ג'ון מאצי, מנכ"ל פארלה (Parler) – הרשת החברתית שאומצה על ידי תומכי טראמפ, נמלט מביתו ושוהה במסתור לאחר שקיבל איומים על חייו – כך לפי מסמכים שהוגשו לבית משפט ביום שישי האחרון. במסמכים שהגיש לבית המשפט במסגרת ההליכים בבקשה לתביעה ייצוגית של פארלה נגד אמזון, ציין פרקליטו של מאצי, כי הוא "נאלץ לשהות במסתור יחד עם בני משפחתו לאחר שקיבל איומים על חייו וחווה חדירה פולשנית לפרטיותו". לפי המסמכים, מאצי ובני משפחתו סומנו כמטרה על ידי אנשים, שפרסמו את כתובתו האישית ואיימו להגיע אל דלת ביתו. במסמכים לא פורט מי הם המאיימים, אך צוין, כי עמדתו כ"מנכ"ל בחברה ש-AWS ממשיכה להשמיץ", מציבה אותו בסכנה. פארלה הגישה בקשה לתביעה ייצוגית נגד אמזון לאחר שהושעתה משירותי הענן שלה לאחר אירועי הפלישה לגבעת הקפיטול (ובמקביל הורדה האפליקציה שלה גם מהחנויות של אפל וגוגל). בתגובה לכך, הגישה  אמזון תביעה נגדית, שבה ציינה, כי לתביעה של פארלה אין בסיס חוקי, שכן היא זו שהפרה את תנאי החוזה בכך שנכשלה להסיר מהפלטפורמה שלה תוכן אלים, וטענה גם, כי עובדי אמזון אוימו והוטרדו. הפרקליטים של פארלה קיבלו חלק מטענות אמזון, אבל כתבו, כי לא רק עובדי אמזון מאוימים. לדבריהם, "על אף הנטייה של AWS להדגיש את האיום על עובדיה, גם עובדי פארלה הוטרדו ואוימו…  בתצהיר שלו לבית המשפט, מדווח המנכ"ל ג'ון מאצי, כי רבים מעובדי פארלה חוששים לביטחונם ולביטחון בני משפחתם, ובמקרים מסוימים עזבו את ביתם כדי להימלט מרודפיהם". התביעה ממשיכה, "מאצי עצמו, כמנכ"ל החברה ש-AWS ממשיכה להשמיץ, נאלץ לעזוב את ביתו ולהסתתר יחד עם משפחתו לאחר שקיבל איומים על חייו וחווה חדירה פולשנית לפרטיותו". בשבוע שעבר שוחח מאצי עם Fox News וסיפר, כי קבוצה בשם UGNazi סימנה אותו כמטרה, והתייחס להאקרים שפרסמו ברשת סיסמאות רבות שלו ומידע אישי, כולל כתובתו. הוא  סיפר כי היא מודאג מכך והחליט להסתתר עם בני משפחתו, ואינו בטוח מתי יוכל לשוב לביתו.

הרשתות החברתיות ואמצעי התקשורת המסורתיים געשו ורעשו בשבוע האחרון מההודעה שווטסאפ החלה לשלוח למשתמשיה על שהיא משנה את מדיניות הפרטיות ומפברואר תחל לשתף פריטי מידע על המשתמשים עם החברה האם שלה, פייסבוק. למשתמש היא נתנה שתי ברירות: להסכים – או לא, אבל אז הוא לא יוכל להשתמש יותר בווטסאפ, שהיא אפליקציית המסרים המיידיים הפופולרית ביותר בעולם. תגובתם של משתמשים רבים הייתה מהירה וכואבת לפייסבוק-ווטסאפ: הם הסירו את האפליקציה ועברו ליישומונים מתחרים, ובעיקר לטלגרם ולסיגנל (בין היתר בעקבות הקריאה של אילון מאסק). המחאה ההמונית עשתה את שלה ופייסבוק, כאמור – הבעלים של ווטסאפ, מיהרה לפרסם הבהרות והסברים, ואף דחתה את השינוי במדיניות בכמה חודשים. מארק צוקרברג וחבריו הבינו שהם הלכו צעד אחד רחוק מדי. הזעם של הגולשים היה בעוצמה גדולה לא מפני שרבים הופתעו שפייסבוק עושה שימוש במידע שלנו. רק תמים יכול להאמין שעד היום לא היה שיתוף פעולה בין שתי החברות האלה, כי אחרת פייסבוק לא הייתה קונה את ווטסאפ. הכול נעשה באופן חוקי, על סמך מדיניות הפרטיות של האפליקציה והרשת החברתית, שכל משתמש חותם עליה, גם אם הוא לא קורא אותה (ורובנו הגדול לא עושים זאת). הזעם היה חריג כי התלות שלנו בווטסאפ גדולה מאוד, ברמה הדומה להתמכרות לסם קשה, שמשמיד את משתמשיו לאט אבל בטוח. הפופולריות של ווטסאפ הלכה ונסקה אקספוננציאליות בשנים האחרונות וביתר שאת בתקופת הקורונה, כאשר רבים ממעטים להיפגש ולנוע בדרכים, ועובדים מהבית. בנוסף, במידה רבה, הווטסאפ הפך לתחליף למייל. הסיכוי שתראה.י מייל קטן יותר מאשר תתעלם.מי מהודעה בווטסאפ זמן רב לאחר הצליל המבשר על קבלת הודעה. בדרך כלל את.ה מגיב.ה להודעות מהר, כי הצד השני גם יכול לדעת אם ראית או לא ראית, ואם ראית ולא הגבת, וזה לא תמיד נעים. ואם זה ווטסאפ אישי, של חברים, בני זוג או בני משפחה, את.ה בכלל בצרות. מארק צוקרברג. צילום: מתוך ויקיפדיה לכן, כל הקריאות להתנתקות כללית ומלאה מהווטסאפ וללכת ליישומים אחרים הן לא ריאליות. הן אמנם קיימות זמן רב, אבל גם במקרים כאלה של כעס המוני, מספר המתנתקים בפועל קטן בהרבה מהמספר העצום של המשתמשים בווטסאפ. אלא שמספיק בנתון הזה כדי לגרום לווטסאפ ולפייסבוק נזק רב, ולכן הן נזעקו ושמעו למחאה. עוד סיבה לכעס על פייסבוק ווטסאפ ופייסבוק עמדו באחרונה בעין הסערה לא רק בגלל שינוי מדיניות הפרטיות של אפליקציית המסרים המיידיים. העולם עדיין לא נרגע מהדרמה המפחידה שהייתה בגבעת הקפיטול ביום ד' האחרון, בהצבעה על אישור בחירת ג'ו ביידן לנשיא ארצות הברית, וממשיך להאשים את פייסבוק, טוויטר (וגם ווטסאפ) בכך שהפלטפורמות שלהן סייעו לדונלד טראמפ ללבות את ההסתה שגרמה לאירועים הללו. שתי החברות חסמו לאחר מכן את חשבונו של הנשיא האמריקני. פייסבוק הסירה לאחר מכן את החסימה, טוויטר עדיין לא. כך או כך, החסימה לא התקבלה במחיאות כפיים מצד הגולשים, כי זה לא מוחה ולא מתקן את המצב. לא מגיע לטוויטר ולפייסבוק זר פרחים על כך, אלא זר קוצים ענק. השתמש ברשתות החברתיות להפצת פייק ניוז ולהסתה. נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. צילום: BigStock במשך ארבע שנים, טראמפ, תומכיו ומיליוני אנשים נוספים בעולם ניצלו את פייסבוק, ווטסאפ וטוויטר כדי להסית, לשקר ולהפוך את הפייק ניוז ל-"אמת" החדשה המפחידה. לאחר האירועים בקפיטול הן חסמו את טראמפ, אבל זה בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי, ואת החשבון צריך לפרוע מול צוקרברג ועמיתיו. מה גם שפייסבוק, כאמור, החזירה אותו לפעילות. כך או כך, החסימה רק חיזקה את הדרישה, שמגיעה אפילו מארגונים שנלחמים בלהט על חופש הביטוי, להילחם בפייק ניוז ובהסתה. גם אותם ארגונים מבינים שחופש הביטוי הוא לא בלתי מוגבל, ובוודאי שאסור להפקיד את ההחלטה מה להתיר ומה לחסום בידי בוטים או מתכנתים אלמונים הפזורים ברחבי העולם, שאיש לא מכיר אותם. אותה דרישה מופנית בעיקר כלפי הרגולטורים – ממשלות ברחבי העולם, ובראש ובראשונה הממשל האמריקני. הציפייה מגופים אלה היא שהם יאזרו אומץ וירסנו את ענקיות הטק, שגודל אוכלוסייתן שווה וברוב המקרים גדולה מזו של המדינה הגדולה ביותר (לפייסבוק ולווטסאפ יש יותר משני מיליארד משתמשים בשעה שבהודו, בעלת האוכלוסייה הגדולה ביותר בעולם, יש 1.4 מיליארד איש). כבר הוכח כמה וכמה פעמים שיש לחברות אלה יכולת רבה, אם להתנסח בלשון המעטה, להשפיע על סדרי שלטון, על תוצאות בחירות ועל אופי של משטרים בעולם. הסכנות הטמונות ביכולות הללו לא פחותות מהסכנה הגרעינית האיראנית – להבדיל, כמובן, במניעים ובאנשים. להתנתק זה לא מספיק התנתקות מווטסאפ או מהרשתות החברתיות כשלעצמה היא עונש קל מדי לבעליהן, כי על כל אחד שיתנתק יימצאו שניים שיתחברו. אין מנוס מהפתרון הלא פשוט: לנתק את בעלי החברות הללו ממוקדי הכוח שהם צברו לעצמם, המבוססים על העדר חוקים ורגולציה ברורים שמחייבים אותם. וגם כאשר כבר מושתים עליהם קנסות, הם עדיין בגדר "קופה קטנה" עבורם. הרגולציה יכולה להיות כפויה, בדמות חקיקה, או בהסכמה בין החברות לגופים הרגולטוריים. צריך לעשות זאת בזהירות אבל בנחישות. בסופו של דבר, המדיות האלה הן חלק בלתי נפרד מהעולם החדש, מהכלכלה העולמית ומאורח החיים של מיליארדי בני אדם. אבל כמו כל טכנולוגיה, המדינות, כמסגרות ארגוניות שצריכות לדאוג לכלל אזרחיהן, חייבות להכניס את הפעילות של ענקיות אלה תחת כנפי הרגולציה. השורה התחתונה: האירועים האחרונים בארצות הברית והוויכוח סביב שינוי מדיניות הפרטיות של ווטסאפ צריכים לעורר את הרגולטורים עוד יותר משנתם ולהשית על קונגלומרטים אלה את החקיקה והרגולציה הנדרשות – לטובת כולם.

עונת הרכישות בשוק יצרניות המעבדים טרם הגיעה לסיומה, כך מתברר. קוואלקום הודיעה שהיא תשלם סכום של 1.4 מיליארד דולר לרכישת נוביה (Nuvia), מתכננת שבבים עם התמקדות ב-5G, לאחר ששתי החברות הגיע לסיכום בסוף השבוע. נוביה היא סטארט-אפ צעיר יחסית, שהוקם לפני פחות משנתיים וששלושת מקימיו הם עובדים לשעבר של אפל, שהתמחו בחברה בפיתוח מעבדים ושבבים אחרים. שלושת המקימים – ג'רארד וויליאמס, המנכ"ל, מאנו גולאטי וג'ון ברונו – עבדו על מעבדי ה-A, שמניעים את מכשירי ה-iPhone וה-iPad של אפל, וזו יכולה אולי להיות אבן נגף לעסקה, משום שבאפל טוענים שהשלושה הקימו את החברה שלהם כשוויליאמס עוד עבד בחברה. העובדה ששלושה שעבדו על המעבדים של אפל אמורים להצטרף, לאחר קבלת האישורים הרגולטוריים, לצוות הפיתוח של קוואלקום בטח לא עושה לה טוב. אחת השאלות שעלתה היא מדוע קוואלקום שילמה יחסית הרבה עבור הרבה חברה צעירה? האם זה רק הפורטפוליו שהיא כבר בנתה? או ש-200 המפתחים של נוביה מבריקים במיוחד? כך או כך, הפיתוחים של נוביה אמורים להשתלב לכל אורך ההיצע של קוואלקום, ובכל הרכיבים שמרכיבים את מעבדי ה-Snapdragon שלה. הטכנולוגיה של הנרכשת אמורה לשפר את ביצועי צריכת הכוח וביצועי הליבות הראשיות, כדי להיות מוכנים לצעד הבא בתוך עולם ה-5G. "מורשת חזקה ביצירת טכנולוגיה ומוצרים" "ה-5G, ההתכנסות של ארכיטקטורות מחשוב וניידים והתרחבות הטכנולוגיות הניידות לתעשיות אחרות הן הזדמנויות משמעותיות עבור קוואלקום", אמר כריסטיאנו אמון, הנשיא והמנכ"ל הנכנס של החברה. "נוביה היא חברה של חדשנים מוכחים, וכמו קוואלקום, יש לה מורשת חזקה ביצירת טכנולוגיה ומוצרים. יחד, אנחנו יכולים לאפשר להניע חדשנות, שתספק סוג חדש של מוצרים וחוויות לעידן ה-5G". "ההובלה בהיבט של ביצועי המעבד תהיה קריטית בהגדרת העידן הבא של חדשנות מחשוב", אמר ג'רארד וויליאמס, מנכ"ל נוביה. "השילוב שלנו עם קוואלקום יפגיש את הכישרון ההנדסי, הטכנולוגיה והמשאבים הטובים ביותר בתעשייה ליצירת סוג חדש של פלטפורמות מחשוב בעלות ביצועים גבוהים".

רשויות האכיפה באירופה סגרו את זירת האי-קומרס הבלתי חוקית הגדולה בעולם. תובעים בגרמניה הודיעו בסוף השבוע כי הם סגרו בשבוע שעבר את "מה שהיה, ככל הנראה, השוק הבלתי חוקי הגדול ביותר בדארקנט". מפעילו של האתר DarkMarket, צעיר אוסטרלי בן 34, נעצר ליד גבול גרמניה עם דנמרק. הרשויות טוענות כי באתר נסחרו סמים, כסף מזויף, נתוני כרטיסי אשראי גנובים, כרטיסי SIM אנונימיים ונוזקות. מספר משתמשי האתר עמד על חצי מיליון ונעשו בו עסקאות במטבעות קריפטוגרפיים בשווי של 170 מיליון דולר. לפי החוקרים, בזירת המסחר בוצעו יותר מ-320 אלף עסקאות ביותר מ-4,650 מטבעות ביטקוין ו-12,800 מטבעות מונרו – שניים מהמטבעות הקריפטוגרפיים הנפוצים ביותר. בזמן סגירתו היו ל-DarkMarket יותר מ-2,400 "ספקים".\ שיתופי פעולה מסועפים איתורם של האתר ושל מפעילו, כמו גם ההשבתה שלו, היו פרי של שיתופי פעולה רבים בין היורופול לרשויות תביעה ואכיפה בארצות הברית ובאירופה. אין זה המקרה הראשון שבו הרשויות הגרמניות חושפות בשנים האחרונות מפעילי פלטפורמות לא חוקיות על אדמת המדינה. ב-2019 הודיעו התובעים בקובלנץ על גילוי שרתי דארקנט שמתארחים בבונקר ששימש בעבר את נאט"ו, בעיירה גרמנית שכוחת אל. המבצע לאיתור האתר הבלתי חוקי הנוכחי ארך, לדברי החוקרים, חודשים רבים. בטרם האיתור, המבצע כלל שיתופי פעולה רבים, ולקחו בו חלק היורופול – המשטרה הבינלאומית של אירופה, ה-FBI, ה-DEA (המינהל לאכיפת סמים בארצות הברית), וכן רשויות מס, פרקליטויות ומשטרות של כמה מדינות – אוסטרליה, בריטניה, דנמרק, שווייץ, אוקראינה, מולדובה וכמובן, גרמניה. היורופול עמד בראש המבצע ותיאם בין הכוחות.

מהפכת התשלומים צוברה תאוצה בכל העולם, כולל בישראל. משבר הקורונה האיץ תהליכים של הנפקת כרטיסי אשראי דיגיטליים ושימוש בהם – כאלה שניתן לשלם באמצעותם ללא כרטיס הפלסטיק המפורסם. ישראל צועדת בצעדי ענק במהפכה זו, שהצעד האחרון בה אירע לפני ימים אחדים, כשחברת כרטיסי האשראי כאל (Cal) השיקה כרטיס אשראי דיגיטלי, שניתן להנפיקו, באמצעות אפליקציה מהסמארטפון, בתוך דקה וחצי בלבד. עם סיום ההנפקה, הכרטיס זמין לשימוש בארנק הדיגיטלי של כאל, ומאפשר תשלום ללא מגע בביצוע טאפ של מכשיר הטלפון אל מול כל מסוף בבית עסק שתומך בשיטה זו. בראיון לאנשים ומחשבים סיפרה אירנה פורטניק, סמנכ"לית הטכנולוגיות והתפעול של כאל, על ה-IT שמאחורי הכרטיס החדש. מה הביא אתכם לפתח את הפרויקט הזה? מדובר בפרויקט שאפתני ביותר במגזר הפיננסי, שידוע בשמרנות שלו. "נכון שהענף שלנו שמרני, כי מדובר בצורך לשמור על כסף של אנשים ועל מידע שלהם. אבל המהלך שביצענו התבקש על רקע התמורות שעובר באחרונה שוק התשלומים – בעולם בכלל ובישראל בפרט. להערכתנו, התהליכים האלה יואצו מאוד בשנה הקרובה". מהפכת התשלומים אינה נושא חדש. בעבר נעשו ניסיונות להטמיע תהליכים כאלה וזה לא כל כך התרומם, לפחות לא בשוק הישראלי. מה קרה הפעם? "נכון שנעשו ניסיונות, אבל הפעם קרו שני דברים: האחד הוא בשלות של טכנולוגיות התשלומים המתקדמים. מערכות המידע הארגוניות עברו תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית ומאפשרות כיום יישומים פתוחים ומתקדמים, ותשתיות התשלומים בישראל מצויות בשיאו של שדרוג מואץ לתמיכה בעסקאות 'חכמות', ללא מגע, על בסיס תקן ה-EMV. הדבר השני שקרה הוא שהלקוח מצפה יותר מתמיד לחוויית תשלום הרבה יותר טובה, מהירה וללא צורך בהתעסקות בשליפת כרטיס, שלפעמים אובד או שפשוט שוכחים אותו בבית. צד נוסף – וחשוב – הוא רוח גבית של הרגולטור, שהתחזקה מאוד בתקופת הקורונה. כל אלה הביאו אותנו לחשיבה שיש כאן מהפכה ואנחנו רוצים להיות שם כשזה קורה". יש לי כרטיס אשראי בארנק. למה אני צריך גם כרטיס דיגיטלי? "תחשוב שאתה בחו"ל ואתה לא מצליח לשלם באמצעות הכרטיס, או הלכת לקנות משהו ושכחת אותו בבית, או כל בעיה אחרת. אתה יכול, באמצעות הטלפון הנייד בלבד ומכל מקום בארץ ובעולם, להנפיק בתוך דקה וחצי כרטיס אשראי חדש, בתהליך אינטואיטיבי וידידותי, ולשלם איתו באופן מיידי. זה לא מבטל כרגע את כרטיס הפלסטיק שיש לך בארנק, אלא מגיע בנוסף". באיזו טכנולוגיה מתבצע התשלום? "בטכנולוגיית NFC (ר"ת Near Field Communication), שמבוססת על סטנדרטים בינלאומיים ותקני אבטחה מחמירים של ארגון EMVco. ההנפקה נעשית על ידי 'טוקניזציה' של הכרטיס למכשיר הטלפון. במכשיר עצמו לא נשמרים פרטי כרטיס האשראי האמיתי, אלא במספר חלופי, שרלוונטי לאותה התקנה באותו מכשיר בלבד, שאין לו כל משמעות או יכולת לשימוש מחוץ לסביבה המאוד ספציפית. זאת, בנוסף למפתחות הצפנה". ספרי קצת על מאחורי הקלעים של הפיתוח. "מאחורי הפתרון החדש עומדת פלטפורמה טכנולוגית חדשה, שהקמנו בשנה האחרונה ושנועדה לתמיכה בעולם התשלומים המתקדמים, המבוססת על מיקרו-שירותים, מותאמת לעבודה בזמן אמת ומוחצנת באופן מלא בתשתיות ה-Open API שלנו". איך התנהלו תהליך הפיתוח והקשר עם הלקוחות הפנימיים-עסקיים בארגון? "בין הסיבות להצלחת הפרויקט נמצאות הסינרגיה שבין חטיבת הטכנולוגיות לגורמים העסקיים בארגון והרוח הגבית של ההנהלה, בראשות המנכ"ל, לוי הלוי, שהציב אותו כיעד אסטרטגי לכל עובדי החברה. אנחנו היינו שותף מלא בבניית המוצרים החדשים, לכל אורך הדרך". מהו קצב ההוטמעה של התהליך החדש הזה? "ראשית, הוא תלוי בקצב ההטמעה של מערכות שיודעות לקרוא את תהליך התשלום בטלפון בבתי העסק ואצל השותפים השונים. יש התלהבות, אבל אנחנו מודעים לזה שיש פה עניין של חינוך שוק, ואנחנו שמחים להיות החלוצים בתחום. אני משוכנעת שבטווח הלא רחוק, עולם התשלומים בישראל ישתנה ואנשים כבר לא יצטרכו את כרטיס הפלסטיק". ספרי על החוויות שלכם בתהליך המורכב. "זה הפרויקט הכי מאתגר ומורכב שהייתי שותפה לו, ויש לי לא מעט ניסיון. התחושה הייתה שאנחנו שותפים למשהו חדש. ברור שזה לא היה קל, האחריות היא כבדה ביותר. אל תשכח שהיינו צריכים לעבוד על זה בזמן הקורונה, עם כל המגבלות – וזה לא מובן מאליו. הצוותים שלנו נתנו את הנשמה".

הדסה GTC (ר"ת Getter Tech Cloud) מקבוצת גטר, המספקת פתרונות בתחום הענן לארגונים, הטמיעה לאחרונה את מערכת Teams של מיקרוסופט בבית החולים הדסה. בית החולים הדסה התבקש לתת מענה מקיף לאלפי המשתמשים שלו, לעבודה מרחוק בתקופת הקורונה, במטרה לייעל את העבודה ולתת אפשרות לשיתוף ידע בין הצוותים. לאחר בחינת מספר פתרונות בשוק, תוך דגש לדרישות האבטחה הגבוהות של בית החולים, החליט בית החולים להתמקד בפתרון ה-Teams של מיקרוסופט ולהרחיב אותו למערכת הענן 365, שקיימת כבר בבית החולים. Microsoft Teams כיום השימוש העיקרי שנעשה ב-Teams בהדסה הוא קיום פגישות מרחוק, תוך שימוש באופציות של וידיאו וקול מכל מקום ומכל מכשיר, אם מהמחשב ואם מהנייד. בדרך זו הרופאים והאחיות יכולים, מכל מקום, לנהל מפגש עדכון, התייעצות, או לזמן אנשים מומחים נוספים לשיחה. עם הניסיון שהביאה GTC לשטח בסיוע צוות המומחים שלה, ההטמעה הייתה מהירה ונתנה פתרון הכרחי ומיידי. לדברי אלדד שראל, מנהל תשתיות וטכנולוגיה בהדסה: "בחרנו ב-GTC לאור הידע והניסיון שהם הציגו לפנינו. הפתרון היה מהיר ואמין. בתקופה זו, בה אנו נדרשים לשיתופיות מרחוק, היינו חייבים לקבל החלטה מהירה ולבחור בגוף מקצועי שיספק לנו פתרון איכותי". לדברי רותם רוזמרין, סמנכ"ל הטכנולוגיות ב-GTC, מקבוצת גטר: "במיוחד בתקופת הקורונה, החשיבות לספק מערכת עבודה מרחוק יציבה ומאובטחת לארגון בריאותי בסדר גודל כזה, היא קריטית. לאחר אפיון הצרכים עם בית החולים, והתאמה לעמידה בדרישות אבטחת המידע הגבוהות, ביצענו אפיון לפריסה של אלפי משתמשים, תוך זמינות להדרכות ותמיכה במערכת בצורה מיידית. לוחות הזמנים היו קצרים במיוחד, ולמרות הדרישות הגבוהות הצלחנו, עם אנשי המחשוב של בית החולים, להעמיד את מערכת Teams, הכוללת רכיבים לעבודה פרודוקטיבית מאובטחת, לרשות אלפי המשתמשים".

אחרי שמיליוני משתמשים החליטו לעבור כמחאה לשירותי מסרים מידיים חופפים ואלטרנטיבים, כמו סיגנל (Signal) וטלגרם (Telegram) – ווטסאפ (WhatsApp) נסוגה בה מתכניתה לשנות את מדיניות הפרטיות שלה, ולשתף מידע אודות משתמשיה עם פייסבוק (Facebook), הבעלים שלה. המחאה הזו זכתה בהצלחה סופר-מהירה – הכל החל ב-6 בינואר, כשווטסאפ חשפה עדכון תנאים דרקוני ומקומם – כדי להמשיך להשתמש ביישום המסרים המידיים חוצה הפלטפורמות הנפוץ ביותר בעולם, חובה לאשר שינוי מדיניות שיאפשר לחברה לשתף את המידע שהיא אוספת על המשתמשים עם פייסבוק. הסיבה לשינוי היא שהדטה ישמש למיקוד מודעות בפלטפורמת הליבה של החברה האם. לפי ההודעה המקורית, למשתמשים ניתנה ארכה עד ה-8 בפברואר לקבל את התנאים החדשים, ולא – לא יוכלו עוד לעשות בווטסאפ שימוש. ההמונים כעסו, מאסק המליץ, ההורדות החלו החידוש הזה לא ממש כבש את לב כ-2 מיליארד המשתמשים הקבועים של ווטסאפ. רבים הלינו על התכנית ברשתות החברתיות, התקוממו על התנהלותה הדורסנית של פייסבוק, ועל ההבטחה שהופרה, לדבריהם, לשמור על היישום מוצפן מקצה לקצה. כתוצאה, החלו רבים לחפש יישומי מסרים מיידיים חלופיים, אשר להם מדיניות פרטיות שאינה נתפשת כפולשנית או נצלנית, כמו זו ש-ווטסאפ החליטה עליה שרירותית. "וואטסאפ לא יכולה לראות את ההודעות הפרטיות שלכם או לשמוע את שיחותיכם, וגם פייסבוק לא יכולה: כל הודעה פרטית, תמונה, וידיאו, הודעה קולית ותיעוד שאתם שולחים לחברים, משפחה ועמיתים לעבודה באחד על אחד או בצ'אט קבוצתי מוגן על ידי הצפנה מקצה לקצה. זה נשאר ביניכם", הפיצה החברה הודעה, בניסיון להרגיע את חששות המשתמשים מהפרת פרטיותם. ווטסאפ גם צייצה די בלחץ מחשבונה בטוויטר בניסיונות לכבות את השריפה שהציתה. We want to address some rumors and be 100% clear we continue to protect your private messages with end-to-end encryption. pic.twitter.com/6qDnzQ98MP — WhatsApp (@WhatsApp) January 12, 2021 אבל זה לא הועיל. וכך קרה ששירותים מתחרים, והרבה הרבה פחות דומיננטיים מווטסאפ, זכו לפתע בעשרות מיליוני מנויים חדשים, ובכלל – בהרבה תהודה במדיה החברתית. אלטרנטיבה לווטסאפ. סיגנל. צילום מסך מאתר האינטרנט העברי אפליקציית סיגנל, שמעטים הכירו עד לפני כשבוע, קיבלה "פוש" משמעותי מלא אחר מאשר היזם והאיש העשיר בעולם כיום, אילון מאסק – אויב ומבקר ותיק של מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק. מאסק כתב ל-41.5 מיליון עוקביו בטוויטר שתי מילים בלבד: "השתמשו בסיגנל". זה הספיק. הכוח, מסתבר, נמצא בכל זאת בידיים של הפרט האפליקציה עלתה לראש קטגוריית האפליקציות החינמיות ב-App Store של אפל והפכה להכי מבוקשת להורדה במדינות רבות בעולם השבוע, כולל באירופה, בה בכלל לא עומדים להתבצע שיתופי המידע עקב כללי פרטיות נוקשים.  עד כדי כך היה הביקוש גדול, שבמהלך סוף השבוע זרם המשתמשים החדשים אפילו הקריס את השרתים של סיגנל, אבל היא הצליחה לחזור לפעולה במהלך היום. החברה שיתפה שהיו לה קצת יותר מ-10 מיליון התקנות דרך ה-Google Play ב-12 בינואר, וכיצד סיימה את אותו יום עם יותר מ-50 מיליון הורדות. סיגנל, אגב, התחייבה כי: "פרטיות היא בראש סדר העדיפויות שלנו" ואולם הדגישה כי "הוספת יכולת היא המשימה השנייה כרגע". טלגרם גם היא חשפה כי קיבלה בברכה 25 מיליון משתמשים שהתווספו לה תוך 72 שעות בלבד, כאשר המייסד שלה, פאבל דורוב, קבע בבירור ש-"אנשים כבר לא רוצים לסחור בפרטיותם בעבור שירותים בחינם". וכך, מחאה שכרוכה אך ורק בהבנה שמעשים משנים מציאות, ובהתקנה פשוטה של אפליקציה, גרמה לענקית פייסבוק להתקפל, ולגלות שלא משנה כמה את גדולה ועוצמתית – הכוח, מסתבר, נמצא בכל זאת בידיים של הפרט.  

טוויטר (Twitter), שחסמה את הנשיא האמריקני היוצא דונלד טראמפ משימוש בפלטפורמת הרשת החברתית שלה לצמיתות, מעריכה שהחלטתה להשתיק את טראמפ עלולה לסכן את עובדיה. מחשש מפני תגובות נקמניות וזועמות מטעם תומכי הנשיא טראמפ, כמה מעובדי טוויטר נעלו את חשבונותיהם, והחברה אף העניקה אבטחה אישית לחלק מהבכירים שלה, כך על פי דיווח אחרון בניו יורק טיימס. בנוסף, לפי הדיווח, רבים מעובדי הרשת החברתית המצייצת הגדירו את חשבונותיהם כפרטיים, ו"ניקו" את הביוגרפיות שלהם, בשל חששות שיהפכו למוקד עניין של תומכי טראמפ, ויחוו הטרדה אונליין או אף חמור מכך. לפי התקשורת, אחרי ההתפרעות האלימה והלא חוקית בגבעת הקפיטול שבוושינגטון, אשר התרחשה ב-6 בינואר, יותר מ-300 עובדי טוויטר חתמו על עצומה פנימית, שקראה להשעיית טראמפ לצמיתות ולכן, realDonaldTrump@ – חשבון הנשיא טראמפ הלא רשמי – הושעה לצמיתות מטוויטר יומיים לאחר האירועים. הזיבה להשעיה היא דאגה מפני הסיכון להסתה נוספת מטעם הנשיא, ודרך היישום האהוב עליו – טוויטר. ג'ק דורסי, מנכ"ל טוויטר. צילום: מתוך פרופיל הטוויטר של דורסי המנכ"ל דורסי לא חוגג את ההרחקה לצמיתות יצויין כי מנכ"ל טוויטר, ג'ק דורסי, סיפר לאחרונה לעוקביו ולעולם כי בתחילה לא היה משוכנע אפילו שיש להטיל חסימה זמנית על הנשיא. בסדרת ציוצים שפרסם בשבוע שעבר אמר דורסי כי לבסוף הוחלט שחסימת הנשיא היא הדבר הנכון. לדבריו, זאת משום שהנזק רב מהבעייתיות הגלומה במה שיש מי שתיארו כפגיעה בחופש הדיבור. "אני לא חוגג ולא חש גאה בשל החלטתנו לחסום את חשבונו של טראמפ מטוויטר… לאחר התרעה ברורה נקטנו פעולה זו, עשינו החלטה עם המידע הטוב ביותר שהיה לנו בהתבסס על איומים על ביטחון פיזי הן בטוויטר והן מחוצה לה…. נתקלנו בנסיבות יוצאות דופן, שאילצו אותנו למקד את צעדינו בביטחון הציבורי…" הוא כתב. על פי טוויטר, יותר מ-70 אלף חשבונות מזיקים הושעו כתוצאה ממאמציה להרחיק פעילי ימין קיצוניים למהסית דרכה. החברה הסבירה כי לא מדובר בהכרח במספר זהה של משתמשים שהורחקו, וזאת משום שיש פעילים רבים שאחוזים בכמה וכמה חשבונות בפלטפורמה.