בסוף השבוע קיבלו רבים הודעות במייל ובווטסאפ על כך, שכל סרטי הקולנוע בארה"ב נפתחו לצפייה בחינם. מסתבר שכמו תמיד, הקלישאה "אין מתנות חינם" נכונה גם בימי קורונה. על פי לוטם פינקלשטיין, מנהל מחלקת מודיעין סייבר בצ'ק פוינט, "מדובר בפרסומת לאתר סרטים בצפייה ישירה (סטרימינג), אשר מאפשר צפייה ללא פרסומות. נכון לשעה זו, האתר לא מסוכן לכשעצמו, אולם בשל העובדה שהוא מייבא את התוכן ממקורות זרים ולאו דווקא לגיטימיים - הוא טומן בחובו סכנות אבטחת מידע רבות". כך, פירט, "בכלל זה התקנה של תוכנות בלא ידיעת הגולש ופרסומות הונאה, שעתידות להסתיים בגניבת מידע אישי, וחלילה כסף. אף על פי שמעמדם החוקי של אתרים כמו זה לא ברור, הם מפירים זכויות קניין ומאפשרים גישה חינמית לתוכן משירותים אחרים, כמו נטפליקס. וכמו שאנו יודעים - אין מתנות חינם, ובעתיד יתברר המחיר שעלינו לשלם בעבור התוכן שהם מספקים". עיקר הפעילות הזדונית, אמר, "הוא התקנה של תוספות לכרום; אישור דומיינים ל-Desktop notifications, ואז הם יכולים להקפיץ חלונות; שינוי של מנוע החיפוש, כך שהם יקבלו את התגמול על כל חיפוש". "שימוש באתרים אלה", הוסיף פינקלשטיין, "מצריך מאיתנו נקיטת משנה זהירות, ובפרט כאשר אנו נדרשים להתקנה של תוספים, או למסירת פרטים שלא ציפינו להתקין או למסור טרם הגלישה. תוספים שכאלה עלולים לשבש באופן משמעותי את חוויית הגלישה של המשתמשים גם לאחר הגלישה באתר ואף להתקין בלא הסכמתנו תוכנות ונוזקות נוספות בעתיד". "פרטים שאנו מוסרים באתרים שכאלה", הסביר, "עלולים להיות משותפים עם גורמים עלומים ולשמש בעתיד למטרות לא ברורות. על כן, על המשתמשים לוודא שאינם מתפתים לדרישות השונות על מנת לצפות בסרטים אונליין ולשבור את שגרת ההסגר". הוא סיים באומרו, כי "חשוב לציין כי לא ברור מי עומד מאחורי הפרסומת שרצה כעת בווטסאפ, וייתכן שמדובר ביוזמה פרטית, שלא נוגעת לבעלי האתר".

משבר הקורונה, שהציף את היכולת של עובדים לעבוד מהבית ובכך לצמצם את נזקי השבתת העסקים, יגרום לכך שמרבית הארגונים (74%) ימשיכו לעודד עובדים לעבד מהבית גם לאחר תום משבר הקורונה. כך עולה ממחקר עדכני של גרטנר בקרב כמה מאות סמנכ"לי כספים בארגונים שונים בארה"ב. משתתפי הסקר ציינו, כי גם לאחר שיוסרו ההגבלות על התנועה והיקף העובדים בעקבות הקורונה, הם צופים שלפחות 5% מהעובדים יתבקשו לעבוד מהבית באופן קבוע ולא יצטרכו לבוא למקום העבודה. "המגמה הזאת מתיישבת עם המגמה שתהיה בכל העולם, שלפיה ארגונים ירצו לצמצם את הוצאות התפעול שלהם, כצעד ראשון, ולצמצם את התלות שלהם בממשלות, שאמורות לסייע למגזר העסקי להתאושש", כך אומר אלכסנדר באנט, סגן נשיא למחקר בגרטנר. המעבר לעבודה מהבית יאפשר לארגונים לצמצם את ההוצאות הקבועות שלהם בנושאי נדל"ן, אנרגיה והוצאות שוטפות אחרות. עוד עולה מהמחקר, כי בפועל ארגונים מתכננים לאפשר עבודה מהבית ל-20% מעובדים אבל לא לחייב אותם. באנט מציין, כי זוהי מגמה שאינה חדשה בארגונים רבים, שזיהו מזמן את היתרונות בעבודה מהבית של עובדים, אולם משבר הקורונה העצים את היתרונות של תהליך זה. מנהלי כספים בארגונים הפנימו כי שילוב בין טכנולוגיה לתרבות עבודה הופך את העבודה מהבית להרבה יותר רלוונטית. מנהלי הכספים ציינו בסקר בתשובה לשאלה, שהם מאמינים שהמדיניות הזאת לא תיתקל בהתנגדויות מיוחדות בתוך הארגונים. במחקרים קודמים שנערכו בקרב סמנכ"לי כספים, הם כבר השיבו שהם לא רואים חסמים טכנולוגיים בעבודה מהבית, ומרבית הפעילויות שלהם יכולות להתבצע מחוץ לאתר. 13% מהמשיבים לסקר הנוכחי ציינו, כי כבר כעת הם רואים חיסכון משמעותי בהוצאות הנדל"ן השוטפות.

"בימים אלה, גם ההאקרים חושבים איך 'להתפרנס' ושולחים הרבה מיילים של פישינג הקשורים לקורונה. אנחנו מונעים מהם לעשות זאת. ככלל, בעבודה מרחוק, אבטחת המידע מקבלת משנה חשיבות ושמנו עליה דגש חזק ביותר - מה שהוכיח את עצמו", כך אמרה איריס נחשוני, סמנכ"לית מערכות מידע גלובלית באורמת. נחשוני דיברה באחרונה במפגש השני בסדרת מפגשים וירטואליים על אתגרי העבודה מרחוק בעידן הקורונה שעורכת קבוצת אנשים ומחשבים. את המפגש פתחה נטלי גבאי, סמנכ"לית האירועים והשיווק של הקבוצה. ההרצאות שבמפגשים ישודרו לאחר מכן כפרקים עצמאיים בפודקאסט של אנשים ומחשבים. "אורמת", סיפרה נחשוני, "מייצרת אנרגיה ירוקה, על ידי הקמת תחנות גיאותרמיות בחו"ל. יש לנו 23 תחנות שאנחנו מתפעלים ועוד תחנות שאנחנו בונים בעולם. המטה של אורמת ממוקם ברינו, נבדה, ארצות הברית, והייצור - ביבנה".  צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון "עידן הקורונה תפס אותנו בהפתעה", אמרה. "מנמ"רים נערכים לתכנית המשכיות עסקית הקשורה למלחמה, וכך עשינו גם אצלנו. בשלוש השנים האחרונות התמקדנו ברישות, אבטחת מידע ועבודה מאובטחת מרחוק, מה ששירת אותנו בימים אלה". לדבריה, "החלפנו מערכות של צ'ק פוינט בכאלה של פאלו אלטו, וכעת אנחנו יכולים לערוך 1,000 חיבורים לפיירוול וכך לחבר מרחוק מחשבים רבים. בנוסף, השקענו בהגנה על תחנות הקצה. יש לנו מערכות בענן, וכך כל משתמש יכול להתחבר מהיכן וכל אימת שהוא רוצה. מערכות הלגאסי שלנו עדיין נמצאות בארגון ומתחברים אליהן עם VPN גלובלי. מיפינו את כל העובדים הנחוצים ואת כלל התהליכים בארגון לטובת עבודה עם טוקנים מרחוק, לצד תשתית התומכת בהתקנה שלהם. בדקנו שהכל עובד, כדי לראות שאיננו מוגבלים". "אנחנו בעיצומו של פרויקט סאפ", ציינה. "לנהל פרויקט שכזה זה לא פשוט. כמו כן, הטמענו זום. לא היינו רגילים לנהל ישיבות מרובות משתמשים אתו. כעת זה נהפך לכלי נחוץ. יש בכך יתרונות: אנשים ממוקדים, עוברים מפגישה לפגישה. אנו יעילים בבית". עוד מהלך שנחשוני ציינה הוא ש-"הטמענו כלים לפקח על המשתמשים שמתחברים. נעזרנו בכלי אוקטה לאימות רב גורמי. זה עוזר לנו בעבודה מול כל המערכות בענן ומערכות ה-IT". "יש לנו לוח מחוונים המשקף בכל עת מצב נתון", הוסיפה נחשוני. "יש באורמת הרבה מהנדסים המתכננים תחנות כוח ועובדים מהבית - ולא יורדים בתפוקות. העבודה מרחוק הוכיחה את עצמה. ה-IT נותן מעצמו יותר ועוזר לחברה בחוסן שלה עד שהמשבר עקב המגפה ייגמר". [caption id="attachment_232826" align="alignnone" width="600"] עופר אמיתי, מייסד ומנכ"ל פורטנוקס. צילום: יח"צ[/caption] עופר אמיתי, מייסד משותף ומנכ"ל פורטנוקס, דיבר על החברה, שפועלת בעולם האבטחה, ואמר כי היא נוסדה ב-2007, וב-2016 השיקה NAC (ר"ת בקרת גישה לרשת) כשירות. לדבריו, בימי קורונה אלה, אנשי פורטנוקס סייעו לארגון רפואי להעביר את מרכז השירות שלו לעבודה מרחוק מאובטחת. הוא אמר כי "יש כמה דרכים להתחברות מרחוק: הקלאסית, דרך VPN, או VDI של VMware או סיטריקס, וכיום יש גם נקודת גישה שעושה VPN בעצמה. אבטחת גישה מרחוק היא בעיקר תווך מאובטח עם הצפנה, אבל היא לא מספקת - כך קובעים המומחים, דוגמת מערך הסייבר הלאומי או הממשל הפדרלי בארצות הברית, שהוציא נהלים חדשים לעבודה עם VPN בארגונים".  צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון אמיתי מנה שלושה מעגלי אבטחה בסיסיים שלדבריו נדרשים לחיבור מרחוק: "הראשון הוא אימות רב גורמי או דו שלבי. זאת, במקרה שפרצו לאתר קניות שבשימוש העובד, כדי שלא ישיגו את הגישה אליו. נדרש עוד משהו ששייך למשתמש - מחשב או נתון ביומטרי בנוסף. המעגל השני הוא תצורה של תחנת הקצה, פיירוול, אנטי, הטלאות ומניעת הכנסת דיסק און קי. חשוב שהבדיקות ייעשו באופן מתמשך, כי רוצים שהמחשב לא יהיה פריץ". "מעגל האבטחה השלישי", ציין אמיתי, "הוא מניעתי, פרו-אקטיבי ולא תגובתי. אם יש בעיה עם המחשב – צריך לדעת לא לחברו". הוא סיים בציינו כי "בעקבות משבר הקורונה החלטנו לתת 90 יום חינם להשתמש בשירות שלנו, על מנת לעבור את התקופה בצורה בטוחה. כך מתקבלת הגנה על עבודה מרחוק בראש שקט". עוד השתתפו במפגש: ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו; איתן מארבי, מהנדס מערכות בכיר בקומוולט ישראל; רונית רובין, נשיאת אול קלאוד לאזור EMEA ; ודורית שר, מנכ"לית אקספריטי.

הפורומים הווירטואליים של אנשים ומחשבים ממשיכים לצבור תאוצה וזוכים לחשיפה רחבה ביותר בימי משבר הקורונה. מיד לאחר חול המועד, אנשים ומחשבים ממשיכים בכנסים בפורמט זה, כאשר הנושא המרכזי בכל הפורומים הוא המשכיות עסקית בעידן הקורונה, לקראת יציאה מהמשבר. בפורומים משתתפים סמנכ"לי מחשוב בכירים מכל מגזרי המשק ומנהלי חברות IT שעובדים בצמוד עם המנמ"רים גם בימים אלו, ותומכים בפעילויות שלהם. בפורום הקרוב, שישודר ביום חמישי, 23.4.2020 בשעה 09:30 בבוקר ובשידור חוזר בשעה 15:00, ישתתפו 10 דוברים. מי בין הדוברים? ליאור אשכנזי, מנהל אגף בכיר לטכנולוגיות במשרד לשירותי דת, יספר כיצד נערך המשרד בלו"ז קצר ביותר להתארגנות לעבודה מרחוק, הן של עובדי המשרד, שהוגדרו כחיוניים, והן של 132 המועצות הדתיות ולשכות שירותי דת ברחבי הארץ הנמצאים תחת אחריותו. כמו ביתר משרדי הממשלה, מרבית שירותי המשרד ניתנים באמצעות האינטרנט בגישה מרחוק, ובשיתוף עם רשות התקשוב הממשלתי. אשכנזי מוביל במשרד אסטרטגיה של חדשנות דיגיטלית והטמעת מערכות מחשוב ומידע בכל לשכות המשרד, ובכך יצר שינוי משמעותי בתרבות הארגונית ובתהליכי העבודה, ששיפרו את רמת השירותים לאזרח וייעלו אותו. מרצה נוסף הוא ליאור אביב, מחברת פאלו אלטו, חברת אבטחת המידע שהוקמה ב-2005 על ידי היזם הישראלי ניר צוק, לשעבר אחד המנהלים הבכירים של צ'ק פוינט וכיום מתחרה בה. צוק מכהן כיום כ-CTO של פאלו אלטו וממשיך לעסוק בפתרונות לאבטחת הרשת. בהרצאתו יסביר אביב כיצד החברה מסייעת למנמ"רים לשמור על אבטחת מידע גם בתקופה של עבודה מרחוק של מרבית העובדים. קובי נוח, מנמ"ר עיריית רמת גן, יספר על ההערכות של האגף לימי הקורונה, הן ברמת שירותים לאזרחים, באון ליין ובפלטפורמות ברשתות החברתיות. בנוסף יספר על מיזם ייחודי שיזם יחד עם אגפי העירייה: ליל סדר משותף לכל תושבי רמת גן באמצעות מערכת ייחודית שפותחה במיוחד לאירוע זה. המערכת אפשרה לכל תושב שהתחבר לפתוח שולחן ליל סדר ולהזמין אליו את משפחתו וכל מי שרוצה להשתתף בסדר. המיזם זכה להצלחה אדירה. בנוסף יספר נוח על ההיערכות לאפשר לעובדי העירייה שהוגדרו כחיוניים לעבוד מרחוק ולהמשיך ולשרת את האזרחים. מרצה נוסף מטעם החברות הספקיות הוא מני צרפתי, מחברת רד האט, הספקית והמפתחת הגדול ביותר בעולם של פתרונות קוד פתוח. לפני כשנה מוזגה החברה לתוך יבמ תמורת 34 מיליון דולרים. צרפתי משמש כאסטרטג פתרונות עסקיים ברד האט, והוא בעל ניסיון רב בפיתוח אסטרטגיות IT. בתפקידו הקודם היה טכנולוג ראשי של לקוחות גלובליים בחברת HP, והוא משמש מרצה בקורס מנמ"רים בטכניון וביט פלוס. בהרצאתו יתייחס צרפתי להיבט האנושי בתוכניות המשכיות עסקית. הוא יסביר מדוע תעשיית ה-IT לא הייתה צריכה להיות מופתעת ממשבר הקורונה. לדבריו, האלמנט האנושי תמיד היה בתכנון של המשכיות עסקית, אבל לא תמיד נתנו את הדעת איך לממשו. בהרצאתו יסביר צרפתי מה הפתרון להון אנושי בזמן משבר, אחרי הקורונה. את הפורומים מנחה נטלי גבאי, סמנכ"לית אירועים ושיווק באנשים ומחשבים. (המשך סקירת ההרצאות יפורסם מחר).

לתקציר השיחה לחצו כאן.

מרכז שניידר לרפואת ילדים צייד צוותים רפואיים במחשבי iPad, שיאפשרו טיפול בטוח מרחוק בילדים המטופלים על ידי המרכז, אשר שוהים בבידוד בשניידר או בביתם עקב התפשטות נגיף הקורונה. פרטנר סיפקה למרכז שניידר את עשרות מכשירי ה-iPad עם מערכות ניהול מרחוק ואבטחת מידע, לשימוש הרופאים במרכז ועבור הילדים המטופלים במרכז הרפואי המאושפזים בבידוד. כחלק מפרויקט של מרכז שניידר לרפואת ילדים להקמת מערך רפואה וירטואלית למרפאות בית החולים לטיפול בילדי ישראל הנמצאים בבית ולא יכולים להגיע לטיפולים, סיפקה חברת פרטנר עשרות מכשירי iPad עם מערכות ניהול מרחוק ואבטחת מידע, לשימוש רופאי המרכז. בימים מאתגרים אלו, הפתרון שסיפקה פרטנר אפשר מסירה והטמעה של התוכנות הנדרשות במכשירים ללא מגע יד אדם טרם מסירתם לבית החולים. בזכות מערכת השליטה והניהול מרחוק לעסקים של חברת אפל ומערכות אבטחה נוספות, התאפשרה התקנת התוכנות וההגנות על מכשירי ה-iPad ללא צורך במגע והתעסקות עם כל מכשיר פיסי בפני עצמו. בנוסף, לאור הצורך הדחוף במסירת המכשירים, בוצעו התקנות בזמן שיא של דקות במקום ימים שלמים. פתרונות התקשורת מאפשרים לרופאים התקשרות וטיפול בחולי קורונה מרחוק, עם יכולת גישה, ניהול ושליטה על מידע רפואי מסווג. מכשירי ה-iPad מחוברים למערכת ניהול מרחוק של חברת אפל ומערכת אבטחת מידע מתקדמת, כחלק מפרויקט נרחב שביצעה חברת פרטנר עבור שירותי בריאות כללית. לאחר השלמת הפרויקט, תרמה פרטנר מכשירי iPad נוספים לשימושם של הילדים המאושפזים בבידור במרכז שניידר. תרומה זו מצטרפת לתרומה של מכונת הנשמה למרכז הרפואי קפלן, שם מאושפזים חולי קורונה, בהם גם ילדים. מכונת ההנשמה שפרטנר תרמה צפויה להגיע לביה"ח קפלן כבר השבוע.

כיצד השפיע עד כה המשבר על התפקוד השוטף של הארגון? אצלנו באופן מפתיע התשובה היא שהמשבר לא הצליח לפגוע משמעותית בפעילות השוטפת שלנו. הסיבה היא שבית התוכנה וול-דאן פועל כבר כעשור, מיום הקמתו, במודל של "פיתוח מהבית", שבמסגרתו אנחנו מעסיקים את כלל העובדים שלנו בעבודה מלאה מהבית, לא במשרדים. גם בקוד-ואליו חלק מהפעילות נעשתה מרחוק, ואת שאר הפעילויות העברנו תוך ימים ספורים לעבודה מלאה מהבית על פי המתודולוגיות והתהליכים שכאמור מושתתים אצלנו לאורך כל השנים. בזמן שהתעשייה כולה עשתה את ההתאמות הנדרשות למעבר לעבודה מהבית, אנחנו יכולנו להמשיך לעבוד בכל הכוח פשוט כי זה מהות מודל העבודה וה-DNA שלנו. אילו אמצעים ננקטו ברמה הארגונית וברמת הקשר עם העובדים? ראשית, ברמת הקשר עם העובדים הבהרנו כי אנחנו כהנהלה וכחברה מלווים בימים רגישים אלה כל עובדת וכל עובד שיזדקקו לכל דבר כתוצאה מהמציאות החדשה שישראל כולה מתרגלת אליה, הן בהיבט הבריאותי והן בהיבט התעסוקתי. ברמה הארגונית, מודל הפיתוח מהבית של החברה דורש מאיתנו להעביר לעובדים שורה של ערכים, שמסייעים להם לעבוד בצורה מצוינת מרחוק ולהפיק מעצמם אפילו יותר מעבודה במשרד "רגיל". בימים אלה הדגשנו בפני העובדים את החשיבות של אותם ערכים, דוגמת הזמינות והעדכון הקבוע שיש להעביר ללקוחות, שדווקא הם נמצאים כרגע בסיטואציה חדשה ולא מוכרת של עבודה מהבית. עוד שוחחנו עם העובדים על האחריות האישית שיש לכל עובד בחברה במודל כמו שלנו ווידאנו, כי לכל אחד יש את כל האמצעים שיסייעו לו לתרום להתקדמות הצוות שלו. בנוסף, נעשו שיחות של מנהלי הדליברי ומשאבי אנוש עם כל עובד ועובד כדי לסייע ולהכיל את הרגישויות לאור המצב, ומדי כמה ימים אנו שולחים עדכונים ומוודאים כי העובדים/ות פועלים לפי ההנחיות של משרד הבריאות ושומרים על בריאותם. אנו אף מקיימים סדנאות לעובדים, הן בנושאים טכנולוגיים והן בנושאים כלליים. עובדי החברה מעבירים מניסיונם לשאר העובדים וכך אנו שומרים על לכידות חברתית, מורל וגאוות יחידה בימים טרופים אלו. אילו אמצעים והנחיות ניתנו לעובדים בכל מה שקשור לנסיעות לחו"ל, לחוזרים מחו"ל, להגעה לעבודה ועוד? גם בהיבט זה, מודל העבודה מהבית שלנו הקל עלינו על שמירה על שגרה. המציאות היומיומית שלנו, שבה העובדים ממלאים את המשרה באופן מלא מהבית סייעה גם לנו כחברה, וגם לאותם עובדים עצמם, לשמור על רציפות תעסוקתית מוחלטת. כך למשל, עובד או עובדת מסוימים שחזרו מנסיעה לחו"ל ונאלצו על פי ההנחיות להישאר בביתם, יכלו להמשיך במילוי המשימות ותפקידם בצורה רגילה ומלאה ולא נדרשו התאמות, העברת ציוד והכנות כפי שנדרש היה בחברה אחרת. האם יש לך רעיונות וטיפים שיכולים לסייע לאחרים כיצד להתמודד עם המשבר? אני בדעה שמעסיקים ומנהלים בתעשייה צריכים לקחת את הימים האלה כמודל להמשך הדרך. העבודה מהבית צריכה להיות מלכתחילה ולא רק בדיעבד. ראינו בהתפרצות הקורונה הרבה חברות שהביעו חששות מהמעבר לעבודה מהבית, ולכל אלה אני דווקא אומרת שצריכים להבין, כי השינוי טוב גם להם, גם לעובדים וגם לחברה. השינוי של שיטת הניהול ודגשים אחרים מול העובדים וראשי הצוותים הופכים את העבודה מהבית לכלי שמצמיח חברה. בהנחה שמשבר הקורונה עלול לארוך עוד שבועות ארוכים ולא קלים, אני ממליצה לכל חברה לאמץ את הגישה הזאת ולראות במו עיניהם כיצד היא תורמת לעובדים ולחיבור שלהם למטרות החברה. תקופת המשבר יכולה להיות גם הזדמנות להיערכות קדימה להבניית תשתיות ותוכניות להמשך הצמחת החברה בכיוונים נוספים.

היציאה ממשבר הקורונה והחזרה ההדרגתית לעבודה תכלול, מן הסתם, את ענף ההיי-טק, שכבר כעת מוחרג מהתקנות. החזרה לשגרה תחזיר איתה גם את האתגרים שעמדו בפני הענף טרום הקורונה: מחסור חמור בכוח אדם, מהנדסים, מתכנתים ויתר המקצועות. זיו מנדל, מנכ"ל ג'ון ברייס ומטריקס גלובל מקבוצת מטריקס, מתאר בריאיון לפודקאסט אנשים ומחשבים, כי הדרכים לצמצום המחסור יבואו מכמה מקורות הזנה. מצד אחד, מערכת החינוך - החל מבתי הספר היסודיים ועד האקדמיה, אבל גם כוח אדם ממגזרים שעד היום מודרים: חרדים, נשים, ערבים, ובני 40 פלוס. את הפודקאסט עורך רון קסלר, מנהל המדיה של אנשים ומחשבים, ומנחה יהודה קונפורטס, עורך ראשי של הקבוצה. הראיון עם מנדל נערך בטרם פרוץ משבר הקורונה בארץ, אבל ההצעות שלו תקפות גם כעת יותר מתמיד. בישראל יש יותר ממיליון דורשי עבודה, כאשר על פי התחזיות לפחות לרבע מהם לא יהיה לאן לחזור. זוהי הזדמנות בלתי חוזרת ברמה הלאומית לאתר את האנשים המתאימים ולהסב אותם למקצועות ההיי-טק. מנדל הוא אחד הוותיקים בענף ההדרכות וההכשרות בהיי-טק. הוא החל את דרכו המקצועית בממר"ם, שם פגש את שותפו לעתיד, ערן לסר, וביחד בראשית שנות ה-90' החלו בהדרכות והסבות להיי-טק. השלב הבא היה חבירה לג'ון ברייס, שהייתה נציגת אורקל בישראל, ואחר כך עם מטריקס, שבה הוא מנהל בכיר. מנדל אומר בראיון, כי "המחסור בכוח אדם קיים כבר יותר מעשור, והוא בעיה כלל עולמית. אני מנהל את מטריקס גלובל, ויש לנו מרכזי פיתוח במזרח אירופה והודו, וגם לנו חסרים שם אנשים". לדבריו, "בישראל המחסור חריף יותר, כי פה בנוסף לתעשיית ה-IT יש גם את הסטארט-אפים, ולכן מקורות הגיוס לא מצליחים להדביק את הביקושים". הפתרונות, לדעתו, באים מכמה כיוונים במשולב. מערכת החינוך - מגיל יסודי ועד ללימודים באוניברסיטה - עושה לדעתו מאמצים גדולים כדי להגדיל את מספר הלומדים מדעים, ויש לשבח אותה. אבל לדבריו, יש מגזרים שלא משולבים בהיי-טק, כמו נשים שלא מקבלות ביטוי נאות בענף, למרות שלא קיים שום מחסום מבחינה מקצועית, וזהו לדעתו אתגר של מערכת החינוך, שצריכה לעודד בנות ללמוד מדעים כבר מגיל צעיר. גם המעסיקים, לדעת מנדל, צריכים "לשנות דיסקט" ולהתפשר בתנאי הקבלה שלהם, מבלי לוותר על הון אנושי איכותי. "יש כיום לא מעט מקצועות שמשולבים בהם צעירים מבלי שסיימו תואר אקדמי וזה קיים בכל העולם. יש אנשים שלא למדו מדעים, אבל המעסיקים יכולים בקלות להסב אותם למגוון מקצועות שקיימים, לא כולם צריכים להיות מהנדסים בוגרי טכניון", הוא אומר. מנדל מדגיש, כי הוא עדיין סבור שצעירים שרוצים להיכנס לענף, עדיף שילכו לעשות תואר, ואחר כך ילמדו את המקצועות. "אני לא חושב שהאוניברסיטה צריכה להכשיר למקצועות מסוימים, היא צריכה לעסוק במחקר", אומר מנדל, "אבל אני יודע שהיום עושים מאמצים בכיוון זה, כולל הגדלת מספר הסטודנטים למדעים, ואני מוריד את הכובע בפניהם". אבל כאמור, המעסיקים, שמודעים לבעיות, צריכים לשנות את הפורמליסטיקה בתנאי הקבלה, ולגייס אנשים ממאגרים שונים, ולהכשיר אותם. "הקטר של ההייטק אינו מקשה אחת", אומר מנדל, "הוא כבר לא רק למאיון העליון. יש בו מספיק מקצועות שיכולים להתאים לאנשים מרקעים שונים, כמו, למשל, כאלו שבאים עם כישרונות ויזואליים, שיכולים להשתלב במקצועות שונים בענף". אילו מקצועות מומלץ ללמוד למי שמתלבט כעת האם להכנס לענף? (כאמור הראיון הוקלט לפני משבר הקורונה) מנדל סבור, שהסייבר הוא מקצוע מבוקש, ולדעתו אנחנו רק בתחילת הדרך בשוק הישראלי. תחום שני הוא מדעי הנתונים (דטה סיינס), וגם כל מקצועות פיתוח התוכנה. לצד זה יש את המקצועות המסורתיים שתמיד יש בהם מחסור, כמו CRM, סיילספורס ועוד. מנדל מדגיש את הצורך שמעסיקים יעסיקו יותר אנשי מקצוע בני 40 פלוס. הוא אומר שכבר יש שינוי בשטח ויש חברות שמעדיפות אנשים אלו עם ניסיון. "אצלנו במטריקס גייסנו מגייסת כוח אדם שהיא בת 50 פלוס, כדי שהיא שתגייס את האנשים האלו," אומר מנדל לסיום.