The headlines that made most buzz on this page
30/12/21 13:38
11.11% of the views
מאת אנשים ומחשבים
שיאומי, בכל שנה, היא מהחברות הראשונות, אם לא הראשונה, שמאמצות את המעבדים החדשים שמציעה קוואלקום לשוק הטלפונים החכמים. גם הפעם, בהכרזה על צמד הטלפונים החדש שלה, Xiaomi 12 ו-Xiaomi 12 Pro, לא שינתה החברה ממנהגה ושניהם מצוידים ב-Snapdragon 8 Gen 1 החדש. שני הטלפונים החדשים גם תומכים בזיכרון העבודה המהיר החדש, LPDDR5 וכן מגיעים עם הממשק החדש של החברה, MIUI 13, המבוסס על אנדרואיד 12.
נחשף לראשוה השבוע. ה-Xiaomi 12. צילום: שיאומי
Xiaomi 12
אבל כמובן שרוב הפרטים האחרים שונים בין שני הטלפונים. הדגם הבסיסי, אם אפשר לקרוא כך למכשיר שמיועד לחלק העליון של השוק, הוא קומפקטי באופן יחסי, עם מסך OLED בגודל 6.28 אינץ' ברזולוציית +FHD עם קצב רענון של 120 הרץ.
טלפון זה מגיע עם סוללת 4,500mAh עם תמיכה בטעינה חוטית בהספק של 67 וואט, ו-50 וואט באופן אלחוטי. המצלמה הראשית מאחור היא בגודל 50 מגה-פיקסל, כשלצידה מצלמת רוחב על עם חיישן 13 מגה-פיקסל, ומצלמת טלפוטו עם חיישן 5 מגה-פיקסל. המצלמה הקדמית, גם ב-Pro, היא בגודל 32 מגה-פיקסל. המחיר הבסיסי, עבור 8/128 גיגה-בייט זיכרון, יהיה כ-580 דולר.
Xiaomi 12 Pro
המסך של ה-Xiaomi 12 Pro כבר מתקשר עם החלק הגבוה של השוק, עם גודל של 6.73 אינץ'. אך פה מדובר במסך LPTO 2.0, שהוא מסך שמציע קצב ריענון דינמי בין 1 ל-120 הרץ, והמכשיר יודע להתאים אותו לצרכים של האפליקציה המורצת – וכך לחסוך באופן משמעותי בחשמל. הוא גם מציע בהירות גבוהה יותר של 1,500 ניט לעומת 1,100 של Xiaomi 12. הסוללה שלו מעט גדולה יותר, 4,600mAh, והטעינה החוטית שלה כבר מגיעה להספק של 120 וואט.
בנוסף, לפי החברה מדובר בסוללה חד-תאית ראשונה שלה, שעוזרת לה להציע יותר נפח עבודה, עד 400mAh. כל שלוש המצלמות מאחור במכשיר הזה מצוידות בחיישן 50 מגה-פיקסל. הראשית מבוססת על החיישן IMX707 של סוני. אחת מהאחרות היא מצלמת טלפוטו שמציעה זום x2, ואילו השנייה היא מצלמת רוחב על עם שדה צילום של 115 מעלות. המחיר הבסיסי, עבור תצורת זיכרון זהה אמור להיות כ-740 דולר.
שני המכשירים יתחילו להימכר בפועל ב-31 בדצמבר, ויחד איתם תשיק החברה הטלפון נוסף בשם Xiaomi 12X, שדומה בכל ל-Xiaomi 12, להוציא המעבד, Snapdragon 870. המחיר יהיה כ-500 דולר.
Xiaomi Watch S1
מעבר לכך יש גם שעון חדש, Xiaomi Watch S1, שהוא שעון עגול עם מסך AMOLED בגודל 1.43 אינץ' עם הגנה של זכוכית ספיר, ומעטפת ממתכת אל חלד. הוא מציע מעקב אחרי 117 סוגי פעילות ספורטיבית, הוא יכול לתפקד במים עד חצי שעה, בעומק של עד 5 אטמוספרות, ולפי החברה הוא יוכל להחזיק מעמד 12 ימי עבודה. המחיר כ-170 דולר, ואל בטוח שהוא יעשה מעבר אל מחוץ לגבולות סין.
30/12/21 17:12
11.11% of the views
מאת אנשים ומחשבים
למחסור בכוח אדם בהיי-טק, ובכלל, יש גם השפעות חיוביות: פרדוקס הישראלית-אמריקנית, שפיתחה את מגייסת ההון האנושי הדיגיטלית אוליביה, הודיעה היום (ה') שהיא סיימה סבב גיוס של 200 מיליון דולר על פי שווי חברה של 1.5 מיליארד דולר. אם לא תהיינה התפתחויות לא צפויות עד מחר בחצות, פרדוקס תהיה האחרונה מבין עשרות החברות הישראליות שהצטרפו ב-2021 למועדון היוניקורנים (חברות בשווי של מעל מיליארד דולר).
בפרדוקס מתכוונים להשקיע את הכסף בהמשך הפיתוח של אוליביה ובהרחבת מרכז הפיתוח שלה, שפועל במתחם שרונה בתל אביב ושבחודשים הקרובים היא צפויה לגייס אליו עשרות עובדים. המרכז החל לפעול בתחילת 2021 לאחר שהחברה רכשה את הסטארטאפ ספץ ואנשיו הצטרפו אליה.
פרדוקס הוקמה בסוף 2016 על ידי אהרון מטוס ובחברה אומרים כי היא רשמה צמיחה חדה בתקופת הקורונה – עקב הביקוש העצום לכוח אדם בעולם ההיי-טק ובכלל, והצורך בתקשורת דיגיטלית. ברשימת הלקוחות שלה ניתן למצוא את מק'דונלדס, ג'נרל מוטורס, יוניליבר, נסטלה, פפסיקו, CVS health, רשת המסעדות האמריקנית וונדיס, סיטיזן בנק, US Express ועוד.
אוטומציות לתהליכי גיוס עובדים
מוצר הדגל של פרדוקס, אוליביה, הוא עוזרת אישית וירטואלית, שמצטרפת לצוותי הגיוס האנושיים ועוזרת להם להכניס אוטומציות לתהליכי הגיוס. זאת, החל מסינון ובדיקת התאמה של קורות חיים למשרות רלוונטיות, עבור בתזמון ראיונות אוטומטי, תזכורות למועמד למלא טפסים ולספק מידע והנגשת מידע קריטי למועמדים ולצוותי הגיוס, וכלה במשלוח הצעות עבודה באופן אוטומטי למועמדים. כל זאת בפלטפורמת התקשורת שנוחה להם, בזמן שנוח להם ובשפה המועדפת עליהם.
אוליביה צילום: פרדוקס
אוליביה ניהלה לאורך השנה האחרונה 30 מיליון שיחות עם מועמדים לעבודה עבור מאות חברות בכ-50 מדינות וקבעה 3.1 מיליון ראיונות עבודה. יש לציין כי התקשורת בין המעסיקה הפוטנציאלית למחפש.ת העבודה נעשית גם בסופי שבוע ובחגים – שהם אמנם זמנים שפחות עובדים בהם, אבל רבים ממחפשי העבודה מנצלים אותם על מנת לשלוח קורות חיים או להתקדם בתהליכי גיוס. אוליביה מנוהלת היישר מתוך הדפדפן כרום של גוגל, באמצעות תוסף מיוחד, והמועמדים מקבלים את ההודעות בדרך שבה הם בוחרים, שהפופולרית שבהן בישראל היא ווטסאפ. המערכת לומדת כל אחת מהשיחות באמצעות בינה מלאכותית ומסיקה מהן תובנות לשיפור האלגוריתם ועבודת הארגון.
לדברי ים דביר, מנכ"ל פרדוקס ישראל, "אנחנו רואים עתיד שבו אנשים משקיעים יותר זמן באנשים, ולא מול מחשבים. אנשי משאבי אנוש וצוותי גיוס משקיעים 25 שעות שבועיות בממוצע במשימות טכניות, שחוזרות על עצמן. המערכת שפיתחנו מאפשרת לצוותים אלה לפנות את הזמן היקר מהמטלות המעיקות ולהשקיע אותו באנשים, ולא מול מחשבים, שזהו החלק החשוב והמשמעותי ביותר בעבודתם. הניסיון מוכיח שכשתהליך הגיוס הוא חווייתי יותר מתקבלים לארגון עובדים מתאימים יותר, עם מוטיבציה גבוהה יותר שגם נשארים בו זמן רב יותר". הוא הוסיף כי "כספי ההשקעה יאפשרו לנו להרחיב את מערך הפיתוח ולחזק את שיתופי הפעולה".
30/12/21 11:49
9.26% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אינטל מינתה במהלך החודשים האחרונים 10 ישראלים לתפקידים בכירים בחברה.
מהנהלת אינטל ישראל נמסר: "זוהי גאווה ישראלית. אינטל העולמית ממשיכה לקדם את המנהלים והמנהלות באינטל ישראל להובלת פעילויות אסטרטגיות גלובליות מישראל. הקידום המשמעותי של עשרה ישראלים לדרגות אלה מעיד על האמון וההערכה הרבה שרוחשים באינטל העולמית להון האנושי באינטל ישראל. המינויים החדשים משמשים בתפקידי מפתח באינטל בפיתוח מוצרים, אשר ישנו וישפיעו על האנושות כולה ויחזקו את עמדת ההובלה של אינטל בשוק".
קרין אייבשיץ-סגל מונתה לסגנית נשיא תאגידית. אייבשיץ-סגל מובילה כיום את ארגון הוולידציה העולמי של אינטל ואחראית לכך שהמעבדים של אינטל בתחום המחשוב האישי והשרתים יגיעו לשוק באיכות הגבוהה ביותר. בנוסף, אייבשיץ-סגל היא מנכ"לית מרכזי הפיתוח של אינטל ישראל, המפתחים מוצרים פורצי דרך בתחומי המחשוב, התקשורת, האבטחה והבינה מלאכותית, ומהווים חלק מהותי בעשייה של אינטל העולמית.
דניאל בן עטר מונה לסגן נשיא תאגידי בחטיבת הייצור העולמית של אינטל. בתפקידו הנוכחי בן עטר משמש בתפקיד גלובלי כמנכ"ל משותף של כל מפעלי הייצור של החברה, ואחראי על חטיבת הייצור של אינטל העולמית, הכוללת מפעלים בישראל, אירלנד, אריזונה ואורגון שבארה"ב, המייצרים שבבים בטכנולוגיית ייצור מתקדמת. לבן עטר תואר ראשון בפיזיקה ומתמטיקה ותואר שני בפיזיקה מהאוניברסיטה העברית.
דניאל בן עטר, סגן נשיא תאגידי, מנכ"ל משותף של כל מפעלי הייצור של החברה. צילום: אינטל
אורן כהן מונה לסגן נשיא בקבוצת הייצור של אינטל העולמית. בתפקידו הנוכחי כהן מנהל מפעל משותף של 28FAB בקריית גת. לכהן תואר ראשון בהנדסה גרעינית וחשמל ותואר שני בהנדסת אלקטרואופטיקה, שניהם מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
איתי יוגב מונה לסגן נשיא. כיום משמש איתי כמנהל מרכז המצוינות העולמי של אינטל לבינה מלאכותית בקבוצת ה-IT. במסגרת תפקידו, יוגב אחראי על שימוש בבינה מלאכותית כדי לשפר את הפעילויות הקריטיות באינטל על מנת לייצר לחברה יתרון תחרותי. יוגב עובד באינטל עוד מימיו כסטודנט להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון, והקים יחד עם שותפים לדרך את הארגון שהוא עומד היום בראשו.
נעם אבני מונה לסגן נשיא. בתפקידו הנוכחי מנהל נעם את קבוצת analog & mixed signal IP’s העולמית. הקבוצה מפתחת את אפיקי התקשורת הטוריים והמקביליים במעבד, כולל גישה לזיכרונות, רכיבי הענן, גרפיקה והתעבורה מרכיבי הסיליקון. בנוסף, משמש כמנכ"ל קמפוס הפיתוח של אינטל ירושלים. אבני בעל תואר ראשון באלקטרוניקה מהטכניון.
עמיר יצחקי מונה לסגן נשיא בארגון תכנון ופיתוח שבבים באינטל. בתפקידו הנוכחי הוא מנהל את מעבדות הוולידציה של אינטל בעולם, ואחראי על אינטגרציית מערכות תוכנה וחומרה, יחד עם ניהול ופיתוח פתרונות אוטומציה ולמידת מכונה. ליצחקי תואר ראשון ושני מהאוניברסיטה העברית עם התמחות במערכות מידע.
תומר ששון מונה לסגן נשיא בקבוצת המחשוב האישי של אינטל. ששון הוא מנהל פרויקט המערכת של הדור ה-12 של מעבדי Intel Core, אשר הושקו רשמית לפני כחודשיים, ומנהל פרויקט מערכת הדור הבא של מעבדי אינטל. ששון מכהן בתפקידים שונים באינטל כבר 25 שנים ובעל תואר בהנדסת תעשייה וניהול מהטכניון.
ד"ר אדר קליר מונה ל-Intel Fellow (המקבילה הטכנולוגית לסגן נשיא) כראש תחום מדעי הייצור בחטיבת הייצור והבדיקות. כחלק מתפקידו ד"ר קליר אחראי לפיתוח מודלים, תהליכים ומערכות לניהול הייצור, ביצועי הציוד והמכונות, התפוקות וזמני המחזור בקווי הייצור של השבבים, יחד עם הוזלת עלויות הייצור וייעול תהליכי העבודה. בעל דוקטורט בהנדסת תעשייה עם התמחות בחקר ביצועים מטעם המכון הפוליטכני של וירג'יניה בארה"ב.
יולי מנדלבלט מונה ל-Intel Fellow בקבוצת תכנון ופיתוח שבבים. בתפקידו הוא מוביל פיתוח של ארכיטקטורת הדורות הבאים של מעבדי אינטל למחשבים אישיים שולחניים וניידים, בין היתר הוא אחראי על פיתוחה של הארכיטקטורה ההיברידית שאפשרה לאינטל קפיצה משמעותית בביצועי מעבדים דור-12 שאינטל הוציאה לשוק לאחרונה. מנדלבלט מחזיק מעל 20 פטנטים בתחום ובוגר תואר ראשון ושני מאוניברסיטת תחבורה במוסקבה.
איתמר לוין מונה ל-Intel Fellow. במסגרת תפקידו הוא משמש כארכיטקט מוביל בקבוצת תכנון ופיתוח שבבים של אינטל. לוין מוביל בימים אלה את פיתוח ארכיטקטורת "SERDES IP" לשרתים, שהיא השכבה הפיזית שעליה מתנהלת התקשורת בין שרתים בדטה סנטר. ללוין תואר ראשון בהנדסת חשמל מהטכניון ותואר שני בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה מאוניברסיטת תל אביב וכן תואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת הריוט וואט באדינבורו, סקוטלנד.
המינויים החדשים מצטרפים לארבעה מינויים נוספים לדרגות VP שאינטל ביצעה מוקדם יותר במהלך שנת 2021.
ערן סודק מונה לסגן נשיא בקבוצת פיתוח ותכנון שבבים. בתפקידו הנוכחי מוביל סודק קבוצה שאמונה על הגדרת הארכיטקטורה של מעבדי דור העתיד של אינטל. לסודק תואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה במסגרת תכנית המצוינות ״תלפיות״, ותואר שני בהנדסת חשמל מאוניברסיטת תל אביב.
נדב אורבך מונה לסגן נשיא ולמנהל חטיבת הראייה הממוחשבת והמצלמות באינטל. לאורבך תואר ראשון בפיזיקה ותואר ראשון בהנדסת חשמל בהצטיינות יתרה מהטכניון ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב.
רידא מסארוה מונה לסגן נשיא לתפקיד ראש הנדסת הבינוי של מפעלי אינטל ברחבי העולם. במסגרת תפקידו, ממונה על צוות של כ-150 מהנדסים באינטל, ויותר מ-2,000 מהנדסים חיצוניים שאחראים יחד על התכנון, הבינוי וההסבה של המפעלים החדשניים ביותר של אינטל בכל רחבי העולם.
צחי וייספלד מונה לסגן נשיא בקבוצת החדשנות של אינטל העולמית. וייספלד הוא מנהל התוכנית הגלובלית של Intel Ignite – תוכנית ההאצה העולמית לסטארט-אפים של חברת אינטל.
30/12/21 15:10
7.41% of the views
מאת אנשים ומחשבים
הייניקס (SK Hynix), הנחשבת לאחת משתי יצרניות שבבי הזיכרון הגדולות בעולם, הודיעה כי קיבלה אישור רגולטורי מקיף כדי להשלים את רכישת עסקי זיכרונות ה-NAND של אינטל. החברה הודיעה כי מדובר באישור לשלב הראשון של הרכישה, ובמסגרתו היא תעביר לידיה של אינטל 7 מיליארד דולר מתוך שוויה הכולל של העסקה, העומד על 9 מיליארד דולר.
עבור הייניקס זו נחשבת הרכישה הגדולה ביותר אי פעם, ולפי החברה מדובר במהלך שנועד לחזק את מעמדה בתחום ה-NAND בפרט, וכיצרנית זיכרונות בכלל. הביקוש לזיכרונות NAND נמצא בגידול כל הזמן, לאור הנפחים ההולכים וגדלים של זיכרונות שיצרניות הטלפונים משבצות במוצרים החדשים שלהן, וגם בגלל הביקוש הגואה כל הזמן לאחסון מבוסס SSD בעידן התפוצצות המידע.
תתמקד בייצור זיכרונות ה-Optane הייחודיים שלה. אינטל.
חברת בת של הייניקס בשם סולידיגם (Solidigm), שהמטה שלה ממוקם בסן פרנסיסקו, היא זו שתהיה תנהל בפועל את הרכישה החדשה, ובראשה יעמוד רוב קרוק, סגן נשיא בכיר לשעבר באינטל.
"הרכישה הזו היא רגע של שינוי פרדיגמה עבור עסקי זיכרונות ההבזק מסוג NAND של הייניקס. היא מאפשרת לה להתקדם לרמת השכבה העליונה העולמית", אמר פארק ג'ונג-הו, סגן יו"ר ומנכ"ל משותף בהייניקס.
באינטל הסבירו את המכירה ברצון להתמקד בייצור זיכרונות ה-Optane הייחודיים של החברה.
העסקה תושלם רק בעוד יותר משלוש שנים, במרץ 2025, אז תשלם הייניקס את יתרת הסכום תמורת יתרת הקניין הרוחני, וכל נכס אחר שקשור לייצור, וגם עבור כוח עבודה שיעבור מאינטל לחברה.
30/12/21 14:24
5.56% of the views
מאת אנשים ומחשבים
המשימה לבחור את אנשי השנה לא קשה במיוחד עם תום 2021. הייתה זו שנת פריחה להיי-טק – בישראל ובכלל בעולם, וכפי שאומרת הקלישאה, להצלחה יש אבות רבים. אפשר לבחור באילון מאסק, האיש העשיר בעולם, שהמשיך לצמוח עם טסלה ו-SpaceX, ואף הטיס השנה אנשים לחלל, שהוסיף להשפיע רבות על עולם המטבעות הדיגיטליים ושחידד את היריבות שלו עם ג'ף בזוס (שבניגוד אליו, טס בעצמו לחלל); בבזוס עצמו, בגלל הנסיקה בקניות אונליין וצמיחת תחום הענן עקב המעבר לעבודה מהבית; במארק צוקרברג, שהפך את שמה של פייסבוק (החברה, לא הרשת החברתית) למטא והרחיב אותה לעולם המטאברס, ומנגד, השנה נחשפו שלל הפעולות שפייסבוק, על שלוחותיה, עושה כדי להפיק רווחים על חשבון הבריאות הנפשית של כולנו; או בפרנסיס האוגן, שחשפה את אותם ממצאים ומסמכים; בהאקרים, ששיגעו את העולם השנה הרבה יותר מאשר בשנים עברו.
אצלנו, בחירה סבירה מאוד יכולה להיות ביוניקורנים הישראליים הרבים שהצטרפו השנה למועדון חדי הקרן; בעובד ההיי-טק הישראלי המצוי, שהשנה החיזור אחריו נסק פלאים; ואפשר גם שהבחירה תהיה באלה שנהנו מההצלחה המטורפת של ההיי-טק הישראלי – עשרות אלפי מנהלים ועובדים בענף שהתעשרו כמעט בבת אחת, וזכו לכינוי "המתעשרים החדשים". אלא שבחרתי לבחור באנשים אחרים, שתרמו רבות להצלחה הזאת, שלא לומר תרומה מכריעה: אנשים שהם לא היי-טקיסטים.
פערים בלתי נסבלים
הבחירה היא הן בגלל סיבות חיוביות, ובעיקר אותה תרומה שציינתי, ועוד אציין, והן בגלל הפערים ההולכים ומתרחבים בין אנשי ההיי-טק לכל השאר. שימו לב לזה: לפי נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מוקדם יותר החודש, ונכונים לספטמבר, השכר הממוצע של שכיר בתחומי המידע והתקשורת (כלומר, היי-טק) עמד על 26,400 שקלים – הרבה מעל לממוצע במשק, שעמד על 11,667 שקלים, והרחק מהתעשייה שנמצאת במקום השני – אספקת חשמל ומים, שירותי ביוב, וטיהור וטיפול בפסולת, שהעובד בה ראה בתלוש שלו סכום ממוצע של 20,530 שקלים.
תעשיית ההיי-טק אסטרטגית למדינת ישראל, לא פחות. היא מהווה חוד החנית של הביקושים והפיתוחים המתקדמים, בארץ ובמידה רבה גם בחו"ל. על הפופולריות של ההיי-טק הישראלי בעולם תעיד העובדה שלאורך השנים הוא אחראי לאחוז ניכר מהייצוא ממדינת ישראל – ובשנה האחרונה גדל הנתון לכדי כמעט חצי. לכן, מן הראוי שעובדי ומנהלי ההיי-טק ישתכרו שכר ראוי, וגבוה. אלא שיש מקצועות אסטרטגיים לא פחות, עם תרומה רבה מאוד לחברה ולמשק. כוונתי היא לעובדים סוציאליים, מורים, וגם אנשים שעוסקים בתרבות ובפנאי. ולעובדי ענף הבריאות, שבשנתיים האחרונות נוכחנו ביתר שאת לדעת עד כמה הם חיוניים. ולו בשל העובדה שבלי חיים ובלי בריאות אין היי-טק.
אין לי כסף, אין לי, העובד הסוציאלי כך אומר. צילום: BigStock
מה עם העובדים האלה? לא טוב במיוחד, תודה ששאלתם. על פי אותם נתוני הלמ"ס, איש חינוך, ובעיקר אשת חינוך, משתכר בממוצע 8,743 שקלים, בשירותי הבריאות (כן, הבריאות), הרווחה והסעד הנתון עומד על 9,338 שקלים והעובד הממוצע בתחומי האומנות, הבידור והפנאי הוא די תפרן – עם 6,990 שקלים בכל חודש. עם הסכום הזה קשה לגמור את החודש במדינה יקרה כמו ישראל. ועוד לא דיברתי בכלל על אי השוויון שזה יוצר מול המעמדות הגבוהים והמקצועות המכניסים.
אנשי החינוך, הבריאות והרווחה תורמים לא פחות מאנשי ההיי-טק. הם אלה שמחנכים את הדור הבא של אנשי ההיי-טק, דואגים להסבות מקצועיות ומעל לכל שומרים על החיים של כולנו. יש לדאוג לתת להם את הכלים המרביים כדי שימשיכו בכך
צריכה לבוא כאן הערה: נכון שדו"ח שהוציא לפני כשלושה חודשים הממונה על השכר באוצר קובע ששכר המורים גבוה ב-20% מהשכר הממוצע במשק ועמד ב-2020 – השנה שאליה הוא מתייחס – על כמעט 14 אלף שקלים. אלא שהדו"ח הזה לא כולל את מורי בתי הספר התיכוניים וגם הוא מצביע על מגמה מדאיגה: מורה מתחיל מרוויח בממוצע רבע (!) ממורה ותיק. כן, רבע. וצריך גם לזכור שהממונה על השכר הוא חלק ממשרד האוצר, שלא "מת" להוציא כסף מהכיס. אני לא מאשים את הממונה על השכר בהטיה, חלילה, אבל צריך לזכור גם את זה איפשהו בחלק האחורי של המוח. ועוד דבר שצריך לזכור הוא שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היא הגוף המרכזי שעוסק בנושא בישראל, שנים רבות.
היגיון לא הגיוני
כך או כך, נשמע לכם הגיוני שמורה, שמכין את הדור הבא של האזרחים, כולל של ההיי-טקיסטים, ישתכר פחות מהמשכורת הממוצעת וקצת יותר משליש מהתחום שנמצא במקום הראשון – ההיי-טק? נשמע לכם הגיוני שעובד סוציאלי, ובעיקר עובדת סוציאלית, שמטפל.ת בחלכאי ונדכאי החברה, מציל.ה אנשים מעוני, מרעב ולעתים אפילו ממוות, גם אם בעקיפין, ת.ירוויח סכום מגוחך כזה? שלא לדבר על מצילי החיים במישרין – אנשי ונשות מערכת הבריאות. אם זה הגיוני – זה היגיון דפוק.
תגידו: אלה כוחות השוק, שלא מעריך את המקצועות הללו, כי ברוב המקרים הם לא מניבים הכנסות ישירות ורווח שנראה מיד בדו"חות – ובואו נודה על האמת, כי ברובם אלה מקצועות נשיים. אם זה השוק, יש הרבה מה לתקן בו. הצעד הראשון הוא להטמיע בקרב המנהלים ומקבלי ההחלטות ששורה באקסל היא לא חזות הכול.
לא רק איש ההיי-טק: כדאי שגם המורה תהיה מרוצה. צילום: BigStock
אבל זה לא רק המשק הפרטי. ברוב המקצועות האלה, חלק ניכר מהעובדים הם מהמגזר הציבורי, שעל השכר שלהם אחראיות הממשלות והרשתות המקומיות. וגם להן יש העדפות אחרות. כן, גם לממשלת השינוי, שחברות בה מפלגות שמאל סוציאל-דמוקרטי – מרצ ומפלגת העבודה, שלפחות לפי האידיאולוגיה שלהן אמורות לדאוג לעובדי המקצועות האלה. וזה קורה, במקרה הטוב, במידה מאוד מצומצמת. אלה לא דאגו לקבל את התיקים החברתיים במסגרת המשא ומתן הקואליציוני, ולכן מה שאפשר להזכיר כאן הוא את הטבת תנאי המתמחים במתווה שאלה הגיעו אליו יחד עם משרד הבריאות ואת הגדלת הכסף שמועבר למערכת הבריאות בתקציב האחרון – וזהו. סגירת הפערים החברתיים והעלאת שכר המורים והעובדים הסוציאליים לא נמצאים בראש מעייניהם של מרב מיכאלי וניצן הורוביץ.
בחרתי לסיים בנימה קצת יותר חיובית: אנשי החינוך, הבריאות והרווחה תורמים לא פחות מאנשי ההיי-טק. הם אלה שמחנכים את הדור הבא של אנשי ההיי-טק, דואגים להסבות מקצועיות ומעל לכל שומרים על החיים של כולנו. זאת היא, כאמור, עוד סיבה מרכזית שבגינה בחרתי בהם לאנשי השנה. על הממשלה לתת להם את הכלים המרביים כדי שילמדו את הנוער הישראלי יותר מדע וטכנולוגיה ויבצעו יותר הסבות למקצועות ההיי-טק – כדי לצמצם עוד את האבטלה ובעיקר כדי שנבסס עוד את מעמדנו כאומת היי-טק וחדשנות, ושיהיו עוד אנשים ועוד קבוצות שיוכלו לקחת חלק בעוגה הזאת ולתרום לתעשיית ההיי-טק לא פחות מהסטארט-אפיסטים הקיימים, שמגיעים מהמקומות ה-"נכונים". על הממשלה וגם על המגזרים האחרים, שהרי חלק מעובדי אותם מקצועות מועסקים בעמותות ובחברות פרטיות. אם זה יקרה, בכך ייטב לכולנו.
30/12/21 15:08
5.56% of the views
מאת אנשים ומחשבים
נס (NESS), שותף עסקי ותיק של סאפ (SAP) קיבלה את הסמכת Rise with SAP.
שירותי Rise with SAP מאפשרים לבצע תהליך טרנספורמציה דיגיטלית הוליסטי עבור ארגונים בתנאים ובזמן המתאים להם. השירותים מאפשרים מעבר חלק, מהיר ומשתלם לענן של יישומי ניהול הארגון, תוך הפחתת מורכבות ואספקת גמישות מרבית, כאשר התחזוקה, השדרוגים והשירות המנוהל לתשתיות ה-IT מאוגדים תחת חוזה אחד.
סאלי אלקיים, מנהלת תחום עסקי וחדשנות, חטיבת סאפ בנס ציינה, כי "תהליך ההסמכה ל-Rise מהווה ציון דרך משמעותי עבור נס ומאפשר למאות יועצי החטיבה להציע ללקוחותינו את חוד החנית הטכנולוגית. הודות לידע הטכנולוגי, המקצועי והניהולי שרכשנו בעקבות ההסמכה, נוכל להציג ללקוחות ניסיון מוכח לביצוע פרויקטים מורכבים בטכנולוגיות המתקדמות ביותר וכן, להוביל תהליכים ונהלי עבודה עדכניים".
אלקיים הוסיפה, כי "שיתוף הפעולה רחב ההיקף וארוך השנים עם חברת סאפ הניב עד היום פירות משמעותיים, ואין לי ספק שככל שהקשרים המקצועיים בין הגופים יתהדקו, סל השירותים והליווי שאנו מציעים ללקוחות ילך ויגדל וכך גם היקפי הפעילות. אנו מאמינים כי פתרון Rise with SAP יסייע במסע הדיגיטלי והמעבר לענן עבור לקוחות רבים, אשר מעוניינים למצוא את הנתיב הנכון עבורם בדרך לשם".
שרון בן ארי, מנהלת שותפים עסקיים בסאפ ישראל, אמרה כי, "נס מיישמת פתרונות SAP למעלה מ-20 שנה, שבהן צברה מומחיות, המאפשרת לה לספק מענה מלא לכלל צורכי הארגון – החל מייעוץ וליווי, דרך יישום ופיתוח של מערכות ארגוניות, יכולות אנליטיקה מתקדמות, פתרונות ליבה לתעשיות שונות ועד לתהליכי הטמעה והדרכה של פתרונות אלו בקרב המשתמשים. אנו פועלים באופן מתמיד כדי להרחיב את הידע והיכולות של קהילת השותפים שלנו ולספק להם את הכלים הנחוצים להם במטרה ללוות את לקוחותינו המשותפים במסע הטרנספורמציה העסקית שלהם לשירותי SAP בצורה מהירה ובטוחה".
30/12/21 15:22
5.56% of the views
מאת אנשים ומחשבים
בנק ישראל מתכוון להוציא בקרוב הנחיות שמגדיר פעילות במטבעות וירטואליים במערכת הבנקאית כ-"פעילות בסיכון גבוה" ושמורות לבנקים להעריך מחדש את הסיכונים שבקבלה של תשלומים באמצעותם. על פי טיוטה לציבור שהוציא באחרונה המפקח על הבנקים, על אלה יהיה לבצע הערכת סיכונים בתחום הפעילות במטבעות וירטואליים כדי למנוע שימוש בהם למטרות טרור והלבנת הון.
לפי הטיוטה, הבנקים יידרשו לבצע את הערכת הסיכונים בהקשר של הספקים שקיבלו רישיון לתת להם שירותי תשלום במטבעות וירטואליים – בין אם הם פועלים מכוח רישיון שניתן להם על ידי הרגולציה הישראלית ובין אם הם מגיעים מחו"ל ופועלים כאן מכוח היתר, לקוחות שמבצעים פעילויות במטבעות וירטואליים שלא דרך גופים אלה ובאיזה אופן (באילו נתיבים, כלשון ההודעה) הבנקים יקבלו תשלום באמצעות מטבעות אלה.
בבנק ישראל אומרים ש-"יש לבצע הערכת סיכונים ייעודית לעניין פעילות במטבעות וירטואליים בשל מורכבות הפעילות ומאפייניה הייחודיים, ובשל פוטנציאל הסיכון הגבוה הטמון בה".
"במסגרת הערכת הסיכונים ובקביעת המדיניות והנהלים", נמסר בטיוטה, "יש לשקול את מאפייני הסיכון הייחודיים לפעילות במטבעות וירטואליים, שכוללים, בין היתר, את האנונימיות או הפסאודו-אנונימיות של הלקוחות, את האפשרות שההתקשרות העסקית התבצעה ללא הזדהות פנים אל פנים וללא אימות של הלקוחות, את היעדרו ל מתווך פיננסי מוסדר בחלק מהמקרים ואת אופיין המהיר והגלובלי של ההעברות של מטבעות וירטואליים".
עוד נכתב כי "בקביעת נתיבי המטבעות הווירטואליים שבהם ייתן הבנק שירותי תשלום יש להתחשב בנתיבים שמקשים על ההתחקות אחר זהות המעבירים ומקבלי ההעברות. בהתאם, סביר שהמדיניות והנהלים שאותם יקבע התאגיד הבנקאי יהיו מחמירים יותר כאשר הפעילות במטבע וירטואלי כוללת המרה או החלפה בין סוג אחד או יותר של מטבעות וירטואליים, או פעילות שבה המטבעות הווירטואליים הועברו רך מיקסר או בכלים אחרים לטשטוש נתיב ההעברה, או פעילות שבה מטבעות אלה הועברו בין כמה ספקי שירות, ללא הסבר סביר".
ההנחיה קובעת כי הבנקים צריכים לנקוט "בתהליכי זיהוי וניטור מוגברים" בפעילות במטבעות וירטואליים, ובכלל זה לקבל הסבר מהלקוח – במידת הצורך עם הצגת אסמכתאות – על מקור המטבעות שרכש, אם הפעילות שלו במטבעות אלה לא עולה על 50 אלף שקלים בשנה. כמו כן, במידה שהבנק יודע שנותן שירות כלשהו מפר את הדין לעניין דרישות הרישוי או הרישום הקיימות במדינה שממנה הוא מגיע, עליו לאסור לקבל ממנו שירותי תשלום.
ההנחיות החדשות אמורות להיכנס לתוקף כשלושה חודשים לאחר פרסום המסמך הרשמי.
מומחים: "זה הנוהל שאליו דחפנו"
אנשי מקצוע הביעו שביעות רצון מההנחיות המסתמנות. ניר הירשמן, מנהל הרגולציה של איגוד הביטקוין הישראלי, אמר כי "טיוטת הנוהל שפורסמה היום היא צעד משמעותי בכיוון הנכון. זה הרבה יותר מדי זמן שמשקיעים, משתמשים וחברות בתחום נתקלים בסירובים שרירותיים ולא הגיוניים, שמונעים מאזרחים תמימים, שמבקשים לפעול על פי החוק ולשלם מיסים להכניס כספים שמקורם במטבעות וירטואליים לבנק. אנחנו קוראים להכניס את הנוהל מהר ככל הניתן לתוקף, כדי שנוכל לשחרר את הפוטנציאל העצום שנמצא בשוק הביטקוין והמטבעות הווירטואליים בישראל לטובת הכלכלה, המשקיעים והחברות בתחום. את הצעד הזה יש להשלים במתן רישיונות, ואנחנו קוראים לרשות שוק ההון לקדם מהר ככל הניתן את הרגולציה על הגופים שכבר ביקשו רישיונות ועומדים בצווים ובהוראות החוק".
לדברי יובל רואש, מנכ"ל ביטס אוף גולד, "הנוהל של בנק ישראל הוא מה שהאמנו שנכון מאז הקמתנו, ואליו דחפנו במאבק ארוך מול הבנקים. ביטקוין, את'ריום ומטבעות דיגיטליים אחרים לא שונים מכל נכס אחר. מדובר בעתיד של העולם הפיננסי הגלובלי, אבל פעילות המיינסטרים בו תלויה כרגע בנגישות לשירותים בנקאיים בסיסיים. מי שרוצה להשקיע, לשלם משכורות ומיסים – חייב חשבונות בנק. זה זמן רב מדי שנאלצנו להיאבק על דברים בסיסיים, והנוהל הבנקאי הזה יאפשר ללקוחות שומרי החוק, שמעוניינים להצטרף למהפכה העולמית הזו, לפעול בחופשיות – לטובת המשתמשים, המשקיעים וכלכלת ישראל".
30/12/21 15:51
5.56% of the views
מאת אנשים ומחשבים
יריב ענבר מונה למנהל אגף זמן אמת במטריקס מוצרי תוכנה, אשר מאגד תחתיו התמחות וייצוג של פתרונות התוכנה המתקדמים בתחום העברת נתונים בזמן אמת ואנליטיקה בישראל. במסגרת תפקידו, ענבר יהיה אחראי על פיתוח ההתמחות, פעילות השיווק והמכירה בתחומי זמן אמת, אנליטיקה, IoT לתעשיות הביטחוניות, התעופה והחלל, תעשיות הרכב, מכשור רפואי מתקדם ועוד.
לענבר ניסיון עשיר וידע רב בכל הנוגע לחדשנות בעולמות התעשייה, ה-IoT והמציאות הרבודה. בתפקידו הקודם ניהל ענבר את פעילות החדשנות והתעשייה במטריקס מוצרי תוכנה במשך כארבע שנים, ולפני כן ניהל את פעילות ג'ון ברייס מדיאטק. לענבר תואר בהנדסת מערכות מהטכניון ומינהל עסקים מאוניברסיטת דרבי.