמש במידע, ו עם תלות בצורך שבגינו אוספים אותו", ניסה אילון להסביר עוד כמה מהדילמות.
קיצור זמן ההגעה לשוק
יעל פרמינגר, מנהלת איגוד טכנולוגיות בריאות דיגיטלית ישראל, סיפרה, שהמטרה של הגוף שהיא עומדת בראשו היא "להאיץ את הזמן לשוק של החברות הפועלות בתחום. אין אף גוף דומה שמוביל את האג'נדה של החברות עצמן, וזו הסיבה להקמת הגוף. באיגוד הזה אנחנו יכולים להגיע לכוח כלכלי מסוים, שיכול להוזיל עלויות של החברות, לדוגמה בהיבטים של רכישת משאבים, ואפשר אף ליצור פלטפורמות לשימוש משותף".
[caption id="attachment_305995" align="alignnone" width="599"] יעל פרמינגר, מנהלת איגוד טכנולוגיות בריאות דיגיטלית ישראל. צילום: אלעד גוטמן[/caption]
היא סיפרה שיש גם בנייה של מעין לובינג. "אנחנו רוצים להשפיע על הרגולוציה בישראל והתחלנו כבר לפעול בכיוון הזה, כשאנחנו רוצים שהסביבה העסקית תהיה יותר מותאמת לחברות הבריאות הדיגיטלית", היא אמרה.
היא בטוחה שהפוטנציאל של החברות הפועלות בישראל גדול מאוד, ולהגדרתה אפילו אדיר. "לא סתם הבריאות הכלכלית מתוארת כמנוע הצמיחה הבא של השוק הישראלי. בזה שבנינו גוף כזה, שבו החברות מייצרות תהליכים, אנחנו ניצור מצב שבו נהפוך לתעשייה לאומית מובילה. אנחנו מבינים וגם המדינה מבינה, שהצלחה של החברות היא הצלחה כלכלית של המדינה", היא סיכמה.
18/12/19 16:44
6.38% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אסף רפפורט הודיע היום (ד') כי הוא עוזב את תפקיד מנכ"ל מרכז המו"פ של מיקרוסופט בישראל – או, בשמה הרשמי של החברה, מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח - ובורסת השמות בענף חוגגת. רבים לוטשים עיניים אל התפקיד הנחשק, שכולל את ניהול אחד ממרכזי המו"פ החשובים בעולם של אחת מחברות הענק, עם 1,500 עובדים, מספר סניפים בארץ וצמיחה מהירה. עכשיו נותרה השאלה: מי יחליף אותו?
לפני שנתחיל, ראוי לציין שני דברים: הראשון הוא שמיקרוסופט לא מסרה את שמו של המחליף, אולם הודיעה כי היא תעשה זאת בקרוב, והשני - יובהר כי השמות שיוזכרו כאן לא הגישו מועמדות לתפקיד, אלא מדובר בהערכות של מערכת אנשים ומחשבים בלבד.
[caption id="attachment_305952" align="alignnone" width="600"] אסף רפפורט, המנכ"ל הפורש של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. צילום: יח"צ[/caption]
יש מספר שמות אפשריים להחלפתו של רפפורט. מטבע הדברים, חלק מהם מגיעים מתוך החברה ואחרים - חיצוניים. אחת מהמועמדים האפשריים הפנימיים היא סגניתו, מרב בהט, שמונתה לתפקיד באפריל 2018 - שלושה חודשים אחרי רפפורט. תחת ניהולם, מספר עובדי המרכז צמח בכ-50%, הוא הרחיב את הפעילות שלו לסניפים נוספים וחיזק את הבולטות שלו בתחומים כגון אבטחת מידע וסייבר, ובינה מלאכותית. התפקיד הנוכחי אינו הראשון שלה במיקרוסופט: במקביל לכהונתה כסמנכ"לית מרכז המו"פ היא המשיכה לכהן בתפקיד שאותו מילאה גם לפני כן - מנהלת האסטרטגיה בחטיבת הענן ואבטחת המידע לארגוני אנטרפרייז, שמפתחת את מוצרי הגנת הסייבר של החברה. היא הצטרפה למיקרוסופט ב-2016, לאחר שמילאה מספר תפקידים בכירים, בהם סמנכ"לית מוצרים בפלאש נטוורקס ומשנה לסמנכ"ל אסטרטגיית מוצרים בקומברס.
[caption id="attachment_263414" align="alignnone" width="600"] מרב בהט, המשנה למנכ"ל מרכז המו"פ של מיקרוסופט ישראל. צילום: רודריגו דה מדיירוס, ארק מדיה סטודיו[/caption]
שם אחר שמתקבל על הדעת כמחליף לרפפורט הוא זה של עמי לוטבק, שותפו לאדאלום, חברת האבטחה שייסדו יחד עם רועי רזניק. עם רכישתה על ידי מיקרוסופט ב-2015, לוטבק מונה לסמנכ"ל הטכנולוגיות של קבוצת אבטחת הענן במיקרוסופט, וכעת הוא משמש כסמנכ"ל הטכנולוגיות של מרכז המו"פ כולו. גם באדאלום שימש לוטבק כסמנכ"ל הטכנולוגיות.
בכירה נוספת במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח שלא מן הנמנע שתמונה לתפקיד, היא מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, מנהלת הטכנולוגיות בחטיבת אבטחת המידע והסייבר בחברה - תפקיד שאותו היא ממלאת מאז ספטמבר 2017. היא מובילה את האסטרטגיה של החברה בכל הנוגע לאבטחה, לרבות מוצרים כמו Azure Security Insights ואבטחת האינטרנט של הדברים. לפני כן, היא שימשה כמנהלת אבטחת הסייבר של Azure. במסגרת תפקיד זה היא ניהלה את הקמת מרכז הסייבר של שירות הענן המיקרוסופטי.
לפני שהצטרפה למיקרוסופט ב-2013, ברוורמן-בלומנסטיק שימשה במגוון תפקידים ב-RSA, זרוע האבטחה של EMC, שאליה הצטרפה לאחר רכישת הסטארט-אפ סיוטה ב-2006. בין היתר, היא שימשה כמנהלת RSA ישראל.
[caption id="attachment_277334" align="alignnone" width="600"] מיכל ברוורמן בלומנשטיק, מנהלת הטכנולוגיות בחטיבת אבטחת המידע והסייבר במיקרוסופט. צילום: דוברות מיקרוסופט[/caption]
שם פנימי נוסף שראוי לתפקיד הוא זה של אדיר רון, מנהל תחום קוד פתוח במיקרוסופט למזרח התיכון, אסיה ואפריקה. רון הוא מועמד קצת פחות סביר לתפקיד, משני טעמים: ראשית, הוא מונה לתפקידו הנוכחי רק לפני ארבעה חודשים. שנית, את עיקר הקריירה שלו במיקרוסופט הוא עשה בזרוע העיקרית הנוספת שלה בישראל: מיקרוסופט ישראל (אם כי מאז מינויו לתפקיד האחרון הוא עובד של מטה מיקרוסופט העולמית). אולם, בחרנו לצרף את שמו של רון עקב הנסיקה שלו במיקרוסופט, כאשר יש המגדירים אותו כ-"כוכב עולה בחברה". אחרי שירות ב-8200, רון הצטרף למיקרוסופט כמנהל קבוצת החדשנות של החברה בישראל, ולפני 3.5 שנים הוא נבחר להקים ולנהל את פעילות הקוד הפתוח שלה בארץ. לתפקידו הנוכחי הוא מונה באוגוסט האחרון. רון אף נכלל בפרויקט 40 מתחת ל-40, שכולל את 40 אנשי הטכנולוגיה הצעירים הבולטים ביותר במדינה. כמו כן, הוא הוביל עד לא מזמן את קבוצת הלהט"בים של מיקרוסופט ב-EMEA, מה שמשתלב עם הפעילות של זרועות החברה בישראל למען הקהילה הגאה והחברה בכלל.
[caption id="attachment_266026" align="alignnone" width="600"] אדיר רון, מנהל תחום קוד פתוח למזרח התיכון, אסיה ואפריקה במיקרוסופט. צילום: באדיבות המצולם[/caption]
מיהם המועמדים האפשריים מבחוץ?
לצד המועמדים הפנימיים, עולים כמה שמות מבחוץ שהם אופציות לקבל את תפקיד מנכ"ל מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח במקום רפפורט הפורש. שם בולט בהקשר זה הוא של רפי מרגליות, כיום מנכ"ל מיקרופוקוס ישראל ומנהל ה-DevOps בהנהלה העולמית של החברה. מרגליות הוא בעל ניסיון רב בעולם המחקר והפיתוח: ב-2011 הוא מונה למנהל מו"פ בחטיבת התוכנה של HP העולמית, שאליה הוא הצטרף עם רכישתה את מרקורי. עם פיצולה של HP לפני שנים אחדות הוא מונה לסגן נשיא בכיר ב-HPE העולמית ולמנכ"ל מרכז הפיתוח של HPE תוכנה בישראל. מרגליות עבר למיקרופוקוס לאחר ש-HPE מכרה לה את עסקי התוכנה שלה, ומונה לתפקידו הנוכחי. במסגרת התפקיד הוא ממונה על יותר מ-1,000 עובדים - אמנם פחות מעובדי מרכזי המו"פ של מיקרוסופט בארץ, אבל עדיין מספר גדול, ומוביל פיתוח מוצרים בתחום ה-DevOps הארגוני. בנוסף, הוא בעל ניסיון בטכנולוגיות סייבר, IT היברידי ואנליטיקה חיזויית. שירותי ומוצרי התוכנה שמספקת החטיבה שמרגליות עומד בראשה אחראיים למחזור של יותר ממיליארד דולר בשנה.
פן נוסף הוא הפעילות הן של מרגליות וכאמור, הן של מיקרוסופט על זרועותיה השונות בישראל, למען קהילת הלהט"ב ולמען נשים בהיי-טק, שייתכן שתבוא בחשבון אצל הגורמים הרלוונטיים בענקית מרדמונד בבואם לבחון את מינויו כמחליף של רפפורט.
[caption id="attachment_299509" align="alignnone" width="600"] רפי מרגליות, מנכ"ל מיקרו פוקוס ישראל ומנהל ה-DevOps בהנהלה העולמית של החברה. צילום: ניב קנטור[/caption]
עוד בכירה בהיי-טק שאפשר לציין בהקשר זה היא מירי לביא, עד לא מזמן מנהלת יחידת הפיתוח בארגון ה-IT של מכבי שירותי בריאות. במסגרת זו, היא הובילה שורה של פרויקטי פיתוח באחת הקופות המובילות - בכלל וטכנולוגית בפרט - בארץ, ופעילותה זוכה לשבחים במגזר הבריאות ומחוצה לו. בנוסף, לביא מביאה אתה ניסיון עשיר, בעיקר משירותה בממר"ם וממג'יק, שם היא מילאה שורת תפקידים.
[caption id="attachment_306026" align="alignnone" width="600"] מירי לביא, עד לא מזמן מנהלת יחידת הפיתוח בארגון ה-IT של מכבי שירותי בריאות. צילום: סיגל איילנד[/caption]
אפשרות אחרת היא שמיקרוסופט תלך עם הטרנד, או המיני גל, ששוטף באחרונה את המשק - של מינוי מנמ"ר למנכ"ל. מנמ"רים שכב הפכו למנכ"לים הם לוי הלוי, שמונה למנכ"ל Cal, לאחר שהיה מנמ"ר בנק דיסקונט, ורון גריסרו, שלאחר שהיה מנמ"ר מנורה מבטחים מונה למנכ"ל מת"ף, זרוע המחשוב של הבנק הבינלאומי.
כאמור, השמות שהועלו כאן הם פרי הערכות של מערכת אנשים ומחשבים בלבד. כך או כך, בין אם ת.ימונה אחד.ת מהשמות האלה או מישהו.י אחר.ת, צפויה לו.ה עבודה קשה ומורכבת. אחרי הכל, ניהול מרכז המו"פ הוותיק ביותר של מיקרוסופט מחוץ לארצות הברית, על עובדיו הרבים ושלל התחומים שהוא עוסק בהם, הוא משימה לא פשוטה, אך מאתגרת.