The headlines that made most buzz on this page
30/12/20 13:05
10.71% of the views
מאת אנשים ומחשבים
רפאל פרנקו, סגן ראש מערך הסייבר הלאומי לעמידות, יעזוב מחר (ה') את תפקידו.
פרנקו הגיע למערך הסייבר הלאומי לאחר שעבד בין השנים 2009 ל-2015 ברא"מ (ר"ת הרשות הלאומית לאבטחת מידע) בשב"כ. הוא עבר למערך ב-2015, עם הקמתו במסגרת החלטת ממשלת ישראל. בתחילה הוא היה אמון על העברת תחומי האחריות השונים בהגנת הסייבר מהשב"כ למערך, כמו גם על תחומי הרגולציה והכשרות ההון האנושי לתחום. לאחר איחוד מטה הסייבר ורשות הסייבר, והקמת מערך הסייבר הלאומי, פרנקו מונה לסגנו של יגאל אונא, ראש המערך, לתחום העמידות בסייבר, ועמד בראש המכלול העוסק בכך. יש לציין שמערך הסייבר שייך למשרד ראש הממשלה וכפוף אליו ישירות, וראשו משמש גם כיועץ הממשלה לתחום.
לפרנקו בן ה-46 יש תואר ראשון בניהול מדע המדינה מהאוניברסיטה הפתוחה ושני תארים שניים: בניהול מצבי חירום ואסון מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ובהתנהגות בעלי חיים מהפקולטה של האוניברסיטה העברית ברחובות. כמו כן, הוא בעל הסמכות בינלאומיות רבות בתחומי אבטחת מידע והגנת הסייבר.
"תורם מרכזי לאסטרטגיית הגנת הסייבר – בשקט, אבל בנחישות"
בכוונת פרנקו לפנות לשוק הפרטי ולהקים חברה שתסייע לייצר עוד סטארט-אפים ויזמויות בתחום טכנולוגיות סייבר, לצד ייעוץ אסטרטגי וניהול משברים בסייבר. גורמים בענף הגנת הסייבר אמרו כי "פרנקו היה תורם מרכזי לעיצוב ובניית אסטרטגיית הגנת הסייבר הלאומית, ועשה זאת בדרכו – בשקט, אבל בנחישות. הייתה לו מחויבות לפעול לקידום הגנת הסייבר בישראל תוך בניית והקמת מערך הסייבר הלאומי. הוא היה בין הגורמים המרכזיים שהביאו לכך שמדינת ישראל נמצאת ברשימת חמש המדינות המובילות בתחום, והוא פעל, תוך כדי תנועה, כדי להוביל את ישראל לעולם המחר – המשתנה במהירות עצומה".
בהודעה ששלח לעמיתיו וחבריו כתב פרנקו כי "אני מסיים 28 שנות שירות במערכת הביטחון ויוצא לדרך חדשה. בשנים האחרונות היה לי הכבוד להוביל חזון למעשה, ולקדם את מדינת ישראל להיות מעצמת סייבר. היכולת ליצור חזון משותף ברוח חברות, רעות וערבות הדדית היוותה עקרון חשוב באסטרטגיית ההגנה שהובלתי. עם פרישתי אקים חברה פרטית המבוססת על ערכים של חדשנות, מחקר והשקעות בתחומי טכנולוגיות מתקדמות וסייבר, לצד פעילות התנדבותית שאותה החלטתי לקדם לרווחת התעשייה, המשק ואזרחי ישראל".
בכנס IT & Security של אנשים ומחשבים, שהתקיים לפני כשבועיים, התייחס פרנקו למתקפות הסייבר האחרונות ואמר כי "אנחנו רואים עלייה אקספוננציאלית בהיקף המתקפות – נגד משרד האוצר בארצות הברית, פייראיי, סולארווינדס, בארץ נגד שירביט, ועוד", הדגיש. הוא התייחס גם לאירוע המתקפה על שרשרת האספקה של עמיטל דטה ואמר כי "מדובר באירוע בלימה. לפני שהוא פורסם, המערך יצר קשר עם כל החברות העלולות להיות בסיכון, והתריע בפניהן. אנחנו נמצאים בשיתופי פעולה עם חברות האבטחה ועם מאות ארגונים שפועלים עם ה-CERT הלאומי".
30/12/20 16:00
5.95% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"מהר מאוד אחרי קבלת ההנחיה להתחלת החיסונים, לפני כשבוע וחצי, הבנתי שעלינו, באגף מערכות המידע של מכבי שירותי בריאות, לנהל את הביקושים, כדי לעמוד בביקושים המטורפים שאין תשתית תקשורת שיכולה לעמוד בהם. הבנתי שאם לא נעשה זאת – פשוט נקרוס, ושעלינו לעשות זאת בצורה חכמה", כך סיפר אופיר קדוש, סמנכ"ל מערכות המידע הקופה. קדוש אמר את הדברים בראיון לאנשים ומחשבים במסגרת הפרויקט המיוחד על פעילות אנשי ה-IT במבצע החיסונים הלאומי (לראיון עם שימי ארנסט, מנמ"ר בית החולים שיבא, לחצו כאן).
המענה הראשוני שאגף מערכות המידע של מכבי, קופת החולים השנייה בגודלה במדינה, טיפל בו הוא הגדלת הקיבולת בערוצים הדיגיטליים. "הבנו שלא נוכל לתת מענה אנושי לכל פונה ולכן, הפתרון שלנו היה באמצעות מערכות IVR", ציין קדוש. "המבוטח מתבקש להשאיר במערכת את פרטיו ואנשי המוקד חוזרים אליו עם מועדים לתורים לחיסונים הראשון והשני בו זמנית".
במכבי השתמשו לצורך כך במערכות קיימות, עם שדרוגים והרחבות שצוות אגף מערכות המידע ביצע ב-48 השעות שניתנו כהתראה, במהלך סוף השבוע שעבר.
אופיר קדוש, סמנכ"ל מערכות המידע של מכבי שירותי בריאות. צילום: אלעד גוטמן
לדברי קדוש, הפעילות בשירותים הדיגיטליים של מכבי סביב מבצע החיסונים הייתה ערה, אבל כמו כל מוסד רפואי אחר שלוקח חלק בפרויקט, היה גם עליהם ליצור מענה לאוכלוסיות שאין להן גישה לשירותים אלה, כגון קשישים וחרדים. הדבר נעשה במיוחד באמצעות המוקד הטלפוני.
קיצור זמני ההמתנה ותהליך החיסון – באמצעות ה-IT
אתגר נוסף שמערכות המידע סייעו לו הוא קיצור זמני ההמתנה במוקדי החיסון שמכבי פרשה ברחבי הארץ, וקיצור הזמן בין הרגע שבו המטופל נכנס על מנת להתחיל את תהליך קבלת החיסון ועד לסיומו. "תהליך הקליטה, הרישום והמעקב אחרי החיסון ומקבלו נעשה באמצעות אפליקציה שנמצאת בעמדות של האחיות במוקדים", הסביר קדוש. "עובדה זו ייעלה מאוד את התהליך, ורבע שעה, ואף פחות, אחרי שהמטופל נכנס לקבל את החיסון – הוא יוצא בחזרה לביתו".
עוד אתגר שהוא ואנשיו סייעו בו הוא שינוע החיסונים – תהליך מורכב מאוד עבור כל המוסדות הרפואיים שנותנים אותם, עקב תנאי הקור הקיצוניים שבהם הם נדרשים להיות, והעובדה שהתוקף שלהם פג מהר מאוד אחרי שמוציאים אותם מהמקפיאים. קדוש ציין שהטכנולוגיה מסייעת בניהול מדויק של מלאים ו-ויסות החיסונים בין המוקדים, כדי לוודא שלא יהיה מחסור אולם גם לא יישארו חיסונים ללא דרישה, כי אי אפשר לשמור אותם.
"בסך הכול", ציין, "עד כה, מבצע החיסונים מתנהל במכבי בצורה טובה. לקופה יש יכולת שליטה על כל התהליך והעומסים על המוקדים התייצבו, הגם שמספר המחוסנים היומי הולך וגדל".
30/12/20 11:16
4.76% of the views
מאת אנשים ומחשבים
עובדי שע"מ, זרוע המחשוב של רשות המיסים, פתחו הבוקר (ד') בשביתה והם לא מאפשרים לבצע כל פעילות שקשורה במערכות המחשוב של הרשות. זאת, לאחר שיו"ר הוועד, דורון דודו, הודיע בעבר שאם עד יום ב' האחרון ההנהלה לא תגיע עם העובדים להסדר על שורת תביעות שלהם, בעיקר נגד מגמת ההפרטה של שע"מ, הם יחריפו את העיצומים, שבהם הם החלו בשבוע שעבר.
במכתב שפרסם הבוקר דודו הוא כותב: "לצערנו הרב, יש ניסיון ניכר מצד ההנהלה להפריט בצורה בוטה את שע"מ. המדינה וערן יעקב, מנהל רשות המיסים, מאפשרים לחברות פרטיות לקבל פרויקטים ששייכים לארגון שלנו, בעלויות גבוהות יותר מאשר העלויות שלנו". לדבריו, השביתה נועדה לבלום את ההפרטה, והוועד החליט לבצע אותה לאחר ניסיונות לנהל משא ומתן עם ההנהלה, "תוך איפוק וסובלנות, ומתוך רצון לתת לארגון את הרושם שפנינו פונות לשלום".
לטענת הוועד, להנהלה ידוע כי הפרטה בהיקף גבוה מסכנת את מקום עבודתם של עובדי שע"מ, "ויש בכוחה להשחית את המערכות הרגישות ביותר במדינה".
מהנהלת רשות המיסים נמסר כי הרשות תפעל לצמצום הפגיעה, ככל שתהיה, בלקוחותיה.
30/12/20 12:04
4.76% of the views
מאת אנשים ומחשבים
עוד הצלחה ישראלית: סימילאר ווב, שמציעה סטטיסטיקות לגבי הגלישה וניתוח התנהגות הגולשים ברשת, עומדת לנסות את מזלה בשוק המניות של נאסד"ק בניו-יורק ומתכננת בקרוב הנפקה על פי שווי שוק של שני מיליארד דולר – כך דווח הבוקר (ד') בכלכליסט. בשלב זה לא ברור מתי ההנפקה תצא לפועל, בהנחה שזו אכן תקרה. הדיווח הזה מגיע כחודשיים לאחר שהחברה הודיעה על גיוס של 120 מיליון דולר ושל 200 עובדים.
ההנפקה של סימילאר ווב מגיעה במצב שמיטיב עם החברות הטכנולוגיות שרוצות להנפיק, שכן בשוק ההון יש כסף זול ומגפת הקורנה המחישה את חשיבות הטכנולוגיה. זו אינה החברה הישראלית היחידה שמתכננת בימים אלה הנפקה בנסדא"ק: השבוע פורסם בכלכליסט כי אי טורו מתכננת להצטרף גם היא לשוק המניות של ניו-יורק, על פי שווי של חמישה מיליארד דולר. חברות נוספות כחול לבן שהנפקה או מיזוג נמצא.ת על הכוונת שלהן הן טאבולה – לאחר כישלון עסקת המיזוג שלה עם אאוטבריין, מאנדי ואיירון סורס.
הפלטפורמה של סימילאר ווב בוחנת ומקטלגת התנהגויות גולשים באתרים השונים. ניתוח נתונים אלה מאפשר לבעלי האתרים לחזות את התנהגות הגולשים, ולהשתמש בכך כדי לקדם את האטרקטיביות של האתרים ולמשוך אליהם טראפיק. הטכנולוגיה שלה מבוססת על אלגוריתמים שמנתחים את המידע ומספקים תמונה על מגמות הגלישה.
הקורונה עשתה טוב לחברות האינטרנט
סימילאר ווב נוסדה ב-2007 על ידי ניר כהן ואור עופר, המשמש כמנכ"ל החברה. לפי קראנץ' בייס, היא גייסה עד כה 235 מיליון דולר – כמחצית מהם בסבב שהסתיים לפני כחודשיים, כאמור, והובל על ידי ויולה ו-ION Crossover Partners. כיום, החברה פעילה בעיקר מהחוף המזרחי של ארצות הברית, בדגש על ניו-יורק. יותר ממחצית מחברות הפורצ'ן 100 נמנות על לקוחותיה, כולל תאגידי ענק כמו גוגל, וולמארט ואדידס. כחברה פרטית, סימילאר ווב לא מפרסמת את התוצאות העסקיות שלה, אולם על פי דיווחים, מדובר בחברה רווחית, עם הכנסות שנתיות של 100 מיליון דולר.
הקורונה עשתה טוב לחברות האינטרנט, בהן סימילאר ווב, שכן הסגרים ברחבי העולם הביאו לעלייה בפעילות ברשת. לאנשים יש בימי קורונה אלה יותר זמן פנוי, ואחת הדרכים להתמודד עם השעמום היא צריכת תוכן.
30/12/20 12:21
4.76% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אפל (Apple) הפסידה בקרב זכויות היוצרים שלה מול קורליום (Corellium) – סטארט-אפ אבטחה מפלורידה, ולהפסד הזה עלולות להיות השלכות לא נעימות על ענקית ה-iPhone.
קורליום הוא שירות שהחל את דרכו ב-2018, המאפשר לבצע וירטואליזציה של מכשירי iOS. החברה מצאה דרך להריץ סימולטורים ל-iPhone או ל-iPad בשרתיה, ובכך להציע ללקוחותיה דרך נוחה להשתמש ב-iOS מרחוק. אפשרות זו לא מצאה חן בעיני אפל, אשר לאחר ששקלה אך לבסוף לא רכשה את החברה – הגישה נגדה בקיץ 2019 תביעה בגין זכויות יוצרים. ואולם השופט הפדרלי האמריקני רודני סמית' סבר אחרת, וסיכם את התיק בהפסד צורב לאפל וניצחון מכריע לקורליום.
הסטארט-אפ נוסד ב-2017 על ידי בעל ואישה בשם אמנדה גורטון וכריס ווייד, ומהר למדי הפכו חברת קורליום והטכנולוגיה שלה לפריצת דרך במחקר האבטחה, מכיוון שלקוחות החברה קיבלו את האפשרות להריץ מכשירי iPhone "וירטואליים" במחשבים שולחניים. למעשה, התוכנה של קולריום מייתרת את השימוש במכשירי ה-iPhone הפיזיים לצורך בדיקת האבטחה של ה-iOS, והופכת את התהליך לקל יותר, משום שהוא לא נתקל בתוכנות המיוחדות שנמצאות על המכשיר ומסרבלות את הבדיקה.
וירטואליזציה לצורך מחקר ואבטחה מותרת. מערכת ההפעלה של אפל
אחרי שלא רכשה – תבעה
אפל ניסתה בתחילה לרכוש את קורליום בשנת 2018, על פי רישומי בית המשפט. ואולם, כאשר מגעי הרכישה נפסקו, ענקית הטכנולוגיה תבעה את החברה, וטענה כי מכשירי ה-iPhone הווירטואליים שהיא מציעה – המכילים רק את הפונקציות החשופות הדרושות למחקר אבטחה – מהווים הפרה של חוק זכויות היוצרים שלה.
לפי הוושינגטון פוסט, השופט סמית' קבע בפסיקתו כי טיעוני אפל אינם קבילים, וכי לקורליום יש זכות מלאה להציע את שירותיה. בקביעתו בהתייחס לטענת הענקית מקופרטינו להפרה של זכויות היוצרים שלה, הגיב השופט ופסק שמדובר בעשייה במסגרת של מה שמכונה "שימוש הוגן" (fair use – שימוש המורשה על פי החוק האמריקני) בקניינה של אפל.
"ישנן עדויות ברשומות התומכות בעמדת קורליום, לפיה המוצר שלה מיועד למחקר אבטחה, וכפי שאפל מודה, אכן ניתן להשתמש בו למחקר אבטחה. יתר על כן, אפל עצמה הייתה משתמשת במוצר לבדיקות פנימיות, אילו הייתה רוכשת את החברה בהצלחה", ציין השופט.
השלכות הפסיקה עלולות לעשות צרות לאפל
פסק הדין הזה מייצג בפועל ובאופן גורף ניצחון של חוקרי אבטחה, שנמצאים בסכנה לתביעות או לקנסות בגין שכפול תוכנה המוגנת בזכויות יוצרים, כחלק ממאמציהם למצוא פגיעויות בה.
ואולם ספציפית בנוגע לאפל – מדובר על מכה עבור החברה, משום שהפסיקה הזו יכולה להיחשב כתקדימית ולהוות מצע בעבור חברות אחרות שיחליטו, ויהיו מסוגלות, להציע שירותים מאותו סוג בעתיד לבוא.
הפסיקה החדשה גם מגבילה את מאמציה של אפל להפעיל שליטה מלאה במערכת ההפעלה שלה, ובתוכנות ל-iPhone, ואת יכולתה לאלץ צדדים שלישיים להשתמש בכלי מחקר האבטחה הקנייניים שלה בלבד.
בנוסף, אפל התלוננה כי כלי כמו זה שפיתחה קולריום עלול ליפול לידיים הלא נכונות, ולהפוך לאיום רציני על אבטחת ה-iOS. ואולם לקורליום היה מענה גם לטענה זו, והיא סיפקה הוכחה שכל לקוח נבדק בקפידה על ידה, בדיוק כדי למנוע את "חטיפת" השירות על ידי שחקנים זדוניים.
אפל לא הגיבה לפסיקה ולא עדכנה האם תערער עליה.
בקולריום יכולים לציין חגיגה כפולה כעת, אחרי שבסוף השבוע האחרון נבחר הסטארט-אפ כבעל מוצר אבטחת הסייבר הטוב ביותר בסיכום השנתי של המגזין פורבס.
30/12/20 14:59
4.76% of the views
מאת אנשים ומחשבים
בסיכומו של דבר, 2020 תפסה את יצרניות המחשבים, ואת כולן, לא מוכנות, אחרי שנים ארוכות של דשדוש במכירות, עם קצת עלייה פה ושם, אבל בדרך כלל עם ירידה, שבהן החזיקו במלאים למכירה ובמלאים של חלפים ורכיבים שמתאימים לסגנון החיים הזה.
אף אחת מהן לא הייתה במעמד וביכולת מתאימים כדי לתת מענה לזינוק במכירות של ניידים בעיקר, והעובדה שבחודשים הראשונים של מגיפת הקורונה הייתה בעיה משמעותית ביכולת הייצור של המפעלים הגדולים, לצד בעיה לא פחות חמורה במשלוחים של ספינות עם החלקים המתאימים מצד לצד של העולם – התוצאה הייתה ביקוש גואה להיצע שלא הצליח להדביק אותו: צרכנים רוצים יותר מחשבים, עסקים רוצים יותר מחשבים, ובכל רמות המחיר, והתחזית היא שיחלפו לפחות עוד שישה חודשים שבהם יורגש החוסר במחשבים בכלל ובניידים בפרט.
קשה אולי קצת לזכור עכשיו, אבל השנה הקודמת הסתיימה בכך שלא מעט יצרניות מחשב לא הצליחו לספק את התוצרת הצפויה שלהן, מניידים צרכניים ועד שרתים, בגלל בעיה באספקת המעבדים של אינטל, כך שלמעשה היצרניות עברו מתקופה של חוסר לתקופה של אין מספיק גם אם מייצרים, וגם ההצלחה של AMD למלא חלק מהפינות לא הספיקה, כאמור.
אז האם 2020 היא שנת המעבד? כן, ועוד איך, ולאו דווקא בגלל תהליכים טכנולוגיים, אלא בגלל שלמרות נגיף הקורונה השוק היה פעיל מבחינה כלכלית בצורה מדהימה, כשכל השחקניות הגדולות כמעט בוחשות וגם רוכשות.
אבל הכותרת בסופו של דבר היא ועוד איך מעבד, ושוב אינטל נמצאת בסיפור הזה שלא מרצונה. ההשקה של מעבד ה-M1 על ידי אפל תפסה את הכותרות, ובצדק, ברבעון האחרון של השנה, כי יחד איתו באה גם ההכרזה, שהיא בעצם נפרדת מאינטל, שותפתה מזה שנים, ולא רק בתחום של מחשבים קלים ודקיקים, אלא עם תוכניות למעבדים מרובי ליבות עצומים, שמיועדים גם לתחום השרתים.
הוכחת הביצועים של M1, המבוסס על הטכנולוגיה של ARM, בגלל שזה אפל, לדעתי תחזק את ההוכחה, שאפשר להשתמש במעבדים אלו גם במיינסטרים של המחשבים. העובדה שממש לפני סוף השנה הודיעה גם מיקרוסופט שהיא תנסה שוב לייצר מעבדים משלה עבור מחשביה, אחרי שראתה ש-Windows 10 יכולה לרוץ יפה מאוד עם מעבדי ה-Snapodragon של קוואלקום, היא סוג של הוכחה לכך שאולי מעבדי ה-x86 יאבדו קצת מנתח השוק שלהם, וכן, אינטל.
במקרה של מעבד ה-M1 אולי קצת קשה להעריך עד כמה אינטל תפסיד מכך כסף, אבל ARM הייתה בפני עצמה הכוכבת של הרבעון השלישי וקצת הלאה, ובמקרה שלה ועוד איך אפשר לדעת כמה כסף. אנבידיה, כזכור, הציעה עבורה לא פחות מ-40 מיליארד דולרים לידי סופטבנק, קבוצת האחזקות היפנית שקנתה אותה לפני ארבע שנים ב-32 מיליארד דולר. קורונה זה קורונה, עסקים זה עסקים, ומחשוב זה מחשוב – ובדרך לדור החמישי בו צפויה אנבידיה להיות אחת השחקניות העיקריות עם, ובדרך למחשוב-על, שמבוסס על כרטיסי תצוגה כמו אלו שבהם היא מתמחה. השילוב של ARM פנימה נראה לה טבעי כדי להגדיל את פעילותה בתחום השרתים ובכל תחום שיש בו צורך בחישובים מסיביים מהירים – וזו עסקה שמשתלבת היטב עם רכישת מלאנוקס שנה לפני כן תמורת 6.9 מיליארד דולר, וכבר יש פירות חומרה חדשים, כפי שהציגה אנבידיה בכנס הגדול האחרון שלה.
ומה הייתה התגובה של אינטל? מבלבלת. לאחר שהודיעה שהיא שוקלת להוציא חלק מהמעבדים הזולים שלה למיקור חוץ, כולל אצל היריבה TSMC, שהיא המובילה הטכנולוגית כיום מבחינת גיאומטריית ייצור (ליתוגרפיה), היא הודיעה לאחרונה על הכפלה ואף שילוש יכולת הייצור שלה. הטענה היא, שזה בגלל ביקושים גדולים מאוד של השוק, אבל השוק הוא כבר לא אותו שוק. בכל מקרה, היא סוף סוף מגבשת את עיקר הייצור ב-10 ננו-מטר – כולל המפעל בישראל, שאמור לייצר בטכנולוגיה החדשה SuperFIN, אבל זה ממש לא אומר שהיא תעזוב לחלוטין את הייצור ב-14 ננו-מטר, וגם אם זה לא הכי חשוב בעולם, היא נחשבת כמי שכבר מפגרת מבחינה טכנולוגית אחרי השוק, שבו כבר מייצרים מעבדים ב-5 ננו-מטר. ההודעה שלה בסוף יולי, שהיא מעכבת את התוכניות שלה לגבי הייצור ב-7 ננו-מטר, לא ממש תרמה לכך.
התחרות הקשה שלה היא כמובן עדיין מול AMD, שעושה חיל במעבר בין הדורות של מעבדי ה-Ryzen וה-EPYC שלה. אמנם, שווי השוק שלה עוד לא הגיע ל-50% מזה של אינטל, כשאנבידיה מעל שתיהן, אבל מבחינה טכנולוגית נדמה שהיא עושה הכל נכון ובזמן בנכון. אולי אינטל תצליח להכות בה קצת עם ההשקה של שבב התצוגה החדש שלה Xe, הפעם הראשונה שבה אינטל תציג כרטיסי תצוגה ייעודיים, אבל הדרך לשם עוד רחוקה – וגם לא ברור עד כמה הוא יעזור לה.
כך או כך, 2020 הייתה אולי שנת הקורונה, אבל שוק המעבדים היה רותח בפני עצמו.
30/12/20 15:22
4.76% of the views
מאת אנשים ומחשבים
קרן הגידור Third Point LLC לוחצת על אינטל (Intel) לבחון חלופות אסטרטגיות, כולל אפילו בדיקת האפשרות האם להשאיר את תכנון המעבדים וייצורם תחת קורת גג אחת. מדובר בקרן פעילה במיוחד, שלפי הדיווחים וההערכות מחזיקה מניות של אינטל בשיעור של מיליארד דולרים.
הלחץ שמפעילה הקרן על אינטל התגלה בעקבות מכתב שדלף, שנשלח ממנכ"ל הקרן, דניאל לואב, ליו"ר הנהלת אינטל עומאר אישראק. במכתב למעשה נדרשת ענקית השבבים לפעול באופן מיידי כדי לחזק את מעמדה של החברה כיצרנית מובילה של מעבדים עבור מחשבים אישיים ודטה סנטרים, וזאת למרות ששווי השוק הנוכחי שלה עומד על יותר מ-200 מיליארד דולרים, למרות שבמשך השנה האחרונה סבלה המניה של החברה בעיקר מירידות שערים.
עיקר הדאגה שמביע לואב הוא מהעובדה שאינטל איבדה את מעמדה כמובילת השוק המעבדים לטובת TSMC וסמסונג, וכן שהיא נמצאת בקרב מחודש מול AMD בשוק המעבדים ל-PC ומרכזי הנתונים, וכן בחזית מול אנבידיה, המחזקת את כוחה בבניית מודלים לחישובי בינה מלאכותית ולימוד מכונה, גם בזכות הרכישה של ARM.
"ללא שינוי מיידי באינטל, אנו חוששים כי הגישה של ארצות הברית לאספקת מוליכים למחצה מובילים תישחק, ותאלץ את החברות בה להסתמך ביתר שאת על מזרח אסיה לא יציבה מבחינה גיאו-פוליטית כדי להניע כל דבר, החל ממחשבים אישיים ומרכזי נתונים ועד לתשתית קריטית ועוד", כתב לואב.
אחת הבעיות המרכזיות שהועלו בחברה כבר נידונו ודווחו לא מעט בקשר לעתיד הפעילות של אינטל, וכאמור החשוב בהם הוא הפרדה בין תכנון לייצור, במהלך דומה למה שעשתה AMD בזמנו. הסיבה העיקרית היא החשש שהחברות שעבדו ועובדות כיום עם אינטל, אך מפתחות מעבדים בעצמן – כמו אפל, מיקרוסופט ואמזון – פונות ליצרניות במזרח אסיה, במקום להישאר במפעל של אינטל.
והתשובה של אינטל הייתה לאקונית, כהרגלה: "אינטל מברכת על תשומות מכל המשקיעים בנוגע להשקת שווי משופר עבור בעלי המניות. ברוח זו, אנו מצפים לשתף פעולה עם Third Point LLC ברעיונות שלהם להשגת מטרה זו".
30/12/20 15:35
4.76% of the views
מאת אנשים ומחשבים
רן רייכברג, מנכ"ל טינגז, חטיבת הדיגיטל של וואן
איש השנה שלו: אילון מאסק, מייסד ומנכ"ל SpaceX וטסלה.
"עם SpaceX שלו, מאסק תומך באופן פעיל בחלום הטיסה וההתיישבות במאדים. החברה הפכה בחודש שעבר לחברה הפרטית הראשונה ששיגרה צוות שלם של אסטרונאוטים לחלל, ואלה מתוכננים לבלות חצי שנה בתחנת החלל ולערוך מחקרים על גרביטציה. כמו כל ענף שיוצא מחסות המדינה לידיים פרטיות, החללית של SpaceX משדרת חוויית לקוח מתקדמת, דיגיטלית. אפילו הבגדים של האסטרונאוטים נראים כאילו נלקחו מסרט מדע בדיוני עכשווי ולא ממתפרה מיושנת בנאס"א.
מאסק הוא איש חזון יוצא דופן, שמנסה להיאבק בנטייה של בני האדם לזהם ולהרוס את כדור הארץ, ובמסגרת זו אף השתלט על טסלה, שמייצרת מכוניות חשמליות, לאחר שסיכן את כל הונו".
ערן וגנר, שותף מנהל ב-i3 Equity Partners
איש השנה שלו: סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט.
"נאדלה המשיך השנה להפוך את מיקרוסופט מ-'אימפריית רשע' מיושנת לחברה חדשנית ומוערכת. מאז שנכנס לתפקיד ב-2014, הוא מחולל בחברת הענק מהפך, שהוביל לעלייה ניכרת בשוויה, מעבר לטריליון דולר. הוא הוביל בחברה שינויים מרחיקי לכת, שכללו מיקוד חדש בכל התחומים וכניסה מסיבית למחשוב הענן.
סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט. צילום: יח"צ
בנוסף לזה, נאדלה הביא סגנון ניהולי חדש. דרך מנהיגות חיובית, הוא מתמקד בהעצמת העובדים וטיפוח של מעורבות, הקניית תרבות ארגונית של למידה, ומתן ערך ויישור קו בין הערכים של החברה לערכים שהעובדים מביאים. כמנהיג, הוא מצליח לסחוף את העובדים, הלקוחות ובעלי המניות ולהוביל את מיקרוסופט להצלחה שאין עליה עוררין – הצלחה שבולטת במיוחד לנוכח משבר הקורונה, שאותו עברנו השנה ואנחנו ממשיכים לעבור. אני מחכה ליום שסוג כזה של מנהיגות יגיע גם לפוליטיקה הישראלית והעולמית".
יעל פאינרו, מנכ"לית סינמדיה ישראל
איש השנה שלה: ג'ק דורסי, מנכ"ל טוויטר.
"דורסי יצר שתי חברות ענק – סקוור וטוויטר, ששתיהן יצרו סטנדרטים חדשים בתעשיות שבהן הן פועלות, בעזרת טכנולוגיה וחדשנות עסקית. מעבר לכך, הוא מוכיח את עצמו יותר ויותר כמנהיג שלא מפחד ללכת נגד הזרם ולקבוע כללים חדשים לחברה טובה יותר. במהלך השנה הוא תרם מיליארד דולר לטובת קרן Covid למלחמה בקורונה, אבל תרומתו לחברה תיזכר בעיקר בכך שלפי הנחייתו, טוויטר החלה להזהיר משתמשים מהודעות מטעות ומידע כוזב, ופעלה להסרתם. בכך הוא אפשר מערכת בחירות הוגנת יותר בארצות הברית והחזיר למרכז הבמה את הדיון בחשיבות של תקשורת מהימנה, שהיא הבסיס לחברה חופשית ודמוקרטית".
ג'ק דורסי, מנכ"ל טוויטר. צילום: מתוך פרופיל הטוויטר של דורסי
איתן אלי, מנהל פעילות APC בשניידר אלקטריק ישראל
איש השנה שלו: טים סוויני, מייסד ומנכ"ל אפיק גיימס, החברה שיצרה את פורטנייט.
"סוויני עומד מאחורי ההצלחה העולמית והפנומנאלית של אחד ממשחקי הרשת הפופולריים ביותר. בחודש מאי השנה הודיעה אפיק גיימס שלמשחק רשומים 350 מיליון משתמשים, ושבחודש אפריל – במהלך שיאו של סגר הקורונה הראשון – שיחקו בו 3.3 מיליארד שעות.
מהפת הדיגיטל באה בדרכים ובצורות שונות, ואחת מהן היא הנפוצות של משחקי האונליין, שפורטנייט הוא נציג בולט שלהם. סוויני הצליח להראות לעולם שגיימינג זה ממש לא רק משחק ילדים, אלא תעשייה וביזנס לכל דבר ועניין, עם הכנסות של מיליארדי דולרים בשנה, מאות מיליוני שחקנים ומרכיב חשוב בתרבות הפנאי שנוצרה בשנה שבה האנושות הסתגרה בבתים יותר מבכל שנה קודם לכן".
עמיר פיסלויץ', מנכ"ל אינסנטיבס סולושנס
איש השנה שלו: מארק בניוף, מנכ"ל סיילספורס.
"מעבר לתפקיד המכריע שבניוף מילא השנה בסיוע לניהול מרחוק של צוותי מכירות בתקופת הקורונה וברכישה האסטרטגית של סלאק, הוא מתגלה כמנהיג מקורי, שחותר להפוך את חברות הטכנולוגיה לכוח מיטיב בעולם. קרן סיילספורס יצרה מודל חדש של פילנתרופיה ארגונית, שעל פיו חברות תורמות לקהילה 1% מההון שלהן, 1% משעות העובדים ו-1% מהמוצר. יותר מ-700 חברות, ביניהן גוגל, הצטרפו למודל הזה, שרותם את החדשנות המחשבתית למען קהילות שתעשיית ההיי-טק חבה להן תודה".
מארק בניוף, מייסד ומנכ"ל סיילספורס. צילום: נחמה אלמוג
אילן משיח, סמנכ"ל הנדסה וטכנולוגיות בבינת יישום מערכות
איש השנה שלו: אריק יואן, מייסד ומנכ"ל זום.
"2020 הייתה שנה מדהימה עבור זום. היא החלה את השנה כעוד אפליקציית תקשורת וידיאו חינמית וסיימה אותה כאחד הסמלים הבולטים של תקופת הקורונה. אי אפשר לתאר את החיים שלנו במהלך השנה האחרונה, כשריחוק חברתי נכפה עלינו, ללא האפשרויות הבלתי נגמרות שנתנה לנו זום כדי להמשיך ולתקשר – בעסקים, בלימודים ובמשפחה. אפליקציית זום הפכה בתקופה הזו לתשתית אנושית קריטית, שאפשרה להמשיך לקיים חיים בעיצומה של מגפה כלל עולמית. יואן הוביל את החברה להצלחה ולזינוק אקספוננציאלי במספר המשתמשים שלה – מ-10 מיליון בסוף 2019 לכ-300 מיליון משתמשים יומיים חודשים ספורים לאחר מכן. הוא זכה בתואר איש העסקים של השנה על ידי המגזין טיים, והוא איש השנה שלי".
לחלק א' לחצו כאן.
לחלק ב' לחצו כאן.
לחלק ג' לחצו כאן.