הסערה שפרצה בעקבות התחקיר שנערך במשותף על ידי 17 גופי תקשורת מכובדים ורציניים ברחבי העולם, שהעלה כי רוגלת פגסוס של NSO הישראלית מושתלת לפחות ב-50 אלף מכשירים בעולם, הובילה לגל של פרסומים על כלים המאפשרים לגלות האם בסמארטפון מותקנת רוגלה. אחד הכלים הוא של iVerify, שהוסיפה לאפליקציה שלה (אפליקציה בתשלום) את היכולת לאתר פגסוס. בציוץ שפרסם ריאן סטורז, מהנדס אבטחה בחברת Trail of Bits שמוביל את הפיתוח של iVerify, הוא מציין: "עכשיו שחררנו את iVerify 2.0, שיכולה כעת לומר לכם אם היא מזהה עקבות של פגסוס". Just released iVerify 20.0, which now tells you if it detects traces of Pegasus → https://t.co/nJDAAcfGNv @IsMyPhoneHacked — Ryan Stortz (@withzombies) July 23, 2021 גם ארגון אמנסטי אינטרנשיונל לזכויות אדם פרסם כלי המאפשר לבדוק האם הנוזקה הזאת מותקנת במכשיר הסלולר. הכלי נקרא MVT (ר"ת Mobile Verification Toolkit), וקוד המקור שלו זמין ב-GitHub. כלי ה-MVT תואם לאנדרואיד ול-iOS, אך עדיין אין פתרונות מוכנים להתקנה מהירה של האפליקציה ויש לבנות אותם למכשירים הספציפיים בעזרת מחשב עם Linux או macOS. הכלי סורק רישומים של העברת נתונים – כמו מידע על היסטוריית הוצאת שיחות, הודעות SMS, הודעות תמונה ודברים נוספים – לשרת מרוחק. מאחר שהכלי במצבו הנוכחי מסובך לשימוש, הוא מומלץ רק למשתמשים בעלי ידע טכנולוגי או כאלה שחושדים שפגסוס מותקנת במכשיר שלהם.

האקרים מנסים לנצל לטובתם את הרצון של משתמשי Windows רבים לבדוק כבר עכשיו את הגרסה הבאה של מערכת ההפעלה, Windows 11. חוקרי אבטחה מקספרסקי חשפו בסוף השבוע שהאקרים מתוחכמים בנו קבצי הורדה והתקנה שמתיימרים לשמש כקובצי התקנה של המהדורה המעודכנת והלגיטימית של מערכת ההפעלה, ובפועל מדביקים את המחשב. באחת הדוגמאות שסיפקה החברה, קובץ בשם 86307_windows 11 build 21996.1 x64 + activator.exe מתיימר להיות קובץ התקנה שמגיע עם תוכנה שמקנה תוקף למערכת לאחר סיומה. הקובץ אמנם שוקל 1.75 ג'יגה-בייט, אבל הוא כולל הרבה מאוד מידע חסר משמעות ופשר שמטרתו אחת: לנפח אותו כדי שיידמה לקובץ התקנה אמיתי. בדרך הוא, כמובן, מסתיר את הרושעה עצמה. במהלך ההתקנה, שנראית כמו התקנה רגילה של תוכנה ב-Windows ולא ממש כמו זו של מערכת חדשה, מתבקשים המשתמשים לאשר התקנה של תוכנה נוספת כדי לאשר את ההתקנה לכאורה, ואז בעצם מתקינים את הרושעה שמתחילה ליצור נזקים – חלקם כבדים יותר חלקם פחות. לפי קספרסקי, מערכת ההגנה שמציעה החברה כבר עצרה מאות ניסיונות הדבקה כאלה, והיא מציעה דרך פשוטה מאוד להתגוננות: מי שרוצה לנסות את Windows 11 כבר עתה, שפשוט יירשם לתוכנית הנסיינים של מיקרוסופט, Windows Insider.

נוטניקס ערכה את כנס הלקוחות השנתי Cloudscape באולם האירועים לאגו בראשון-לציון, בהפקת אנשים ומחשבים. בכנס הציג צוות נוטניקס את שלושת האתגרים המרכזיים הניצבים כיום בפני מקבלי ההחלטות בארגון: ההאצה לכיוון הענן וכחלק מזה לענן ההיברידי, המעבר לעבודה מרחוק, והצורך להציג התייעלות וחסכון. כמו כן הציגו הדוברים את אסטרטגיית החברה לשנים הבאות, את תפישת הענן ההיברידי והפתרונות של נוטניקס לעולם הענן, המניבים התייעלות, חיסכון וקלות ניהול. דיילי ציפי צפתה, נצפתה ונהנתה דגלי Nutanix Cloudscape בכניסה לאירוע בלאגו. צילום: עמית אלפונטה צוות נוטניקס ישראל. מימין: ירון כהן, רמי קורן, ניר הולנדר, אור סטון, אושרי אביטן, שי חיימס, אופיר רום, רמי קורן ומשה בן-ימין. צילום: עמית אלפונטה ניר הולנדר, מנכ"ל נוטניקס ישראל ומנהל אזורי. צילום: עמית אלפונטה רמי קורן, מנהל ארגון השותפים העסקיים בנוטניקס ישראל. צילום: עמית אלפונטה רביב רז, אשר שימש כמנהל מערך מעבדות הבדיקות הלאומי של משרדי הביטחון והבריאות, מספר על האתגרים בהתמודדות עם כמויות המידע העצמות בתקופת הקורונה. צילום: עמית אלפונטה

ההסתדרות, ועד העובדים של קבוצת זאפ (זאפ גרופ) והנהלת החברה חתמו על הסכם קיבוצי ראשון בה – כך נמסר בהודעה משותפת מטעמם, שפורסמה היום (א'). ההסכם יחול על כ-300 עובדי זאפ גרופ, שעוסקת בשירותי פרסום דיגיטלי במגוון תחומים ונמצאת בבעלותה של פורמולה מערכות, והוא יהיה בתוקף עד דצמבר 2024. לפני כשלוש שנים התאגדו עובדי זאפ גרופ בהסתדרות, ובעקבות כך החלו לנהל משא ומתן ממושך, שהגיע לסיומו היום. ההסכם כולל בין היתר תוספת שכר של 7.5%, שתיפרש לאורך שנות ההסכם, ותוספת נוספת של 2.5% בהתאם לעמידה ביעדי החברה. כמו כן, יינתן מענק מכירה לעובדים בעקבות העברת הבעלות בזאפ גרופ מקרן אייפקס לפורמולה מערכות, תוגדל ההפרשה לקרן ההשתלמות ויוגדר תקציב רווחה בסך של 2,500 שקלים לעובד. כל אלה באים בנוסף לתנאים ולהטבות הקיימים כיום בחברה. "הסכם מיטיב לעובדי זאפ" יו"ר איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט והיי-טק בהסתדרות, יקי חלוצי, אמר כי "עברנו דרך ארוכה לקראת ההסכם, אבל עובדי זאפ יכולים להיות היום גאים. התוצאה היא טובה, שכן הצלחנו לשפר את תנאי העבודה ולקבוע תוספות שכר משמעותיות ומתגמלות". יו"רית ועד העובדים בזאפ גרופ, תקווה ברמר, ציינה כי "אני מרוצה מההישג בתום מהלך ארוך. מדובר בהסכם מיטיב לעובדי זאפ. רק כשמאוחדים – מנצחים!". סמנכ"לית משאבי האנוש בזאפ גרופ, ענת בירן, ציינה כי "ההסכם הקיבוצי נחתם מתוך כוונה וראייה אמיתית של שמירה וקידום זכויותיהם של העובדים, בד בבד עם קידום מטרותיה והצלחתה של החברה. נמשיך לשמור ולהקפיד על יצירת אקלים ארגוני להצלחת החברה והעובדים".

בהמשך לשימוע בנושא חסימות בקווים הכשרים, שפרסם משרד התקשורת בספטמבר 2020, החליט היום (א'), שר התקשורת, יועז הנדל, לקבל את המלצות הדרג המקצועי במשרד ולחייב את חברות הסלולר לפרסם מספרים חסומים בקווים הכשרים. בנוסף, יאסר עליהן לחסום מספרים של מוקדי חירום ומצוקה, רווחה ומספרים ממשלתיים. ההחלטה תיכנס לתוקף תוך שלושה שבועות. חברות הסלולר יחויבו לנמק את סיבת החסימה תוך יממה ולפעול בשקיפות באתר האינטרנט שלהן ולהנגיש את המספרים החסומים. החברות יידרשו להנגיש באתר האינטרנט שלהן את המספרים שנחסמו, כולל את שם הגורם החוסם ואת תאריך החסימה. החברה תפרסם רשימה של עמותות ותאגידים חסומים, בעוד אנשים פרטיים יוכלו לפנות לחברת הסלולר ולקבל מידע אם הם חסומים ומהי סיבת החסימה. ההחלטה תיכנס לתוקף תוך שלושה חודשים מיום קבלת ההחלטה. כל מנוי שנחסם יוכל לפנות לשירות הלקוחות של חברת הסלולר שאליה הוא מנוי ולבדוק האם נחסם ואת סיבת החסימה. על החברה לספק מענה לפנייה בתוך יום עבודה. שר התקשורת הנדל ציין, כי "הנפגעים העיקריים מהאופן שבו פועלים הקווים הכשרים הם הציבור החרדי, שמשלם יותר, מקבל פחות ונתון לחסימות שרירותיות. במדינת ישראל אסור שיהיו מרחבי כאוס. ההחלטה היום מחייבת שקיפות מלאה מצד החברות על חסימת טלפונים, ותיאסר חסימה של קווים ממשלתיים ומוקדי חירום והצלה. כמו כן, השקיפות תמגר את השיקולים הלא עניינים שליוו עד עכשיו את מנגנון החסימות. אני תקווה כי יהיה בכך די כדי להסדיר את התחום. אם לא כך, תתווסף רגולציה נוספת".

שם ותפקיד: רויטל רובין, מנהלת צוות מפתחי מוצרי דטה באקספלוריום. ותק בתפקיד: שנתיים. תפקידים קודמים: מנהלת צוות מוצר, מנהלת מדור מחקר ופיתוח ומנהלת צוות ניתוח BI ו-ווב השכלה ושירות צבאי: 8200, סטודנטית לתואר ראשון למדעי המחשב ופסיכולוגיה. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "מש"קית הגיוס כנראה חשבה שמי שהרחיבה לימודים בתיאטרון ובמחשבת ישראל תעשה חיל ביחידה 8200. בתור מי שלא ראתה את עצמה יושבת שנתיים מול מחשב, מצאתי את עצמי יוצאת מהיחידה אחרי כמעט שש שנים רק כי הייתי צמאה לעוד. בכל תפקיד בשירות שלי ובתפקידים שביצעתי באקספלוריום גיליתי אין סוף רבדים מרתקים – מעולמות האנליזה וה-BI דרך ניהול מוצר וכלה בפיתוח. כל המסלול שלי סבב סביב דטה, ולא לשווא זאת מילת באזזז כזאת חזקה – יש כל כך הרבה דברים מגניבים שאפשר לעשות עם חומר הגלם הכי אינסופי בעולם. בכל יום אני מופתעת לגלות אילו נתונים נאספים בעולם, כמה דברים אפשר לעשות איתם, אילו גבולות אפשר לפרוץ, כמה משאבים ניתן לחסוך ולהרוויח איתם, ובה בעת – כמה אתגרים העולם הזה טומן בחובו". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? "בפועל, עדיין רואים יותר גברים מנשים, בעיקר בתפקידים טכנולוגיים, על אף שלדעתי, ברמת המודעות – ההיפך הוא הנכון. ייצוג נשי נהיה דבר להתגאות בו, ולא רק בהיי-טק, ואצלנו, באקספלוריום, אנחנו עוסקים לא מעט בדרך להגיע ליותר נשים בתפקידים טכנולוגיים. אני חושבת שבתת מודע, כנראה שיש עוד תהליכים שכולנו, גברים ונשים, לומדים להשתחרר מהם, כי המצב עדיין לא מאוזן. בנוסף, כאישה בתעשייה אני משתדלת להזכיר לעצמי שאני לא צריכה להרגיש לא בנוח לגבי הדרישות והשאיפות שלי – שזה דבר מוזר לכשעצמו". האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? "באופן אישי לא הרגשתי שנתקלתי באפליה נגדי. תמיד הרגשתי שמתייחסים ליכולות ולכישורים שאני מביאה לשולחן".

טיוטת חוק ההסדרים, שפורסמה בסוף השבוע לעיון הציבור, כוללת מספר נכבד של פרקים שעוסקים בממשל דיגיטלי, בהתייעלות המשרדים באמצעות טרנספורמציה דיגיטלית וכמובן – מכרז הענן נימבוס, שבעזרתו תאיץ הממשלה את המעבר שלה לעידן החדש. זו הפעם הראשונה (לפחות מאז תקציב 2015) שנושאי תקשוב מקבלים ביטוי משמעותי בחוק ההסדרים. ב-270 העמודים של טיוטת הצעת החוק יש שישה פרקים מפורטים שעוסקים בהיבטי הדיגיטל. הרציונל שמוביל את הממשלה הוא שאותם כלים ומערכות IT הם הבסיס לסיכוי כלשהו להפוך את מדינת ישראל לדיגיטלית. מעניין במיוחד הפרק על הענן. הוא כולל החלטות שהממשלה תתבקש להחליט והצעות חוק ממשלתיות שאמורות להיות מונחות על שולחן הכנסת. מדובר בהמשך להחלטות ממשלה קיימות, שחלקן מדברות עקרונות על חשיבות המעבר של משרדי הממשלה לענן הציבורי וחלקן עוסקות במכרז נימבוס. עתה, כאשר תוצאות המכרז פורסמו והזוכות כבר החלו בביצוע הפרויקטים למימוש הזכייה שלהן, כגון בניית חוות שרתים וגיוס כוח האדם, מגיע חלק לא פחות מורכב בו: הכנת המשרדים להגירת מערכות המידע לסביבה עננית. אין כאן תורה מגובשת, ויהיה צורך לגבש אסטרטגיה, לגזור ממנה מדיניות ולהוריד אותה למשרדים, לביצוע. גם כאן, המנמ"רים הם אלה שיהיו בחזית: הם יציגו כל אחד מהם למשרד שלו את הדרך, על פי זה יזכו לנתח מהתקציב שהוקצב לפרויקט הענק הזה – 210 מיליון שקלים – וינהלו את הפרויקט. הצעת המחליטים בנושא, שנכללת בטיוטת חוק ההסדרים, מתנה את קבלת התקציב בכך שהמשרדים יוכיחו החזר השקעה (ROI) ברור במעבר לענן. על פי התפיסה שמאחורי הצעת החוק, משרד שלא יצליח להוכיח זאת – מוטב שלא יעבור. וגם, יש פה יישום של הכלל שלפיו אין ארוחות חינם: משרד שיקבל תקציב – בעתיד הוא ייגרע מהפעילות העתידית שלו. דבר זה ייאלץ את המנכ"לים להתאמץ יותר כדי להתייעל. הגדרת הסמכויות בין רשות התקשוב למשרדי הממשלה חידוש מעניין בהצעת החוק, שרק ימים יגידו אם יצליח, הוא הידוק הקשר והגדרת הסמכויות בין רשות התקשוב הממשלתי, שהיא הגוף שמתווה את התפיסה הטכנולוגית של הממשלה, למשרדים. מעתה כל משרד שירצה לפתח משהו מעל סכום של 10 מיליון שקלים יהיה חייב באישור ראש הרשות. בכך תיפתר לקונה חמורה בחוק שהביא להקמת הרשות ולמעשה כבל את ידיה, מאחר שהוא לא מחייב את המשרדים לשתף אתה פעולה, רק להתייעץ אתה. כעת, המשרדים יצטרכו לקבל את הכרעת הרשות, וכל מי שמכיר את השטח יודע שזה פוטנציאל טוב לשיפור משמעותי בעבודתם. קיים בטיוטת חוק ההסדרים גם סעיף שכבר אושר אינסוף פעמים, אבל לא בוצע, או שביצועו לוקה בחסר: חובת מתן שירותים באמצעים דיגיטליים. על אף שעברה החלטה בממשלה ואושר חוק, עדיין יכול אזרח למצוא את עצמו מתענה מול פקיד.ה במשרד ממשלתו כלשהו שדורש.ת שישלח לו.ה פקס או מכתב. יש כוכבית בהצעה קיימת התייחסות גם להתאמה לעידן הדיגיטלי. אחד הכתמים היותר מבישים על אומת הסטארט-אפ, שמייצרת את הפתרונות הטובים ביותר בתחום הממשל הדיגיטלי ומייצאת אותם לרחבי העולם, הוא שפרויקטי תשתיות ה-IT ופיתוח שירותי האונליין של הממשלה עדיין מתבצעים בקצב איטי, הרבה יותר איטי מכפי שצריך להיות. הבעיה היא לא בטכנולוגיה או באנשי הטכנולוגיה במשרדי הממשלה, אלא במשרדים עצמם, במנהלים ואולי גם בשרים הממונים עליהם, שלא מצליחים לייצר את המשילות הנדרשת כדי לגרום לפקידים ולעובדים ליישם את תפיסת הדיגיטל של הממשלה. לכן, כאשר קוראים את כל הפרקים הקשורים בדיגיטל, כולל הסרת חסמים לפריסה מהירה יותר של הסיבים האופטיים, צריך לשים כוכבית ברורה: ההחלטות יכולות להיות נהדרות, אבל הביצוע יהיה המבחן האמיתי של הממשלה, שמיתגה את עצמה כממשלת שינוי. כל עוד תפיסת הדיגיטל לא תחלחל עד אחרון הפקידים ותהיה חלק מאותם דברים שמנכ"ל נמדד ואולי גם משלם במשרתו, שום דבר לא יזוז. הקורונה האיצה תהליכים והוכיחה שהאזרחים זקוקים לשירותים אונליין ומחפשים אותם. משרדים שלא יעלו על הגל הזה לא יוכלו לממש את כל התוכניות שלהם, באופן כללי. יש לקוות שהתקציב יעבור ואתו חוק ההסדרים, וסוף סוף חזון המדינה הדיגיטלית יהפוך למציאות. זה מגיע לנו.

וואווי אישרה רשמית כי תכריז על סידרת מכשירי הפרימים שלה P50 ב-29 ביולי, ולדברי נציג רשמי של החברה בפינלנד, בניגוד למכשירים האחרונים שהושקו למכירה בסין בלבד, הסידרה החדשה תושק בשווקים בעולם ותנסה להחזיר את וואווי למגרש הגלובלי. בעקבות הסנקציות שהוטלו עליה על ידי ארה"ב ומונעות ממנה להשתמש בטכנולוגיות אמריקניות, פיתחה החברה אקוסיסטם משלה, הכוללת חנות אפליקציות (AppGallery) שכבר מכילה 134 אלף אפליקציות, ומערכת הפעלה משלה (Harmony) – שנרשמו אליה כבר ארבעה מיליון מפתחים. בחנות של החברה אפשר כבר למצוא אפליקציות פופולריות כמו טיק-טוק, טלגרם, סנאפצ'ט ועוד, אבל לא קיימות בה פייסבוק ו-ווטסאפ. טיזר רשמי שפרסמה וואווי בימים האחרונים מאשר כי מכשירי P50 ימשיכו לשאת את מצלמות לייקה וכי דגם אחד לפחות יכלול עדשת פריסקופ של 125 מ"מ עם מפתח צמצם של f/3.4 בדומה לקיים במכשירי P40, אבל הדלפות שונות מדווחות כי הסידרה החדשה תכלול חיישנים חדשים. באשר למעבדים בסידרה החדשה המצב פחות ברור. מאחר שהחברה הפסיקה לייצר את מעבדי Kirin והמלאי שלהם הולך ומידלדל, ייתכן שתיאלץ להשתמש במעבדי Snapdragon 888 של קוואלקום עם קישוריות דור 4 בלבד. עדיין לא ידוע האם ישראל תהיה אחד השווקים שבהם יופצו המכשירים החדשים.