בפעם האחרונה שבה התמודדתי עם סקירה של אוזניות שהגיעו מיצרנית לא ממש ידועה בסין די התאכזבתי בשורה התחתונה. ה-X3 של מיפה (MIFA) לא סיפקו לא סחורה ולא ממש תמורה למרות מחירן הזול. כנראה שלא סתם אומרים שמי שנכווה ברותחין נזהר בצוננים. כשהגיעה האפשרות לבדוק שוב אוזניות של חברה לא ממש מוכרת, אייראוקס (Airaux), צצה לה באופן מיידי מחשבה בסגנון: "מה, להתאכזב עוד פעם?" אבל הסקרנות גברה, ואם אקדים כאן במעט את העגלה לסוסים, בשורה התחתונה ציפתה לי דווקא הפתעה די נעימה. אייראוקס, היא למעשה מעין מותג בת של חברת בליצוולף שמוכרת היטב, באופן יחסי, בתחום האביזרים לטלפונים. היא מתמקדת בעיקר באוזניות שונות ומשונות בתצורות מגוונות. ה-AA-UM2 שהגיעו לבדיקה הן אוזניות שעונות למגמה החמה של אוזניות נטולות חוטים. עם זאת מבחינת עיצוב ומחשבה הן שונות, ובכמה מובנים, מהממוצע בשוק הזה, ואפשר לראות זאת לפי התמונה שעל הקופסה עוד לפני שפותחים אותה. הדבר הראשון שבולט הוא הקשת הגדולה שמחוברת אליהן, כל אחת בפני עצמה כמובן. זה מוכר כמובן מה-Backbit FIT 3200 של פלנטרוניקס (https://www.pc.co.il/pcplus/305795/), אבל הן גדולות יותר, רחבות, דקות וגמישות ומאפשרות לכוון במידה מסוימת באופן מותאם יותר את האוזניות עצמן ואת הכיוון שאליו הן נוטות. כך או כך, הן מבטיחות שהאוזניות יישארו במקומן גם בזמן ריצה או הליכה מהירה מאוד - ואני חושב שזו הפעם הראשונה, להוציא האוזניות של פלנטרוניקס, שבה אני נתקל ברעיון הזה. זה כמובן גורם להן להיראות גדולות יותר, אבל זה לא ממש משנה במקרה של AA-UM2, כי גם כך או כך הן גדולות למדי. הן למעשה מעוצבות באופן הפוך לחלוטין לרוב אוזניות ה-TWS כיום בשוק, שמנסות להיות קטנות ככל האפשר כדי שלא יבחינו בהן. עם אורך של 3.6 ס"מ וגובה של 1.5 ס"מ, ועם כפתור לחיצה אדום וגדול, אי אפשר שלא להבחין באוזניות הללו כשהן יושבות באוזן, והן היו בולטות לעין גם בלי הקשת. למרות זאת, הן לא שוקלות יותר מדי: כל אחת מהן מזיזה את המחוג על המשקל עד ל-10 גרם בלבד, וזה בסדר גמור. למעשה, הגודל שלהן והעובדה שהמיקרופונים שלהן נמצאות בקצה הקדמי, מעניקים להן אלמנט דיבורית מוצלח מאוד, שיכול להתמודד היטב עם כל מתחרה TWS יקר שיש בשוק. הן פשוט טובות לשיחה, והן יכולות לתפקד כל אחת באופן עצמאי כדיבורית. הן גם נוחות ומשתלבות היטב אוזן בזכות מבנה שבו החלק המסוים הזה של האוזנייה בנוי משלושה אלמנטים. הוא גם תורם לכך, שעם ההכנסה שלהן למקום יש הנחתת רעשים חזקה מאוד בלי כל טכנולוגיה נוספת. לא השתקה מוחלטת, אבל כדי לנהל שיחה טבעית עם אדם אחר ברוב המקרים כדאי להוציא אותן מהאוזניים. לא יודע אם זה בגלל או למרות המבנה הזה, אבל הן נוחות לשימוש גם לאורך זמן רב. כמה רב? לפי החברה 8-10 שעות האזנה למוזיקה בעוצמה של כ-60% מהעוצמה המרבית של הטלפון - וכן, הטלפון קובע את העוצמה: שינוי עוצמת הקול באוזניות (לחיצה משולשת בימנית להגברה, ואותו הדבר בשנייה להחלשה) הוא במסדרת המרבית שמציע הטלפון. הסוללות בפועל מציעות כ-7-8 שעות עבודה, וזה בהחלט יפה עבור סוללת ה-80 מילי-אמפר/שעה שיש בכל אחת מהן. המארז מגיע עם סוללת 480 מילי-אמפר/שעה, וזה אמור להספיק לעוד שלוש טעינות, או במקרה הכי גרוע יותר מיום ללא הפסקה של השמעה. האיכות של המוזיקה גם סבירה לחלוטין. אמנם אין להשוות לאוזניות הטובות בשוק, אבל מי שאינו מגדיר את עצמו אודיופיל יוכל בהחלט להסתדר עם מה שמציעות ה-AA-UM2 של אייראוקס. גם הצלילים עצמם מוגדרים על ידי ההשמעה בטלפון, באופן די שטוח, אבל עם מעט דגש על הבס, אולי בגלל הצורה שהן נכנסות לאוזן. אז הכל טוב? לא, בכל זאת מדובר באוזניות זולות, וזה בא לידי ביטוי בהטענה. הקופסה מאוד מזכירה גם כן את זו שעוטפת לטעינה את האוזניות של פלנטרוניקס, אבל בזה נגמר הדמיון. חיבור ההטענה של האריזה נמצא בפנים וזה קצת מגוחך. בנוסף, אי אפשר לדעת מה מצבה: כל עוד נורית הטעינה דולקת יש מטען כלשהו. בזמן ההטענה הנורית מהבהבת ויודעים שהיא הסתיימה כשהיא שהיא מפסיקה להבהב. מאוד מוזר. גם הטעינה של האוזניות עצמן לא איכותית מספיק. יש אמנם כוח משיכה מגנטי, אבל לא תמיד הן יושבות טוב במקום וצריך להדק קצת למטה/למעלה כדי למצוא את נקודת ההטענה, אחרת הן מתחברות מייד שוב לטלפון - שזה טוב מאוד כשעושים זאת באופן יזום, ובזכות השימוש בבלוטות' 5.0, אם כי המרחק מוגבל לעד עשרה מטרים. בנוסף, בזמן ההטענה של האוזניות, שנמשכת מעט יותר משעה למילוי מלא, לא כדאי לסגור את הרוכסן של המארז כי זה גורם לפחות לאחת מהן להתרומם וכן, כבר הבנתם, להתחבר שוב בחזרה. אבל מעבר לנושא ההטענה, שהוא די סביל בסופו של דבר, יש לאוזניות הללו תמורה מצוינת. הן עולות ב-Banggood, שממנה הן הגיעו לסקירה, 24 דולרים (פחות מ-85 שקלים) ואף פחות אם תופסים יום של קוד.

השילוב של הדור הסלולרי החמישי גם בטאבלטים היה כנראה רק שאלה של זמן, ובסופו של דבר סמסונג היא הראשונה להרים את הכפפה בפועל. החברה הכריזה על השקה, בינתיים בדרום קוריאה בלבד, של Galaxy Tab S6 5G שהינו דגם מעודכן לטאבלט אותו השיקה לפני מספר חודשים, אך עדיין רק עם תמיכה ב-LTE - למי שרצה בכך. כך שבסופו של דבר מדובר למעשה בטאבלט כמעט זהה להוציא המודם: במקום Snapdragon X24, שהיה בדגם הקודם - Snapdragon X50 שתומך ב-5G. המודם החדש יותר, כזכור, הושק במטרה להמיר מכשירים מבוססי דור רביעי לדור חמישי, וזה בדיוק מה שסמסונג עשתה. בדור הנוכחי של המעבדים של קוואלקום, Snapdragon 865, המודם עדיין חיצוני, אך קוואלקום אינה מוכרת אותו ללא מודם 5G אם כי בגרסה מעודכנת יותר, X55. כך או כך, מדובר בטאבלט שמציע מסך OLED תומך HDER בגודל של 10.5 אינץ' ברזולוציית WQXGA, שתומך ב-WiFi 802.11ac ושוקל פחות מ-450 גרם. הטאבלט החדש מגיע כמובן עם Snapdragon 855, והוא יימכר בתצורת זיכרון אחת של 6/128 גיגה-בייט, והמחיר שלו הוא כ-850 דולרים.

אלפבית, החברה האם של גוגל, היא חברת הטכנולוגיה האמריקנית האחרונה שמבשרת על הגבלת פעילותה בסין (כמו גם בהונג קונג ובטייוואן), על רקע התפרצות נגיף הקורונה, שהחלה בעיר ווהאן, שבמחוז חוביי, במרכז סין. המחלה, אשר גורמת לתחלואה בדלקת ריאות חמורה בבני אדם, כבר זוהתה ביותר מ-7,000 מקרים של הידבקות שאושרו בסין בלבד, ומתו ממנה בסין, על פי הדיווחים ונכון לאתמול (ד'), 132 אנשים. למרות שגוגל אינה מפעילה את שירותי הליבה שלה בסין, לחברה יש בכל זאת ארבעה משרדים במדינה, והיא עובדת עם ספקים סיניים בתחום החומרה שלה, למשל בייצור טלפוני Google Pixel או הרמקולים החכמים, Google Home שלה. דובר גוגל טוען כי החברה מתכננת כעת לשמור על משרדיה סגורים בהתאם להנחיות הממשלה, והיא גם הציבה מגבלות נסיעות עסקיות זמניות על טיסה לסין, טייוואן והונג קונג. שירותי האינטרנט של גוגל, כידוע, חסומים בסין, ואולם יש לענקית החיפוש פעילות מסוימת במדינה, בעיקר בכל הקשור במחקר AI, וכן יש לה שותפויות עם חברות מקומיות. הנוכחות של גוגל בטייוואן כוללת 2,000 עובדי HTC לשעבר, וקמפוס גדול יותר. בנוסף, לעיתים קרובות עובדים בתחומי החומרה צריכים לטוס לסין בכדי לפקח על האבטיפוס של המוצרים המפותחים שם. בשנה שעברה התברר שגוגל מעבירה את ייצור השרתים, המיועדים לארצות הברית, מסין לטייוואן, ויש גם דיווחים שטענו כי ייצור טלפוני פיקסל עבר בכלל לווייטנאם. החג התארך - האם המסחר בבורסה יחזור בתחילת פברואר? המשרדים הסיניים של גוגל כבר סגורים זמן מה, עקב חגיגות ראש השנה הסיני שהורחבו בכדי לשמור על התושבים בבתים, בניסיון להאט את התפשטות נגיף הקורונה. ממשלת סין בחרה להאריך את החג, שהיה אמור להסתיים ביום ב', וכן סגרו הרשויות הסיניות גם את הבורסות בשנגחאי ושנזן. המסחר ושגרת העסקים צפויים להיפתח ולשוב לשגרה ב-3 בפברואר, אולם מועד זה לא וודאי וההחלטה בנוגע אליו תקבע בסמוך לו, בהתאם למצב התפשטות הקורונה. בנוסף לסגירת המשרדים, גוגל גם מעודדת את עובדיה הנמצאים כיום בסין לחזור הביתה ומי שיעשה כן יתבקש שלא לבוא בציבור, משמע - העובדים שישובו לארה"ב, יידרשו לעבוד מהבית לפחות 14 יום לאחר יציאתם מסין. יצוין כי גוגל אינה חברת הטכנולוגיה האמריקנית הראשונה שעוצרת את פעילותה מול סין. מוקדם יותר השבוע הודיעו אפל ופייסבוק על הגבלת עובדיהן בביצוע עסקים בסין. עם זאת אפל, שתלויה בסין לצורך שרשרת האספקה וייצור מכשירי ה-iPhone - המשפיע באופן ניכר על הכנסותיה - עדיין תבצע את מה שהיא מגדירה כפעולות "עיסקיות-קריטיות" במדינה.

המכון הטכנולוגי של קליפורניה, ה-CalTech (ר"ת California Institute of Technology), זכה בתביעה שהגיש לבית המשפט הפדרלי האמריקני נגד אפל וברודקום. שתי ענקיות הטכנולוגיה ייאלצו לפצות את המכון בסכום כולל של 1.1 מיליארד דולר.  התביעה הוגשה נגד אפל וברודקום בגין הפרה של פטנטים של המכון, הקשורים להעברת נתונים ב-Wi-Fi. לפי הדיווח של Law360, חבר השופטים הורה לאפל לשלם 837 מיליון דולר וגזר על ברודקום תשלום נוסף של 270 מיליון דולר, כפיצוי ל-CalTech. נראה כי הסכום שנקבע מבוסס על ההערכה ההיפותטית של המכון לגבי מה שהיה יכולה לקבל כתמלוגים לאחר משא ומתן, כבר בשנת 2010 - אם ברודקום ואפל אכן היו מכוננות עסקה מול ה-CalTech, לפני שהכניסו את שבבי ה-Wi-Fi של ברודקום למכשירי אפל חדשים. דובר המכון הטכנולוגי אמר בתגובה כי "CalTech מעריך את תשומת לבם של המושבעים במהלך המשפט. אנו שמחים כי חבר המושבעים מצא שאפל וברודקום הפרו פטנטים של CalTech". הוא הוסיף ש-"כמוסד ללא כוונת רווח להשכלה גבוהה, CalTech מחויב להגן על הקניין הרוחני שלו בהמשך למשימתו להרחיב את הידע האנושי ולהועיל לחברה באמצעות מחקר המשולב בחינוך". במקרה, שהוגש לבית המשפט בלוס אנג'לס כבר בשנת 2016, טען ה-CalTech כי שבבי ה-Wi-Fi של ברודקום, המשמשים במכשירי ה-iPhone של אפל, הפרו את הפטנטים שלו הנוגעים לטכנולוגיית העברת נתונים, כך על פי רויטרס. לפי הדיווחים, אפל טענה כי אין עילה לתבוע אותה, מכיוון שהיא פשוט משתמשת בשבבי Wi-Fi שקנתה מברודקום. הענקית מקופרטינו אמרה כעת כי היא מתכוונת לערער על פסק הדין, וברודקום, על פי הדיווחים בתקשורת, לא הגיבה מיד לפסיקה.

שלי לנצמן, המנכ"לית לשעבר של מיקרוסופט ישראל, החלה לא מכבר בקריירה חדשה - בעולמות ה-BI והאנליטיקה. לאנשים ומחשבים נודע כי לפני ארבעה חודשים היא מונתה לסגנית נשיא בכירה בסייסנס הישראלית, שעוסקת בתחומים אלה. זאת, חודשיים לאחר שעזבה את מיקרוסופט. מיקרוסופט ישראל הודיעה על פרישתה של לנצמן מהתפקיד במאי האחרון, ומסרה כי היא תתקיים ביולי. לנצמן עבדה במיקרוסופט 22 שנים, ארבע מהן בתפקידה האחרון בחברה. לפני כן היא מילאה בה שורה של תפקידי ניהול ושיווק. מחליפתה כמנכ"לית מיקרוסופט ישראל היא רונית אטד, שנכנסה לתפקידה באוקטובר, לאחר שהייתה מנכ"לית אלעד מערכות. לנצמן אישרה את

על התועלות של מיחשוב הענן דיברו רבות: שיקולי חיסכון במשאבים – כסף, כוח אדם, זמן, שקיפות, גמישות תפעולית וגם... שיקולים אופנתיים. אולם מגמות וטכנולוגיות חדשות הלוקחות בחשבון את התועלות הללו בוחנות את התמונה המעמיקה יותר: האם הענן נכון לכל אחד ובכל מצב ואיך להיכנס אליו באופן מושכל. זה, בהתבסס על כישלונות בענן שהיו גם הם מנת חלקו של התחום. השאלות החדשות הללו הן שאלות פיננסיות, טכנולוגיות וארגוניות, אשר באות לסייע לארגון הניצב בפני הבחירה הזאת בענן, ענן היברידי או בפני – Cloud Repatriation – חזרה הביתה מהענן ותפיסת ה-microservices. אז איך מקבלים החלטה מושכלת ובעיקר, איך עושים אותה נכון? קודם כל שואלים - איזה סוג ארגון אני? כשארגון שואל את עצמו האם הענן נכון לו, עליו לבחון כמה היבטים, כשהראשון הוא סוג הארגון. למשל, סטארט-אפים - רובם "נולדו לענן". הם לא מחזיקים מערך IT פנימי, והם מעוניינים לעסוק נטו בביזנס שלהם ולקבל חבילה כוללת של מיחשוב ושירות, שעליה ישלמו לפי צריכה. לעומתם, גופים ותיקים, שמסיבות שונות, שאחת מהן היא פשוט "מסורת",  עדיין צורכים "ברזלים" ויעדיפו להחזיק איש IT פנימי. עבור חברות מעולמות הדיגיטל והמרקטינג, למשל, הענן, שניתן לפרוס אותו גלובלית ללא קושי, הוא ברכה. חברות פטנטים יעדיפו להחזיק את הסודות שלהם "קרוב לגוף". יש גם את אלה שמעבר לענן יהיה עבורם כה מורכב, שבטווח הארוך לא יהיה לזה ערך אמיתי. עבור כל הנ"ל קיימים פתרונות חדשניים, חסכוניים וגמישים. לכן, צריך לקבל את ההחלטות הנכונות באופן מושכל ומעמיק. ולצד כל זה נשאלת גם השאלה המורכבת – איזה ארגון אני רוצה להיות?! איך אעשה את זה נכון? אבטחה, בחירה, מיפוי, בקרה, הדרגתיות ואחריות במעבר לענן, חיוני לקחת בחשבון: בחירה נכונה של ספק, שיקולי אבטחה, מיפוי ארגוני, ניטור ובקרה ואחריות משותפת. זאת, כדי לא לגלוש לחריגה בלתי נשלטת בהוצאות ולהשקיע בפרויקט שלא הביא לי ערך עסקי אמיתי ולחוות תסכול ממשהו בעל פוטנציאל הצלחה. הספק הנכון יהיה "trusted advisor" – כזה שיציג מגוון אפשרויות, יניא אותי ממהלך לא נכון לארגון, יציע צוות שנוח לי איתו ברמה האנושית, יכניס אותי לפרויקט ללא תלות במוצר ספציפי שהוא מוכר, ובעיקר, יקרא נכון את הארגון שלי ויבין אותו לעומק. אני מאמין אדוק בלהיות קשוב ללקוח ולמכאוביו, לאתר מה הוא באמת צריך, לתת לו אפשרויות בחירה ולשלב אותו בתהליך החשיבה. אבטחת מידע - אחד המכאובים הקיימים החוזרים במעבר לענן הנו נושא אבטחת המידע. פן זה של אבטחת המידע חייב להיות חלק אינהרנטי מכל פרויקט מעבר לענן, כך שניתן יהיה להציע לכל ארגון מעבר נכון ומתוכנן, הכולל איפיון ומיפוי של היבטי אבטחת המידע הרגיש שלו. מיפוי ארגוני - עליך להכיר היטב את כל השחקנים בארגון שלך. מפתיע לראות כמה ארגונים ומנהלי IT בטוחים שהם יודעים בדיוק כל מה שיש להם על מערכות המידע, אך בבואם לעבור לענן הם מקבלים שלל "לוויינים" – אפליקציה שמישהו התקין בלי רשות, שרת שהם לא ידעו עליו, מאגר נתונים ששוכפל בלי אישור וכיו"ב – זה מביא לכמות מידע שנותרת בחוץ ולמעבר לא נכון לענן. כיום, ההחלטה על מעבר לענן מתקבלת על ידי גורמי ההנהלה והכספים, לצד גורמים שחייבים לספק אספקה מהירה ללקוח, כמו אנשי שיווק ופיתוח. חלק מהמיפוי הארגוני הוא יצירת צוות מקצועי, שיהיה אמון על הנושא ויקבל גיבוי ניהולי לתהליך. ניטור ובקרה תקציבית - אחד הדברים היפים היום בענן הוא שלכל הספקים הגדולים יש מחשבונים לחישוב המעבר לענן ובקרה תקציבית נכונה, שעליה להיעשות בשלב הראשון של הרעיון. עלינו לבנות את האסטרטגיה לפרויקט ולוודא, כי בחרנו את הרכיבים הנכונים שיתמכו בשינויים ובצמיחה הטבעית של הארגון. הענן מאפשר לדעת כמה עולה השימוש בו מדי שעה (!). על הצריכה להיות מנוטרת בעקביות ועל הארגון להיות בנוי לזה, כדי לחסום או לאשר את ההתקדמות. את כל זה יש לנהל בשלבים, להחליט מראש מתי ואיפה תהיה נקודת הביקורת, מתי יהיו שלבי העברת המידע לענן ומה יהיה הקצב שלהם. "מודל האחריות המשותפת" - כל ארגון חייב להבין את משמעות המודל הזה עבורו ומה חלקו בניהול וידע. בשורה התחתונה, הענן בהחלט שינה את עולם המחשוב ושינה אותו לטובה, אבל כמו כל שינוי קריטי, עליו להיעשות באופן מושכל. ארגונים המתלבטים לגבי המעבר לענן – ההתלבטות במקומה. אלה שעברו לענן וחוו חויה לא טובה – יש לזה תיקון. ואלה שכבר הצביעו למענו – ראוי שיתייחסו לשורה של שלבים שחשוב לעבור בדרך. זאת, כדי שהענן יהפוך לכלי להצלחה ולא למלכודת דבש.   הכותב הוא מומחה בתחום הענן ומנהל פעילות CloudNow בקבוצת יעל.

חברת הסושיאל גיימינג הבינלאומית סייפליי (SciPlay) ערכה בשבוע שעבר מיט-אפ במרכז הפיתוח שלה בישראל. כ-180 אורחים הגיעו למשרדי החברה ברמת גן לפגוש את מייסד החברה, אארון שרמן. נוסף על משרדיה בישראל, המשתרעים על פני שתי קומות ענקיות בבניין אמות אטריום החדש, לחברה ארבעה סניפים בארה"ב  - בטקסס, באייווה, בשיקגו ובלאס וגאס. שרמן, המתגורר בסידר פולס שבאייווה, הגיע לביקור בן שבוע ימים במשרדי החברה בישראל יחד עם חברי הנהלה בכירים נוספים. במהלך המיט-אפ שיתף שרמן את הקהל בהתלהבותו מהצמיחה העצומה של החברה, שרק בשנה האחרונה גייסה יותר מ-60 עובדים לסניף הישראלי ו-60 נוספים לסניפים בארה"ב. [caption id="attachment_309369" align="alignnone" width="600"] אארון שרמן, מייסד סייפליי. צילום: יוסי זליגר[/caption] שרמן שיתף את האורחים בסיפור חייו המרתק - מנער חווה באייווה למייסד חברה השווה יותר מ-1.5 מיליארד דולר. לאחר שפתח את הרצאתו בקריאת הקאובוי המסורתית Yeehaw, סיפר על המסלול שלו בצבא ארה"ב כאחד ממפתחי מערכת הפטריוט לסיקול סקאדים, ועל תחילת דרכו בעולם הגיימינג כמייסד חברת פאנטום EFX. בהמשך נרכשה החברה על ידי סיינטיפיק גיימס, ובמאי האחרון הפכה לחברה עצמאית בשם סייפליי, שאף הונפקה בנאסד"ק. [caption id="attachment_309372" align="alignnone" width="601"] מיט אפ בסייפליי. צילום: יוסי זליגר[/caption] בהמשך המפגש שמעו המשתתפים הרצאות של מומחי החברה בתחומים שונים הנוגעים לעולם הגיימינג, בהם איך לעודד את המשתמשים לחזור ולשחק במשחק, איך להתאים את התוכן לשחקנים על ידי שימוש באנליטיקס, איך לשנות תכנים במשחק מבלי לשנות את הקוד, ואיך להבטיח חוויית משתמש אידיאלית על ידי שימוש בכלי אוטומציה ו-QA. ציפי השתתפה, האזינה, וחזרה חדורת מטרה לנסות להשתעשע בכמה משחקים.

חברת הסייבר הישראלית צ'קמרקס (Checkmarx), פתחה את השנה באירוע "קיק אוף" ביעד אקזוטי במיוחד: אי הנופש פטאיה שבתאילנד. לרגל האירוע, הטיסה צ'קמרקס כ-700 עובדים מישראל ומכל סניפיה ברחבי העולם, מארה"ב ועד מזרח אסיה ואירופה, ושיכנה אותם במלון ענק ומפנק. [caption id="attachment_309394" align="alignnone" width="596"] שיא החגיגות. צילום: צ'קמרקס[/caption] בצ'קמרקס השקיעו הרבה מאוד עבודת הכנה בתכנון הארוע - החל מבחירת היעד ועד תכנון מפורט של התכנים הלימודיים ומקצועיים, אטרקציות תיירות, מסיבות ענק, הפתעות ומתנות. לצורך התארגנות, החברה הקימה אתר אינטרנט מיוחד לאירוע וקיימה תחרויות וטיזרים "לחימום" לקראת הטיסה. החברה דאגה אפילו להטיס לתאילנד שף כשר מישראל לטובת העובדים שמקפידים. לעובדים ניתנה האופציה להישאר עוד כמה ימים באופן פרטי. [caption id="attachment_309397" align="alignnone" width="600"] שטים בשוק הצף של פטאיה. צילום: צ'קמרקס[/caption] לדברי עמנואל בן זקן, מנכ"ל צ'קמרקס, "המחשבה הייתה להביא יחד עובדים של צ'קמרקס, חברה ישראלית, שהם בעלי לאומים שונים, תרבויות שונות, שפות שונות, לכמה ימים של גיבוש ובונדינג, כאשר מה שמאחד אותם הוא ערכי החברה, שהיא ישראלית מצד אחד, אך מאוד גלובלית ורב-לאומית מצד שני". [caption id="attachment_309396" align="alignnone" width="602"] המנכ"ל הכוכב: עמנואל בן זקן, צילום: צ'קמרקס[/caption] ציפי אמנם לא הוזמנה, אבל טרחה לקבל תמונות כדי לדווח.