מינויה של אבנט תקשורת מקבוצת רד-בינת למפיצת פתרונות VMware בישראל הוא יריית הפתיחה בהרחבת נוכחותה של VMware בשוק הישראלי. בכוונתה של אבנט להרחיב את האקו-סיסטם של VMware, להכשיר ולצרף משווקים חדשים, שימכרו את הפתרונות לאלפי חברות קטנות ובינוניות שטרם נחשפו אליהם. לצורך כך תפעיל אבנט את מודל ההפצה שלה, שהצליח ב-20 השנים האחרונות להפוך מותגי מחשוב בינלאומיים כמו מיקרוסופט, היטאצ'י ונטרה, קומוולט, אוויה ועוד למובילי השוק בישראל. אבנט תקשורת מערך ההפצה מונה חברות אינטגרציה ומאות משווקים מורשים המרושתים ברחבי הארץ. אבנט מסייעת למשווקים להיכנס בקלות לעולם הענן, כמעט ללא כל השקעה כספית. מערך ההנדסה של אבנט תקשורת (Professional Services) מעמיד לרשות המשווקים הללו אנשי הנדסה מהשורה הראשונה, לצורך אפיון הפתרון, כתבי כמויות, POC, ליווי והטמעה, לרבות תמיכה בפרויקטי תשתית, הגירה לענן, אבטחת מידע, גיבוי ואחסון. כך נחסך מהמשווקים הצורך לגייס כוח אדם איכותי ויקר, ובעזרת אבנט תקשורת הם מסוגלים לשווק ללקוחותיהם פתרונות ענן מתקדמים, ולזכות בעסקאות.  מודל זה ייושם עתה להרחבת נוכחותה של VMware בישראל, בכל סוגי הפתרונות שהיא מציעה כיום: פתרונות תוכנה המרכיבים דטה סנטר (SDDC) כולל אחסון, ווירטואליזציה ורשתות תקשורת, פתרונות למודרניזציה של אפליקציות, ניהול סביבה היברידית, ניהול סביבה מרובת עננים, ווירטואליזציה של רשתות תקשורת, סביבת עבודה מודרנית ופתרונות מובנים לאבטחת מידע בכל השכבות. שמעון אמויאל, מנכ"ל אבנט תקשורת: "פתרונות VMware הפכו בעשורים האחרונים לתשתית של גדולי הארגונים בישראל, אך להערכתנו קיים פוטנציאל גדול שטרם מומש בקרב אלפי חברות קטנות ובינוניות, שמחפשות כיום את דרכן לעולם הענן ולכלכלה הדיגיטלית. כדי לממש את הפוטנציאל אנו מכוונים את המשווקים הקיימים שלנו לפלחי השוק הללו, וכן מכשירים ומסמיכים משווקים חדשים. אנו מעמידים לרשותם את מלוא משאבי הידע והניסיון של מערך ההנדסה של אבנט, כדי שיצליחו ויזכו בעסקאות". "אבנט תקשורת תרחיב את הצלחתה של VMware בישראל" שלומי אביב, מנכ"ל VMware ישראל: "אנו שמחים על הצטרפות אבנט למשפחת מפיצי VMware. מערך ההפצה המיומן והרחב של אבנט תקשורת יסייע למשווקים חדשים רבים להציע את פתרונות VMware ללקוחותיהם, ולסייע להם בהטמעת פתרונות טכנולוגיים מתקדמים שיעזרו בהשגת מטרותיהם העסקיות. אין לי ספק כי אבנט תקשורת תרחיב את הצלחתה של VMware בישראל".   בשלב הראשון מינתה אבנט תקשורת ארבעה משווקים חדשים של פתרונות VMware, בתכניות המשווקים שבהן היא מפיצה בלעדית של VMware: תכנית VCPP – שירותים לספקי אירוח ולספקי ענן (VMware Cloud Provider Program) ו-MSP – שירותים מנוהלים בעננים ציבוריים (Managed Services Provider). שלושה משווקי פתרונות מובילים בישראל, Direct Experts, CloudEdge ו-DoIt International מונו לאחרונה למשווקי VMware, והם מתמקדים בשיווק פתרון VMware Cloud Health. הפתרון מציע כלים לניהול הוצאות בעננים ציבוריים, ומאפשר אופטימיזציה של הוצאות הארגון במגוון עננים ציבוריים (Multi Cloud), דרך ממשק יעיל אחד. שלושת המשווקים כבר חתמו על הסכמים חדשים עם מספר חברות, והפוטנציאל בתחום זה הוא גדול מאוד. חברת דלתא מחשבים ותקשורת מאום אל פאחם, המספקת שירותי IT לכ-4,000 לקוחות, הצטרפה אף היא למערך המשווקים של VMware בישראל.  דלתא מחשבים תתמקד במכירת הפתרונות Mobility ו-Workspace One של VMware, שירותי ענן המאפשרים לחברות לבנות לעובדים בקלות ובמהירות שולחנות עבודה ווירטואליים רבי עוצמה, לעבודה מרחוק בכל מכשיר דיגיטלי, כולל כלים המאפשרים ניהול קל ויעיל של המכשירים המרוחקים הללו. הפתרונות האלו הוכיחו את עצמם בשנה וחצי האחרונות, ואפשרו לאלפי חברות ברחבי העולם ובישראל לעבור תוך ימים ספורים לעבודה מלאה מהבית.

"נציבות שירות המדינה היא גוף ענק, שמהווה המעסיק הגדול ביותר במשק. הנציבות אחראית למיון, גיוס, איוש, קידום, מינוי, ביצוע הערכות וטיפול בפרישה – משמע, טיפול בכל מחזור החיים של כלל 85 אלף עובדי המדינה. בחלק הארגוני, אנחנו עוסקים בטיפול בכל המבנים הארגוניים ב-80 משרדי ממשלה וביחידות הסמך שלה. רק הטכנולוגיה היא שמסייעת לנו לנהל את ההון האנושי המורכב ומבוזר כל כך", כך אמרה רויטל ויצמן, מנמ"רית נציבות שירות המדינה. ויצמן דיברה בכנס Big Data Analytics. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ג') והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. "הטיפול בשני הממדים", הסבירה ויצמן, "זה של הפרט וזה הארגוני, הוא טיפול השלוב יחדיו, כי יש ביניהם קשרים רבים ומורכבים. כך, אנחנו מטפלים ב-24 אלף עיסוקים, ב-7,000 מכרזים וב-180 אלף מועמדויות. נדרשנו לתת פתרון למבנה מורכב זה, עם איסוף נתונים ברמה היומית ואף בתדירות גבוהה יותר". "בהיבט הטכנולוגי", הוסיפה, "פיתחנו את המערכת באופן עצמאי, על גבי תשתית מיקרוסופט, עם כלי Power BI וכלים נוספים, מבוססי קוד פתוח. התחלנו בפיתוח המערכת לפני חמש שנים וזהו פרויקט מתמשך – אנחנו ממשיכים להוסיף עוד ועוד ממדים, רכיבים ויכולות. את הנתונים אנחנו שואבים ממרכב"ה – מערכת הסאפ הממשלתית". לסיכום אמרה ויצמן כי "המערכת נותנת לנציבות שירות המדינה, למשרדי הממשלה וליחידות הסמך שלה כלי טכנולוגי רב עוצמה, שמספק נתונים באופן שקוף ומייעל את העבודה בשירות הציבורי". היבטים נוספים שהמערכת מטפלת בהם עובד מזרחי, ראש תחום ניהול אנושי בנציבות שירות המדינה, ציין בכנס כי "על מנת להגדיל את האפקטיביות של המערכת אנחנו מייצרים לה תסריטי עבודה. כמו כן, אנחנו עוסקים רבות בטיפול בהערכות של העובדים, שמשמשות ככלי תומך החלטות. המערכת מנבאת עמידה בזמנים בכל מיני היבטים – התקדמות במילוי היעדים, עמידה בתקנים, האם קצב המינויים הוא נמוך או גבוה ועוד – והיא יכולה לשלוח התראות במקרים של אי עמידה ביעדים. אתמול אושר תקציב המדינה (בממשלה, אך עדיין לא בכנסת – י"ה), ובעקבות האישור אנחנו בודקים את היבטי התקינה של כוח האדם, כי לא ייתכן שנעסיק יותר ממה שהחוק מתיר". עובד מזרחי, ראש תחום ניהול אנושי בנציבות שירות המדינה. צילום: יח"צ לדבריו, "אחד ההיבטים שאנחנו מטפלים בהם הוא עושר המקצועות – מכוח העזר הסיעודי והאחיות שבבתי החולים ועד ללוחמי האש בתחנות הכיבוי. כך אנחנו הופכים את המערכת לעוד יותר אטרקטיבית, כי אנחנו מנפיקים למשרדים השונים דו"חות, וככה אנחנו מתמרצים אותם. למשל, בהיבט של ההערכות השנתיות של העובדים אנחנו עומדים על ממוצע של 99.9% בכל הנוגע למילוי שלהן". מזרחי ציין ש-"תוצר נוסף של המערכת מטפל בנושא השוויון המגדרי. אנחנו מנחים את המשרדים לבדוק שזה אכן מתקיים בפועל. לכן, אנחנו מודדים את ההיבט הזה לא רק בממד הכמותי, אלא גם בזה האיכותי, משמע – מהו מספר הנשים שממלאות תפקידים בכירים במערכת הציבורית. עוד אנחנו רוצים לוודא שרכיבי השכר נמצאים בשוויון חלוקתי. כך, אנחנו מאפשרים לנשים, שנתפסות כמטפלות בילדים, לעשות שעות נוספות מהבית". הוא הוסיף כי "אנחנו מטפלים גם בגיוון התעסוקתי – לא רק בחלוקה מגדרית, אלא גם בהעסקת חרדים, ערבים ויוצאי אתיופיה, עם יעדים כמותיים".

אפל היא החברה הרווחית ביותר בעולם – כך עולה ממדד 2020 של פורצ'ן 500, שמציג את ההכנסות והרווחים של 500 החברות הגדולות בעולם בכל שנה ושפורסם אתמול (ב'). הרווח של אפל עמד בשנת הקורונה על 57.41 מיליארד דולר לעומת 55.26 מיליארד ב-2019, שבה היא מוקמה במקום השלישי. למקום השני ברשימה של 2020 הגיעה חברת האנרגיה הסעודית ארמקו עם רווח של 49.29 מיליארד דולר, ואחריה קבוצת ההשקעות סופטבנק עם 47.05 מיליארד. סופטבנק היא החברה שאנבידיה רוצה לקנות ממנה את ARM ב-40 מיליארד דולר. הענקית מקופרטינו הציגה עלייה בולטת גם במדד ההכנסות – אפל טיפסה מהמקום ה-12 לזה השישי. זאת, לאחר שההכנסות השנתיות שלה עלו מ-260.17 מיליארד דולר ל-274.52 מיליארד. את הרשימה הזו ממשיכה להוביל, זו השנה השמינית ברציפות, וולמארט, החברה הקמעונאית הגדולה ביותר בעולם, עם הכנסות של 524 מיליארד דולר – 150 מיליארד יותר מאלה של החברה שנמצאת במקום השני: תאגיד שירותי החשמל והאלקטרוניקה הסיני הענק סטייט גריד, שפועל גם באוסטרליה, ברזיל, איטליה ובעוד מדינות. במקום השלישי ברשימת ההכנסות נמצאת אמזון, שהגיעה ל-280 מיליארד דולר. בדו"ח נכתב כי "כשלקוחות אפל ברחבי העולם עובדים ולומדים מהבית, מכירות ה-iPad ומחשבי המקינטוש זינקו לרמות הגבוהות ביותר אי פעם, וגם ההכנסות שלה הגיעו לשיא של כל הזמנים. זה עזר למחיר המניה של אפל לעלות: היא צברה 80.7% ב-2020". הנתונים הכלליים מראים שבשנה החולפת הצטמצמו ההכנסות של 500 החברות המובילות ב-4.8% ועמדו על 33.3 טריליון דולר לעומת 31.7 טריליון ב-2019. למרות הירידה הגדולה הזאת, המכירות הכוללות של כל החברות שמופיעות ברשימה של פורצ'ן שוות ליותר משליש מהתוצר הגולמי הגלובלי.

המועצה הארצית ליחסי עבודה של ארה"ב, ה-NLRB, המליצה לחזור על ההצבעה על הקמת האיגוד הראשון של עובדי אמזון בארה"ב. לפי רויטרס, נציגי ה-NLRB – האחראית לאכיפת חוקי העבודה במדינה – התבטאו בעניין, והמליצו על ביצוע הליך הצבעה חוזר, מכיוון שלטענתם מצאו שאמזון הפרה את חוקי העבודה האמריקניים בהתנהלותה בעת בחירות אלו. חוקרי המועצה גילו, לדבריהם, שתיבות ההצבעה שאליהן העובדים התבקשו להכניס את פתקיהם הותקנו על ידי אמזון בטווח הראייה של מצלמות מעקב, והיו מוגנות בפרגודים שעליהם פורסמו הצהרות נגד האיגוד. המחלקה האזורית של ה-NLRB תהיה חייבת כעת להחליט האם להפוך את ההמלצה לחובה. כזכור, עובדי אמזון במרכז ההגשמה של החברה בבסמר שבאלבמה החליטו שברצונם להתאגד ב-2020. הם ביקשו להצביע על השאלה האם רוב המועסקים מעוניין בהתאגדות. זו הייתה הפעם הראשונה שעובדי החברה בארה"ב חותרים לאיגוד מאז 2014. ואולם הרעיון הזה לא קסם במיוחד לענקית הקמעונאות אונליין, שפנתה ל-NLRB – אשר תמכה בעובדים מראשית כוונתם להתאגד – וביקשה לעצור את ההצבעה. העובדים במתקן הגישו לראשונה בנובמבר 2020 את הפנייה ל-NLRB, והצהירו על כוונתם לקיום בחירות להתאגדות עם איגוד הקמעונאות, הסיטונאות וחנויות הכלבו, ה-RWDSU. העובדים מועסקים בתנאים חמורים? מחסן של אמזון. צילום אילוסטרציה: BigStock אמזון התעמרה וביידן תמך בערך מאותו הרגע פעלה אמזון לחבל בהתאגדות. היא התקוממה משפטית נגד ההליך, בתוך הישענות על סוגיית ההצבעה בדואר (בשל הקורונה) במקום הצבעה פיזית, ובטענה כי זו לא קבילה כמהלך תקין. אלא שה-NLRB דחתה את הניסיון לסכל את ההתאגדות, והתירה את ההצבעה, שהחלה ב-8 בפברואר, כשאלפי העובדים במחסן הצביעו באמצעות הדואר. למעשה, מארגני האיגוד באמזון סיפרו שהחברה עשתה רבות כדי לסכל את המהלך, החל מאתר נגד איחוד שיצרה אמזון וכלה בהחלפת רמזורים ליד המרכז, שגם מאחוריה לטענתם עמדה האג'נדה הנסתרת של ה"בוסית" שלהם נגד ההתאגדות. בהמשך קמה אפילו קבוצה של יותר מ-70 משקיעים של אמזון והתערבה בפרשה, כשהיא דורשת מענקית הקמעונאות אונליין להפסיק להפריע להצבעה על התאגדות עובדים של מועסקי המחסן באלבמה, כך דיווח הפייננשל טיימס. אפילו נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, פרסם במרץ הצהרה מצולמת, שבה הביע למעשה תמיכה בעובדים. בסרטון וידיאו שהועלה לחשבון הבית הלבן ביוטיוב דיבר ביידן לאומה ואמר: "היום ובמהלך הימים והשבועות הקרובים, עובדים באלבמה ובכל רחבי אמריקה מצביעים האם לארגן איגוד במקום עבודתם. זה בעל חשיבות קריטית ביותר, בחירה חשובה ביותר". הנשיא הוסיף והבהיר כי ההצהרה היא חלק מהבטחת הבחירות שלו לתמוך ב"איגודים המתארגנים ובזכות להתמקח באופן קולקטיבי". ולמרות שמדברי הנשיא בלט בהיעדרו איזכור מפורש של השם 'אמזון', הציון הספציפי של מדינת אלבמה והמהלכים להתאגדות שם וברחבי ארה"ב לא הותיר הרבה מקום לספיקות בנוגע לכוונת הנשיא, ולמי שגרמה לו לצאת בהכרזה הנחרצת – אמזון, שהיא אחד התאגידים הגדולים בארה"ב ובעולם. רק עובדים מעטים תמכו, לכאורה ואולם באפריל, עת הסתיימה הספירה, הסתבר כי רוב העובדים הצביעו נגד ההתאגדות. המחסן שעובדיו ביקשו להתאגד מעסיק כ-5,800 עובדים, מתוכם רק 3,125 בחרו להצביע בכלל. מבין המצביעים, 1,798 הצביעו נגד הצטרפות להתאגדות, ורק קומץ של 738 עובדי "מרכז ההגשמה" באלבמה הצביע בעד ההליך. אלא שכאן, ככל הנראה, לא הסתיימה הסאגה. כשהתבהרה תמונת ההצבעה הודיע האיגוד המקצועי ​​כי יערער על התוצאה. לטענתו אמזון ניצלה את "מערכת ההצבעה השבורה" וגרמה לעובדים להירתע מלבחור בהתאגדות. כעת נותנת ה-NLRB את חוות הדעת שלה כגוף המפקח על מצבים שכאלו, ומחר (ג') אמורה להתפרסם ההחלטה הסופית האם לחייב הצבעה חוזרת. לפי התקשורת, מדובר בניצחון בשלב חשוב שהשיגה ה-RWDSU.  אמזון הגיבה לדברים והצהירה כי "לעובדים שלנו הייתה הזדמנות להישמע בתקופה רועשת, כאשר כל סוגי הקולות הכבידו על הוויכוח הלאומי, ובסופו של יום הם הצביעו באופן גורף בעד קשר ישיר עם מנהליהם והחברה". הענקית מסיאטל הודיעה כי בכוונתה לערער על החלטת ה-NLRB, אם זו תורה לה להתיר קיום הצבעה חדשה.

הם היו נשואים 27 שנים וגידלו יחד שלושה ילדים, אבל אחרי יום האתמול (ב'), ביל גייטס, בן ה-65, ומלינדה, בת ה-56, הם גרושים רשמית. בתחילת מאי בישרו בני הזוג גייטס לעולם על גירושיהם הקרבים ובאים, והפתיעו רבים שסברו שמדובר בפאוור-קאפל אמיתי. כך סתם, בלי סימנים על פני השטח, השניים בחרו לפרסם הודעה די לאקונית ברשתות החברתיות, ובה כתבו: "לאחר מחשבה מעמיקה והרבה עבודה על מערכת היחסים שלנו, החלטנו לסיים את נישואינו". הם הוסיפו והבהירו: "אנחנו כבר לא מאמינים שנוכל לגדול יחד כזוג בשלב הבא של חיינו". מסמכי הגירושין הוגשו כבר במאי לבית משפט בוושינגטון, אבל רק כעת הגירושין הסתיימו, והשניים הפכו לאנשים חופשיים, כך דיווחה רשת CNN. העיתונות העולמית מדווחת גם כי השופט האחראי חתם על מסמכי הגירושין, שחשפו מספר פרטים מעניינים. כך למשל, למרות הון העתק של הזוג (השווה כ-130 מיליארד דולר), לביל ומלינדה לא היה חוזה נישואין, אלא חוזה שהתייחס לפרידה העתידית, ושנחתם קודם לכן. חוזה זה מסדיר בפירוט את אופן חלוקת הנכסים והרכוש של בין בני הזוג לשעבר, אולם מכיוון שההסכם לא הוגש לבית המשפט, בסופו של דבר לא ברור כיצד  יחולק ביניהם הונם העצום. על פי פורבס, הגשות מטעמם ל-SEC, רשות ניירות הערך האמריקנית, הסגירו את העובדה שמלינדה כבר קיבלה מביל מניות בשווי 3.3 מיליארד דולר. בנוגע למשמרות על הילדים – לא ביל ולא מלינדה יקבלו אותה. למעשה סוגיית המשמורת על שלושת הילדים לא רלוונטית, משום שמדובר בבוגרים שעברו את הגיל שבו יש צורך במשמורת חוקית עליהם. כזכור, אחרי ההודעה על הפרידה החלו לצוץ דיווחים ושמועות על אורח חיים די נהנתי של ביל בצעירותו, על רומן עם אישה או נשים שניהל בהיותו האיש הבכיר במיקרוסופט, עניין שלא הוכחש אלא אושר על מטעם נציגי גייטס, וגם על קשריו הלא ממש מחמיאים עם הפדופיל ג'פרי אפשטיין. למרות כל הפרשות האלו, שהעיבו בדיעבד על קשרי מלינדה וביל ושואלי היו חלק מהסיבות להפרדת הכוחות של השניים, ולמרות גירושיהם הרשמיים, כעת מסתבר שהם בכל זאת יישארו מחוברים בשנים הקרובות, ולא רק בשל ילדיהם המשותפים – הגייטסים הגרושים רוצים להמשיך ולנהל יחד את קרן ביל ומלינדה גייטס גם בעתיד לבוא. קקרן ביל ומלינדה גייטס הפכה לקרן הפרטית הגדולה בעולם, והיא עוסקת בעיקר בפילנתרופיה בשלל תחומים, בעיקר במאבק בעוני ובמאמצים לקידום הבריאות העולמית. יצוין עם זאת כי על אף שבני הזוג אמרו שהם מחויבים לנהל יחד את הקרן לאחר הגירושין, הקרן הודיעה בחודש שעבר כי מלינדה תתפטר בעוד שנתיים מתפקידה, אם יתברר שהיא וביל לא יכולים לעבוד יחד.

"כשמתחילים לטפל בנתונים, זה נועד לטובת קבלת החלטות טובה יותר. מה שלא תמיד שואלים הוא: קבלת ההחלטות – על ידי מי? מקבלי ההחלטות ממוקדים בלקבל החלטות בצורה טובה יותר, אלא שאנשים הם 'מכונות' גרועות לצורך כך. לכן, על מנת לשפר את קבלת ההחלטות, אין ברירה והם נדרשים להסתדר עם מכונות", כך אמר אמיר רסקין, יועץ אסטרטגי למידע ואנליטיקה. רסקין, חבר ועדת התוכן של פורום BI & Analytics מבית אנשים ומחשבים, דיבר בכנס Big Data Analytics. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ג') והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. לדברי רסקין, "פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לשלום ומומחה לכלכלה התנהגותית, הוציא ספר בשם רעש, שם הוא כתב שיש תופעה שמניחים שהיא נכונה – שהאנשים בארגון מקבלים החלטות באופן אחיד, פחות או יותר. אלא שמסתבר שקבלת ההחלטות היא לא כזאת אחודה, והיא מושפעת מהאדם שמקבל אותן ברמה של 40% עד 60% של שונות בין בעלי מקצוע בסביבה דומה. לכן נדרש להסתייע במכונות, בבינה מלאכותית – כדי שהאסטרטגיה הארגונית תמומש ושהעובדים לא 'יעשו בלאגן' עם 'צעצועי' ניתוח הנתונים". הוא הוסיף כי "גם הוספת פריטי מידע לא תשפר את הליך קבלת ההחלטות על ידי בני האדם". רסקין סיכם בציינו כי "יש לתקן ולנטרל את 'הרעש הארגוני' שמייצרים המנהלים והעובדים בארגון – ולא להנציח אותו". חמשת הסודות להצלחה בפרויקט ניהול דטה מוטי סדובסקי, יו"ר ועדת התוכן של פורום BI & Analytics, אמר בדבריו בפתיחת הכנס כי "כדי להצליח בפרויקט ניהול דטה יש להפוך את הנתונים לשלמים וטובים. השקעה בהם היא דבר נדרש ואף אם היא לא 'סקסית' – היא חשובה". לדברי סדובסקי, "יש חמישה להצלחה בפרויקט שכזה: הראשון הוא שלא מתחילים עם רכש טכנולוגי, אלא עם תכנון הפרויקט. הסוד השני – הפרויקט אינו רק טכנולוגי, אלא גם עסקי, ולכן יש לשלב בו אנשים משני התחומים. יש גם סוד שלישי: להגדיר מהם הכאב, הצורך והאתגר. אם הם לא יימצאו – כנראה שלא יהיה פרויקט. יש לבחון היבטים רבים, כגון: האם סומכים על המידע? כמה לקוחות יש בארגון? מה זה לקוח? כמה פרטים יש בארגון? כמה יישומים מטפלים בלקוח? האם הארגון מכיר את כולם? והאם הוא הולם לרגולציות ולדרישות האבטחה?". מוטי סדובסקי, יו"ר ועדת התוכן של פורום BI & Analytics מבית אנשים ומחשבים. צילום: ניב קנטור "הסוד הרביעי", אמר, "הוא לבנות את הפתרון לאחר הבנת והגדרת הכאב. למשל, בניית מחסן נתונים ארגוני (Data Warehouse), מעבר לענן או חידוש אפליקציות. עוד יש לבחון את תיעדוף הטיפול בנתונים לפי רמת הרגישות והסודיות שלהם". לדבריו, "הסוד החמישי הוא הקמת צוות מעורב, מכל המחלקות והתחומים – אנשים מהביזנס ומהטכנולוגיה כאחד. שילוב שכזה יביא להתמודדות טובה יותר עם השינויים ואולי עם ההתנגדויות לשינויים הללו. נדרש לעשות זאת על בסיס מתודולוגיות לניהול מידע". סדובסקי הוסיף כי "יש ליצור שפה משותפת אחת בארגון, שתבוא לידי ביטוי בדטה מרקט פלייס, בבניית תהליך עסקי למשתמשים שאינם מה-IT, שיוכלו לעבוד במתכונת של שירות עצמי". "בפרויקט שכזה", סיכם, "נדרשת הבנה – עסקית, תהליכית, ארגונית וטכנולוגית, עם יכולות בינה עסקית לטובת למידת הארגון ושיפור מתמשך. המטרה היא לבנות ארגון מוטה מידע ונתונים, שהטיפול בהם יניב החלטות איכותיות, התייעלות תפעולית, שירות משופר ללקוחות, כלים למנהלים ולאנליסטים, ומענה הולם לרגולציות ולדרישות האבטחה. כך, הארגון יממש את מטרותיו בצורה טובה ויעילה יותר, עם מידע שתומך בתהליכים וטיפול רב ממדי – עסקי, פונקציונלי, יישומי וטכנולוגי. הרעיון הוא לתכנן בגדול – ואז להתחיל בצעדים קטנים ומהירים, שיגרמו להנעה של היבטים בתחום".

פריצת הענק לסולארווינדס (SolarWinds) ממשיכה להכות גלים גם בחלוף תשעה חודשים מחשיפתה. משרד המשפטים האמריקני הודיע, כי ההאקרים הרוסים פרצו לחשבונות המייל של כמה תובעים פדרליים במדינה. מטרת הפרסום, נכתב בהודעה, היא "להביא לשקיפות ולחסן את הביטחון הלאומי". למרות זאת, המשרד לא מסר מתי נודע דבר הפריצה לחשבונות במשרדי התובעים. בכרבע – 27 מ-94 ממשרדי תובעים פדרליים, אירעה לכל הפחות פריצה לחשבון אחד של מיקרוסופט 365, ובכמה מהם -ליותר. הדאגה המשמעותית היא במדינת ניו יורק, שם ההאקרים הצליחו להשיג גישה לכ-80% מחשבונות הדוא"ל של מיקרוסופט בכל אחד מארבעת משרדי התובעים שבה. בהצהרה של משרד המשפטים נמסר כי החוקרים מעריכים שחשבונות הדואר נפרצו בין ה-7 למאי וה-27 בדצמבר 2020. אנליסטים ציינו כי מדובר בחלון זמנים ארוך. בהודעה של מחלקת המשפטים צוין, כי "הנתונים שנפגעו כללו את כל הודעות הדוא"ל והקבצים המצורפים שנשלחו, התקבלו ואוחסנו באותם חשבונות במהלך אותה תקופה". משרדים נוספים שנחשפו למתקפה, המיוחסת לקבוצת נובליום הרוסית, נמצאים במיאמי שבפלורידה, בלוס אנג'לס שבקליפורניה, בטקסס, בג'ורג'יה, בוושינגטון DC, בנוואדה, במרילנד, בקנזס, במונטנה בווירג'יניה ובניו ג'רזי. המחוזות הדרומיים והמזרחיים של ניו יורק, שבהם נפגעו מספר רב של עובדים, מטפלים בכמה מהתביעות הבולטות במדינה. "ניו יורק היא המרכז הפיננסי של העולם, והמחוזות הללו ידועים במיוחד בשל חקירות ותביעות הנוגעות לפשעי צווארון לבן, כולל חקירת אנשים המקורבים לנשיא לשעבר טראמפ", אמר ברוס גרין, פרופסור למשפטים ולשעבר התובע במחוז הדרומי של ניו יורק. מהמשרד נמסר, כי כל הקורבנות קיבלו הודעה על כך והוא פועל למתן "סיכונים תפעוליים, ביטחוניים וכאלה הנוגעים להגנת הפרטיות", אשר נגרמו כתוצאה מהפריצה. משרד המשפטים אמר בינואר השנה, כי אין לו אינדיקציה לכך שמערכות מסווגות כלשהן נפגעו. המשרד לא מסר פרטים נוספים לגבי סוג המידע שנלקח ומה ההשפעה של פריצה שכזו על תיקים שנמצאים בהליכים שיפוטיים מתמשכים. הפריצה לסולארווינדס פגעה במאות ארגונים בעולם, ובעשרות גופים פדרליים בארצות הברית. הפריצה החלה באוקטובר 2019 וקיבלה דחיפה משמעותית במרץ 2020. פייראיי (FireEye) הייתה הראשונה לחשוף את המתקפה ואת העובדה שהאקרים חדרו למערכותיה – בתחילת דצמבר. חברות נוספות היו VMware, מיקרוסופט (Microsoft), סיסקו (Cisco), אינטל (Intel) ואנבידיה (Nvidia), בלקין (Belkin International) – יצרנית נתבי Wi-Fi וציוד רשת ביתי, ודלויט (Deloitte). מהממשל הפדרלי האמריקני הנפגעים רבים, בהם משרד האוצר ומינהל הטלקום והמידע הלאומי במשרד המסחר, ה-NTIA, וסוכנויות מודיעין ומשרד האנרגיה. מינהל ביטחון הגרעין הלאומי, ה-NNSA, המטפל במאגר אמצעי הלחימה הגרעיניים של ארה"ב, היווה גם הוא מטרה למתקפה, כמו גם המשרד להגנת המולדת ומשרד החוץ. מאוחר יותר נחשף כי גם מערכת ניהול התיקים והגשת התיקים האלקטרונית של הרשות השופטת בארה"ב נפלה קורבן לפריצת הענק הרוסית.

אפליקציית התשלומים סקוור (Square) של המנכ"ל והמייסד-שותף של טוויטר, ג'ק דורסי, שהקים גם אותה ומשמש גם כמנכ"ל שלה, תרכוש את חברת המימון האוסטרלית אפטרפיי (Afterpay) תמורת 29 מיליארד דולר – עסקה שתיחשב כעסקת הרכישה הגדולה אי פעם באוסטרליה. בהודעה שפרסמה סקוור היא ציינה, כי השירות של אפטרפיי ישולב במוצרי האפליקציה שלה. אפטרפיי, חלוצת שיטת "קנה עכשיו, שלם אחר כך", הושקה בארה"ב ב-2018, כשהמודל שלה צובר יותר ויותר תאוצה, ולפי דיווחים גם אפל מתכננת להוסיף שירות כזה ל-Apple Pay שלה. החברה מציעה לצרכנים לשלם עבור רכישות בארבעה תשלומים דו-שבועיים ללא ריבית, כשהלקוח מקבל את המוצר מיד לאחר התשלום הראשון. המודל העסקי שלה מבוסס על גביית עמלה מהסוחרים עבור הלוואה על הרכישה – שעוקפת את חברות האשראי. ג'ק דורסי, שכאמור הקים את סקוור וממנכ"ל אותה, ממשיך להחזיק נתח נכבד בחברה. באחרונה הודיע דורסי גם על שירות חדש של סקוור, המיועד לסייע למפתחי ביטקוין ליצור מוצרים של שירותים פיננסיים.