The headlines that made most buzz on this page
24/01/21 16:51
8.93% of the views
מאת אנשים ומחשבים
ועדת הפיקוח של בית הנבחרים האמריקני, אחת החשובות והמשפיעות שבוועדות בית הנבחרים, קוראת לחקירת FBI על מעורבותה של פארלה (Parler) בהתקפה ההמונית על גבעת הקפיטול שאירעה החודש.
במכתב לראש ה-FBI, כריסטופר ריי, קראה יו"רית הוועדה, קרולין מלוני, לסוכנות "לנהל בחינה מעמיקה על התפקיד שמילאה הרשת החברתית פארלה" בתקיפת הקפיטול בידי תומכי טראמפ ב-6 בינואר. מלוני ציינה, כי הוועדה מתעתדת לפתוח בחקירה משלה ומבקשת לקיים פגישה עם גורמים מה-FBI בנוגע למצבה ולהיקפה של כל חקירה עתידית בנוגע לפלטפורמת הרשת החברתית המדוברת.
בראיון לעיתון הוושינגטון פוסט, אמרה מלוני, כי "אני מתכוונת לבדוק לעומק מי הם הבעלים והמממנים של פלטפורמות רשת חברתיות כמו פארלה, שמעלימות עין ויוצרות אלימות".
בנובמבר 2020 פרסם הוול סטריט ג'ורנל, שפארלה קיבלה תמיכה כספית ממייסד קרן הגידור השמרנית רוברט מרסר ובתו רבקה, הידועים כתומכים של ארגונים שמרנים, כמו קיימברידג' אנליטיקה ה"מנוחה".
במכתב מצטטת מלוני כמה דוגמאות על מעצרים של משתמשי פארלה ואישומים בגין "איומים באלימות נגד נבחרים", ובגין דיבורים על ארגון קבוצות מחאה בפלטפורמה.
כזכור, לאחר אירועי גבעת הקפיטול הוסרה פארלה מחנויות האפליקציות של אפל וגוגל, כמו גם משירותי ענן של אמזון, שנגדה גם הגישה החברה תביעה. כרגע פארלה עדיין אינה פועלת, והמנכ"ל שלה שוהה עם משפחתו במסתור בשל איומים על חייו.
עמוד הבית של פארלה
24/01/21 16:22
7.14% of the views
מאת אנשים ומחשבים
פרופ' ירון זליכה הוא אחד המתמודדים המסקרנים לכנסת בבחירות הקרובות. בתקופה של משבר כלכלי עמוק מציג את מועמדותו איש שמבין כלכלה, ורוצה להיות שר האוצר: הוא היה החשב הכלכלי במשרד האוצר בין השנים 2003 ל-2007, בחלקן תחת בנימין נתניהו כשר האוצר, וכיום משמש כראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו. במהלך כהונתו באוצר הוא היה אחראי לשורה של מהלכים שהשפיעו ועדיין משפיעים על הכלכלה הישראלית, בהם רפורמות שהנהיג נתניהו, כולל קיצוצים בקצבאות, והפרטות של גופים שונים, בהם בנק דיסקונט.
בסקרים, המפלגה הכלכלית, שבראשה הוא עומד, נמצאת על סף אחוז החסימה, אם כי עדיין מתחתיו. בימים אלה, לקראת סגירת הרשימות ב-4 בפברואר, מופעלים עליו לחצים לפרוש מהמרוץ או להתאחד עם מפלגות אחרות (כשהדיבור הוא על מחנה המרכז-שמאל), כדי למנוע אובדן קולות. בין אם הוא יפרוש או יתאחד ובין אם ימשיך במרוץ עד הסוף, יש לו משנה כלכלית מסקרנת – ביחס למשק בכלל ולהיי-טק בפרט. אחד הנושאים שבהם הוא מתכוון להתמקד, היה וייבחר לכנסת ו/או ימונה לשר, הוא החוק לעידוד השקעות הון, שמשפיע מאוד על ענף ההיי-טק.
"ברמה המקרו-כלכלית, שער החליפין הנמוך מאוד של הדולר – מטריד", אמר פרופ' זליכה בראיון לאנשים ומחשבים. "הוא נובע מעיוותים בצד ההיצע והביקוש למטבע חוץ. בצד ההיצע, דרך החוק לעידוד השקעות הון אנחנו מסבסדים קומץ של חברות ענק, כולן יצואניות, שמקבלות הטבות מס אדירות. הסבסוד הזה גרם להקמת מפלצות ענק לא יעילות, שלא יכולות לחיות בלעדיו – מה שמביא לזרם דולרים מסובסד, שמוריד את שער החליפין ומעלה את נטל המס. כשאהיה שר האוצר, אבטל את החוק לעידוד השקעות הון ואפנה משאבים להורדת המע"מ מ-17% ל-15% – זה צעד מאוזן שיביא לפיחות בשער החליפין".
האם פרופ' זליכה יצליח להביא לאיזון שער הדולר? צילום אילוסטרציה: BigStock
הוא הצביע על כך שהעובדה שיש מונופול בתחום הגז פוגעת גם בענף ההיי-טק: "אנחנו מסבסדים את מונופול הגז דרך מחיר גז לא חוקי. החוק אוסר על מונופולים לגבות מחיר מופרז, שלא מגלם עלות פלוס רווח ביחס לסיכון. חברות הגז קיבלו מאגרים בחינם ובמחיר לא חוקי. ביומי הראשון בתפקיד אטיל פיקוח על מחירי הגז, כך שירדו ב-60%-70% ויאפשרו את הורדת מחיר החשמל ב-15%. המחיר המופרז פוגע בחברות ההיי-טק היצואניות, מאחר שהוא מסבסד את יכולת היצוא של הגז. העיוותים בצד ההיצע, המביאים להזרמת דולרים מסובסדים, פוגעים בהיי-טק, שאינו מסובסד".
ככלל, פרופ' זליכה טוען שהמדיניות הכלכלית של הממשלה "מחבקת מונופולים", מה שמסייע לירידה בשער הדולר, "מרסק", כלשונו, את הצריכה הפרטית ופוגע בצמיחה. לטענתו, המשק צומח בכ-1%, כשפוטנציאל הצמיחה עומד על 6%. "התרסקות הצמיחה והצריכה לא משפיעה אמנם על יצוא ההיי-טק", אמר, "אבל משפיעה על היבוא ומקטינה אותו, וכך הביקוש לדולר ירד ויורד. המדיניות הכלכלית שאוביל תאיץ את הצמיחה, תחזיר את היבוא לישראל למסלולו הטבעי ועימו תגדיל את הביקוש לדולר, שיעלה את השער שלו. התוצאה של כל המהלכים תהיה הקטנת היצע הדולרים, הגדלת הביקוש לדולרים והחזרת שער החליפין לרמה נורמטיבית".
גידול בתקציב המדען הראשי, מלגות לסטודנטים ערבים וחרדים
במקביל לביטול החוק עידוד השקעות הון, פרופ' זליכה הבטיח שיגדיל בעשרות אחוזים את תקציבי המדען הראשי, קרי – רשות החדשנות. עם זאת, לדבריו, בגלל הגרעון "המטורף", זה לא יהיה מיד, אלא לאורך הקדנציה שלו.
"בנוסף", ציין, "אגדיל דרמטית את היקף הפקולטות למקצועות הטכנולוגיים. יש צוואר בקבוק: הפקולטות לא גדולות ואינן גדלות, ה-ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה) לא מתקצבת אותן והאוניברסיטאות לא רוצות בכך, כי זה יקר".
הוא הוסיף כי "אפעל להענקת מלגות לסטודנטים.יות ערבים.ות וחרדים.ות, כדי שילמדו מקצועות טכנולוגיים יוקרתיים – כי זה מה שהתעשייה זקוקה לו. יש באוכלוסייה החרדית פוטנציאל אדיר לא ממומש, של סטודנטיות בזרמים חרדיים שמרניים, שלא מאפשרים להן ללמוד מחוץ לסמינרים שלהן. מנגד, ה-ות"ת והמועצה להשכלה גבוהה לא מאפשרות ללמד מחוץ לקמפוס. אביא לקבלת פטור לסמינרים למקצועות טכנולוגיים מבוקשים: אם הסטודנטיות הנהדרות הללו לא מגיעות למוסד האקדמי, המוסד האקדמי יבוא אליהן. נרוויח מאות עובדות מוכשרות מדי שנה. בנוסף, אקים מכוני מחקר וחממות טכנולוגיות בצפון ובדרום, לטובת תושבי הפריפריה, בפרט ערבים".
הדעה הרווחת היא שיש הכרח בבניית חברות היי-טק ישראליות גדולות. איך בונים עוד צ'ק פוינט או אמדוקס?
"אני לא יודע איך עושים זאת, אבל אני כן יודע דבר אחד: המדינה לא צריכה לנסות ולבנות בעצמה עוד צ'ק פוינט או אמדוקס, אלא לבסס תשתית לכך שיהיו שער דולר נורמטיבי, תקציבים מוגדלים לתחום ותמיכה דרמטית בתקציבי המו"פ, דרך המדען הראשי – כך שתהיה תמיכה שוויונית. צעדים אלה יאפשרו לבנות הרבה צ'ק פוינטים ואמדוקסים".
מהחשב הכללי תחתיו לשר האוצר בממשלה שתחליף אותו? ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: רומן ינושבסקי, BigStock
"אי אפשר להקים ממשלה בלי נתניהו – ובלעדיי"
פרופ' זליכה מתכוון לשים דגש גם על היחידות הטכנולוגיות של צה"ל, דוגמת 8200 – בין היתר בעזרת אל"מ (מיל') איציק תורג'מן, מהנדס אלקטרוניקה, יוצא חיל המודיעין שזכה בפרס ביטחון ישראל וממייסדי תוכנית עתידים, שנמצא בעשירייה הראשונה ברשימתו. "אתערב בתהליכי הגיוס ליחידות הטכנולוגיות, דוגמת 8200", אמר זליכה, "כדי להגדיל את מספר התקנים שהם מושכים מהפריפריה. יחד עם היחידות הטכנולוגיות בצבא ומשרד החינוך נערוך פרויקט לזיהוי הפוטנציאל לבני ובנות 6-8, כדי להכשירם.ן ללימודים טכנולוגיים מגיל צעיר, עם ליווי עד גיל 18. לא נשאיר את הזירה לתעשייה לבדה. אני מאמין בהתערבות ממשלתית היכן שהשוק החופשי לא מתפקד".
לסיכום הוא אמר כי "אנהל את המלחמה הכלכלית הכי חמורה בתולדותינו ואחזור לענייני. זאת מלחמה: 20% מהעסקים בישראל נסגרו והלכו לעולמם. מאות אלפי מקומות עבודה אבדו. אניח תשתית לקפיצת המדרגה הבאה של ההיי-טק. אני לא רואה איך מקימים ממשלה בלי נתניהו – בלעדיי. רוב הציבור רוצה שאהיה שר האוצר ושאנהל את כלכלת ישראל. יש לי את הידע, היכולת, הניסיון והכי חשוב – את האומץ לשנות".
24/01/21 17:09
7.14% of the views
מאת אנשים ומחשבים
בשלהי השנה החולפת הודיעה חברת הסטארט-אפ Veev על הצטרפותה למסחר בבורסה בתל אביב, באמצעות פלטפורמת ההשקעות החדשה TASE UP, שמאפשרת לחברות טכנולוגיה ונדל״ן לגייס הון ולהישאר פרטיות. מדובר בחלק ממגמה הולכת וגוברת של חברות היי-טק שמצטרפות למסחר בבורסה הישראלית.
אולם, זה לא הדבר היחיד, ואף לא העיקרי, המעניין ב-Veev: מה שיותר מעניין מכך הוא המוצר הטכנולוגי-נדל"ני של החברה, שבונה בארצות הברית, אבל מרכז הפיתוח שלה, על המוחות המבריקים שעובדים בו, נמצא בתל אביב.
Veev הוקמה על ידי שני יזמים בעלי ניסיון בהיי-טק הישראלי – עמית הלר ועמי אברהמי. לצד מרכז הפיתוח בתל אביב, יש לחברה משרדים בסן פרנסיסקו, ולא בכדי – עיקר הפעילות שלה הוא בקליפורניה. Veev מעסיקה כ-280 עובדים בארצות הברית ובישראל.
הפתרונות החכמים של החברה מאפשרים לבצע את תהליך הבניה של הבניין או הבית הפרטי במפעל תעשייתי חכם, במקום באתר הבניה. במילים אחרות, Veev בונה בית מוכן במפעל ומשנעת אותו לאתר שבו הוא צריך להיות מוקם – וכך הוא מוכן למגורים.
מהיי-טק לנדל"ן – ומשם להי-טק ונדל"ן ביחד
היזמים שמאחורי Veev התחילו את דרכם בארץ, עם כמה מיזמים, שאחד מהם הונפק בנאסד"ק בשלהי 2007. העתיד נראה מבטיח, אלא שלרוע המזל, אז אירע המשבר העולמי של 2008, מה שהביא את שניהם לנטוש את ענף ההיי-טק ולעבור לנדל"ן. אברהמי אמר כי "ניצלנו את המשבר של 2008, וקנינו דירות ומבנים מהבנקים במחירים מגוחכים, שיפצנו והשכרנו אותם, ובתוך זמן קצר, בשיא הפעילות, היו לנו 1,000 יחידות דיור. אז החלטנו שאנחנו רוצים גם לבנות בעצמנו, וכך נולד הרעיון של Veev, שהיא הדבר הבא בענף הבניה".
כאמור, מהמשבר העולמי ועד להקמת החברה הם יצאו מהמעורבות בעולם הטכנולוגי והיו אנשי נדל"ן, אבל תוך כדי העיסוק בנדל"ן הם גילו שתהליך בניית הבניינים והבתים הפרטיים מבוסס על תעשיה מיושנת, "שלא השתנתה 100 שנה", כדברי אברהמי. "כמי שבאו מענף ההיי-טק, הבנו שבגלל צורת ניהול הפרויקטים המיושנת, יש בענף רמת אי ודאות גבוהה וסיכון מאוד גבוה. מה שמשפיע מאוד על מחירי הדירות והקרקע".
דבר נוסף שהם למדו תוך כדי העיסוק בנדל"ן הוא ש-80% מעלויות הבניה הולכות על כוח אדם, כשהעלויות של כל השאר, כולל של חומרי הבניה, הן שוליות. לדברי אברהמי, הסיבה לכך היא ש-"מה שמאפיין את ענף הבנייה זה מחסור חמור בכוח אדם, ובכל העולם, כולל בארצות הברית, הוא מבוסס על יבוא של עובדים זרים".
אלא שעל נושא הייבוא של עובדים זרים אין ליזמים שליטה, כי זה עניין של רגולציות ממשלתיות. לכן, הלר ואברהמי החליטו שעליהם לפעול בדרך אחרת כדי להוזיל את עלויות כוח האדם, מבלי לפגוע באיכות הבניה ובחדשנות. "כך הגענו לרעיון של בניה מודולורית", אמר אברהמי. "אופן בניה זה היה קיים עוד לפנינו, אבל היה לו חיסרון: הצורך לתכנן את הכול מראש, עד הפריט האחרון, מבלי שיש כל יכולת גמישות שהיא. זאת, כאשר פרויקט בנייה סביר נמשך מרגע שמקבלים את הקרקע ועד להשלמתו כמעט חמש שנים".
בנקודה הזו הם התחברו לעבר ההיי-טקיסטי שלהם, וגייסו את הטכנולוגיות, הפיתוחים והאלגוריתמים הרלוונטיים לטובת המטרה שלהם. הם החליטו – ויישמו – שבעוד שבבניה המודולרית הקלאסית, התוצר הסופי הוא קונטיינרים שמובאים לשטח, VeeV תבנה קירות, פשוטו כמשמעו, כאשר כל תהליך הייצור ייעשה באחד מהמפעלים שלהם ברחבי העולם, ומה שיובא לשטח הוא התוצאה הסופית.
"להמציא את הקירות מחדש"
"מה שהיינו צריכים הוא לפתח מבנה חדש של קיר, להמציא את הקירות מחדש", הסביר אברהמי. "הבסיס הוא תשתית של פלדה, ובעזרת מכונות SNC חכמות, מכניסים לתוכה תוכניות של קירות עם בידוד מיוחד, תחליף לגבס, ומקבלים קיר מוגמר ומוכן".
אלא שהפיתוח שלהם לקירות הוא לא הטכנולוגיה היחידה שהם המציאו. אברהמי סיפר כי "המצאנו הרבה טכנולוגיות נוספות. שינינו את כללי המשחק של שיטת התכנון. התכנון האדריכלי מגיע אצלנו עד לרמת 100% מהפריטים, בדיוק כפי שעושים כיום בתעשיית הסמי קונדקטרים".
יש לציין שהתהליך שאנשי Veev ביצעו לא היה כל כך פשוט כמו שזה נשמע. הכלים לביצוע המהפכה בתכנון הבניה לא היו קיימים, ולפתח לבד היה גורר אותם להוצאות ענקיות, לרבות גיוס עשרות אנשים. לכן, הפתרון שלהם היה פיתוח אלגוריתמים שיודעים לבצע אוטומציה מקסימלית של חלק גדול מהתהליכים. וכך אמנם קורה אצלם כיום: העובדים במרכז הפיתוח בתל אביב מפתחים את הקודים והאלגוריתמים, והעובדים במפעלי הייצור של החברה מעבר לים בונים את הבתים בשיטה דיגיטלית וירוקה. הבתים מגיעים מוכנים, מאובזרים, עם הכנה לתשתיות של בית חכם, כולל אפשרות של חיישנים בקירות, שמתריעים על כל תקלה.
"תהליך הייצור שלנו הוא 50% אוטומטי, מה שמוזיל את עלויות הבניה בעשרות אחוזים ומאיץ את תהליך ההקמה עבור היזם", אמר אברהמי.
אם הרעיון שלכם יתרחב, אתם תחסלו תעשיות שלמות ותייתרו את המקצועות של אלפי עובדי בניין.
אברהמי: "ברמה העקרונית זה נכון, אבל מצד שני, כל בעלי המקצועות שאתה רואה בשטחי בנייה – יש להם ייצוג במפעלים. החשמלאי, הרתך ואפילו האדריכל, לדוגמה, עושים במפעלים את אותה העבודה שהם עושים בשטח – בלוח זמנים קצר יותר ובקמפוס סגור ולא בחוץ, מה שיוצר יתרון למשל בכל הנוגע למזג האוויר".
מה לגבי הקמת מפעל בישראל?
"כרגע זה לא על הפרק. כרגע אנחנו מתמקדים בישראל במרכז הפיתוח ובחיפוש אחרי עובדים, בעיקר מההיי-טק".
24/01/21 13:55
6.25% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אינטל נפלה קורבן לפריצה של האקרים. אלה היו עלולים להדליף, ואולי אף הדליפו, את נתוני הדו"חות הכספיים שלה, ועשו זאת בטרם המועד המתוכנן. לכן נאלצה ענקית השבבים לפרסם את הדו"חות שלה כמה דקות לפני הזמן שנקבע.
ענקית השבבים נאלצה לפעול במהירות ביום ה' האחרון אחר הצהרים (שעון ישראל), כאשר גילתה כי אינפוגרפיקה מהדו"ח הרבעוני שלה, שטרם פורסם, נמצא מסתובב מחוץ לחברה. כתוצאה מכך, החברה פרסמה את התוצאות הכספיות שלה לרבעון הרביעי של 2020 ולשנה כולה דקות ספורות לפני סגירת שוק המניות באותו היום – במקום במועד המתוכנן, אחרי סגירת שערי וול-סטריט.
"מכרה זהב עבור מי שמשתמש במידע שלא כדין"
ג'ורג' דייוויס, מנהל הכספים הראשי של אינטל, אמר לפייננשל טיימס כי "הגרפיקה נפרצה מאתר חדר החדשות של יחסי הציבור של החברה". החברה לא פירטה מהי זהות הגנב או היכן הגרפיקה הופצה ברשת באופן לא חוקי. מהחברה נמסר כי "אנחנו חוקרים דיווחים שלפיהם ייתכן שהושגה גישה לא מורשית לגרפיקה אחת במצגת הדו"חות הכספיים שלנו. מוקדם יותר היום (ההודעה פורסמה ביום ה' – י"ה), לאחר שהתוודענו לדיווחים אלה, החלטנו להוציא את הפרסום על התוצאות הכספיות זמן קצר לפני המועד שהיה מתוכנן במקור".
מומחי אבטחה ציינו בסוף השבוע כי "ככל שמדובר בפשע סייבר פיננסי, נראה שהאירוע הוא קטן ומבודד, אך הוא מדגיש את המשקל הסגולי של הנתונים הכספיים ואת השינויים הכספיים שאותם חווה הארגון בפרק זמן – רבעוני או שנתי. זאת אפילו אם מדובר רק על שקף אחד מתוך מצגת מרובת שקפים. מדובר במכרה זהב עבור כל מי שנוטה להשתמש במידע שנרכש שלא כדין, כדי לבצע על בסיס מידע זה פעולות מסחר במניות".
24/01/21 11:17
5.36% of the views
מאת אנשים ומחשבים
במטרה להבטיח הצפנה מקצה לקצה בשירות Messages שלה, גוגל (Google) תחסום לחלק ממשתמשי Android את הגישה לאפליקציית ההודעות.
אתר 9to5Google הודיע כי איתר קוד בגירסת בטה של האפליקציה, שאמור "לעצור את פעולת האפליקציה במכשירים לא מאושרים" ב-31 במרס השנה. המשמעות היא, שהפעלתו תשפיע על פעולת האפליקציה במכשירים מסוימים, בעיקר אלה של וואווי, ששווקו לאחר המגבלות שהטיל משרד המסחר האמריקני, שאסרו על השימוש בשירותי גוגל במכשיריה.
גוגל ציינה באתר התמיכה שלה, כי היא בודקת ומאשרת מכשירים של יצרניות שמתקינות מראש את שירותיה כדי "להבטיח שהם מאובטחים ומתאימים להריץ אפליקציות מחנות Play שלה". מכשירים שלא מקבלים אישור "עשויים להיות לא בטוחים לשימוש וייתכן שלא יפעלו היטב".
מכשיר Mate 30 של וואווי היה הראשון שהושק בלי שירותי גוגל.
לפי הערכה, מהלך זה של גוגל נובע מכוונתה לפרוס הצפנה מקצה לקצה באפליצקציית Massages שלה, וכשזה נוגע למכשירים לא מאושרים היא לא תוכל להתחייב על כך.
24/01/21 12:47
5.36% of the views
מאת אנשים ומחשבים
יבמ סיימה את שנת הקורונה ואת הרבעון האחרון שלה עם ירידות, שאכזבו את האנליסטים ואת המשקיעים. אלה האחרונים הביאו לצניחה של 9.9% בשער המניה שלה לאחר פרסום התוצאות בסוף השבוע. זאת הייתה אחת הסיבות שהביאו מומחים ועיתונאים שעוקבים אחרי פעילות החברה, למשל מה-CNN, לטעון שהמשקיעים בוול-סטריט מאמינים בענקיות הטק, גם לאור הקורונה – אבל לא ביבמ ובאינטל (שגם המניה שלה רשמה ירידה חדה לאחר תוצאות כספיות מאכזבות).
הסיבה העיקרית שהפריעה למשקיעים היא העובדה שההכנסות של הענק הכחול ירדו במהלך הרבעון בכל סעיפי הפעילות, בכלל זה בתחום הענן. יש מתח בשוק ההון גם מהעבודה שהחברה בת 109 השנים עומדת להתפצל לשניים: יבמ תמשיך להתעסק אך ורק בפעילויות הענן והבינה המלאכותית, בעוד שהחברה השנייה תתעסק בכל שאר הפעילויות, ובעיקר בתשתיות.
אחד הרבעונים המאכזבים של יבמ
ככלל, אנליסטים קובעים כי מדובר באחד הרבעונים המאכזבים של יבמ והתוצאות מראות על המשך הירידות בהכנסות הרבעוניות, כפי שהחברה רושמת ברוב המכריע של הרבעונים ב-34 השנים האחרונות. התוצאות פספסו את תחזיות האנליסטים בסעיף ההכנסות. ברווח הנקי למניה הן אמנם עקפו אותן, אבל הנתון ירד בשיעור ניכר מאוד.
נתוני הרבעון מראים שבעוד שההוצאות של יבמ עלו ב-7.3% לקצת יותר מ-19 מיליארד דולר, ההכנסות ירדו ב-6.5% ל-20.4 מיליארד. ההכנסות פספסו את תחזית האנליסטים בקצת יותר מ-1%, שכן ההערכה הייתה שהן יגיעו ל- 20.6 מיליארד. חלוקה לסעיפים מעלה שפעילות הענן ירדה ברבעון ב-4.5% ל-6.8 מיליארד דולר, ההכנסות משירותים עסקיים גלובליים קטנו ב-2.7% ל-4.2 מיליארד, ההכנסות משירותים טכנולוגיים גלובליים קטנו ב-5.5% ל-6.6 מיליארד, פעילות המערכות רשמה ירידה חדה, של 17.8%, ל-2.5 מיליארד, שירותי המימון הגלובליים קטנו ב-5% ל-286 מיליון ובסעיף "כל השאר" נרשמה ירידה דרמטית של 85% לשישה מיליון דולר.
יש לו סיבות לדאגה. ארבינד קרישנה, מנכ"ל יבמ. צילום: יח"צ
חבות המס רשמה ירידה חדה, של 92.3%, ל-25 מיליון דולר, וכך גם הרווח הנקי, שצנח ב-63% ל-1.4 מיליארד. הרווח למניה עמד על 2.07 דולר – הרבה מעבר להערכות, שחזו שהוא יעמוד על 1.72 דולר.
נתונים נוספים מראים שההוצאות הגולמיות רשמו ירידה של 7.8% ל-9.8 מיליארד דולר, הרווח הגולמי קטן ב-5.2% ל-10.5 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 51.7%. בסעיפים התפעוליים, ההוצאות זינקו ב-30% ל-9.2 מיליארד דולר והרווח צלל ב-67.7% ל-1.3 מיליארד.
התוצאות השנתיות
ב-2020 כולה עלו ההוצאות של יבמ ב-3% ל-69 מיליארד דולר, בעוד שההכנסות ירדו ב-4.6% ל-73.6 מיליארד. על רקע הגידול בהוצאות לעומת הקיטון בהכנסות, הרווח התפעולי צנח ב-54.4% וזה הנקי ירד ב-41.7% ל-5.5 מיליארד.
ארבינד קרישנה, מנכ"ל יבמ, העדיף להסתכל על החצי המלא של הכוס ואמר כי "במהלך הרבעון קידמנו את תוכניותינו להתמקד בפעילות ענן ופיתוח בינה מלאכותית, כמו גם התמודדות עם חוסר הבהירות שבו אנחנו חיים בתקופה זו, ואני מצפה שצעדים אלה יביאו אותנו לעלייה בהכנסות ב-2021".
לעומתו, אנליסטים ועיתונאים שעוקבים אחרי יבמ חוזים ששנת המהפך שלה תהיה 2022, ולא 2021. בריאן סוזי מיאהו! פייננס מצביע על שתי נקודות בעייתיות שלדבריו, יהיה ליבמ קשה לתקן אותן: הבאת התרבות הארגונית שלה לחשיבה של צמיחה – מה שייתכן שייקח זמן למנכ"ל החברה לעשות, ומגפת הקורונה והשפעתה על הלקוחות שלה, שהביאו לירידות בהכנסות שלה בעולם התוכנה ולדחיית פרויקטים. גם האנליסטית קטי הוברטי ממורגן סטנלי הביעה דאגה מההכנסות החלשות מהצפוי בעסקי התוכנה של יבמ.
24/01/21 13:10
5.36% of the views
מאת אנשים ומחשבים
בסוף השבוע דווח על התקדמות בתוכניות של LG אלקטרוניקס לפרוש מעסקי הסמארטפונים ועל כך שהחברה מצויה במגעים למכירת חטיבת הסלולר לתאגיד הענק הווייטנאמי וינגרופ (Vingroup). זאת, יום לאחר שדווח, כי מנכ"ל LG, קוון בון-סיאוק אישר, כי החברה שוקלת לבצע שינויים גדולים בעסקי הסמארטפונים שלה ואף ציין בהצהרתו, כי "החברה שוקלת את כל הצעדים האפשריים, כולל מכירה, עזיבה או צמצום עסקי הסמארטפונים".
לפי דיווח ב-BusinessKorea, התאגיד הגיש את הצעת הרכישה הגבוהה ביותר לרכישת עסקי הסמארטפונים של LG. תאגיד וינגרופ נחשב לבעל נתח שוק של 14% מערך החברות הווייטנאמיות הרשומות, והוא בעל פורטפוליו שנפרס על תחומי פעילות רבים, בהם מלונאות, נדל"ן, הפצה, רכב, סמארטפונים ועוד. החברה מייצרת סמארטפונים עבור LG במתכונת ODM (ר"ת Original Design Manufacturer), והיא גם היצרנית השלישית בגודלה בווייטנאם עבור אופו (Oppo) וסמסונג (Samsung).
לפי הדיווח, וינגרופ מעוניינת ברכישת עסקי LG בארצות הברית, והרכישה תסייע לה לקדם את עסקיה לנוכחות גלובלית.
24/01/21 14:55
5.36% of the views
מאת אנשים ומחשבים
קצת עליי: "אני מבכירי ו-ותיקי תעשיית ההיי-טק וטכנולוגית המידע בישראל, בעל ניסיון ו-ותק מקצועי של 50 שנה. שירתתי כ-20 שנה בתפקידים טכנולוגיים וניהוליים בממר"ם ובממכ"א, ופרשתי מצה"ל בדרגת אל"מ, לאחר שהייתי מפקד ממכ"א.
ב-25 השנים שלאחר פרישתי מהצבא כיהנתי בתפקידי מנכ"ל וסמנכ"ל בכירים במגוון חברות מובילות בארץ ובחברות גלובליות, כמו נס טכנולוגיות, EDS ישראל, מלם מערכות, אלרון תעשיות אלקטרוניקה, קסלמן יועצים – PWC ודיגיטל (DEC) ישראל.
אירוע 60 שנה לממר"ם. מימין: אריה עמית, משה לביא ואיציק מלאך. צילום: פלי הנמר
הנהלת נס 2010: אפי קוטק, גיא דנציג, רמי פדלון, משה בר שלמה, יואב צור, גל רימון ואריה עמית
בחמש השנים האחרונות אני מתמקד בייעוץ אסטרטגי וניהולי בכיר בתחום טכנולוגיות המידע לחברות וארגונים במסגרת עצמאית – I-am IT, בהנחיית סטודנטים בפרויקטי גמר לתארים אקדמיים עם התמחות במערכות מידע ודיגיטל, ובהנחיית צוערים מחיל הקשר והתקשוב במורשת התקשוב.
אני חבר בוועדת המחקר של מרכז המורשת בעמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב. העמותה השיקה את ספרי, מערכות מידע לא רק טכנולוגיה – אוסף של מאמרים, דעות, ניתוחים ותובנות אודות המרכיבים האסטרטגיים והניהוליים המשפיעים על ניהול מערכות מידע דיגיטליות ממוקדות ערך. הספר יצא גם בגרסה דיגיטלית, באדיבות אנשים ומחשבים.
כמו כן, אני מכהן בהתנדבות כחבר פעיל בנשיאות הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל, שבה שימשתי כיו"ר נבחר בשנים 2016 עד 2018, והובלתי, יחד עם חברים נוספים, את תהליך השינוי והמיצוב מחדש שלה, שאפשר את צמיחתה והרחבת פעילותה".
ועדת היגוי של פורום C3 מבית אנשים ומחשבים. בין המצולמים: שמעונה נוה, יהודה קונפורטס, ליאורה שכטר, רביד שמואלי, יגאל פדאל, רונן זרצקי ואריה עמית. צילום: פלי הנמר
אריה עמית הגיע למאורת הנמר על מנת להשיק את ספרו החדש. צילום: פלי הנמר
הנהלת Declub: אריה עמית, מוטי סדובסקי, גיל וויזר, אהוד הר חן, אופיר אדלמן, דורון אנגל ושי בייליס. צילום: פלי הנמר
ספר על הניסיון שלך עם אנשים ומחשבים. "קבוצת אנשים ומחשבים מלווה אותי במשך 40 השנים האחרונות, מאז היווסדה כבמה המקצועית, השיווקית והחברתית המגוונת ביותר לכל העוסקים בתעשיית טכנולוגיות המידע וההיי-טק בישראל.
במגוון השירותים שלה אני כולל את כל השירותים שלה: עיתונים מודפסים ומקוונים – מפקסעיתון ועד ל-Daily Maily ולפורטל המקצועי והעדכני באינטרנט, פורומים מקצועיים, קורסים וסדנאות, ועידות וכנסים מקצועיים, ועידוד המצוינות באמצעות תחרויות והכתרות.
אריה עמית (מימין) במאורת הנמר יחד עם חבר – יואב צור. צילום: פלי הנמר
חברי ועדת השיפוט של תחרות IT Awards של אנשים ומחשבים. בין המצולמים: אריה עמית, אילן אלתר, אבי עסיס, מוטי לוי ומאיר פורוחובסקי. צילום: ניב קנטור
הקבוצה הפכה להיות לשופר הלא רשמי של תעשיית ההיי-טק הישראלית, מדיה מבוקשת שחייבים להופיע בה והיא מהווה חלק בלתי נפרד מהעשייה בתחום. במשך כל השנים, דאגה אנשים ומחשבים להתעדכן ולהתחדש בשירותים יצירתיים, לטובת קהל לקוחותיה המגוון.
מכל הטוב הזה בחרתי להציג את צד האנשים של אנשים ומחשבים, בהצגת תמונות המייצגות את היכולת והנכונות שלה לקבץ אנשים לטובת רעיונות, לקידום הקהילה המקצועית".