The headlines that made most buzz on this page
24/11/20 18:14
9.33% of the views
מאת אנשים ומחשבים
יבמ מבצעת בימים אלה פיטורים של עשרות עובדים בישראל, כחלק מהרה-ארגון של חטיבת המכירות שלה – כך על פי דיווחים שונים ופוסטים של עובדים ברשתות החברתיות. נראה כי העובדים המפוטרים לא מגיעים מליבת הפעילות שלה, בהיי-טק, אלא מדובר בעיקר בעובדי מכירות, שיווק ומנהלה.
יש לציין שיבמ מעסיקה בישראל כ-2,000 עובדים בחמישה מוקדים – בפתח תקווה, תל אביב, גבעתיים, באר שבע וחיפה. מדובר בגל הפיטורים השני של עובדים ביבמ ישראל בתקופת הקורונה: הגל הקודם בוצע בחודש מאי, כחלק מפיטורים עולמיים.
בחודש שעבר הודיע הענק הכחול על פיצול שלו לשתי חברות: האחת היא יחידת שירותי תשתיות ה-IT שלה, שתירשם כחברה נפרדת, והשנייה תכלול את יתר פעילויות החברה. ביבמ אמרו אז כי המטרה במהלך היא להמשיך את המיקוד בענן, כמהלך המשך לרכישת הענק בת 34 מיליארד הדולרים של רד-האט, שבוצעה אשתקד.
בפעם הקודמת יבמ אישרה את הפיטורים, ואף מסרה כי הם חלק משינויים שביצעה בפורטפוליו המוצרים של חטיבת האחסון שלה, כמו גם ניוד עובדים בין מחלקות וסגירתן של כמה, לצד פתיחת אחרות.
היום מסרה החברה כי היא "מקבלת את החלטות ניהול משאבי האנוש שלה באופן שתומך בלקוחותיה במעבר שלהם לאימוץ פלטפורמות ענן היברידיות פתוחות ויכולות בינה מלאכותית, ומשקיעה מחדש בפעילות עסקית זו. אנחנו ממשיכים לבצע השקעות משמעותיות בהדרכה ופיתוח מיומנויות בקרב עובדי יבמ כדי לתת מענה טוב יותר לצרכי הלקוחות שלנו".
24/11/20 15:48
8% of the views
מאת אנשים ומחשבים
BondIT, חברת הפינטק הישראלית שמפתחת מערכות למנהלי השקעות אג"ח, רוכשת את חברת Scorable, המספקת מערכת מבוססת AI לחיזוי והסבר הדירוג של איגרות החוב והחברות המנפיקות. הרכישה תתבצע באופן של החלפת מניות בשווי מוערך של 12-16 מיליוני דולרים.
Scorable הוחזקה עד כה על ידי חברת Ampega – בית השקעות גרמני, המנהל כ-150 מיליארד אירו ונמצא בבעלות קבוצת הביטוח השלישית בגודלה בגרמניה Talnax. כחלק מעסקת הרכישה, יהפוך בית ההשקעות לבעל מניות מרכזי בחברת BondIT, כאשר מנכ"ל ויו"ר Ampega, הארי פלומכר, יצטרף לדירקטוריון BondIT.
בנוסף, בית ההשקעות ירכוש ויטמיע בפעילותו השוטפת את המערכת של BondIT. משרדי Scorable בברלין יצטרפו למשרדי BondIT בניו יורק, באוסטרליה ובישראל ויתמכו בצמיחתה המואצת של החברה באירופה.
Scorable משתמשת בכ-400 פרמטרים שונים על מנת לחזות ולהסביר את הדירוג של איגרות חוב ושל החברות המנפיקות. המערכת מאפשרת להחליף תהליכים ידניים מסורבלים בתהליך אוטומטי פשוט. באמצעות Scorable, תהליך ההשקעה באג"ח כולל ניתוח מבוסס AI של הסיכון, כמו גם יצירה והתאמה אופטימלית של התיקים לאסטרטגיה הרצויה. המערכת מאפשרת למנהלי תיקים מוסדיים ופרטיים להציע שירות מתקדם ללקוחותיהם בזמן אמיתי תוך חיסכון ניכר בעלויות ניהול תיקים ועלויות מחקר.
BondIT הוקמה בשנת 2015 על ידי איתי רביד, המשמש כמנכ"ל החברה. החברה מספקת ללקוחותיה מערכת שמאפשרת לגופים מוסדיים לנהל באופן אוטומטי את תיקי האג"ח של לקוחותיהם תוך שקיפות מרבית ומעקב מפורט אחר כל השקעה בתיק. החברה גייסה עד היום עשרות מיליוני דולרים מתאגידי ענק עולמיים כדוגמת: Fosun International Limited, WIN.D, Six Thirty, Club 100 Plus ו-Glory Ventures.
עם הרכישה ציין רביד, כי: "BondIT מייעלת את שוק ההשקעות באג"ח והופכת את תהליך ההשקעה באג"ח לדיגיטלי ואוטומטי. הטמעת המערכת של חברת Scorable במוצריה של חברת BondIT תאפשר לחזות באופן מיטבי את דירוג המשקיעים באמצעות AI ולספק באופן אוטומטי למנהלי התיקים הסבר להחלטות ההשקעה. באמצעות המערכת המשולבת, הגופים המוסדיים ישרתו באפקטיביות רבה יותר את לקוחותיהם".
מנכ"ל ויו"ר בית ההשקעות Ampega, הארי פלומכר: "מנהלי תיקים חייבים להטמיע טכנולוגיות דיגיטליות על מנת להישאר תחרותיים. חשיבות הטכנולוגיה בתקופה שבה השווקים מאתגרים גדולה באופן מיוחד. הדרך שבה BondIT משלבת את הטכנולוגיה של Scorable תאפשר למנהלי תיקי אג"ח לענות לאתגרים העומדים בפניהם ולהתאים את עצמם באופן אופטימלי לצורכי השוק המשתנים. אנחנו נתמוך באופן פעיל במאמצי BondIT להגשים את תוכניתה השאפתנית".
24/11/20 15:22
6.67% of the views
מאת אנשים ומחשבים
לפני יותר מ-10 שנים כלל ביטוח, אחת מחברות הביטוח וההשקעה לטווח הארוך המובילות בישראל, הייתה זקוקה למערכות IT יציבות ונגישות, שיוכלו לתפקד בתנאי שגרה ובתנאי קיצון כאחד. ב-2009 הטמיעה החברה את פתרון ההתאוששות מאסון של VMware.
באותה העת, כלל ביטוח הבינה שלא רק מערכות ה-IT אלא גם המשרדים הפיזיים שלה נמצאים תחת איום במקרים קיצוניים או בתרחישי משבר. הבנה זו התחזקה לאחר השריפה ב-2010 במגדל שלום בתל אביב, שבו שכנו משרדים רבים של החברה. המשרדים לא נפגעו, אך לובי הבניין נחסם ועובדים לא יכולים היו להיכנס אליו. מאחר שכלל ביטוח כבר הטמיעה את VMware Horizon, היא העבירה מחצית מהעובדים שלה לאתר אחר, והם יכולים היו לעבוד ממנו בתוך מספר דקות. עובדי כלל ביטוח שלא הייתה להם גישה לשולחן עבודה וירטואלי מרחוק הושבתו מעבודה במשך ארבעה ימים נוספים. הכרה בצורך בפתרון לעבודה מרחוק עוד לפני הקורונה
הנהלת כלל ביטוח הכירה בצורך בפתרון עבודה מרחוק כדי לאפשר המשכיות עסקית. בנוסף לתפיסה זו, החברה השיקה אשתקד תוכנית המאפשרת לעובדים לעבוד מהבית פעם בשבוע, במטרה ליצור תרבות עבודה גמישה יותר. כלל האיצה את יישום VMware Horizon והתקינה תשתית שולחנות עבודה וירטואליים (VDI) בבתים של 3,700 מתוך 4,300 עובדיה. הודות ל-VMware Horizon, היה ביכולתה ליישם אסטרטגיית עבודה מרחוק בת קיימא, וכן לספק באופן עקבי חוויית משתמש יוצאת דופן, המגובה באבטחה מקיפה. התוכנית הצליחה מאוד והוכיחה את עצמה כאשר כל העובדים נאלצו לעבור לעבוד מהבית במהלך מגיפת הקורונה והמשבר הנוכחי, החל ממרץ השנה.
חיים אינגר, סמנכ"ל הטכנולוגיות של כלל ביטוח, הסביר כי "פתרונות ה-VDI של VMware הוכחו כעוגן דיגיטלי יציב, ואפשרו לנו לספק שירות מהיר ומקיף לאלפי לקוחות. עברנו את המבחן המאתגר הזה ללא קושי ובלי השקעה נוספת, ואנחנו גאים בכך מאוד".
השימוש בפתרון VMware במהלך המגפה הביא את כלל ביטוח לקחת צעד אחורה ולחשוב על התמונה הגדולה יותר. "הבנו שזו יכולה להיות הזדמנות לחזק את הגמישות של כוח העבודה שלנו, לשפר את ההשקעה הטכנולוגית ואת יכולות הסייבר ולבחון שוב יעילות של הליכים תפעוליים", הוסיף אינגר. "המשבר לימד אותנו שבסביבת עבודה מפוצלת מאוד, הגבולות של הרשת הארגונית מגיעים עד לבתי העובדים. VMware Horizon מאפשר לנו לתמוך בעבודה מרחוק באמצעות רשת מודרנית וגמישה, ואסטרטגיית גישה שמרחיבה אותה עד ל-'קצה החדש" .
אינגר יציג את ההצלחה של כלל ביטוח בפאנל לקוחות שיתקיים במסגרת כנס vForum, שייערך ב-1 בדצמבר – אונליין, כמתבקש מהתקופה הנוכחית. באירוע תציג VMware את כל החידושים, ההכרזות והפתרונות החמים שלה.
להרשמה לאירוע ה-vForum לחצו כאן.
24/11/20 16:01
6.67% of the views
מאת אנשים ומחשבים
גיוס שמהווה עוד עדות לצמיחה של עולמות הענן והקוד הפתוח: Logz.io, שפיתחה פלטפורמת ניטור וניהול מבוססת אופן סורס למערכות ענן, הודיעה היום (ג') כי השלימה סבב גיוס בסך של 23 מיליון דולר, בהובלת קרן פיטנגו.
עד כה גייסה החברה, שנוסדה ב-2014, יותר מ-120 מיליון דולר, כאשר מעל מחצית מהסכום – 74 מיליון – גויס בשנה וחצי האחרונה. בסבב הנוכחי השתתפה גם מובילת הסבב הקודם, ג'נרל קטליסט, והוא ישמש להמשך הצמיחה של Logz.io ולקידום פיתוח המערכת שלה.
הפלטפורמה של Logz.io בנויה ממערכות קוד פתוח נפוצות כגון ELK ,Grafana ו-Jaeger, בשילוב מערכות בינה מלאכותית וכלי ניהול. היא מאפשרת התאמה דינמית לצרכי הלקוח, יכולות לאופטימיזציה וחיסכון בעלויות של אחסון הדטה וסיוע למהנדסים לזהות תקלות מערכת קריטיות. בנוסף, החברה מציעה פתרון שמאפשר לארגונים להגן על תשתיות הענן שלהם.
Logz.io הוקמה על ידי תומר לוי, המשמש כמנכ"ל החברה, ואסף יגאל. החברה מעסיקה 240 עובדים – במטה בתל אביב, בבוסטון ובלונדון – ויש לה מעל 800 לקוחות בכ-100 מדינות, בהם חברות גדולות כמו סימנס ובריטיש איירווייס.
צמיחה מהירה על רקע הקורונה
בחברה אומרים כי היא צומחת בקצב מהיר, בין היתר בגלל משבר הקורונה, שאילץ ארגונים רבים לעבור לשירותי מחשוב ופעילויות שונות בענן, על מנת לאפשר את המעבר הגובר לשירותים דיגיטליים. הדבר הביא עסקים שונים וצוותים טכניים להיתקל במורכבויות חדשות, שנובעות מהצורך לנהל טכנולוגיות אלו בקנה מידה רחב ואינטנסיבי. פלטפורמת הניטור של Logz.io נועדה לסייע להם בכך, באמצעות ארבעה מוצרי ליבה: ניהול לוגים, ניטור תשתיות המבוסס על Grafana, ניתוח בעיות ביצועים מבוסס Jaeger ומערכת אבטחת מידע Cloud SIEM מבוססת ELK.
"המשימה שלנו נותרה זהה מיום הקמתנו: אנחנו פועלים על מנת לאפשר לצוותי הפיתוח להשתמש בכלי קוד פתוח בצורה חדשנית, שמאפשרת התמודדות עם האתגר החדש של ניתוח נתונים ביעילות ובכל קנה מידה", אמר לוי.
צחי הלל, שותף בקרן הצמיחה של פיטנגו, ציין כי "אנחנו מאמינים ששגשוגם של עסקים גלובליים נשען בהרבה על הצלחתם הדיגיטלית. כמו כן, אנחנו חושבים שהדור החדש של פלטפורמות ה-Observability, כמו ש-Logz.io מציעה, מהווה גורם מהותי לעסקים כאלה".
24/11/20 16:52
6.67% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"הדרך היחידה לחזור לשגרה היא רגולציה ועידוד אפליקציות מקומיות בקניונים, במקומות העבודה ובמוסדות הלימוד. שימוש מוצלח באפליקציות הוא גם אינטרס עליון של הממשלה", כך טוענות חוקרות מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, בחוות דעת שהעבירו אמש (ב') ליו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ צבי האוזר, ולחברי הוועדה.
כותבות המסמך, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר ועו"ד רחל ארידור הרשקוביץ, קוראות "למעבר המדינה מתפיסה של ספקית לשירותי ניטור מגעים (מלמעלה למטה) לרגולטור המעודד ומפקח אחר יוזמות מקומיות (מלמטה למעלה)". לדבריהן, "באופן זה, עסק יוכלו להתקשר עם ספקים ולהפוך את סריקת הקודים (QR) או התקנת יישומונים לחלק מתנאי התו הסגול".
חוות הדעת הוגשה לוועדה לפני הדיון שהיא קיימה אתמול בהארכת האיכונים הסלולריים של השב"כ, לאיתור חולי קורונה ואנשים שצריכים לשהות בבידוד. בסופו של הדיון הוחלט להאריך את השימוש באיכונים אלה בשבועיים.
"המגן – כישלון קולוסאלי"
החוקרות מתייחסות להצעה החלופית לאיכוני השב"כ: שימוש במגן 2.0 – גרסה משודרגת של אפליקציית המעקב של משרד הבריאות. הן ערכו סקירה השוואתית שממנה עולה שמפרוץ מגפת הקורונה ועד כה, נתוני ההורדה של אפליקציות מעקב כגון המגן במדינות שונות ברחבי העולם נמוכים במיוחד ועומדים על כ-20% בממוצע. הסיבות העיקריות לכך הן העדר אמון מצד הציבור באמצעים אלה, ובחלק מהמקרים גם בהתמודדות של הממשלות עם הקורונה באופן כללי.
אחוז נמוך מאוד של הורדות. אפליקציית המגן. צילום מסך
את הטמעת, או יותר נכון אי הטמעת, אפליקציית המגן החוקרות מכנות "כישלון קולוסאלי", ומציינות ש- 98% מאלה שכבר הטמיעו את המגן 2.0 הסירו את האפליקציה. הן ממליצות להמשיך את הניסיון לפתח יישומון ממשלתי, לצד חלופות כגון כרטיסים חכמים לאוכלוסיות ללא טלפון חכם – כמו שנעשה בניו-זילנד.
עם זאת, ד"ר שוורץ אלטשולר ועו"ד ארידור הרשקוביץ טוענות ש-"למדינה אין כל אפשרות להצליח בפיתוח טכנולוגיה בתקופה הקרובה, ולכן נדרש שינוי פרדיגמה – מיישומונים מדינתיים ליוזמות מקומיות. ארגונים ומוסדות רבים ברחבי העולם כבר אימצו אפליקציות מקומיות במקומות עבודה, מקומות מסחר, בתי ספר, בתי חולים וקהילות קטנות". "אולם", הזהירו, "השימוש בהן טומן בחובו סכנה, ומרבית האפליקציות, כולל אלה שבשימוש אוניברסיטאות ורשויות מקומיות, משתמשים במידע אישי רגיש באופן לא שקוף".
הכותבות קוראות לחוקק במסגרת חוק הקורונה פרק שיעסוק באפליקציות ובטכנולוגיות לאיתור מגעים ויבטיח שהן יעמדו במספר דרישות סף, תוך קביעת כללי מותר ואסור בחיוב אזרחים, קונים ועובדים להתקינן, הגנה על זכויות המשתמשים והבטחת תאימות ביניהם. עוד הן ממליצות "להפסיק לאלתר את איכוני השב"כ ולהוציא את הדיון ביישומונים אזרחיים מידי ועדת החוץ והביטחון – לוועדת הקורונה. בדיוק כפי שלא ניתן להשתמש בשירות הביטחון ככלי מרכזי לקטיעת שרשראות הדבקה, כך לא ניתן יהיה לעשות זאת באמצעות כלי ריכוזי אחד, דוגמת אפליקציית המגן".
ד"ר שוורץ אלטשולר ועו"ד ארידור הרשקוביץ מסכמות בכתבן כי "10 חודשים לתוך המגיפה מסתבר שיהיה צורך במגוון של דרכים, ממשלתיות ומסחריות, כדי לאפשר למשק לשוב לתפקוד".
מערכת אנשים ומחשבים פנתה ליו"ר ועדת החוץ והביטחון על מנת לקבל את התייחסותו, אולם זו טרם התקבלה.
24/11/20 11:11
5.33% of the views
מאת אנשים ומחשבים
רשות החדשנות פרסמה אתמול (ב') את החלטות ועדת המחקר לאישור מתן מענקים לביצוע תכניות הרצה ניסיוניות ("פיילוטים") באתרי החברות הממשלתיות. מטרת התכנית לתמוך בקידום הטכנולוגיה בישראל, תוך מתן תועלת גבוהה לחברות הממשלתיות.
במסגרת התכנית פרסמו רשות החדשנות ורשות החברות הממשלתיות קול קורא לחברות המפתחות טכנולוגיות חדשניות ומבקשות לנסות אותן באתרי החברות הממשלתיות.
בין "אתרי ההרצה" ניתן למנות את נמל אשדוד, רשת ההולכה של חברת החשמל, מתקן להתפלת מים של חברת מקורות, פרויקטי הקמה של חברת נתיבי ישראל, גשרים, מערכות מידע ואתרי ניסוי של חברת נתיבי איילון ועוד.
טכנולוגיות שישפרו שירותי החברות הממשלתיות
בעקבות תכנית משותפת של רשות החברות הממשלתיות ורשות החדשנות החברות הממשלתיות ישתפו פעולה עם כ-14 חברות סטארט-אפ ישראליות, במטרה לפתח טכנולוגיות שישפרו את השירותים הניתנים על ידי החברות הממשלתיות, יחסכו בעלויות ויביאו לשיפור ניכר ברווחת הציבור.להערכת רשות החברות הממשלתיות, מדובר בטכנולוגיות שהצלחתן תחסוך למשק הישראלי עד עשרות מיליארדי שקלים.
לאחר בדיקות מעמיקות של הפניות על ידי צוותים המורכבים מבודקים מומחים מטעם רשות החדשנות ונציגי רשות החברות הממשלתיות, ולאחר דיונים בוועדת המחקר של רשות החדשנות, זכו החברות באישור לביצוע הפיילוטים ובמענקים בגובה של עד 50% מעלות הפרויקט. חברות סטארט-אפ העונות לקריטריונים מסוימים, כמו מקום מושב בפריפריה, קיבלו תוספת של 10%.
ינקי קוינט, מנהל רשות החברות הממשלתיות: "זו השנה השלישית שהחברות הממשלתיות מנגישות את התשתיות שלהן לציבור הסטארט-אפים בישראל. השנה הושקעו משאבים רבים בשיווק התכנית ובהגדלת התקציבים, ולשמחתנו התקבלו הצעות רבות ואיכותיות הרבה מעבר למצופה. התכניות שנבחרו לאחר סינון קפדני הן בעלות סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר והפוטנציאל לתרומה המשמעותית ביותר למשק הישראלי, הן מבחינת התוצאות הכספיות של החברות הממשלתיות, והן מבחינת השירות לציבור".
אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות: "תכנית הפיילוטים מייצרת פתרון"win-win" – הן עבור החברות הממשלתיות והן עבור חברת הסטרט-אפ. הפיילוטים מאפשרים לסטארט-אפים לבדוק מוצרים וטכנולוגיות ולהטמיעם באתרי הרצה ממשלתיים, תוך הסדרת רגולציה וקידום התשתיות בישראל.
פעמים רבות, המידע הרגולטורי שנצבר בחברות הממשלתיות הינו הגורם המגביל והמהותי על מנת לפתח את המוצרים הטכנולוגיים. לאחר ניסיון פיילוט ראשון בישראל, ועם קבלת המידע, הטכנולוגיות מצליחות להגיע לרמת בשלות גבוהה ולמכור את הטכנולוגיה ברחבי העולם, ולפתח חברות שלמות בישראל. חשוב לציין כי בעקבות התכנית, החברות הממשלתיות נחשפות להיי-טק הישראלי – ובעקבות כך מבצעות תהליכים בצורה חדשנית ומהירה יותר".
אחד הקשיים לחברות סטארט-אפ צעירות הוא בקבלת גישה לאתר מתאים הדרוש לצורך ניסוי המוצר החדש בסביבת אמת. על אחת כמה וכמה קיים קושי בקבלת גישה לאתרים המהווים תשתיות לאומיות, כמו אתרי ייצור והולכת חשמל, הולכה והתפלת מים, נמלים, כבישים, מסילות רכבת ועוד. תכנית הפיילוטים המשותפת, אליה נרתמו גם החברות הממשלתיות, אפשרה להנגיש את התשתיות האלה וליצור שיתופי פעולה ייחודיים.
במקביל לקול הקורא של רשות החדשנות, פרסמו החברות הממשלתיות קולות קוראים משל עצמן, הקוראים לחברות סטארט-אפ להציע לקיים ניסויים למוצריהן באתרי החברות הממשלתיות. החברות הממשלתיות קיבלו עשרות פניות מתוכן סוננו המתאימות ביותר והוגשו לבחינת רשות החדשנות ורשות החברות הממשלתיות כ-36 בקשות.
התכניות שאושרו פלטפורמה לניהול הנדסי, לו"זי ותקציבי של פרויקטי תשתית של חברת נתיבי ישראל בסיוע צילומי רחפנים. זוכה: דאטומייט.
מערכת דיגיטלית לניתוח בריאות שנאים. המערכת מבוססת למידת מכונה ומתריעה על תקלות המתפתחות בשנאים, כגון אלו המשמשים את חברת החשמל. זוכה: אוגורי סיסטמס.
טכנולוגית היפוך כיוון זרימה לשיפור תהליך התפלת מי ים, בשיתוף חברת מקורות, אשר תקטין באופן משמעותי את אבדן המים בתהליך ההתפלה. זוכה: רוטק – רוורס אוסמוזיס טכנולוג'יס.
שימוש בסיבים האופטיים הפרוסים ברשת ההולכה של חברת החשמל לצורך ניטור, זיהוי תקלות, תחזוקה מונעת, התרעות על פגעי טבע, בטיחות וביטחון. זוכה: פריזמה פוטוניקס.
ניהול ותכנון תנועה חכמים, לרבות תכנון רמזורים, הכוונת תנועה, תכנון מחלפים, נתיבים מהירים וכיוצא בזאת, על בסיס שימוש בנתונים מדויקים הנאספים באמצעות טכנולוגיית מובילאיי. זוכה: גאודע – פתרונות מידע מותאמים, בשיתוף חברת נתיבי איילון.
פלטפורמה דיגיטלית לתכנון עירוני המסייעת בתהליכי קבלת החלטות, שתנוסה ביחד עם החברה הממשלתית ערים. זוכה: אורבן דשבורד.
טכנולוגיה לניהול להק רחפנים למרחקים ארוכים, בשיתוף עם חברת נתיבי איילון. זוכה: סימפלקס אינטראקטיב.
ספירת נוסעים ברכב באמצעים שונים כגון מצלמה, שיכולה לזהות חום גוף (זוכה: קלאוד וויז) או מכ"ם (מגלה כיוון ומרחק) שיכול לחוש נוכחות של בני אדם באמצעות סימנים חיוניים המותקנים בתוך הרכב (זוכה: קארסיס). פיילוטים שיבוצעו עם חברת נתיבי איילון, ובעלי חשיבות קריטית ליכולת לפקח על נסיעה בנתיבים רבי תפוסה.
פיקוח ובקרה שוטפים על גשרים, לצורכי תחזוקה וזיהוי מוקדם של נזקים באמצעות מצלמות קבועות. יבוצע בחברת נתיבי ישראל. זוכה: מגנ"א בי אס פי.
מערכת ניהול כוללת לכל מחזור החיים לגשרים ומבני דרך ומנהרות, לצורכי תחזוקה, זיהוי מוקדם של נזקים, הגדלת הבטיחות ועוד, תוך שימוש ברחפנים לסקירות, חיישנים שונים ומצלמות קבועות. יבוצע במסגרת הפיילוט בחברת נתיבי איילון. זוכה: גיב סולושנס.
טכנולוגיה ייחודית לאיתור נזקים בעת פריקה של רכבים בנמל אשדוד ולניהול הליך הפריקה באופן יעיל. זוכה: ספין פריים טכנולוגיות.
טכנולוגיה לשיפור הערכת נזקים בשדות חקלאיים המגדלים חיטה, על ידי שימוש בחישה מרחוק, תמונות לווין, נתוני מזג אוויר ועוד, וכן להתרעה מוקדמת לחקלאים מפני נזקי מזג אוויר. פיילוט בשיתוף החברה הממשלתית קנט – קרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות. זוכה: אגריטאסק.
24/11/20 15:05
5.33% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"ענף אבטחת המידע העולמי סובל ממחסור עצום וכרוני במשאבי אנוש איכותיים. האתגרים בתחום נמצאים במגמת עלייה, אך מומחי אבטחה והגנת סייבר ברמה גבוהה, שיכולים להתמודד איתם, הם עדיין מצרך נדיר. על פי התחזיות, ב-2022 צפוי מחסור של 1.8 מיליון עובדי IT ברחבי העולם, שחלק ניכר מהם אלה אנשי אבטחה. הפתרון לכך הוא הנשים: הן עדיין מהוות רק כ-11% מכוח האדם בתחום בישראל וזה אחוז נמוך מאוד בהשוואה לשיעור התעסוקה של נשים בכלכלה העולמית כולה. עם זאת, הוא גבוה יותר מהנתון העולמי", כך אמרה יעל טרויכין, מנהלת פעילות טרנד מיקרו ישראל.
טרויכין מנהלת את הסניף הישראלי של טרנד מיקרו מאז אוגוסט 2018. בעברה היא הייתה מנהלת הפעילות המשותפת של טרנד מיקרו ו-AWS במשרדי החברה בסיאטל. לפני כן היא עבדה בסניף של חברת האבטחה באוטווה, קנדה. בגיל שבע עברה משפחתה לטורונטו ולפני יותר משנתיים היא חזרה לישראל. "תמיד חשבתי שההיי-טק הוא תחום מרגש לעבוד בו, וידעתי שאבטחת סייבר היא תחום עולה", אמרה. "במהלך השנים שעבדתי בטרנד מיקרו שילבתי בין עבודה בצוותים גלובליים לבין ניהול צוות מקומי כאן, בתל אביב. אני משתמשת ברשת הקשרים שיצרתי בחו"ל כדי לקדם את הפעילות של הסניף המקומי בישראל".
בראיון לאנשים ומחשבים היא ציינה כי "טרנד מיקרו תומכת בהעסקת נשים. שתיים משלושת המייסדים של החברה הן נשים. המנכ"לית, אווה צ'ן, היא המנכ"לית האישה היחידה במדד הניקיי ביפן. הסיפור האישי שלה, שהתחיל לפני 30 שנה, בתקופה שבה היו עוד פחות נשים בתעשייה, מאוד מעניין בעיניי, וכיום היא בין 100 הנשים הגדולות בעולם הסייבר, על פי המגזין סייבר דפנס. היא מהווה מודל לחיקוי עבורי, ומוכיחה שאנחנו מסוגלות להצליח בתעשייה המבוססת על גברים".
לדבריה, "טרנד מיקרו החליטה לשים לנגד עיניה את קידום הנשים בעולם הסייבר. אנחנו מציעים תוכנית חונכות להכשרת נשים מומחיות בתחום אבטחת מידע. מטרת התוכנית, SheForce שמה, היא לפנות לחונכים לחונכות ישראליות.ים, מומחיות.ים בתחום אבטחת המידע, ולנשים בתחום אבטחת הסייבר שנמצאות בתחילת דרכן. נעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם לקוחות, שותפים וקבוצות נשים בחברה שלנו – כדי להגיע לכמה שיותר נשים".
"למרות ה-AI, הגורם האנושי עדיין חשוב בפעילות נגד הפשיעה ברשת"
"במהלך השנים נאלצנו לפתח טכנולוגיות חדשות כדי להילחם בכלים, טקטיקות וטכניקות (TTP) המשתנים בלא הרף שמשמשים את עברייני הסייבר. כעת, אנחנו רואים שחקנים בונים דרכים להביס את טכנולוגיות הבינה המלאכותית ולימוד המכונה. גם אם יש כעת טכנולוגיות AI שמסוגלות להילחם בפשיעה ברשת, הגורם האנושי הוא עדיין חשוב, כיוון שמאחורי פשעי הרשת עומדים פושעים בני אנוש", אמרה טרויכין.
היא הוסיפה כי "בשני העשורים האחרונים, הטכנולוגיה של אבטחת המידע, וכיום של הגנת הסייבר, השתנתה לא מעט. בעבר השתמשנו בעיקר במציאת ובהתאמת דפוסי פעילות לאיתור קבצים זדוניים, והאיומים רק התחילו להופיע במייל ובאינטרנט. כעת, הבינה המלאכותית נכנסה למגרש המשחקים, ונמשיך להזדקק למומחי סייבר בעלי עוד כישורי הגנה, כי האיומים הופכים לגדולים ומתוחכמים יותר".
"השנה", ציינה טרויכין, "עמדה בסימן האיומים והשינויים שחוללה מגיפת הקורונה. ההאקרים למיניהם ניצלו את החששות מפני הנגיף, והשתמשו ב-'כבדות' בטקטיקות של הנדסה חברתית. עוד הם התמקדו בארגונים העוסקים בנתונים הקשורים לנגיף ולניסיונות למצוא לו חיסון. פלטפורמות שסייעו למאות מיליוני עובדים לעבוד מהבית נוצלו על ידי הרעים לחדירה לארגונים".
24/11/20 11:27
4% of the views
מאת אנשים ומחשבים
חברת התוכנה אינקרדיבילד, המפתחת כלים טכנולוגיים להאצת תהליכי וזמני פיתוח באמצעות הרשת הארגונית ובענן, הודיעה באחרונה על שלושה מינויים חדשים: איילת המר מונתה לסמנכ"לית משאבי אנוש (VP HR), גליה נדבדוביץ' מונתה לסמנכ"לית שיווק (VP Marketing) ודנה רוכמן מונתה לסמנכ"לית ניהול מוצר (VP Product) בחברה. הצטרפותן של השלוש להנהלת אינקרדיבילד, תחת ידיה של המנכ"לית תמי מזאל שחר, מייצר שוויון מגדרי של 50 אחוז נשים המאיישות תפקידים ניהוליים בחברה.
הנשים שהצטרפו להנהלה
המר תנהל את תחום משאבי האנוש ותתווה את אסטרטגיית הקליטה, פיתוח וצמיחת ההון האנושי של החברה, שמגייסת עשרות אנשים מדי שנה, גם בזמני קורונה. מאז שנת 2018, חברת אינקרדיבילד הכפילה את גודלה פי חמישה, והמר תוביל את הקמת התשתיות שיתמכו בצמיחה הזו לטווח ארוך. בעברה המקצועי צברה המר ניסיון רב בשורה ארוכה של חברות היי-טק גדולות, כמו אמדוקס, אלווריון, קומברס ורד בינת. בתפקידה האחרונים החזיקה בתפקידי משאבי אנוש בכירים בחברת אמדוקס, באחרון שבהם ניהלה את תחום משאבי האנוש בחטיבת הדליברי, המונה 5,500 עובדים ברחבי העולם. המר בוגרת פסיכולוגיה ארגונית ולימודי משאבי אנוש מטעם אוניברסיטת בר אילן.
נדבדוביץ' הצטרפה לחברה אחרי 7 שנים בחברת סייסנס, שם ניהלה בתוך מערך השיווק את תחום ה- Demand Generation. במסגרת תפקידה באינקרדיבילד תנהל נדבדוביץ' את תחום השיווק ופיתוח המכירות, לרבות פיתוח האסטרטגיה השיווקית החדשה שמתווה החברה, אסטרטגיית ה-GOTOMARKET ועוד. נדבדוביץ' בוגרת תואר ראשון בממשל ויחב"ל מהמרכז הבינתחומי בהרצליה.
רוכמן תנהל את תחום ארגון ניהול המוצר בחברה, הכולל את כל התחנות במעגל חיי המוצר, החל מהתווית אסטרטגיית המוצר ובחינת השוק להשקת מוצרים חדשים, דרך תיעדוף הפיתוח, וכלה בבניית מוצרים שיתמכו בחזון החברה להמשיך ולגדול בקצב דו-ספרתי עם לקוחות קיימים וחדשים. בעברה המקצועי צברה רוכמן ניסיון רב בחברות מובילות בעלות שם עולמי, ובתוכן טאבולה, ורינט, סאפ והתעשיה האווירית. בתפקידיה האחרונים כסמנכ"לית מוצר בחברת אניוויז'ן ניהלה את גוף המוצר, ותחת ניהולה חמישה קווי מוצר, ולפני כן הייתה אחראית למוצרים מובילים בטאבולה, בשווי 250 מיליון דולר בשנה. רוכמן בוגרת מדעי המחשב B.Sc מאוניברסיטת תל אביב.