הידיעה עודכנה ב-14:57. גוגל חוותה היום (ב') בשעות אלה תקלת גלישה נרחבת, שלא אפשרה להיכנס לשירותים בולטים שלה, כגון ג'ימייל ויוטיוב. לעומת זאת, שירות החיפוש של גוגל עבד כרגיל. החברה לא מסרה בינתיים עדכון על התקלה, המקור שלה או כל מידע אחר. התקלה החלה בשעות הצהרים, לערך ב-13:30, שעון ישראל. אתר DownDetector, שמנטר בעיות בגישה לאתרים, הראה כי ישנן כאלה ביוטיוב, ג'ימייל, גוגל דרייב, וכן ב-Google Maps וב-Google Home, אם כי בשני שירותים אלה המספר קטן יותר. עוד התקבלו דיווחים על תקלה בגישה ל-Google Docs. נכון לשעת עדכון

באופן טבעי, אוזניות יככבו די הרבה במדור הזה – ולא בכדי. אין כמעט יצרנית בשוק שלא מציעה כמה דגמים של אוזניות, ולא משנה אם היא מככבת ברשימת הפורצ'ן 500 או שהיא רחוקה ממנה שנות אור. המדרג של המחירים בהתאם, וגם מרחב הבחירה הזמין פשוט – אין דרך לומר זאת אחרת – מטורף: אוזניות נטולות חוטים או עם חוטים, לתוך האוזן או מעל לאוזן, בכיסוי מלא או חלקי, ואני בטוח ששכחתי סוג אחד לפחות. לכן, לא מפתיע שיש בעולם זה שיתופי פעולה יוקרתיים במיוחד, כאלה שמביאים לידי מיצוי את כל מה שאנחנו חושבים על גאדג'טים, עוד הרבה לפני שהאלקטרוניקה הפכה לדבר כל כך אופנתי. האם יש משהו מזוקק יותר מחיבור של שתי יצרניות מוצרי פרימיום כמו מאסטרו ודיינמיק, יצרנית מוצרי אודיו שמהרגע הראשון כיוונה לשוק העליון, ללמבורגיני – שם שגורם לכל חובב מכוניות מורעל להזיל ריר? נדמה שהתשובה לשאלה הזאת ברורה. העיקר שיש את הסמל של למבורגיני אין שלוש חברות איקוניות כאלה מתחברות? הן מציעות אוזניות שמשלבות את הטכנולוגיה הגבוהה של זו עם העיצוב של זו, ובמיוחד עם סמל השור התוקפני של יצרנית מכוניות היוקרה. השם המלא של האוזניות הללו, שהן אוזניות קשת מלאה שמציעות כיסוי מלא לאוזניים, הוא MW65 Automobili Lamborghini Headphones. מעבר לעיצוב, הן כוללות יכולות ביטול רעשים אקטיביות, כך שניתן ללכת איתן ברחוב בלי לשמוע כמעט כלום מהסביבה. החיבור שהן מגיעות אתו הוא בלוטות' 5.0, זמן העבודה עומד על עד 24 שעות ולפי החברה, אפשר להתרחק מהמקור שהן מחוברות אליו עד למרחק של 30 מטרים – לא פחות. אבל מה זה משנה? העיקר שיש עיצוב יפה ואת הסמל של למבורגיני… לא? כך או כך, ובהתאם למותג יוקרה כמו למבורגיני, הן עולות 549 דולר.

האם אפל (Apple) מכוונת דרכה גם אל מסלול שיוביל אותה תרתי משמע אל הכביש? לפי דיווחים חדשים היא משתפת פעולה עם יצרנית המעבדים שלה TSMC – זו שגם מייצרת עבורה, דרך אגב, את מעבדי ה-M1 החדשים – כדי לפתח מעבד עבור 'מכונית אפל'. כבר מזה זמן מה ידוע שאפל מובילה פרויקט שמכונה טיטאן (Titan), שההערכה הייתה שבו היא מפתחת טכנולוגיה עבור רכבים אוטונומיים, אבל אף אחד לא העריך עד עתה כי מדובר באפשרות שהחברה תפתח מכונית שלה עצמה, בסגנון של טסלה (Tesla). #Apple has moved its Project Titan self-driving car division to fall under the leadership of artificial intelligence chief John Giannandrea, who also leads Apple's #Siri and machine learning teams. pic.twitter.com/hvOMQfY9Bh — Apple Doc  (@Apple__Doc) December 9, 2020 לפי דיווח של אתר שרשרת הייצור דיגיטיימס, TSMC שוקלת, לצורך העניין, להקים מפעל לייצור השבבים הייעודיים לרכב של אפל בארצות הברית, ואולי אף להרכבתו, ושהיא נמצאת כבר בבדיקה של ספקים אפשריים להקמה ולתפעול לאחר מכן. תחזית קודמת של האנליסט מינג-צ'י קו, שנחשב לאחד האמינים בתחזיות שלו לגבי חברת התפוח, טענה שאפל תוציא את ייצור שבבי המכונית למיקור חוץ ב-TSMC, ושהופעת הבכורה של המכונית בשוק לא תתרחש לפי 2023, ואולי אף תתעכב עד 2025. עוד דיווח מסוף השבוע סיפר שאפל ערכה שידוד מערכות קל, והעבירה את קבוצת המכונית האוטונומית שלה לפיקוח של תחום הבינה המלאכותית ולימוד המכונה בחברה. אלו שני נושאים הקשורים היטב אחד בשני – וגם במקרה הזה, תוך הערכה שהחברה שוקלת האם להשיק מכונית משלה, לתכנן מערכות עבור יצרניות רכב אחרות, או לתכנן מעבדים בלבד.

הלחצים שמפעילות חברות, לעיתים, על סוקרי חומרה על מנת לקבל סקירות חיוביות יותר הם נושא שבדרך כלל לא מדברים עליו בגלוי – ואם כן, בעוצמת קול נמוכה. אבל בסוף השבוע הוא עלה לכותרות וזאת בעקבות החלטה של אנבידיה (NVIDIA) להתחיל להחרים את ערוץ הסקירות האוסטרלי Hardware Unboxed בגלל שהוא, לטעמה, לא מסקר את כרטיסי התצוגה החדשים שלה כמו צריך. מדובר בסקירה של כרטיס תצוגה בתצורת Founder Edition, כרטיסים ש-אנבידיה מייצרת בעצמה בכמות מוגבלת לצורך סקירות וכדי להציג את המעבדים הגרפיים החדשים שלה – כשהפעם מדובר במשפחת כרטיסי GeForce RTX 30 החדשה, עם הדור השני של מעבדי ה-RTX ומעקב הקרניים. Nvidia have officially decided to ban us from receiving GeForce Founders Edition GPU review samples Their reasoning is that we are focusing on rasterization instead of ray tracing. They have said they will revisit this "should your editorial direction change". More to come — Hardware Unboxed (@HardwareUnboxed) December 11, 2020 המכתב המדובר פורסם מאוחר יותר, וממנו עולה ש-אנבידיה הודיעה לאתר שמעתה הוא לא יוכל לקבל ממנה יותר את כרטיסי ה-FE, ושהוא יצטרך להיות בקשר עם יצרניות כרטיסים, ואילו היא תבדוק בעתיד האם הדרך בה נוקט האתר השתנתה. Hey @nvidia @NVIDIAGeForce hypocrites, Why are you using Hardware Unboxed's recommendation and, at the same time, asking them to modify their review methodology of your products? pic.twitter.com/EZWIZ7xe9z — George Ivanov (@RavenBeard_PLBG) December 12, 2020 ציוץ זועם אחד מני רבים, שטוען שחברת אנבידיה צבועה הפרסום הזה עורר תגובות רבות של סוקרים ברשת, וכאמור הוביל גם לפרסום המכתב המלא, ולתגובות שרק הלכו וגדלו כנגד הטענות של אנבידיה, עם עשרות אלפי חשיפות ועם דיווח כמעט בכל אתר טכנולוגי. הלחץ הזה שהופעל, על ידי סוקרים ושחקנים כאחד, גרם בסופו של דבר לחברה להתקפל, ובמהלך היום הודיעו אנשי Hardware Unboxed על מכתב נוסף שקיבלו מ-אנבידיה ובו היא מתנצלת וחוזרת בה מכל טענותיה.

אירועי שעת הקוד שהתקיימו לפי חג החנוכה נחתמו במטח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, עם סיום פרויקט כתיבת קוד לחנוכיות דיגיטליות עם התוכנית קוד פלוס, שבמסגרתו השתתפו יותר מ-15,000 תלמידים בכ-120 בתי ספר ברחבי הארץ ביצירה עצמאית של חנוכייה. המהלך ציין  את אירועי שעת הקוד העולמי, המעודדים ילדים בכל רחבי העולם להתנסות בשעה אחת של תִכנות וכתיבת קוד. תוכנית קוד פלוס מאפשרת לילדים בכיתות ד' עד ו', ברמות למידה שונות, ובכלל זה ילדים עם צרכים מיוחדים, לעמוד במשימות תכנות באמצעות סקראץ' – שפת בלוקים ידידותית וקלה להבנה, שלב אחרי שלב. בחלק ממוקדי התוכנית ההדרכה התבצעה באמצעות סטודנטים למדעי המחשב במסגרת חונכות פר"ח. סימונה הולשטיין, ראש צוות מדעי המחשב, מטח, ציינה, כי  "אוריינות דיגיטלית היא לא מקצוע העתיד, אלא צו היום והשעה. היא נדרשת בכל תחומי הלמידה והחיים, אך עד שתהפוך למקצוע ליבה אנו במטח יחד עם משרד החינוך מקדמים אותה באמצעות הכלים העומדים לרשותנו. אנו רואים שיותר ויותר ילדים בכיתות ד' עד ו' נחשפים לעולמות התכנות, ובכך הם עושים צעד ראשון וחשוב להיכרות עם האקוסיסטם הטכנולוגי". ג'יהאן בוטו, מורה בביה"ס רעים בשמשית: "הילדים התלהבו מהפעילות, נהנו ממנה מאוד ושלחו את הברכה להורים ששיבחו את היצירה. כמורה, אהבתי את הרעיון שכל ילד יכין ברכה דיגיטלית ומקורית ויעביר אותה להורים, למשפחה ולחברים. כולם הביעו התלהבות והתרגשות".

פתרונות מתקדמים לניהול תמריצי אנשי מכירות בהיי-טק. אינסנטיבס סולושנס אינסנטיבס סולושנס (Incentives Solutions), החברה המובילה בישראל בפיתוח ויישום של מערכות המסייעות לתכנן ולנהל תמריצים לאנשי מכירות, שירות, וערוצי הפצה, השלימה פרויקט להטמעת פתרון ניהול התמריצים שלה JOOPY Tech בחברת אבטחת הסייבר צ'קמרקס (Checkmarx). הפתרון הייעודי לחברות היי-טק מספק לצ'קמרקס כלים רבי עוצמה וידידותיים לניהול התמריצים של מאות אנשי המכירות והתמיכה שמעסיקה החברה ב-70 מדינות ברחבי העולם. הפתרון של אינסנטיבס סולושיינס אומץ כבר על ידי חברות טכנולוגיה רבות בישראל וביניהן אמדוקס, קנשו, רפאל ועוד.  מערכת JOOPY Tech פותחה על רקע העובדה שניהול תמריצים של אנשי מכירות בחברות היי-טק הוא אחד מהאתגרים המורכבים שאיתם מתמודדות חברות המפתחות ומשווקות מוצרים ושירותים טכנולוגיים. זאת מכיוון שבכל עסקת מכירה מעורבים מספר בעלי תפקידים, כולל: מנהל המכירות, איש המכירות, איש ה-Pre-Sale, מנהל המוצר האזורי (Region), מנהל האזור, ועוד – וחלוקת הקרדיט ביניהם מורכבת ודינמית. יתרה מזאת, שוק ההיי-טק הדינמי מחייב שינויים תכופים ביעדי המכירות, בשיעורי התמריצים ושילוב מוצרים ושירותים חדשים שנכנסים לשוק. השימוש בגליונות אלקטרוניים לצורך הדבר התגלה כבלתי יעיל, וכמבוסס על עבודה ידנית רבה ולא מדויקת. פתרון מקצה לקצה לניהול התמריצים של אנשי המכירות מערכת JOOPY Tech מספקת לצ'קמרקס פתרון מקצה לקצה לניהול התמריצים של אנשי המכירות. בשלב הראשון היא מפיקה Goal Sheet, המציג את יעדי המכירות של כל בעל תפקיד בתהליך, וכן את התמריצים שלו בתרחישים שונים. בשלב השני מערכת החוקים מחשבת את התמריצים, תוך שקלול היחסים בין בעלי התפקידים השונים, לרבות המרכיבים הטריטוריאליים. ולבסוף, התמריצים שחושבו על ידי המערכת מוזנים למערכת ה-Workflow, לצורך אישור של המנהלים הרלוונטיים. המערכת מציגה בפני כל איש מכירות של צ'קמרקס בזמן אמת תמונה אחודה ומדויקת של ביצועי המכירות ומצב התמריצים שלו. ביכולתו לעקוב בזמן אמת אחר התמריצים המצטברים ואופן חישובם, לבדוק עמידה ביעדיו וסטטוסים שונים נוספים. מנהלי צ'קמרקס יכולים להפיק דו"חות שמציגים בפניהם תמונת מאקרו של הביצועים והתמריצים, להבין מגמות ולהסיק תובנות שונות. בכל עת, המערכת מאפשרת לבצע שינויים בחוקים עקב שינויים בשוק, הגדרה של יעדים חדשים, השקת מוצרים ושירותים חדשים וכדומה. יישום השינויים מתבצע אוטומטית ברחבי המערכת, ולכל איש מכירות לפי ה-Goal Sheet שלו, ללא כל עבודה ידנית. עמיר פיסלויץ, מייסד ומנכ"ל אינסנטיבס סולושנס: "מערכות ייעודיות לניהול תמריצים הוכחו בכל העולם כמגבירות מוטיבציה ואמון של צוותי המכירות והשירות, והן מגדילות את המכירות בשיעורים משמעותיים. דווקא בחברות היי-טק, המפתחות את טכנולוגיות העתיד, ממשיכים לעשות שימוש בכלים ידניים בכ-90% מהחברות והדבר כרוך בבזבוז משאבים, אי דיוקים ואי מימוש מלוא פוטנציאל המכירות. עמלות היתר החבויות מוערכות בכ-5%-3% מסך התמריצים המשולמים. כיוצא מכך, בחברות היי-טק וארגונים גדולים, 'אי הדיוקים' הללו מסתכמים לכדי מאות אלפי דולרים ברבעון. חברות שאינן משקפות לעובד בזמן אמת את ביצועיו והתמריץ הצפוי לו, למעשה פוגעות במטרה שלשמה נועדו התמריצים. צ'קמרקס וחברות היי-טק מובילות נוספות בארץ ובעולם מסמנות נקודת מפנה בהתייחסות התעשייה לתחום חשוב זה לעתידן". אינסנטיבס סולושנס הינה חברה טכנולוגית מובילת שוק בתחום הגברת המכירות, שיפור ביצועים, חישובי עמלות, פרמיות, בונוסים ושכר עידוד. מוצר התוכנה שפיתחה החברה, JOOPY, מאפשר הגברת ביצועים, תוך מתן כלים אפקטיביים לעובדים ולמנהלים להגדיר ולנהל את המודלים לחישובי העמלות, ואפשרות לראות את החישובים באופן שוטף. הפתרון מציע ניתוח מעמיק של ביצועי העובדים ותשלומי העמלות. ניתוח זה מאפשר להנהלת החברה להשיג בקרה אפקטיבית על עמידה ביעדי הביצועים והתשלומים, ולשפר באופן משמעותי את התוצאות העסקיות. מוצר החברה, JOOPY, זמין ללקוחות ב-Cloud וגם יכול להיות מותקן באתר הלקוח. אפליקציית מובייל מאפשרת לעובדים ולמנהלים שקיפות ויכולות בקרה מתקדמות. לחברה בסיס לקוחות רחב, ועל לקוחותיה נמנים חברות כמו: אמדוקס, DHL, חברת החשמל, אסם, קוקה קולה, טבע, שטראוס, סלקום, כלל חברה לביטוח, פסגות ורבות אחרות.

מינוי ממונה על הגנת הפרטיות, שעד כה היה בגדר המלצה, צפוי להפוך לחובה חוקית – כך עולה ממפגש שערכה היום (ב') הרשות להגנת הפרטיות, בעקבות אירועי אבטחת המידע והסייבר שקרו באחרונה, דוגמת זה של חברת הביטוח שירביט. ברשות טוענים שמינוי ממונה שכזה יוכל לסייע בהקטנת הסיכון לכך שיקרו אירועים כאלה. המפגש התקיים בעקבות מסמך שהרשות הוציאה באוקטובר האחרון, שבו היא ממליצה לארגונים למנות ממונה שכזה. אלא שבניגוד למגמה לחוקק זאת כחובה בחוק, אז היא טענה כי מינוי וולונטרי של מנהל בכיר לתפקיד הוא הפרקטיקה המומלצת. כך או כך, ד"ר שלומית ווגמן, ממלאת מקום ראש הרשות, אמרה כי "החשיבות של מינוי ממונה על הגנת הפרטיות מקבלת משנה תוקף לאור אירועי אבטחת המידע והסייבר האחרונים. זהו כלי מאוד חשוב כדי לסייע לארגונים למזער אירועי אבטחת מידע". עו"ד ניר גרסון, סגן ראש מחלקת ייעוץ משפטי ואסדרה ברשות, אמר במפגש כי "אין ספק שמינוי ממונה לתחום היה מקטין מאוד את הסיכון לאירועים כמו זה שאירע בשירביט. עצם העובדה שקיים נושא משרה בכיר בארגון שחושב פרטיות, ובעקיפין גם אבטחה, משפיע עליו". העברת החקיקה תתעכב אם נצא לבחירות החלת החובה למינוי ממונה על הגנת הפרטיות בחוק היא חלק מתיקונים לחוק שברשות עובדים עליהם בימים אלה, יחד עם שר המשפטים, אבי ניסנקורן. יצוין כי חוק הגנת הפרטיות הנוכחי מיושן – הוא חווק לפני ארבעה עשורים. העברת החקיקה תלויה בשאלה האם המדינה תצא למערכת בחירות נוספת, לאור אי ההסכמות בין הליכוד לכחול לבן – דבר שיקרה אם הכנסת לא תעביר את תקציב המדינה עד ליום ד' בשבוע הבא. באוקטובר האחרון פרסמה הרשות מסמך שעומד על החשיבות שבמינוי ממונה על הגנת הפרטיות וכולל המלצות לארגונים מה צריך התפקיד לכלול. ברשות סבורים שמינוי ממונה לתחום ירכז את כל נושאי הפרטיות תחת גורם אחד ויסייע לארגונים לעמוד בהוראות החוק והתקנות – לטובת הארגונים עצמם והלקוחות. לדברי עו"ד וגמן, "ממונה על הגנת הפרטיות יתרום לניהול מידתי ואחראי של הארגונים, ישיג להם ערך ויגביר את אמון הלקוחות. זה תו תקן שמשדר ללקוחות שאכפת לארגון מהם. הדבר יכול גם למזער את החשיפה להליכים משפטיים". "הממונה על הגנת הפרטיות לא צריך להיות תחת המנמ"ר" עו"ד גרסון ציין שלממונה על הגנת הפרטיות "צריכה להיות הבנה נאותה בטכנולוגיות מידע ואבטחת מידע. הוא לא צריך להיות בהכרח מומחה לתחומים אלה, אבל צריך שתהיה לו הבנה מספקת בהם. בעיקר, הוא צריך להכיר את דיני הגנת הפרטיות – בארץ ובעולם – ואת האתיקה המקצועית. כמו כן, רצוי מאוד שהוא יהיה חלק מההנהלה הבכירה או לפחות ידווח לה ישירות". הוא הוסיף כי "לא נכון שהממונה יהיה כפוף למנמ"ר, כי המנמ"ר נמדד לפי הביצועים ומנהל האבטחה לפי ההגנה – וזה עשוי להתנגש". כמו כן, הוא קרא למדינה לתמרץ ארגונים למנות ממונה על הגנת הפרטיות – בין אם בתמריצים כספיים או אחרים. עו"ד שלומית ווגמן, ממלאת מקום ראש הרשות להגנת הפרטיות. צילום מסך: יניב הלפרין "סכומי הקנסות על הפרת הפרטיות – מגוחכים" עו"ד ווגמן פירטה במפגש את כלי האכיפה שהרשות נוקטת בהם באירועי הפרת פרטיות. "כשיש מקרה לאומי כמו זה שאירע בשירביט, הרשות פועלת במספר מישורים: קיום אכיפה מנהלית או פלילית – הן נגד הארגון שבו קרה האירוע והן נגד ההאקר; ביטול או הטלאה של רישום מאגר מידע, מה שלא יאפשר לארגון לפעול באופן תקין; חיוב בעל מאגר המידע להודיע על האירוע ללקוחות שעשויים להיפגע, כמו שעשינו במקרה של שירביט ויכולת לתת אישור מתי להעלות את מערכות המידע מחדש". כחלק מסדרת תיקוני החקיקה שהרשות עובדת עליהם, היא פועלת להעלאת סכומי הקנסות הקיימים, שאותם כינתה עו"ד ווגמן "מגוחכים". לדבריה, "התיקונים שאנחנו מקווים להעביר יהיו משמעותיים וישנו משמעותית את סטנדרט אבטחת המידע במשק". בהמשך היא חזרה על הקריאה "לחברות, גופים, בעלי מאגרים ויועצים לחשוב על המידע שנאסף – האם הם לא אספו מידע מעבר לדרוש. אם בעבר הייתה תפיסה שכדאי שיהיה לארגון כמה שיותר מידע, לעתים עודף מידע הוא משקולת עליו, כי הוא חושף אותו לסיכונים נוספים שנוגעים לשמירת המידע. על הארגון לשקול האם לא כדאי להיפטר מחלק מהמידע. כמו כן, עליו לבצע סקר סיכונים, לאבטח פיזית את המקום שבו המידע נשמר, לדאוג לניהול הרשאות גישה, זיהוי, אימות ובקרה, ניהול אירועי אבטחת מידע, אבטחת התקנים ניידים ועוד".

בנקים וחברות ביטוח מהווים יעד אטרקטיבי לתוקפים מאז ומתמיד, אך השנה האחרונה האיצה את תחכום התקיפות ואת אחוזי ההצלחה של ההאקרים, שרואים בחברות שונות קרקע פורייה למתקפות שמטרתן גניבת כספים ומידע רגיש, סחיטה וריגול. בעוד שההאקרים משפרים את כלי התקיפה שלהם, נדמה שארגונים רבים עדיין ממשיכים להסתמך על מערכות ההגנה המסורתיות, מתוך הנחה שאלה יעמדו במשימת ההגנה במציאות החדשה. קבוצות התקיפה השונות יודעות לנצל היטב את החלל שנוצר ואת פרצות האבטחה הקיימות, והתוצאה היא זינוק עולמי בהיקף המתקפות, שכן לפעמים מספיקה טעות אנוש של עובד יחיד כדי לחשוף ארגון שלם. מתקפות אלה, שנגרמו בגלל פעולה פשוטה של פתיחת מייל או הורדת קובץ נגוע, יכולות להוביל לתוצאות הרסניות, כגון נזק תדמיתי קשה, ביטול עסקאות ענק, אובדן מידע וגישה למערכות, והחמור ביותר – סיכון אישי של לקוחות החברה שהמידע האישי עליהם נגנב. בעת האחרונה עלתה המודעות למתקפות סייבר ואיתה הפתרונות הקיימים בשוק. לעתים קרובות, פתרונות אלה לא מספיקים כדי לשפר את מאזן הכוחות שנוצר. ארגונים רבים, פרטיים וממשלתיים, קטנים וגדולים, סובלים ממחסור חמור של תקציבים וכוח אדם מקצועי ומיומן בתחום הגנת הסייבר, ונאלצים להסתפק במערכות הגנה מסורתיות, שלא מסוגלות טכנולוגית לעצור מתקפות סייבר ב-2020. חברות אבטחה רבות מאמינות שהפתרון שלהן פועל היטב ומבטיחות להגן על לקוחותיהן בעת צרה, וחלקן אף מספקות את המערכת בחינם לתקופה, אך לא כל חברה בטוחה מספיק ביכולתה לממש את ההבטחה הטכנולוגית ולגבות אותה במזומן. שירות חדש שיגן עליכם ביטוחית חברת הסייבר ההגנתית סייבריזן (Cybereason), שחקנית מובילה בשירותי EDR ,NGAV ו-IR, משיקה שירות חדש, שבמסגרתו היא תספק ביטוח בסך של מיליון דולר במקרה של פריצה. השירות החדש כולל בתוכו כיסוי לתקיפות מסוגים שונים: מתקפות יום אפס, נוזקות שונות, מתקפות כופרה ועוד. השירות זמין ללא עלות נוספת ללקוחות ה-Ultimate Package של סייבריזן. חבילה זו מספקת פלטפורמת הגנה מתקדמת, המאפשרת לארגונים לפקח באופן רציף אחר המערכות השונות בארגון, וכן לזהות, לחקור, לבודד ולעצור מתקפות בזמן אמת. לצורך שירות זה, סייבריזן מציבה צוות מקצועי ומיומן שמטרתו לפקח על הסביבה הארגונית של הלקוח (24×7) ולהעניק סיוע בניהול הפלטפורמה, עצירת מתקפות וניתוח התנהגויות חשודות. "סייבריזן הוקמה במטרה לעצור את היתרון היחסי שיש לתוקף ולהשיב את השליטה אל המגן. אנחנו בטוחים שפלטפורמת ההגנה והשירותים שלנו יגנו על לקוחותינו ממתקפות סייבר מתוחכמות. אנחנו כה משוכנעים בכך ולכן מגבים את הטכנולוגיה שלנו באחריות להגנה בהיקף של מיליון דולר", מסר ליאור דיב, מייסד ומנכ״ל סייבריזן. למידע נוסף על חבילת הביטוח של סייבריזן ולהשארת פרטים לחצו כאן. מה עושה פלטפורמת ההגנה של סייבריזן? סייבריזן היא חברת סייבר הגנתית ישראלית, שמגנה על נקודות הקצה בארגונים ומטרתה לבצע זיהוי, מניעה ונטרול של תקיפות סייבר. החברה נוסדה ב-2012 על ידי שלושה יזמים יוצאי 8200 – ליאור דיב, יונתן שטרים-עמית ויוסי נער, ומונה כיום יותר מ-650 עובדות ועובדים, שפרוסים ברחבי העולם – ובפרט בטוקיו, לונדון, בוסטון ותל אביב. פלטפורמת ההגנה של סייבריזן אוספת מידע מכלל תחנות הקצה בארגון (מחשבים, שרתים, טלפונים ועוד) ומנתחת את פעולותיהן. בעזרת המידע הרב, שנאסף בזמן אמת, הפתרון מזהה התנהגויות זדוניות ומציג את השתלשלות האירוע באמצעות ממשק פשוט ואינטואיטיבי. הפלטפורמה מאפשרת לארגונים לפקח באופן רציף אחר המערכות השונות בארגון, וכן לזהות, לחקור, לבודד ולעצור התקפות בזמן אמת. בנוסף למוצרי החברה, סייבריזן מציעה שירותים נלווים (24×7), שמסייעים ללקוחות בניהול התוכנה, ניתוח ועצירת תקיפות. המערכת של סייבריזן החברה פועלת ביותר מ-40 מדינות ובין לקוחותיה ניתן למצוא את החברות המובילות בעולם ממגוון תחומים, לרבות בנקים, תאגידים פיננסיים בינלאומיים, יצרני תרופות, חברות תוכנה ושירותי IT, חברות מזון, קמעונאות ועוד. לסייבריזן צוות מחקר ייחודי בשם Nocturnus, שמורכב מחוקרים מומחים, יוצאי יחידות צבאיות וממשלתיות מובחרות. לצוות מספר תפקידי מפתח, ובהם: ביצוע מחקרי אבטחה מתקדמים, ניטור יום יומי ופרו-אקטיבי של איומי סייבר גלובליים ומתן תגובה בזמן אמת. מראשית דרכה ועד היום, סייבריזן גייסה כ-400 מיליון דולר, והיא נושאת את התואר הנחשק חברת חד קרן, ששוויה מוערך ביותר ממיליארד דולר.