"מצב לילה" הוא תכונה המוטמעת בסמארטפונים רבים, שמציעים למשתמש להפעיל אותה בשעות הערב והלילה, והיא מיועדת, לכאורה, להרגיע את העיניים ולסייע לנו להירדם בקלות יותר. הפעלתה גורמת לצבעי המסך להפוך חמימים יותר לעומת צבעי היום, שהם קרים יותר על קשת הצבעים. עד כה, נחשב האור הכחול כתאורה שפוגעת בתבניות שינה, ולכן חברות רבות שילבו בתוכנות שלהן "מצב אפל", או "מצב לילה" צהבהב יותר, שאמור להקל על העיניים. כעת מסתבר, כי ההנחה שהצבעים החמים מתאימים יותר בשעות הלילה שגויה, וייתכן שבדיוק ההיפך הוא הנכון. ממצאי מחקר שהובל על ידי ד"ר טים בראון מאוניברסיטת מנצ'סטר שבאנגליה, הראו, כי רמות הבהירות הבוקעות מן המסך חשובות יותר מן הצבע עצמו בהקשר של גירוי השעון הביולוגי של הגוף. "טכנולוגיות שעוצבו כדי להגביל את חשיפתנו לאור כחול בשעות הערב, למשל על ידי שינוי צבעי המסך בסמארטפונים, משדרים לגוף מסר מעורב", אמרו החוקרים. "זאת, משום ששינויים קלים בבהירות שהם מייצרים מלווים על ידי צבעים שמדמים יותר את שעות היום ובכך מבלבלים את השעון הביולוגי. תאורת שעות הערביים היא גם מעומעמת וגם כחולה יותר מאשר אור יום, והשעון הביולוגי של הגוף משתמש בתופעות האלה כדי לקבוע את השעות המתאימות לשינה או לערות. לכן, כשהתאורה מעומעמת, הגוונים הכחולים מרגיעים יותר מן הצהובים, כי הם דומים יותר לתאורת הדמדומים הכחלחלה, המשדרת לגוף מתי מגיע הזמן לישון", אומרים החוקרים. החוקרים ביצעו את המחקר על עכברים, והשתמשו בתאורה מיוחדת, שאפשרה להם לשנות את הצבעים ברמה שווה של בהירות. הניסוי הראה, כי הצבעים הכחולים השפיעו פחות על השעון הביולוגי של העכברים לעומת תאורה צהובה עם בהירות שווה. הממצאים האלה חשובים, ציינו החוקרים, "משום שיש להם השלכות חשובות הקשורות לעיצוב התאורה במסכים, שמיועד להבטיח שימוש בריא יותר, שאינו פוגע בתבניות השינה והערות". הניסוי של צוות המחקר נערך אמנם על עכברים, וכידוע, עכברים עדיין לא משתמשים בסמארטפונים, אבל החוקרים מציינים, כי "אנחנו חושבים שיש סיבה טובה להאמין שזה נכון גם אצל בני אדם".

"טכנולוגיית ה-RPA (אופטימיזציה של תהליכים) היא כמו מהפכת הסלולר. בעוד כמה שנים לא נדע למה הסתדרנו בלעדיה", כך אמרה רותם פוקס, מנהלת מכירות לשותפים ב-UiPath, ברב שיח שהתקיים בבית אנשים ומחשבים לרגל כנס RPA 2020, שצפוי להיערך ב-8 בינואר במרכז הכנסים לאגו בראשון לציון. את רב השיח הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. היא דיברה על הפתרון של החברה וציינה ש-"במקום שאדם יטפל בתהליכים הדורשים הבנה של התוכן, הוא יודע לתכנן את כל מחזור החיים של תהליך האוטומציה". "ככלל", אמרה, "רובוטים מחקים את מה שבני אדם עושים, אבל בנוסף לכך, הם יתנו ערך מוסף בשל גילוי, כריית מידע ובינה מלאכותית. יש רובוטים שכבר יודעים ליצור תכניות עסקיות, ליישם אותן באופן אוטומטי ולהפיק תובנות". [caption id="attachment_306131" align="alignnone" width="600"] דניאל פלד, סגן נשיא לייעוץ גלובלי בקריון. צילום: יניב פאר[/caption] דניאל פלד, סגן נשיא לייעוץ גלובלי בקריון, אמר כי "טכנולוגיית ה-RPA תנהל הרבה תהליכים בארגון, למשל את כל מקורות הבינה המלאכותית. אפשר יהיה לנהל באמצעותה את התהליכים הארגוניים שלא מונעים על ידי מתודולוגיה אחת או אפליקציה אחת". "היתרון של ה-RPA הוא לא רק בחיסכון בעובדים, אלא גם במניעת והפחתת טעויות, העלאת השירותיות של העובדים, וגידול בשביעות הרצון שלהם, כי הם עוברים לעשות דברים אחרים - ומעניינים. אנחנו הולכים לעידן שבו, בגלל האוטומציה, יהיה צורך בפחות עובדים", ציין פלד. [caption id="attachment_306133" align="alignnone" width="600"] אורן אטיה, מומחה ניהול בסיסי נתונים ביבמ. צילום: יניב פאר[/caption] "פרויקט RPA חייב להיות תוצר של החלטה אסטרטגית ולא טקטית", אמר אורן אטיה, מומחה לניהול בסיסי נתונים ביבמ. לדבריו, "ה-RPA חייב להיות מלווה בתהליכים - מהכנסת מסמכים למערכת ועד לניתוחם באמצעים כמו ווטסון. למשל, ניתוח של מייל שעוסק בגבייה וצריך להבין מה הוסכם בו. הטכנולוגיה בשלה ואפשר ללכת לשלב הבא - שילוב של בינה מלאכותית ולימוד מכונה של מסמכים כדי להגיע להבנה של תהליכים, תובנה לוגית ומנוע המלצות". "אנחנו מציעים RPA כשירות תחת הכותרת קלאב היברידי", ציין אטיה. "אחרי הרכישה של רד-האט, יבמ מתמקדת בענן וכל הפתרונות שלה מיושמים בו. הגישה ביבמ היא להנגיש למשתמשים העסקיים את השירות ללא קוד, ואם הם טועים, לספק להם עזרה באמצעות בינה מלאכותית". [caption id="attachment_306134" align="alignnone" width="600"] רשף רדין, חבר הוועדה המייעצת ב-HMS. צילום: יניב פאר[/caption] דובר נוסף ברב שיח היה רשף רדין, חבר הוועדה המייעצת ב-HMS, שאמר כי "ה-RPA הוא בראש ובראשונה פלטפורמה טכנולוגית וכמו כל פלטפורמה, יש את ההילה מסביבה, אלא שכדי שתקיים את ההבטחות שלה נצטרך לחכות להתפתחויות בשלושה ממדים: האחד הוא החדירה של הטכנולוגיה לארגונים - מגדולים כלפי מטה לקטנים ובינוניים. הממד השני הוא הכיסוי של ה-RPA, שיהיה לא רק בתפעול ובשירות, אלא גם בשאר המערכות בארגון. הממד השלישי הוא היכולת העצמאית של הרובוטים: ההסקה, ההבנה, השילוב של AI ולימוד מכונה". הוא אמר ש-"יש כ-20 פרויקטים גדולים שמיישמים RPA, כולם במגזר הפיננסי". [caption id="attachment_306135" align="alignnone" width="600"] דרור דן, מנכ"ל קורקטו. צילום: יניב פאר[/caption] דרור דן, מנכ"ל קורקטו, ציין ש-"אנחנו מייצגים פתרונות OCR (חילוץ וזיהוי תווים בתוך מסמכים ותמונות, וסריקת והמרת קבצים), שזה השלב הראשון בהרבה פיתוחים ארגוניים. כיום, התהליכים של הוצאת מידע מתוך מסמך רחוקים מלהיות אוטומטיים. אנחנו מגשרים על הפער ומציעים פתרון שמשלב אנשים עם אפליקציה, במטרה למנוע טעויות. המטרה שלנו היא להעביר לרובוט נתונים נכונים בוודאות גבוהה ולכן, אנחנו מציעים מוצרים שלא קשורים למנוע מסוים". "למערכת יש את הניסיון הן של העולם הפיננסי והן של הקלדנים", ציין דן. "רק בשלב הראשון, של הזנות הנתונים, נחסכות חצי מהמשרות של ההקלדה. בהמשך, עם השיפור והשימוש בבינה מלאכותית, החיסכון יהיה רב יותר". [caption id="attachment_306136" align="alignnone" width="600"] אבנר גייפמן, מוביל תחום ה-RPA בארנסט אנד יאנג. צילום: יניב פאר[/caption] אבנר גייפמן, מוביל תחום ה-RPA בארנסט אנד יאנג, העיד על הנעשה בתחום בחברה: "אנחנו מתכננים להשתמש ברובוטים בתחום הביקורת. כבר כיום יש אצלנו צוותים שמשתמשים ברובוטים על מנת להוריד חלק מעבודת האדמיניסטרציה לתחום הביקורת, דוגמת הארכוב. במקום לבצע את כל פעולות הארכוב, המשתמש ישלח מייל לרובוט עם תמצית הפרטים וצירוף למסמך, והרובוט יעשה זאת ויחסוך לו בכך שעת עבודה". [caption id="attachment_306137" align="alignnone" width="600"] דודי כרמי, מנהל תחום הייעוץ הטכנולוגי בארנסט אנד יאנג. צילום: יניב פאר[/caption] דודי כרמי, מנהל תחום הייעוץ הטכנולוגי בארנסט אנד יאנג, אמר כי "מגזר שיצטרך לעשות שימוש מוגבר ב-RPA הוא זה הממשלתי, שכיום נעזר בעבודה ידנית במיקור- חוץ, מה שגורם לטעויות שמסבות הרבה נזק. העובדים הללו מקבלים שכר מינימום ולא נהנים מעבודתם. אני משוכנע שה-RPA יאפשר לשפר את השירות לאזרח. גם צה"ל חייב את זה, כי חסר בו כוח אדם לתחומים האדמיניסטרטיביים". [caption id="attachment_306138" align="alignnone" width="600"] עידו רון, דירקטור ומוביל תחום הטרנספורמציה הדיגיטלית והבינה המלאכותית ב-KPMG. צילום: יניב פאר[/caption] דובר נוסף היה עידו רון, דירקטור ומוביל תחום הטרנספורמציה הדיגיטלית והבינה המלאכותית ב-KPMG. גם הוא דיבר על המגזר הממשלתי ואמר כי "היא מתחילה להטמיע RPA, כמו גם ארגונים גדולים". הוא התייחס להתנגדות לכך מוועדי עובדים ואמר כי "אנחנו מסבירים להם מדוע ה-RPA לא יחליף את העובדים, אלא יפנה אותם למשימות יותר חשובות". "לקראת 2025, המילה RPA תיעלם מהלקסיקון ונראה יותר התקנות של אוטומציה, דוגמת צ'טבוטים, OCR, טפסים דיגיטליים ואוטומציה של תהליכים מקצה לקצה", חזה רון.

הידיעה אמנם עדיין לא פורסמה רשמית על ידי החברות, אבל ההד התקשורתי והתגובה המיידית של המשקיעים בבורסה מעידים כי אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, ניר שטרן, מנכ"ל סלקום מאז ינואר 2012, יעזוב את החברה וימונה למנכ"ל פז, במקום יונה פוגל. כאמור,

חברת הסייבר גארדיקור הביאה לביקור של שבוע בישראל את עובדיה החדשים מצפון אמריקה ואירופה, לסיור שכלל את אתרי התיירות והמקומות הקדושים בירושלים, היכרות עם אנשי החברה בישראל ובילויים במסעדות ובברים שבחוף תל אביב. העובדים ביקרו בהר הזיתים וצפו לעבר העיר, התפללו בכנסיית הקבר ואכלו בעיר העתיקה. בדרכם הם עברו את גדר ההפרדה כדי לראות מקרוב את המורכבות של המצב במדינה והפריחו בועות למען השלום. התכנית, שנקראת The Guardicore Experience, היא טבילת האש הראשונה של העובדים בחברה במטרה לחשוף בפניהם את הד.נ.א הישראלי. לדברי אילן שטרן, סמנכ"ל משאבי האנוש של גארדיקור שליווה את הביקור, הרעיון הוא שכדי להצליח בחברה צריך יותר מאשר ידע מקצועי - יש צורך להבין את החוויה האחרת של לעבוד עם ישראלים ואת התרבות הייחודית שנוצרה בגארדיקור. [caption id="attachment_306152" align="alignnone" width="600"] עובדי חברת הסייבר גארדיקור מפריחים בועות למען השלום בהר הזיתים בירושלים. קרדיט: Guardicore[/caption] תכנית ההכשרה שמתקיימת בארץ כוללת חלקים לימודיים של הבנת עולם הסייבר על כל האספקטים שבו - מזווית התוקף, דרך הפתרונות הזמינים לחברות, והמקום של גארדיקור במערך הזה, הכרת צוות החברה ולצד זה הבנה של ישראל, התרבות שלה והערים המרכזיות בה. התכנית מוכיחה את עצמה עם שביעות רצון גבוהה מאד של העובדים, תחושת שייכות וגיבוש גם של אנשים שעובדים במקומות שונים בעולם. [caption id="attachment_306153" align="alignnone" width="600"] עובדי חברת הסייבר גארדיקור בביקור בכנסיית הקבר בירושלים. קרדיט: Guardicore[/caption] חברת גארדיקור פיתחה טכנולוגיית אבטחת מידע למרכזי מחשוב וחוות שרתים, המאפשרת זיהוי של מתקפות סייבר בזמן אמת ומניעתן. החברה הוקמה על ידי דרור סלעי, פבל גורביץ' ואריאל צייטלין וגייסה 110 מיליון דולר. החברה מעסיקה כ-180 עובדים בישראל, ארה"ב, קנדה, ברזיל, מערב אירופה ואוקראינה ומגייסת עובדים נוספים. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות

מטה ישראל דיגיטלית, שפועל במסגרת המשרד לשוויון חברתי, פרסם באחרונה, באמצעות מינהל הרכש במשרד האוצר, מכרז לתפעול ואחזקת מערכת קוד פתוח מבוססת ענן ציבורי עבור מיזם הלמידה הדיגיטלית הלאומי קמפוס IL. זאת, לאחר שבישראל דיגיטלית התקבלה לא מכבר החלטה להעביר את תפעול מערך ה-IT של המיזם לספק חיצוני. היקף הפרויקט נאמד במיליוני שקלים. ה-IT של המיזם מופעל כיום על גבי מערכת Open-EDX, שהיא פלטפורמת למידה פופולרית, אתר מרקטינג מבוסס וורדפרס ואפליקציית מובייל, תוך שימוש במגוון רכיבי קוד פתוח בשפת פייתון, מסדי נתונים, MySQL ,MongoDB ומערכות הפצת קוד דוגמת טרה פורס. את התכנים מעבירות חברות חיצוניות, שמפתחות ומתקינות רכיבים לשיפור חוויית הלמידה. באחרונה אף הותקן רכיב של אנוטו, שמאפשר למידה שיתופית באמצעות סרטוני וידיאו. קמפוס IL הוא מיזם לאומי ללמידה דיגיטלית, שמאפשר ללמוד בחינם קורסים מקצועיים ואקדמיים במגוון תחומים. המיזם פועל בשיתוף המועצה להשכלה גבוהה, ומטרתו להגדיל את הנגישות להשכלה מקצועית ואקדמית לציבורים פחות נגישים לאקדמיה. המיזם צבר תאוצה מאז שהוקם לפני שלוש שנים: על פי נתוני המשרד לשוויון חברתי, הוא כולל 140 קורסים בנושאים שונים שבהם לומדים 160 אלף איש. חלק מהקורסים יכולים להיות מוכרים לנקודות זכות אקדמיות על פי מדיניות עידוד הלמידה מרחוק שהמועצה להשכלה גבוהה מובילה. בכנס אלי הורביץ לכלכלה, שנערך אתמול (ד') במכון הישראלי לדמוקרטיה בירושלים, אמרה יו"רית ה-ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה), פרופ' יפה זילברשץ, כי הלמידה הדיגיטלית היא אחד היסודות שנועדו להתאים את הלימודים באקדמיה לעידן החדש. המכרז אמור לצאת לדרך במהלך 2020 ובשבוע הבא יקיים המשרד כנס ספקים, בהשתתפות חברות שמספקות שירותי ענן. ההערכה שלמכרז ייגשו הן חברות שיש להן תשתיות דטה סנטרים וענן, והן חברות שמספקות שירותי מיקור-חוץ בתחומי ה-IT .

חברת אובר תייסד קרן, בה תשקיע 4.4 מיליון דולר, בכדי ליישב בדיקה פדרלית לטענות כי היא אפשרה תרבות של הטרדות מיניות בתוך החברה, כך הודיעה אתמול (ד') נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה האמריקנית, ה-EEOC (ר"תEqual Employment Opportunity Commission). על פי הדיווחים בתקשורת העולמית, ההחלטה הגיעה לאחר שהנציבות סיכמה את חקירתה בנדון, שהושקה ב-2017, וקבעה כי חברת שירותי שיתוף הנסיעות "התירה תרבות של הטרדה מינית ונקמה נגד אנשים שהתלוננו על הטרדה כזו", כך הבהירה ה-EEOC בהצהרתה. לפי הפרסומים, נשים מסוימות שעבדו בחברה בין התאריכים ה-1 בינואר, 2014 ועד ה-30 ביוני, 2019, יהיו זכאיות לכסף מהקרן. בנוסף לקרן, אובר הסכימה ליצור מערכת פנים-ארגונית לזיהוי עברייני מין ומקרים שבהם ההנהלה לא מצליחה להגיב לטענות על הטרדה, לכאורה, באופן משביע רצון. עוד סוכם כי, בנוסף לסכום שאובר הסכימה להשקיע בקרן ובפיצוי המתלוננות, החברה גם תאפשר לנציב ה-EEOC לשעבר, פרד אלווארז, לעקוב אחריה בשל כשליי ההתנהגות והתרבות הארגונית שלה בשלוש השנים הבאות. ראש התחום המשפטי של אובר, טוני ווסט, פרסם הודעה המשבחת את שני הצדדים על כך שהגיעו להסכמה."עבדנו קשה כדי להבטיח שכל העובדים יוכלו לשגשג באובר, על ידי העמדת ההוגנות והאחריות בלב מי שאנחנו ומה שאנחנו עושים", ציין ווסט. "אני שמח מאוד שהצלחנו לעבוד יחד עם ה-EEOC בהמשך לחיזוק המאמצים האלה", סיכם. המהנדסת שפתחה את תיבת הפנדורה הבדיקה הפדרלית הושקה לאחר שמהנדסת החברה לשעבר, סוזן פאולר, פרסמה פוסט בבלוג בשנת 2017 ובו פירטה את חוויותיה בזמן עבודתה באובר, שכללו לטענותיה הטרדות מיניות ותופעה של התעלמות מתלונות על כך למשאבי אנוש, שהייתה רווחת לדבריה באותם ימים באובר.  בפוסט שכתבה פאולר בבלוג האישי שלה היא טוענת שכבר ביום הראשון לעבודתה באובר היא קיבלה "הצעה" מבכיר ממנה לקיים איתו יחסי מין. היא הוסיפה ששלחה למשאבי אנוש צילומים המוכיחים את ה-"הצעה" שקיבלה, אולם ההטרדות רק גברו והיא לא הצליחה להתקדם בחברה. לאחר הפרסום, שעשה הדים רבים בתקשורת, פיטרה אובר 20 מעובדיה, כולל מנהלים. בהמשך הדרך הופנו אצבעות מאשימות רבות אל מי שהיה מנכ"ל החברה באותם ימים, טראוויס קלאניק, שהוא גם מייסד-שותף שלה, והוא נאלץ להתפטר מהובלת אובר ביוני 2017 ולעזוב את החברה. [caption id="attachment_296912" align="alignnone" width="600"] הטרדה ותקיפה במקום העבודה. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] "ההסכם יעצים נשים בטכנולוגיה לדבר נגד סקסיזם במקום העבודה" עורכת הדין הבכירה של ה-EEOC, אמי סנגבי, שהייתה היועצת המשפטית לחקירה, אמרה כי היא מקווה שהפשרה שהושגה תעורר שינוי בתעשיית ההיי-טק. סנגבי התייחסה בדבריה לכך שבאחרונה - וביתר שאת מאז קמפיין MeToo# - עולים אודותיה יותר ויותר דיווחים בתקשורות אודות יחסי עובד-מעביד שלא כדין, הכוללים הטרדות וניצול מיני, וכן מקרים של ניצול מיני בין עובדים וסביבת עבודה עוינת לנשים. "הסכם זה יעצים, בתקווה, נשים בטכנולוגיה לדבר נגד סקסיזם במקום העבודה, בידיעה שקולותיהן יכולים להביא לשינוי משמעותי", אמרה סנגבי בהצהרה.

שם ותפקיד: בר צוקרמן, מובילת צוות ניהול ואופטימיזציית תוכן בנטורל אינטליג'נס. ותק בתפקיד: שנה וחצי בנטורל אינטליג'נס, חמש שנים כמנהלת תוכן. תפקידים קודמים: לפני תפקידי הנוכחי עבדתי כמנהלת תוכן אונליין בנטורל. לפני כן עבדתי כשנה וחצי כדוברת מד"א לתקשורת בינלאומית, שנה כמנהלת תוכן ויח"צ במוברסט ושנה כמנהלת יח"צ בחברת יחסי הציבור בלונד 2.0. השכלה/שירות צבאי: בעלת תואר ראשון בתקשורת מהמסלול הבינלאומי במכללת הבינתחומי הרצליה ותואר שני בדיפלומטיה וביטחון מאוניברסיטת ת"א. שירות צבאי בדובר צה"ל בענף תקשורת בינלאומית. משפחה : בזוגיות. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? אחרי השירות הצבאי בדובר צה"ל ידעתי שאני רוצה להמשיך לעסוק בתחום יחסי הציבור והתחלתי לעבוד במשרד יח"צ, המתמחה בטכנולוגיה וסטארט-אפים – בלונד 2.0, ושם לראשונה נחשפתי לתעשיית ההיי-טק. אחרי תקופה קצרה של עבודה במגזר הציבורי,חשתי רעב לחזור לעבוד בתעשייה. זה היה הרגע שגרם לי לשקול מחדש את התחום כמקצוע. קצב העבודה המהיר, היעילות, החדשנות, האתגר והשאיפה למצוינות גרמו לי להבין שזה התחום שבו אני רוצה לעסוק ולהתמקצע. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? בסביבה האישית שלי אני רואה מגמה מאוד חיובית, נשים רבות במשרות טכנולוגיות ובעמדות מפתח וכן גמישות והבנה כלפי אימהות. עם זאת, לצערי, זה לא המצב בשאר המשק. העובדות מדברות בעצמן – המחקר האחרון  שפרסם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מצא פערים מגדריים ברמת השכר ובקצב ההתפתחות בהיי-טק – גברים כיום מרוויחים כ-16% יותר מנשים בתעשיית ההיי-טק, והסיכוי של נשים להתקדם לעמדה ניהולית נמוך ב-15% מזה של גברים. נשים מהוות 50% מהאוכלוסייה, וכך צריכה להיראות גם הסביבה העסקית. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? למזלי, לא יצא לי לחוות משהו כזה, ובנטורל אינטליג'נס תמיד היו נשים בהנהלה בתפקידים שונים. עם זאת, יש מיעוט של נשים בתעשייה, וכדי להפוך אותה לשוויונית יותר צריך שתהיה אפס סובלנות למקרים של אפליה נגדן. לכל מעסיק יש אחריות לקידום נשים ולא רק למעסיקות נשים. אני גאה לעבוד בחברה בעלת גישה בדיוק כזאת.