The headlines that made most buzz on this page
26/07/21 17:58
15.96% of the views
מאת אנשים ומחשבים
"מבצע שומר החומות היווה אתגר מורכב טכנולוגית: נדרשנו לטפל באוסף ענק של יירוטים, שלא נראה כמותו מעולם באף מדינה, ולנהל אותו במקביל. כל יירוט של כיפת ברזל דורש מהפלטפורמה שלנו, במערכת השליטה והבקרה, לקבל מידע בזמן אמיתי ממספר רב של חיישנים, לשלב את המידע, לשערך את נקודת הפגיעה לכל רקטה ולהריץ מאות פתרונות יירוט של רפאל – כדי לוודא אופטימיזציה לפתרונות היירוט, כך שלא נפגע ברחפנים או בכלי טיס ישראליים. כל התהליך מבוצע בזמן קצר ביותר. הפלטפורמה שלנו הפגינה יכולות ביזור וניתוח ביג דטה בזמן אמת – והן יכולות ברמה עולמית" כך אמר נתן ברק, מייסד ומנכ"ל אמפרסט, אחת החברות שנמצאות מאחורי מערכת ההגנה המפורסמת.
רונן זרצקי, יו"ר הפורומים C3 ו-C6. צילום: ניב קנטור
ברק דיבר היום (ב') במסגרת מפגש של פורומים C3 ו-C6 מבית אנשים ומחשבים, שהנחה רונן זרצקי, חבר ועדת התוכן ויו"ר פורום C3. נושא המפגש היה טכנולוגיות על בשימוש אזרחי – מכיפת ברזל ועד מחשוב היברידי.
כיפת ברזל פותחה על ידי רפאל, ששילבה את הטילים המתקדמים שלה, את המכ"מ והמערכת לגילוי טילים של אלתא ואת קרון התקשורת ומערכת השו"ב של אמפרסט. אל"מ (מיל') ברק, שעמד בראש התקשוב בחיל הים, פיתח יחד עם אנשיו את אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר בישראל בשנים האחרונות בתחום השו"ב. הוא הסביר ש-"בבסיס הפלטפורמה של מערכת השו"ב יש רעיון שמקורו בחיל הים, שם היו מערכות שו"ב רבות ופעלנו לאיחודן על פלטפורמה אחת, שמאפשרת אינטר-אופרביליות וקישוריות בין מערכות ICT שונות. לאחר שפיתחנו תשתית גנרית זו למערכות שו"ב במגזר הביטחוני, החלטנו להרחיב את הפלטפורמה למערכות אזרחיות. מעל התשתית הזו הרצנו מגוון מערכות לשוק האזרחי, בין השאר באיתוראן, מקורות, נטפים, פרויקטי עיר חכמה ששווקו על ידי נוקיה ובחברת החשמל".
סוללת כיפת ברזל. צילום: BigStock
יותר מ-25 מיליון חיישנים
הוא הסביר כי "יש כיום מערכות שלנו באלפי ארגונים, אנחנו מנהלים יותר מ-25 מיליון חיישנים. במערכת השליטה של איתוראן מנוהלים יותר מ-1,000 לקוחות, עם גרסת תוכנה אחת, ולכל לקוח יש צרכים, חיישנים, חוקים ותפעולים שונים. היכולת של איתוראן ולקוחות נוספים לשלב חיישנים חדשים באופן עצמאי, לשנות חוקים ותפעולים בזמן אמיתי היא אסטרטגית עבורם".
"יש לנו שכבת קישוריות מאוד חזקה", הוסיף, "שמאפשרת חיבור חיישנים בתוך ימים, כמו גם קישוריות לכל מערכת SCADA ולמערכות נוספות. בחלק מהמערכות יש לנו יכולות לחולל קוד באופן אוטומטי, לשלב חיישנים חדשים, לנתח דטה ולמכן מערכות".
התמקדות בפתרונות לשוק האנרגיה
"החלטנו להתמקד בפתרונות לשוק האנרגיה, שאנחנו רוצים להוביל את הטרנספורמציה הדיגיטלית בו", אמר ברק. "התחום נמצא במהפכה מטורפת, בשל הגידול הצפוי בעולם המכוניות החשמליות: בכל מדינה קיימים הפרשים של עד פי 30 בין מחירי החשמל הזולים והיקרים – בכל 24 שעות. אנחנו משטחים את העקומה ללקוחות, על ידי ניתוב בין צריכת חשמל זולה ויקרה – ולהפך. אנחנו מביטים יממה קדימה וחוזים את הצריכה על בסיס ההיסטוריה, מזג האוויר, יכולות לימוד מכונה ועוד".
הוא ציין ש-"העולם הולך לייצור מבוזר, שיהיו בו מיליוני 'יצרנים' – כל בעל מכונית חשמלית יכול למכור חשמל לרשת הגריד, במדינות רבות שבהן הרגולציה מאפשרת זאת. פיתחנו פלטפורמה שמבוססת על מיקרו-שירותים בענן או ברישוי מסורתי, עם מערכות אינטרנט של הדברים ובינה מלאכותית. כך אנחנו מאפשרים ללקוחות חסכון משמעותי בחשמל, שילוב הניהול של כלל המקורות וצרכני החשמל, איזון בין הביקוש להיצע, התייעלות אנרגטית והרצת כלל האפליקציות מעל התשתיות הגנריות שמסנכרנות את כל תתי המערכות. הפלטפורמה קיבלה את האישורים הנדרשים לעבודה בענן מ-AWS, שאנחנו שותפים עסקיים שלה, ואישורי הגנת סייבר מפייראיי, כחלק מאישור בטיחות המערכת למתקפות סייבר. חתמנו עם מיקרוסופט על הסכם עקרונות שלפיו היא תקדם את הפלטפורמה שלנו בשוק האנרגיה. כבר יש לנו לקוחות במדינות רבות בעולם. כמו כן, יש לנו שיתופי פעולה עם טובי האינטגרטורים בעולם, שהבינו שהם חייבים לעבור ולפעול בעולם ה-OT".
לסיכום אמר ברק כי "המערכת שלנו נדרשת לעולם ה-OT בדיוק כמו ERP לעולם ה-IT. התחלנו מהלקוחות ה-'קשים', ה-'כבדים', וכעת פנינו לעולם מפעילות החשמל הווירטואליות. היתרון היחסי שלנו הוא בניהול מיליוני אובייקטים בזמן אמת, עם תיאום, סנכרון והרצת אלגוריתמים שמביאים לטיוב המערכות על פלטפורמה גנרית. הפלטפורמה מסוגלת לחסוך עשרות מיליוני דולרים בשנה לחברות אנרגיה גדולות".
26/07/21 13:59
7.45% of the views
מאת אנשים ומחשבים
עסקת הענק בין אנבידיה לArm נמצאת בסכנת ביטול. אנבידיה אמנם הגיעה לסיכום, כזכור, על תשלום של 40 מיליארד דולר תמורת מפתחת המעבדים הבריטית, שיועברו לבעלים הנוכחית שלה, חברת האחזקות היפנית סופטבנק, אבל היא זקוקה לאישורים של הרגולטורים העיקריים ברחבי העולם – ומתקשה מאוד לקבל אותם.
לפי האתר של הטלגרף הבריטי, העיכוב הגדול הנוכחי כרגע הוא של ועדת הבדיקה להגבלים עסקיים של האיחוד האירופי. מתברר שהוועדה הזו בכלל לא התחילה בדיונים שלה בנושא, והטענה הראשית שלה שהיא לא קיבלה את כל המסמכים שהיא דרשה, בעיקר מצידה של אנבידיה. ויותר מכך, השבוע יוצאים אנשי הוועדה, כמו עובדים רבים אחרים של האיחוד, לחופשת הקיץ שלהם, כך שהעיכוב רק הולך וגדל.
הדיווחים מציינים שאם האישורים לעסקה לא יתקבלו – וכזכור, בבריטניה ועדת ההגבלים אף טוענת שהיא צריכה לבדוק סיכונים ביטחוניים של הרכישה – בסופטבנק יעדיפו בסופו של דבר להנפיק את Arm.
עסקת אנבידיה-Arm ממשיכה להיתקל בקשיים מהרגע הראשון, ומעוררת התנגדויות רבות מצד השוק, של יצרניות מעבדים רבות. היא גם נתקלת בביקורת מהסביבות של Arm עצמה. בעוד כחודש וחצי 'תחגוג' העסקה שנה מאז שהיא פורסמה בפועל.
26/07/21 14:34
7.45% of the views
מאת אנשים ומחשבים
MedOne מקימה בימים אלה דטה סנטר נוסף במתקן שלה בטירת הכרמל, בהשקעה של כרבע מיליארד שקלים. המתקן, שיושק ברבעון האחרון של השנה, יצטרף לשלושה אתרים של החברה – שממוקמים בתל אביב, פתח תקווה וכאמור, טירת הכרמל.
עולמות הדטה סנטרים והענן בישראל חווים באחרונה עלייה גדולה, בעיקר על רקע מכרז הענן הממשלתי נימבוס. כתוצאה מכך, ארבע ענקיות הענן – מיקרוסופט, אורקל, AWS וגוגל – הודיעו על הקמת דטה סנטר ואזור ענן בישראל עוד לפני פרסום תוצאות המכרז, שבו זכו השתיים האחרונות. בחלק מהמקרים כבר החלה בניית מרכז הנתונים – כמו במקרה של אורקל, שבונה אותו במתקן של בינת בהר חוצבים בירושלים – ובחלקם האחר טרם הוכרז על התחלת בנייתו. מה שידוע נכון לעכשיו הוא שאורקל צפויה לפתוח את הדטה סנטר שלה בישראל עוד השנה ומיקרוסופט – ב-2023.
ב-MedOne אומרים שכלל הדטה סנטרים של החברה הם מתחמים תת קרקעיים מאובטחים, ממוגנים וברמת שרידות גבוהה. על פי החברה, מרכז הנתונים החדש צפוי להיות "המתקן האזרחי הממוגן והשריד ביותר בישראל". יצוין שחלק ניכר מתעבורת התקשורת של מדינת ישראל עוברת דרך המתקנים של MedOne.
רוני שדה, מנכ"ל MedOne, אמר כי "על מנת למקסם את יכולת השרידות, המתקן החדש תוכנן לעמוד בפגיעה ישירה. המערך כולו חסין בפני פגיעות חיצוניות כמו חומרי נפץ ורעידות אדמה. המבנה הינו בעומק של 15 מטר מתחת לפני הקרקע, התכנון הפנימי של חדרי האירוח והמאפיינים ההנדסיים שלהם מאפשרים לארח את כל סוגי השרתים הקיימים כמעט ללא מגבלת משקל. בנוסף, המבנה מנוהל באמצעות מערכת בקרת מבנה, שמאפשרת ניטור ושליטה על כל התשתיות במתקן – חשמל, מיזוג אוויר, גילוי וכיבוי אש – וניתן לאתר באמצעותה תקלות באופן מיידי".
אבטחה והמשכיות עסקית
על מנת לאפשר המשכיות עסקית גם בתנאי קיצון, שבהם ייתכן שייפגעו תשתיות אזרחיות של חשמל ומים, ב-MedOne מתכננים לבנות במרכז הנתונים החדש מערכת חשמל שתפעל בשגרה על בסיס תשתיות החשמל המוזנות מהחוץ (על ידי הרשת הארצית) ומערכות נוספות לעבודה בחירום. זאת בנוסף למאגרי מים המאפשרים לדטה סנטר להמשיך לפעול עצמאית בעומס מלא, ללא תלות בהזנת חשמל חיצונית ואספקת מים, למשך 72 שעות.
בנוסף, מערך האבטחה הפיזי של המתקן לוקח בחשבון מגוון רחב של איומים, כגון חבלה בזדון, ניסיונות לפריצה רועשת או שקטה, וניסיון החדרת אמצעי מעקב ושיבוש אלקטרוניים. בחברה מבטיחים הקפדה יתרה על מערכי האבטחה והביטחון, ואומרים שעל מנת להתמודד עם איומים חיצוניים, המתקנים מוגנים באמצעות מעטפת מסיבית של בטון מזוין (מעטפת כפולה), שגורם לעמידות האתר כולו. כמו כן, מבטיחים ב-MedOne, חדרי הפרויקט שבתוכו מוגנים נגד פיצוצים חיצוניים ופנימיים, פגיעות ישירות בנקודות קריטיות למבנה וחדירה דרך פתחים לא מוגנים – מרפסת או חלון. בנוסף, נלקחו בחשבון תרחישים כגון פגיעה קרובה ופיצוץ תת קרקעי בקרבת קיר המבנה. המכלולים הייעודיים של המתקן – הן מכלולי התקשוב והן מכלולי האנרגיה – ממוקמים במפלסים תת קרקעיים, במבנה פנימי בתוך קופסה חיצונית מבטון מזוין – כך שהם ממוגנים ברמה גבוהה נגד רוב האיומים.
ההמשכיות העסקית של מערך הביטחון במתקן בנוי בצורה כזו שכל מערכת תומכת ומגבה את השנייה בזמן אמת, אומרים ב-MedOne. כל הדלתות והכניסות מנוטרות על ידי מאבטחים 24/7 ומערכות בקרת הכניסה כוללות כרטיסי קרבה, מערכות ביומטריות ותאי סינון, שנותנים מידור מרבי בין חלקיו השונים של המתקן ובנתיב ההגעה של כל מבקר. רוב הדלתות מבוקרות בנוסף על ידי מערכת פריצה, שנותנת מענה להתרעות נוספות. המתקן מצולם כל שעות היממה על ידי מערכת הצפייה וההקלטה במעגל סגור – הן בפנים והן בחוץ, נמסר מהחברה.
26/07/21 11:05
6.38% of the views
מאת אנשים ומחשבים
אני לא יודע מה אתכם, אבל מאז שהכנסתי שואב רובוטי הביתה קצת נקי יותר אצלי. השואב גם עושה את אחת מעבודות הבית הכי שנואות עלי – לטאטא. תנו לי כיור מלא בכלים, ותחסכו לי ולגב שלי את הצורך לטאטא את התא האישי שלי.
זה שהוא יכול לעשות את העבודה גם כשאני לא בבית, ובמקרה הכי גרוע אפשר להפעיל אותו רגע לפני שאני יוצא לדרך, כמובן משפר את העניין עוד יותר – אבל זה גם ממש לא נורא כשהוא עובד בזמן שאני בין חומות המבצר הפרטי, למרות שפלוטו הכלב שלי מאוד מפחד ממנו.
הבית נקי אבל פלוטו קצת מפחד. Roborock S7 של רובורוק. צילום: יח"צ
בעולם הזה של השואבים, למותג רובורוק יש מקום של כבוד, והדגם החדש Roborock S7 מגיע לשוק הישראלי באופן רשמי בסוף השבוע הנוכחי.
לפי החברה, המגב של Roborock S7 המהיר ביותר בשוק, והוא מציע מגוון של הגדרות קרצוף בעוצמה גבוהה, החל מ-1,650 ועד 3,000 תנועות בדקה, תוך פירוק לכלוך הנמצא על פני השטח, כולל הכתמים הקשים והמיובשים ביותר. יש גם טכנולוגיה בשם VibraRise, שמרימה את המגב באופן אוטומטי כאשר מתגלים שטיחים. ה-S7 אמור לנגב רצפות ושטיחים במהלך אחד, ללא הפרעה, והמגב מורם גם כאשר ה-S7 חוזר למעגן הטעינה שלו, ומבטיח שהרצפות יישארו נקיות.
יש גם אפליקציה שמלווה אותו, ל-iOS ולאנדרואיד כאחד, עם ממשק בעברית, שמאפשר למפות את הדירה, לקבוע תוכנית ניווט, וגם לנהל לוחות זמנים לניקוי. ואפשר גם להשתמש בחלק מהסייעות הווירטואליות בשוק כדי לתת לו פקודות.
הוא מופץ ברשת באג היבואנית, ומחירו 2,190 שקל.
26/07/21 11:15
6.38% of the views
מאת אנשים ומחשבים
שיתוף פעולה של הגדולים ביותר: פירמת עורכי הדין הגדולה בישראל, הרצוג פוקס נאמן, השלימה לאחרונה מעבר למשרדים חדשים המשתרעים על פני 14 קומות (בשלב ראשון) באחד ממגדלי תאומי רובינשטיין בתל אביב. בזק בינלאומי נבחרה להוביל את הפרויקט המורכב של הקמת תשתיות המחשוב במשרדים החדשים.
הרצוג הינו משרד עורכי הדין הגדול והמוביל בישראל על פי דירוג DUN'S 100, ובין לקוחותיו נמנים חברות בינלאומיות, חברות פרטיות וציבוריות, חברות תעשייתיות, חברות ממשלתיות, קרנות השקעה והון סיכון, חברות היי-טק, קופות ובתי חולים, בנקים ומוסדות פיננסיים ואקדמיים.
בזק בינלאומי ביצעה את פרויקט בניית רשת ה-IT של קומפלקס המשרדים – החל משלבי התכנון, דרך הקמת התשתיות וליווי צמוד של המעבר לאתר החדש, וכלה בהרחבת הדטה סנטר של הפירמה בחוות השרתים של בזק בינלאומי. הן בבזק בינלאומי והן במשרד הרצוג פוקס נאמן מדווחים כי המעבר למערכת המחשוב במשרדי החברה החדשים עבר בצורה חלקה.
"ב-20.6.21 התייצבנו ליום עבודה ראשון במשרדים החדשים", מתאר רן בן דוד, מנהל מערכות מידע ואבטחת מידע בפירמת הרצוג פוקס נאמן. "כ-650 עובדים הגיעו בבוקר בהרכב מלא לחנוכת הבית, והתחילו את יום העבודה במשרד החדש. היעד שהצבנו לעצמנו שביום העבודה הראשון במשרד כולם יוכלו להתחיל לעבוד. המחשבים, מערכת הטלפוניה, רשת אלחוטית ועוד – הכל עבד! ולבזק בינלאומי היה חלק גדול בהצלחת הפרויקט. אני שמח להעיד שצלחנו את המשימה המורכבת בהצלחה אדירה, בזכות שיתוף הפעולה המצוין עם בזק בינלאומי".
משרד גדול – אתגר גדול
"מדובר בפרויקט עצום", מסכמת עירית מיכאלי, מנהלת רכש ותהליכים במשרד, את תהליך העתקת התשתיות ממשרדי החברה הישנים בבית אסיה למשרדים החדשים בתאומי רובינשטיין. "14 קומות בשלב הראשון וכ- 650 עובדים, על תשתיות שאמורות לתמוך בשרתים, במשתמשים, בחדרי ישיבות עם ציוד מולטימדיה ובציודי ביטחון, במערכת טלפוניה מתקדמת, ויש עוד אינספור נושאים הרלוונטיים למערך ה-IT שנדרשנו לתת עליהם מענה. עשינו שימוש בכאלפיים נקודות קצה".
ואת כל האופרציה נדרשה בזק בינלאומי להקים מבלי שפעילות המשרד תופסק: "ההנחיה מההנהלה שלנו הייתה אפס דאון-טיים", אומר בן דוד בחיוך, "ועם האתגר הזה באתי לשותפים בבזק בינלאומי כשהם התחילו לתכנן את המעבר. הם הרימו את הכפפה".
"האתגר היה לא פשוט", מעיד גיא תורג'מן, מנהל פרויקטים בבזק בינלאומי. "הייתה לנו חצי שנה של הכנות, החל מאפיון רצון הלקוח והתצורה, דרך הקמת התשתיות, ועד תכנון פיזי של יום המעבר. כדי להימנע מעצירת פעילות מינימלית, ביצענו לאורך חלק מהזמן עבודה משלושה אתרים במקביל: האתר הישן במשרדי הלקוח, שהמשיך לעבוד עד לרגע המעבר; האתר החדש, כמובן; ובנוסף גם אתר DR שפעל בחוות השרתים של בזק בינלאומי, במטרה לספק גיבוי ולהוות תחליף לפעילות, בזמן שאנחנו משנעים את כל הציוד מהאתר הישן ומקימים את התשתיות באתר החדש".
הזמן להשתדרג
בן דוד מתאר את המעבר למשרדים החדשים כהזדמנות שנקרתה בפני הפירמה לשדרוג מערכות המחשוב ולהעלאת רמת אבטחת הסייבר: "המעבר אפשר לנו לבצע שורה של התאמות ששדרגו את כל מערך המחשוב. הרשת הישנה נבנתה לפני שנים, ומאז עברה שדרוגים והתאמות בשיטה של טלאי על טלאי. המעבר הזה איפשר לבנות רשת חדשה, שתספק יכולות גבוהות הרבה יותר בנושאים כמו ניטור, ויזיביליטי, בקרת עומסים, וכמובן אבטחת מידע".
"כדי לעמוד בסטנדרטים שמשרד בגודל כזה צריך, נדרשנו לשדרג את מערך ה-IT בכל אספקט של בניית הרשת ", אומר תורג'מן. "השקענו בציוד ליבה של היצרנים המתקדמים ביותר ודאגנו להתאים הכל לצרכים הספציפיים של הלקוח. התקנו מערך פיירוולים חדשים, התחדשנו ב-50 מתגי תקשורת, ייצרנו פתרונות NAC מתקדמים, והבאנו את מערך המחשוב לסטנדרט הגבוה ביותר בצורה משמעותית".
עבודת צוות מקצועית ולעניין
"אני יכול למנות לא מעט יתרונות בעבודה עם בזק בינלאומי, ואחד הדברים שבפירוש מאפיין את העבודה איתם, ונותן לך המון שקט, זו העובדה שיש אבא אחד לכל מה שקורה", מסכם בן דוד את שיתוף הפעולה בין שני גופי הענק. "יש לי מי שדואג לטפל בבעיות התקשורת, אבטחת המידע והטלפוניה מקצה לקצה, הכול פועל בסנכרון, ואם יש בעיה כלשהי באיזשהו תחום – יש לי בן אדם אחד בצד השני שדואג להפעיל את מי שצריך אצלם בתוך הבית, כדי שזה יעלם".
"עבדנו ביחד על הפרויקט החשוב", מסכם ערן ברק, מנהל אגף ה-Enterprise בבזק בינלאומי, "צוות טכני מיומן מצד הלקוח, והצוות שלנו, שאנשיו עשו משמרות לילה ועבדו בשעות לא שעות כדי לעמוד בדרישות הייחודיות של הפרויקט. הרצוג הינו לקוח אסטרטגי ואין גאה ממני להגיע למצב שבו הלקוח, שבוע אחרי המעבר, שבע רצון והכל מתפקד בצורה מושלמת".
ליטל אלזרא, מנהלת תיקי לקוחות ENT בבזק בינלאומי: "הרצוג פוקס נאמן היא אחת החברות המובילות במשק, ואחד הלקוחות האסטרטגיים שלי. העבודה עם עירית מיכאלי, מנהלת רכש ותהליכים, ורן בן דוד הייתה מאתגרת, מאחר שהם תמיד דורשים את הטוב ביותר בהיבט הטכנולוגי והמסחרי. סיפקנו ללקוח את השירות הכי מקצועי, ושמחנו לקבל פידבקים מעולים לאורך הפרויקט ובסיומו".
המידע בחסות בזק בינלאומי, חברת התקשורת הגדולה בישראל, המספקת פתרונות IT מקצה לקצה לארגוני ענק ומתמחה בפתרונות פס רחב לכל טכנולוגיה
26/07/21 15:58
6.38% of the views
מאת אנשים ומחשבים
תקופת הקורונה סגרה בפנינו את נתב"ג וגם כיום, אחרי שהשמיים נפתחו, פחות או יותר, רבים מאתנו נמנעים מלטוס לחו"ל – בין אם מחשש להידבק במחלה מעבר לים או שהמדינה שאליה אנחנו רוצים לטוס תהפוך לאדומה בזמן שאנחנו נופשים בבריכה או מטיילים באתר זה או אחר. נכון, הצילומים מראים נמל תעופה מפוצץ, אבל המספרים עדיין קטנים משמעותית מאלה שהתרגלו לראות בנתב"ג בשנים שלפני הקורונה. לכן, מה שנותר לנו הוא לדמיין שאנחנו בטרק באתרים המדהימים של אסיה, מטיילים בערים המדהימות לא פחות של אירופה או נמצאים ליד השונית הענקית של האלמוגים באוסטרליה (וכדאי להגיע לשם מהר אחרי הקורונה, כי היא הולכת ומתה). האם יש אמצעי שעוזר לנו להפעיל את הדמיון טוב יותר מספר? ובכן, השאלה רטורית – לא.
כאן נכנס לתמונה טל רבינובסקי. במקצוע שלו, רבינובסקי מסייע ליצור את הסרטונים הקריאטיביים שמעלה מחלקת הדיגיטל של כאן. אלא שלפני שהוא הצטרף לתאגיד השידור הציבורי, הוא ובן זוגו, אריאל מצנר, עשו דבר שמצריך גם הוא קרייאטיביות: הם לקחו הפסקה מהחיים ויצאו לטיול של שנה בעולם (יותר נכון, שנה ורבע). זה גם שם הספר שרבינובסקי כתב ושהוא פתח בקמפיין מימון המונים כדי להוציא אותו. הקמפיין, שנפתח רק אתמול (א'), הגיע ביום אחד בלבד ליותר מ-50% מהיעד שלו, שעומד על 30 אלף שקלים. סכום די צנוע במונחים של קמפייני מימון המונים, אבל עדיין, מדובר בנתון מרשים.
אחד מהנופים המרהיבים שהם ראו בשנה בעולם. צילום משפחתי
רבינובסקי השיק את הקמפיין באירוע חמוד ולא מחייב שנערך ביום ה' האחרון בתל אביב. בתור אחד שמעדיף בכל רגע נתון את ברלין, לונדון וברצלונה, ולא חשב מעולם לעשות טרק, נהניתי לשמוע (ולדמיין) על היופי של מיינמאר – בורמה לשעבר, למי שבמקרה לא יודע – ועל הנפלאות של סין. וגם על הקפיצה הקטנה שלהם לאירוויזיון בליסבון, שבו זכתה נטע ברזילי שלנו וששם הם סיימו את המסע. איזה גראנד פינאלה.
במהלך כל המסע שלהם, שמי שקצת בקי באירוויזיונים יכול להבין שהוא הסתיים באמצע 2018, רבינובסקי ומצנר כתבו בלוג מושקע, שתיאר בתדירות גבוהה את המסע שלהם – בעברית ובאנגלית. זה אפשר גם לבני המשפחה של מצנר, שהוא עלה מארגנטינה והם לא, לקרוא.
רבינובסקי ומצנר באחד מיערות הגשם. קצת מפחיד והרבה מרתק. צילום משפחתי
"אחרי המסע נשאר לי טקסט רב בצד, שהצטבר ל-10,000 מילה", אמר רבינובסקי לאנשים ומחשבים. "כשחזרתי לארץ פגשתי חבר – יותם שווימר, שפועל בעולם ההוצאות לאור – וביקשתי ממנו לקרוא ולהגיד לי אם אפשר לעשות עם זה משהו. השתעשעתי במחשבה להוציא ספר מסעות. הוא קרא והתלהב".
לא מדריכי שיחור או טריפ אדווייסור
שנה בעולם הוא לא ספר טיולים קלאסי. אף על פי שהוא ובן זוגו סיירו במסע ב-19 מדינות הפרושות על פני ארבע יבשות, רבינובסקי וספרו לא באים להחליף את מדריכי שיחור או לונלי פלאנט. גם לא את טריפ אדווייסור. מה שהוא כן בא הוא לספר את הסיפור האישי שלו, להציע רשמי מסע וכן, גם להמליץ על אתרים. די על הדרך.
למה קמפיין מימון המונים?
"כי ההוצאה (במקרה הזה ספרי ניב – י"ה) לא מכסה את כל ההוצאות, אם כי היא נותנת את כל אנשי המקצוע כדי להוציא את הספר. בנוסף, בקמפיין מימון המונים מגיעים ליותר קהלים עוד לפני שהספר רואה אור, ואתה הוא זה שלוקח אחריות על המסע שלך. לטוב ולרע, הכול על הכתפיים שלך – בין אם אתה מצליח ובין אם נכשל".
רבינובסקי אומר שהוא מרגיש שלידת הספר – מסיום המסע לפני כשלוש שנים ועד שהוא יצא ממכבש הדפוס – היא כמו "הריון של פילה". עכשיו, בקמפיין, רגע לפני שגור הפילים נולד, הוא מציע לתורמים שלל תשורות מגניבות: מגלויה מאחד המקומות שבהם שהו בני הזוג ועד לסיור קולינרי בשוק הכרמל, בהשראת המסע, עם גיל גוטקין, אחד מכתבי האוכל והבשלנים הבולטים (או, בקיצור, פודיסטים – מלשון פודי'ז), תלוי בסכום התרומה. בין לבין יש גם פגישה וייעוץ למי מכם.ן שרוצה לצאת למסע דומה, ספר, חולצה וכובע ועוד תשורות. וכמובן, הספר.
אי שם למעלה. צילום משפחתי
איך ומדוע החלטתם, פתאום באמצע החיים, לעזוב הכול ולצאת למסע של שנה בעולם?
"לצאת למסע מסביב לעולם זה לא החלטה של יום אחד, אבל יום אחד אתה עושה את זה. אתה הולך לשדה עם כרטיס אחד ולא עם שניים כמו כולם. זה התבשל אצלנו כבר שנים. אני לא עשיתי טיול אחרי צבא ואריאל כן. תכננתי להדביק מתישהו את הפער הזה, יחד אתו. בנוסף, שנינו הגענו לנקודה שבה היינו במיצוי מקצועי, ורצינו אתגר חדש ומעניין, שהוא גם הגשמת חלום. התחלנו לתכנן את המסע הזה. זה לא היה תכנון מדוקדק, אבל גם למסע שבו אפשר לקום בוקר אחד ולקנות כרטיס טיסה ליעד הבא כי מתחשק, גם למסע שמתוכנן תוך כדי הדרך צריך להתכונן בכל מיני דרכים: להבין איפה רוצים להיות באופן כללי, באיזו עונה כדאי להתחיל ממקום מסוים וכדומה. אז מגיע השלב הקשה של הלהתפטר ממקום העבודה ולהגיד יפה שלום למשפחה ולחברים. אנחנו, הישראלים, לא בנויים ל-להתפטר. כשבמקום העבודה שאלו אותי עם ההתפטרות מה השלב הבא, אמרתי נתב"ג והלסת שלהם נשמטה".
איך מסתדרים תקציבית? הרי טיול שכזה עולה לא מעט כסף.
"נכון, אבל מסתדרים. לא חייבים ללכת למסעדות הכי יקרות ואפשר לקחת הוסטל במקום מלון יוקרה. זה גם מגניב ומאפשר להכיר טיילים אחרים מכל מיני מדינות. הצלחנו לעשות את המסע בסכומים סבירים – הטיול שלנו באסיה, למשל, ארך 10 חודשים ועלה לנו 28 אלף דולר".
עוד קצת מים. צילום משפחתי
בין המדינות שרבינובסקי ומצנר, שהם זוג גייז, טסו אליהן יש כאלה שלא ידידותיות במיוחד ללהט"בים, ובחלקן זה אנדרסטייטמנט. על מדינות הומופוביות, או להט"בפוביות, במחריד ובמוצהר כמו רוסיה הם ויתרו, אבל הם כן הגיעו להודו, נפאל או סין. "רצינו להכיר את הקהילה גם במקומות כאלה", הוא אומר, "וגילינו קהילות מדהימות. למשל, היינו במסיבת גייז על המים מחוץ למומביי, ומצאנו שם קהילה נהדרת. זה היה עוד אחד מהדברים שמילאו את השאיפה העיקרית שלנו – ליהנות ולפגוש את האנשים".
26/07/21 17:34
6.38% of the views
מאת אנשים ומחשבים
בריאות הנפש היא מרכיב קריטי ברווחה של כל עובד ועובדת, וצריכה להיות בראש סדר העדיפויות של כל מעסיק. הנושא קיבל חיזוק בתקופת הקורונה. על פי מחקר שערך ארגון הבטיחות בעבודה האמריקני, מאז תחילת המגפה, 51% מהעובדים בארצות הברית דיווחו על עלייה בסימפטומים של מצוקות נפשיות בעבודה. 75% מהם היו בני 18 עד 24 והיה להם לפחות סימפטום אחד של מצוקה נפשית. יצוין שככל שעולים בגיל, מספר הסימפטומים גדל.
בספרות העולמית דנים באחרונה כיצד יכול המעביד להפחית את תחושות המצוקה של העובדים. אלה נובעות מחוסר הוודאות שיצרה הקורונה, אבל גם למערכות היחסים במקום העבודה, ליחס של המנהלים ולמה שהם משדרים לעובדים יש משקל רב.
להלן כמה טיפים שארגון הבטיחות בעבודה האמריקני ממליץ לבצע, על סמך שיחות עם מנהלים בשטח: העצה הראשונה היא שעל המנהל.ת להיות קשוב.ה לעובדיו ולגלות מספיק זמן מראש מצוקות אישיות שמובילות בסופו של דבר להחלטה של עובדים.ות לעזוב. כמו כן, עליו.ה לבצע פעולות נקודתיות כדי לא לגרום להם.ן לעזוב, ובכך לשפר את תחושת הבטיחות שלהם.ן.
עצה נוספת היא ליישם באופן מורחב תרבות של הכלה, גיוון תעסוקתי והקפדה על שוויון ביחס ובתנאים לכולם – כדי לשמור על העובדים.ות.
עוד אמצעי לשפר את הבריאות הנפשית של העובדים.ות במקום העבודה הוא להקפיד על כך שכל אחד מהם.ן יוכל להרגיש שהוא חלק מהחזון של הארגון ומהתרבות הארגונית. לא צריך לעשות זאת באמצעות אכיפה – זו לא מובילה ליישום של ערכים ותרבות.
הארגון ממליץ למנהלים בארגונים ללמוד ולהבין כיצד מזהים מצוקות נפשיות במקום העבודה וסימפטומים שעלולים להוביל אליהן, לקרוא וללמוד את הקשר בין בריאות נפשית של עובד לבין מקום העבודה שלו ועד כמה זה האחרון משפיע. עוד מומלץ לערוך סדנאות שבהן המנהלים בארגון ישמעו מאנשי מקצוע כיצד להתמודד עם סימפטומים אלה. מומלץ גם ללמוד את השפעת הקורונה על העובדים ולהבין כיצד היא מתקבלת אצל כל עובד.ת.
ניהול מקצועי נכון של תחום משאבי האנוש
בנוסף לטיפול בצד הנפשי, הארגון ממליץ לבצע פעולות שקשורות לניהול מקצועי נכון של תחום משאבי האנוש. בין היתר, מומלץ ליצור מנגנון של משובים אנונימיים, ולתת לעובדים את התחושה שהם בטוחים ויכולים לדווח בחופשיות על דברים שמציקים להם במקום העבודה. מה שלא פחות חשוב הוא שאחרי שהמנהלים מקבלים את המשוב, עליהם לדעת איך להתייחס אליו וללמוד ממנו. הגישה צריכה להיות פתוחה, עניינית, והם לא צריכים להגיב מהבטן כשהם מקבלים משוב שלילי מעובד. זוהי תכונה של מנהיג.
המנהל, כמנהיג, חייב להבין שלא הוא סיפור ההצלחה של הארגון, אלא שהוא חלק מצוות העובדים שלו ושבלעדיהם הוא לא שווה כלום. או, במילים אחרות, עליו לדעת לוותר על האגו. המינוח המקצועי לתופעה זו הוא מנהיגות משרתת, כלומר – מנהיג שרואה את העובד במרכז ורואה את תפקידו לעשות הכול כדי שהוא יצליח, כי ההצלחה של העובד היא חלק מהבונוסים שהמנהל עצמו יקבל על ההצלחה, שעליה הוא יימדד.
יש לאנשי ארגון הבטיחות בעבודה האמריקני עצות נוספות לטיפול במשאבי האנוש ובמצוקות הנפשיות של העובדים, שהן לא חדשות ונכונות תמיד: מנהל צריך לגלות אמפטיה, להוביל ולגלות מנהיגות תוך שהוא רואה בעיניים את כל העובדים. חשוב להסתכל עליהם בגובה העיניים. מנהל לא חייב להיות קשוח. חלק מהאסטרטגיה שנועדה להשרות ביטחון אצל עובדים ולמנוע לחץ נפשי היא יצירת תדמית של מנהל שהוא גם רגיש, גם הוא פגיע לפעמים ולכן, הם צריכים להיזהר בשיח אתו.
עוד תובנה היא שהנהלה אחראית, שיש לה דפוסי מנהיגות נכונים, צריכה לדאוג לכך שהעובדים ינוחו ויצאו לחופשה. לדאוג לכך ולא להשאיר זאת רק בידי העובדים. בנוסף, הם לא צריכים להסתכל על זה רק דרך מספר ימי החופשה שעומדים לזכות העובדים, כפי שהם מופיעים בתלושים שלהם. במקרי הצורך, ממליצים בארגון, יש לשלוח עובדים לחופשת התרעננות על חשבון המעביד – במיוחד הם מזהים סימני מצוקה נפשית. יש לזה חשיבות וערך רב.
השורה התחתונה: להיות מנהל-מנהיג במקום העבודה זוהי משימה מורכבת. הלחץ הטבעי לממש יעדים ולהציג הישגים צריך להיות מנותב ומנוהל תוך התחשבות מקסימלית בכל העובדים, הכרת מצבם הנפשי, יכולת לגלות מספיק בזמן סממני מצוקה נפשית אצלם, הרבה לפני שהם מדברים עליה, לטפל בזה ובכך לשמור על ארגון שעובדיו ועובדותיו בריאים.ות מנטלית.
26/07/21 09:59
5.32% of the views
מאת אנשים ומחשבים
תוקפי הסייבר מכוונים יותר ויותר מתקפות לכיוון סביבות, מערכות ורכיבים של טכנולוגיה תפעולית, OT, ולחמש אותם כדי לפגוע בבני אדם, או להרוג אותם, כך לפי גרטנר (Gartner). על פי חברת המחקר, הדבר עלול לקרות עד 2023.
לפי גרטנר, "ההאקרים התפתחו טכנולוגית ועברו שלב: מהפרעה מיידית לתהליכים, כמו השבתת מפעל, הם 'התקדמו' לפגיעה בשלמות הסביבות התעשייתיות מתוך כוונה ליצור נזק פיזי".
אחד מאירועי הסייבר הראויים לציון בהקשר זה הוא הפריצה שהייתה בחודש מאי לקולוניאל פייפליין (Colonial Pipeline). כנופיית הכופרה דארקסייד (DarkSide) תקפה את קולוניאל, מפעילת מערכת צינורות הדלק הגדולה בארה"ב. קבוצת ההאקרים גנבה כמעט 100 ג'יגה-בייט של נתונים. לאחר תפיסת הנתונים, ההאקרים נעלו את הנתונים בכמה מחשבים ושרתים, דרשו כופר והתריעו, כי אם דמי הכופר לא ישולמו, הם ידליפו את הנתונים הגנובים לאינטרנט. קולוניאל שילמה לתוקפים 4.4 מיליון דולרים במטבע קריפטוגרפי. הייתה זו אחת ממתקפות הכופרה הגדולות, שהצליחו. משרד המשפטים האמריקני הצליח להחזיר 2.3 מיליון דולרים מכלל התשלום. בשל הפריצה, קולוניאל נאלצה להשבית את צינורות שינוע הדלק שלה למשך חמישה ימים, וכתוצאה מכך ביותר מ-10,000 תחנות דלק ברחבי דרום-מזרח ארצות הברית היה חסר דלק. החברה שהותקפה מתפעלת צנרת באורך של כ-9,000 ק"מ והיא משנעת יותר מ-370 מיליון ליטרים ביום, נתון המשקף כ-45% מתצרוכת הדלק בחוף המזרחי של ארה"ב. הצינורות מובילים דלק מבתי הזיקוק שבחוף המזרחי לאזור העיר ניו-יורק וסביבתה. היא מספקת דלקים לסוגיהם: בנזין, סולר, דלק סילוני ונפט. המתקפה, ציינו החוקרים, הדגישה את הצורך בקיום הפרדה נרחבת עבור רשתות ה-IT וה-OT.
"בסביבות תפעוליות, מנהלי אבטחה וניהול סיכונים צריכים להיות מודאגים יותר מסכנות שתגענה מהעולם האמיתי ותהיינה בעלות השפעה על בני אדם ועל הסביבה – ולא מגניבת מידע", אמר וום ווסטר, מנהל מחקר בכיר בגרטנר. לדבריו, "שיחות שערכנו עם לקוחות ארגוניים העלו, כי ארגונים מתעשיות עתירות נכסים, כמו ייצור, אנרגיה ותשתיות – מתקשים להגדיר מסגרות בקרה מתאימות", אמר ווסטר.
לדברי חברת המחקר, אירועי אבטחה בעולם ה-OT ובמערכות משולבות של קינטי (פיזי) וקיברנטי (סייבר) מתאפיינים בשלושה מניעים עיקריים: פגיעה ממשית, ונדליזם מסחרי, שמטרתו פגיעה בתפוקה של הארגון הקורבן, או פגיעה במוניטין של היצרן, כך שהוא יהפוך לבלתי מהימן ולא אמין.
גרטנר צופה, כי הנזקים בשל הפגיעה במערכות משולבות שכאלו (CPS – cyber-physical systems) יהיו כפולים: אובדן חיי אדם ועלויות כספיות של יותר מ-50 מיליארד דולרים – עד 2023. זאת, כי לצד מקרי המוות, והפיצוי שיידרש בשל כך, תהיינה עלויות נוספות, של פיצויים, התדיינויות משפטיות, ביטוח, קנסות רגולטוריים ואובדן מוניטין. "כל אלו יהיו עלויות משמעותיות", נכתב.