"המעבר שנעשה לאחר התחקיר על החדירות של המשטרה למכשירים של אזרחים בין העלאת טענות להפיכתן ל-'עובדות' ולהסקת מסקנות בעקבותיהן הוא מהיר מדי. טוב שמועלית טענה, אבל איך כבר הגענו למסקנה? נוצר הרושם שהחוק לא מאפשר למשטרה לבצע חדירות למכשירים באמצעות תוכנות כמו פגסוס, ולכן המשטרה מבצעת פעילות לא חוקית לכאורה – והוא כן", כך אמר היום (ב') סגן השר לביטחון פנים, יואב סגלוביץ'. לדברי סגלוביץ' , "אם יש חשד לפשע חמור, חוקרים ברמות הכי בכירות בודקים קודם כל האם יש אמצעי פוגעני פחות. יצרו פה מצב כאילו צריך לשנות את המצב החוקי, כי כיום שואבים מידע בלי אישור. נכון לעכשיו, אלה טענות – ולא עובדות". ניצב בדימוס סגלוביץ', בעברו מפקד אגף החקירות והמודיעין במשטרה, אמר את הדברים בדיון שקיימה הוועדה לביטחון פנים של הכנסת. הדיון עסק בתחקיר שפורסם בשבוע שעבר בכלכליסט, שבו נטען ששוטרים, או האקרים בשירות המשטרה, חדרו באמצעות תוכנת פגסוס של חברת הסייבר ההתקפי NSO למכשירים של אזרחים שונים, בהם מובילי מחאת בלפור, עוזר בכיר לפוליטיקאי ופעיל חברתי שחיפש יחסי מין עם גברים באפליקציית גריינדר בעודו נשוי לאישה. במקרים מסוימים, נכתב, החדירות בוצעו ללא צו של בית המשפט, שמתחייב בחוק. המשטרה הכחישה בתחילה את ממצאי התחקיר אולם כמה שעות לאחר מכן טען המפכ"ל, קובי שבתאי, שאם היו מקרים של פריצות למכשירים בניגוד לחוק באמצעות פגסוס – הדבר יטופל. בעקבות התחקיר החל מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בבדיקת הממצאים שעלו ממנו והיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הקים צוות בדיקה של הנושא. אלא שמנדלבליט ניקה את המשטרה, בטענה שאם בוצעו פריצות – הן לא תוצאה של מדיניות מערכתית. יש לציין שבתחילה דווח שבדיקת היועץ המשפטי תעסוק בשנים 2020 ו-2021, אולם אתמול הוא הבהיר שלא כך הדבר. הדיון הבא – חסוי ולא שקוף לציבור יו"רית הוועדה, ח"כ מירב בן ארי, אמרה כי "הוועדה תמשיך לעקוב אחרי התהליכים בתוך המשטרה להוצאת צווי האזנות סתר, ודורשת מהיועץ המשפטי הממשלה להעביר לה דיווח על ממצאי בדיקתו – מאז שהמשטרה רכשה תוכנות מעקב". יו"רית הוועדה לביטחון פנים של הכנסת, ח"כ מירב בן ארי. צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת לדבריה, "ימין ושמאל, חילונים, דתיים וחרדים – כולנו חרדים לדמוקרטיה, ולכן הוועדה תמשיך לעקוב ולדרוש דיווח ופיקוח על התנהלות המשטרה בעניין האזנות סתר והשגת מידע על אזרחים. בדיון הקרוב תתבקש המשטרה להציג מהו התהליך שהיא מבצעת עד שהיא פונה לבית המשפט בבקשה להאזנת סתר". ח"כ בן ארי הדגישה שהדיון הזה יתקיים בוועדת המשנה החסויה של הוועדה לביטחון פנים. עולה מכך שתוכן הדיון והממצאים שיוצגו בו לא יהיו שקופים וגלויים לציבור. ח"כ משה ארבל: "המשטרה חדרה גם לטלפון שלי" בהמשך הדיון טען ח"כ משה ארבל מש"ס שגם מהטלפון שלו דלתה המשטרה מידע באמצעות תוכנת פגסוס, מאחר שהוא מקורב ליו"ר המפלגה, אריה דרעי (שאתמול התפטר מהכנסת כחלק מעסקת טיעון שאליה הגיע, שבמסגרתה הוא הורשע בעבירות מס). "אסור לאדם לחשוש. אומרים לי 'יתפרו אותך'. זה שיח של מאפיה, של ארגון פשיעה", הוסיף. כאן יו"רית הוועדה עצרה אותו ואמרה: "אתה לא תקרא למשטרה ארגון פשיעה". ח"כ אמיר אוחנה. צילום: גדעון שרון, לע"מ (ארכיון) ח"כ אמיר אוחנה, שהיה השר לביטחון פנים ושר המשפטים בתקופה שאליה מתייחס התחקיר, טען כי "במשך תקופת כהונתי לא הובא בפניי שימוש בכלי הזה (פגסוס – י"ה)". הוא שלל טענות וחששות שהועלו נגדו בהקשר זה, לאור העובדה שבין היעדים המוזכרים בתחקיר היו ראשי המחאה בבלפור נגד ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו. לדברי ח"כ אוחנה, "יש מידור מוחלט של השרים מעולם החקירות, וטוב שכך, כי חלק מהנחקרים עשויים להיות יריבים פוליטיים". עוד הוא אמר ש-"יש פער קיצוני בין מה שנטען בכתבה להתייחסות המשטרה. אם נכון מה שנטען, זה חמור כמו נשק יום הדין". ח"כ עמיחי שיקלי טען שהחדירות של המשטרה "סותרות את חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו". ח"כ איתמר בן גביר התייחס לממצאים שלפיהם בתי המשפט מאשרים 96% מהבקשות לצו האזנת סתר ו-95% מהבקשות לצו חיפוש שהמשטרה מגישה. הוא אמר כי "אין סדר ואין דין בהליך הזה. אין קורס רענון לשופטים, אין הדרכה לשופט – וזו בעיה". "השופטים לא צריכים לדעת את שם התוכנה" מטעם המשטרה דיברו בדיון תנ"צ דוד באואני, שכיהן עד לפני כחודש כראש חטיבת חקירות, והיועץ המשפטי של הארגון, תנ"צ אליעזר כהנא. תנ"צ באואני הכחיש טענות שלפיהן המשטרה מסתירה בבקשות שלה לצווים מידע מבתי המשפט וטען שהשופטים "לא צריכים לדעת את שם התוכנה, אבל מה היא יכולה להשיג – חד משמעית כן. להגיד ששופטים לא יודעים מה הם מאשרים זה לא נכון". לדברי תנ"צ כהנא, "חומרי האזנה נשמרים רק במשטרה, ובתי המשפט מורים מה לתמלל ובמה להשתמש. זה הנושא הכי מפוקח ומבוקר במשטרה. אני לא חותם שאף אחד לא עשה משהו שחורג, אבל יש כאן את הכי הרבה פיקוח ובקרה. אנחנו משקיעים את כל המאמצים שלא יהיו חריגות והראשונים לרצות לדעת אם יש כאלה".

מטא (Meta) חושפת הערב (ב') את ה-SuperCluster – מחשב-העל המהיר והמתקדם בעולם לדבריה, שיוכל להריץ חישובים בהיקף חסר תקדים, לעבד טריליוני פרמטרים בשניות בודדות ולאמן מודלים של בינה מלאכותית בסדר גודל שטרם נראה כמותו בתעשייה. המחשב, שבנייתו החלה ב-2020 ותושלם במהלך השנה, יוכל להריץ קוינטיליוני (18 אפסים) משימות, לאמן בינה מלאכותית בכמויות דטה חסרות תקדים ולהוות בסיס למערכות ראייה ממוחשבת, עיבוד שפה טבעית וזיהוי דיבור, שישרתו מגוון רחב של שימושים – למשל, תרגום סימולטני בזמן אמת של קבוצות אנשים גדולות במאות שפות שונות, או פיתוח של הדור הבא של חוויות ה-AR – ויובילו לפריצות דרך טכנולוגיות בתחומים רבים, ממחקר מדעי ועד גיימינג. פיתוח מחשב העל של מטא סולל את הדרך לבניית טכנולוגיות עבור המטאוורס – פלטפורמת המחשוב הגדולה הבאה, שבה יישומים ומוצרים מונעי בינה מלאכותית ישחקו תפקיד משמעותי. חזון המטאוורס יישען על מערכות מתקדמות של בינה מלאכותית, שהתעשייה כולה תצטרך לפתח מהיסוד. ה-SuperCluster הוא פרויקט ראשון מסוגו בעולם, שלא נוסה עד כה בתעשייה בשל מורכבותו הטכנולוגית, והעבודה עליו החלה לפני שנה וחצי בידי צוותים שעבדו מרחוק בשל מגיפת הקורונה. עם השלמת בנייתו במהלך השנה, מחשב-העל יאפשר לחוקרי ה-AI של החברה לבנות מודלים משופרים ומדויקים יותר, שיודעים לעבד מידע מטריליוני דוגמאות, לפעול במאות שפות, לנתח טקסט, וידאו ותמונות בבת אחת, לפתח כלי מציאות רבודה (AR) חדשים, ועוד. כך, הוא יאפשר לחברה לפתח לא רק מודלים מתוחכמים של בינה מלאכותית עבור שירותים קיימים, אלא גם לבנות חוויות משתמש חדשות לגמרי עבור המטאוורס. צוותי הבינה המלאכותית של מטא כבר החלו לאמן מודלים ענקיים לצורכי מחקר במחשב-העל, והם ממשיכים להשקיע בפיתוח תחום ה-Self-supervised learning בשאיפה לקדם את תעשיית הבינה המלאכותית כולה.

שתי רעידות האדמה שפקדו ביומיים האחרונים את צפון הארץ, בהפרש של כ-12 שעות זו מזו, הדגישו את הצורך במערכת שתתריע מפני רעידות אדמה, ותיתן לאזרחים אפשרות טובה יותר להגיע במהירות למקום מוגן ככל האפשר. הצורך הזה מקבל משנה תוקף לאור ההערכות הרווחות בקרב המומחים, שלפיהן בשנים הקרובות, ולכל המאוחר בעשורים הקרובים, ישראל תחווה רעידת אדמה חזקה – כפי שקורית באזור בכל 100 שנים בערך. ובכן, מערכת כזאת נמצאת בדרך: בימים אלה נערך פרויקט לחיבור תרועה, מערכת התרעה קצרת מועד לרעידות אדמה, למערכת הצופרים של פיקוד העורף. פרויקט החיבור צפוי להסתיים במחצית השנה, ועלותו נאמדת במיליוני שקלים. את הפרויקט, שיביא לכך שאזרחי ישראל יהיו בין המדינות הבודדות בעולם שיש להם מערכת התרעה מפני רעידות אדמה, עורכים במשותף אנשי ה-IT במכון הגיאולוגי ובפיקוד העורף, וכן אנשי יחידת לוטם שבאגף התקשוב וההגנה בסב"ר שבצה"ל. ההקמה של מערכת תרועה הושלמה באחרונה. הפרויקט, שעלותו נאמדת בעשרות מיליוני שקלים, בוצע על ידי מוטורולה ישראל ואנשי המכון הגיאולוגי. תרועה היא מערכת שמזהה אירוע של רעידת אדמה על ידי הגלים הסיסמיים שנוצרים ברעידה, מזהה את תכונות הרעידה (עוצמה ומיקום), מעריכה את הנזק הצפוי ובהתאם – מפיקה התרעה שנשלחת לגורמים ממשלתיים, חברות, מפעלים ואזרחי המדינה. בטרם בוצע הפרויקט להקמת תרועה הכינו אנשי המכון הגיאולוגי נייר עמדה, שבו נכתב כי "מדינת ישראל ממוקמת על גבול הלוחות הטקטוניים של אזורי ערב ואפריקה. התנועה היחסית בין לוחות אלה גורמת לרעידות אדמה חזקות, שעלולות להיות הרסניות. יש להן, ואף לרעידות חלשות יותר, פוטנציאל גדול מאוד לנזק". הם ציינו בהקשר זה את רעידת האדמה שהחריבה את צפת ב-1837 וגרמה לאלפי הרוגים ואת הרעידה שאירעה ב-1927 בצפון ים המלח, שגרמה למאות הרוגים ולנזק רב בירושלים, שכם, רמלה ולוד. לדבריהם, "הסכנה הנובעת מרעידות אדמה גוברת עקב הגידול המשמעותי באוכלוסייה וריכוזה בערים". העקרון שעל בסיסו תרועה בנויה מערכות התרעה קצרות מועד קיימות בעולם כבר משנות ה-60' של המאה הקודמת. המדינה הראשונה שהקימה מערכת כזו הייתה יפן – מדינה שבעת רעידות אדמה, בהן הרעידה מ-2011, שגרמה לצונאמי ענק, וזו שאירעה חמש שנים לאחר מכן. אלא שהמערכת היפנית נועדה לעצור רכבות מהירות בעת רעידת אדמה. מאז קמו עוד כמה מערכות שכאלה בעולם, בין השאר בטייוואן, מקסיקו, רומניה, מדינת קליפורניה מוכת הרעידות שבארצות הברית וטורקיה, שחוותה רעידת ענק ב-1999, שזכורה בשל החילוץ בחיים של הילדה הישראלית שירן פרנקו לאחר ימים ארוכים מתחת להריסות. הדמיה של מערכת תרועה כשרעידת אדמה מתרחשת נוצרים שני סוגי גלים – גלי לחץ (p-waves), שהם הגלים העיקריים, וגלי גזירה (s-waves) – המשניים. גלי הלחץ מהירים יותר אך פחות הרסניים משמעותית מגלי הגזירה, שמגיעים מאוחר יותר. ככל שהגלים מתפשטים במרחב כך גדל הפרש הזמנים בין הגעת גלי הלחץ וגלי הגזירה. מערכת תרועה משתמשת בעקרון זה על מנת לתת התרעה ממוקדת על בסיס זיהוי גלי הלחץ. המערכת הקנדית שהוטמעה כחלק מפרויקט תרועה שודרגה רשת התחנות הסיסמיות של ישראל (ISN), וזו מכילה כיום 115 תחנות, שמשדרות בזמן אמת למרכזי הנתונים בירושלים ובלוד. הנתונים הנאספים מעובדים, מאוכנים ועל בסיסם מתקבלות ההתרעות לאזרחים. בסופו של דבר יוצבו 120 תחנות שכאלה. בהיבט הטכנולוגי, הוטמעה מערכת של ננומטריקס הקנדית. זו כוללת אלגוריתם שפותח באוניברסיטת ברקלי, שמבצע שורת ניתוחים על הנתונים המוזרמים. בטרם הוטמעה המערכת היא עברה "גיור", כדי שתתאים למבנה השכבות בקרקעית הארץ. "נשקול חיבור של המערכת לגורמי חירום והצלה נוספים" כאמור, בימים אלה מבוצע פרויקט לחיבור בין מערכת תרועה למערכת הצופרים של פיקוד העורף. ברחבי המדינה פרוסים אלפי צופרים צה"ליים, שמיועדים בעיקר לאוכלוסייה ששוהה מחוץ למבנה. השוהים בתוך המבנים יכולים לקבל את ההתרעות באמצעות האפליקציה של פיקוד העורף ופורטל החירום הלאומי. הצופרים מספקים התרעה באמצעות אזעקה עולה ויורדת, או אזעקת צבע אדום, באזור עוטף עזה. כך, החל מהשנה, הצופרים ישמשו גם להתרעות מפני רעידות אדמה – מה שלא ניתן היה להיעשות לפני פרויקט תרועה. מדובר בהתרעות של שניות בודדות עד עשרות שניות. ד"ר נדב וצלר, חוקר סיכונים גיאולוגיים במכון הגיאולוגי. צילום: עצמי ד"ר נדב וצלר, חוקר סיכונים גיאולוגיים במכון הגיאולוגי, אמר לאנשים ומחשבים כי "הפרויקט יארך כמה חודשים, ואני יכול להבטיח לאזרחי ישראל שתהיה להם מערכת התרעה מפני רעידות אדמה עוד במהלך השנה הנוכחית. כך נצטרף לכמה מדינות בודדות שיש להן מערכת שכזו. צריך להבין שגם התרעה של שניות בודדות עשויה להציל חיים רבים. בעתיד נשקול חיבור של המערכת לגורמי חירום והצלה נוספים".

הוועד האולימפי והפאראלימפי של ארצות הברית ביקש מהספורטאים האמריקנים שישתתפו באולימפיאדת החורף בסין בחודש הבא לא להשתמש בטלפונים האישיים שלהם ובמכשירי אלקטרוניקה אחרים ולהשתמש רק בטלפונים חד פעמיים בעת שהותם בסין. הסיבה: החשש מפני אפשרות של מעקב דיגיטלי על ידי הממשל או גורמים פליליים או זרים, כך לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל. על פי הדיווח, האזהרה נשלחה לספורטאים כמה פעמים גם בשנה שעברה, במטרה להזהיר את הספורטאים מפני אפשרויות מעקב. "ניתן לעקוב אחר כל מכשיר, תקשורת, עסקה ופעילות מקוונת", נכתב בה. "המכשירים שלך עלולים גם להיות חשופים באמצעות תוכנות זדוניות, שעלולות להשפיע לרעה על השימוש העתידי." עוד צוין בדיווח, כי גם  בריטניה, קנדה והולנד הזהירו ספורטאים מפני הבאת מכשירי האלקטרוניקה האישית שלהם למדינה. החששות של הוועדה אינם באים בחלל ריק. קבוצת המחקר Citizen Lab מצאה, כי האפליקציה האולימפית My2022, שכל המשתתפים נדרשים להתקין, מלאה בחורי אבטחה, שעלולים לאפשר פריצה למכשירים וגניבת נתונים, או התקנה של תוכנות מעקב. על כן ממליצה הוועדה לספורטאים להשתמש בעת שהותם בסין רק במכשירים חד פעמיים, המאפשרים להסתיר את זהותם, כדי לשמור על קשר עם חברים ובני משפחה.

ג'וניפר נטוורקס, מובילה עולמית ברשתות מאובטחות המבוססות על בינה מלאכותית, הודיעה באחרונה כי לקוחותיה ושותפיה יכולים כעת להטמיע, להגדיר ולהפעיל את טכנולוגיית הניתוב החכם (Session Smart Routing) הייחודית של החברה בעזרת ענן ה-Mist ומנוע AI. הפיתוח מהווה שדרוג משמעותי לשירותים מבוססי ה-AI של ג'וניפר לארגונים בתשתיות התקשורת הקווית, האלחוטית וב-SD-WAN. בנוסף, ג'וניפר הרחיבה ושיפרה את יכולות האבטחה החזקות ממילא של פורטפוליו מוצרי ה-SSR שלה עם יכולות סינון משופרות של IDS/IPS ו-URL filtering. כמו כן, החברה פישטה את הפעלת ה-SSR בעזרת Zero Touch Provisioning ,בציודים המותאמים לענן. בעזרת היכולות הללו של SD-WAN, המבוססות, כאמור, על בינה מלאכותית, ג'וניפר מעלה את הרף בכל מה שקשור לקלות ההטמעה, תפעול מאובטח ופתרון בעיות בסביבות WAN. "ג'וניפר פועלת להגשמת החזון שלפיו תפעול המבוסס על בינה מלאכותית מספק את חוויית המשתמש הטובה ביותר – מהמשתמש ועד לענן", אמר סודהיר מאטה, סמנכ"ל פיתוח המוצרים בג'וניפר נטוורקס. "הדבר חשוב במיוחד בסביבת ה-WAN. לכן, ג'וניפר משקיעה מאמצים רבים בפיתוח פתרון ה-SD-WAN הראשון מסוגו שנולד בענן המודרני ומבוסס באמת על בינה מלאכותית. ה-SSR הוא, למעשה, המפתח למשימה הזאת, כיוון שהוא מביא עימו פשטות, מדרגיות, אבטחה וביצועים ייחודים לתשתיות התקשורת (WAN edge). כשמשלבים את זה עם המוצרים זוכי הפרסים של ג'וניפר, המונעים על ידי Mist AI, לתקשורת קווית ואלחוטית, היא יכולה לאפשר את חוויית המשתמש הטובה ביותר מקצה לקצה". המוצר המוביל בעולמות ה-SD-WAN, המבוסס על בינה מלאכותית זמן קצר לאחר רכישת 128Technology השיקה ג'וניפר את Juniper Mist WAN Assurance – שירות ענן מבוסס בינה מלאכותית ל-SSR. הדבר צמצם בעלויות של תפעול ה-Day2 וה-SD-WAN, באמצעות פונקציונליות עוצמתית מבוססת בינה מלאכותית, כמו: מדדים לרמת שירות (SLEs), יצירת תובנות ותחזיות, אנומליות ופתרון בעיות אוטומטי. בנוסף, עוזר הרשת הווירטואלית של ג'וניפר, Marvis, הורחב לכיסוי SSR, ועוזר לצוותי IT לזהות ולתקן במהירות בעיות רשת באמצעות שאילתות בשפה טבעית, לעתים קרובות לפני שהמשתמשים בכלל יודעים שהן קיימות. ג'וניפר נטוורקס. צילום: יח"צ ג'וניפר משלימה כעת את חזון ה-SD-WAN מבוסס ה-AI שלה על ידי הוספה של פעולות SSR ב-Day 0 וב-Day 1 לענן ה-Mist. הדבר כולל רבים ממרכיבי התצורה שכבר נמצאים ב-Session Smart Conductor: הגדרה ואכיפה של מדיניות הניתוב והאבטחה, הגדרת נתיבי ה-peer ועוד. על ידי שילוב של SSR עם מנוע ה-Mist Cloud ויכולות הבינה המלאכותית, ג'וניפר מעניקה ללקוחותיה ולשותפיה את הכלים הדרושים לניהול מחזור החיים המלא של פעילות הרשת בסניפים ופעילויות ריכוזיות אחרות למיטוב ולשיפור חוויית המשתמש, כמו גם לצמצום בעלויות. ציודים חדשים שערוכים לענן נתבי ה-Session Smart Routers ידועים בתעשייה כפתרונות מבוססי תוכנה שיכולים לפעול בכל פלטפורמה, לרבות סדרת ה-NFX של ג'וניפר למוצרי CPE אוניברסליים. על מנת לפשט עוד יותר את הליך הרכישה והקישור של הסניפים, ג'וניפר משיקה סדרה חדשה של מוצרי SSR, שפועלים באופן מלא מענן ה-Mist. מוצרי החומרה מבוססי ה-SSR הללו מאפשרים רכישה קלה יותר וחיבור אוטומטי בעזרת שימוש בקוד. בעזרת אותו הליך רכישה, כמו זה של מתגים קוויים ו-APs אלחוטיים, ג'וניפר מספקת פתרון קל להטמעה בסניפי פופ-אפ. סדרת מוצרי ה-SSR כוללת את SSR120 ואת SSR 130, שמאפשרים פלטפורמות לסניפים קטנים ובינוניים עם מגוון אפשרויות קישור WAN, לרבות LTE, כמו גם את קו ה-SSR1000 הממוקם עבור Head-end, מרכזי נתונים והטמעות ענן. אבטחה משופרת פתרון ה-SSR בלט תמיד במרחב ה-SD-WAN בגישת ה-Zero-trust ברשתות. כלומר, לא תיתכן תעבורה אלא אם כן מתקיימת מדיניות (דו-כיוונית). כעת מוסיפה ג'וניפר לפתרון ה-SSR הרגיל את ה-Branch Security Pack החדש – תוסף לחבילת ה-SSR הבסיסית שמוסיף מערכת סינון מתקדמת ומניעת חדירות (IDS/IPS). הדבר לא מצריך ציודי אבטחה נוספים, ובכך הוא חוסך ללקוחות ולשותפי החברה משאבים כספיים, וגם עלות תפעולית. "כאחד התחומים הצומחים ביותר בשוק תשתיות הרשת, SD-WAN נועד לשיפור חוויית המשתמש, תוך שימוש בקישוריות רציפה ומאובטחת. ה-SD-WAN של ג'וניפר, המבוסס על AI, תוכנן לפשט את תפעול הסניף בעזרת שילוב עם נראות ה-WAN, יחד עם פלטפורמת אנליטיקה, השימוש בפתרון האלחוטי הקיים של Juniper Mist ומוצרי Wired Assurance, שעושים שימוש ביכולות עיבוד שפה אנושית בעזרת Marvis. חידושים מסוג זה ימשיכו לתמוך במעמדו של ה-SD-WAN כטכנולוגיה מובילה לארגונים שמעוניינים לבצע טרנספורמציה דיגיטלית ב-2022 ומעבר לכך", אמר ברנדון באטלר, מנהל מחקר ורשתות ארגוניות ב-IDC. לדברי מריסה טריסולינו, מנכ"לית CMC Networks, "כספקי שירותים עולמיים שמשרתים 63 מדינות באזור MEA (המזרח התיכון ואפריקה), אנחנו יודעים ממקור ראשון כיצד מרחק עשוי להשפיע על הביצועים ועל מידת האמינות של הרשת. טכנולוגיית ה-SD-WAN החדשנית של ג'וניפר מאפשרת הטמעה פשוטה וקלה של הפתרון המלא. לאחר תהליכי ההתקנה, המערכת יכולה לזהות בעיות ולהחליט בצורה אוטומטית על הפתרון הטוב והיעיל ביותר – כל זאת ללא התערבות ה-IT. התחכום שמסופק בפתרון המלא הזה מקל עוד יותר על האפשרות שלנו לספק חוויית משתמש מאובטחת ונהדרת למשתמשים ברחבי העולם". לפרטים נוספים היכנסו לבלוג של ג'וניפר נטוורקס ולדפי המוצרים: AI-driven SD-WAN ו-Session Smart Router.

חברת היוניקורן לושה (Lusha) מתכננת לגייס 200 עובדים ולהכפיל את מספר העובדים בחברה במהלך השנה הקרובה. החברה פיתחה פלטפורמה מבוססת ענן, עם יותר מ-600 אלף משתמשים, המאפשרת לאנשי שיווק ומכירות בכל העולם לקבל מידע עסקי מדויק ותובנות עסקיות על לקוחות היעד שלהם, ובכך לסגור יותר עסקאות ולהגדיל את נפח המכירות. הפלטפורמה יודעת להמליץ לאנשי מכירות על לקוחות וארגונים פוטנציאלים הרלוונטיים עבורם, ובכך מקצרת ומייעלת את תהליך איסוף המידע העסקי, ומאפשרת להם להתמקד במכירה עצמה. נכון להיום לחברה כ-20 משרות פתוחות עבור מהנדסי Full stack, מהנדסי דטה, מנהלי מוצר, מנהלי מכירות, מנהלי קמפיין ועוד, וכבר ברבעון הנוכחי היא צפויה לשלש את מספר המשרות הפתוחות, החברה הוקמה ב-2016 על ידי אסף איזנשטיין ויוני צרויה ופעלה כבוטסטראפ במשך ארבע שנים כחלק מההחלטה אסטרטגית של היזמים, והיתה רווחית מתחילת דרכה. לחברה משרדים במגדלי עזריאלי בתל אביב ומשרד בבוסטון. לאחרונה הודיעה על גיוס של 205 מיליון דולר בסבב גיוס B לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר והפכה ליוניקורן. רעות רובינשטיין, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברה ציינה, כי "חשוב לנו להעניק לעובדים סביבת עבודה תומכת, להשקיע בהתפתחות האישית והמקצועית של העובדים, ולאפשר  להם להשתלב בצוותים גלובליים. התרבות בלושה נותנת לכל עובד אוטונומיה להעלות רעיונות, להוביל אותם ולהוציא אותם לפועל. התרבות הארגונית הלא פורמלית בלושה משאירה הרבה מקום לכל עובד להביע את עצמו וליישם רעיונות שהוא הביא לשולחן. בנוסף, אנחנו עובדים עכשיו על תכניות להקמת קהילות בהובלה של עובדי החברה וממשיכים להשקיע בפיתוח הקריירה של העובדים והמנהלים והענקת כלים שיסייעו להם בכך". מודל העבודה בלושה הוא היברידי, אך מתחילת הגל החמישי ולאור המצב הנוכחי העובדים והעובדות יכולים לבחור לעבוד מהבית בלבד ולא להגיע למשרדים, מציינת רעות רובינשטיין.

משתמשי iPhone 13 מדווחים על תקלה בדגמים החדשים, המתבטאת בהופעת מסך ורוד ובשיתוק המכשיר, המצריך את הפעלתו מחדש. לפי דיווחים בפורום של מכשירי אפל, חלק מאלה שחוו את התקלה זכו להחלפת המכשיר, אבל אחרים לא – ואפל טענה כי זהו באג בתוכנה. הסיבה לתקלה לא ידועה, אך נראה שהיא משפיעה רק על דגמי ה-iPhone 13. בתגובה לדיווחים על התקלה ה"וורודה" של משתמשים, הגיבה אפל בסוף השבוע בהצהרה ברשת החברתית Weibo, כנראה משום שרוב הדיווחים מגיעים מסין. לדברי אפל, "לא הבחנו בבעיות מסוימות בחומרה של המכשירים, משום שהמצב הזה (מסך ורוד) מתרחש כאשר המערכת נעולה". אפל ממליצה למשתמשים לגבות את המכשיר ולהתקין את העדכון האחרון של מערכת ההפעלה, כדי להסדיר את אי התאימות בין גירסה של אפליקציות לגירסה של מערכת ההפעלה. מכל מקום, הגירסה האחרונה של מערכת ההפעלה, iOS 15.3 RC, אינה מזכירה תיקון של באג המסך הוורוד.

רעננה היא כבר מזמן עיר של היי-טק. חברות גדולות כמו סאפ, רד-האט, נייס ולייבפרסון קבעו שם את מושבן, וגם מיקרוסופט החזיקה מרכז גדול ברעננה – עד שהוא אוחד עם הפעילות שלה בהרצליה ועבר לשם. אולם, עם הזמן, ערים אחרות באזור המרכז הפכו לערי היי-טק או שמספר החברות הטכנולוגיות שממוקמות בהן גדל. תל אביב ופתח תקווה הן הבולטות בכך, עם אזורי התעשייה החדשים באם המושבות וההתרחבות של ההיי-טק התל אביבי מרמת החייל לעוטף נתיבי איילון (כולל רחוב הארבעה הלוהט) ולאזור שדרות רוטשילד ואחד העם. אלא שרעננה נותנת פייט, ותיתן עוד יותר פייט בשנה הקרובה: עשרות חברות היי-טק וחברות שנותנות שירותים לענף יאכלסו בקרוב שלושה פרויקטי תעסוקה להיי-טק, שנבנים במקביל ברחבי העיר. ראש העיר, חיים ברוידא, אמר לאנשים ומחשבים כי "אנחנו חווים תנופת בנייה חסרת תקדים, למרות משבר הקורונה". לדבריו, זה נובע מכך ש-"חברות מעדיפות להגיע לרעננה, ראשית כי הנדל"ן זול בה יותר מערים אחרות במרכז, ובנוסף, בגלל עומסי התנועה והפקקים בכניסה לתל אביב, שגורמים לעובדים בענף לבזבז זמן יקר – והם רוצים להימנע מכך". Infinity Park ברעננה. הדמיה. בין פרויקטי הבנייה הגדולים שמתבצעים בימים אלה בעיר נמנה פארק ההיי-טק רעננה, שיאכלס משרדים של חברות בענף במגדל רב קומות, כמו גם חוות שרתים ענקית של אינפיניטי, שתשרת חברות בעיר ומחוצה לה. הפרויקט מוקם בשיתוף החברות ריט1 וס.ע.ן זהב בסמוך למתחם אמדוקס, שעומדת להעביר את משרדיה לאזור אחר בעיר, במקום המבנה שהיה מיועד לטבע. שני פרויקטים נוספים מתבצעים באזורים אחרים של העיר, וגם הם יאכלסו חברות חדשות מההיי-טק ומהאקו-סיסטם, שיהוו מקור תעסוקה לאלפי עובדים. ברוידא אמר כי "למיטב ידיעתי, מרבית השטחים שבבנייה באזורים הללו כבר הושכרו". פרויקטי מחשוב בעיריית רעננה במקביל לפריחת ההיי-טק ברעננה, העירייה ממשיכה לממש את תוכניות העיר החכמה שלה. בשנה שעברה היא השלימה מכרז גדול להחלפת ואיחוד מערכות ה-CRM שלה – מכרז שבו זכתה אלעד מערכות. ברוידא רואה במכרז הזה פרויקט דגל של עיר חכמה, שישנה את תפיסת השירות לתושב בעיר. "המערכת מייצרת שפה ושקיפות, כל עובד יודע כעת שהעבודה שלו נמדדת, יש מעקב והמטרה היא כל הזמן להשתפר", אמר. אבל את גולת הכותרת במימוש חזון העיר החכמה רואה ראש העיר במערכות השו"ב המורחבות שהעירייה מיישמת, שמאשפרות לקבל תמונת מצב מלאה על כל הפעולות בעיר. זו מתקבלת בין היתר באמצעות מצלמות חכמות מבוססות אנליטיקה ו-BI. ברחבי רעננה כבר מותקנות 400 מצלמות כאלה, והשאיפה היא להגיע ל-600 בתוך זמן קצר. לדברי ברוידא, "מערכות השו"ב משמשות גם לביטחון, סיוע לתושבים, במיוחד בזמן הקורונה, והתרעות בזמן אמת מסכנות שיטפונות והצפות". פרויקטים טכנולוגיים נוספים שעיריית רעננה מתכוונת להשקיע בהם השנה הם המשך הטמעת הסיבים האופטיים, המאפשרים לה להפחית את השימוש בשירותים של חברות התקשורת, ופרויקט תשתיתי רחב היקף של רמזורים חכמים, שהוא חלק מהתוכנית של משרד התחבורה לתת עדיפות לתחבורה הציבורית. הפרויקט יצא לפיילוט בקרוב ולאחר שיאושר על ידי משרד התחבורה, יאפשר גל ירוק קבוע לתחבורה ציבורית – בדומה לפרויקט אחר שכבר עובד בירושלים. השנה מציינת רעננה 100 שנה להיווסדה. "בשנת ה-100, אנחנו הופכים את רעננה למודל בינלאומי לערים חכמות", אמר ראש העיר. "אנחנו מקבלים פניות מכל העולם, וראשי ערים וגורמי ביטחון באים לכאן ללמוד כיצד אנחנו ממנפים את מערכות השו"ב שלנו ומיישמים את חזון העיר החכמה". דגנית בן יעקב, מנמ"רית עיריית רעננה. צילום: שמעון פסחוב מהו תקציב המחשוב של עיריית רעננה? תקציב המחשוב והחדשנות של העירייה ל-2022, שעומד להיות מאושר במועצת העיר, הוא 18 מיליון שקלים. כ-1.2 מיליון שקלים מתוכם משוריינים להמשך פרויקטי העיר החכמה ותקציב נוסף – לפרויקטים נוספים בעולמות החדשנות, ההתייעלות ושיפור השירות לציבור. את אגף המחשוב מובילה מנמ"רית העירייה, דגנית בן יעקב. היא ציינה שפרויקט הרמזורים החכמים נמנה על הפרויקטים המרכזיים שהאגף שלה יוביל, בשיתוף הגורמים המקצועיים. "פיילוט הרמזורים הוא תוכנית נוספת, שתעשיר את התוכניות הקיימות, כאשר כבר כיום כל הרמזורים בעיר מחוברים למערכת השו"ב במוקד וניתנים לשליטה", אמרה. "פרויקטים נוספים שמתוכננים השנה קשורים לשיפור מתמיד לשירות לתושב, כמו החלפת מערכת החוגים והרישום לגני ילדים, הוספת חיישנים לפחי האשפה הכתומים ומערכת פנימית לייעול פניות עובדים", ציינה בן יעקב. זאת, לצד המשך הטמעת הפרויקט המרכזי של ה-CRM שהיא הובילה בשנה שעברה. כמו רוב ענף ההיי-טק ורשויות מקומיות אחרות, גם עיריית רעננה מתמודדת עם אתגר ההון האנושי – לא רק בהיבט של התחרות על כל עובד בענף, אלא גם עם העדר תקנים לתפקידים כמו מנהל אבטחה. "יש לנו כרגע כמה משרות פתוחות ואנחנו עושים מאמצים לגייס את העובדים. זו משימה לא קלה. בין היתר, אנחנו מנסים לפתור את המצב על ידי הכשרת עובדים פנימית", אמרה בן יעקב.