למרות הבעיות הרבות שחווה השוק באספקת הרכיבים, על כל חלקיו, ולמרות שכל הזמן יש דיווחים על כך שההיצע לא מצליח להדביק את הביקוש בשוק המחשבים האישיים, כל החברות רשמו עלייה ניכרת במונחים של שנה במכירות של הרבעון הראשון של 2021. כך עולה מנתונים שסיפקה חברת מחקרי השוק IDC שעולה מהם, כי ברבעון הזה המכירות הסתכמו בכ-83.98 מיליון יחידות לעומת 54.23 מיליון יחידות ברבעון הראשון של 2020, שהיה הרבעון הראשון של המגפה. מדובר בזינוק של 55.2%, שניתן להגדירו כמדהים. לנובו (Lenovo) ממשיכה להוביל את הטבלה, כשרשמה במונחים של שנה לשנה עלייה של 59.1%, עם עלייה קלה בנתח השוק ל-24.3% ועם מכירות של כ-20.4 מיליון מחשבים מול כ-12.83 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. HP נותרה במקום השני עם נתח שוק שצמח גם הוא במקצת ל-22.9%, עם מכירות של כ-19.24 מיליון יחידות לעומת כ-11.72 מיליון ברבעון הראשון של 2020 – גידול של 64.1%. מי שתרמה אחוזים לכל היצרניות האחרות בחמישייה הייתה דל (Dell), שגם רשמה עלייה במכירות, אבל ב-23.4% בלבד, הרבה מתחת לממוצע. נתח השוק שלה ירד מ-19.4% ל-15.4%, אבל כאמור היא מכרה יותר, וזה הסתכם בכ-12.95 מיליון יחידות. את עיקר נתח השוק איבדה דל לטובת אפל (Apple), שכנראה המעבר שלה לשימוש במעבדי ה-M1 במחשבי ה-MacBook התקבל יפה, כי מכירותיה זינקו בלא פחות מ-111.5% במונחים של שנה לשנה, ממכירות של כ-3.16 מיליון למכירות של כ-6.69 מיליון, ומנתח שוק של 5.8% ל-8%, ועם עלייה למקום הרביעי בצמרת. את החמישייה סוגרת אייסר (Acer) שגם היא רשמה עלייה יפה מאוד של 73.5%, אבל כאמור אפל עברה אותה. היא רשמה מכירות של כ-5.84 מיליון מחשבים ברבעון הראשון של 2021 מול כ-3.36 מיליון ברבעון המקביל שנה קודם. "הביקוש שלא מומש מהשנה האחרונה עבר לרבעון הראשון, וביקוש נוסף שהביאה המגיפה המשיך גם הוא להניע את העלייה בנפח השוק", אמר ג'יטש אוברני, מנהל מחקר ב-IDC. "עם זאת, השוק ממשיך להיאבק בתקלות, הכוללות מחסור ברכיבים ונושאים לוגיסטיים, שכל אחד מהם תרם לעליית מחירי המכירה הממוצעים".

האם מחלוקות בתוך הממשלה יפגעו ביכולת המבצעית של צה"ל? מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, קובע בדו"ח שפרסם היום (ב') שזה בהחלט יכול לקרות. הכוונה היא למחלוקות בין משרדי הממשלה השונים, ובפרט הביטחון והאוצר, בנוגע למערך ההיסעים שעתיד לשרת את קריית המודיעין וקריית התקשוב של צה"ל, שאמורות לקום בנגב, ולתמחור המענקים שיינתנו למשרתי הקבע שיסכימו לעבור להתגורר באזור. ככלל, קובע המבקר, חוסר ההסכמה שיש בין מערכת הביטחון למשרדי האוצר והתחבורה מעמיד בסכנה את ההצלחה של העברת יחידות אגף המודיעין ואגף התקשוב לנגב. לדבריו, "מעבר יחידות אלה לנגב הוא חלק ממהלך לאומי רחב היקף, המגלם בתוכו מפגש אינטרסים מדיני, ביטחוני וכלכלי – ולכן קיימת חשיבות עליונה במעלה שהצדדים ימשיכו במגעים לגיבוש הסכמות, בסיוע המל"ל, וכן בקבלת החלטות על מימושן. כך תיסלל הדרך למעבר מוצלח של היחידות לנגב". הדברים כתובים בדו"ח שהמבקר פרסם היום (ב') – הדו"ח השנתי שלו בנושא מערכת הביטחון. בפרק הדן במעבר יחידות אגפי המודיעין והתקשוב לנגב הוא כותב כי "יש סוגיות מרכזיות שדורשות הגעה להסכמה בין כל הגורמים המעורבים, כדי לתמוך בהצלחת המעבר". החיילים ילכו ברגל? אחת מאותן סוגיות היא המענה התחבורתי, או: איך המשרתים יגיעו לשם לקריית המודיעין? המבקר מפרט כי "באפריל 2016 נחתם מזכר הבנות בין משרדי הביטחון, ראש הממשלה, האוצר והתחבורה, שלפיו תוקם מערכת הסעת המונים לקריית המודיעין על ציר באר שבע-שוקת. נבחנו חלופות, הוצגו נתונים והתקיימו דיונים, אך המשרדים טרם הגיעו להסכמות. מאז נקטו משרדי התחבורה והאוצר, ומנגד, משרד הביטחון – עמדות שונות בתכלית בנוגע למערכת הסעת המונים שתוקם. משרדי התחבורה והאוצר תמכו בתמהיל של מערכת היסעים ייעודית 'מדלת לדלת' ושל רכבות לתחנת להבים, ומשם נסיעה לקריית המודיעין עם שאטלים, ואילו מערכת הביטחון טענה שנדרש חיבור רכבתי ישיר בין מרכז הארץ לקריית המודיעין, באמצעות חיבור מתחנת הרכבת באר שבע צפון אליה". לפי המבקר, "משרתי הקבע הם בעלי מסוגלות תעסוקתית גבוהה ביותר, וקיים חשש ממשי שבלא יצירת מעטפת תומכת הולמת – בתחומי התחבורה, המגורים ומענקי המעבר – הם יעדיפו שלא להיוותר במערך. דבר זה מסכן את שימור יכולות אמ"ן כנכס אסטרטגי. על מערכת הביטחון ומשרדי האוצר והתחבורה להשלים בהקדם מענה תחבורתי המקובל על כל הגורמים המעורבים, לרבות תקצובו וקביעת לוחות זמנים למימושו". "שימור כוח אדם איכותי באמ"ן ובאגף התקשוב – מרכיב מהותי באפקטיביות של צה"ל" המבקר מציין שוועדת החסמים, שנועדה כדי לפתור מחלוקות בין הגופים השונים, לא התכנסה מינואר 2016. כמו כן, על אף שחלפה כשנה וחצי מאז שראש הממשלה, בנימין נתניהו, הנחה את המל"ל לגשר על הפערים שנתגלו בין הצדדים – זה לא קרה ולא התקבלו החלטות. אחת מאותן סוגיות היא המענקים למשרתי הקבע שיעברו לקריית המודיעין ויעתיקו אתל מקום המגורים שלהם לנגב: משרד האוצר הציע להעניק מענקים ל-80% מהם, בהיקף של עד 1.3 מיליארד שקלים, ואילו מערכת הביטחון רוצה שהם יגיעו ל-88% מהם, ולתקצב 1.8 מיליארד שקלים לתמיכה בכך. עוד מציין אנגלמן כי "במאי 2016 הגיעו משרדי האוצר והביטחון להסכמה בנוגע למסגרת תקציבית של 1.3 מיליארד שקלים לצורך זה. בשנים 2015-2018 התקיימו דיונים בנוגע לתכולת ההטבות והתמריצים לאנשי הקבע, אולם לא הושגו הסכמות – לא בנוגע להגדרת האוכלוסייה הזכאית ולא בנוגע לגובה המענק שיינתן במסגרת התקציבית האמורה, ולא בנוגע למסגרת תקציבית נוספת, שדורשת מערכת הביטחון עבור מעטפת מגורים התומכת בהעתקת המגורים לנגב". לדבריו, "בהיבט הצבאי, יש חשיבות לשמר את התפוקות האיכותיות שמספקים אמ"ן ואגף התקשוב גם לאחר העברתם לנגב. על אף שחידוש התשתיות והמערכות הטכנולוגיות יכול להניב שיפור באפקטיביות המבצעית של אמ"ן ושל אגף התקשוב, הדבר יקרה רק אם תישמר איכות כוח האדם המשרת ביחידות אלה. לכן, יש חשיבות אסטרטגית שאנשי הקבע האיכותיים המשרתים ביחידות אלה יישארו בשירות קבע". "יודגש כי שימור כוח אדם איכותי באמ"ן ובאגף התקשוב הוא מרכיב מהותי בהשגת האפקטיביות המבצעית של צה"ל. אם הסוגיה לא תוכרע, קיים סיכון לפגיעה ביכולתו המבצעית של הצבא", הוא כותב. הדמיה של קריית התקשוב של צה"ל בנגב. מקור: משרד הביטחון המבקר ממליץ כי "על המל"ל לפעול עם מערכת הביטחון, משרד האוצר ומשרד התחבורה, כדי לגבש הסכמות ולקבל החלטות על מימושן, הן בנוגע למענה התחבורתי לנגב והן בנוגע לתכולת ההטבות והתמריצים לאנשי הקבע. זאת, כדי לתמוך בהצלחת המעבר של יחידות אמ"ן לנגב. יש להציג, מבעוד מועד, למשרתי הקבע ביחידות אמ"ן ואגף התקשוב תוכנית ברורה ואמינה של הטבות ותמריצים. לאחר שיסוכמו המענה התחבורתי ותוכנית ההטבות והתמריצים, על צה"ל להמשיך ולקיים סקרי עמדות בקרב משרתי הקבע ביחידות אמ"ן ואגף התקשוב בנוגע למעבר לנגב. על צה"ל לתת את הדעת על הסיכון של פגיעה במוטיבציה של חיילי החובה לשרת בקריות בנגב, נוכח הצורך ביוממות למרכז הארץ וצפונה, שכן 93% מהמשרתים אינם גרים בדרום ואילו פתרונות לינה מתוכננים לכ-64% מכלל חיילי החובה". עוד ממליץ המבקר כי "יש להמשיך בפעולות נדרשות, כדי להתאים את התשתיות במערכת להשכלה גבוהה בנגב להיקפי הסטודנטים הצפויים להיקלט בה, עת יעברו יחידות אמ"ן ואגף התקשוב לנגב". לסיכום כותב אנגלמן כי "העברת יחידות אמ"ן ואגף התקשוב לנגב היא מהלך מרכזי, מניע ומחולל שינוי לפיתוח האזור. האתגר המרכזי בהעברת היחידות נוגע לכוח אדם – הן בהיבט הלאומי, של קליטת אוכלוסייה איכותית של אנשי קבע בנגב לצורך חיזוקו ופיתוחו, והן בהיבט הצבאי, של שימור כוח אדם איכותי לצורך השגת התפוקות הנדרשות מהיחידות. כדי לעמוד באתגר האמור ולהביא להצלחת המהלך נדרשים חיבור תחבורתי יעיל בין מרכז הארץ לנגב ומתן הטבות ותמריצים לאנשי הקבע שיעברו לשרת שם". ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי "צה"ל ומשרד הביטחון גיבשו בשנה האחרונה, יחד עם משרדי התחבורה והאוצר, מגוון של פתרונות שיבטיחו מענה תחבורתי זמין ונגיש לקריית התקשוב ולקריית המודיעין. פתרונות אלה ייתנו מענה הן למשרתים בבסיסים והן למטרופולין באר שבע, בטווח הבינוני והארוך. התוכנית תובא בחודשים הקרובים לאישור הדרג המדיני, במטרה לאפשר סיכום סופי של התכולות, התקציב ולוחות הזמנים".

התנקשות בעזרת רחפן, השלכת מטעני נפץ עם משקל רב, או פיגוע-אש מרובה מוקדי הצתה, מהווים איום מוחשי ונמצאים בהישג ידם של מפגעי הטרור באשר הם. בתקציב זעום ולכל דורש קיימת אפשרות לרכוש רחפנים ולאמן מפעילים בודדים לטובת הקמת תשתית טרור אווירית, עם יכולת דיוק והכוונה בזמן אמת. רחפנים, מל"טים, טיסנים – כלומר כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) הם לא דבר חדש, אך יש לשים לב בעיקר לנושא המחיר והכישורים הנדרשים בכדי להטיס כל אחד מכלי הטיס המוזכרים לעיל, מה שהופך את הרחפן לנגיש ביותר הן מבחינת מחיר והן מבחינת דרישות התפעול. זה כמו למכור לבנת-חבלה בסופר, בלי פיקוח ובמחיר של לחמנייה. כיום מידע חופשי וזמין מגיש את כל הידע הדרוש, החלקים הנחוצים ואף רחפנים משוכללים, אשר ניתן להסב בקלות ולהתאים למטרות פליליות שונות, כולל פיגועי טרור. גם רחפני פנאיוספורט עלולים להפוך לכלי איום. רחפן Inspire של DJI. צילום אילוסטרציה: יח"צ חדשנות ללא חשדנות לפי דו"ח מבקר המדינה, יש בישראל נכון ל-2020 כ-30,000 רחפנים לצורכי פנאי או ספורט. אך מה הכוונה ברחפן פנאי/ספורט? לדוגמה רחפן תוצרת סין (DJI) הדגם 4 PHANTOM, שנחשב לרחפן פנאי, אך לא בהכרח מוגבל לפנאי, הוא רחפן עם יכולות נשיאת משקל (יותר מלבנת-חבלה ורימוני רסס), כולל  שליטה ובקרה על-ידי מפעיל בודד. רחפן כזה נמכר ללא פיקוח ובמחיר של כמה אלפי שקלים, ויחד עם רחפני פנאי נוספים הוא קורא תיגר על מחירי הכטב"מים הצבאיים, הנמכרים באופן מוגבל ומפוקח במילוני דולרים, עם דרישות תפעול מורכבות וייחודיות. ובזמן שחיל האוויר שומר על שמי המדינה, השמיים העירוניים הופכים קצת פחות מוגנים, בחסות הניסויים בשטח והתכניות המסחריות בשטחים עירוניים. בקרוב יופיעו אלפי "רחפני פיצה", המייצגים עוד חדשנות לוגיסטית שמעוררת חשדנות, כאשר מתייחסים לנאמר בדו"ח מבקר המדינה (מערכת הביטחון) בנושא ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים ואסדרת האחריות בשטח המדינה. הדו"ח מעלה ביקורת מדאיגה על חוסר היכולות הנדרשות להתמודד מול איום הרחפנים באופן גורף מצד המשטרה, צה"ל, שב"ס, רשות שדות התעופה וחברת החשמל. כל הגופים החזקים האלו אינם מוכנים בפני איום הרחפנים בטענות של חוסר מודל תקציבי, אי-השלמה של קביעת גבולות הגזרה, וכן אי-יכולת של התוכנית הלאומית לפיתוח המענה הטכנולוגי לספק מענה. זוהי נורת אזהרה שמחייבת התייחסות בהקדם האפשרי, הן מבחינת תקציבים והן מבחינת מאמצים טכנולוגיים, בכדי לאפשר תשתית אווירית מוגנת עם חדשנות ללא חשדנות. הכותב הוא טכנולוג סייבר ובכיר בענף ההיי-טק

SAS, המובילה באנליטיקה מתקדמת, מאריכה שותפות של 40 שנים עם מנהל המזון והתרופות האמריקני – ה-FDA, במטרה להרחיב את יכולות עיבוד השפה הטבעית (NLP), הבינה המלאכותית ולימודי המכונה, באמצעות פלטפורמת SAS Viya. הפרויקטים הראשוניים במסגרת הסכם בן 50 מיליון דולר שעליו חתמו שני הגופים יבוצעו עם המרכז להערכת תרופות ולמחקר (CDER) של ה-FDA, שמסייע להבטיח שתרופות המיועדות לבני אדם בטוחות ויעילות לשימושן המיועד. במסגרת הפעילות, ייעשה שימוש בניתוח טקסט עבור בדיקות בטיחות ויעילות בתרופות. לפי מחקרים, המערכת מזהה בדיוק של כ-99% מי מהמטופלים עלול לפתח סינדרומים רפואיים, כתוצאה מהצלבה של תרופות עם תרופה אחרת, וזאת על בסיס נתוני הרקע שלהם. באמצעות ניתוח טקסט מתקדם, ניתן לקבל החלטות באופן יותר מדויק ומהיר לגבי נטילת תרופה כזו או אחרת, וגם לגבי בטיחות התרופה עבור מטופלים עם רקע מסוים. הגישה ההיברידית – של שימוש בלמידה עמוקה ובלמידת מכונה בניתוח טקסט – מאפשרת שכבה נוספת של פרשנות לגישות הלמידה העמוקה. המערכת מוציאה מהטקסטים אלמנטים טקסטואליים ונסיבתיים, שלבן אנוש קשה מאוד להגיע אליהם עצמאית – כך שהטכנולוגיה מייעלת את התהליך וחוסכת זמן יקר עבור הצוות הרפואי, שעשה זאת עד היום באמצעות סקירה וקידוד ידניים. בהתחשב בכך שצוותי רפואה צריכים לקבל החלטות גורליות באשר לסיכון למטופל כתוצאה מהצלבה של תרופות, הטכנולוגיה מנתחת את סיכומי הטיפול, מזהה את שמות התרופות לפי הטקסט ואת תופעות הלוואי והתסמונות, ומעבדת את הדו"ח לפני שהוא מגיע לחוקר. הפעילות תסייע ל-FDA גם בתחום החיסונים, כך שהמידע לגבי תופעות לוואי ורקע של מטופלים יספק תמונה מלאה ויאפשר קבלות החלטות מדויקות יותר ומהירות יותר שיטיבו עימם. מה עוד תאפשר השותפות ל-FDA? בנוסף, השותפות עם SAS תאפשר ל-FDA: לקדם את יוזמת CDER למודרניזציה של תוכניות רגולטוריות לתרופות. לספק מעקב באופן אנליטי אחרי מתקן לייצור תרופות. לבצע בצורה טובה יותר את משימות המרכז באמצעות יוזמות מרכזיות אחרות. ה-FDA הינו לקוח ותיק ונהנה מקהילת משתמשי SAS גדולה ומנוסה ויישומי SAS חיוניים רבים. הסכם המסגרת יאפשר לו לאחד ולהרחיב את השימוש ב-SAS באמצעות פלטפורמת בינה מלאכותית ולמידת מכונה המבוססת ענן SAS Viya. יצוין ש-SAS תשלב ניתוח נתונים בתוך ה-FDA על מנת לסייע בניהול וזיהוי הזדמנויות למודרניזציה, בתוך CDER ובתחומים אחרים של הסוכנות. "אנחנו נמצאים בעידן חדש של תקנון תרופות", אמר מנכ"ל SAS, ג'ים גודנייט. "בעזרת העוצמה של הטכנולוגיות המתקדמות ביותר של SAS, אנחנו יכולים לעבוד יחד כדי לסייע ל-FDA למצוא את השילוב המושלם בין מהירות, יעילות ובטיחות, כשמדובר בהשגת תרופות מצילות חיים לאמריקנים". עשרות שנים של שיתוף פעולה הסכם המסגרת מבוסס על עשרות שנים של שיתוף פעולה בין SA ל-FDA ולמחלקת הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית (HHS). ה-HHS עושה שימוש נרחב בתוכנת SAS בכמה סוכנויות אחרות, כולל מרכזים לבקרת מניעת מחלות, מכונים לאומיים לבריאות ומרכזים לשירותי ביטוח רפואי. פתרון SAS משמש ביישומים רבים למעקב אחר מחלות, בטיחות מזון ותרופות, במלחמה נגד משבר האופיואידים, הונאה וניצול לרעה של ביטוח רפואי וביוזמות אחרות ברחבי ה-HHS. רונית לפידור-בלו, מנכ"לית SAS ישראל, אמרה כי "ה-FDA דוגל בגישה חדשנית, והוא משקיע מדי שנה מאות מיליוני דולרים בטכנולוגיות מתקדמות לשמירה על בריאות הציבור והצלת חייו. מדובר באחד המהלכים המשמעותיים שנחתמו באחרונה בשוק האמריקני, והוא מצטרף למאות פרויקטים מבוססי אנליטיקה מתקדמת ובינה מלאכותית ש-SAS הובילה באחרונה בחברות ממשלתיות, גופי ביטחון וארגונים מובילים נוספים ברחבי העולם".

מיקרוסופט (Microsoft) מצויה במגעים מתקדמים לרכישות חברת ניואנס (Nuance Communications), המפתחת פתרונות AI וטכנולגיית זיהוי דיבור, תמורת 16 מיליארד דולר – כך לפי מקורות המקורבים לנושא. המחיר שעליו מדובר משקף ערך של 56 דולר למניית ניואנס, ציין המקור, והוסיף כי ייתכן שהודעה פומבית על הסכם הרכישה עשויה להתפרסם כבר היום (יום ב'). אתר בלומברג, שדיווח לראשונה על העסקה, ציין, כי השיחות בין שתי החברות נמשכות, אך עשויות גם להיכשל. ניואנס, שטכנולוגיית זיהוי הקול שלה סייעה לאפל (Apple) בהשקת העוזרת הקולית Siri, מייצרת תוכנה לסקטורים שונים, מבריאות ועד תעשיית הרכב. אם תצא לפועל, תהיה זו העסקה השנייה בגודלה של מיקרוסופט, לאחר שרכשה את לינקדאין (Linkedin) ב-2016 תמורת 26.2 מיליארד דולר. שתי החברות לא הגיבו לבקשות התקשורת לתגובה.

גוגל (Google) סוגרת את אפליקציות הקניות שלה למערכת iOS ו-Android ומעבירה את המשתמשים לאתר הקניות שלה. לפי דיווח באתר 9to5Google, באתר Xda Developers גילו כי המילה "שקיעה" הוספה לקוד של אפליקציית הקניות, ומכאן העריכו שהאפליקציות יפסיקו לפעול. דובר של גוגל מסר, כי האפליקציות ימשיכו לפעול עד חודש יוני. "בתוך כמה שבועות נפסיק לתמוך באפליקציות הקנייה. כל האפשרויות שהיו זמינות למשתמשים באפליקציה זמינות בטאב הקניות", ציין הדובר. "נמשיך לפתח תכונות בטאב הקניות ובשירותים אחרים, כולל באפליקציית גוגל". אתר הקניות של גוגל יישאר פעיל. אפליקציות הקניות של גוגל אפשרה למשתמשים לרכוש מוצרים באלפי חנויות מקוונות תוך שימוש בחשבון גוגל שלהם. כמה משתמשים כבר דיווחו שכאשר ניסו להשתמש באפליקציה הוצג מסך שגיאה. RIP Google Shopping's mobile app. Google is preparing to sunset it. New fragment in v59 of the Android app. CC @killedbygoogle pic.twitter.com/Q3RpujZr3K — Mishaal Rahman (@MishaalRahman) April 8, 2021

אילון מאסק, מייסד ומנכ"ל חברות הענק טסלה (Tesla) ו-SpaceX חוזר בו מההצהרה שעוררה סערה לפני חודש, על כך כי נתקל בדיווחים שליליים רבים על המנה השנייה של חיסוני הקורונה, ולא סיפק הוכחה לטענתו. כדאי לזכור כי למאסק יש כ-48 מיליון עוקבים בטוויטר, וכל ציוץ שלו זוכה לתהודה חסרת תקדים. גם בראיון בניו יורק טיימס הוא אמר, כי לא ייקח את החיסון, בטענה שהוא וילדיו אינם בסיכון וכי הנגיף גורם לשיעור נמוך של תמותה. נראה שמאסק נרגע מחששו, ובשבוע שעבר צייץ שוב בהקשר לחיסונים, והפעם בעדם: "אני רוצה להבהיר, כי אני תומך בחיסונים באופן כללי, ובפרט בחיסונים ל-Covid. המדע הוא חד משמעי. במקרים נדירים מאוד יש תגובה אלרגית, אבל ניתן לטפל בה בקלות בעזרת EpiPen", הוא הוסיף. To be clear, I do support vaccines in general & covid vaccines specifically. The science is unequivocal. In very rare cases, there is an allergic reaction, but this is easily addressed with an EpiPen. — Elon Musk (@elonmusk) April 7, 2021

"הפסקת החשמל במתקן הגרעין האיראני בנתאנז, שעליה דווח אתמול (א'), היא ככל הנראה מתקפת סייבר, כנראה מתקפה מאוד מתוחכמת, שבוצעה על ידי גורם מדינתי", כך אמר שלומי אוברמן, מנכ"ל JSOF. אוברמן התייחס למה שהאיראנים הגדירו כ-"תקלת חשמל" בכור שלהם, שהפסיקה את פעילותן של הצנטריפוגות להעשרת נשק גרעיני. גורמי מודיעין במערב ייחסו את המתקפה לישראל, שמצידה לא מגיבה, ועל פי מומחים, ייקח לאיראן זמן רב – ברמה של חודשים ארוכים – כדי לשקם את הנזק. שר החוץ האיראני, מוחמד זריף, הצטרף הבוקר למאשימים את ישראל בביצוע המתקפה. המתקפה אירעה במועד מביך במיוחד לאיראן – פחות מיממה לאחר שהיא הכריזה על הפעלת צנטריפוגות מתקדמות. שלומי אוברמן, מנכ"ל JSOF. צילום: יח"צ בראיון לאנשים ומחשבים אמר אוברמן כי "לא חייבים להגיע ליעד המותקף ברגע שבו מתגלה התקלה. הגעה למערכות המתקן דורשת היכרות עם שרשרת מתוחכמת של חולשות ולאחר מכן, השפעה שלילית על אחד הרכיבים. ברגע שהשתלטת על הרכיב בעל החולשה, לקורבן יהיה קשה יותר להתמודד עם התקלה. סביר להניח שהתוקפים השתמשו בחולשות בנות שנה או שנתיים: מישהו ניצל חולשה מהעבר, חיכה בשקט זמן ממושך ותקף ביום פקודה". הוא הסביר כי "חולשות אחדות מאפשרות להשתלט על הרכיבים, וחולשות אחרות מאפשרות להשבית מערכות. ייתכן מצב שבו ניתן להשתלט על רכיב בתשתיות קריטיות, כי פעמים רבות אלה מנותקים מהרשת". כך, ציין הוברמן, "ניתן לממש את התרחיש הכי גרוע – של הפסקת חשמל או פיצוץ כלשהו. זה לא תרחיש יומיומי, אבל תוקף ממומן היטב עלול לנצל חולשות אלה". "היכולת לחולל שריפה באמצעות קוד תוכנה – מדהימה" עינת מירון, מומחית לחוסן סייבר בארגונים, אמרה בהקשר של האירוע בנתאנז כי "המלחמה של ימינו, שכנראה לעולם לא תוכרע, מתנהלת ברובה בכלים דיגיטליים, תעוזה וחדשנות. היכולת לחולל שריפה באמצעות קוד תוכנה היא לא פחות ממדהימה, מאוד אלגנטית ומעבירה את המסר באופן עוצמתי. לא צריך תותחים רועמים – רק פיצה, קולה, קפוצ'ון שצריך לכבס מדי פעם ומוח יצירתי שכבר ימצא את החרך שדרכו אפשר להיכנס. החרך הזה הוא משנה המשחק בשדה המלחמתי". עינת מירון, יועצת לחוסן בסייבר. צילום: יח"צ "המלחמה של שנת 2021 היא לא המלחמה של שנת 2000", ציינה. "לכוח שטמון בשקט יש מקום בתרחישים מסוימים, אבל גם לתדר שבו מדינה בוחרת לפעול יש מקום". מירון העריכה כי "אם נכון הדבר שישראל הפסיקה לשמור על עמימות, אנחנו צפויים לעליית מדרגה במלחמה הדיגיטלית הזו בימים ובשבועות הקרובים. האיראנים חדשניים ומתוחכמים לא פחות מאתנו, ולהם ולשותפיהם יש יכולות משמעותיות כתוקפים במרחב הסייבר". לסיכום היא אמרה כי "מנכ"לים, חברי דירקטוריון, יו"ר, בעלים – נגמרה הקייטנה, חוזרים לבית הספר ישר לבגרויות. אתם שחקן במלחמה הזו. הגיע זמנכם לשנות את תפיסת העבודה שלכם ולהתאים אותה לסיכון הסייבר – שיגדל". היסטוריה של "תקלות" נתאנז הוא האתר המרכזי בתוכנית העשרת האורניום של איראן. המתקן שימש את האיראנים כדי לבנות צנטריפוגות להעשרת אורניום בעבור פרויקט הגרעין שלהם. זו אינה הפעם הראשונה שבה ישראל "נחשדת" במתקפה על מתקן זה: ביולי האחרון פרצה שם שריפה, שנגרמה בשל מתקפת סייבר ישראלית, לפי פרסומים זרים. את הפיצוץ המסתורי תיארו הרשויות כחבלה. ישראל נתפסה כ-"חשוד המיידי" בביצוע הפיגוע שם, כמו גם בביצוע מתקפות אחרות. לפני עשור, התולעת המתוחכמת סטוקסנט פגעה במתקן. גם במקרה זה, פקידים איראניים אמרו שהם מאמינים שהאש שפרצה נגרמה על ידי מתקפת סייבר, וחלקם אמרו שייתכן שישראל עומדת מאחורי המתקפה. דווח שישראל עומדת מאחורי האירוע, שפגע במחשבים השולטים בוויסות לחץ במכלי הגז. בסוף 2007, או בתחילת 2008, הוחל בפיתוח התולעת סטוקסנט. התולעת התגלתה בראשונה ביוני 2010. בספטמבר באותה השנה היא זכתה לפרסום עולמי כשדווח שנוצרה והופצה על ידי גוף ממשלתי, כצעד של לוחמה קיברנטית, שנועד לחבל במתקני הגרעין של איראן. בין המדינות ששמן נקשר ליצירת התולעת: ישראל, ארצות הברית ומדינות אירופיות. הנוזקה הביאה להשמדת יותר מ-1,000 צנטריפוגות במפעל האטום. בסופו של דבר, סטוקסנט התפשטה ופגעה במאות אלפי מערכות ברחבי העולם – מה שהביא לגילויה. מומחי אבטחת מידע בעולם הגדירו את סטוקסנט כאחת הנוזקות המתוחכמות ביותר שנכתבו אי פעם. בנובמבר 2018 דווח כי נוזקה רבת עוצמה, יותר מזו שהייתה לסטוקסנט, תקפה רשתות מחשבים ותקשורת איראניות. ביוני האחרון דווח על מתקפת סייבר איראנית על מתקני מים בישראל, שנועדה להעלות את רמת הכלור במי השתייה של אזרחי המדינה ולסכן מאות ואלפי אזרחים בארץ. לפי פרסומים זרים, ישראל הגיבה על מתקפה זו, ותקפה באופן רחב היקף בסייבר את נמל שאהיד ראג'עי, שבמיצר הורמוז שבדרום איראן. המתקפה הקריסה מערכות IT בנמל וגרמה להשבתתו למשך שלושה ימים ולפעילות חלקית שלו לכמה ימים נוספים.