סמואל מורס הביא את טכניקת הצילום לארצות הברית ב-1839. אלא שהוא נודע בעיקר בזכות המצאת הטלגרף. בשנות ה-30' של המאה ה-19 פיתח מורס את הקוד הקרוי על שמו: מערכת של קווים ונקודות לייצוג אותיות, שניתנות לשידור על ידי אותה מכונה שהמציא. מורס התחנן בפני הממשלים בארצות הברית, בריטניה וצרפת לתקצב את הקמת הקו הטלגרפי הראשון, אך סורב משך שנים, והוא חי חיי עוני. זה לא מנע ממנו להמשיך לעבוד על המצאתו. ב-1844 מורס החל לבנות את הקו הטלגרפי הראשון בין גבעת הקפיטול שבוושינגטון לעיר בולטימור. ב-24 במאי באותה השנה שלח מיודענו את המברק המפורסם הראשון: "מה פעל אל" ("What hath God wrought") – שלוש מילים מתוך ספר במדבר, פרק כ"ג, פסוק 23. קמפיין חדש באמצעים ישנים חלפו עברו להן 173 שנים מאז שמורס הציג את הטלגרף, והנה, תחיית המתים טכנולוגית: מיקרוסופט לוכדת האקרים באמצעות הקוד שהוא פיתח. זאת, כדי לשכלל את יכולות הגילוי והמעקב שלה אחרי ההאקרים. האקרים חכמים משתמשים במגוון טכניקות כדי לכסות את עקבותיהם בעת שהם מתמקדים במחשבי הקורבנות: החל משימוש בפרוטוקולי תקשורת הנראים תקינים ועד לתוכנות שעורכות מחיקה עצמית. עם זאת, לא לעתים קרובות התוקפים הדיגיטליים פונים אל קוד מורס – מערכת איתות בת 18 עשורים. לפי חוקרי מיקרוסופט, זה בדיוק מה שההאקרים עשו במסגרת קמפיין פישינג שנמשך כשנה. חוקרי הענקית מרדמונד מצאו שקוד המורס היה אחת מכמה שיטות שבהן השתמשו ההאקרים כדי לטשטש עקבות של נוזקות. החוקרים ציינו שבתחילה הם לא זיהו שהפצחנים השתמשו בטכנולוגיה עתיקת יומין זו. לדברי מומחים, "(השימוש במורס הוא) תזכורת שלמרות כל המורכבות שלהם, אמצעי הסייבר ההתקפיים וההגנתיים המודרניים מסתמכים לרוב על הרעיון הפשוט של הסתרת קודים". שימוש בחשבוניות מזויפות לפי החוקרים, ההאקרים שלחו לקורבנות המיועדים חשבוניות מזויפות כדי לנסות לשכנע אותם לשתף את הסיסמאות שלהם, ובמקרים מסוימים לאסוף כתובות IP ונתוני מיקום של מערכות הקורבן. ההאקרים שינו את תוכניות ההצפנה שלהם מדי חודש, כדי לנסות ולהסתיר את פעילותם. האנליסטים של מיקרוסופט השוו את הקבצים המצורפים, שהכילו נוזקות, שבהם השתמשו ההאקרים לגניבת שמות משתמש וסיסמאות מהקורבנות, ושעל בסיסם הם בנו מעין פאזל. לדבריהם, "חלקים בודדים של קובץ HMTL עשויים להיראות לא מזיקים ברמת הקוד, וכך הם יכולים לחמוק מבעד פתרונות האבטחה המקובלים. רק כאשר מקטעים אלה מורכבים ומפוענחים כראוי, נחשפת במלואה הכוונה הזדונית". החברה לא ציינה את זהות קבוצת ההאקרים. כריסטיאן סייפרט, מנהל מחקר ראשי ביחידת האבטחה M365 של מיקרוסופט, אמר כי "אנחנו מאמינים שזו אחת מקבוצות פשעי הסייבר הרבות שמרמות קורבנות למטרות רווח".

על רקע הלחץ הרגולטורי הכבד וגל התביעות נגדה, גוגל עדכנה את האתר המוקדש לעסקי החיפוש, והוסיפה בו הסברים כיצד עובדים עסקי הליבה שלה. בבלוג הרשמי של דף החיפוש,  הודיע דני סאליבן, מנהל התקשורת של עסקי החיפוש בגוגל, כי החברה השיקה אתר מחודש (שנוצר לראשונה ב-2016) כדי להסביר בו כיצד פועל החיפוש שלה, וכעת הוא מכיל יותר מידע, הכולל גם הסבר כיצד מערכות הדירוג של החברה מסווגות וממיינות מאות מיליארדי דפי אינטרנט. האתר כולל פרקים כמו "כצד פועל החיפוש" או "הגישה שלנו", שבאמצעותם מנסה גוגל לספק פרטים על התהליך של בחירת תוצאות החיפוש והמיקום שלהן. לדבריו, רק בשנת 2020 בוצעו במוצר 4,500 התאמות ושינויים, שהוא מכנה אותם "שיפורים". "מדי יום מיליארדי אנשים מגיעים לגוגל כדי לחפש תשובות לשאלות קטנות כגדולות… החיפוש בגוגל מסייע לכם לקבל את המידע שאתם זקוקים לו – כאשר אתם זקוקים לו", כותב סאליבן בפוסט. "חלק מהעמידה במשימה שלנו משמעותו גם להפוך את המידע על הדרך שבה פועל החיפוש לפתוח ונגיש. זו הסיבה שאנו שקופים באשר לכיצד אנחנו מעצבים את החיפוש, כיצד אנחנו משפרים אותו וכיצד הוא פועל כדי לספק לכם את המידע שאתם מחפשים". אי אפשר שלא למצוא קשר בין "עדכון השקיפות" ובין המצב שאליו נקלעה גוגל בחודשים האחרונים, של לחץ רגולטורי גובר וגל של תביעות הגבלים נגדה. בחודש יולי האחרון הוגשה נגדה תביעת הגבלים רביעית. רוב החקירות הנוגעות אליה, בייחוד של משרד המשפטים האמריקני, מתמקדות בעסקי החיפוש של החברה. הרגולטורים טוענים כי עסקי החיפוש של שלה הם מונופול, ומבקרים אותם על היותם "קופסה שחורה", ושרק גוגל יודעת כיצד מוצגות תוצאות החיפוש. באחרונה גם הודיע ממשל ביידן, כי ימנה אחד ממתנגדי החברה הידועים בארה"ב, ג'ונתן קנטר, להוביל את חטיבת ההגבלים. בנוסף, חתם ביידן על צו מינהלי, שמטרתו הייעודית היא נקיטת אמצעים נגד ענקיות הטק והפרקטיקות שלהן בנושאי איסוף נתונים ופרטיות.

"יותר מדי זמן אפל התחמקה מבדיקה ציבורית. האמת היא שעבור הרבה עובדי אפל תרבות הסודיות יוצרת מבצר אטום ומפחיד. כאשר אנו לוחצים על אחריות ותיקון על העוולות המתמשכות שאנו עדים להן, או חווים במקום העבודה שלנו. אנו מתמודדים עם דפוס של בידוד, השפלה וגזלייטנינג (כשמישהו גורם למישהו אחר לחוש שהוא מאבד את שפיותו – ג"פ). לא עוד. מיצינו את כל הדרכים הפנימיות. דיברנו עם המנהיגות שלנו. הלכנו לצוות People. הסלמנו באמצעות התנהלות עסקית. שום דבר לא השתנה. הגיע הזמן לחשוב אחרת" – את הדברים החריפים האלו כתבו עובדי אפל באתר ייעודי שהקימו ושמכונה AppleToo#. השם שבחרו המוחים מתכתב עם קמפיין MeToo# המפורסם, שכזכור הציף פגיעות מיניות מושתקות. במקרה הנוכחי, מטרת הפעילות וההתאגדות של עובדי אפל היא פשוטה – ליצור מקום עבודה הוגן יותר, מה שהעובדים טוענים שלא מתקיים באפל כלל. לעת עתה, ובאופן רשמי רק כ-15 עובדי אפל, בהווה ובעבר, מעורבים ישירות ביוזמה. המארגנים השיקו אתמול (ב') אתר וחשבון טוויטר, ודיווחו על כוונותיהם בשרת דיסקורד, בו פעילים כ-200 עובדים וקבלנים של אפל. Apple workers are coming together to talk openly about issues we want addressed in our workplace. Discrimination, harassment, and retaliation happen at #AppleToo. If you work or worked for Apple, or a third party, connect with us at https://t.co/sQMQ22Thvf. — Apple Workers #AppleToo (@AppleLaborers) August 23, 2021 באתר נכתב גם כי "קבוצה של עובדי אפל התאחדה, כדי לארגן ולהגן על עצמנו. אנו מבקשים מעמיתי אפל שרוצים לראות שינוי אמיתי באפל לשתף את הסיפורים שלהם. כאשר הסיפורים שלנו נאספים ומוצגים יחד, הם עוזרים לחשוף דפוסים מתמשכים של גזענות, סקסיזם, אי-שוויון, אפליה, הפחדה, דיכוי, כפייה, התעללות, ענישה בלתי הוגנת וזכויות בלתי נבדקות". העובדים המשיכו והדגישו כי "עלינו לעבוד יחד, כעמיתים – עובדי תאגידים, AppleCare וקמעונאות; שכירים ועובדים לפי שעה; במשרה חלקית ובמשרה מלאה – על מנת לדרוש שינוי מערכתי במקום העבודה שלנו". העובדים ביקשו מכל מי שהפנייה רלוונטית לו: "צרו איתנו קשר כדי לחלוק את החוויות שלכם, להישאר מעודכנים או להתאחד בסולידריות עם עובדים אחרים, או לשעבר, של אפל. יחד נוכל לשתף פעולה כדי להתעקש על מקום עבודה בריא יותר". חוקרת ה-AI שפוטרה, ד"ר טימניט גברו. צילום: ויקיפדיה מי שתומכת בעובדים ובמאמצם מול מעסיקתם היא ד"ר טימניט גברו, מי שפוטרה מגוגל לאחר תלונות על יחסה של מעסיקתה לממצאים שלה בנוגע לאתיקה של AI. ד"ר גברו עבדה בקופרטינו לפני שהצטרפה לגוגל ב-2018. פיטוריה של גברו, חוקרת בכירה וכהת עור, מגוגל בדצמבר 2020 חשפו בתקשורת חוויות של גזענות ואפליה שעברה בחברה. ד"ר גברו שוחחה עם The Verge עקב המאבק המתגעש של עובדי אפל ואמרה כי "חוויתי כל כך הרבה דברים מזעזעים כשהייתי באפל, ותמיד תהיתי איך הם מצליחים לצאת מאור הזרקורים. אני שמח לראות שעובדי אפל מתארגנים. הגיע הזמן שאפל תישא באחריות". הסקר הפנימי שחשף כי נשים משתכרות פחות באפל סקר עובדים בלתי פורמלי שהופץ בחברה בידי כמה ממועסקיה, הוא שהעלה כעת ביתר שאת את הדיון על אי-שוויון בשכר באפל ובכלל על יחס החברה לעובדים. למרות דיבורים על גיוון והכלה, והבטחות רבות סביב הנושא, לאחר השוואת הנתונים שמסרו כ-2,000 עובדים, חשף הסקר פער שכר של 6% בין גברים לנשים בחברה, כך דיווח The Verge. מעניין לגלות כי בתחילת החודש, על פי דיווחים שונים, אפל סגרה סקר פנימי בנושא שכר, שאותה קבוצת עובדים ניסתה להריץ, משום שטענה כי הסקר מכיל מידע הניתן לזיהוי אישי, וכי אין ביכולתו להשתמש בחשבון Box הפנימי שלה. אלא שהיזמים לא נרתעו ופנו לעריכת הסקר בדרך אחרת.  שר סקרלט, מהנדסת תוכנה בחברה שעבדה על הסקר, אמרה כי העובדים מרגישים צורך לבחון את הנושא מחדש. "אנחנו יודעים ששוויון בשכר היה בעבר בעיה, ואפל עשתה משהו כדי לתקן את זה, אבל אנחנו מנהלים את השיחה הזאת שוב כי אנחנו רואים פערים בתחומים מסוימים של החברה, ואנחנו רוצים לדעת מה אפל תעשה כדי למנוע זה ימשיך לקרות משנה לשנה", הסבירה סקרלט. לדבריה, בנוגע לשוויון בשכר, העובדים מעוניינים יותר מהכל שהחברה תהיה שקופה יותר. סקרלט הכירה בכך שהסקר שיזמו היא וחבריה אולי אינו מספיק מהימן. "אנחנו לא מנסים להסיק מסקנות חד-משמעיות", היא הסבירה, "אנחנו מנסים לקבל תובנה, כי לא הייתה לנו כזו. מה שאנחנו באמת רוצים הוא שאפל תבצע בדיקה של צד שלישי לגבי נתוני שכר, או ביקורת שיש לנו תובנה לגביה".  

סלקום ערכה פרויקט להטמעת ציוד תקשורת של אריסטה בכלל ביטוח ופיננסים. הפרויקט ארך כחודשיים והסתיים באחרונה. היקפו הכספי עומד על מיליוני שקלים. במסגרת הפרויקט הוחלפו מערכות הציוד בדטה סנטר של כלל ביטוח ופיננסים, שהיו של סיסקו – באלה של אריסטה. בחברה מציינים כי הפתרון שהוטמע, CloudVision, מביא לאוטומציה, ניהול ואנליטיקה, וככזה מספק שיפור של ביצועי הרשת, לצד אמינות רבה. הפתרון מספק רוחב פס משמעותי ומבוסס על בינה מלאכותית, שמהווה מרכיב מרכזי בגישה הקוגניטיבית של אריסטה. כל זאת תוך שמירה על אינטגרציה מלאה עם פתרון האבטחה NSX של VMware. "בקרוב: המערכת – בכל הקמפוסים של החברה" חיים אינגר, סמנכ"ל הטכנולוגיות של כלל ביטוח, אמר כי "רצינו לעבור לציוד תקשורת מודרני, עם תמיכה בקווי תעבורה גבוהים. זאת, תוך שילוב יכולות אנליטיות עדכניות, חיזוק הנראות והטמעת מנגנונים של הסקת מסקנות". דוד בכר, מנהל מחלקת תקשורת סייבר וטלפון בכלל, הוסיף כי "במהלך ההטמעה הדגשנו את הצורך של הארגון להמשיך לעבוד כרגיל, במיוחד לגבי סוכני השטח שלנו ולגבי המשכיות אתר האינטרנט. בעקבות הצלחת הפרויקט, בעתיד הקרוב אנחנו מקווים להגיע לאיחוד כל הקמפוסים שלנו". גיא אלכסנדר, מנהל פעילות אריסטה בישראל, ציין כי "המעטפת שאנחנו מספקים מפחיתה את חסרונות המערכות המסורתיות. בשל הפרויקט, כלל ביטוח ופיננסים הצליחה לייעל את הליכי התפעול שלה ולחסוך מאות אלפי שקלים". לדברי נדב אמסלם, סמנכ"ל אגף לקוחות עסקיים בסלקום, "המערכת ידידותית למשתמש, והובילה לשינוי משמעותי ומורגש באופן העבודה בכלל ביטוח. ניטור התקלות הפך לפשוט וכיום, התשתית של כלל יציבה וחדשנית יותר".

יוביטק הודיעה היום (ג') כי מינתה את שימי כהן למנהל אבטחת המידע הראשי (CISO) של החברה. במסגרת תפקידו, כהן יגדיר ויבקר את נהלי אבטחת המידע והפרטיות של יוביטק, כמו גם ינהל את מחלקת אבטחת המידע שלה. בעברו, הוא מילא תפקידים בחברות בגדלים שונים בתחומי האינטגרציה והפיננסים, ועסק באבטחת מידע, תשתיות מקומיות וענן, ניהול מכשירי מובייל ו-EMS, וכן במתן שירותי ייעוץ לגופים פיננסיים בתחום ארכיטקטורת הענן. לכהן הסמכות מעולמות שונים של מיקרוסופט – חברה שיוביטק היא שותפת זהב שלה לשנה זו, והחזיקה בתואר זה גם ב-2019.

mxHERO הכריזה היום (ג') על כינון הסכם שיווק והפצה עם חברת קלאודקום (CloudCom) הישראלית, המשרתת מאות חברות, שתאיץ את פעילותה במגזר הפרטי והציבורי בישראל, באמצעות טכנולוגיית "הגשר הדיגיטלי" – Mail2Cloud. mxHERO, אשר משרתת למעלה מ-13,000 ארגונים, מספקת למיליוני משתמשיה יכולת יישומית ייחודית המבוססת ענן, מאפשרת לקוחות ללכוד כל תוכן דוא"ל על פי חוקים מוגדרים, ובכלל זה את כל המסמכים המצורפים אליו, ולתייקו אוטומטית למרבית פלטפורמות אחסון הענן הארגוניות המוכרות כמו Google Drive, Box ו-OneDrive. היישום עובד עם כל מערכות הדוא"ל כולל Microsoft Exchange/Outlook, Office365 ו-ג'ימייל, ומאפשר בין היתר ניהול חכם יותר של התוכן הארגוני, בד בבד עם הסרת איומי סייבר בזמן אמת. דוד אלוש, המנכ"ל והמייסד של קלאודקום. צילום: יח"צ "אנו נרגשים להודיע ​​על שותפות זו עם mxHERO, הלקוחות שלנו פונים אלינו כדי לספק חבילה חזקה של שירותים מקצועיים ופלטפורמות טכנולוגיות, שיענו על צרכיהם הנוכחיים והמתעוררים. עם שותפות חדשה זו, אנו מרחיבים עוד יותר את היכולת שלנו לתמוך בטרנספורמציה הדיגיטלית של הלקוחות שלנו, בתחומי אבטחת סייבר ופרודקטיביות ארגונית", אמר דוד אלוש, המנכ"ל והמייסד של קלאודקום. "השותפות שלנו עם דוד וצוותו ב-קלאודקום תשמש כמאיץ עבור mxHERO לא רק בישראל, אלא בתוך האקו-סיסטם העולמי, וכפי שאנו רואים הלקוחות ממשיכים לבצע השקעות באסטרטגיות פלטפורמת התוכן הדיגיטלי הרחב שלהם, כולל בתוכן של דוא"ל, ובכך לא רק מייעלים את תפישת העבודה של המשתמשים בתכני המייל, אלא מסירים איומי סייבר. זאת הצלחה גדולה במיוחד, כאשר ניתן ליישם את כל היתרונות הללו בתוך שעות ספורות", אמר דון האמונס, סגן נשיא ומנהל לקוחות ראשי ב-mxHERO.  במסגרת ההתקשרות תשווק קלאודקום את פתרונות mxHERO בתחומי הדוא"ל, תוך התמקדות בשיתוף פעולה עם Box, המיוצגת גם היא בישראל על ידי קלאודקום מזה כעשור. השילוב של mxHERO+Box, המיוצגות שניהם על ידי קלאודקום, מבטיח ללקוחות שרשרת אספקה מאובטחת מהמובילות בעולם בתחומי התוכן ובעולמות הסייבר.

שם ותפקיד: לאה תרשיש, סמנכ"לית תוכנה וטכנולוגיות ברייצ'יפ (RACHIP). ותק בתפקיד: מעל לשנתיים. תפקידים קודמים: מנהלת חטיבת פיתוח במלם תים. השכלה: תואר שני במינהל עסקים וייעוץ ארגוני, תואר ראשון בניהול ותקשורת. משפחה: בזוגיות + 4 ילדים. מה הביא אותי לתחום הטכנולוגיה? השילוב של התשוקה והאהבה שלי. כבר יותר מ-15 שנים שהתשוקה שלי היא מצד אחד ללוות ארגונים בייעול ושיפור התהליכים העסקיים שלהם באמצעות טכנולוגיות חדשניות ומערכות מידע, ומצד שני האהבה שלי לחדשנות – לתכנן ולממש החל משלב הייעוץ ועד לשלב הפיתוח ומתן שירותי מו"פ למגוון סטארט-אפים ברעיונות פורצי דרך וחדשנות טכנולוגית, רעיונות שישנו ויקדמו את העולם במגוון תחומים, כמו האוטומוטיב, מדיקל, חקלאות, תעשיית האוכל ועוד. המהות היא לשפר את העולם, והתרומה שלי לעשות זאת באמצעות טכנולוגיה ופתרונות תוכנה. ברייצ'יפ ניתנה לי ההזדמנות לממש את שניהם ולהוביל חטיבה טכנולוגית מגוונת הן מבחינת סוגי הפרויקטים והן מבחינת תחומי מומחיות טכנולוגיים (כגון: אפליקציות WEB, NATIVE, פתרונות משולבים IoT ו-GIS בעולמות הביג דטה וכלה בפיתוחי אוטומציה ו-ולידציה ו-(EMBEDED. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? לדעתי קיימת אפליה נגד נשים בתעשייה, אולם היא אינה באה לידי ביטוי בכל התפקידים הטכנולוגיים: בתפקידי פיתוח, QA, ניהול פרויקטים וניתוח מערכת, אני מוצאת שלרוב מתקיים תמהיל שוויוני בין נשים וגברים, ולא מורגשת אפליה משמעותית או חריגה בתעסוקה בין נשים לגברים. בתפקידים טכנולוגים, כגון עולמות החומרה, EMBEDED וארכיטקטורה, אני מוצאת רוב גברי מוחלט. לדעתי מקורו אינו באפליה של נשים. אלא במיעוט אובייקטיבי של נשים שמתפתחות מקצועית ואקדמית לכיוונים אלו. אני לא מאמינה שמדובר בעניין של יכולת, אלא בעובדה שקיים היצע נמוך של נשים. בתפקידי ניהול בעולמות טכנולוגיים, כגון תפקידי סמנכ"ליות ומנכ"ליות, אני מוצאת כי קיים מיעוט נשים שאינו מוצדק, לרוב נמצא בחברות טכנולוגיות את הנשים בתפקידי משאבי אנוש ושיווק, אך הרבה פחות בניהול יחידות עסקיות וניהול חברות. גיוסים למשרות מסוג זה מבוססים לרוב על היכרויות אישיות, ולכן לדעתי נשים לא מצליחות להתברג לתפקידים אלו בצורה שוויונית, וכך מונצח רוב גברי ומיעוט נשים, שלדעתי יכולות להתבלט ולהצליח בתפקידים אלו באותה מידה. לעומת המצב הכללי בשוק, ברייציפ, בה אני עובדת, יש כמות. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? כמנהלת בכירה שמנהלת יחידות עסקיות בעשור האחרון, מצאתי את עצמי לא אחת בסיטואציה של אישה בודדה בהנהלות גבריות. אפליית נשים לא באה בהכרח רק מגברים בהיבטים של הטרדה מינית והתעמרות, חוויתי גם הערות מצד סמנכ"ליות משאבי אנוש, שפקפקו ביכולות שלי על רקע מגדרי, כגון התמודדות עם הריון וגירושין, בעוד שלגברים לא עושים עניין מנושאים אלו. לשמחתי ברייצ'יפ מכבדים את חיי האישיים, והם אינם מהווים שיקול מבחינת קידום מקצועי. אני מוצאת כי רף הכניסה של נשים לתפקידים ניהוליים הינו גבוה משמעותית. גם לאחר קבלת תפקיד בכיר בעולמות טכנולוגיים כאישה יחידה בהנהלות גבריות אני נדרשת להוכיח את עצמי יותר ולהתמודד עם לא מעט קשים שחוסמים אותי. הרצון שלי לכוון גבוה ולהצליח גובר על כל הקשיים הללו ומסייע לי להגשים את שאיפותיי האישיות, אני מודעת ליכולות שלי ומכתיבה לעצמי את הסביבה שמתאימה לי. אני בוחרת לעבוד עם אנשים שמתמקדים בהתקדמות והשגת יעדים עסקיים משמעותיים ולא באינטרסים אישיים צרים. ברייצ'יפ, שנוסדה ומובלת על ידי אישה, המציאות מוכיחה שאפשר גם אחרת, החברה מעסיקה גברים ונשים ומקדמת נשים חרדיות בתפקידי פיתוח, מה שזיכה אותנו בציון הגבוה ביותר בתוכנית "מעסיקים בשוויון" של משרד העבודה, מתוך 167 ארגונים שניגשו לתוכנית. בתוכנית נבדקו פרמטרים כמו תנאי העבודה השוויוניים בין גברים לנשים, איכות עבודת הנשים, מסלול הקידום ואחוז הנשים החוזרות לתפקידן לאחר חופשת לידה. אני גאה להיות חלק מחברה שמקדמת נשים בתעשייה.

באחרונה הגיע לביקור במאורת הנמר ארן אראל, מנהל הפעילות של F5 בישראל, יוון וקפריסין. בימים אלה אראל מתרגש במיוחד לרגל צאת ספרו החדש (השני במספר) "לקום להרוג",  שכבר מראה סימנים מבטיחים של הצלחה, וכבר טיפס ברשימת הספרים הנקראים ביותר למקום רביעי. ומותר גם להדליף שכבר מדברים איתו על תרגום הספרים ושיווקם מעבר לים. אראל סיפר על תהליך כתיבת הספר, איך בונים דמויות, איך כותבים עלילה שתשאיר את הקוראים פעורי פה, והצהיר שגם למנהל פעילות גדולה כמו זו של F5 בישראל, יוון וקפריסין יש זמן לכתוב ספר. אראל שיתף בתקציר העלילה: הספר מתרחש ברובו בסן פרנסיסקו ובעמק הסיליקון, ונכתב על רקע ההוויה הישראלית בחו"ל. מצד אחד – עולם ההיי-טק עתיר הפיתוחים הטכנולוגיים, ומצד שני – עולם ה"עגלות" בקניונים, אשר עובדים בהן ישראלים רבים. בלב העלילה משפחה ישראלית, עם אב גאון ותמהוני ושלושת ילדיו. האב הוגה רעיון מבריק שעתיד לשנות את עולם הקוסמטיקה, ומקים, יחד עם שלושת ילדיו, חברה שתפתח את הרעיון. ביום שבו הם מקבלים הצעה של כמה מאות מיליוני דולרים לרכישת החברה שלהם, משטרת ההגירה פושטת על משרדי החברה, תחת הטענה שהם מעסיקים עשרות עובדים זרים. במקביל, מנכ"לית החברה, בתו האמצעית של הממציא, נמצאת באותו יום תלויה בדירתה. העלילה מסתבכת כאשר האירועים נקשרים לרצח אכזרי של אישה בתל אביב עשור קודם לכן, ולטרגדיה משפחתית שהתרחשה כעשרים ושש שנים לפני. אראל כמובן לא הסכים לספר כיצד מסתיימת העלילה, ולנמר לא נותרה ברירה אלא לקרוא אותו, בנשימה אחת, דרך אגב.