בנק לאומי הודיע על חתימת הסכם עם גוגל, שבמסגרתו יציע ללקוחותיו את הארנק הדיגיטלי Google Pay. עם השקת Google Pay בישראל, יוכלו לקוחות לאומי, כמו גם לקוחות פפר מקבוצת לאומי, לשלם בחנויות השונות – הפיזיות והמקוונות, באמצעות הארנק הדיגיטלי של ענקית הטכנולוגיה. הלקוחות יוכלו להתחבר ל- Google Payבאמצעות אפליקציות לאומי ופפר, או ישירות דרך מערכת ההפעלה Android. Google Pay צפוי להצטרף לשורת הארנקים הדיגיטליים המוצעים ללקוחות לאומי, בהם ארנק לאומי ו-Apple Pay. אייל פרי, מנהל התשלומים והחדשנות בלאומי: "אחרי שלאומי היה הבנק הראשון להציע ללקוחותיו תשלום בנייד, אני שמח שגם היום אנחנו הראשונים להביא את חזית החדשנות הטכנולוגית ללקוחותינו. התפיסה שלנו בלאומי היא של בנקאות פתוחה ושל שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיות, במטרה להנגיש ללקוחותינו מגוון רחב של מוצרים חדשניים".

לג'אברה יש כבר היסטוריה מרשימה למדי של אוזניות אלחוטיות, והיא ממוקמת היטב בשוק הישראלי בזכות העובדה שהאוזניות מגיעות לכאן באופן סדיר בייבוא של ביקונקט. השבוע היא הכריזה בארץ על הדור השישי של האוזניות נטולות החוטים שלה, וגם הודיעה שקו המוצרים שלה יתבסס מעתה על שלוש קטגוריות: Core, Active ו-Pro. האוזניות הראשונות בדור החדש שמושקות בישראל הן Jabra Elite 3, שמוצעות במחיר הנמוך ביותר בהן הושקו אוזניות של החברה בארץ, לפחות אוזניות TWS, והוא 329 שקלים. הן מגיעות עם דרייברים בגודל של 6 מ"מ, ומתחברות כמובן לאפליקציה של ג'אברה, שמאפשרת להגדיר להן בסים עוצמתיים במיוחד, ומצד שני צליל עשיר ונקי – ובמיוחד לעזור לשני הצדדים בשיחה לשמוע אחד את השני באופן ברור. לצורך הזה ציידה ג'ברה את האוזניות בארבעה מיקרופונים, שניים בכל אוזניה, כדי להבטיח איכות שיחה גבוהה, ובנוסף ניתן להשתמש רק באוזניה אחת, כדיבורית, בזמן שמכניסים להטענה את האחרת. בסך הכל מציעות האוזניות שבע שעות עבודה, ועד 28 שעות בסך הכל, כולל מארז הטעינה. לפי החברה מציעות ה-Elite 3, שהן אוזניות ה-Core בדור הנוכחי של החברה, בידוד מוחלט מרעשי סביבה עם אפשרות בחירה, לחלופין, לאפשר לכמות מסוימת של קולות לחדור מהסביבה, כשניתן לכמת את כמות הרעש הסביבתי שרוצים לאפשר שיגיע לאוזניות. המשקל של כל אוזניה הוא 4.6 גרם, והמשקל של המארז הוא 33.4 גרם. בנוסף, ניתן לצמד אותן לעד שישה מכשירים במקביל.

המציאות שלנו, לפחות כשזה נוגע לחדשות, די מסובכת ולפעמים מכניסה לקצת דכדוך – מהקורונה ועד למצב הביטחוני, ומה לא. היה נחמד אם היה אפשר מדי פעם להחליף אותה במציאות אחרת, או לפחות לשלב בין שתיהן. ובכן, זה אפשרי, באמצעות מציאות רבודה. חברות שונות מציעות משחקים, טיולים, תרבות ומה לא באמצעותה. ארטי, לעומת זאת, מקרבת את המציאות הרבודה אל המציאות ה-"אמיתית", הפיזית. למה הכוונה? טוב ששאלתם.ן. ובכן, ארטי פונה ליוצרי תוכן – מיוצרי וידיאו ועד לגופי תקשורת עולמיים גדולים – ומציעה להם תוכנה מבוססת מציאות רבודה, שמאפשרת להם להראות תמונות, דיאגרמות וסטטיסטיקות ביצירות ובשידורים שלהם, בהתבסס על הענן של אורקל. כך, ה-BBC – תאגיד השידור הבריטי הענק והמסורתי – משתמש בטכנולוגיה של ארטי הישראלית כדי להראות, לדוגמה, את התפתחות הקורונה בבריטניה. בשלהי השנה שעברה שימשה הטכנולוגיה של החברה את BBC World, ערוץ החדשות הבינלאומי של התאגיד (שלצער החתום מטה כבר לא משודר בחברות הטלוויזיה הרב ערוצית בארץ), להצגת תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית. את ארטי ייסדו ירון זכאי אור, מנכ"ל החברה, שמאחוריו ניסיון רב בתפקידי ניהול מחברות קטנות ועד לתאגידי ענק כגון מיקרוסופט, אי-ביי ופייסבוק, אבנר וילן, סמנכ"ל הטכנולוגיות, שהגיע מהמערכת הביטחונית, ועידו למברט ודרור בלקין, מקימי פרומתאוס, שעשתה את הפרומואים של יס בעשור האחרון. הטכנולוגיה של פרומתאוס משתמשת אף היא במציאות רבודה, ו-CBS Sports השתמשה בעבר בטכנולוגיה שלה על מנת להציג לצופים סטטיסטיקות מהטור דה פראנס – מרוץ האופניים המוביל, שאותו היא שידרה בארצות הברית. החברה אף הייתה מועמדת לפרס האמי. בהמשך הצטרפה הרשת האמריקנית לרשימת הלקוחות של ארטי.  שימוש בטכנולוגיה של ארטי בערוצים שונים (כולל כאן 11 מישראל). "בעולם התקשורת, כולם רוצים להשתמש במציאות רבודה אבל מעט מאוד עושים זאת, כי זה יקר ומסובך להפעלה, וכמעט שאי אפשר להשתמש בזה מחוץ לאולפן", אמר זכאי אור לאנשים ומחשבים. "אם עד היום היו נדרשים תקציבים רבים לעשות מציאות רבודה, כיום כל יוצר וידיאו מקצועי, ו-ודאי שרשתות שידור, יכול לעשות את זה באמצעות ארטי. עד היום, המציאות הרבודה הייתה נגישה ל-1% מהמשתמשים יוצרי התוכן הפוטנציאליים, ואתנו היא נגישה לכמעט 100%". איך אתה מסביר את זה? "כי אנחנו מפשטים את כל התהליך – מציעים מציאות רבודה תוך שימוש רק במחשב נייד ובמצלמה. הכלים הכי פשוטים". "כדי שתצא מציאות רבודה 'כמו שצריך'", הוסיף, "צריך מנוע חזק שיעשה גרפיקה תלת ממדית. זה מתאפשר לנו באמצעות הענן של אורקל, שאנחנו משתמשים בו. יש שרת בענן שלה שמרנדר, ותוכנת הרנדרינג הזאת מריצה שרת של תוכנה של אפיק גיימס, שמוכרת מהמשחק פורטנייט. הפתרון שלנו כולל גם אינטגרציה עם מקורות מידע. למשל, כדי לספק נתונים על הקורונה, ביצענו אינטגרציה עם הנתונים של אוניברסיטת ג'ון הופקינס, שהיא אחד מברי הסמכא המרכזיים בעולם בנושא". "בנוסף, אנחנו משתמשים בטכנולוגיית טראקינג מבוססת תוכנה לחלוטין. ייתרנו את הצורך בציוד חומרה, מה שרוב האחרים עושים", ציין זכאי אור. "בניגוד לאחרים, אנחנו עושים את הרנדרינג בענן. הדבר השלישי הוא כלי שעורך ברמת הפשטות של פאואר פוינט. בעוד שכיום צריך גרפיקאים כדי לעשות תלת ממד, אנחנו מייתרים את הצורך בהם. אנחנו יכולים להגיע לאיכות של ערוצים עולמיים ובעלי מוניטין, ולכן רשתות שידור כמו ה-BBC ו-CBS Sports הן לקוחות שלנו". ירון זכאי אור, ממייסדי ומנכ"ל ארטי. צילום: יח"צ למה אתם משתמשים דווקא בענן של אורקל? הרי יש חברות ענן בעלות יותר ניסיון ויותר נתח שוק. "מה שקסם לנו באורקל הוא שמדובר דווקא בחברה שהיא לא רק חברת ענן, אלא עתירת עיסוקים בטכנולוגיה ולמרות זאת, עומדת בשורה אחת עם ספקי הקלאוד האחרים מבחינה טכנית. יש לנו שיתוף פעולה צמוד עם אורקל ברמה מפתיעה לטובה, והיא מספקת לנו גישה למשאבים טכניים, יישומיים ושיווקיים באופן שמבחינתנו, כסטארט-אפ, הוא יתרון עצום". באילו פתרונות של ענן אורקל אתם משתמשים? "בעיקר בשרתים שיש להם כרטיסים גרפיים של אנבידיה. אנחנו צריכים מנוע גרפי חזק. ענן אורקל מספק לנו גישה לשרתי הגרפיקה, וזה כלי שאנחנו משתמשים בו בצורה אינטנסיבית. זה מה שגרם לנו לבחור בענן שלה". ג'ייסון וויליאמסון, סגן נשיא באורקל ומנהל תוכנית הסטארט-אפים של החברה, אמר ש-"ארטי משתמשת בפתרון ענן חזק ומואץ GPU, שמאפשר לה להפעיל את עומסי העבודה הכבדים ביותר בענן. הפתרון האלגנטי שלה הוא דוגמה מצוינת לתמיכה של שירותי ענן חזקים ביישומים התובעניים ביותר מכל מכשיר, שעובדים מכל מקום ומתמודדים עם כמויות דטה גדולות. ארטי מאפשרת לגופי שידור, באמצעות הענן, להשתמש במציאות רבודה ובגרפיקה בזמן אמת לטובת קהל הצופים". מטאברס – ומצגות לצד הדוברים ולא במקומם זכאי אור ציין את המגמות הבולטות, לדעתו, בעולם המציאות הרבודה בעתיד הקרוב: "אחת המגמות הבולטות היא המטברס – המפגש בין העולמות הווירטואליים לאלה הפיזיים, שמארק צוקרברג הכריז עליו באחרונה. זאת מתנה עבורנו, כי אנחנו חברת מטברס, והמציאות הרבודה היא חלק משמעותי מהעולם הזה". "כמו כן", אמר, "נראה בעתיד הרבה יותר שימוש בווידיאו מבוסס מציאות רבודה והדבר היותר משמעותי, שקשור לתופת הקורונה אבל ייהפך להיות סטנדרט, הוא הטמעת מציאות רבודה בפגישות וירטואליות. במקום המסכים הקטנים בזום ננהל שיחה כשה-'שולט' בה יוכל לשים צילומי וידיאו של משתתפים האחרים. בנוסף, ניתן יהיה להחליף את המצגות שאנחנו רואים כיום בזום ובתוכנות האחרות באובייקטים שיהיו לידנו, כך שהצופה יוכל לראות הן אותן והן את מי שמדבר. אפשר יהיה להגדיל או להקטין את האובייקטים בזמן אמת".

אחרי גיוס מוצלח של 1.6 מיליון שקל ב-2020, גידול של פי חמישה בהכנסות החברה ועשרות אלפי לקוחות, Bit2C (ביטוסי) – בורסת קריפטו ישראלית – יצאה לסבב גיוס שני בפלטפורמת 'פיפלביז'. הקריפטו הוא אחד התחומים החמים ביותר בכלכלה העולמית, וגיוס ההמונים של Bit2C – שהתחיל ב-7 ביוני האחרון והסתיים ב-26 באוגוסט – עבר את הרף שהציבה לעצמה החברה, עם השגת סכום של 4,176,187 שקל, שהושקעו על ידי יותר מ-600 אנשים. מימין לשמאל: יוחאי אדרי, מייסד החברה; רון צרפתי, עו"ד ורו"ח, סמנכ"ל הכספים והרגולציה; ו-אלי בז'רנו, מנכ"ל ומייסד, Bit2C. צילום: יח"צ Bit2C הישראלית הוקמה בשנת 2013 והיא אחת מעשר בורסות הקריפטו הוותיקות בעולם. בחברה פיתחו פלטפורמת מסחר, המאפשרת קנייה ומכירה מאובטחות של מטבעות דיגיטליים, מול השקל, ללקוחות פרטיים וחברות, לצד ניהול ושמירת מטבעות דיגיטליים ומימוש עסקאות בהיקפים גדולים. החברה מקדמת את עתידה הפיננסי, ופועלת לקראת הנפקה בבורסה לני"ע בשנים הקרובות, ויציאה לשוק בארה"ב. לקוחות Bit2C ביצעו במהלך שמונה השנים האחרונות מאות אלפי עסקאות במטבעות דיגיטליים מול השקל, בנפח מצטבר של מעל ל 1.3 מיליארד שקל. היקף המסחר והשימושים בביטקוין ובמטבעות דיגיטליים נוספים הולך וגדל, נוכח המצב הפיננסי העולמי הייחודי. אירועי חוסר יציבות גלובליים (כמו למשל מגיפת הקורונה) יוצרים הזדמנות בעולם המטבעות הדיגיטליים, ופוטנציאל הצמיחה הוא משמעותי. מייסדי החברה, אלי בז'רנו והדר מקדסי הכירו בתיכון. כשבז'רנו, מנכ"ל החברה, שמע על הביטקוין מחבר לעבודה, הוא החליט להפיץ את הבשורה, ולספר על כך לחבריו בזמן משחק פלייסטיישן בסלון. מקדסי היה היחיד שהבין על מה ההתלהבות, ויחד הם הקימו את החברה.

יותר ויותר משתמשי Twitch נופלים קורבן למה שמכונה hate raids. אתמול (ד'), במטרה להגביר את הלחץ על החברה שהפלטפורמה בבעלותה, כך שתפתח מנגנוני הגנה טובים יותר, הסטרימרים הפעילו חרם בן יום אחד ושבתו מהזרמות. הפצת שנאה (או מה שמכונה בלועזית hate speech) ברשתות חברתיות היא תופעה ידועה וכואבת, ואולם כדי להבין במה מדובר בשירות Twitch כדאי ללמוד קודם מה הם אותם raids שבהם עסקינן. raid – כיף שהפך לסיוט? raid שולח את כל מי שבדף הערוץ של מזרים אל ערוץ יעד אחר. באמצעות raids יכולים הסטרימרים לפרגן למזרימים אחרים ושלוח צופים לערוץ אחר לאחר שסיימו שידור. raid יכולה להיות דרך מצוינת ליצור קשרים ושיתופי פעולה עם סטרימרים, על ידי שיתוף קהלים וגידול הקהילות של המזרים. במהלך raid למעשה שולח המשדר את העוקבים שלו למזרים אחר, ומדובר בחלק שגרתי, ונחמד כקונספט, בתרבות Twitch. למעשה זהו סימן לתמיכה וכן מסמל את האופי הקהילתי של הפלטפורמה. הטרדות ושנאה ברשת. צילום אילוסטרציה: BigStock הבעיה היא שמנגנון זה החל להיות מנוצל לרעה ב-hate raid – מזרים שולח לאחר לכאורה raid אך במקום צופים, החשבון מוצף בחשבונות בוט שמטביעים את המקבל בהודעות פוגעניות, שמפרסמים מידע אישי, שמשתמשים במונחים מפלים ו/או גזעניים, ואף שמשתמשים בסמלים ימניים קיצוניים. זה קורה בתדירות כל כך גבוהה באחרונה, שלעיתים קרובות אין לסטרימרים כל דרך להתמודד עם המצב מלבד לבטל את חשבונותיהם, או לפחות להשבית את השידורים שלהם באופן זמני. וכך, מה שבדרך כלל גרם לשמחה הפך בשבועות האחרונים לסיוט של הרבה סטרימרים ב-Twitch: הפלטפורמה מודיעה להם על עוקבים חדשים, אבל הם לא מתגלים כמעריצים מעוניינים, אלא כבוטים שיש להם חשבון עם דיבור שנאה ועלבונות מחרידים. המשתמשים טוענים שהחברה לא מטפלת בכך מספיק בנוקשות ובנחישות, ואומרים שכבר אינם רוצים לקבל raids יותר, אם מדובר בהצפות של hate raids. כאמור, ההשבתה של ההזרמות תוכננה ל-1 בספטמבר וליום בודד בלבד, תחת ההאשטאג TwitchDoBetter# – שפשוט קורא למפעילי הפלטפורמה לנקוט בפעולה יעילה ועקבית יותר נגד מה שמכונה hate raids. Twitch כבר הבטיחה לפעול למיגור התופעה בסדרת ציוצים שפרסמה ב-11 באוגוסט. ואולם מי שנפגעו טוענים שהחברה עדיין לא עושה מספיק, ולכן יזמו את החרם. מובן שההתקפות העוינות האלו על סטרימרים בודדים אינן דבר חדש – הרשתות החברתיות הלא מלאות בתכני שנאה ובאלימות וירטואלית – אך לפי הדיווחים של משתמשים הן משתוללות ביתר שאת בשבועות האחרונים, ובפרט מופנות כלפי בני מיעוטים, שחורים, טרנסים או סטרימרים בעלי מוגבלויות שונות. יש לקוות שהמחאה תבהיר לחברה את אחריותה למציאת פתרון לחיסול התופעה הקשה במהירות ובתקיפות.

אמזון יוצאת למסע גיוס עובדים חדש, וראשון תחת המנכ"ל הנכנס אנדי ג'סי. החברה מסרה אתמול (ד') כי היא מתכננת להעסיק עוד 55,000 אנשים, כשכ-40,000 מהתפקידים אשר להם היא מחפשת עובדים הם בארה"ב (בפריסה על פני 220 מיקומים שונים בהם החברה פועלת ברחבי הארץ) והשאר בארצות שונות העולם. לפי החברה, הפעם לא מדובר בעובדי מחסנים אלא בגיוס לתפקידים ארגוניים שונים. המנכ"ל החדש ג'סי אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי אמזון מתכננת להעסיק 55 אלף עובדים לתפקידים עסקיים וטכנולוגיים ברחבי העולם ושהגיוס יערך בחודשים הקרובים. לסבב זה קדם מסע גיוס נרחב שהתרחש במרץ 2020, עת הכריזה אמזון כי היא תשכור מאה אלף עובדי מחסן ומשלוחים בארה"ב, כדי להתמודד עם הביקוש הגואה במהלך מגיפת הקורונה. ואולם לפי הדיווחים, בשנת 2020 היא למעשה שכרה לבסוף בסך הכל יותר מחצי מיליון מועסקים חדשים, כדי למלא תפקידי מחסן ומשלוחים, ככל הנראה פשוט על מנת לעמוד בלחצי ההזמנות אונליין שהציפו את ענקית המסחר האלקטרוני. העובדים מועסקים בתנאים חמורים? מחסן של אמזון. צילום אילוסטרציה: BigStock מגייסת – אבל האם העובדים זוכים לתנאי העסקה ראויים? ג'סי חשף את המשרות החדשות שימוקמו ברחבי העולם, בראיון הראשון שלו מאז יולי, אז החליף את מנכ"ל אמזון המיתולוגי, המייסד שלה ג'ף בזוס, שפרש מהאחיזה בהגה החברה ונותר רק היו"ר שלה כיום. ג'סי, שהיה מנ"כל עסקי הענן של אמזון, AWS בטרם מונה לתפקיד החדש, אמר לרויטרס כי אמזון זקוקה ליותר כוח אדם, כדי לספק את הביקושים בתחומי הקמעונאות, הענן והפרסום, כמו גם בשאר התחומים שבהם היא עוסקת. לדבריו, התחום החדש שבו פועלת כעת החברה – שהחליטה לשגר לוויינים לחלל לשם הרחבת הגישה לפס רחב במיזם בשם Project Kuiper – ידרוש גם הוא הרבה עובדים חדשים. כדאי לזכור שבמקביל להיותה מעסיקה כה גדולה ודומיננטית, אמזון ממשיכה לספוג ביקורת ולחצים בגין האופן שבו היא מתייחסת לעובדים שלה. סיפורים שנפוצו בתקשורת, כמו פרשיית ההשתנה בבקבוקים של נהגיה בשל לחצי העבודה, הבהירו לרבים כי להיות עובד של אמזון כנראה פחות זוהר במציאות משהטייטל נשמע או נתפש. ניסיון לאיגוד עובדים למען יצירת תנאי העסקה טובים יותר, שהתרחש במחסן של החברה בבסאמר שבאלבמה, נכשל בתחילת השנה, ואפשר שמאחורי ה"כישלון" הזה ניצבים מאמצים שהפעילה החברה כדי לסכל את המהלך.  ארגוני עובדים שונים מנסים כל העת לסייע לעובדי אמזון לזכות בתנאים משופרים. כך למשל Teamsters Union, אחד האיגודים הגדולים בארה"ב, בישר ביוני כי יגביר את מאמציו לאיגוד עובדי אמזון, ואמר כי החברה מנצלת עובדים על ידי תשלום שכר נמוך, שהיא דוחפת אותם לעבוד במהירות גבוהה, ואינה מציעה להם ביטחון תעסוקתי.

1.37 מיליארד סמארטפונים יימכרו בשנת 2021 בעולם – כמכשיר אחד על כל שישה בני אדם – ומתוכם 570 מיליון מכשירים יהיו תומכי דור 5  – כך צופה חברת המחקרים IDC בדו"ח הרבעוני האחרון שפרסמה. עוד צופה התחזית שהמספר העצום הזה יהיה ביטוי של 7.4% בצמיחה, ועם זאת – הצמיחה תהיה נמוכה יותר בהשוואה לשנת 2019 שטרום המגיפה. הדו"ח צופה כי משלוחי אפל יזנקו ברבעון השני ב-13.8%, זאת לעומת עלייה של 6.2% במכשירי Android. בנוסף, מכשירי הפרימים ימשיכו להציג ביקושים, כשמחיריהם יעמדו על 1,000 דולר או יותר, והגידול בהם יתבטא ב-116% ברבעון השני של השנה בהשוואה לרבעון המקביל ב-2020. "השווקים הגדולים ביותר בעולם – סין, ארצות הברית ומערב אירופה – ימשיכו להציג ירידה לעומת 2019", מציין הדו"ח, "אבל השווקים הצומחים, כמו הודו, יפן, המזרח התיכון ואפריקה מניעים את השיקום". דור 5 גורם מאיץ נוסף ועיקרי לצמיחה בשנת 2021 הוא משלוחי דור 5, כשהן היצרניות והן המפעילות ממקדות מאמצים במכשירי דור 5, שמחיר המכירה הממוצע שלהם גבוה בהרבה מזה של מכשירי דור 4 הישנים יותר", מציינת IDC בדו"ח. החברה מציינת, כי מחיר מכירה ממוצע של סמארטפון דור 5 יגיע לכ-634 דולר בשנת 2021, מעט יותר ממחיר המכירה הממוצע ב-2020 – שעמד על 632 דולר. גם במחירים האלה, המשלוחים של מכשירי דור 5 יצמחו ב-123.4% בשנת 2020 – ויגיעו לסך של 570 מיליון. תחזית משלוחי הסמארטפונים בעולם ברבעון השני של 2021 לפי דורות סלולריים. מקור: IDC לפי הדו"ח, סין תמשיך להוביל את השוק, עם נתח של 47.1% משוק דור 5 העולמי, ואחריה ארצות הברית עם 16%, הודו עם 6.1% ויפן עם 4.1%. "עד שנת 2022, מכשירי דור 5 צפויים להוות יותר ממחצית המשלוחים העולמיים של סמארטפונים, עם נתח שוק כללי של 54.1%", מציין הדו"ח. מכשירי דור 4, לפי IDC, יעברו ל"מחלקת המבצעים", עם מחיר מכירה ממוצע שינחת עד 206 דולר, ירידה של 30% לעומת 277 דולר בשנת 2020.

רשות המיסים מרחיבה את חקירותיה נגד ישראלים המחזיקים וסוחרים במטבעות וירטואליים ללא דיווח לרשות המיסים, שבמסגרתה נעצר היום (ה') פבל רודמן (37) מבאר שבע בחשד להשמטת הכנסות בהיקף של כ-4.3 מיליון שקלים ממסחר במטבעות וירטואליים, במטרה להתחמק מתשלום מס. בשבוע שעבר נעצר תושב ירושלים, בתחילת שנות ה-30 לחייו, בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של יותר מ-11 מיליון שקלים שהופקו מעסקאות של המרת מטבעות וירטואליים. כמצוין בבקשת המעצר של רודמן, שהוגשה על ידי יחידת יהלום – היחידה הארצית למאבק בפשיעה ברשות המיסים, החשוד עובד כשכיר בחברה בתחום ניתוח מערכות מידע, תוכנה ואינטרנט. במסגרת חקירה סמויה שנערכה ביחידה החוקרת על ישראלים המחזיקים וסוחרים במטבעות קריפטוגרפיים בישראל, עלה שמו של רודמן כמי שביצע עסקאות רבות מאוד של קנייה ומכירה של נכסים וירטואליים שונים, לכל הפחות החל משנת 2017, ללא דיווח על הרווחים לרשות המסים. בחקירה הסמויה נמצאו עסקאות רבות מאוד של המרת מטבעות וירטואליים, כדוגמת BCHABC (מטבע דני), ביטקוין, ביטקוין גולד, לייטקוין ועוד, בהיקף של מיליוני שקלים וכן אותרו כתובות של ארנקים דיגיטליים המשויכים לחשוד, והשימוש בהם נועד, על פי החשד, לטשטש את זהותו כבעלים של הכספים. בדיווחים של רודמן לרשות המיסים לשנים 2017-2019 דווחו הכנסותיו והכנסות בת זוגו כשכירים בלבד. בחקירתו אישר רודמן את פעילות המסחר במטבעות הדיגיטליים, ולדבריו לא דיווח מפני שלא משך את הכסף, אלא המשיך להשקיע אותו ובסיכום הכללי על פני השנים הוא לא הרוויח. השופט הבכיר דוד שוהם מבית משפט השלום בראשון לציון נעתר לבקשת יחידת יהלום והורה על שחרורו בערבות של החשוד, תוך הפקדת ערבויות כספיות.